עמוס עוז (קלאוזנר) נולד בט״ו באייר תרצ״ט, 4 במאי 1939 בירושלים להוריו פניה ויהודה אריה קלאוזנר (דודו היה פרופ׳ יוסף קלוזנר). למד בבית ספר תחכמוני בירושלים ובגמנסיה העברית ברחביה. בגיל ארבע־עשרה, שנתיים אחרי שאמו התאבדה, שינה את שם משפחתו מקלאוזנר לעוז ועבר לחיות בקיבוץ חולדה. התאבדות האם והמרד בבית הרוויזיוניסטי עתידים להשפיע במידה רבה על עולמו החווייתי והספרותי. ״מגיל ארבע–עשרה אני כאן, בחולדה. אבל זה כבר גיל מבוגר מאוד. התבניות כבר ישנן . אני בא ממשפחה רוויזיוניסטית ותיקה, ואני חושב שהמעבר החריף הזה מאפשר לי להיות ׳סוכן׳ זר, גם בחולדה וגם בירושלים״, אמר באחד הראיונות הראשונים שהעניק. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בחולדה והיה חבר הקיבוץ .במשך יותר משני עשורים. אחרי סיום שירותו הצבאי בנח״ל למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל עשרים ואחת נישא לנילי לבית צוקרמן, בת קיבוץ חולדה ובתו של ספרן הקיבוץ, ארכיונאית ומי שהקימה את ארכיון עמוס עוז באוניברסיטת בן–גוריון בנגב. נישואיהם חגגו כבר יותר מיובל ויש להם שלושה ילדים: פרופ׳ פניה עוז־זלצברג, מרצה להיסטוריה ולמשפטים, גליה עוז, קולנוענית וסופרת ילדים, ודניאל עוז, משורר ומוזיקאי. מאז 1986 התגורר בערד וכיהן כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן–גוריון.
    ספר סיפוריו הראשון, ארצות התן (כתר, 1965), זכה לשבחיה הנלהבים של הביקורת, והפופולריות שלו גאתה עם פרסום הרומן השני, מיכאל שלי (עם עובד, 1968). הוא הפך לאחד מנציגיו הבולטים של ״הגל החדש״ (לצד א״ב יהושע, אהרן אפלפלד ועמליה כהנא–כרמון) ולסופר הישראלי הפופולרי ביותר בדורו, הן בישראל והן מחוצה לה.
    סיפורי ארצות התן נבנו כמערכת של גלגל בתוך גלגל, מה שמראה את המורכבות שלהם ואת תחומי העניין המגוונים של היוצר. במרכז המערכת נמצאת דרמה פסיכולוגית, מאבק נצחי בין האגו ל״צל״, או בין הפעילות הנפשית המודעת ובין דחפים ויצרים היוליים. סביב מעגל פנימי זה נבנית דרמה משפחתית, המקבילה במהלכיה ובמתחיה  לדרמה הנפשית. המעגל המשפחתי נטוע במעגלים חברתיים (הקיבוץ, ירושלים), נופיים (החשכה והתנים שסביב הקיבוץ) ופוליטיים (המאבק עם הערבים). הספֶרה האחרונה היא הרליגיוזית, והכוחות הפועלים בה הם אותם כוחות המרכיבים את הדרמה הנפשית: אור וחושך, יצר וחסד . הגיבורים, המיוסרים על ידי קרע פנימי, מנסים כולם לחבור לספֶרה זו. גם ביצירות אחרות שלו מראה עוז כי הדרך להשגת הקדושה טמונה במציאת אחדות ניגודים מפרה בין הכוחות המנוגדים המתרוצצים בנפש גיבוריו. הצד הרליגיוזי בעולמו התחזק בסוף שנות השמונים ובראשית שנות התשעים ברומנים כמו לדעת אישה (1989) והמצב השלישי (1991). מונחים קבליים, שרווחו גם בספריו הקודמים, קיבלו דגש רב ברומנים אלה. אוצר המילים של פימה, גיבור המצב השלישי, שזור במונחים קבליים אופייניים כמו תיקון, פגימה, גלגול, גולם, מהות, ניצוץ וספירה, והוא מתאר את עצמו שוב ושוב במונחים מתחום הקבלה הלוריאנית.
     המבנה הרב–מעגלי הזה והמתחים התמטיים הכלולים בו מאפיינים את כל יצירתו של עוז. ככלל ניתן לומר כי העלילות משתנות מספר לספר, אבל הנושאים נותרו בעינם מראשית יצירתו ועד היום. המבנה הנזכר יוצר הקבלות מטפוריות רבות בין רובדי הטקסט השונים והוא מעניק לסיפור מורכבות רבה. חשיבות מרבית במערכת הזאת יש לדרמה המשפחתית. ספרו הראשון נפתח בסיפור ״ארצות התן״, שבו מזמין מתתיהו דמקוב לחדרו את גלילה, בת הקיבוץ, בת שש–עשרה, כדי לגלות לה שהוא, ולא בעלה של אמה, הוא אביה הביולוגי. במהלך הערב שבו מבלה גלילה בחדרו של דמקוב מנסה זה לפתותה ורק ברגע האחרון השניים נמנעים מגילוי עריות. נושא דומה חותם גם את הקובץ: בסיפור ״אש זרה״ מנסה הגיבורה לפתות את חתנה–לעתיד של בתה, המתואר כמה פעמים במהלך הסיפור כבנה. גילוי העריות פותח אפוא את הספר וגם חותם אותו. האבהות הכפולה מאפיינת רבים מגיבוריו של עוז. בצדה נמצא את האישה חסרת השקט, המלנכולית, שאינה מסתפקת בקיו ם המרופט שמציעים לה החיים (למשל, במיכאל שלי ובנובלה ״הר העצה הרעה״, 1976), וכן את החיפוש אחרי מבנים משפחתיים חלופיים (למשל, ברומנים מנוחה נכונה, 1982, ולדעת אישה). חשיבותם של הנושאים האלה בעולמו של עוז מתבררת, בין השאר, מהרומן האוטוביוגופי שלו, סיפור על אהבה וחושך (2002).
    במבנה הרב־מעגלי הזה תהליכים פסיכולוגיים־אישיים ותהליכים חברתיים־תרבותיים משתלבים ומשתקפים אלה באלה. עובדה זו מעניקה לספריו של עוז ממד חברתי–תרבותי רחב, ובו בזמן מאפשרת להם לזכות בפופולריות רבה למרות מורכבותם הטקסטואלית. הרומן קופסה שחורה (1987) מדגים זאת היטב. הרובד הפסיכולוגי של הרומן מוסווה מאוד (הגיבורים מאופיינים בעקיפין כדמויות אופייניות של ״אנימה״ ו״אנימוס״, והרומן בוחן את עצם אפשרות הקשר בין המינים) וכמעט שלא הובחן על ידי קוראים ומבקרים. לעומת זאת, המתחים החברתיים בין אשכנזים לספרדים ובין שמאל לימין זכו למרב תשומת הלב עול הקהל . שילוב זה של האישי והציבורי הגיע לשיאו ברומן האוטוביוגרפי סיפור על אהבה וחושך, שבו שתל המחבר את סיפור משפחתו בסיפור ההיסטוריה היהודית החדשה. האירועים ההיסטוריים מעניקים מכוחם ביצירה זו לאירועים האישיים, והסיפורים האישיים מחיים ומעצימים את הסיפור ההיסטורי. המתח בין הרבדים הנפשיים השונים מתבטא ביצירת עוז במאבק בין קיום שטוח, בטוח וחסר חיים לבין פיתוייה של החוויה הסוחפת, ההרסנית, שמעבר לגבולותיו הבטוחים של הקיום היומיומי. המאבק הזה מתפרט בספריו למאבק בין אור לחושך, בין חיים למוות, בין אלוהים לשטן, בין רוח לגוף, בין גבר לאישה, בין יהודים לערבים, בין תרבות לטבע. ספריו נפתחים במאבק בין יריבים מושבעים, ומסתיימים בניסיון עיקש ועקבי להביא את ההפכים המתגוששים לידי קיום בצוותא. מראשיתה ניכרת אפוא ביצירה זו תנועה דו–כיוונית: מצד אחד, משיכה אובססיבית אל ״מקום אחר״ (כשם הרומן הראשון שלו, 1966), ניסיון בלתי נלאה לחשוף את צדדיה האפלים של התודעה ולחדד ככל האפשר את הניגודים בין ההפכים המתרוצצים בנפש. מצד אחר, ובמקביל, ניסיון עקבי להביא את הכוחות המתמודדים לידי דו־קיום בשלום ולזיקת–גומלין מפרה. ועם זאת, אחדות הניגודים המושגת בסיומן של יצירותיו היא, מטבע הדברים, ארעית מאוד, תחנה נוספת בדרך למאבק חדש ולספר חדש. התפישה שעל פיה האויב הוא גם האח התאום, מופיעה שוב ושוב ביצירותיו של עוז. תפישה זו מעידה כי שלא כיוצרים עבריים אחרים (למשל, עגנון וא״ב יהושע), שהושפעו מהתיאוריה הפסיכולוגית של פרויד, אימץ עוז את רעיונותיו של קרל גוסטב יונג, והשפעתם עליו ניכרת בשלושה תחומים מרכזיים. ראשית, הצגת האגו כנקודה חלשה ובלתי יציבה בראשה של פירמידה, שעיקר נפחה הוא הלא–מודע הקולקטיבי (לא–מודע זה הוא מאגר של תשוקות ויצרים קדמוניים, אך טמונים בו גם יצירתיות ותבונה עליונה). שנית, התהליכים הנפשיים המרכזיים, המיוצגים ברוב היצירות, הם יונגיאניים אופייניים (האינדיווידואציה, מציאת העצמיות, מושגת על ידי השלמת הגיבור עם צדדיה האפלים של נפשו). שלישית, כתביו של יונג סיפקו לעוז מאגר מרכזי של סמלים, בהם המסע בעקבות האוצר כמסע נפשי שמטרתו גילוי העצמיות (ארצות התן, מקום אחר, עד מוות, מנוחה נכונה ועוד), וגם סמלי האם הגדולה, סמלי העצמיות ועוד. אחרי שפירסם קובץ סיפורים ושני רומנים במשך ארבע שנים (1965–1968), המשיך עוז לפרסם בעקביות רומנים וקובצי נובלות, בהם: לגעת במים. לגעת ברוח (1973); קופסה שחורה (1987); לדעת אישה (1989); המצב השלישי (1991); אל תגידי לילה (1994); אותו הים (רומן בחרוזים , 1998); סיפור על אהבה וחושך (רומן אוטוביוגרפי , 2002); פתאום בעומק היער (2005); תמונות מחיי הכפר (2009). הנובלות שלו כלולות בקבצים עד מוות (1971) והר העצה הרעה (1976). ספר הפרוזה האחרון עד כה, בין חברים, ראה אור בשנת 2012 וכולל שמונה סיפורים. בסוף 2012 ראה אור ספר המחקר ,Jews and Words שאותו כתב עם בתו , פניה עוז–זלצברג.
    ספריו תורגמו ליותר משלושים שפות וזיכו את מחברם בכל פרס אפשרי בישראל, בהם פרס ברנר (1976), פרס ביאליק (1986) ופרס ישראל (1998), ובעשרות פרסים באירופה ובארצות הברית. מהפרסים שקיבל בשנים האחרונות: פרס גתה היוקרתי (2005) ופרס בן דוד (2007), שאותו חלק עם המחזאי טום סטופארר והבמאי אטום אגויאן .
    מאז מלחמת ששת הימים היה חבר פעיל בארגונים שונים שדגלו בהקמת מדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל, ואחד מדובריו העיקריים של מחנה השלום. מאמריו הרבים בנושאים חברתי ם ופוליטיים, שפורסמו בעיתונים ובכתבי עת, כונסו בספרים: באור התכלת העזה (1979); פה ושם בארץ־ישראל (1982); ממורדות הלבנון (1987); כל התקוות (1998): בעצם יש כאן שתי מלחמות (2002); על מדרונות הר–הגעש (2006). הוא גם אחד משניים או שלושה סופרים שדעתם מושמעת ונשמעת בכל נושא אקטואלי. כמו כן פירסם שני קבצים של מאמרים ספרותיים: שתיקת השמים – עגנון משתומם על אלוהים (1995) ומתחילים סיפור (1996), על התחלות של ספרים ומשמעותן. לעומת המתח המתקיים בסיפורים וברומנים שלו בין משיכתם של הגיבורים אל הטירוף ואל המוות ובין רצונם להיאחז ביומיום השפוי והבטוח, מאופיינים מאמריו בעמדות שפויות ומתונות, העולות בקנה אחד עם עמדותיו של השמאל הישראלי.
    ספריו הראשונים עול עוז הפכו אותו ליקירם של מבקרי הספרות. התלהבותם מיצירותיו דעכה בשנות השמונים והתשעים. הרומן בחרוזים אותו הים, ובעיקר הרומן האוטוביוגרפי סיפור על אהבה וחושך, החזירו לו במידה רבה את הפופולריות הקודמת וזכו לתגובות נלהבות של הביקורת ושל קהל הקוראים גם יחד.
    עמוז עוז נפטר בכ׳ בטבת תשע״ט, 28 בדצמבר 2018.

עמוס עוז בספריה הלאומית

נכתב על־ידי אברהם בלבן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]
[צילום: משה מילנר, לשכת העתונות הממשלתית]

ספריו:

• ארצות התן : סיפורים (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה , 1965) <תשעה סיפורים קצרים> <מהדורה מעודכנת הופיעה בתשל״ו – ראה להלן> <תורגם לאנגלית, לצרפתית, לפולנית ולסינית>
• Where the jackals howl and other stories / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange and Philip Simpson (New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1981)
• Les terres du chacal : nouvelles / traduites de l׳hébreu par Jacques Pinto (Paris : Stock, 1987)
• Tam, gdzie wyją szakale / przeł. Katarzyna Bogucka-Krenz (Warszawa : Prószyński i S-ka, 1998)
• 胡狼嗥叫的地方 / (以)阿摩司. 奥兹(Amos Oz)著 ; 郭国良, 宋倩译 (杭州 : 浙江文艺出版社, 2010)


• מקום אחר : רומאן (מרחביה : ספרית פועלים, 1966) <יצא לאור בהוצאת כתר ב־1989> <תורגם לצרפתית, לאנגלית, לשבדית, לגרמנית, לפינית, לספרדית, לסינית, לגרמנית (תרגום חדש) ולפולנית>
• Ailleurs peut-être : roman / traduit de l׳hébreu par Judith Kauffman (Paris : Calmann-Lévy, 1971)
• Elsewhere, perhaps / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange in collaboration with the author (New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1973)
• Någon annanstans / övers. från hebreiskan, Viveca Heyman (Stockholm : Wahlström & Widstrand, 1975)
• Keiner bleibt allein : Roman / aus dem Hebräischen von Nilly Mirsky und Jörg Trobitius (Düsseldorf : Classen, 1976)
• Ehkä jossain muualla / suomentanut Kai Kaila (Helsinki : Tammi,1977)
• Quizás en otra parte (Buenos Aires : Emecé , 1978)
• 何去何从 / (以) 阿摩司. 奥兹著 ; 姚永彩译 (南京 : 译林出版社, 1998)
• Ein anderer Ort : Roman / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Suhrkamp, 2001)
• Może gdzie indziej / z hebr. przeł. Leszek Kwiatkowski (Warszawa : Wydawnictwo Cyklady, 2010)


• מיכאל שלי (תל־אביב : עם עובד, 1968) <תורגם לאנגלית, צרפתית, קטלנית, ספרדית, הולנדית, איטלקית, שבדית, יפנית, נורבגית, פינית, גרמנית, רומנית, פורטוגלית, הונגרית, ערבית, פולנית, בולגרית, רוסית, אוקראינית וסינית>
• My Michael / translated from the Hebrew by Nicolas de Lange in collaboration with the author (New York : Lancer Books, 1970)
• Mi marido Mikhael (Barcelona : Aymá, 1972)
• El meu Mikhael / traducció i pròleg d׳Eduard Feliu (Barcelona : Proa, 1973)
• Mon Michaël / traduit de l׳hébreu par Rina Viers (Paris : Calmann-Lévy, 1973)
• Min Michael / översättning av Viveka Heyman (Stockholm : Wahlström & Widstrand, 1977)
• Mijn Michael : roman / uit het Hebreeuws vertaald door M. van Tijn (Amsterdam : Meulenhoff, 1987) 2 druk
• Mieheni Mikael / suomentanut Marja Alopaeus (Helsinki : Tammi, 1978)
• Meu Michel / tradução de Rifka Berezin, Sonia Boguchwal e Nora Rosenfeld (São Paolo : Summus Editorial, 1982)
• Mihael, Mihael : regeny / forditotta Molnar Eszter (Budapest : Europa, 1985)
• Mein Michael : roman / aus dem Englischen übersetzt von Gisela Podlech-Reisse (Frankfurt : Suhrkamp, 1989)
• Mój Michał / przełożyła z języka angielskiego Urszula Łada-Zabłocka (Warszawa : Czytelnik, 1991)
• Min Michael / oversatt av Kjell Risvik (Oslo : Aventura, 1994)
• Meu Michel / tradução de hebraico, Milton Lando (São Paulo : Companhia das Letras, 2002, c1987)
• O meu Michael / tradução, Carolina Vasconcellos (São Paulo : Asa Editores, 2002)
• Min Michael : roman / på dansk ved Hanne Friis (København : Gyldendal, 2007)
• حنه وميخائيل /  عاموس عوز، ترجمة رفعت فودة. (CAIRO : الدار العربية للطباعة والنشر والتوزيع، ١٩٩٤)
• حنه وميخائيل / عاموس عوز ؛ ترجمة - رفعت فودة (القاهرة : الدار العربية، ١٩٩٤)
• Мой Михаэль : роман / Амос Оз ; перевод с иврита Виктора Радуцкого ; снимки Иерусалима Якова Лиховецкого (Москва : Нир ״2P״, 1994.)
• Miĭ Mikhaelʹ : roman / pereklad z ivrytu. (Kyïv : Redat︠s︡ii︠a︡ z︠h︡urnala ״Vsesvit״, 1994)
• Мій Міхаель : роман / Амос Оз ; переклад з івриту [Іван Білик, Віктор Радуцький] (Київ, 1994)
• O Michael mou : mythistorema / metaphrase apo hebraika Chrysoula Papadopoulou (Athena : Ekdoseis Kastaniote, 1997)
• Mi querido Mijael / traducción del hebreo de Raquel García Lozano (Madrid : Siruela, 2005)
• Моят Михаел / Амос Оз ; превод от английски Катя Меламед (София, 1993) – Bulgarian
• 我的米海爾 / 阿默斯.奧茲(Amos Oz)著 ; 鍾志清譯 (臺北市 : 皇冠文化, 2004)
• 我的米海尔 / (以) 阿摩司. 奥兹著 ; 钟志清译 (南京 : 译林出版社, 1998)
• Majkelli im : roman / përkth. nga angl. Arjol Guni (Tiranë :  Skanderbeg Books,  2011) <translated from English>
• עד מוות (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״א 1971) <שני סיפורים: ׳אהבה מאוחרת׳ ו׳עד מוות׳> <מהד׳ חדשה הופיעה ב־1991 בהוצאת מקסוול־מקמילן־כתר בליווי חיתוכי עץ של יעקב פינס> <הסיפור ׳עד מוות׳ הופיע ב־2003 במסגרת סדרת תרמיל/בבל בהוצאת בבל> <תורגם לאנגלית, צרפתית, שבדית, הולנדית, פינית, גרמנית>
• Unto death / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange in collaboration with the author ; woodcuts by Jacob Pins  (New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1975)
• Jusqu׳à la mort : nouvelles / traduit de l׳hébreu par Rina Viers (Paris : Calmann-Lévy, 1974)
• Intill döden / översättning från engelska av Mårten Edlund (Stockholm : Wahlström & Widstrand, 1980)
• Tot ter dood / uit het Hebreeuws vertaald door Maartje van Tijn (Amstelveen : Amphora Books, 1983)
• Kuolemaan asti / suomentanut Ilkka Malinen (Helsinki : Tammi, 1987)
• Dem Tod entgegen : zwei Erzählungen / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Suhrkamp, 1997)
• לגעת במים, לגעת ברוח (תל־אביב : עם עובד, תשל״ג 1973) <יצא לאור מחדש בהוצאת כתר ב־1993> <תורגם לאנגלית, צרפתית וקוריאנית>
• Touch the water, touch the wind / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange in collaboration with the author (New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1974)
• Toucher l׳eau, toucher le vent / traduit de l׳hébreu par Rina Viers (Paris : Calmann-Lévy, 1976)
• 물결을스치며바람을스치며 / 아모스오즈지음 ; 정영문옮김 (경기도파주시 : 열린책들, 2007)
• אנשים אחרים : מבחר (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ד 1974)
  <התוכן: ארבעה פרקים ראשונים: – ארצות התן – תיקון העולם – נוודים וצפע – מתוך ״מקום אחר״ – מתוך ״מיכאל שלי״ – מתוך ״לגעת במים, לגעת ברוח״ – עד מוות>
• הר העצה הרעה : שלושה סיפורים (תל אביב : עם עובד, תשל״ו) <התוכן: הר העצה הרעה – אדון לוי – געגועים>
• Pahanneuvon vuori / suomentanut Pirkko Talvio-Jaatinen (Helsinki : Tammi, 1981)
• ארצות התן : סיפורים (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976) <עשרה סיפורים> <״הסיפורים נכתבו בשנים 1962–1965 ותוקנו בשנת 1975״> <כולל: ארצות התן – נודים וצפע – דרך הרוח – קודם זמנו – מנזר השתקנים – אש זרה – כל הנהרות – תיקון העולם – אבן חלולה – על האדמה הרעה הזאת> <תורגם לאנגלית, צרפתית, פולנית, סינית>
• Where the jackals howl : and other stories / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange & Philip Simpson (London : Chatto & Windus ; New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1981)
• Les terres du chacal : nouvelles / traduites de l׳hébreu par Jacques Pinto (Paris : Stock, 1987)
• Tam, gdzie wyją szakale / przeł. Katarzyna Bogucka-Krenz (Warszawa : Prószyński i S-ka, 2005)
• 胡狼嗥叫的地方 / (以)阿摩司·奥兹 著 ; 郭国良, 宋倩译 (杭州 : 浙江文艺出版社, 2010)
• סומכי : סיפור לבני הנעורים על אהבה והרפתקאות (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977) <תורגם לאנגלית ולפינית>
• Soumchi / translated by Amos Oz and Penelope Farmer ; illustrated by Papas (New York : Harper & Row, 1980)
• Maailmassa kaikki muuttuu / suomentanut Hannu Väisänen (Hämeenlinna : Karisto, 1983)
• באור התכלת העזה
• מנוחה נכונה (תל אביב : עם עובד, תשמ״ב 1982)
• Täydellinen rauha / suomentanut Pirkko Talvio-Jaatinen (Helsinki : Tammi, 1988)
• פה ושם בארץ ישראל בסתיו 1982 (תל אביב : עם עובד, תשמ״ג 1983)
• Israelin maassa / suomentanut Dan Steinbock (Helsinki : Tammi, 1983)
• קופסה שחורה (תל אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987) <רומן> <יצא לאור שנית בהוצאת כתר ב־1996> <תורגם לפינית, פולנית, רוסית>
• Musta laatikko / suomentanut Pirkko Talvio-Jaatinen (Helsinki : Tammi, 1990)
• Czarna skrzynka / przeł. z ang. Danuta Górska (Warszawa : Niezależna Oficyna Wydawnicza, 1995)
• Черный ящик / Амос Оз ; Перевод С Иврита В. Радуцкий, Редактор М. Шкловская, Обложка Р. Ротем (Иерусалим : Библиотека Алия, 1996)
• ממורדות הלבנון : מאמרים ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשמ״ח 1987) <יצא לאור שנית בהוצאת כתר ב־1998><תורגם לאנגלית, יפנית, גרמנית>
• The slopes of Lebanon / translated from the Hebrew by Maurie Goldberg-Bartura (San Diego : Harcourt Brace Jovanovich, 1989)
• 贅沢な戦争 : イスラエルのレバノン侵攻 / アモス・オズ著 ; 千本健一郎訳 (東京 : 晶文社, 1993)
• Die Hügel des Libanon : politische Essays / aus dem Englischen von Christoph Groffy (Frankfurt am Main : Suhrkamp, 1995)
• לדעת אישה (תל אביב : עם עובד, תשמ״ט 1989) <מהדורה שניה הופיעה ב־1989 בהוצאת כתר> <תורגם לאנגלית, לצרפתית, לשבדית, לגרמנית, לפינית, ליוונית, לפולנית, לטורקית, לקוריאנית, לאיטלקית, לרוסית, לאלבנית, לרומנית, לספרדית ולסינית>
• To know a woman / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange (San Diego : Harcourt, Brace, Jovanovich ; London : Chatto & Windus, 1991)
• Connaître une femme : roman / trad. de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Calmann-Lévy, 1991)
• Att känna en kvinna : roman / översättning Mose Apelblat (Stockholm : Wahlström & Widstrand, 1992)
• Eine Frau erkennen : Roman / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Frankfurt am Main ; Leipzig : Suhrkamp, 1993)
• Naisen ikävä / suomentanut Kristiina Lampola (Helsinki : Tammi, 1993)
• Η γυναίκα που γνώρισα / Αμός Οζ ; μετάφραση από τα αγγλικά Μαρία Χωρεάνθη (Αθήνα: Ψυχογιός, 1993)
• Poznać kobietę / przełożyła z hebrajskiego Ewa Świderska (Warszawa : Wydawnictwa ״Czytelnik״, 1995)
• Bir kadını tanımak : roman / Türkcesi Gülçin Aldemir (İstanbul : Can Yayınları Ltd. Şti., 1997)
• 여자를안다는것 : 아모스오즈장편소설 / 최창모옮김 (서울특별시 : 열린책들, 2001)
• Conoscere una donna / traduzione di Alessandro Guetta (Milano : Feltrinelli, 2002)
• Познать женщину : роман / Амос Оз ; перевел с иврита Виктор Радуцкий (Санкт-Петербург : Амфора, 2004)
• Të njohësh një grua / përktheu nga origjinali anglisht, Etleva Kondakçiu-Pushi (Tirana, Albania : Skanderbeg Books, 2007)
• Să cunoști o femeie / traducere din limba engleză de Antoaneta Ralian (Iași : Polirom, 2011)
• Conocer a una mujer / traducción del hebreo de Raquel García Lozano (Madrid : Siruela, 2012)
• 了解女人 / [以色列] 阿摩司 奥兹 著 ; 柯彦玢, 傅浩译 (南京市 : 译林出版社, 2012)
• המצב השלישי (ירושלים : כתר, 1991) <תורגם לאנגלית, ספרדית, פורטוגלית, פולנית, טורקית, איטלקית, צ׳כית, ורומנית>
• Fima / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange (London : Chatto & Windus, 1993)
• La tercera condición / traducción del inglés por Pilar Giralt Gorina (Barcelona : Siex Barral, 1993)
• Fima / tradução, George Schlesinger (São Paulo : Companhia das Letras, 1996)
• Fima / przełożyła Anna Esden-Tempska (Warszawa : MUZA SA, 1996)
• Fima : roman / Türkçesi Çiğdem Aka (İstanbul : Can Yayınları, 1997)
• Fima / traduzione di Sarah Kaminski ed Elena Loewenthal (Milano : Bompiani, 1997)
• Fima / z hebrejského originálu přeložila Jiřina Šedinová (Praha : Mladá fronta, 1998)
• Fima / traducción del hebreo de Raquel García Lozano (Madrid : Ediciones Siruela, 2007)
• Fima / traducere din limba ebraică de Any Shilon (Iaşi : Polirom, 2008)
• שתיקת השמים : עגנון משתומם על אלוהים (ירושלים : כתר, 1993) <תורגם לגרמנית ולאנגלית>
  תוכן העניינים:
• Das Schweigen des Himmels : über Samuel J. Agnon / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Jücircleher Verlag, 1998)
• The silence of heaven : Agnon׳s fear of God / ǂc translated from the Hebrew by Barbara Harshav (Princeton, NJ : Princeton University Press, 2000)
• פנתר במרתף (ירושלים : כתר, 1995) <עריכה – חיים פסח> <תורגם לדנית, להולנדית, לפינית, לפולנית ולסינית>
• En panter i kælderen : roman / oversat af Hanne Friis (København : Munksgaard/Rosinante, 1998)
• Pantteri kellarissa / suomentanut Kristiina Lampola (Helsinki : Tammi, 2000)
• Panter in de kelder / uit het Hebreeuws vertaald door Hilde Pach (Amsterdam : Meulenhoff, 1998)
• Pantera w piwnicy / przekł. Danuta Sękalska (Warszawa : De Agostini : Altaya, 2002)
• 地下室的黑豹 / 艾默思.奧茲(Amos Oz)作 ; 鍾志清譯 (新北市新店區 : 木馬, 2017)
• מתחילים סיפור (ירושלים : כתר, 1996) <תורגם לפולנית>
• Opowieść się rozpoczyna : szkice o literaturze / z ang. tł. Maggie Bar-Tura przeł. Wacław Sadkowski (Warszawa : Prószyński i S-ka, 2004)
• כל התקוות : מחשבות על זהות ישראלית (ירושלים : כתר, 1998)
• אותו הים (ירושלים : כתר, 1999) <עריכה – חיים פסח> <תורגם להולנדית, אנגלית, נורבגית, פינית ופולנית>
• Dezelfde zee / vertaald uit het Hebreeuws door Hilde Pach (Amsterdam : Meulenhoff, 2000)
• The same sea / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange in collaboration with the author (New York : Harcourt, 2001)
• Det samme hav / oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Pax, 2001)
• Meri on sama / suomentaneet Kristiina Lampola ja Mikko Rimminen (Helsinki : Tammi, 2002)
• To samo morze / z hebrajskiego przełożył Tomasz Korzeniowski (Warszawa : Warszawskie Wydawnictwo Literackie MUZA SA, 2002)
• סיפור על אהבה וחושך (ירושלים : כתר, 2002) <רומן אוטוביוגרפי> <תורגם לאנגלית, גרמנית, ספרדית, פולנית, דנית, סינית>
• A tale of love and darkness / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange (London : Chatto & Windus ; Orlando : Harcourt, 2004)
• Eine Geschichte von Liebe und Finsternis / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Suhrkamp Verlag, 2004)
• Una historia de amor y oscuridad / traducciףn del hebreo de Raquel Garcםa Lozano (Madrid : Siruela, 2004)
• Opowieść o miłości i mroku /  z hebrajskiego przełożył Leszek Kwiatkowski (Warszawa : Warszawskie Wydawn. Literackie MUZA SA, 2005)
• En fortælling om kærlighed og mørke / på dansk ved Hanne Friis (København : Gyldendal, 2005)
• 爱与黑暗的故事 / 阿摩司・奧茲著 ; 钟志清译 (南京 : 译林出版社, 2007)
• Rrëfim për dashurinë dhe errësirën / përktheu nga anglishtja Etlev Pushi dhe Sokol Bega (Tiranë :  Skanderbeg Books,  2009)
• בעצם יש כאן שתי מלחמות (ירושלים : כתר, 2002) <קובץ מאמרים> <עריכה, אבי כצמן>
• פתאום בעומק היער : אגדה (ירושלים : כתר, 2005) <עריכה, שמעון אדף> <תורגם לצרפתית ולפולנית>
• Soudain dans la forêt profonde : conte / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Gallimard, 2006)
• Nagle w głębi lasu / z hebr. przeł. Leszek Kwiatkowski (Poznań : ״Rebis״, 2006)
• על מדרונות הר־געש : שלוש מסות (ירושלים : כתר, 2006)
• חרוזי החיים והמוות (ירושלים : כתר, 2007) <תורגם לפולנית, לאלבנית>
• Rymy życia i śmierci / z hebr. przeł. Leszek Kwiatkowski (Poznań : Dom Wydawniczy Rebis, 2008)
• Jeta rimon me vdekjen :  roman /  përkthyer nga, Rigel Rizaj (Tiranë : Skanderbeg Books, 2016)
• מיכאל שלי (ירושלים : כתר, 2008) <מהדורה מיוחדת לציון ארבעים שנה להופעת הספר עם אחרית דבר מאת צרויה שלו>
• תמונות מחיי הכפר (ירושלים : כתר, 2009) <תורגם לאלבנית, לסינית>
• Jetë fshati / përkth. nga angl.: Orjeta Marku ; red.: Violeta Murati (Tiranë : Skanderbeg books, 2014)
• 乡村生活图景 / (以色列)阿摩斯 奥兹著 ; 钟志清译 (南京市 : 译林出版社, 2016)
• בין חברים (ירושלים : כתר, 2012) <עריכה – דרור משעני> <שמונה סיפורים: מלך נורווגיה – שתי נשים – בין חברים – אבא – ילד קטן – בלילה – דיר עג׳לון – אספרנטו> <תורגם להולנדית, לספרדית, לפולנית, לשבדית, לקוריאנית, לאנגלית, להונגרית, לרומנית, לאספרנטו, לטורקית>
• Onder vrienden / vertaald uit het Hebreeuws door Hilde Pach (Amsterdam : De Bezige Bij, 2013)
• Entre amigos / traducción del hebreo de Raquel García Lozano (Madrid : Siruela, 2013)
• Wśród swoich / przełożył Leszek Kwiatkowski (Poznań : Dom Wydawniczy Rebis, 2013)
• Vänner emellan / översättning från hebreiska till engelska: Sondra Silverston ; översättning från engelska: Rose-Marie Nielsen (Stockholm : Wahlström & Widstrand, 2013)
• 친구 사이 / 아모스 오즈 ; 민 은영 옮김 (경기도 파주시 : 문학 동네, 2013)
• Between friends / translated from the Hebrew by Sondra Silverston (London : Chatto & Windus ; Boston ; New York : Houghton Mifflin Harcourt, 2013)
• Barátok között / Ámosz Oz ; ford. Szilágyi Erzsébet (Budapest : Európa, 2014)
• Între prieteni / trad. din ebraică de Marlena Braeşter (Bucureşti : Humanitas Fiction, 2014)
• Inter amikoj (ירושלים : האגודה לאספרנטו בישראל, 2015)
• Dostlar arasında / çeviren, Özlem Koşar (İstanbul : Doǧan Kitap, 2016)
• Jews and words (New Haven : Yale University Press, 2012) <With Fania Oz-Salzberger> <Translated into Italian, Hebrew, Greek, Spanish, Polish, Dutch>
• Gli ebrei e le parole : alle radici dell'identita ebraica / traduzione di Elena Loewenthal (Milano : Feltrinelli, 2013)
• יהודים ומילים (ירושלים : כתר, 2014) <תרגום מאנגלית – ברוריה בן־ברוך>
• Οι εβραίοι και οι λέξεις / μετ́αφραση απ́ο τα Αγγλικ́α Ν́ικος Γεωργαντ́ιδης (Αθήνα : Εκδόσεις Καστανιώτη, 2014)
• Los judíos y las palabras / traducción del inglés de Jacob Abecasís y Rhoda Henelde Abecasís (Madrid : Siruela, 2014)
• Żydzi i słowa / Przełożył Piotr Paziński (Warszawa : Spółdzielnia Wydawnicza ״Czytelnik״, 2014)
• Joden en woorden / Amos Oz en Fania Oz-Salzberger ; vertaald uit het Engels door Saskia van der Lingen (Amsterdam : De Bezige Bij, 2014)
• Juifs par les mots / Amos Oz, Fania Oz-Salzberger ; traduit de l׳anglais par Marie-France de Paloméra (Paris : Gallimard, 2014)
• Os judeus e as palavras / Amós oz, Fania Oz-Salzberger ; tradução, George Schlesinger (São Paulo : Companhia das Letras, 2015
• הבשורה על פי יהודה (ירושלים : כתר, 2014) <עריכה – שירה חדד> <תורגם לאיטלקית, הולנדית, לספרדית, לאנגלית>
• Giuda / traduzione dall׳ebraico di Elena Loewenthal (Milano : Feltrinelli, 2014)
• Judas / vertaald uit het Hebreeuws door Hilde Pach (Amsterdam : De Bezige Bij, 2015)
• Judas / traducción del hebreo de Raquel García Lozano (Madrid : Siruela, 2015)
• Judas / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange (London : Chatto & Windus, 2016)
• Judas : roman / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Le Grand livre du mois, 2016)
• Esperanto / vertaald en ingeleid door Hilde Pach (Waalwijk : Vereniging tot Bevordering van Kennis van Hebreeuws, 2015) <Hebrew and Dutch on opposite pages>
• שלום לקנאים : שלוש מחשבות (מושב בן־שמן : כתר, 2017) <עריכה – שירה חדד>
• Dear zealots : letters from a divided land / translated from the Hebrew by Jessica Cohen (London : Chatto & Windus, 2018)
• Queridos fanáticos : tres reflexiones / traducción dal hebreo de Raquel García Lozano (Madrid : Siruela, 2018)
• Chers fanatiques :  trois réflexions / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Gallimard, 2018)
• Liebe Fanatiker : drei Plädoyers / Aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Berlin : Suhrkamp, 2018)
• Do fanatyków : trzy refleksje / przełożył z hebrajskiego Leszek Kwiatkowski (Poznań : Dom Wydawniczy Rebis, 2018)
• ממה עשוי התפוח? : שש שיחות על כתיבה ועל אהבה, על ריגשי אשמה ותענוגות אחרים (מושב בן־שמן : כתר, 2018) <עם שירה חדד>
• Was ist ein Apfel? : sechs Gespräche über Schreiben und Liebe, Schuldgefühle und andere Genüsse / Amos Oz mit Shira Hadad ; aus dem Hebräischen von Anne Birkenhauer (Berlin : Suhrkamp, 2019)
• כל החשבון עוד לא נגמר – ההרצאה האחרונה (מושב בן־שמן : כתר, 2019)

על המחבר ויצירתו:

• בר־דוד, אילן.  עמוס עוז : ביבליוגרפיה של ספריו ותרגומיהם 1965–2014 – מהדורה תשיעית – (באר שבע : אוניברסיטת בן־גוריון בנגב : מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית : גנזך ״הישראלים הראשונים״, תשע״ה 2015)
• ירושלמי, יוסף.  עמוס עוז – ביבליוגרפיה, 1953–1981 עם מבחר השלמות עד קיץ 1983 (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ה 1984)
• קלמן, רותי.  עמוס עוז : ביבליוגרפיה של ספריו ותרגומיהם (1965–אוקטובר 1995) (באר־שבע : אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ספרית ארן, כסלו תשנ״ו, נובמבר 1995)
• Reviews of Amos Oz׳s novels : excerpts from world press / editor – Ilan Bar-David (Beer Sheva : Ben-Gurion University of the Negev : Heksherim, the research institute for Jewish and Israeli literature and culture : Ganzach, the first Israelis archives, 2017)

• ספר עמוס עוז / עורכים אהרן קומם ויצחק בן־מרדכי (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תש״ס 2000). 182 עמ׳. (אשל באר־שבע ; כרך 7)
  התוכן:
  • סמילנסקי, יזהר. עמוס עוז / אל תגידי לילה (עמ׳ 1–7)
  • שקד, גרשון. למה מייללים התנים? : על יצירתו של עמוס עוז (עמ׳ 9–34)
  • בן דב, ניצה. האומנם מנוחה לאחר הסערה? : על סיומי סיפורים ומסות של עמוס עוז (עמ׳ 35–40)
  • בר־יוסף, חמוטל. מעמדה המוסרי של השפיות ביצירתו של עמוס עוז (עמ׳ 41–49)
  • שחם, חיה. נובלות ׳באור התכלת העזה׳ : טרנספורמציות בכתיבת הנובלות של עמוס עוז (עמ׳ 51–62)
  • שמיר, זיוה. סיפורי הילדות של עמוס עוז (עמ׳ 63–70)
  • ברלוביץ, יפה. פה ושם רוני סומקבארץ־ישראל בסתיו 1982 : מסע ופואטיקה (עמ׳ 71–92)
  • בן–מרדכי, יצחק. התנים והרעם : בין מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי לעמוס עוז (עמ׳ 93–108)
  • ברזל, הלל. עוז ועגנון : לדעת אישה ועידו ועינם: עיון משווה (עמ׳ 109–127)
  • זילברמן, דורית. המסע התיאולוגי האנטי־פנאטי של עוז המאוחר (עמ׳ 129–139)
  • ברינקר, מנחם. נוכחות הסופר בחברה. (עמ׳ 141–151)
  • אליאב, לובה. שניים ואולי שלושה וארבעה (עמ׳ 153–155)
  • אחלמה, רות. מחפשים שידוך לפימה : על תרגום יצירותיו של עמוס עוז לגרמנית (עמ׳ 157–159)
  • בראשטר, מרלנה. קצב התרגום, תרגום הקצב : על תרגום הרומאן אל תגידי לילה לרומנית. (עמ׳ 161–167)
  • רדוצקי, ויקטור. ״ניגון רוסי...״ : היבטים אחדים של תרגום יצירותיו של עמוס עוז לרוסית. (עמ׳ 169–173)
  • קרטון–בלום, רות. במקום אפילוג : החיפוש אחר חללית–האם: על אותו הים של עמוס עוז (עמ׳ 175–182)
  על הספר:
  • פראג, אורית. המסע של עוז בארץ ישראל פונה אל ההיסטוריה. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י׳ בטבת תשס״א, 5 בינואר 2001, עמ׳ 29.
• אזולאי, אסתר.  יצירה ביצירה עשויה : אינטרטקסטואליות ברומנים של עמוס עוז (נתיבות : מכללת חמדת הדרום, מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים, 2006)
   על הספר:
  • לחמן, דן. ״יצירה ביצירה עשויה, אינטרטקסטואליות ברומנים של עמוס עוז / אסתר אזולאי״.  e-mago <מקוון>, 27 באוקטובר 2007.
  • שאול, רבקה.  שיח יצירות.  מקור ראשון, שבת, ג׳ בכסלו תשס״ז, 24 בנובמבר 2006, עמ׳ 18.
• בלבן, אברהם.  בין אל לחיה : עיון ביצירתו של עמוס עוז (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ו 1986) <תורגם לאנגלית>
  התוכן:
  • פרק ראשון: הערה ביוגרפית – בין קלוזנר לעוז – נסיון בכתיבת ביוגרפיה ספרותית
  • פרק שני: מסת מבוא
  • פרק שלישי: בין אל לחיה : על תפישתו הרליגיוזית של עמוס עוז
  • פרק רביעי: מים ושמים – הים ודמויות הנשים ביצירותיו של עוז
  • פרק חמישי: מלחמה ושלום – על יסוד הסינתיזה ביצירתו של עוז
    כולל הערות ביבליוגרפיות ומפתחות.
  על הספר:
  • כרמל־פלומין, נילי. בין סדר לטירוף. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ט בחשון תשמ״ז, 21 בנובמבר 1986, עמ׳ 23.
  • מליק־שירן, יהודית. ״בין אל לחיה״. הד החינוך, דצמבר 1986, עמ׳ 46.
  • נצר, רות. ״כאיש עומד מול סוד אפל״. מאזנים, כרך ס״ג, גל׳ 4 (1989), עמ׳ 76–77.
  • פז, מירי. נפש הסופר כנפש אומתו. דבר, 24 בספטמבר 1986, עמ׳ 12.
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים: ביקורת. הארץ, 19 בספטמבר 1986, עמ׳ ב 7.
  • רבי, יצחק. בין עוז ליונג.  הדואר, שנה 66, גל׳ י״ז (י״ב באדר תשמ״ז, 13 במארס 1987), עמ׳ 17–18 <ראיון עם אברהם בלבןעם הופעת ספרו>
  • שניר, לאה. בין אל לחיה : שיחה עם אברהם בלבן עם צאת ספרו ״בין אל לחיה – עיונים ביצירת עמוס עוז״. דבר, ח׳ באלול תשמ״ו, 12 בספטמבר 1986, עמ׳ 20.
• Balaban, Abraham. Between God and beast : an examination of Amos Oz׳s prose (University Park, Pa. : Pennsylvania State University Press, 1993)
• בלבן, אברהם.  אל הלשון וממנה : לשון ומציאות ביצירת עמוס עוז (תל אביב : עם עובד, תשמ״ט 1988)
  על הספר:
  • ברתנא, אורציון. לגעת בעוז במבוכה. מעריב, ספרות, י׳ באדר ב׳ תשמ״ט, 17 במארס 1989, עמ׳ 2.
  • הרציג, חנה. על ״אל הלשון וממנה״. בקורת ופרשנות, חוב׳ 26 (1990), עמ׳ 137–138.
  • נצר, רות. כוח הלשון וגבולותיה. דבר, ב׳ בניסן תשמ״ט, 7 באפריל 1989, עמ׳ 18.
  • שניר, לאה. בתוך הלשון ומחוצה לה : לאה שניר מראיינת את אברהם בלבן. על המשמר, ה׳ באדר א׳ תשמ״ט, 10 בפברואר 1989, עמ׳ 17–18.
• בן־דב, ניצה. והיא תהילתך : עיונים ביצירות ש״י עגנון, א״ב יהושע ועמוס עוז (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשס״ז 2006)
  תוכן העניינים:
  על הספר:
  • אלטר, אורי (רוברט).  והיא תהילתה.  קשת החדשה, חוב׳ 19 (אביב 2007), עמ׳ 31–35.
  • אלטשולר, מור.  שתילים חדשים של גזע כרות.  הארץ, תרבות וספרות, י״ז בכסלו תשס״ז, 8 בדצמבר 2006, עמ׳ 1.
  • גרנות, משה.  התפרצות לדלת פתוחה?.  חדשות בן עזר <מקוון>, גל׳ 359 (ז׳ בתמוז תשס״ח, 10 ביולי 2008) <כולל תגובתה של ניצה בן דב>
  • זלצברגר־עוז, פניה. אמת ראשונה, ושנייה, ושלישית: הנצנוץ הגליציאנרי של עגנון המפרה את עוז.  כיוונים חדשים, גל׳ 16 (2007), עמ׳ 278–284 <דברים שנישאו ביד בן צבי, לכבוד צאת הספר ״והיא תהילתך״, מאת ניצה בן דב>
  • כהן, דורון ב. איך קשורות הנשים של עגנון לאלה של א״ב יהושע. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 736 (י״ד בניסן תשס״ז, 2 באפריל 2007), עמ׳ 30.
  • קקון, אורן.  כאילו דה!!!  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בשבט תשס״ז, 9 בפברואר 2007, עמ׳ 2.
  • רודין, שי.  מחקר שהוא פרוזה.  כיוונים חדשים, חוב׳ 16 (תמוז תשס״ז, יולי 2007), עמ׳ 303–308.
  • Halevi-Wise, Yael. [review of] “Nitza Ben-Dov,  Ve-hi’tehilatkha: Iyyunim bi-yetsirot Shai Agnon, A. B. Yehoshua ve-Amos Oz.”  AJS review, v.35, no.1 (2011), pp. 208–211.
  • Mendelson-Maoz, Adia. והיא תהילתך : עיונים ביצירות ש״י עגנון, א״ב יהושע ועמוס עוז  <Review>. Hebrew Studies, vol. 51 (2010), pp. 423–426.*
• גרץ, נורית.  עמוס עוז : מונוגרפיה (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1980)
  תוכן העניינים:
  על הספר
  • פישלוב, דוד.  עוז ותמורה.  דבר, משא, ט׳ באדר א׳ תשמ״א, 13 בפברואר 1981, עמ׳ 18.
  • קדמי, אילנה.  משהו על ביקורת.  עתון 77, שנה ה, גל׳ 25 (שבט–אדר א׳ תשמ״א, ינואר–פברואר 1981), עמ׳ 52.
• גרץ, נורית. מה שאבד בזמן : ביוגרפיה של ידידות (חבל מודיעין : דביר, 2020) <עריכה – שלומציון קינן ויגאל שוורץ>
  על הספר:
  • אוחנה, דוד.  תשמע, בוא נהיה כמו שמואל ומלכים ודברי הימים ודי.  הארץ, תרבות וספרות, י״ח בכסלו תשפ״א, 4 בדצמבר 2020, עמ׳ 2.
  • איזיקוביץ, גילי.  סיפור על חברות ואופל.  הארץ, גלריה לחג, י״ד בתשרי תשפ״א, 2 באוקטובר 2020, עמ׳ 14–19 <שיחה עם הסופרת על ידידותה עם עמוס עוז ועל הספר שביקש שתכתוב>
• מזור, יאיר.  ליטוף באפלה : על סיפורת עמוס עוז  (ירושלים : כתר, 1998)
  על הספר:
  • סומק, רוני. צופן הליטוף, תאורת האפלה. עתון 77, גל׳ 225 (חשון תשנ״ט, נובמבר 1998), עמ׳ 11.
• מזור, יאיר.  כמו שריקה בחשיכה : על ׳אותו הים׳ מאת עמוס עוז (ירושלים : כתר, 2008)
  תוכן העניינים:
• קריספין, מיכל.  הקיבוץ כמקום ספרותי : עיון משווה ביצירותיהם של דוד מלץ ועמוס עוז (חיפה, 1987) <עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה>
• ראובני, הדסה. דמות המספר ביצירותיו של עמוס עוז (תל־אביב, חשון תשל״ה 1974) <עבודת גמר לקראת התואר מוסמך, אוניברסיטת תל־אביב>
• רוזמרין, סיגלית.  מבני תחביר ותבניות שיח : עיון סגנוני בלשונו של עמוס עוז (רמת־גן, תשס״ד 2004)<חיבור לשם קבלת התואר ״דוקטור לפילוסופיה״, אוניברסיטת בר־אילן>
• רוזמרין, סיגלית.  מארצות התן ועד בין חברים : עמוס עוז, 50 שנות סגנון (ירושלים : הוצאת כרמל, תשע״ה 2015)
  על הספר:
  • שר, עדית. [ביקורת על] מארצות התן ועד בין חברים. בלשנות עברית, גל׳ 72 (שבט תשע״ח,פברואר 2018), עמ׳ 161–169.
• שה־לבן, יוסף.   עמוס עוז : הערות והנחיות ללימוד ולקריאה (תל־אביב : אור־עם, 1978)
• שוורץ, יגאל.  פולחן הסופר ודת המדינה (אור־יהודה : דביר, תשע״א 2011) <עריכה – הלה בלום>
  תוכן העניינים
  על הספר:
  • בלבן, אברהם.  למה אנחנו אוהבים־שונאים את עמוס עוז.  הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באב תשע״א, 5 באוגוסט 2011, עמ׳ 1.
  • לויתן, עמוס.  בתפרים גסים.  עתון 77, גל׳ 357–358 (חשון תשע״ב, אוקטובר–נובמבר 2011), עמ׳ 69.

• אורן, יוסף. סופרי הזמן הצהוב. מקור ראשון, שבת, י״ט בשבט תשס״ו, 17 בפברואר 2006, עמ׳ 6–7; סיפור של אהבה נכזבת. מקור ראשון, שבת, כ״ו בשבט תשס״ו, 24 בפברואר 2006, עמ׳ 7, 22 <דיון בכתיבתם של ״סופרי השמאל״ עמוס עוז, א.ב. יהושע, אלי עמיר, סמי מיכאל, דויד גרוסמן, רונית מטלון, אשכול נבו ומאיר שלו> <נוסח מורחב נדפס בספרו משבר ערכים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ז 2007), עמ׳ 17–30>
• אבישי, מרדכי.  עמוס עוז: סיפורים ורומאנים ראשונים.  בספרו:  שערים ברוח : סופרים עבריים ויהודים בספרות העולם (תל־אביב : ירון גולן, 1993), עמ׳ 144–149.
• אליאור, רחל.  לזכרו של עמוס עוז. בספרה: תהום אל תהום קורא : רשימות ומאמרים על ספרים וסיפורים, על סופרות ועל סופרים (תל אביב : עמדה, תשפ״ו 2025), עמ׳ 168–175>
• ארבל, מיכל. ״מנזר השתקנים״: עלייתו של הג׳ובניק וערעורה של הזהות הגברית הלוחמת. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ׳ (תשס״ו 2006), עמ׳ 285–307 <ב״מנזר השתקנים״ מעלה עמוס עוז דמות חדשה על במת הספרות העברית: הג׳ובניק. בחירה בדמות זו לדמות מרכזית מסמנת תמורה אידיאולוגית ותרבותית רבת משקל בחברה הישראלית. הדמות הלא־קרבית טעונה במשמעויות חברתיות ולאומיות ובבדיקת הזהות של הישראלי החדש – יהודי, גלותי, גברי, גיבור?>
• בלאט, אברהם.  סיפורי תוגה ומועקה – עמוס עוז. בספרו: בנתיב סופרים (תל־אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 207–210.
• בלאט, אברהם.  מארץ ה״תן״ לארצות האדם – עמוס עוז.  בספרו תחומים וחותם (תל־אביב : סיגלית, תשל״ד 1974), עמ׳ 20–37 <על ״מקום אחר״, ״מיכאל שלי״, ״אהבה מאוחרת״ ו״עד מוות״>
• בלבן, אברהם. עמוס עוז – מסת מבוא. עכשיו, חוב׳ 49 (אביב תשמ״ד – 1984), עמ׳  195–216 <פרק מתוך חיבור על יצירתו של עמוס עוז, אשר יראה אור>
• בלבן, אברהם.  מלחמה ושלום ביצירתו של עמוס עוז.  הדואר, שנה 63, גל׳ ד (כ״ז בחשון תשמ״ה, 23 בנובמבר 1984), עמ׳ 54–55; גל׳ ה (ו׳ בכסלו תשמ״ה, 30 בנובמבר 1984), עמ׳ 73–74; גל׳ ו (י״ג בכסלו תשמ״ה, 7 בדצמבר 1984), עמ׳ 89–90; גל׳ ז (כ׳ בכסלו תשמ״ה, 14 בדצמבר 1984), עמ׳ 106–107 <פרק מתוך ספרו ״בין אל לחיה״ (תשמ״ו 1986)>
• בלבן, אברהם. טעם האימה והכאב (עיון בסיפורו של עמוס עוז ״מנזר השתקנים״). מאזנים, כרך נ״ח, גל׳ 9–10 (1985), עמ׳ 29–31.
• בלבן, אברהם. קריאה אחרת בעמוס עוז. דבר, י״ג בסיון תשמ״ו, 20 ביוני 1986, עמ׳ 24–25.
• בלבן, אברהם. עמוס עוז, קטעי זכרונות. ידיעות אחרונות, י״ג בסיון תשמ״ו, 20 ביוני 1986, עמ׳ 24.
• בלבן, אברהם. דברים ודבורים ביצירת עמוס עוז. עתון 77, גל׳ 105 (חשון תשמ״ט, אוקטובר 1988), עמ׳ 36–38.
• בלבן, אברהם. סוציאליסטים נואפים. מעריב, ספרות, כ״ד בחשון תשמ״ט, 4 בנובמבר 1988, עמ׳ 1.
• בלבן, אברהם. לשון ומציאות ביצירתו של עמוס עוז. דבר, ט״ז בכסלו תשמ״ט, 25 בנובמבר 1988, עמ׳ 18.
• בלבן, אברהם. יסודות מיתולוגיים ורומנסיים בסיפורת של ״דור המדינה״. דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ג׳, כרך ב (1989), עמ׳ 251–258 <על יצירתם של משה שמיר, עמוס עוז ועמליה כהנא־כרמון>
• בן־דב, ניצה. ״תקופת הפוגה שקטה במצב הישראלי״ – א״ב יהושע ועמוס עוז: התחלות. קשת החדשה: רבעון לספרות עיון ובקרת, חוב׳ 12 (קיץ 2005), עמ׳ 109–115 <סיפוריהם של יהושע ועוז, שפורסמו בעשור השני למדינה, היוו פריצת דרך ושינוי כיוון בספרות הישראלית. לא עוד הקונקרטי והעכשווי של ההווה הישראלי, אלא פנייה אל המטאפיזיקה, אל המופשטות ואל הפנטזיה>
• בן־דב, ניצה.  ״אני במזרח ולבי בסוף מערב״ אירופה ביצירתו [של עמוס עוז].  בספרה: חיים כתובים : על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשע״א 2011), עמ׳ 97–108.
• בצלאל, יצחק.  ספרות מרחוב ראשי לפרבר.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 33 (ט״ו באב תשכ״ה, 13 באוגוסט 1965), עמ׳  א, ב <חזר ונדפס בספרו: הכל כתוב בספר : עם סופרי ישראל כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ט 1969), עמ׳ 88–92>
• בר־און, מרדכי. עוז בירושלים החצויה. ישראל, כרך 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 41–72 <על ירושלים ביצירתו של עוז ובדברי הפובליציסטיקה שלו>
• בר־דוד, אילן.  עמדה על סף החדר ודבריה היו מעטים : מכתב גנוז של ש״י עגנון לעמוס עוז, 1965.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בטבת תשע״ז, 20 בינואר 2017, עמ׳ 1.
• בר־יוסף, חמוטל. מעמדה המוסרי של השפיות ביצירתו של עמוס עוז. עיונים בתקומת ישראל, כרך 8 (1998), עמ׳ 555–564.
<חזר נדפס בספר עמוס עוז / עורכים אהרן קומם ויצחק בן–מרדכי.(באר–שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן–גוריון בנגב, תש״ס 2000), עמ׳ 41–50 ובספרה טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, 2006), עמ׳  257–265>
• ברגד, זאב.  שלושה מונולוגים על הציונות: עגנון, הזז, עוז.  בתוך: מגוון : מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקניים, מוגשים ליעקב קבקוב במלאות לו שבעים שנה / התקין וערך שלמה נש (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ״ח 1988), עמ׳ 53–62 <על מכתבו של שרגא אונגר להוגו בסיפור ״אהבה מאוחרת״>
• ברגר, דרורה. דמות הערבי בסיפורת העברית. עתון 77, גל׳ 168 (שבט תשנ״ד, ינואר 1994), עמ׳ 24–25.<דיון, בין היתר, ב׳ארצות התן׳ ו׳מיכאל שלי׳ לעמוס עוז>
• ברתנא, אורציון. שתי אסכולות בסיפורת ״דור המדינה״: ארץ־ישראל ביצירת עוז מול ארץ־ישראל ביצירת שחר. מחקרי יהודה ושומרון, קובץ 13 (2004), עמ׳ 305–318.
• גוברין, נורית.  המשפחה הספרותית של עמוס עוז.  גג: כתב־עת לספרות, גל׳ 24 (קיץ 2011), עמ׳ 151–166.
• גרוס, ויקטוריה.  בין עוז לברדיצ׳בסקי ויעקב שטיינברג.  קשת, שנה 16, גל׳ ב׳ (ס״ב) (חורף 1974), עמ׳ 88–97.
• גרין, שגיא. דברים שרואים מקצה המדבר : ראיון עם עמוס עוז. הארץ, גלריה, 23 באוקטובר 1996, עמ׳ ד 1.
• גרנות, משה.  ״די לי שאני כותב״ : שיחה עם עמוס עוז.  בספרו: שיחות עם סופרים (תל־אביב : קווים, 2007), עמ׳ 51–70.
• גרפינקל, אבי.  הוא זנח את המיתוס ואת הפאתוס. הספרות והשמאל שילמו את המחיר : במלאת שנה למותו של עמוס עוז.  הארץ, מוסף הארץ, כ״ב בכסלו תש״ף,  20 בדצמבר 2019, עמ׳ 48–51 *
• גרץ, נורית. מאורע דראמאטי וזמנים אחרים. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, גל׳ 6 (1976), עמ׳ 380–393 <על המשותף לסיפורת של עמוס עוז, א. ב. יהושע ועמליה כהנא־כרמון במבנה התמאטי>
• הגורני, אברהם. מה קראו, מה יקראו? ספרות ילדים ונוער, שנה י״ג, גל׳ א׳ (1986), עמ׳ 4–7.
• הולצמן, אבנר. אש זרה בסתר רעם : בין מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי לעמוס עוז. גנזי מיכה יוסף, חוב׳ ז (תשנ״ז), עמ׳ 198–214.
• הולצמן, אבנר.  מקלוזנר ועגנון עד עוז ויהושע: הפרופסור והאוניברסיטה בספרות העברית.  עונג שבת <מקוון>, 25 בינואר 2019
• הראל, אורית.  ״ספרים זה לא פסיכותרפיה״.  מעריב, סופשבוע, ה׳ בסיון תשס״ו, 1 ביוני 2006, עמ׳ 10–14 <ראיון עם הסופר>
• וילף, מיכאל.  גאולה והבדואים : בשולי ״נוודים וצפע״ לעמוס עוז.  מאזנים, כרך מ״ד, גל׳ 2 (טבת תשל״ז, ינואר 1977), עמ׳ 147–149.
• ויס, הלל.  סילוק שכינה : המלחמה באנימה: ע׳ עוז וא״ב יהושע נגד ״תהילה״ לעגנון.  אקדמות, חוב׳ יג (ניסן תשס״ג, אפריל 2003), עמ׳ 131–149.
• זילברמן, דורית.  האם מכשף השבט מתפטר? : עמוס עוז לקראת ספר סיפורים קצרים חדש.  מאזנים, כרך פ״א, גל׳ 2 (אדר א׳ תשס״ח, פברואר 2008), עמ׳ 24–27.
• לאור, יצחק. חיי המין של כוחות הביטחון. דבר, ה׳ באייר תשנ״ב, 8 במאי 1992, עמ׳ 24; י״ב באייר תשנ״ב, 15 במאי 1992, עמ׳ 24 <חזר ונדפס בספרו אנו כותבים אותך מולדת : מסות על ספרות ישראלית (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 76–104>
  על הסופר עמוס עוז וספריו ״לדעת אשה״ ו״מנוחה נכונה״.  הגיב על כך:
  • קלדרון, נסים. לא דומה לראיה (מכתב למערכת). דבר, י״ט באייר תשנ״ב, 22 במאי 1992, עמ׳ 25 <תגובה למאמריו של יצחק לאור על דמות הצבר ביצירת עמוס עוז>
    ענה על כך:
  • לאור, יצחק. השופט הביתה! דבר, י״ט באייר תשנ״ב, 22 במאי 1992, עמ׳ 25.
• לוונברג, פליסיטאס פון.  על ״פרס גתה״ לעמוס עוז, פרנקפורט, 2005.  אלפיים: כתב־עת רב תחומי לעיון, הגות וספרות, קובץ 31 (תשס״ז 2007), עמ׳ 239–252 <תרגם מגרמנית – חנן אלשטיין>
• מזור, יאיר.  המקום בו הסיפורת משיקה לשירה : שלוש קריאות – שהן אחת בסיפורי כהנא כרמון, בן־נר ועוז.   מאזנים, כרך נ״ו, גל׳ 6 (אייר–סיון תשמ״ג, מאי 1983), עמ׳  46–51.
• מזור, יאיר.  לא כדרך הרוח ובאין מנוחה נכונה : מנקודת ראות אחרת – אבות, בנים וביניהם בסיפורי עמוס עוז.  מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 5–6 (תשמ״ט), עמ׳ 176–181.
• מזור, יאיר.  טינת התנים היא גם געגועים : אינטרטקסטואליות ודקונסטרוקציה ב״נוודים וצפע״ לעמוס עוז. מאזנים, כרך ע׳, גל׳ 9 (תשנ״ו), עמ׳ 9–11.
• מיכלי, ב. י.  שרבוביו הרטוריים של עמוס עוז.  מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 2 (תמוז תשל״ז, יולי 1977), עמ׳ 146–147 <תגובה לרשימה של עוז ב׳דבר׳ בערב שבועות תשל״ז בענין הבחירות לכנסת; ענה על כל עמוס עוז ב׳מאזנים׳, כרך מ״ה, גל׳ 3–4 (אב–אלול תשל״ז, אוגוסט–ספטמבר 1977), עמ׳ 252 ובעמ׳ 253, הערה של ב.י. מיכלי>
• מירון, דן.  כיצד יכול עמוס עוז להורות דרך למישהו?  הארץ, תרבות וספרות, י״ט בשבט תשע״ט, 25 בינואר 2019, עמ׳ 1–3. <יצירתו של עמוס עוז נעה מעלה–מטה, נסקה וצנחה באופן קיצוני עד שחוסר השליטה האירונאוטי נעשה לסימן היכר של הבלטריסטיקה שלו. אחרי מנוחה נכונה המעניין בא רומאן הקיטש קופסה שחורה, ואחרי הנובלה הרגישה הר העצה הרעה בא השיממון של לדעת אשה, אל תגידי לילה ואותו הים. ההמראה הפתאומית, אולי הנישאת מכולן, קרתה במיטב פרקי סיפור של אהבה וחושך. התבוננות מפוכחת ביצירתו של עמוס עוז במלאות 30 למותו>
• נבו, יפעת.  ״הכתיבה היא כהשבעת רוחות״.  דבר, לספרות ולאמנות, כ״ג בתמוז תשכ״ח, 19 ביולי 1968, עמ׳ 7 <ראיון עם עמוס עוז עם זכייתו בפרס מטעם קרן תרבות אמריקה ישראל>.
• סדן, דב.  הר וצלעותיו : דברים על עמוס עוז בבית הסופר בירושלים.  דבר, משא, כ״ט באלול תשל״ו, 24 בספטמבר 1976, עמ׳ 13, 14 <חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 130–140>
• פורת, צפירה.  הגולם מציון.  מולד (סדרה חדשה), כרך ז (ל), חוב׳ 37–38 (247–248) (שלהי תשל״ו 1976), עמ׳ 481–489.
• פלדמן, יעל. הספורת הישראלית במבחן לשון המסורת ולשון הדיבור. בצרון: רבעון לספרות הגות ומחקר, סדרה חדשה, כרך א׳, גל׳ 5–6 (1980), עמ׳ 67–74 <דיון, בין היתר ביצירתם של עמוס עוז וא״ב יהושע>
• פלדמן, יעל.  ״את קין את בנך אשר אהבת״ : הבשורה על פי יפתח.  עתון 77, גל׳ 311 (סיון תשס״ו, יוני 2006), עמ׳ 28–29, 35 <על סיפורו של עמוס עוז ״איש פרא״ שפורסם לראשונה בכתב העת ׳קשת׳, שנה תשיעית, חוב׳ א׳ (סתיו 1966), עמ׳ 86–104>
• פלדמן, יעל.  את קין, את בנך אשר אהבת.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תשס״ז, 1 באוקטובר 2006, עמ׳ 3 <על סיפורו של עמוס עוז ״איש פרא״ שפורסם לראשונה בכתב העת ׳קשת׳, שנה תשיעית, חוב׳ א׳ (סתיו 1966), עמ׳ 86–104>
• פלדמן, יעל.  בת יפתח בדורה כיצחק בדורו? עקדה נשית ב׳קדמוניות המקרא׳ ובסיפורו של עמוס עוז ׳איש פרא׳.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 93–130. <המאמר מנתח את הסיפור ״איש פרא״ וממקמו בשיח האתי והמגדרי העכשווי על טופוס הקרבן והמרטיריות במיתולוגיה הפגאנית ובמסורת היהודית־נוצרית כאחד, תוך העלאת שאלות ביקורתיות לגבי חלק מהנחות יסוד השולטות בשיח זה>
• פרוינד, יעקב (קובי). על האורגני והחולה בשני סיפורים של עגנון ועוז. מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 5–6 (1988), עמ׳ 182–183 <על ״עידו ועינם״ לעגנון ו״אש זרה״ לעמוס עוז>
• צלר, שי.  שניים בעוז [על הסיפור ״יורשים״ שנדפס ב׳קשת החדשה׳, גל׳ 17 (סתיו 2006)].  מקור ראשון, שבת, ג׳ בכסלו תשס״ז, 24 בנובמבר 2006, עמ׳ 12–13. <הסיפור פורסם גם ב־Ynet>
• קלדרון, נסים. להסיר את המרכאות הכפולות. על עמוס עוז. בספרו: בהקשר פוליטי : ארבעה מאמרים על סופרים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש״ם 1980), עמ׳ 52–77 <נחתם: ספטמבר 1979>
• קניוק, יורם. עמוס עוז מול כיתת היורים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ל׳ בשבט תשנ״ד, 11 בפברואר 1994, עמ׳ 28.
• קריספין, מיכל. דמות המספר ועמדת התצפית : עיון משווה ביצירותיהם של דוד מלץ ועמוס עוז. בתוך: לספר את הקיבוץ : מחקר וביקורת / עורכים – שמעון שור ולאה הדומי (תל אביב : ספרית פועלים, 1990),  עמ׳ 156–175.
• רגב, מנחם. ״להיות איש זר בעיר זרה מאוד״. עיונים בספרות ילדים, חוב׳ 15 (2005), עמ׳ 97–117 <המאמר עוסק ביחסו האמביוולנטי והמורכב של עמוס עוז לירושלים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בשני ספריו לילדים ולנוער – ״סומכי״ ו״פנתר במרתף״, ובשניים מסיפוריו הקצרים למבוגרים –״הר העצה הרעה״ ו״אדון לוי״>
• שאנן, אברהם.  ייחודו של עמוס עוז כמספר.  בצרון, כרך א׳, חוב׳ 5–6 (336–337) (ניסן תש״ם, מארס–אפריל 1980), עמ׳ 26–31.
• שוורץ, יגאל.  1963 – נוודים וצפע, עמוס עוז.  בספרו: הידעת את הארץ שם הלימון פורח : הנדסת האדם ומחשבת המרחב בספרות העברית החדשה (אור יהודה : דביר, 2007), עמ׳ 367–469.
• שוורץ, יגאל.  עמוס עוז: המגדלור.  בספרו: מכאן ומכאן : מסות ומאמרים על ספרות ישראלית (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תש״ף 2020), עמ׳ 175–182.
• שוורץ, יגאל.  עמוס עוז – ללמוד לאהוב בהתכתבות. בספרו: שולחן עורך (ראשון־לציון : יצירה עברית, 2026), עמ׳ 79–131.
• שחם, חיה. אל הילד הזה התפללתי? : ׳געגועים׳ מאת עמוס עוז ו׳מכאן ומכאן׳ מאת י״ח ברנר – עיון משווה. עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, קובץ 9 (1999), עמ׳ 476–489 <על הסיפור ״געגועים״ מתוך הר העצה הרעה> <חזר ונדפס בספרה: קרובים רחוקים : בין־טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 209–222, בשם: ״נער החלומות של המפעל הציוני״>
• שחם, חיה.  להתפכח מחלום, להיפרד מחזון – שלושה היבטים של חניכה ארץ ישראלית.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ח (תשס״א 2001), עמ׳ 321–339 <על ׳אדון לוי׳ לעמוס עוז, ׳משחקים בחורף׳ ליצחק בן־נר ו׳סודו של הנריק׳ ליהושע קנז>
• שטיינר, משה.  הכיוון הניהיליסטי בסיפורת הישראלית. האומה, שנה י, גל׳ 37 (תשל״ג), עמ׳ 329–339 <דיון בסיפורת של  ס׳ יזהר, א״ב יהושע, ב׳ תמוז, א׳ בן־עזר ועמוס עוז> <חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 141–152>
• שטיינר, משה. הסופר הישראלי בעידן האידיאולוגיה. האומה, שנה ט״ז, חוב׳ 53 (1977), עמ׳ 93–100. <על א״ב יהושע ועמוס עוז>
• שניידר, שמואל. מדינת ישראל והחזון הציוני : עמוס עוז בסבך אידיאולוגי. בצרון, כרך ט׳ (סדרה חדשה), גל׳ 41–42 (371–372) (ניסן תשמ״ט 1989), עמ׳ 43–49.
• שקד, גרשון. לגעת במעמקים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ט״ו באדר תשנ״ח, 13 במארס 1998, עמ׳ 26 <על יצירותיו של הסופר עמוס עוז, עם זכייתו בפרס ישראל לספרות לשנת תשנ״ח>
• שרייבר, יהונתן.  ״דרך הרוח״ – קריאה מיתית. מראה: כתב־עת לספרות, אמנות והגות יהודית, גל׳ 8 (כסלו תשע״ד, נובמבר 2013), עמ׳ 46–62 <על סיפורו של עמוס עוז>
• Aschkenasy, Nehama. Women and the double in modern Hebrew literature: Berdichewsky/Agnon, Oz/Yehoshua. Prooftexts, vol. 8, no. 1 (January 1988), pp. 113–128.
• Balaban, Avraham.  Language and reality in the prose of Amos Oz.  Modern Language Studies, vol. 20, no. 2 (Spring 1990), pp. 79–97.
• Feldman, Yael.  On the cusp of Christianity: Virgin sacrifice in Pseudo-Philo and Amos Oz. The Jewish quarterly review, vol. 97, no. 3 (Summer 2007), pp. 379–415.
• Grumberg, Karen.  Zionist places against the desert wilderness: Amos Oz.  In her: Place and ideology in contemporary Hebrew literature (Syracuse, NY : Syracuse University Press, 2011), pp. 26–75.
• Negev, Eilat. Amos Oz: The secret agent from the eighteenth compartment.  In her: Close encounters with twenty Israel writers (London : Vallentine Mitchell, 2003), pp. 101–110.
• Peleg, Yaron. Writing the land : language and territory in Modern Hebrew literature.  Journal of Modern Jewish studies, vol. 12, no. 2 (July 2013), pp. 297–312 <On S. Yizhar, Amos Oz and Orly Castel-Bloom>
• Wheatley, Natasha. ״It is the hunter and you are the harpooned dolphin״: Memory, Writing and Medusa – Amos Oz and his women.  Jewish quarterly review, vol. 100, no. 4 (Fall 2010), pp. 631–648.
• Ziobro, Agnieszka.  Amos Oz, pisarz intymny i monumentalny.  Słowo żydowskie, no. 2 (564) (Luty [February] 2019), pp. 18–21.

• אבינור, גיטה.  למי מייללים התנים?  בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ׳ 151–153 <נחתם: דצמבר 1965>
• אברון, זיוה. בין שתי גירסאות: ארצות התן לעמוס עוז – 1965, 1975. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001–2002), עמ׳ 103–133.
• אורן, יוסף. ״ארצות התן״ – מקץ עשרים שנה. הארץ, תרבות וספרות, ח׳ טבת תשמ״ו, 20 בדצמבר 1985, עמ׳ 18–19 <נוסח מורחב נדפס בספרו: הסיפור הישראלי הקצר  (ראשון לציון : יחד, תשמ״ז 1987), עמ׳ 131–140, בשם: ״אהבה וגעגועים בסיפורי עמוס עוז״>
• בחור, יונה. עולם של שנאה. הארץ, כ״ו באייר תשכ״ה, 28 במאי 1965 <נדפס גם בספרה: רשימות על ספרות (תל־אביב : ירון גולן, 1993), עמ׳  61–63>
• בלבן, אברהם. על מפתח אחד לסיפורי ״ארצות התן״ מאת עמוס עוז. מעריב, ב׳ באייר תשמ״ד, 4 במאי 1984, עמ׳ 39 <חזר ונדפס ב׳הדואר׳, שנה 63, גל׳ כ״ח (ט״ו בסיון תשמ״ד, 15 ביוני 1984), עמ׳ 453–454; גל׳ כ״ט (כ״ב בסיון תשמ״ד, 22 ביוני 1984), עמ׳ 469–470; גל׳ ל׳ (כ״ט בסיון תשמ״ד, 1 ביולי 1984), עמ׳ 489>
• בן־ברוך, יוסי. הארצות שמעבר לגדר : עיון מחודש בקובץ הסיפורים ״ארצות התן״ לעמוס עוז. עלי שיח, חוב׳ 12–14 (1982), עמ׳ 269–286.
• ברגר, דרורה. חיים וספרות ביד הלשון (עמוס עוז: יחסי גומלין בין הלשון למציאות על־פי ״ארצות התן״). עתון 77, גל׳ 144–145 (שבט–אדר תשנ״ב, ינואר–פברואר 1992), עמ׳ 34–38.
• בריפמן, אראלה. ארצות התן לעמוס עוז : עיון משווה בשני נוסחים על פי חמישה סיפורים (חיפה, 1979) <עבודת גמר לקראת תואר מוסמך>
• גולובסקי, תמימה.  סדקים מוארים : עם הופעת ״ארצות התן״ לעמוס עוז.  חרות, ט׳ בתמוז תשכ״ה, 9 ביולי 1965, עמ׳ 5.
• זוכמן, לאה. האל־ידע הקולקטיבי בקובץ ״ארצות התן״: קריאה לאור משנתו של קארל ג׳ יונג. תלפיות, תשס״א–תשס״ב, עמ׳ 527–532 <במאמר נקראים אחדים מן הסיפורים בקובץ ״ארצות התן״, קריאה מחודשת בעזרת פרשנות פסיכואנליטית על פי תורתו של קרל יונג>
• חבר, חנן. רוב כמיעוט לאומי, בסיפורת ישראלית מראשית שנות השישים.  סימן קריאה, חוב׳ 22 (יולי 1991), עמ׳ 328–339 <על ״מול היערות״ לא.ב. יהושע, ״נוודים וצפע״ לעמוס עוז, ״לב הקיץ לב האור״ לעמליה כהנא־כרמון> <נוסח באנגלית – ראה להלן>
• ירושלמי, יוסף. ביבליוגרפיה על סיפורי עמוס עוז, אשר התפרסמו בקובץ ״ארצות התן״. עלי שיח, חוב׳ 12–14 (1982), עמ׳ 287–302.
• מאור, גרשון.  ארצות התן.  עכשיו, חוב׳ 15–16 (חורף–אביב תשכ״ו 1966), עמ׳ 150–151.
• מוקד, גבריאל.  ארצות התן.  עכשיו (1966) <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 81–82>
• מזור, יאיר. טינת התנים היא גם געגועים : אינטרטקסטואליות ודקונסטרוקציה ב״נוודים וצפע״ לעמוס עוז. מאזנים, כרך ע׳, גל׳ 9 (תשנ״ו), עמ׳ 9–11.
• פיינברג, ענת. ושוב ״ארצות התן״. על המשמר, ה׳ בסיון תשל״ו, 3 ביוני 1976, עמ׳ 6.
• קינסטלר, עדה. תנים ואדם. האומה, שנה ד, חוב׳ 14 (תשכ״ו), עמ׳ 289–292.
• קרן, ניצה.  היה או לא היה – אונס או אשמת שווא : קריאה (מחודשת־מאוחרת) בסיפורו של עמוס עוז ״נוודים וצפע״ מתוך ׳ארצות התן׳.  קשת החדשה, שנה 2, גל׳ 9 (סתיו 2004), עמ׳ 150–159.
• רוזמרין, סיגלית.  תמורות בלשון הספרות העברית בתקופה שבין שנת 1965 לבין שנת 1975 : דגם מייצג על־פי השוואת שני הנוסחים של ״ארצות התן״ לעמוס עוז (רמת־גן, תשנ״ה 1995) <חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר־אילן>
• Hever, Hannan.  Minority discourse of a national majority: Israeli fiction of the early sixties. Prooftexts, vol. 10, no. 1 (January 1990) pp. 129–147.
• Holtzman, Avner. Strange fire and Secret thunder : between Micha Josef Berdyczewski and Amos Oz. Prooftexts, vol. 15, no. 2 (May 1995), pp. 145–162. <translated from Hebrew by Chaim Seymour>

• אבי־מיכה, י.  מקור זר.  מבפנים, כרך כ״ח, גל׳ 4 (נובמבר 1966), עמ׳ 376–379.
• אבינור, גיטה. רומאנטיקה בת־זמננו: שתי הערכות על ״במקום אחר״ לעמוס עוז. על המשמר, י״ט בכסלו תשכ״ז, 2 בדצמבר 1966, עמ׳ 5 <חזר ונדפס בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ׳ 154–157>
• בילצקי, י.ח. אונים אפלים. על המשמר, י״ט בכסלו תשכ״ז, 2 בדצמבר 1966, עמ׳ 5, 6.
• גורפיין, רבקה. ״מקום אחר״.  בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 68–74.
• כהן, אדיר. ״מקום אחר״.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, 25 בנובמבר 1966, עמ׳ 9.
• קינסטלר, עדה.  העץ וצלו.  מולד, כרך כ״ג, חוב׳ 108–110 (אוקטובר 1966), עמ׳ 701–704.
• רבי, יעקב. במבט מלוכסן. על המשמר, י״ט בכסלו תשכ״ז, 2 בדצמבר 1966, עמ׳ 5, 6.

• עוז, עמוס. בינינו לבין האבדון עומדים גם ספרים. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ח בתשרי תש״ס, 8 באוקטובר 1999, עמ׳ 29 <דברים שנאמרו ע״י הסופר עמוס עז בבית הנשיא עם בחירת ספרו ״מיכאל שלי״ לאחד ממאה הרומנים הטובים של המאה ה־20 ע״י מועדון הספרים הגרמני ״ברטלסמן״>
• ש. י.  מיכאל שלי.  קשת, שנה עשירית, חוב׳ ג׳ (לט) (אביב 1968), עמ׳ 152–153.
• אביגור־רותם, גבריאלה. מלים כמעקה על פני תהום (על ״מיכאל שלי״ לעמוס עוז). עלי שיח, חוב׳ 9 (1980), עמ׳ 138–155.
• אבישי, מרדכי. מאויים שלא באו על סיפוקם.  מעריב, ב׳ בתמוז תשכ״ח, 28 ביוני 1968, עמ׳ 27.
• אבישי, מרדכי. בין מאויים לניכור. על המשמר, 2 במארס 1990, עמ׳ 21.
• אזולאי, אסתר. הכתיבה בעיני המספרת הכותבת ב״מיכאל שלי״ לעמוס עוז. עלון למורה לספרות, גל׳ 14 (תשנ״ג), עמ׳ 24–30.
• אזולאי, אסתר. אינטרטקסטואליות כדרך עיצוב ב״מיכאל שלי״ מאת עמוס עוז. שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך ט׳ (ניסן תשס״ד, אפריל 2004), עמ׳ 245–268.
• אמיר, דנה. ״אל מעבר לקו היקיצה״: האינטראקציה הממאירה בין היסוד המתהווה והיסוד המתמשך של העצמי ב״מיכאל שלי״ מאת עמוס עוז. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, גל׳ 17–18 (2004), עמ׳ 137–142.
  <חוה גונן, גיבורת הספר ״מיכאל שלי״, ניצבת במרכזו של ״דו־קרב״ טראגי שמנהלים על ליבה הפנים והחוץ. היתרון שמשיג הפנים על החוץ במאבק הזה מסיט את חייה עמוק לתוך רגיסטר הפתולוגיה הנפשית. המאמר מנסה לנסח את המאבק הפנים והחוץ בתוך נפשה דרך רעיון האינטראקציה הממאירה בין היסוד המתהווה והיסוד המתמשך של העצמי, ולהבין מתוך כך את בחירתה בשיגעון כניסיון להמלט מן הברירה החמורה יותר של המוות הנפשי>
• בלבן, אברהם.  שני פרקים על ״מיכאל שלי״.  הארץ, תרבות וספרות, ג׳ באייר תשע״ח,18 באפריל 2018, עמ׳ 8.
• בן־דב, ניצה.  ״זוהי עיר אסופה אל תוך נפשה״ : ירושלים של עמוס עוז ב׳מיכאל שלי׳.  כיוונים חדשים, גל׳ 19 (טבת תשס״ט, ינואר 2009), עמ׳ 188–197.
• בן־דב, ניצה.  ״אחיזת עיניים ולא עיר היא זו״ : עיר ואישה במיכאל שלי.  בספרה: חיים כתובים : על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשע״א 2011), עמ׳ 109–119.
• בן־דב, ניצה.  חלום ומחלה במיכאל שלי של עמוס עוז : רומן מלחמת סיני.    בספרה: חיי מלחמה : על צבא, נקמה, שכול ותודעת המלחמה בפרוזה הישראלית (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, עמ׳ 183–192.
• בן־עזר, אהוד. שמשון – הגיבור המסכן. נעמת, אוקטובר–נובמבר 1984, עמ׳ 69–72. <דיון, בין היתר, ב״מיכאל שלי״ לעמוס עוז>
• בנד, אברהם. המספר הבלתי מהימן ב׳מיכאל שלי׳ וב׳בדמי ימיה׳.  הספרות, גל׳ 3 (1) (1971/1972), עמ׳ 30–34 <מחבר המאמר בוחן על סמך כמה מאבחנותיו של ויין בות׳ בעניין המספר המהימן והמספר הבלתי מהימן, שתי יצירות שיש בהן כמה צדדים צורניים שווים: ׳מיכאל שלי׳ מאת עמוס עוז ו׳בדמי ימיה׳ מאת ש״י עגנון. כל אחת משתי היצירות האלה מוגשת כזכרונותיה של אשה צעירה והרה, שהיחסים בינה לבין בעלה תופסים מקום מרכזי בהרהוריה. משום שהיחס בין המחבר למספר הוא מאבני היסוד של הרטוריקה של הסיפורת לפי בות׳, ומשום שיחס זה הוא הקונוונציה הספרותית השלטת ביצירות אלו בבחינת גורם מעצב, כדאי לבדוק אותן לפי אבחנותיו של בות׳ ואת האבחנות לפיהן>
• גור, בתיה. שבוע של ספרים; מקור. הארץ, 2 במארס 1990, עמ׳ ב 9.
• גורפיין, רבקה. ״מיכאל שלי״.  בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 74–77.
• גינזבורג, מיכל פלד. מאדאם בובארי בירושלים.  זהויות: כתב עת לתרבות ולזהות יהודית, גל׳ 3 (תשע״ג 2013), עמ׳ 33–44.
• זהבי, אלכס. שלשה ספרי מקור. האומה, כרך ז, חוב׳ 25 (תשכ״ח), עמ׳ 124–127 <בין היתר, ״מיכאל שלי״ לעמוס עוז>
• חקק, לב.  על הדיבור הסמוי ב׳מיכאל שלי׳ לעמוס עוז.  בצרון, שנה ל״ז, כרך ס״ז, גל׳ 324 (סיון–תמוז תשל״ו, יוני 1976), עמ׳ 249–252, 263 <חזר ונדפס בשם ״גולם גאנץ״ או ״גאון מדעי״? – על הדיבור הסמוי ב״מיכאל שלי״ לעמוס עוז. בשדמות, חוב׳ ס״ב (חורף תשל״ז), עמ׳ 82–85>
• כהן, אורי. ״מיכאל שלי״ והמעבר מעילית מהפכנית למעמד בינוני. ישראל, כרך 3 (2003), עמ׳ 157–182.
• נגיד, חיים. שיר פליטי. מאזנים, כרך נ״ז, גל׳ 5–6 (1983), עמ׳ 16. <על השיר ״אהל מספר חמישים״ והשוואה ל״מיכאל שלי״ מאת עמוס עוז>
• פוגל, מלכה. ״נקודת תצפית״ בביקורת הספרות : עיון מדגים ברומן ״מיכאל שלי״ לעמוס עוז. עלי שיח, חוב׳ 17–18 (1983), עמ׳ 180–184.
• קורן, יהודה. עמוס עוז בסינית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י״ד באדר א׳ תשנ״ז, 21 בפברואר 1997, עמ׳ 28 <על פועלה של המתרגמת ג׳י צ׳ין ג׳ונג ועל תרגומו של הספר ״מיכאל שלי״ לסינית>
• קורצווייל, ברוך. הסוסה האפוקליפטית צוהלת בטרקלין הסיפור הישראלי, או: ערגת הכיסופים של ישראל העובדת לנסיכים ונסיכות. הארץ, 31 במאי 1968 <חזר ונדפס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשמ״ב 1982), עמ׳ 298–306>
• ראובני, הדסה. דמות המספר ב״מיכאל שלי״ לעמוס עוז. עלי שיח, חוב׳ 4–5 (טבת תשל״ח, דצמבר 1977), עמ׳ 202–219.
• שאנן, אברהם. ייחודו של עמוס עוז כמספר. בצרון, כרך א׳, גל׳ 5–6 (1980), עמ׳ 26–31 <על הסיפור ״ארבעה פרקים ראשונים״ ועל ״מיכאל שלי״>
• Peled, Shimrit. ״Mastery regained״ - Israeli Jewish sovereignty and space in the Israeli novel 1967–1973. Journal of modern Jewish studies, vol. 10, no. 2 (July 2011), pp. 263–284.

• גרץ, נורית. מירושלים להוליווד דרך המדבר האדום (על ״מיכאל שלי״ – הספר והסרט). עכשיו, חוב׳ 51–54 (1987), עמ׳ 283–299.
• כצנלסון, רבקה. אהבה קשה לארץ קשה. נעמת, יוני–יולי 1985, עמ׳ 66–68.

• אבינור, גיטה.  אויב אהוב.  בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ׳ 158–164 <נחתם: אוגוסט 1972>
• אדרת, אברהם. ״עד מות״ לעמוס עוז. עלי שיח, חוב׳ 2 (1975), עמ׳ 163–181.
• באנד, אברהם.  טריפטיכון של מסעות הצלב בספרות העברית החדשה.  בספרו: שאלות נכבדות (אור יהודה : דביר, 2007), עמ׳ 101–114 <על ״המאכלת״ לאברהם שלום פרידברג, ״ברוך ממגנצא״ לשאול טשרניחובסקי ו״עד מוות״ מאת עמוס עוז>
• בלבן, אברהם. תמצית עולמו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, ז׳ בתשרי תשס״ד, 3 באוקטובר 2003, עמ׳ 27–28.
• גורפיין, רבקה. ״עד מוות״.  בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 77–80.
• מוקד, גבריאל. סיפורת הקרבה למיצויה העצמי. עכשיו, חוב׳ 25–28 (אביב תשל״ג 1973), עמ׳ 348–349 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 138–140> 
• מרכוס, הגר. ״עד מוות״ – עמוס עוז.  בספרה:  הזמן והנצח : עיונים בפרקי ספרות ישראלית וכללית (ירושלים : משרד החינוך, התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית, התשנ״ז 1996), עמ׳ 43–57.
• פרידלנדר, יהודה.  בין סיפור לרפורטאז׳ה.  דבר, משא, ו׳ באלול תשל״א, 27 באוגוסט 1971, עמ׳ 12 *

• אורן, יוסף. ישועה בכף הדוב. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל״ז, גל׳ 3–4 (1973), עמ׳ 252–254.
• אזולאי, אסתר. סיפורו של ציור. עמודים, גל׳ 698 (2005), עמ׳ 26–29 <עמוס עוז הצפין ברומן המכתבים ״קופסה שחורה״ וברומן ״לגעת במים, לגעת ברוח״ סדרה של עבודות גראפיות של האמן הידוע מוריץ קורנליוס אשר>
• איתן, איתן.  מעין דו־קרב.  קשת, שנה ט״ז, חוב׳ א (ס״א) (סתיו 1973), עמ׳ 148–150.
• ויס, הלל. אגוצנטריות וכמיהה לגאולה. בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית־אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 65–67 <נדפס לראשונה ב׳ידיעות אחרונות׳, 9 בפברואר 1973>
• זנדבנק, שמעון. בארוק עברי : על ספרו החדש של עמוס עוז. מולד, חוב׳ ה (28) (תשל״ג), עמ׳ 467–470.
• פלד, שמרית. סוס הנדנדה הישראלי – גלות וריבונות ב׳לגעת במים לגעת ברוח׳ לעוז וב׳סוסעץ׳ לקניוק. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 263–304 <המאמר בוחן כיצד מיוצרת ברומנים ״לגעת במים לגעת ברוח״ ו״סוסעץ״ הזיקה היהודית למרחב, וזאת על רקע השיח הציבורי הישראלי בתקופה זו. המחברת מבקשת להציג את האופן שבו הקיום המרחבי־טריטוריאלי נתפס בציונות הישראלית כגורם המאפשר את השליטה בתנאי החיים ובזהות היהודית הקולקטיבית על אף קיומה של אוכלוסייה לא יהודית במרחב זה>
• רז, טובה.  לגעת בספר.  קשת, שנה ט״ז, חוב׳ א (ס״א) (סתיו 1973), עמ׳ 143–147.
• Hetherington, Naomi.  Israeli Holocaust fiction : a review of Aharon Appelfeld׳s Badenheim 1939 and Amos Oz׳s Touch the water, touch the wind.  The Journal of Holocaust education, vol. 5, no. 1 (Summer 1996), pp. 49–60.

• אבינור, גיטה. סיפורים אחרים. מאזנים, כרך ל״ט, גל׳ 3–4 (אב–אלול תשל״ד, ספטמבר 1974), עמ׳ 262–264 <חזר ונדפס בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל״ה 1975), עמ׳ 27–30>

• בלבן, אברהם.  בין אדיפוס לישו : עיון בסיפור ״הר העצה הרעה״ מאת עמוס עוז.  בספרו: תשע אמהות ואמא : ייצוגי אימהות בסיפורת העברית החדשה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 20–47 <מבוסס על הרצאה בכנס על חייו ויצירתו של עמוס עוז, שנערך בפילדלפיה, אוקטובר 2004>
• ברזל, אביבה. הר העצה הרעה מאת עמוס עוז. הדואר, שנה 57, גל׳ ל״ג (ט׳ בתמוז תשל״ח, 14 ביולי 1978), עמ׳ 557–558.
• ברמה, ישראל. בריחות ירושלמיות בדמדומי קיץ ארבעים ושבע.  עכשיו, חוב׳ 39–40 (1979), עמ׳ 331–336.
• גינזבורג, מיכל פלד. מאדאם בובארי בירושלים.  זהויות: כתב עת לתרבות ולזהות יהודית, גל׳ 3 (תשע״ג 2013), עמ׳ 33–44.
• ויס, הלל. באין דרך חזרה. בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית־אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 72–76 <נדפס לראשונה ב׳הארץ׳, 11 ביוני 1976>
• שקד, גרשון. שורשים וכותרות. ירושלים: שנתון לדברי ספרות והגות, כרך יא–יב (תשל״ו 1976), עמ׳ 189–202 <חזר ונדפס בספרו: גל אחר גל בסיפורת העברית (ירושלים : כתר, 1985), עמ׳ 67–83>
• Feinberg, Anat. The Hill of Evil Counsel.  Modern Hebrew literature, vol. 2, no. 2 (Summer 1976), pp. 34–40.
• Shaked, Gershon.  Behind the headlines.  Jerusalem quarterly, vol. 10 (1979), pp. 64–76

• מירון, דן.  שני פנים לזריזות.  הדואר, שנה 57, גל׳ ל״ה (ח׳ באב תשל״ח, 11 באוגוסט 1978), עמ׳ 590–591 <נדפס גם ב׳ידיעות אחרונות׳, כ״ב באב תשל״ח, 25 באוגוסט 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 1 (מתוך פנקס פתוח)> <חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח : שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 72–80>

• בלבן, אברהם. על ״מנוחה נכונה״ לעמוס עוז. בקורת ופרשנות, חוב׳ 21 (טבת תשמ״ו, דצמבר 1985), עמ׳ 53–68.
• ברמה, ישראל.  מישאל ביקורת.  עכשיו: ספרות, אמנות, ביקורת, חוב׳ 47–48 (חורף תשמ״ג, 1983), עמ׳ 410–415.
• ברתנא, אורציון. מישאל ביקורת. עכשיו: ספרות, אמנות, ביקורת, חוב׳ 47–48 (חורף תשמ״ג, 1983), עמ׳ 416–420.
• הולצמן, אבנר.  ״ודאי כבר היו דברים מעולם״ : בין עמוס עוז ודוד מלץ.  על המשמר, דף לספרות ולאמנות, ג׳ באב תשמ״ב, 23 ביולי 1982, עמ׳ 6 <חזר ונדפס בספרו: אהבות ציון : פנים בספרות העברית החדשה (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 581–587>
• הולצמן, אבנר. עוד על ״מנוחה נכונה״. עלי שיח, חוב׳ 21–22 (1984), עמ׳ 248 <על הקשר בין סיפורי הקיבוץ של עמוס עוז לבין ספריו של דוד מלץ>
• הופמן, חיה. הקצוות ושביל־הזהב: עיון ב׳מנוחה נכונה׳ לעמוס עוז.  דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ״ו 1986), עמ׳ 199–208.
• חבר, חנן.  ברגע הנכון.  דבר, משא, א׳ באלול תשמ״ב, 20 באוגוסט 1982, עמ׳ 20 <שודר ב״מוסף רדיו לספרות״ של ״קול ישראל״ שבעריכת הדסה וולמן>
• נבות, אמנון.  מישאל ביקורת. עכשיו: ספרות, אמנות, ביקורת, חוב׳ 47–48 (חורף תשמ״ג, 1983), עמ׳ 421–430.
• שקד, גרשון. השאיפה ללב לבה של ההיסטוריה : על  מנוחה נכונה מאת עמוס עוז. ידיעות אחרונות, ד׳ בתמוז תשמ״ב, 25 ביוני 1982, עמ׳ 1,4; י״א בתמוז תשמ״ב, 2 ביולי 1982, עמ׳ 2 <חזר ונדפס בספרו: גל אחר גל בסיפורת העברית (ירושלים : כתר, 1985), עמ׳ 84–95; נדפס גם בתוך:  לספר את הקיבוץ : מחקר וביקורת / עורכים – שמעון שור ולאה הדומי (תל אביב : ספרית פועלים, 1990), עמ׳ 217–227>

• מירון, דן.  בין התבוננות לבינה : בעקבות מסעו של עמוס עוז ״פה ושם בארץ ישראל״.  ידיעות אחרונות, ט״ו בסיוון תשמ״ג, 27 במאי 1983, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 1–2, 7 <חזר ונדפס בספרו אם לא תהיה ירושלים : מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי־פוליטי (1987), עמ׳ 207–226> <חולק עליו פרופ׳ נתן רוטנשטרייך ברשימתו ״ברירה ואין ברירה״ שפורסמה בידיעות אחרונות, ו׳ בתמוז תשמ״ג, 17 ביוני 1983, במדור ׳תרבות, ספרות, אמנות׳, עמ׳ 4>

• אורן, יוסף. לפענח אסון צפוי (אינטרפטציה שונה לרומאן של עמוס עוז ״קופסה שחורה״). עתון 77, גל׳ 96–97 (פברואר 1988), עמ׳ 18–20 <חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש״ן 1990), עמ׳ 39–51>
• אזולאי, אסתר.  סיפורו של ציור. עמודים, גל׳ 698 (2005), עמ׳ 26–29 <עמוס עוז הצפין ברומן המכתבים ״קופסה שחורה״ וברומן ״לגעת במים, לגעת ברוח״ סדרה של עבודות גראפיות של האמן הידוע מוריץ קורנליוס אשר>
• אזולאי, אסתר.  ״קופסה שחורה״ של עמוס עוז: בעבותות אלתרמן, המקרא ואחרים (עיון אינטרטקסטואלי).  שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך 10 (2005), עמ׳ 141–159. <המאמר עוסק בעיון אינטרטקסטואלי ברומן ״קופסא שחורה״ ומנהל שיח בין הרומן ובין שירים של אלתרמן ובין יסודות מקראיים ומדרשיים שמצויים בו. בתחילת הרומן מופיע חלק מהשיר ״הבכי״ של אלתרמן שמצוי בשירי ״שמחת עניים״, ובסופו מצוי מזמור תהילים המצוטט כמעט בשלמות. כמו כן מוזכרים ברומן השיר ״החולד״ של אלתרמן, מדרש על רבי יהודה הנשיא ממסכת כתובות, פסוקים מקראיים וציטוטים מספרות חז״ל>
• בלבן, אברהם. בין אש לאפר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט״ו בטבת תשמ״ז, 16 בינואר 1987, עמ׳ 20.
• בלבן, אברהם. על היסוד הנשי והיסוד הגברי שבנפש: עיון ב״קופסה שחורה״ לעמוס עוז. עלי שיח, חוב׳ 26 (1989), עמ׳ 31–47.
• בן, מנחם. מסעות אהבה הלוך וחזור. דבר, כ״א בשבט תשמ״ז, 20 בפברואר 1987, עמ׳ 21.
• בן־דב, ניצה. היסורים הם על־פי נוסח והאושר הוא כלי דק ונדיר. עתון 77, גל׳ 87 (אייר תשמ״ז, אפריל 1987), עמ׳ 22.
• גינור, צביה. קופסה שחורה: למכתבים פתרונים.  הדואר, שנה 66, גל׳ י״א (כ״ט בטבת תשמ״ז, 30 בינואר 1987), עמ׳ 14–15.
• דנה, רחל. בזכות עמוס עוז והקופסה השחורה. עתון 77, גל׳ 87 (אייר תשמ״ז, אפריל 1987), עמ׳ 23.
• הגורני, אברהם. השחור והלבן. דבר, כ״ט בטבת תשמ״ז, 30 בינואר 1987, עמ׳ 20 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת־ימינו  (תל־אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 40–44>
• הראל, שלמה. ׳קופסה שחורה׳ לעמוס עוז. בספרו: הרומאן הישראלי בשנות ה־80 ... ועוד אחד : עיון בבעיות יסוד (אבן יהודה : רכס, 2001), עמ׳ 41–60.
• ויס, הלל. עורו הספרדים (והמתנחלים). בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית־אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 77–81 <על ׳מולכו׳ לא״ב יהושע ועל ׳קופסה שחורה׳ לעמוס עוז> <נדפס לראשונה ב׳נקודה׳, יולי 1987>
• לאור, דן.  מסתרי הקופסה השחורה.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בטבת תשמ״ז, 23 בינואר 1987, עמ׳ ב 6–7.
• רמרז־ראוך, גילה.  הרהורים למקרא קופסה שחורה לעמוס עוז.  בצרון (סדרה חדשה), כרך ח׳, גל׳ 32–33 (362–363) (חורף–אביב תשמ״ז,אפריל 1987), עמ׳ 77–79.
• Abramovich, Dvir.  Fractured voices and tensions in a divided land.  Australian journal of Jewish studies, vol. 31 (2018), pp. 8–26.*
• Getz, Joshua M. and Thomas O. Beebee. The epistolary politics of Amos Oz׳s Black Box.  Prooftexts, vol. 18, no. 1 (January 1998), pp. 45–65. *

• אלון, אמונה. משהו נשבר בדרך (גשרים). נקודה, גל׳ 156 (1992), עמ׳ 38–39.
• בושס, הדה. הידיים ידי בגין והקול קול הגבעתרון. הארץ, 7 בדצמבר 1987, עמ׳ 16.
• בר־ניר, דב. בתבונת זעם.  דבר, ד׳ בטבת תשמ״ח, 25 בדצמבר 1987, עמ׳ 20.
• ויס, הלל. עוד הטפות בשער.  נתיב, כרך א׳, גל׳ 2 (אייר–סיון תשמ״ח, אפריל–מאי 1988), עמ׳ 70–72 <חזר ונדפס בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית־אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 42–47>
• יאירי, דליה. עמוס עוז, כאן ועכשיו.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ח בחשון תשמ״ח, 20 בנובמבר 1987, עמ׳ 21.
• כוזר, רון. קביעה גדולה, קביעות קטנות. דבר, י״ח בטבת תשמ״ח, 8 בינואר 1988, עמ׳ 20.
• כפכפי, איל. כוח המילים (על ספרו של עמוס עוז ״ממורדות הלבנון״).  שדמות, חוב׳ ק״ו (תשמ״ח), עמ׳ 145–147.
• לבנת, זהר. הפיסוק כאמצעי רטורי.  בלשנות עברית, גל׳ 46 (2000), עמ׳ 69–79.
• מלצר, יהודה.  רד אלינו מלבנון.  הארץ, י׳ בשבט תשמ״ח, 29 בינואר 1988, עמ׳ ב 6.
• מלצר, יהודה. עמוס ו״שוט״.  הארץ, א׳ באדר תשמ״ח, 19 בפברואר 1988, עמ׳ ב 6–ב 7 <מענהו של י. מלצר על התגובות לבקרתו על ספרו של ע. עוז: ממורדות הלבנון, שפורסמה ״הארץ״ מיום 5.2.88>
• קלדרון, נסים. מדרגה רחבה ומדרגות אחרות. הארץ, תרבות וספרות, י״ט באייר תשמ״ח, 6 במאי 1988, עמ׳ ב 6–ב 7 <חזר ונדפס בספרו הרגשה של מקום : ששה מאמרים (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 81–90>
• שמיר, ישראל. לצאת לכפור ולחזור ממנו בשלום.  על המשמר, י׳ בשבט תשמ״ח, 29 בינואר 1988, עמ׳ 17.
• שקד, גרשון. זעמם של הצדיקים. הארץ, 5 בפברואר 1988, עמ׳ ב 6. <תגובה לרשימתו של יהודה מלצר מיום 29 בינואר 1988. ענה על כך יהודה מלצר ברשימתו מיום 19 בפברואר 1988>

• אב״ן. ירושלים של מעלה של פימה. דבר, 7 בינואר 1991, עמ׳ 9.
• אוריין, יהודית. השיעמום המשעמם של פימה ברומברג. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ח בטבת תשנ״א, 4 בינואר 1991, עמ׳ 20 <הגיבה על כך לאה שניר ברשימתה ״כבוד האדם והספרות״ ב׳על המשמר׳, י״ז בשבט תשנ״א, 1 בפברואר 1991, עמ׳ 19>
• אורן, יוסף. ״המצב השלישי״ – עמוס עוז. אפיריון, גל׳ 20–21 (קיץ 1991), עמ׳ , עמ׳ 10–14 <נוסח חלקי נדפס ב׳מעריב׳, ספרות, כ״ה בטבת תשנ״א, 11 בינואר 1991, עמ׳ ה 5; י״ז בשבט תשנ״א, 1 בפברואר 1991, עמ׳ ב 15 תחת הכותרת ״ילדים מורעלים״. נדפס גם בספרו העט כשופר פוליטי (ראשון לציון : יחד, תשנ״ב 1992), עמ׳ 27–38>
• בושס, הדה. ייבגני אונייגין מקרית יובל. הארץ, 8 בינואר 1991, עמ׳ ב 4.
• בלבן, אברהם.  עוז שובר את הכלים. מעריב, ספרות, כ׳ בניסן תשנ״א, 4 באפריל 1991, עמ׳ 10–11.
• בלאט, אברהם.  מן הרע הפוליטי אל ההזדהרות המיסטית. הצופה, י״ז בשבט תשנ״א, 1 בפברואר 1991, עמ׳ 6.
• בן־דב, ניצה. פינקס החלומות החום. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ח בסיון תשנ״א, 31 במאי 1991, עמ׳ 24.
• ברתנא, אורציון. אבן חלולה בתוך הנפש (על סיפורו של עמוס עוז ״אבן חלולה״). ירושלים, כרך י״ד, חוב׳ 1 (תש״ם), עמ׳ 61–74.
• גור, רבקה. שבוע של ספרים; מקור. הארץ, 11 בינואר 1991, עמ׳ ב 9.
• גורן, צבי. באכחנאליה ואפוקליפסה, או ימי ירושלים האחרונים. על המשמר , ג׳ בשבט תשנ״א, 18 בינואר 1991, עמ׳ 22.
• הגורני, אברהם. קטרוג ואי־אמונה. דבר, ג׳ בשבט תשנ״א, 18 בינואר 1991, עמ׳ 12; י׳ בשבט תשנ״א, 25 בינואר 1991, עמ׳ 19 <חזר ונדפס בספרו משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ״ג 1992), עמ׳ 103–107>
• הולצמן, אבנר. פימה מחכה לנס. הארץ, א׳ באדר תשנ״א, 15 בפברואר 1991, עמ׳ ב 8 <חזר ונדפס בספרו מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳  68–72> <הגיב על כך ס. יזהר ברשימתו ״הוא לא היה שם״ ב׳הארץ׳, ח׳ באדר תשנ״א, 22 בפברואר 1991, עמ׳ ב 8. הגיבה על כך חנה נוה ברשימתה ״הוא היה שם?״ ב׳הארץ׳, ט״ו באדר תשנ״א, 1 במארס 1991, עמ׳ ב 8>
• ויס, הלל. בחיבוקו של פו הדוב. בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית־אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 82–91 <נדפס לראשונה ב׳נתיב׳, יוני–יולי 1991>
• זהבי, אלכס. בין קרית היובל לעיר גנים: קריאה ב״המצב השלישי״ וב״עקוד״.  מאזנים, כרך ס״ח, גל׳ 5 (שבט תשנ״ד, פברואר 1994), עמ׳ 26–28.
• זילברמן, דורית. עוז לגויים, ולנו: המסע התיאולוגי האנטי־פנאטי של עוז המאוחר. מאזנים, כרך ס״ה, גל׳ 4 (1991), עמ׳ 20–25.
• זילברמן, דורית. המסע המיסטי של עמום עוז: משני מצבים לשלושה. עתון 77, גל׳ 132–133 (שבט–אדר תשנ״א, ינואר–פברואר 1991), עמ׳ 18–22.
• כצמן, אבי. ואולי אין זו אלא טירדת זבוב מזמזם. הארץ, מוסף שבועי, י״א בטבת תשנ״א, 28 בדצמבר 1990, עמ׳ 16–17.
• לויתן, עמוס. המצב המדומה. על המשמר, י״ח בטבת תשנ״א, 4 בינואר 1991, עמ׳ 18.
• לניר, ניבה. פימה רוצה את מה שרוצים כולם. דבר, 28 בדצמבר 1990, עמ׳ 1.
• מוקד, גבריאל. ״המצב השלישי״. עכשיו, חוב׳ 56 (1991), עמ׳ 305–306 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 287–288> 
• מלמד, אריאנה. החטא ועונשו, עוז בנוסח גוגול. חדשות, מוסף, י״א בטבת תשנ״א, 28 בדצמבר 1990, עמ׳ 44–45.
• נבות, אמנון. המצב הרביעי (פרוזה של מבקר ספרות, א׳) מאזנים, כרך ס״ה, גל׳ 6 (1991), עמ׳ 4–9.
• נגב, אילת. אני לא כותב על אנשים מאושרים : ראיון עם הסופר בצאת ספרו. ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״א בטבת תשנ״א, 28 בדצמבר 1990, עמ׳ 12–13.
• סויסה, אלברט. בין קרית היובל לעיר גנים : קריאה ב״המצב השלישי״ וב״עקוד״. מאזנים, כרך ס״ח, גל׳ 5 (1994), עמ׳ 26–28.
• פז, מירי. השמאל שהעלה פימה. דבר, דבר השבוע, י׳ בשבט תשנ״א, 25 בינואר 1991, עמ׳ 16.
• פלדמן, אהובה. עמוס עוז. בספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳ 164–179 <דיון בעיקר בהמצב השלישי>

• אורן, יוסף. אלגוריה פוליטית למבוגרים. דימוי: כתב עת לספרות, אמנות, בקורת ותרבות יהודית, גל׳ 12 (מארס 1996), עמ׳ 56–61 <חזר ונדפס בספרו רבי־מכר ורבי־ערך בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תש״ס 2000), עמ׳ 80–91>
• ברתנא, אורציון. פנתר במרתף (מכתב גלוי לעמוס עוז). מאזנים, כרך ע׳, גל׳ 2 (חשון תשנ״ו, נובמבר 1995), עמ׳ 16–18 <ענה על כך עמוס עוז במכתב פרטי אל אורציון ברתנא ושפורסם לאחר פטירתו של עוז תחת הכותרת ״כבר שנים רבות אני רגיל שמדברים אליי בפולסא דנורא״ בעיתון ׳הארץ׳, תרבות וספרות, כ״ד באדר א׳ תשע״ט, 1 במארס 2019, עמ׳ 2>
• הדס, ירדנה. התבגרות בחיק מדינה נולדת. ספרות ילדים ונוער, שנה העשרים ושלוש, חוברת ד׳ (92) (סיון תשנ״ז, יוני 1997), עמ׳ 34–40.
• מוסקונה־לרמן, בילי. בזכות הבגידה : ראיון עם עמוס עוז. מעריב, סופשבוע, 6 באוקטובר 1995, עמ׳ 18–23.
• מורג, גלעד. כוחן של קלישאות. עתון 77, גל׳ 220 (סיון תשנ״ח, יוני 1998), עמ׳ 20–21, 41.
• מזור, יאיר. הסוכן מסיר את הכסיות (על ״פנתר במרתף״ לעמוס עוז כמיכרה לחומריו הספרותיים). מאזנים, כרך ע״ב, גל׳ 9 (1998), עמ׳ 37–40.
• Morahg, Gilead. Betraying the cause: Amos Oz’s Panther in the Basement. Modern Hebrew Literature, vol. 17, (Fall/Winter, 1996), pp. 29–42.

• אביגור־רותם, גבריאלה.  המרגל כמטאפורה : קריאה ב״לדעת אשה״ לעמוס עוז. עלי שיח, חוב׳ 27–28 (1990), עמ׳ 117–123.
• אוריין, יהודית.  פרווה סבוכה ולחה. ידיעות אחרונות, י״ז באדר א׳ תשמ״ט, 22 בפברואר 1989, עמ׳ 39.
• אורן, יוסף.  רומן פוליטי מורכב ומרתק.  מעריב, ספרות, כ״ח בשבט תשמ״ט, 3 בפברואר 1989, עמ׳ 1, 2 <חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש״ן 1990), עמ׳ 52–68>
• אורן, יוסף.  פסלים מגולפים במילים (שלושה שימושים בפסלים ברומאן הישראלי). מאזנים, כרך ס״ד, גל׳ 3–4 (חשון–כסלו תש״ן, נובמבר–דצמבר 1989), עמ׳ 54–59 <דיון ברומנים ״החי על המת״ לאהרן מגד, ״לדעת אישה״ לעמוס עוז ו״שושן לבן, שושן אדום״ לדוד שיץ>
• בושס, הדה.  דיוקנו של הסופר כסוכן חשאי. הארץ, א׳ באדר א׳ תשמ״ט, 6 בפברואר 1989, עמ׳ 10.
• בלאט, אברהם. הבגידה ולקחה. הצופה, י׳ באדר ב׳ תשמ״ט, 17 במארס 1989, עמ׳ 6, 11.
• בלום, הלית.  האדם השלישי.  מאזניים, כרך ס״ג, גל׳ 1–2 (אדר ב׳–ניסן תשמ״ט, מארס–אפריל 1989), עמ׳ 84–86.
• בן־דב, ניצה. עץ הדעת, עץ החיים, על ״לדעת אשה״ לעמוס עז. עתון 77: לספרות ולתרבות, גל׳ 115–116 (1989), עמ׳ 16–17.
• בן־דב, ניצה. לדעת אישה, לדעת עולם: על ידיעה ואי־ידיעה ב״לדעת אישה״ לעמוס עוז. עלי שיח, חוב׳ 27–28 (1990), עמ׳ 125–132.
• בן־דב, ניצה. אדיפוס ברמת־לוטן: על הזיקות בין ספרו של עמוס עוז ״לדעת אשה״, לשני מחזות של סופוקלס. הארץ, י״ד בתשרי תשנ״א, 3 באוקטובר 1990, עמ׳ ד 4.
• בן־שחר, רינה. היחס בין לשון דיבור ללשון כתב בסיפורת הישראלית של שנות השמונים. בתוך: העברית שפה חיה, כרך א (1992), עמ׳ 163–174 <דיון ב״עת הזמיר״ לחיים באר ו״לדעת אישה״ לעמוס עוז>
• ברזל, הלל. עוז ועגנון (״לדעת אשה״ – ״עידו ועינם״: עיון משווה). עתון 77, גל׳ 220 (1998), עמ׳ 22–31 <נדפס גם בספר עמוס עוז (באר־שבע, תש״ס 2000), עמ׳ 109–127 – ראה לעיל>
• גורן, צבי. לא אלמן ישראל? על המשמר, ה׳ באדר א׳ תשמ״ט, 10 בפברואר 1989, עמ׳ 16.
• הגורני, אברהם. לא ״לדעת״ ולא ״אישה״. דבר, ב׳ בניסן תשמ״ט, 7 באפריל 1989, עמ׳ 18 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת־ימינו  (תל־אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳  44–50>
• הירשפלד, אריאל. מה מחזיק את הנמר. הארץ, ה׳ באדר א׳ תשמ״ט, 10 בפברואר 1989, עמ׳ ב 10–11.
• הראל, שלמה. ׳לדעת אישה׳ לעמוס עוז. בספרו: הרומאן הישראלי בשנות ה־80 ... ועוד אחד : עיון בבעיות יסוד (אבן יהודה : רכס, 2001), עמ׳ 119–142.
• זך, נתן.  הפיענוח, הפיצוח והסוד. העולם הזה, גל׳ 2692 (כ״ט באדר ב׳ תשמ״ט, 5 באפריל 1989), עמ׳ 26–27; גל׳ 2693 (ז׳ בניסן תשמ״ט, 12 באפריל 1989), עמ׳ 26–27.
• יפתח־אל, אסתר. חוויית העזיבה. קבוץ: מוסף לדבר, גל׳ 129 (24 במאי 1989), עמ׳ 12.
• מגד, אהרן.  הקופסה הכחולה של עמוס עוז. הארץ, כ״ו באדר א׳ תשמ״ט, 3 במארס 1989, עמ׳ ב 8.
• נבות, אמנון.  עוז לתמורה בטרם פורענות? מעריב, ספרות, ט׳ בניסן תשמ״ט, 14 באפריל 1989, עמ׳ 1.
• נוימן, ישי.  מבעי מטא־לשון ברומן ״לדעת אישה״ לעמוס עוז ותרגומם לאנגלית, לצרפתית ולגרמנית.  בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים־התרבותיים, כרך ז׳ (תל אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל־אביב, 2016), עמ׳ 313–336.
• סרנה, יגאל.  יצור כלאיים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז׳ באייר תשמ״ט, 12 במאי 1989, עמ׳ 23.
• עינת, עמלה.  האומץ לדעת. עתון 77, גל׳ 110 (אדר ב׳ תשמ״ט, מארס 1989), עמ’ 10–11.
• פרי, מנחם.   צד התפס הגס.  פוליטיקה, גל׳ 25 (1989), עמ׳ 5–6.
• צמח, עדה.  הקולנוע יכול לעשות זאת טוב יותר.  הארץ, כ׳ בניסן תשמ״ט, 25 באפריל 1989, עמ׳ ב 8.
• שקד, גרשון.  דיוקנו של איש ״המוסד״ כגימלאי מבוית.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ח בשבט תשמ״ט, 3 בפברואר 1989, עמ׳ 20, 25; ה׳ באדר א׳ תשמ״ט, 10 בפברואר 1989, עמ׳ 25 <חזר ונדפס בספרו ספרות אז כאן ועכשיו (תל אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ג 1993), עמ׳ 123–142>

• איזקסון, מירון ח. משתומם על האדם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ד בשבט תשנ״ג, 5 בפברואר 1993, עמ׳ 23.
• אורן, יוסף. מן השמים אל הארץ. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ז, גל׳ 4–5 (מארס 1993), עמ׳ 47–51 <חזר ונדפס בספרו מגמות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 17–26>
• בלאט, אברהם.  בין עגנון ההרמוני לבין עגנון הדימוני. הצופה, ד׳ בניסן תשנ״ג, 26 במארס 1993, עמ׳ 6.
• בן־דב, ניצה. האם בלומה פריגידית? (בחינה טקסטואלית צמודה של טענה זו בספרו של עמוס ״שתיקת השמים״). עלי שיח, חוב׳ 34 (1994), עמ׳ 43–50.
• ברתנא, אורציון. אני משתומם על עוז. על המשמר, כ״ח בשבט תשנ״ג, 19 בפברואר 1993, עמ׳ 18, 21.
• הלפרין, שרה. על מי משתומם עגנון?  מעריב, ספרות אמנות, ז׳ בשבט תשנ״ג, 29 בינואר 1993, עמ׳ 25, 31.
• לונדון, ירון. עמוס עוז משתומם על אלוהים.  ידיעות אחרונות, 7 ימים, ט״ו בטבת תשנ״ג, 8 בינואר 1993, עמ׳ 4–5, 7, 52 <ראיון עם אמונה ירון ועמוס עוז על הסופר שמואל יוסף עגנון>
• פורת, יעקב. אצל ביתה של תהילה. הארץ, י״ב באדר תשנ״ג, 5 במארס 1993, עמ׳ ב 9.
• פישלוב, דוד. ״תהילה״ עדויה בצמח, עמוסה בעוז: הלכה ומעשה בפרשנות הספרות. אלפיים: כתב־עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות, חוב׳ 11 (1995), עמ׳ 129–148.
• שוסהיים, עדה. תלי תלים של פרשנויות על תלי (תהלה) – ועוד פרשנות אחת (בעקבות ספרו של עמוס עוז ״שתיקת השמים״). מקרא ועיון: כתב־עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ושל מדעי החברה, חוב׳ 66 (1994), עמ׳ 26–29.
• שמיר, זיוה. האמנם בגד הירשל באהובתו עם אשתו?  מעריב, ספרות אמנות, ז׳ בשבט תשנ״ג, 29 בינואר 1993, עמ׳ 25, 30.
• שקד, גרשון. שתי פניה של הזעיר בורגנות. הארץ, ד׳ בניסן תשנ״ג, 26 במארס 1993, עמ׳ ב 8.

• ברנע, יוסף. זהות ישראלית או ציונית? עתון 77, גל׳ 225 (חשון תשנ״ט, נובמבר 1998), עמ׳ 13.
• הולצמן, אבנר. שלום, פשרה, אהבה. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 181–183 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, יוני 1998>
• המאירי, עירית. עמוס עוז, הפחדים והתקוות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ח בניסן תשנ״ח, 24 באפריל 1998, עמ׳ 26.

• אביגור־רותם, גבריאלה. ״הגידי שהילד מת, אך אל תגידי מוות״. קשר עין: ירחון ארגון המורים העל־יסודיים, גל׳ 42 (1994), עמ׳ 28–29.
• אדמון, תלמה. טקסט צפוי לקורא המסור. מעריב, ספרות אמנות, ט״ז בשבט תשנ״ד, 28 בינואר 1994, עמ׳ 27.
• אורן, יוסף. רומאן פוליטי חמישי לעמוס עוז. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ח, גל׳ 6 (ניסן תשנ״ד, מארס 1994), עמ׳ 17–21 <נוסח מורחב נדפס בספרו מגמות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 100–119>
• בלאט, אברהם. האדם על סף המדבר. הצופה, כ״ח באדר תשנ״ד, 11 במארס 1994, עמ׳ 6.
• בן־נתן, איתן. ולמי דרושה זריחתנו. דבר, דבר השבוע, ט״ז בשבט תשנ״ד, 28 בינואר 1994, עמ׳ 18.
• גור, בתיה. מי שיש לו קצת חסד. הארץ, ט׳ בשבט תשנ״ד, 21 בינואר 1994, עמ׳ ב 8.
• הולצמן, אבנר. שלוות קיפאון. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 118–119 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, פברואר 1994>
• ורון, מירי. לגעת במוות, לגעת בחיים. עתון 77, גל׳ 170 (ניסן תשנ״ד, מארס 1994), עמ׳ 19.
• זילברמן, דורית. גבר, אשה וסמים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ב׳ בשבט תשנ״ד, 14 בינואר 1994, עמ׳ 28.
• נגב, אילת. ״אני כמו מרגל או סוכן חרש״. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ב׳ בשבט תשנ״ד, 14 בינואר 1994, עמ׳ 14–16 <חזר ונדפס בספרה:  שיחות אינטימיות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 205–212> <ריאיון עם עמוס עז בצאת ספרו ״אל תגידי לילה״>
• פז, מירי. חמלת הסופר, שנאת המבקרים. דבר, כ״ג בשבט תשנ״ד, 4 בפברואר 1994, עמ׳ 17.
• שקד, גרשון.  אולי צריך לכתוב על השימפנזה?  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 47 (ז׳ בשבט תשנ״ד, 19 בינואר 1994), עמ׳ 4, 14.
• Grumberg, Karen. Schwellenangst : die Wüste in ״Nenn die Nacht nicht Nacht״ von Amos Oz. In: Das Gelobte Land : Erez Israel von der Antike bis zur Gegenwart : Quellen und Darstellungen / Hrsg.: Alexandra Pontzen, Axel Stähler (Reinbek bei Hamburg : Rowohlt Taschenbuch Verlag, 2003), pp. 269–283.

• ישראל, יעל. התחלה נכונה. מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 8 (סיון תשנ״ז, יוני 1997), עמ׳ 17–19
• מג׳ר, שבתאי. ״מתחילים סיפור״. פסיכואקטואליה, אפריל 2016, עמ׳ 63.

• אורן, יוסף. המספר בין מיסתורין להיתול. מאזנים, כרך ע״ג, גל׳ 8 (אייר תשנ״ט, מאי 1999), עמ׳ 15, 16 <נוסח מורחב נדפס בספרו: הקול הגברי בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ב 2002), עמ׳ 50–66, בשם: ״אותו הים – עמוס עוז״>
• בלומרוזן־סלע, שגית.  מקבילות ספרותיות כתולדה של התפתחות דומה של יוצרים: על ״אותו הים״ לעמוס עוז ו־Finnegans wake  לג׳יימס ג׳ויס.  אלפיים: כתב־עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות, חוב׳ 22 (2001), עמ׳ 134–162.
• הולצמן, אבנר. חושפני, משועשע, מצמרר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ב בכסלו תשנ״ט, 11 בדצמבר 1998, עמ׳ 26 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 190–193, בשם: ׳בקרוב בן שישים׳>
• הורוביץ, טליה.  ״אותו הים״ לעמוס עוז כיצירה פוסטמודרניסטית.  שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, כרך ה׳ (כסלו תש״ס, נובמבר 1999), עמ׳ 101–118.
• מזור, יאיר.  בין כיסוי לחשיפה : דיוקן הרטוריקה ב׳אותו הים׳ לעמוס עוז. עתון 77, שנה ל״א, גל׳ 326 (טבת תשס״ח, דצמבר 2007), עמ׳ 33.
• מזור, יאיר.  דמות המספר : דיוקן הרטוריקה ב״אותו הים״ לעמוס עוז.  הדור: השנתון העברי של אמריקה  (תשס״ח 2008), עמ׳ 132–137.
• מזור, יאיר.  כמו שריקה בחשיכה : על ׳אותו הים׳ מאת עמוס עוז (ירושלים : כתר, 2008)
  תוכן העניינים:
• פרס, שמעון. יוצר הרים: (על ״באותו הים״ של עמוס עוז). מאזנים, כרך ע״ג, גל׳ 10 (תמוז תשנ״ט, יולי 1999), עמ׳ 7, 8.
• שחם, חיה.  בין בת־ים לקסנדו : פוסטמודרניזם, בין־טקסטואליות ופרודיה באותו הים לעמוס עוז.  בספרה: קרובים רחוקים : בין־טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 235–251.
• שמיר, זיוה. שתהא המוזיקה ים־תיכונית. מאזנים, כרך ע״ג, גל׳ 7 (ניסן תשנ״ט, אפריל 1999), עמ׳ 14–20 <הגיגים ציוניים ופוסט־ציוניים ב״חגיגת קיץ״ של אלתרמן וב״אותו הים״ של עמוס עוז>

• עוז, עמוס. מתבונן בהוריו כאילו הם ילדיו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, י״א בניסן תשס״ד, 2 באפריל 2004, עמ׳ 27 <דברים בטקס הענקת פרס ׳פראנס קולטור׳ על הרומאן הזר הטוב ביותר ל׳סיפור על אהבה וחושך׳, במעמד פתיחת יריד הספרים הבינלאומי של צרפת, פאריס 18.3.2004>
• אורן, יוסף.  אהבה וחושך ושאר ירקות.  נתיב, גל׳ 91 (מארס 2003), עמ׳ 57–63 <נוסח מורחב נדפס בספרו: סוגות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ד 2004), עמ׳ 152–175>
• אייל, אלי. הספרות כמקור היסטורי. כיוונים חדשים, חוב׳ 7 (2002), עמ׳ 5–8.
• אלבג, רוחמה.  ״הגעגועים החנוקים והמוכחשים אל רובנו״ : מסע לעיר רובנו בהשראת ״סיפור על אהבה וחושך״ מאת עמוס עוז.  מאזנים, כרך פ׳, גל׳ 5–6 (תשרי תשס״ז, ספטמבר 2006), עמ׳ 42–46.
• אלטר, אורי.  הקדשת הסופר ומות האם בסיפור על אהבה וחושך.   ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 107–115.
• בן־דב, ניצה. ״הצער לא מסתיים״: סיפור על אהבה וחושך – לסיים באשה ובבנה יחידה. קשת החדשה, חוב׳ 6 (חורף 2004), עמ׳ 68–76 <חזר ונדפס בספרה והיא תהילתך : עיונים ביצירות ש״י עגנון, א״ב יהושע ועמוס עוז (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשס״ז 2006)>
• בן־דב, ניצה.  נעילה שהיא בעילה : על היעדרות, על ארוס ועל תשוקה ביצירותיו של עמוס עוז.  ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 117–129.
• בר־און, מרדכי.  עוז בירושלים החצויה.   ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 41–72.
• גולן, אבירמה.  האם הסיפור שלו הוא הסיפור שלנו.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 653 (כ״ו באב תשס״ה, 31 באוגוסט 2005), עמ׳  1, 12.
• גור, בתיה. הטרגיה הלאומית של אב, אם ובן. הארץ, תרבות וספרות, ב׳ בניסן תשס״ב, 15 במארס 2002, עמ׳ ה 2.
• גרץ, נורית.  הנופים שלו והנופים שלי : מבט אישי.  ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 211–217.
• דויטש, חיותה. גם על עצמי לספר ידעתי. נקודה, גל׳ 252 (2002), עמ׳ 50.
• וימר, אבי.  מחיאת כף יד אחת : מסע בסיפור על אהבה וחושך של עמוס עוז (תל אביב : אינדיבוק, 2013)
• ויס, הלל. בין ציונות לפוסט־ציונות : הנושא המשיחי ביצירות א.ב. יהושע ועמוס עוז כמקרה בוחן; בראשית היתה הפוסט־ציונות. בספרו: דרך המלך : מדיניות – ספרות – תיעוד / עריכה – מגי אדם (שערי־תקוה: מרכז אריאל למחקרי מדיניות ואסטרטגיה, תשס״ג 2003), עמ׳ 321–354.
• וסרמן, יחיאל. בין אהבה וחושך. הצופה, המוסף, י״ד באייר תשס״ב, 26 באפריל 2002, עמ׳ 14.
• זהבי, אלכס. ודע מניין אני בא. ארץ אחרת, גל׳ 12 (2002), עמ׳ 78–81 <עמוס עוז מתבונן באמצעות סיפורו וסיפור משפחתו בסיפור הציוני: ״עמוס המתחיל לכתוב, הסטודנט של שלום וברגמן, האיש שמכשיר עצמו להוראה בקיבוץ נעשה לספקן ובודק ובודק. התהליך שהחל על סף בגרותו נמשך והבשיל והגיע לשיאו ב״סיפור על אהבה וחושך״>
• טאוב, גדי. בין יחיד לרבים – על סיפור על אהבה וחושך. מקרוב, חוב׳ 12 (סתיו 2003), עמ׳ 7–12 <חזר ונדפס בספרו נגד בדידות : רשמים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2011), עמ׳ 81–93>
• כתר, לירום. הבוקר שאחרי הספר : קריאה שנייה בספרו של עמוס עוז ״סיפור על אהבה וחושך״. מאזנים, כרך ע״ח, גל׳ 3 (ניסן תשס״ד, אפריל 2004), עמ׳ 52–53.
• לאור, דן. מנין אני בא. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשס״ג, 20 בספטמבר 2002, עמ׳ ה 4.
• לאור, דן.  במחוזות הזיכרון : ביוגרפיה, אידאולוגיה וסיפור בכתיבתו של עמוס עוז.  ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 25–40  <״סיפור על אהבה וחושך״ הוא סיפור המפגש שבין יליד הארץ, הצבר, לבין העבר המודחק שלו ושל משפחתו, שרק לאחר עשרות שנים של זהות חדשה הוא יכול לחבור אליו שוב> <חזר ונדפס בספרו המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳334–348>
• לאור, יצחק.  ״ומה, בעצם, מבקשים המראיינים המתנשפים האלה מנבוקוב וממני?״ : ״סיפור על אהבה וחושך״: תעמולה, נרקיסיזם והמערב.  מטעם, חוב׳ 7 (ספטמבר 2006), עמ׳ 67–90.
• לב, אלאונורה. חתול, מין ומוות – על מוטיב חוזר אחד אצל עמוס עוז. קשת החדשה, חוב׳ 2 (2002), עמ׳ 62–68.
• לויתן, עמוס. ארבע הערות על אהבה וחושך. עתון 77, גל׳ 267 (2002), עמ׳ 30–32.
• ליבליך, עמיה.  ׳להדחיק ספה׳ : כמה פנים בכתיבה האוטוביוגרפית של עמוס עוז.  ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 131–142.
• מילנר, איריס.  סיפור משפחתי : מיתוס המשפחה בסיפור על אהבה וחושך וביצירתו המוקדמת של עמוס עוז.  ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 73–105.
• מלצר, יורם. שפע המכסה על היופי. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ב׳ בניסן תשס״ב, 15 במארס 2002, עמ׳ 26.
• נאור, מרדכי. טיול בירושלים המנדטורית עם עמוס עוז. עלון לרכז הטיולים, גל׳ 1 (תשס״ג 2002), עמ׳ 10–12 <״סיפור על אהבה וחושך״ הוא מורה דרך מצוין לירושלים של פעם, של שנות ה־40 ותחילת שנות ה־50>
• ערפלי, בעז. מעשה התאבדות הוא (לא) ללכת לבית הכנסת. הארץ, תרבות וספרות, י׳ באב תשס״ב, 19 ביולי 2002, עמ׳ ה 3 <תגובה למאמרו של מרדכי שלו ״תרבויות, התאבדויות וגילוי עריות״, שהתפרסם בכ״ה בתמוז תשס״ב, 5.7.2002 – ראה להלן>
• פורת, דינה. ״היה בירושלים פחד״: על שואה ואנטישמיות ב״סיפור על אהבה וחושך״ מאת עמוס עוז. הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בניסן תשס״ג, 25 באפריל 2003, עמ׳ ה 4.
• פורת, דינה.  ׳היה בירושלים פחד׳ : שואה ואנטישמיות בספרו של עמוס עוז סיפור על אהבה וחושך.  ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 143–154.
• פז, מירי. עדיין יהודי בחושך. עתון 77, גל׳ 265 (2002), עמ׳ 8.
• פרילוק, ניצה. טיול בעקבות סופר, דודה ונסיך: שני סיורים־שבכתב בעיר רובנו, שבה גדלה פניה מוסמן, המתוארת בספרו של בנה, עמוס עוז, ״סיפור על אהבה וחושך״. הארץ, תרבות וספרות, ד׳ בתמוז תשס״ב, 14 ביוני 2002, עמ׳ ה 3.
• פרילוק, ניצה. ״געגוע לעיר שחוצה אותה נהר״: בין רובנו לירושלים בעקבות ״סיפור על אהבה וחושך״ לעמוס עז. האומה, שנה 41, גל׳ 153 (2003), עמ׳ 115–130.
• פרילוק, ניצה. נסיך ומשורר – קרל לובומירסקי: נצר למשפחת נסיכים פולנים, המוזכרת ב״סיפור על אהבה וחושך״ לעמוס עוז, מתגורר באיטליה וכותב שירה ... הארץ, תרבות וספרות, י״א בניסן תשס״ד, 2 באפריל 2004, עמ׳ ה 2.
• קופרפיש לוטן, שרון. הסופר כותב לקוראת האולטימטיבית: קריאה שנייה ב׳סיפור על אהבה וחושך׳ לעמוס עוז. מעריב, שביעי של פסח – ספרות וספרים, כ׳ בניסן תשס״ג, 22 באפריל 2003, עמ׳ 33.
• קלדרון, נסים. עדות, בדיה, ביקורת. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 476 (כ״ח בניסן תשס״ב, 10 באפריל 2002), עמ׳ 1, 14.
• קלדרון, נסים. עמוס עוז ודלות החומר.  ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 155–162.
• רושולד, מרדכי.  הרהורים וזכרונות בהשראת  סיפור על אהבה וחושך לעמוס עוז.  הדור: השנתון העברי של אמריקה  (תשס״ח 2008), עמ׳ 162–164.
• שביט, ארי. היהודי השורד. הארץ, מוסף, י״ז באדר תשס״ב, 1 במארס 2002, עמ׳ 18–20, 22, 24.
• שוורץ, יגאל.  ׳נכנסת לארמון מכושף ושחררת אותו מהכישוף׳ : על סיפור על אהבה וחושך כספר פולחן.   ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 173–209 <חזר ונדפס בספרו מה שרואים מכאן : סוגיות בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה (אור יהודה : דביר, תשס״ה 2005), עמ׳ 265–304>
• שלו, מרדכי. שנה למלחמת ראש השנה ושישים שנה ל״שמחת עניים״ – דור אוסלו ודור ה״כאילו״ – חג המולד הנוצרי וחג המולד הצברי – ״סיפור על אהבה וחושך״ כסיפור ייעוד – ההתאבדות כמשל – מוקסם והוזה כולי. הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשס״א, 17 בספטמבר 2001, עמ׳ ה 2; כ״א בתשרי תשס״ב, 8 באוקטובר 2001, עמ׳ ב 8; כ״ז בטבת תשס״ב, 11 בינואר 2002, עמ׳ ב 14; ה׳ בסיוון תשס״ב, 16 במאי 2002, עמ׳ ה 2; י״ג בסיוון תשס״ב, 24 במאי 2002, עמ׳ ה 2; כ״ד באב תשס״ב, 4 באוגוסט 2002, עמ׳ ה 2.
• שלו, מרדכי. תרבויות, התאבדויות וגילוי עריות. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בתמוז תשס״ב, 5 ביולי 2002, עמ׳ ה 2 <מוטיבים בספרו של עמוס עז ״ספור על אהבה וחשך״; ענה על כך בעז ערפלי ברשימתו ׳מעשה התאבדות הוא (לא) ללכת לבית הכנסת׳ – ראה לעיל>
• שלו, מרדכי. הולדת הטרגדיה מתוך רוח המוזיקה: מאוסלו עד ז׳נבה דרך ״שמחת עניים״, ״שיר לשלום״ ו״סיפור על אהבה וחושך״. דימוי, גל׳ 23 (חורף תשס״ד), עמ׳ 10–34 <המחבר מוכיח את מידת הקשר שבין היצירה הספרותית של אלתרמן ושל עמוס עוז לבין המאורעות ההיסטוריים המרכזיים של זמנם. הגיב על כך יונתן כהן ב״שלוש הערות למאמרו של מרדכי שלו״ ב׳דימוי׳, גל׳ 24 (חורף תשס״ה), עמ׳ 8, 77>
• שפירא, אניטה. סיפור על ארוס, טנטוס – ובניין האומה – על ספרו של עמוס עוז סיפור על אהבה וחושך. כיוונים חדשים, חוב׳ 7 (2002), עמ׳ 9–21.
• שפירא, אניטה. ׳הסיפור הציוני׳ של  עמוס עוז.  ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 163–171.
• שקד, גרשון. רקוויאם לאבא ולאמא. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ד באדר תשס״ב, 8 במארס 2002, עמ׳ 26–27.
• שקד, גרשון.  מצבה לאבות וסימן לבנים : האוטוביוגרפיה של עוז על רקע האוטוביוגרפיות של גורי, קניוק ואפלפלד.  ישראל : כתב־עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 1–24.
• Grumberg, Karen. Of Sons and (M)others: the Spectropoetics of Exile in Autobiographical Writing by Amos Oz and Albert Cohen.  Prooftexts, vol. 30, no. 2 (Spring 2010), pp. 373–401.
• Jelen, Sheila E. Israeli children in a European theater : Amos Oz׳s A Tale of Love and Darkness and S. Yizhar׳s Preliminaries. Jewish quarterly review, vol. 100, no. 3 (Summer 2010), pp. 504–518.
• Kaplan, Eran.  Amos Oz׳s A Tale of Love and Darkness and the Sabra myth.  Jewish social studies, vol. 14, no. 1 (Fall 2007), pp. 119–143.
• Mendelson-Maoz, Adia.  Amos Oz׳s A Tale of Love and Darkness within the framework of immigration narratives in modern Hebrew literature.  Journal of Modern Jewish Studies, vol. 9, no. 1 (March 2010), pp. 71–87.*
• Mendelson-Maoz, Adia.  Memory and space in the autobiographical writings of Amos Oz and Ronit Matalon.  Journal of Israeli history (2021),  DOI:10.1080/13531042.2020.1865320 *
• Shaked, Gershon. A monument for the fathers, a beacon for the sons : comparing the biography of Amos Oz with the life stories of Haim Gouri, Yoram Kaniuk and Aharon Appelfeld. Modern Hebrew Literature, new series, vol. 1 (2004–2005), pp. 133–148.

• לאור, יצחק. שירה בציבור בלי שירה. הארץ, תרבות וספרות, ל׳ בניסן תשס״ג, 2 במאי 2003, עמ׳ ה 2.

• בן־שאול, משה [מש״ב]. בכפר קטן מבודד מן העולם. מאזנים, כרך ע״ט, גל׳ 4–5 (תשרי–חשון תשס״ו, אוקטובר–נובמבר 2005), עמ׳ 29.
• דר, יעל.  מיהו הילד שפרש מרצון מהכפר אל היער והפך לשד.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 658 (כ״ט באלול תשס״ה, 3 באוקטובר 2005), עמ׳ 8.
• הורוביץ, טליה.  אגדה אידאולוגית : על זיקת ״פתאום בעומק היער״ מאת עמוס עוז לטקסט מקראי על ראשית הימים ועל אחריתם.  שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, כרך י״ד (תשס״ט), עמ׳ 179–192.
• משיח, סלינה.  הפוליטיקה של ספרות ילדים ונוער: קריאה בנובלה הרדיקלית פתאום בעומק היער לעמוס עוז.  גילוי דעת, גל׳ 10 (סתיו 2016), עמ׳ 47–75.
• שמיר, זיוה. כוחה של חולשה.  קשת החדשה, חוב׳ 15 (חורף 2006), עמ׳ 138–145 <נדפס לראשונה ב־e-mago <מקוון>, 23 בספטמבר 2005>

• אביבי, יובל.  קופסה שחורה.  וואלה! תרבות ובידור <מקוון>, 30 במאי 2006.
• אלפרוביץ׳, ליאור.  לבה רותחת. Time Out תל־אביב, גל׳ 190 (22–29 ביוני 2006), עמ׳ 136
• ארליך, צור.  להבין את האויב.  מקור ראשון, שישי ישראלי, ד׳ בתמוז תשס״ו, 30 ביוני 2006, עמ׳ 60.
• כהן, לוראן. תמימות בעייתית. ארץ אחרת, גל׳ 36 (תשרי–כסלו תשס״ז, אוקטובר–נובמבר 2006), עמ׳ 77–79.
• צימרמן, משה. כיצד היינו נוהגים לו היינו ילדים גרמנים, בשנת 1933. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 694 (י״ח בסיוון תשס״ו, 14 ביוני 2006), עמ׳ 1, 22.
  הגיבו על כך:
  • איכילוב, אורית.  סליחה בטרם עת.   הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 696  (ב׳ בתמוז תשס״ו, 28 ביוני 2006), עמ׳ 2.
  • באואר, יהודה. ומדוע לא לקרוא לזה שואה?  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 696  (ב׳ בתמוז תשס״ו, 28 ביוני 2006), עמ׳ 2.
• רוזנטל, רוביק. ושליש תאוותו בידו.  מעריב, מוסף שבת – ספרות, כ״ה בתמוז תשס״ו, 21 ביולי 2006, עמ׳ 29.
• שגיב, אסף.  דו״ח על הפנומנאליות של הרוע.  תכלת, חוב׳ 26 (חורף תשס״ז 2007), עמ׳ 141–148.
• Sagiv, Assaf.  Return from Oz.  Azure, no. 26 (Autumn 5767 / 2006), pp. 130–138.

• אורן, יוסף.  עמוס עוז מבקש מנוחה ממעמד ׳הצופה לבית ישראל׳.  האומה, חוב׳ 168 (יוני 2007) <חזר ונדפס בספרו משמרות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ח 2008), עמ׳ 60–73.
• בורשטיין, דרור.  המחבר עייף.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 736 (י״ד בניסן תשס״ז, 2 באפריל 2007), עמ׳ 26, 28.
• גולן, אבירמה.  אל תקנאו ב״מחבר״.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 736 (י״ד בניסן תשס״ז, 2 באפריל 2007), עמ׳ 28.
• גלסנר, אריק.  כשהטבעי נדמה כמלאכותי.  מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ד׳ בניסן תשס״ז, 23 במארס 2007, עמ׳ 26.
• דואניאס, סמי.  משגל נסוג.  Time Out תל אביב, גל׳ 230/231 (29 במארס עד 11 באפריל 2007), עמ׳ 211.
• לויתן, עמוס.  לפתח רובצת הקלישאה.  עתון 77, גל׳ 322 (תמוז תשס״ז, יולי 2007), עמ׳ 26–27.
• ניב, טל. ״לא רציתי לכתוב את בנו של ׳אהבה וחושך׳״. הארץ, מוסף הארץ, י״ט באדר תשס״ז, 9 במארס 2007, עמ׳ 32–38 <שיחה עם עמוס עוז עם צאת ספרו>
• קורן, דורון.  תרגיל בכזב ספרותי.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, ד׳ בניסן תשס״ז, 23 במארס 2007, עמ׳ 27.

• אדיבי־שושן, אסתי. המרחב החשוך והמאובק בתחתית המיטה הזוגית.  הארץ, תרבות וספרות, י׳ באדר תשס״ט, 6 במארס 2009, עמ׳ 2.
• אורן, יוסף.  עמוס עוז אינו קפקה וגם לא עגנון.  ממעמקים: כתב־עת וירטואלי לספרות ואמנות <מקוון>, גל׳ 25 (תמוז תשס״ט, יולי 2009) <נוסח מורחב נדפס בספרו: השאננות לציון בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תש״ע 2010), עמ׳ 65–89>
• בנימינוב, ישראל.  רקוויאם לחלום שנגוז.  כיוונים חדשים, חוב׳ 22 (סיון–תמוז תש״ע, יוני 2010), עמ׳ 277–285.
• גלסנר, אריק. החדש של עמוס עוז הוא אתגר למבקר.  מעריב, תרבות – ספרות, כ״ג בניסן תשס״ט, 17 באפריל 2009, עמ׳  <פורסם גם באתרו של אריק גלסנר>
• גרץ, נורית.  הכאב מחפש את הפצע.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 836 (ח׳ באדר תשס״ט, 4 במארס 2009), עמ׳ 10–11.
• הרצוג, עמרי.  חורבן הבית.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 836 (ח׳ באדר תשס״ט, 4 במארס 2009), עמ׳ 8.
• זילברמן, דורית.  מסביב לעולם בשבעים שנה.  מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 1 (ניסן–אייר תשס״ט, אפריל 2009), עמ׳ 44–45.
• כהן, נילי. הגרזן של קפקא.  הארץ, תרבות וספרות, י׳ באדר תשס״ט, 6 במארס 2009, עמ׳ 1.
• כהן, צחי.  תמונות מבעד לתריס.  נקודה, גל׳ 323 (אב תשס״ט, יולי 2009), עמ׳ 58–61 <השוואה בין ״תריס״ לאמילי עמרוסי ו״תמונות מחיי הכפר״ לעמוס עוז>
• לב־ארי, שירי.  סיפור על סלידה וחושך.  גלובס <מקוון>, 24 בפברואר 2009.
• מוריס, אורין.  אין בנים ממשיכים.  מקור ראשון, שבת, י״ז באדר תשס״ט, 13 במארס 2009, עמ׳ 16.
• סימקין, אריאל.  חבויות בתוך ״אבודים״ : כמה הערות על תמונה מתוך  תמונות מחיי הכפר  של עמוס עוז.  עתון 77, גל׳ 368 (סיון–תמוז תשע״ג, מאי–יוני 2013), עמ׳ 26–28.
• קורן, דורון.  עוז בלי כוח. Ynet ידיעות אחרונות <מקוון>, 20 בפברואר 2009.
• קלדרון, נסים.  פנתר במרתף של עצמו.  Ynet ידיעות אחרונות <מקוון>, 20 בפברואר 2009.
• רווה, ענבר.  מקרה חושך.  ארץ אחרת, גל׳ 50 (ניסן–אייר תשס״ט, מארס–אפריל 2009), עמ׳ 81–83.

• בנימינוב, ישראל.  מדבר הבדידות בהוויה הקיבוצית: כל אדם בודד – בודד בדרכו שלו.  כיוונים חדשים, חוב׳ 28 (סיון–תמוז תשע״ג, יוני 2013), עמ׳ 300–309.
• זילברמן, דורית.  רקוויאם לקיבוץ.  מאזנים, כרך פ״ו, גל׳ 2 (ניסן–אייר תשע״ב, אפריל 2012), עמ׳ 59–60.
• Gertz, Nurith.  With the face to the future : the Kibbiutz in recent literary works. The Journal of Israeli history, vol. 34, no. 1 (March 2015), pp. 93–107.

• בן־שושן, רפאל.  הערות על ״יהודים ומילים״ ותשובת עמוס עוז.  כיוונים חדשים, חוב׳ 32 (תמוז–אב תשע״ה, יולי 2015), עמ׳ 218–232.
• הנשקה, דוד.  יהודים, מילים וכישלון מהדהד.  השילוח: כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, גל׳ 3 (שבט תשע״ז, פברואר 2017), עמ׳ 200–208.
• לויתן, עמוס. על העברית לבדה?  עתון 77, גל׳ 379–380 (כסלו–טבת תשע״ה, דצמבר 2014–ינואר 2015), עמ׳ 54–56.

• איזיקוביץ, גילי.  פתאום מכתב מטולסטוי.  הארץ, גלריה, ט׳ בחשון תשע״ט, 18 באוקטובר 2018, עמ׳ 1–4 <ראיון עם הסופר עם זכייתו בפרס ספרותי רוסי על ספרו>
• אליאור, רחל.  על שלושה וארבעה: עמוס עוז, הבשורה על פי יהודה.  ד״ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך <מקוון>, 9 ביוני 2015.
• בלבן, אברהם.  האב, הבן ורוח הרפאים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (ו׳ בכסלו תשע״ה, 28 בנובמבר 2014), עמ׳ 1, 16.
• בן־שושן, רפאל. התכתבות בן רפאל בן שושן לעמוס עוז: ״הבשורה על פי יהודה״ מאת עמוס עוז. ברית, גל׳ 34 (תשע״ו), עמ׳ 39–57.
• גרנות, משה. בשורות בתיקו.  מאזנים, כרך פ״ט, גל׳ 1 (שבט תשע״ה, פברואר 2015), עמ׳ 39–41.
• זילברמן, דורית. ״הבשורה על פי יהודה״. מאזנים, כרך פ״ט, גל׳ 1 (שבט תשע״ה, פברואר 2015), עמ׳ 37–39.
• חבר, חנן.  ספרות ישראלית עכשווית על ספה של בגידה. תיאוריה וביקורת, כרך 45 (חורף 2015), עמ׳ 279–290.
• חקק, בלפור. אירוע מחווה לסופר עמוס עוז בבית הסופר. מאזנים, כרך פ״ט, גל׳ 3 (תמוז תשע״ה, יוני 2015), עמ׳ 23–24.
• חקק, הרצל. מבט מן המגדלור אל המציאות. מאזנים, כרך פ״ט, גל׳ 3 (תמוז תשע״ה, יוני 2015), עמ׳ 24–25.
• יסיף, עלי. הרשע שבסיפור אינו ישו אלא החברה היהודית. הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בכסלו תשע״ה, 12 בדצמבר 2014, עמ׳ 4.
• יצחקי, ידידיה.  סיפורי ירושלים בזמן הזה: נושא הבוגד והגיבור. עתון 77, גל׳ 381 (אדר–ניסן תשע״ה, פברואר–מארס 2015), עמ׳ 32–33.
• לויתן, עמוס. בשורה מטלטלת. עתון 77, גל׳ 381 (אדר–ניסן תשע״ה, פברואר–מארס 2015), עמ׳ 44–45.
• מוריס, אורין.  נצרות ובגידה : שיחה על התעוזה העצומה של עמוס עוז. הארץ, תרבות וספרות, כ״א בחשון תשע״ה, 14 בנובמבר 2014, עמ׳ 2 <שיחה עם רות קרטון־בלום על ספרו של עמוס עוז>
• נבות, אמנון.  החלק הנרקב או הבשורה על פי נשר שרשבסקי – על ׳הבשורה על־פי יהודה׳ מאת עמוס עוז. דחק: כתב עת לספרות טובה, כרך ה (תשע״ה, מארס 2015), עמ׳ 613–620.
• נויהאוז, דוד.  מה פשר כל הבגידות בספרו של עמוס עוז.  הארץ, 28 בנובמבר 2014
• פאוסט, שמואל.  צורב את השפתיים כעקיצת עקרב. מקור ראשון, שבת, ו׳ בכסלו תשע״ה, 28 בנובמבר 2014, עמ׳ 20.
• פוגל, מוטי.  בגידה כפולה.  TimeOut תל אביב, גל׳ 628 (13 עד 20 בנובמבר 2014), עמ׳ 106–107.
• פרבר, חבצלת.  סיפור על פרדות ושני בוגדים.  האומה, גל׳ 196 (חורף תשע״ה, נובמבר 2014), עמ׳ 103–111.
• שוורץ, יגאל.  וזה שאינו יודע לשאול. הארץ, תרבות וספרות, כ״א בחשון תשע״ה, 14 בנובמבר 2014, עמ׳ 1, 2.
• שוורץ, יגאל.  הבשורה על פי עמוס עוז.  בספרו: מכאן ומכאן : מסות ומאמרים על ספרות ישראלית (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תש״ף 2020), עמ׳ 145–173.
• שמיר, זיוה.  כעבד ישאף צל: על תשתיתו האידאית של הרומן ״הבשורה על פי יהודה״ מאת עמוס עוז. גג: כתב־עת לספרות, גל׳ 34 (2014), עמ׳ 5–13.
• Jacobson, David C. We are all traitors. Moment, vol. 41, no. 6 (November / December 2016), pp. 76, 78.
• Liberman, Arnoldo.. Amos Oz, el transgresor humanista. Raíces: revista judía de cultura, no. 107 (2016), pp. 50–53.
• Schiavo, Maddalena. ״How Jews see Jesus״ : Christian references in Amos Oz׳s novel ״Judas״. In: Studia nauk teologicznych PAN, vol. 11 (2016), pages 219–230.

• לאור, דן. רק המוות הוא בלתי הפיך, וגם את זה אני אבדוק עוד מעט. הארץ, תרבות וספרות, י״ב בשבט תש״ף, 7 בפברואר 2020, עמ׳ 4 <כיצד נולדה ״ההרצאה האחרונה״, הספר האחרון ברשימת יצירותיו של עמוס עוז>

• ״הייתי אנאלפבית ארוטי״– פרק מתוך ממה עשוי התפוח? שש שיחות על כתיבה ועל אהבה, על רגשי אשמה ותענוגות אחרים.
• ממה עשוי התפוח? באתר
• שלום לקנאים באתר 
• הבשורה על פי יהודה באתר 
• יהודים ומילים באתר 
• בין חברים באתר 
• תמונות מחיי הכפר באתר <כולל סיפור מתוך הספר>
• חרוזי החיים והמוות באתר 
• על מדרונות הר געש באתר 
• פתאום בעומק היער באתר 
• הר העצה הרעה באתר 
• מיכאל שלי באתר <כולל שני פרקים ראשונים מתוך הספר>
• יצירה ביצירה עשויה : אינטרטקסטואליות  ברומנים של עמוס עוז – מאת ד״ר אסתר אזולאי – באתר
• מחיאת כף־יד אחת, מסע בסיפור על אהבה וחושך של עמוס עוז – מאת אבי וימר – באתר