יורם קניוק, סופר, עיתונאי וצייר,  נולד בתל אביב בד׳ באייר תר״ץ, 2 במאי 1930. אמו עלתה ארצה עם משפחתה במסגרת העלייה השנייה והקדישה את חייה לחינוך העברי; אביו, יליד גליציה שהיגר לברלין והעריץ את התרבות הגרמנית, הגיע ארצה בסוף שנות העשרים ושימש שנים רבות כמנהלו הראשון של מוזיאון תל אביב. ביאליק היה סנדקו של קניוק ואף העניק לו את שמו. כתב יותר מעשרים ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים ונובלות, ספרים למבוגרים, לבני נוער ולילדים. ספריו תורגמו ליותר מעשרים שפות זרות, וחלקם עובדו לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה.
    בגיל שבע-עשרה עזב את בית הספר והתגייס לפלמ״ח. לחם בחטיבת הראל בירושלים ובדרך המוליכה אליה ונפצע. לאחר המלחמה עבד כימאי והיה מעורב בהעלאת ניצולי שואה לארץ. למד ציור ב׳בצלאל׳ וכן שמע שיעורים בקבלה ושבתאות אצל גרשום שלום. המשיך במשך שנה בלימודי הציור בפריז ולאחר מכן חי כעשר שנים בארצות הברית. בין השאר התגורר בווילג׳ בניו יורק, שהיה בשנות החמישים זירת ההתרחשות המרכזית של המהפכה בתרבות האמריקנית. שם התוודע לגיבורי תרבות רבים וקשר חברות אמיצה עם המוזיקאים בילי הולידיי וצ׳רלי פרקר.
    ספרו הראשון, היורד למעלה, נכתב בארצות הברית ושם גם ראה אור לראשונה באנגלית (The Acrophile, 1961). בארץ התפרסם הספר בהוצאת שוקן ב-1963.
    לאחר שובו ארצה המשיך בכתיבתו הספרותית ובמקביל עבד כעיתונאי וכמבקר תיאטרון. כמו כן ניהל גלריה, היה חבר בהנהלה האמנותית של תיאטרון הקאמרי ושימש כמנהל תיאטרון גיורא גודיק. ניהל עם בועז עברון את בית הספר בית צבי.
    כרונולוגית, קניוק שייך לדור סופרי תש״ח. הביקורת נטתה למנות אותו עם סופרי דור המדינה. אך למעשה הוא חריג ובעל קול חלוצי בקרב שני הדורות הללו כאחד. קניוק הקדים את זמנו והרחיב את גבולותיה של הספרות הישראלית: את מנעד השאלות הקיומיות, החברתיות והאישיות שעסקה בהן ואת מגוון הסגנונות שהתנסתה בהם. דומה שחדשנותה של כתיבתו היוותה את אחת הסיבות לתגובות המעורבות שעוררה, ולכך שרק במהלך שנות האלפיים היא זוכה להכרה הולכת וגוברת של הממסד הספרותי ולאהדתו של קהל קוראים ישראלי רחב ומגוון. קניוק היה מן הראשונים לערב בכתיבתו מיתוס והיסטוריה, פנטזיה וריאליה, אימה והומור. בהקשר זה יצירתו מטרימה את כתיבתם של סופרים צעירים ממנו בהרבה, בהם: דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום, אתגר קרת, עוזי וייל, איתמר לוי, אמנון נבות, לאה איני ושמעון אדף.
    אהבתו הגדולה לאפוס המקראי, למשנה, למדרש ולקבלה, שמהם הושפע עמוקות, ושליטתו בשפה העברית, על משלביה השונים, איפשרו לו לרקום סגנון מקורי וייחודי. המוזיקליות שלו וההשפעה הגדולה שהיתה למקצבי הג׳ז שהתוודע להם בשנות החמישים בניו יורק על כתיבתו, הפכו את הפרוזה שלו לקצבית, אנרגטית ופרועה, ולנוטה לפרוץ את הקומפוזיציה הסיפורית האחידה והסדורה על ידי תנועה בין קולות וז׳אנרים שונים, שבירת הרצף העלילתי, צירופים פרדוקסליים ווריאציות שונות על הסיפור.
    היה גם מן הראשונים לעסוק באומץ, במורכבות ומפרספקטיבה חדשנית בכמה מן הנושאים והמאורעות הכואבים והטעונים ביותר בהיסטוריה ובהוויה היהודית והישראלית: השואה וההעפלה, העליות השונות, כולל העלייה המזרחית, ומצוקת ההגירה הכרוכה בהן, זוועותיה של מלחמת העצמאות והסכסוך הישראלי-פלסטיני. כמו כן טיפל במיתיזציה של המוות ובמעמדו הפולחני בחברה הישראלית, במסחור השכול ובמורכבות הזיכרון והעדות. כתיבתו נוטה לשבץ סיטואציות היסטוריות קשות במסגרות גרוטסקיות ומיתיות-מאגיות, ומבקשת להתבונן בחוויות טראומטיות, קשות לתפישה ולתיאור, דווקא מתוך האבסורד. היא מסרבת לכפות עליהן מסגרת ממשמעת, הגיונית ואחידה, ובוחרת לחשוף את המורכבות ואת היסודות הלא-רציונליים המובנים בהוויה האנושית בכלל והיהודית-ישראלית בפרט.
    יצירתו הקדימה את זמנה גם באופן הטיפול הייחודי שלה ביחסים בין הפרטי ללאומי: היא מערערת על ההבחנה בין שני הממדים, נוטה לתאר חוויה קולקטיבית מתוך זווית אישית וחד-פעמית, ובו בזמן לשרטט את האופן שבו חורצים הנרטיבים הלאומיים את גורלו של הפרט.
    כמו כן הרבה קניוק לעסוק בניסיונות האלימים להחיות את העבר הפרטי והלאומי (לדוגמה בנבלות, 1997), ובשכתוב המניפולטיבי של אירועים היסטוריים ואקטואליים לצרכים פוליטיים וכלכליים ולהשגת התקדמות אישית והכרה ציבורית. זאת הן על ידי התקשורת והן על ידי אנשי צבא לשעבר, בעלי שררה ואזרחים תאבי כוח ופרסום העושים שימושים ציניים בחרדות קולקטיביות, באסונות פרטיים ובטראומות לאומיות (לדוגמה בהנעדרת מנחל צין, 2005).
    בספרו אדם בן כלב (1968) בחן את נושא השואה באמצעים של גרוטסקה, סוריאליזם ואבסורד.
    בהיהודי האחרון (1981) טווה אפוס-מיתוס רחב יריעה על הקיום היהודי בארץ, באירופה ובארצות הברית. זהו רומן המשלב יסודות היסטוריים, ריאליסטיים, מיתיים ופנטסטיים, שגם היווה אחת מן היצירות הפוליפוניות הראשונות בספרות הישראלית. היצירה עירערה באופן פורץ דרך את ההבחנה הברורה לכאורה בין היהודי הישן לעברי החדש ובין הגורל היהודי לזה הישראלי. כמו כן נבחנה בה באומץ שותפות הגורל המתמשכת והטרגית בין היהודים והגרמנים לדורותיהם.
    קניוק נחשב לאחד מחלוצי הכתיבה הווידויית בספרות הישראלית, נוסח ספרותי שבו השתמש באופנים מגוונים בכמה מספריו, לדוגמה בפוסט מורטם (1992). ככלל, הרבה להשתמש בחומרים אוטוביוגרפיים בכתיבתו הבדיונית, וגם בחומרים בדיוניים בכתיבתו האוטוביוגרפית. לעתים קרובות העמיד במרכז יצירותיו דמות של אמן (לפעמים בן דמותו); שתל ביצירות מאוחרות דמויות מיצירות קודמות; הכניס דמויות בדיוניות ליצירות אוטוביוגרפיות וכו׳. יצירותיו שבות ומערערות על שלמותה של האשליה האמנותית, אבל, ובה בעת: ממכלול יצירתו עולה שהזיכרון הוא תדיר מקור להסתרה ולתעתוע ודווקא הבדיון, החלום וההמצאה מאפשרים מגע בָּאמת.
    בכמה מן הרומנים שלו, כמו בתו (1987), אימץ את התבנית של סיפור הבלש ככלי לחקירת ההיסטוריה הפרטית והלאומית והכוחות הפועלים בנפשו של האדם המודרני ויוצרים את הטרגדיה שלו. עם זאת, דומה שלא פחות משפתרון התעלומה הבלשית מעניק תובנות, הוא מבטא ביצירתו של קניוק את החידתיות, המסתורין ותחושת האובדן שבתשתית הקיום.
    ב-2003 ראה אור ספרו חיים על נייר זכוכית, ממואר המתאר את שנותיו הסוערות של קניוק בניו יורק של שנות החמישים, שהוא בו בזמן גם רומן חניכה פיקרסקי על עיצובו של האמן כאיש צעיר. הספר יצר חיבור ייחודי בין החברה הישראלית והחברה האמריקנית, ובין הגולים, המנודים והחיים-המתים שבתוכן, אנשים שבכוחם להעניק פרספקטיבה ייחודית וליצור אמנות חדשנית. הספר זכה לתגובות נרגשות בקרב הביקורת והציבור הרחב והיה מועמד לפרס ספיר.
    גם הברלינאי האחרון (2004), ספר המורכב מרשימות מסע מעשרים שנות ביקורים בגרמניה, ועוסק במשיכתו לתרבות הגרמנית מחד גיסא ובתהייה האם יש גרמניה אחרת מאידך גיסא, זכה לביקורות נלהבות ולאהדת הקהל ועורר דיון ציבורי מחודש בדבר יחסי גרמניה-ישראל ותגובותיהם של בני הדור השני והשלישי לשואה בקרב בני שני העמים.
    בהמשך פירסם עוד שני ממוארים: על החיים ועל המוות (2007) ותש״ח (2010), שבו הוא שב לזיכרונותיו מימי מלחמת השחרור. על תש״ח זכה בפרס ספיר לשנת 2010.
    בממוארים המאוחרים שלו קניוק מעלה באוב ערים, תרבויות ואנשים שאינם עוד ועורך דיון מחודש בצמתים קריטיים בהיסטוריה היהודית והישראלית, בחייו שלו ובחיי בני דורו. הוא עוסק במעמדו של הזיכרון האישי והקולקטיבי וחושף את החומרים וההשפעות שעיצבו את כתיבתו ואת דמותו. כתיבתו המאוחרת העניקה לו הכרה והערכה ציבורית רחבה והפכה אותו לסופר אהוב ומשפיע גם בקרב בני הדור הצעיר של זמננו.
    קניוק פעל רבות בהקשר הישראלי-פלסטיני וזכה, עם אמיל חביבי, בפרס מטעם אונסק״ו. על יצירתו הספרותית זכה גם בפרס ברנר (1987) ובפרס ביאליק (1999). ב-2008 הוענק לו פרס יקיר העיר תל אביב.
    ב-2018 פורסם הרומן סבון שנמצא בעיזבונו של קניוק ועוסק בחייהם של ארבעה צעירים החיים בירושלים של שנות הארבעים והחמישים. כבר ברומן זה, שנגנז במקור ונמצא על ידי עדיה מנדלסון-מעוז, ושנכתב בראשית דרכו של קניוק (בין השנים 1959–1964) אפשר למצוא את התמות שילוו את קניוק בהמשך דרכו הספרותית: מלחמת העצמאות והשואה.
    ב-1996 הופק הסרט הדוקומנטרי של עפרה שראל-קורן ״הבית בו מתים הג׳וקים בשיבה טובה״ על חייו ויצירתו של יורם קניוק.
    יורם קניוק התגורר בתל אביב, עם רעייתו מירנדה. לזוג שתי בנות: איה ונעמי. יורם קניוק נפטר בתל-אביב בל׳ בסיון תשע״ג, 8 ביוני 2013 לאחר מחלה קשה.

לכתבות נוספות על יורם קניוק בספריה הלאומית

יצירות יורם קניוק בפרויקט בן-יהודה

נכתב על-ידי שי צור עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות, ארכיון קרסל בספריה הלאומית, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия

ספריו:

• ממתולה לניו יורק (ניו-יורק : לדור, 1963) <איורים על-ידי המחבר>
• היורד למעלה (ירושלים : שוקן, תשכ״ג 1963) <תורגם לאנגלית ואיטלקית>
• The acrophile / translated from the Hebrew by Zeva Shapiro (New York : Atheneum Publishers ; London : Chatto & Windus, 1961)
• L׳acrofilo : romanzo / traduzione di Bruno Oddera (Milano : Longanesi, 1968)
• חימו מלך ירושלים (תל אביב : עם עובד, תשכ״ו 1966) <תורגם לאנגלית וצרפתית>
• Himmo, King of Jerusalem / translated from the Hebrew by Yosef Shachter (New York : Atheneum ; London : Chatto & Windus, 1969)
• Himmo, roi de Jérusalem : roman / traduit de l׳hébreu et suivi d׳un Aperçu sur la littérature israélienne, par Erwin Spatz (Paris : Stock, 1971)
• אדם בן כלב (תל אביב : עמיקם, תשכ״ט 1969) <יצא לאור בספרית פועלים ב-1981 ומהדורה מורחבת בהוצאת ידיעות אחרונות ב-2005> < תורגם לאנגלית, לצרפתית, לדנית, לשבדית, לפורטוגזית, לנורבגית, לפינית, לגרמנית, להולנדית, לאיטלקית, לערבית ולסינית>
• Adam resurrected / translated from the Hebrew by Seymour Simckes (New York : Atheneum, 1971 ; London : Chatto and Windus, 1972)
• Adam ressuscité : roman / traduit de l׳anglais par Jean Autret et Robert Fouques Duparc (Paris : Stock, 1980)
• Adam genopstået / oversat af Peter Poulsen (København : Samleren, 1980)
• Adam : roman / översättning, Hans-Jacob Nilsson (Stockholm : Forum, 1980) (Stockholm : MånPocket, 2000)
• A ressurreicao de Adam Stein / tradução do ingles de Luiz Horacio da Matta (Rio de Janeiro : F. Alves, 1981)
• Adam filho de cão / tradução, Nancy Rozenchan (São Paulo : Globo, 2003)
• Adam gjenoppstått / oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Cappelen, 1982)
• Adamin ylösnousemus : romaani / [jälkipuheen kirj. Anne Fried] ; suom. Juhani Koskinen (Espoo : Weilin + Göös, 1982)
• Adam Hundesohn :Roman / aus dem Hebraeischen von Ruth Achlama (München :Hanser, 1989)
• Adam hondezoon : roman / uit het Hebreeuws vertaald door Kees Meiling (Amsterdam : Meulenhoff, 1995)
• Adamo risorto / traduzione dall׳ebraico di Elena Loewenthal (Roma : Theoria, 1995)
• آدم بن الكلب! / يورام كنويك ؛ ترجمة عن الابرية جورج جريس فرح (حيفا :  مكتبة كل شيء،  2007)
• 亚当复活 / (以色列)尤拉姆. 卡纽克著 ; 陆汉臻, 郭国良译 (上海 : 上海译文出版社, 2010)
• סוסעץ : מסע (מרחביה : ספרית פועלים, תשל״ג 1973) <תורגם לאנגלית, לשבדית ולגרמנית>
• Rockinghorse / translated from the Hebrew by Richard Flantz (New York : Harper & Row, 1977)
• Gunghäst / översättning, Hans-Jacob Nilsson (Stockholm : Forum, 1981)
• Wilde Heimkehr : Roman / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Stuttgart : Klett-Cotta, 1984)
• מות העַיִר : סיפורים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת ״מסדה״, 1973)
  <התוכן: א. המסיבה של צ׳רלי פארקר -- לני טריסטאנו העיוור -- העבירו את הבית -- אהבתו של הנער אנטוני -- הקפה השמיימי -- טימבר. ב. אדמה חרוכה -- החמור של סבא אליהו -- על מות אמהות -- בתחילת קיץ (1972) -- חתול -- מות העייר -- החיים היפים של קלרה שיאטו>
• עפר ותשוקה (תל אביב : ספרית פועלים, 1975)
• הספור על דודה שלומציון הגדולה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ו 1975) <תורגם לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית ולסינית>
• The story of Aunt Shlomzion the great / translated from the Hebrew by Zeva Shapiro (New York : Harper & Row, 1978)
• Tante Shlomzion la grande / traduit de l׳anglais par Hélène Pasquier (Paris : Fayard, 1978)
• Tante Schlomzion die Große : Roman / übersetzt von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Dvorah-Verlag, 1995)
• [Chinese: Nanchang Bailiuazhou, 2000]
• לילה על החוף עם טרנזיסטור : 4 נובלות וסיפור (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1979) <תורגם לצרפתית>
• La vie splendide de Clara Chiato : nouvelles / traduites de l׳hébreu par Tirtza Arbel (Paris : Stock, 1982)
• הבית שבו מתים הג׳וקים משיבה טובה (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979) <איורים – איה> <מהדורה חדשה יצאה לאור ב-2005> <תורגם לגרמנית, לאיטלקית, לסינית לאנגלית ולהודית>
• Die Kakerlaken im Haus des Dichters / übersetzt von Abraham Teuter (Frankfurt am Main : Alibaba-Verlag, 1994)
• La casa dove gli scarafaggi muoiono di vecchiaia / traduzione di Elena Loewenthal (Milano : Arnoldo Mondadori, 1999)
• Chinese: Shanghai, Juvenile and Children Publishing House, 2000
• The house where cockroaches live to a ripe old age / translated from Hebrew by Yoram and Miranda Kaniuk ; illustrated by Tapas Guha (Gurgaon ; New York, N.Y. : Scholastic, 2001)
• Hindi: Gurgaon, Scholastic Books-India, 2001
• הגנב הנדיב : סיפור לבני הנעורים (תל אביב : ספרית פועלים, תש״ם 1980) <מהדורה מחודשת יצאה לאור ב-2004> <תורגם לאיטלקית>
• Il ladro generoso / edizione italiana a cura di Francesca Lazzarato ; illustrazioni di Beppe Giacobbe (Milano : Mondadori, 2002)
• היהודי האחרון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב 1981) <תורגם לגרמנית, לשבדית, לדנית ולאנגלית>
• Der letzte Jude : Roman / aus dem Hebräischen übersetzt von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Dvorah Verlag, 1990) (Frankfurt am Main : Insel Verlag, 1994)
• Den siste juden : Magister Chenkin och gamen ... / översättning, Marion Wajngot (Stockholm : Forum, 1988)
• Den sidste jøde : Lærer Henkin og gribben, Den sidste jødes krønike, Boas og Schmuel, Den uhyggelige ugerning mod Josef og hans efterkommere, Matan Beseter, Landsbyens historie, Alle disse krige, Slutningen på jødernes historie / oversat af Ebba Rønne (København : Holkenfeldt, 1989)
• The last Jew / translated from the Hebrew by Barbara Harshav (New York : Grove Press, 2006)
• כמו סיפורים (תל אביב : כנרת, 1983)
• ערבי טוב / יוסף שרארה -- תל אביב : כנרת, 1984) <תורגם לשבדית, לאנגלית, לגרמנית, לדנית, לסרבו-קרואטית, לסלובנית, לספרדית, לקטלנית, להולנדית, לצרפתית, לנורבגית, לאיטלקית ולערבית>
• En god arabs bekännelser / översättning, Hans-Jacob Nilsson (Stockholm : Forum, 1986)
• Confessions of a good Arab : a novel / translated by Dalya Bilu (London : P. Halban, 1987) (London : Paladin, 1988) (New York : G. Braziller, 1988)
• Bekenntnisse eines guten Arabers / übersetzt von Wolfgang Lotz (Frankfurt am Main : Alibaba-Verlag, 1988)
• En god arabers bekendelser / oversat fra engelsk af Karen Mathiasen (København : Erichsen, 1987)
• Serbo-Croatian: Belgrade, Decje Novine, 1988
• Izpovedi dobrega Arabca : roman / iz englescine prevedla Seta Oblak ; spremno besedo napisal Tamas Raj (Murska Sobota : Pomurska založba, 1988)
• El buen árabe / traducción de Jordi Fibla (Barcelona : Versal, 1988)
• Confessions d׳un bon àrab / traducció de Laura Santamaría (Barcelona : Edicions 62, 1990)
• Bekentenissen van een goede Arabier : roman / uit het Hebreeuws vertaald door Hilde Pach (Amsterdam : Meulenhoff, 1991)
• Confessions d׳un bon Arabe : roman / traduit de l׳anglais par Pierre Wauters (Lille : Miroirs éd, 1992) (Paris : Stock, 1994)
• En god araber / oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Cappelen, 1995)
• Confessioni di un arabo buono / traduzione di Elena Loewenthal (Roma : Theoria, 1997)
• اعترافات عربي طيب : رواية / يورام كانيوك ؛ ترجمة عدنان حسن (دمشق : دار كنعان، 2000)
• סיפורי סופשבוע (תל אביב : ספרית מעריב, תשמ״ו 1986)
• ארבעה סיפורים ושיר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ו 1985)
• בתו (תל אביב : ספרית מעריב, תשמ״ז 1987) <מהדורה מחודשת הופיעה ב-2004 בהוצאת ידיעות אחרונות> <תורגם לאנגלית, לשבדית, לנורבגית ולסינית>
• His daughter / translated by Seymour Simckes (London : P. Halban, 1988) (New York : G. Braziller, 1989) (London : Paladin, 1990)
• Hans försvunna dotter / översättning, Hans-Jacob Nilsson ( Stockholm : Forum, 1990)
• Norwegian: Oslo, Aschehoug, 1996
• Chinese: Shanghai, Shanghai Translation, forthcoming
• וסרמן (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ח 1988) <עריכה - אלכסנדר סנד> <תורגם לגרמנית, לדנית, לצרפתית, לשבדית, לנורבגית, לאיטלקית וליוונית>
• Wassermann / übersetzt von Mirjam Pressler (Frankfurt am Main : Alibaba-Verlag, 1991)
• Wasserman : en fortælling om mødet med en hund / på dansk ved Anna Poulsen Schier ; oversat efter den hebræiske originaludgave .... (København : Gyldendal, 1993)
• Wasserman / traduit de l׳hébreu par Erwin Spatz (Paris : Gallimard, 1994)
• Swedish: Stockholm, Forum, 1996
• Wasserman / oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Aschehoug, 1996)
• Weiss : storia di un cane / traduzione di Massimo Acanfora Torrefranca ; illustrazioni di Fabian Negrin (Milano : Mondadori, 1998)
• Ο σκύλος που τραγουδούσε / Γιοράμ Κανιούκ ; μετάφραση: Ρένια Τουρκολιά-Κυδωνιέως (Αθήνα : Ψυχογιός, 2000)
• אהבת דוד : רומאן (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש״ן 1990)
• פוסט מורטם (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1992) <תורגם לשבדית, לאיטלקית, לגרמנית, להולנדית ולצרפתית>
• Käraste, du har ingen mor / översättning, Ervin Rosenberg (Stockholm : Forum, 1994)
• Post mortem / traduzione dall׳ebraico di Gaio Sciloni (Roma : Theoria, 1994)
• Das Glück im Exil : Roman / aus dem Hebräischen von Beate Esther von Schwarze (München : List, 1996)
• Post mortem : roman / vertaald uit het Hebreeuws door Kees Meiling (Amsterdam : Meulenhoff, 1997)
• Mes chers disparus : roman / traduit de l׳hébreu par Rosie Pinhas-Delpuech (Paris : Fayard, 1997)
• De døde børns bryllup : fortælling / af Yoram Kaniuk ; oversat fra tysk af Søren H. Madsen (København : Holkenfeldt 3, 1993)
  <״תרגום מגרמנית. המקור הוא נובלה בשם ״קורט קוקוריקו״ או ״חתונת האחים המתים״>
• איוב, חלוק-נחל והפיל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1993) <תורגם לגרמנית, לאיטלקית ולסינית>
• Hiob, Pebble und der Elefant / übersetzt von Mirjam Pressler (Frankfurt am Main : Alibaba-Verlag, 1994)
• Giobbe, Ciottolo e l׳elefante / traduzione di Angela Ragusa (Milano : A. Mondadori, 1998)
• Chinese: Shanghai, Juvenile and Children Publishing House, 2000
• קסם על ים כנרת (תל אביב : תג, תשנ״ה 1995) <בחתימת רויטל בק; מהדורה חדשה יצאה לאור ב-2008>
• טייגרהיל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״ו 1995) <תורגם לצרפתית, לנורבגית, לאיטלקית ולגרמנית>
• Comme chiens et chats : roman / traduit de l׳hébreu par Laurence Sendrowicz (Paris : Fayard, 1996)
• Tigerhøyden / oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Cappelen, 1997)
• Tigerhill / traduzione di Elena Loewenthal (Torino : Einaudi, 1998)
• Das Bild des Mörders : Roman / aus dem Hebräischen von Beate Esther von Schwarze (München : List, 1998)
• עוד סיפור אהבה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ו 1996) <תורגם לצרפתית ולגרמנית>
• Encore une histoire d׳amour : roman / traduit de l׳hébreu par Laurence Sendrowicz (Paris : Fayard, 1998)
• Verlangen : Roman / aus dem Hebräischen von Beate Esther von Schwarze (München : List, 2001)
• La terre des deux promesses : essai / Emile Habibi, Yoram Kaniuk ; traduit de l׳arabe par Jean-Patrick Guillaume et de l׳hébreu par Laurence Sendrowicz (Arles : Actes sud : Solin, 1996)
  <נכתב במקור בעברית וערבית; תורגם לגרמנית, לפורטוגזית וליוונית>
• Das zweifach verheissene Land / Emil Habibi und Yoram Kaniuk; aus dem Arabischen von Anna Schwarz und aus dem Französischen von Michael von Killisch-Horn (Munchen : List, 1997)
• A terra das duas promessas / Emil Habibi, Yoram Kaniuk ; traduzido do árabe por Mustafa Yazbek, Safa Alferd Abu Chahla Jubran e do hebraico por Nancy Rozenchan (Rio de Janeiro : Imago, 1997)
• Η γη της διπλής επαγγελίας / Εμίλ Χαμπίμπι, Γιοράν Κανιούκ (Αθήνα : Γαβριηλίδης, 1998)
• נבלות : הסיפור האמיתי (תל אביב : תג, תשנ״ז 1997)
• אקסודוס - אודיסיאה של מפקד (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1999) <תורגם לאנגלית, לגרמנית, להולנדית, לצרפתית, לפורטוגזית ולאיטלקית> <מהדורה מחודשת יצאה לאור ב-2011>
• Commander of the Exodus / translated by Seymour Simckes (New York : Grove Press, 1999)
• Und das Meer teilte sich : der Kommandant der Exodus / aus dem Hebräischen von Markus Lemke (München : List, 1999)
• Exodus : de odyssee van een commandant / vertaald uit het Hebreeuws door Hilde Pach en Corrie Zeidler (Amsterdam : Meulenhoff, 1999)
• Il commanda l׳״Exodus״ / traduit de l׳hébreu par Laurence Sendrowicz (Paris : Fayard, 2000)
• Exodus : a odisséia de um comandante / tradução Nancy Rozenchan (Rio de Janeiro : Imago, 2000.)
• Il comandante dell׳Exodus / traduzione di Margherita Rapin (Torino : Einaudi, 2001)
• רנה שינפלד (תל אביב : דניאלה די-נור, 2000)
• המלכה ואני (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2001) <תורגם לגרמנית>
• Die Queen, ihr Liebhaber und ich : Roman / aus dem Englischen von Bernhard Robben (München : List, 2004)
• חיים על נייר זכוכית (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2003) <תורגם לצרפתית, לגרמנית ולאנגלית>
• Ma vie en Amérique / traduit de l׳hébreu par Laurence Sendrowicz (Paris : Fayard, 2005)
• I did it my way : Roman / aus dem Hebräischen von Beate Esther von Schwarze (Berlin : List, 2005)
• Life on sand paper / translated by Anthony Berris (Champaign and London : Dalkey Archive Press, 2011)
• הגנב הנדיב (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2004) <עריכה - שולמית בר> <מהדורה מחודשת>
• בתו (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2004) <מהדורה מחודשת>
• הברלינאי האחרון (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2004) <תורגם לגרמנית ולצרפתית>
• Der letzte Berliner / aus dem Hebräischen von Felix Roth (München : List, 2002)
• Le dernier berlinois / traduit de l׳hébreu par Laurence Sendrowicz (Paris : Fayard, 2003)
• אדם בן כלב (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005) <מהדורה מחודשת>
• הבית שבו מתים הג׳וקים בשיבה טובה (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005) <איורים - רות גווילי> <מהדורה מחודשת>
• הנעדרת מנחל צין (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005)
• עיטים ונבלות (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2006) <רומן> <אחרית דבר, יגאל שוורץ>
• על החיים ועל המוות (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007) <עריכה - רנה ורבין>
• קסם על ים כנרת (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2008) <עריכה - מריו ויינשטיין>
• תש״ח (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2010) <תורגם לערבית>
• ١٩٤٨ / يورام كنيوك ؛ ترجمة عن العبرية جورج جريس فرح (حيفا  :  منشورات مكتبة كل شيء، 2011)
• האיש ואקסודוס (תל אביב : דניאלה די-נור, 2011) <סיפורו של יוסי הראל> <מהדורה מחודשת. יצא לאור לראשונה ב-1999>
• בא בימים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשע״ג 2012)
• פייר (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2013) <איורים - קרן לי ונדריגר> <סיפור לבני הנעורים>
• מלאכים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2014) <עריכה - נוית בראל>
• סבון : רומן בשני חלקים (ראשון לציון : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2018) <עריכה ואחרית דבר – עדיה מנדלסון-מעוז>

תרגום:

• בית מטבחיים חמש : או, מסע הצלב של הילדים מחול חובה עם המוות / קורט וונגוט (תל אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשל״ז)
• צ׳יפס עם כל דבר / ארנולד ווסקר (רמת-גן : בית צבי, בית הספר לאמנויות הבמה והקולנוע, 1989)
• יחפים בפארק : מחזה בשלוש מערכות-4 תמונות / מאת ניל סיימון (רמת-גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד ״בית צבי״, תשמ״ב)
• ספר התה / אוקקורה קאקוזו (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ו 1996)

על המחבר ויצירתו:

ספרים:
• חנוך, אסתר.  מסורת עגנון והמודרנה בסיפורת העברית של שנות הששים : א.ב. יהושע, יצחק אורפז ויורם קניוק (ירושלים, 1988) <דיסרטציה – האוניברסיטה העברית בירושלים>
• מלר, יצחק. לטבול את העט בפצע : טראומה ופוסט-טראומה בסיפורת של יורם קניוק (תל־אביב : רסלינג, 2022)   
• שה-לבן, יוסף.  יורם קניוק : הערות והנחיות ללימוד ולקריאה (תל אביב : אור-עם, תשמ״ד 1984)

מאמרים:
• קניוק, יורם. בימים שלעבר עוד היה עתיד. הד החינוך, ספטמבר 1997, עמ׳ 24–25.
• קניוק, יורם. הסיפורים שנהיו לסיפור חיי. בתוך: מאין נחלתי את שירי : סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה / עורכת: רות קרטון-בלום (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2002), עמ׳ 65-74 *
• קניוק, יורם. ״כמו אחד שהגיע ממקום אחר״ : ריאיון עם יורם קניוק. מכאן, כרך ג׳ (חורף תשס״ג, דצמבר 2002), עמ׳ 180–199 <ראיינו: מעין הראל, שלומית זערור, דרור משעני, שירה סתיו, יגאל שוורץ>
• קניוק, יורם. השלכתי את המחברת לים, על יד הצריף של מקס המשוגע. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 660 (י״ד בתשרי תשס״ו, 17 באוקטובר 2005), עמ׳ 8.
• קניוק, יורם.  השאלון: ״אולי הסיפור הזה, על מוות במלחמה, יחיה עכשיו״.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 688 (ד׳ באייר תשס״ו, 2 במאי 2006), עמ׳ 4.
• קניוק, יורם.  ריאיון עם מר יורם קניוק.  ישראלים : כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל והציונות, כרך 4 (סתיו תשע״ג 2012), עמ׳ 5–43 <מראיינים: מיטל רגב, ליאור לביד ואורן קלמן> *
• אוחובסקי, גיל.  נולדתי כועס.  TimeOut תל-אביב, גל׳ 554 (13 עד 20 ביוני 2013), עמ׳ 32–36 <ראיון אחרון עם יורם קניוק. הביא לדפוס: בן טופח>
• בסר, יעקב. עם יורם קניוק: המימסד, שלא יחלק פרסים! על המשמר, י״ד בשבט תשנ״ג, 5 בפברואר 1993, עמ׳ 19 <ראיון>
• בצלאל, יצחק.  הסיפורים, השרשים, הגורל.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), 13 בינואר 1967, עמ׳ א-ב <חזר ונדפס בספרו: הכל כתוב בספר : עם סופרים בישראל כיום (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ט 1969), עמ׳ 109–115>
• בר-און, יעקב.  ״לא ידעתי לכתוב טוב, אז כתבתי לא טוב ...״  מקור ראשון, י״ט באדר ב׳ תשע״א, 25 במארס 2011, עמ׳ 24 <ראיון עם הסופר עם זכייתו בפרס ׳ספיר׳ על ספרו ״תש״ח״>
• ברזל, הלל. דרך הסיפור של יורם קניוק. עלי שיח, גל׳ 7–8 (1979), עמ׳ 172–190.
• ברמה, ישראל. בחיפוש אחר ה״אני״ האבוד: עיון ביצירתו של יורם קניוק. עכשיו, חוב׳ 45 (חורף תשמ״א 1981), עמ׳ 240–248.
• ברצקי, נורית. שטח פרטי. מעריב, סופשבוע, 7 בפברואר 1986, עמ׳ 36–37.
• גינגולד-גלבוע, שולמית. לתעל את המציאות לחלום (שיחה עם יורם קניוק). עתון 77, גל׳ 56 (1984), עמ׳ 34–35 <״הערות אחדות״ מאת יורם קניוק בגל׳ 57, עמ׳ 10>
• גרוסמן, חגית.  כתיבה היא סיוט שנכתב בשלווה : שיחה עם יורם קניוק.  עתון 77, גל׳ 363–364 (כסלו-טבת תשע״ג, נובמבר-דצמבר 2012), עמ׳ 34–35.
• הלפרין, חגית. האם ידעה אמו של יורם קניוק לבשל? החומרים הביוגרפיים ביצירת יורם קניוק ודרכי עיצובה. מאזנים, כרך ס״ט, גל׳ 5 (1995), עמ׳ 13–17.
• וולמן, הדסה. סופרים מבקרים את המבקרים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט״ו בטבת תשמ״ט, 23 בדצמבר 1988, עמ׳ 22 <ראיון עם רות אלמוג, יורם קניוק ודוד שיץ על ביקורת בארץ ובחו״ל>
• ורבין, רנה. ״להיות יהודי זה ה׳דווקא׳״: ראיון עם יורם קניוק. אופקים חדשים <מקוון>, גל׳  16 (נובמבר 2004)
• זיידמן, יעל. פרס ברנר ליורם קניוק : ראיון עמו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ג בתשרי תשמ״ח, 16 באוקטובר 1987, עמ׳ 23.
• יודילוביץ׳, מרב.  ״אני יהודי להכעיס״.  <מקוון>, 4 במאי 2007 <שיחה עם יורם קניוק>
• כהן, דודו.  ״הייתי רוצה להיות פחות הרפתקן״.  מקור ראשון, דיוקן, י׳ בכסלו תשס״ז, 1 בדצמבר 2006, עמ׳ 32 <שיחה קצרה עם יורם קניוק>
• כהן, חגית. אנרכיה עושה טוב למשפחה. מקור ראשון, השבועון, כ״ו באלול תשס״ה, 30 בספטמבר 2005, עמ׳ 8–11 <ראיון עם יורם קניוק עם הופעת מהדורה מחודשת של ׳הבית שבו ג׳וקים מתים בשיבה טובה׳ וההחלטה ההוליוודית לעבד את ׳אדם בן כלב׳ לסרט>
• לב-ארי, שירי.  על חודו של סכין גילוח.  הארץ, גלריה, כ״ט באלול תשס״ה, 3 באוקטובר 2005, עמ׳ ד 1, ד 2.
• לוזון, דני.  על קניוק וגרמניה.  ישראל היום, ג׳ בתמוז תשע״ג, 11 ביוני 2013, עמ׳ 33.
• לויט, ענת. רבותי, ההיסטוריה חוזרת : שיחה עם יורם קניוק. דבר, י׳ באדר ב׳ תשמ״ו, 21 במארס 1986, עמ׳ 21.
• לויט, ענת. ראיון עם יורם קניוק חתן פרס ברנר לספרות. על המשמר, כ״א בחשון תשמ״ח, 13 בנובמבר 1987, עמ׳ 17, 18.
• מגד, איל.  ברון מינכהאוזן שלנו.  הארץ, ו׳ בתמוז תשע״ג, 14 ביוני 2013, עמ׳ 28.
• נגב, אילת.  [ראיון עם יורם קניוק].  בספרה: חיים פרטיים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2001), עמ׳ 326–334.
• ניר, אלחנן.  כן, גם הקימו מדינה.  מקור ראשון, שבת, גל׳ 712 (כ״ו באדר ב׳ תשע״א, 1 באפריל 2011), עמ׳ 7 <שיחה עם יורם קניוק עם זכייתו בפרס ספיר לשנת 2010>
• סוקר-שווגר, חנה. התפרקות מכונת הייצור הילידי : קריאה אנטי-אדיפלית ביצירת יורם קניוק.  אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 1 (סתיו 2010), עמ׳ 65–99.
• סלע, מיה.  מת הסופר יורם קניוק: חיים על נייר זכוכית.  הארץ, א׳ בתמוז תשע״ג, 9 ביוני 2013, עמ׳ 1, 3.
• פלדמן, אהובה. יורם קניוק. בספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳ 112–130.
• קלנר, תום.  בין קונפורמיות להתנגדות - הביט האמריקאי ויורם קניוק.  הדור: השנתון העברי של אמריקה (תשע״ה 2015), עמ׳ 129–140.
• קריץ, ראובן. למה רק עכשיו : עם הענקת פרס ברנר ליורם קניוק. מעריב, ספרות, כ״א בחשון תשמ״ח, 13 בנובמבר 1987, עמ׳ 1.
• קרן, רות. לא הולך בדרך המלך: ראיון מיוחד עם יורם קניוק. מאזנים, כרך ס״ט, גל׳ 6 (1995), עמ׳ 16–20.
• שקד, גרשון. יורם קניוק. עתון 77, גל׳ 70–71 (1985), עמ׳ 10.
• שקד, גרשון. רשות הזעקה (על יצירתו של יורם קניוק). עכשיו, חוב׳ 65 (1997–1998), עמ׳ 66–92.
• Fuchs, Esther. Israeli literature and the spectre of Jewish history : an interview with Yoram Kaniuk. In her book: Encounters with Israeli authors (Marblehead, Mass : Micah Publications. 1982), pp. 71-85.
• Haber, Leo. Fact and fiction by Yoram Kaniuk. Midstream, vol. 46, no. 8 (2000), pp. 33-35.
• Oesterle, Kurt. Todesclowns, Trauerclowns : Überlebende des Holocaust in Romanen des israelischen Erzählers Yoram Kaniuk. In: Über das Darstellbare / herausgegeben von Martin Lüdke und Delf Schmidt (Reinbek bei Hamburg: Rowohlt, 1994), pp. 63-77.

• אבינור, גיטה.  אנקת גבהים: ״היורד למעלה״ : סיפוריו של יורם קניוק.  מעריב, ח׳ בסיון תשכ״ג, 31 במאי 1963, עמ׳ 14 <חזר ונדפס בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : גיטה אבינור, 1974), עמ׳ 195-197>
• כהן, אדיר. יורם קניוק: ״היורד למעלה״. בספרו: סופרים עבריים בני זמננו : משוררים, מספרים, מחזאים, מסאים ומבקרים (תל אביב : מ. מזרחי, 1963), עמ׳ 147–150.
• כנרם, ז.[?]  ״בסימן של נרקיזם?״.  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ בסיון תשכ״ג, 31 במאי 1963, עמ׳ 10 <תגובה למאמרו של פרופ׳ ברוך קורצווייל - ראה להלן>
• מוקד, גבריאל.  בין ליריות להפשטה.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז באייר תשכ״ג, 10 במאי 1963, עמ׳ 10.
• קורצווייל, ברוך.  בסימן של נרקיזם.  הארץ, תרבות וספרות, א׳ בסיון תשכ״ג, 24 במאי 1963, עמ׳ 10 <חזר ונדפס בספרו  חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשמ״ב 1982), עמ׳ 291–297> <הגיב על כך ז. כנרם [?] - ראה לעיל>

• אבינור, גיטה. המלך גוסס. בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : גיטה אבינור, 1974), עמ׳ 198–201 <נדפס לראשונה באוקטובר 1966>
• אבישי, מרדכי. ״חימו מלך ירושלים״. על המשמר, כ״ג בתשרי תשכ״ז, 7 באוקטובר 1966, עמ׳ 5, 6.
• אבישי, מרדכי [מ. אבי-שלמה].  סיפור קודר. על המשמר, י׳ באב תשמ״ו, 15 באוגוסט 1986, עמ׳ 22.
• אורן, יוסף.  חימו מלך ירושלים.  למרחב, משא, 12 באוגוסט 1966.
• אלכסנדר, ז.  בין רעמי הפגזים.  היום, לספרות ולאמנות, 12 באוגוסט 1966.
• אלרואי, יוסף.  התוכן - אימהי; הלשון - מעדנות.  הארץ, תרבות וספרות, 12 באוגוסט 1966.
• גלאור, אילנה.  גסיסתו של מלך ירושלים.  ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, 7 באוקטובר 1966.
• הגורני, אברהם.  אל העבר. אל העבר.  מבט חדש, גל׳ 59 (19 באוקטובר 1966), עמ׳ 22.
• טנבור, י.  ״חימו מלך ירושלים״.  קול העם, לספרות, אמנות וביקורת, 12 באוגוסט 1966.
• מנדלסון-מעוז, עדיה.  ״בקרחון הזה יכולה לצמוח כלנית״ :  ״חימו מלך ירושלים״ לקניוק.  בספרה: הספרות כמעבדה מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תש״ע 2009), עמ׳ 129–146.
• פרידלנדר, יוסף.  חימו מלך ירושלים.  דבר, לספרות ולאמנות, 14 בספטמבר 1966.

• אורשר, גידי. המלך הוא עירום. הארץ, 13 באוקטובר 1987, עמ׳ 20.
• ישראל, יעל. מתעלפות עליו בערימות. על המשמר, 11 באוקטובר 1987, עמ׳ 8.
• לבנית, רות. מסך גדול, מסך קטן (החיים על-פי אגפא - חימו מלך ירושלים - הסדרות שלי). עתון 77, גל׳ 157 (1993), עמ׳ 18.
• לושיצקי, יוספה. כלת המת : פאלוצנטריזם ומלחמה ב״חימו מלך ירושלים״. בתוך: מבטים פיקטיביים - על קולנוע ישראלי / עורכים: נורית גרץ, אורלי לובין, ג׳אד נאמן.(תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״ח 1998), עמ׳ 247–260 <נדפס לראשונה בגרמנית ובאנגלית - ראה להלן>
• מונק, יעל. אקטואליזציה של מחאה פוליטית - בין ספרות לקולנוע. רסלינג, גל׳ 3 (1997), עמ׳ 42–46.
• נאמן, רחל. מצור. כותרת ראשית, גל׳ 255 (21 באוקטובר 1987), עמ׳ 36.
• פוירשטין, אמיל. ״חימו״. הצופה, 26 באוקטובר 1987, עמ׳ 2.
• קמינר, אמיר. תוצרת גוטמן. ידיעות אחרונות, 7 ימים, 2 באוקטובר 1987, עמ׳ 36–37, 47.
• שמגר, עירית. מלך ירושלים. מעריב, סופשבוע, 2 באוקטובר 1987, עמ׳ 34–36.
• Loshitzky, Yosefa. Die Braut des Todes - Phallozentrismus und Krieg : zu Amos Gutmans Film und Yoram Kaniuks Roman ״Himmo, der König von Jerusalem״. Babylon, Bd. 10-11 (1992), pp. 45-58 <published in English in ״Literature Film Quarterly״, Vol. 21, no. 3 (1993), pp. 218-229>

• אבינור, גיטה. היכל אלוהים בלב המדבר. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, ג׳ באב תשכ״ט, 18 ביולי 1969, עמ׳ 6, 7 <חזר ונדפס בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : גיטה אבינור, 1974), עמ׳ 202–205>
• אוהד, מיכאל. ״היא משוגעת אבל אני בסדר גמור״. הארץ, מוסף, 15 במאי 1981.
• אורן, יוסף. ״אדם בן כלב״ ליורם קניוק. הארץ, תרבות וספרות, 25 באפריל 1969.
• בלאט, אברהם. אנטומיה של מצב. הצופה, ג׳ באב תשכ״ט, 18 ביולי 1969, עמ׳ 4.
• ברתנא, אורציון. הגלגול. מעריב, ספרות, 12 ביוני 1981 <כונס בספרו   עדות קריאה, (תל אביב : פפירוס, בית ההוצאה, אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל אביב, תשמ״ב 1982), עמ׳ 92–96>
• הרץ, דליה. אדם בן כלב. דבר,  ל׳ בניסן תשכ״ט, 18 באפריל 1969, עמ׳ 7, 8.
• יעוז, חנה. גרוטסקה ואבסורד. עתון 77, גל׳ 26–27 (מארס-מאי 1981), עמ׳ 59.
• לפיד, שולמית. שקספיר מימין לשמאל. מעריב, ספרות, כ״ו באב תש״ם, 8 באוגוסט 1980, עמ׳ 32 <עם הופעת אדם בן כלב׳ בצרפתית>
• מוקד, גבריאל. התודעה והאימה של יורם קניוק. ידיעות אחרונות, ספרות, 19 ביוני 1981 <עם הופעת המהדורה השניה של ׳אדם בן כלב׳> <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 193–195>
• נגיד, חיים. ספר בוסר של סופר ותיק. ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, 22 במאי 1969 <הגיב על כך בועז עברון – ראה להלן>
• ניסן, אתי. שיח והשתקת שיח ב״אדם בן כלב״: בחינת הרומן על-פי ״תולדות השיגעון בעידן התבונה״ לפוקו. קשת החדשה, גל׳ 11 (אביב 2005), עמ׳ 134–144.
• נש, שלמה (סטנלי). מבדיון למציאות ולהפך: הרהורים בעקבות ספרי קניוק, גרוסמן והסרט ״שואה״. בצרון, כרך ט׳, חוב׳ 35–36 (1987), עמ׳ 66–69.
• נתנאל, נורית.  ״הארץ הזאת זקוקה לקרקס״: דימוי הקרקס וייצוג הציונות במחזאות הישראלית.  במות ומסך, גל׳ 7 (2012), עמ׳36–53 <דיון, בין היתר, במחזה ״אדם בן-כלב״ ליורם קניוק>
• עברון, בועז. ״האמנם ׳סיפור על השואה׳? – הערות לביקורתו של נגיד על ׳אדם בן כלב׳״. ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, 30 במאי 1969, עמ׳ 20–21.
• רמתי, עמיר. בריאה מחדש של אלהים : על ״אדם״ של קניוק. פרוזה, גל׳ 14 (1977), עמ׳ 29, 31.
• Amâncio, Moacir. Dois palhacos e uma alcachofra : uma leitura do romance a ressureição de Adam Stein de Yoram Kaniuk (São Paulo : Nankin, 2001)
• Atchity, Kenneth John.  Kaniuk׳s Adam: recreating God.  Research studies (Washington State University), vol. 39, no. 3 (September 1971), pp. 167-174.
• Rovner, Adam. Instituting the Holocaust : comic fiction and the moral career of the survivor. Jewish Culture and History, vol. 5, no.2 (2002), pp. 1-24.

• Rokem, Freddie. On the fantastic in Holocaust performances. In: Staging the Holocaust : the Shoah in Drama and Performance / edited by Claude Schumacher (Cambridge : Cambridge University Press, 1998), pp. 40-52.

• זלצמן, אביבה. סוערת על הבמה. דבר, דבר השבוע, ז׳ בחשוון תשנ״ד, 22 באוקטובר 1993, עמ׳ 16–17 <ראיון עם יבגניה דודינה, השחקנית הראשית במחזהו של יורם קניוק ״אדם בן כלב״>
• יחיל-וקס, מרים. קירקס בבית משוגעים: תיאטרון ״גשר״ מתמודד עם ״אדם בן כלב״ של יורם קניוק. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז׳ בחשוון תשנ״ד, 22 באוקטובר 1993, עמ׳ 37.
• פישר, דניאלה. השואה כקרב אכזרי. על המשמר, חותם, ל׳ בתשרי תשנ״ד, 15 באוקטובר 1993, עמ׳ 10–11 <ראיון עם ישראל דמידוב על המחזה ״אדם בן כלב״>
• שוחט, ציפי. לצאת מהגיטו הרוסי. הארץ, 13 במאי 1992, עמ׳ ב 6.
• Kaynar, Gad. The Holocaust experience through theatrical profanation. In: Staging the Holocaust : the Shoah in Drama and Performance / edited by Claude Schumacher (Cambridge : Cambridge University Press, 1998), pp. 53-69.

• אבינור, גיטה. מסע עמינדב סוסעץ. משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 28 (135) (כ״ב בתמוז תשל״ד, 12 ביולי 1974), עמ׳ 2 <חזר ונדפס בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות  (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל״ה 1975), עמ׳ 43–46, בשם: ״עמינדב זוכר את הרחם״>
• אוריין, יהודית. האמן כטעות מלידה. מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, 31 במאי 1974.
• אשכנזי, לילי. סוסעץ והמציאות האחרת (תל אביב, תשל״ח) <עבודת גמר לקראת התואר מ״א במדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב>
• ב. ט.  סוסעץ.  קשת, שנה 16, גל׳ ב׳ (ס״ב) (חורף 1974), עמ׳ 159–160.
• בושס, הדה. ״סוסעץ זה אני ...״ הארץ, 8 במארס 1974.
• בן-עזר, אהוד. וידויו של עמינדב סוסעץ. על המשמר, דף לספרות, 29 במארס 1974.
• ברגד, זאב. מותו-לידתו של האמן. הדואר, שנה 57, גל׳ ט״ז (י״ז באדר א׳ תשל״ח, 24 בפברואר 1978), עמ׳ 252–253.
• מוקד, גבריאל.  מסע יפהפה לתוך המועקה.  ידיעות אחרונות (1979)  <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 186–190>
• פלד, שמרית. סוס הנדנדה הישראלי - גלות וריבונות ב׳לגעת במים לגעת ברוח׳ לעוז וב׳סוסעץ׳ לקניוק. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 263–304 <המאמר בוחן כיצד מיוצרת ברומנים ״לגעת במים לגעת ברוח״ ו״סוסעץ״ הזיקה היהודית למרחב, וזאת על רקע השיח הציבורי הישראלי בתקופה זו. המחברת מבקשת להציג את האופן שבו הקיום המרחבי-טריטוריאלי נתפס בציונות הישראלית כגורם המאפשר את השליטה בתנאי החיים ובזהות היהודית הקולקטיבית על אף קיומה של אוכלוסייה לא יהודית במרחב זה>
• פלדמן, אהובה. יורם קניוק. בספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳ 112–130 <דיון בעיקר בסוסעץ>

• נגה, איל. סוס עץ. קולנוע: עתון ישראלי לקולנוע וטלויזיה, גל׳ 15–16 (1978), עמ׳ 27–31.

• פרידלנדר, יוסף [י. פ.].  מות העיר.  קשת, שנה 16, גל׳ ב׳ (ס״ב) (חורף 1974), עמ׳ 160–161.

• מוקד, גבריאל [גדעון מירב].  מסע לתל-אביב הקסומה.  עכשיו: ספרות, אמנות ביקורת, חוב׳ 33–34 (1976), עמ׳ 274–276 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 224–226>
• Feinberg, Anat. The Story of Big Aunt Shlomzion. Modern Hebrew literature, vol. 1, nos. 3-4 (Winter 1975), pp. 73-75.

• דבש, נפתלי. [ביקורת]. מחברות לספרות, חברה וביקורת, כרך 1 (1980), עמ׳ 45–46.
• סומק, רוני. [ביקורת]. עתון 77, גל׳ 18 (1979), עמ׳ 35.

• בן, מנחם. המקקים של קניוק. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״א באב תשס״ה, 26 באוגוסט 2005, עמ׳ 29.
• ברגסון, גרשון. [ביקורת]. ספרות ילדים ונוער, שנה ו׳, גל׳ א׳ (1979), עמ׳ 50–54.
• דר, יעל.  ניסיונותיו חסרי הסיכוי של אבא לשים סוף לגן החיות הביזארי הזה.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳  661 (כ״ג בתשרי תשס״ו, 26 באוקטובר 2005), עמ׳  8  <על המהדורה החדשה של הספר>
• פרס זאב. פרס זאב לספרות ילדים. ספרות ילדים ונוער, שנה ו׳, גל׳ ד׳ (1980), עמ׳ 54–55.

• אמויאל, ז׳יל. שואה ותיאטרון ב״היהודי האחרון״ ליורם קניוק. עתון 77, גל׳ 96–97 (1988), עמ׳ 17.
• ברמה, ישראל. היסטוריה כתודעה ב״יהודי האחרון״.  מאזנים, כרך נ״ו, גל׳ 3–4 (שבט-אדר תשמ״ג, פברואר-מארס 1983), עמ׳ 49–52.
• ברמה, ישראל.  מישאל ביקורת.  עכשיו: ספרות, אמנות, ביקורת, חוב׳ 47–48 (חורף תשמ״ג, 1983), עמ׳ 410–415.
• ברתנא, אורציון. אנטומיה של המלנכוליה היהודית: הערות נוספות על ״היהודי האחרון״. ידיעות אחרונות, י״ז באדר תשמ״ב,  12 במארס 1982 <נדפס גם בעכשיו, חוב׳ 49 (אביב תשמ״ד – 1984), עמ׳  303–308 ובספרו הפנטסיה בסיפורת דור המדינה (תל אביב : פפירוס, 1989), עמ׳ 118–135>
• ברתנא, אורציון. מישאל ביקורת. עכשיו: ספרות, אמנות, ביקורת, חוב׳ 47–48 (חורף תשמ״ג, 1983), עמ׳ 416–420.
• דומב, ריסה.  זיכרון וזהות ב היהודי האחרון מאת יורם קניוק.  בתוך:  ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל-אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, ביה״ס למדעי היהדות ע״ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל-אביב, תשס״ה 2005), עמ׳ 273–289.
• דרור, צביקה. ״היהודי האחרון״. מבפנים, כרך מ״ד, חוב׳ 3–4 (1982), עמ׳ 384–386.
• הגורני, אברהם. יש שיטה בשיגעון. על המשמר, דף לספרות, 14 במאי 1982.
• זמירי, חוה. מציאות לובשת צורה פואטית : פואטיקה, אידיאולוגיה ותקשורת בסיפורת שנות השמונים (רמת-גן, תשנ״ה 1994) <דיסרטציה. אוניברסיטת בר-אילן> <דיון, בין היתר, ב״היהודי האחרון״ ליורם קניוק>
• זמירי, חוה. הטקסט כשדר של אידיאולוגיה ותקשרת (על יצירותיהם של א.ב. יהושע ויורם קניוק). מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 4 (טבת תשנ״ז, ינואר 1997), עמ׳ 27–32.
• חנס, נעמי. היהודי האחרון מאת יורם קניוק. בספרה: פני סופרים במראה : המספר כסופר - ספרות וסופרים מודעים לעצמם ברומן בסיפורת העברית מברנר עד גרוסמן (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003), עמ׳ 187–207
• יגיל, רן.  היהודי מספר אחת.  מעריב, תרבות וספרות, 25 בספטמבר 2009 <פורסם גם באתרו של רני יגיל בשם: ״על ׳היהודי האחרון׳ ליורם קניוק״ באתר ׳בננות׳>
• לויט, ענת. [ביקורת]. מגוון: לשאלות חברה ומדינה, מאי 1982, עמ׳ 71.
• לשם, גיורא. היהודי האחרון. פרוזה, גל׳ 58–59 (1982), עמ׳ 21–22.
• לשם, גיורא. שבר התודעה וההוויה הצליינית-חילונית. על המשמר, ז׳ בניסן תשמ״ה, 29 במארס 1985, עמ׳ 15, 18.
• מלר, יצחק.  ׳היהודי האחרון׳ במבט פוסט־טראומתי.  בספרו: לטבול את העט בפצע : טראומה ופוסט-טראומה בסיפורת של יורם קניוק (תל־אביב : רסלינג, 2022), עמ׳ 131–201.
• מנדלסון-מעוז, עדיה.  האופציה הלא ראליסטית :  ״היהודי האחרון״ לקניוק ו״עיין ערך: אהבה״ לגרוסמן.  בספרה: הספרות כמעבדה מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תש״ע 2009), עמ׳ 203–215.
• נבות, אמנון. קרביו החשופים של השעון. מעריב, 4 ביוני 1982.
• נבות, אמנון.  מישאל ביקורת. עכשיו: ספרות, אמנות, ביקורת, חוב׳ 47–48 (חורף תשמ״ג, 1983), עמ׳ 421–430.
• סומק, רוני. במכה אחת. עתון 77, גל׳ 31 (1982), עמ׳ 53.
• סלע, מיה.  מלחמות היהודי.  הארץ, גלריה, כ״א בתשרי תש״ע, 9 באוקטובר 2009, עמ׳ 1–2 <ראיון עם הסופר עם צאת ספרו במהדורה חדשה>
• עינת, עמלה. אפוקליפסה עכשיו. עתון 77, גל׳ 31 (1982), עמ׳ 53–54 <הגיבה על כך ספי שפר – ראה להלן>
• פויס, יעל.  הגאולה - מוודאות לאשליה : עיון משווה ביצירות ׳ימים ולילות׳ לנתן ביסטריצקי ו׳היהודי האחרון׳ ליורם קניוק.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ז (תשנ״ט 1999), עמ׳ 183–201.
• צור, דביר.  ״זכרון כל הדורות, המהלך על שתיים״ : זיכרון השואה, עדות וזהות יהודית ב״היהודי האחרון״ מאת יורם קניוק.  זהויות: כתב עת לתרבות ולזהות יהודית, גל׳ 3 (תשע״ג 2013), עמ׳ 45–60.
• שיף, רמה. הגורל היהודי, תיעוד ותודעה : עיון ביצירתו של יורם קניוק ״היהודי האחרון״ (תל אביב, תשמ״ח 1987) <עבודת גמר לתואר ״מוסמך״. אוניברסיטת תל אביב, תשמ״ח 1987>
• שפר, ספי. היהודי האחרון כיוון אחר, תגובה ל״אפוקליפסה עכשיו״ מאת עמלה עינת. עתון 77, גל׳ 32–33 (אדר-אייר תשמ״ב, מארס-מאי 1982), עמ׳  70–71.
• Domb, Risa.  Touching the pain : memory and identity in The Last Jew by Yoram Kaniuk. in her: Identity and modern Israeli literature (London : Vallentine Mitchell, 2006), pp. 36-56.
• Green, Jeffrey M. Ambitions and obsessions. Modern Hebrew literature, vol. 9, no. 3-4 (Spring-Summer 1984), pp. 61-66.

• גלסנר, אריק.  רומן היסטרי.  מעריב, תרבות - ספרות, כ״ו בכסלו תשע״א, 3 בדצמבר 2010, עמ׳ 20–21.
• כהן, חגית.  גן הזהויות המתפצלות.  מקור ראשון, שבת, ה׳ באדר ב׳ תשע״א, 11 במארס 2011, עמ׳
• מילוא, נילי. כמעט יצא שיר. עתון 77, גל׳ 56 (אלול תשמ״ד, ספטמבר 1984), עמ׳ 51.
• Gover, Yerach.  Palestine : is a Zionist circleourse possible?  In: circleourse and Palestine : power, text and context / editors: Annelies Moors ... [et al.} (Amsterdam : Het Spinhuis, 1995), pp. 107-117.
• Lockard, Joe. Somewhere between Arab and Jew : ethnic re-identification in modern Hebrew literature. Middle Eastern literatures, vol. 5, no. 1 (2002), pp. 49-62.
• Morahg, Gilead. New images of Arabs in Israeli fiction. Prooftexts, vol. 6,no. 2 (1986), pp. 147-162.

• טנא, אבי. בית השימוש של ההיסטוריה. דבר, 14 בפברואר 1986, עמ׳ 22.

• מלר, יצחק.  הילד, החייל והשבר : ׳פוסט מורטם׳ – ׳העיטים׳.  בספרו: לטבול את העט בפצע : טראומה ופוסט-טראומה בסיפורת של יורם קניוק (תל־אביב : רסלינג, 2022), עמ׳ 85–130.
• שפר, ספי. הסיפורים של קניוק. עתון 77, גל׳ 76 (אייר תשמ״ו, מאי 1986), עמ׳ 11.

• אדמון, תלמה. בתו, אביה. מעריב, סופשבוע, 27 בפברואר 1987, עמ׳ 28–31, 37.
• אחי-נעמי, אמנון. בחיפוש אחר האמת. כותרת ראשית, גל׳ 227 (8 באפריל 1987), עמ׳ 44.
• אמוץ, דליה. יורם קניוק: בתו. פרוזה, גל׳ 99 (1987), עמ׳ 78.
• בלאט, אברהם. דמות וזהות. הצופה, כ״ט בסיון תשמ״ז, 26 ביוני 1987, עמ׳ 6.
• בן-שחר, רינה. על לשון הרומאן ״בתו״ ליורם קניוק, ועל מגמות סגנוניות בסיפורת הישראלית של שנות השמונים. לשון ועברית, גל׳ 4 (1990), עמ׳ 36–44.
• ברתנא, אורציון. לכתוב על עוצמה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה׳ באדר תשמ״ז, 6 במארס 1987, עמ׳ 21.
• הגורני, אברהם.  בתו ואביה.  בספרו:   סיפורת בת-ימינו  (תל אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 18-22 <בעקבות דברים בבית הסופר, הרובע היהודי, ירושלים>
• יצחקי, ידידיה. מה עשינו לבני הדור החדש? עתון 77, גל׳ 90 (תמוז-אב תשמ״ז, יולי 1987), עמ’ 11.
• לוטן, יעל. מותו של ארי בן-כנען. על המשמר, 20 במארס 1987, עמ׳ 17.
• לשם, גיורא. הנולד מן הים - במציאות של אין מוצא. מעריב, ספרות, י״ט באדר תשמ״ז, 20 במארס 1987, עמ׳ 2.
• מוקד, גבריאל. הכוח שבלב החולשה. הארץ, ד׳ בניסן תשמ״ז, 3 באפריל 1987, עמ׳ ב 6.
• נבות, אמנון. זהות אבודה. דבר, ט׳ באייר תשמ״ז, 8 במאי 1987, עמ׳ 20.
• ציפר, בני. שבוע של ספרים: מקור. הארץ, 13 במארס 1987, עמ׳ ב 7.
• תומרקין, יגאל. כואב מאד. על המשמר, א׳ בסיון תשמ״ז, 29 במאי 1987, עמ׳ 17.

• גלבוע, שולמית. הכלב המזמר. ידיעות אחרונות, 6 ביולי 1988, עמ׳ 39.
• לוטן, יעל. ״המסכן״. על המשמר, י״ג באלול תשמ״ח, 26 באוגוסט 1988, עמ׳ 17.
• רז, אביעד. חיי כלב. הארץ, ט׳ בתמוז תשמ״ח, 24 ביוני 1988, עמ׳ ב 8.
• שיף, רמה. כלב ״אנושי״ מאד. מעריב, ספרות, כ״ג בתמוז תשמ״ח, 8 ביולי 1988, עמ׳ 2.
• שפר, ספי. אדם וכלב. כותרת ראשית, גל׳ 294 (20 ביולי 1988), עמ׳ 38, 39.

• אב״ן. להיסטוריה אין כאן מקום. דבר, 15 באפריל 1990, עמ׳ 20.
• בושס, הדה. סחורה משומשת. הארץ, 23 באפריל 1990, עמ׳ ב 7.
• בלאט, אברהם. אגדת הלוחם כדגם תנ״כי ״אהבת דוד״ מאת יורם קניוק... מאזנים, כרך ס״ה, גל׳ 4 (1991), עמ׳ 36–38.
• גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 4 במאי 1990, עמ׳ ב 8.
• דיין, אסי. באבי אביו, כלבו, בתו. חדשות, מוסף, 13 באפריל 1990, עמ׳ 25.
• הגורני, אברהם. מיתוס הצבר. דבר, כ״ב בסיון תש״ן, 15 ביוני 1990, עמ׳ 19–20 <חזר ונדפס בספרו משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ״ג 1992), עמ׳ 95–99>
• הולצמן, אבנר.  סוג מסוים של רובין הוד.  בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 65-66 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, מאי 1990>
• זך, נתן. לדעת גבר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״א בניסן תש״ן, 6 באפריל 1990, עמ׳ 24.
• לוי, עמי. מיתוס כוזב. על המשמר, דפים לספרות, ט״ז באייר תש״ן, 11 במאי 1990, עמ׳ 19.
• לויתן, עמוס. בונה עולמות ומחריבם. עתון 77, גל׳ 126 (תמוז תש״ן, יולי 1990), עמ׳ 22–23.
• מלמד, אריאנה. [ביקורת]. חדשות, מוסף, 30 במארס 1990, עמ׳ 37.
• סומק, רוני. גם נחש גם פרח. במחנה, גל׳ 34 (9 במאי 1990), עמ׳ 40.
• שץ, אבנר. מאסות עצומות של ריאליה. הארץ, כ״ב בסיון תש״ן, 15 ביוני 1990, עמ׳ ב 8.

• ארן, דוד. בעקבות ״ילקוט הרעים״, ״מקדמות״ ו״פוסט-מורטם״. על המשמר, ב׳ בכסלו תשנ״ג, 27 בנובמבר 1992, עמ׳ 19–20 <על סופרי ״דור תש״ח״ והספרות שנכתבה עם קום המדינה>
• בלאט, אברהם. מסע פרוע נגד בית ההורים. הצופה, ו׳ באלול תשנ״ב, 4 בספטמבר 1992, עמ׳ 6.
• גורביץ׳, ניצה. היה או לא היה? מאזנים, כרך ס״ו, גל׳ 7–8 (1992), עמ׳ 60–63.
• הגורני-גרין, אברהם.  מאין ולאן?  בספרו:  בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם (אבן-יהודה : רכס, 1994), עמ׳  61-64.
• וילף, מיכאל. חיטוט פסיכולוגי בהורים המתים. על המשמר, י״ח בסיוון תשנ״ב, 19 ביוני 1992, עמ׳ 19.
• כהן, אדיר.  ״פוסט מורטם״ : הבנה חדשה של פרשיות האהבה של ההורים.  בספרו: אדם, חווה והנחש : ריבוי הפנים של פרשות מחוץ לנישואים (אבן יהודה : אמציה, 2011), עמ׳ 418–419.
• כץ, אבי. אמו, אביו, בנם. הארץ, י״ח בסיוון תשנ״ב, 19 ביוני 1992, עמ׳ ב 8.
• מוקד, גבריאל. רקוויאם רב-יופי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ב באייר תשנ״ב, 15 במאי 1992, עמ׳ 21.
• מלר, יצחק.  הילד, החייל והשבר : ׳פוסט מורטם׳ – ׳העיטים׳.  בספרו: לטבול את העט בפצע : טראומה ופוסט-טראומה בסיפורת של יורם קניוק (תל־אביב : רסלינג, 2022), עמ׳ 85–130.
• עזר, ננסי.  חתירה אל מחוץ למרכז ופריצה אל תוך-תוכו בשתי אוטוביוגרפיות ספרותיות: ׳פוסט מורטם׳ ליורם קניוק ו׳ורד הלבנון׳ ללאה איני. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ח (תשע״ו 2016), עמ׳ 229–246.
• עצמון, צבי. אביו, אמו. עתון 77, גל׳ 150 (תמוז תשנ״ב, יולי 1992), עמ׳ 10–11.
• ריקין, אירי. אודיסיאה של נקמה. מעריב, ספרות אמנות, י״ח בסיוון תשנ״ב, 19 ביוני 1992, עמ׳ 4–5.
• שרירא, שושנה. השנאה המאוהבת: על ספרו של י. קניוק ״פוסט מורטם״. דבר, ב׳ באייר תשנ״ד, 13 באפריל 1994, עמ׳ 26.
• שקד, גרשון. מצבה לאבות, סימן לבנים: האוטוביוגרפיה של עוז על רקע האוטוביוגרפיות של גורי, קניוק ואפלפלד. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 1–24. <באוטוביוגרפיה של עוז מובלעת השאלה: האם עוד יהודים אנחנו? ומהו הקשר בין יהודים ילידי הגולה לבין ״העברים החדשים״. המחבר דן בסוגיה זו ביצירתו של עוז ״סיפור על אהבה וחושך״ ומשווה בין עיצובה אצל יוצרים שונים, בני דור קודם ובני דורו, בשלוש אוטוביוגרפיות שהתפרסמו בשנים האחרונות: חיים גורי ״החקירה״, יורם קניוק ״פוסט מורטם״ ואהרן אפלפלד ״סיפור חיים״>
• Bartana, Ortsion. The mythology of love by way of hate. Modern Hebrew Literature, N.S., no. 10 (Spring/Summer 1993), pp. 36-39.
• Shaked, Gershon. A monument for the fathers, a beacon for the sons : comparing the biography of Amos Oz with the life stories of Haim Gouri, Yoram Kaniuk and Aharon Appelfeld. Modern Hebrew Literature, new series, vol. 1 (2004-2005), pp. 133-148.

• אורגד, דורית. פיל שנולד מגעגועים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ג באייר תשנ״ג, 14 במאי 1993, עמ׳ 29.
• גלבוע, מנוחה. סיפור חינוכי לכל הגילים. מאזנים, כרך ס״ז, גל׳ 8 (תמוז תשנ״ג, יוני 1993), עמ׳ 66–67 <חזר ונדפס בספרה על ספרות ילדים ונוער (תל אביב : הוצאת ספרים רשפים, תשנ״ד 1994), עמ׳ 131–134 *>
• גפן-דותן, רות.  ספרים הם ידידים: איוב, חלוק נחל והפיל.  ספרות ילדים ונוער, שנה 20, חוב׳ א (77) (אלול תשנ״ג, ספטמבר 1993), עמ׳ 47–48.
• דשא-דלמן, עפרה. [ביקורת]. נעמת, יולי-אוגוסט 1993, עמ׳ 59.
• הדס, ירדנה. ״איוב, חלוק-נחל והפיל״. באמת?!, כרך 8 (1994), עמ׳ 230–232.

• ברזני, עדין. אל מעבר לחרא לשמו. עתון 77, גל׳ 191 (כסלו תשנ״ו, דצמבר 1995), עמ׳ 10.
• מתתיהו, מרגלית. קסם אפל. מאזנים, כרך ע׳, גל׳ 3 (1995), עמ׳ 60–61.
• סתיו, שירה. שרון סטון של המזרח התיכון. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 811 (י׳ באלול תשס״ח, 10 בספטמבר 2008), עמ׳ 8.
• קופרבוים, רונה. משחקים מחבואים. Ynet ידיעות אחרונות <מקוון>, 3 באוגוסט 2008 <ראיון עם יורם קניוק עם הופעת הספר מחדש>

• ישראל-גלעד, עמית. ״הסופר של הסמוראי״. עתון 77, גל׳ 198 (תמוז תשנ״ו, יולי 1996), עמ׳ 10.
• פויס, יעל. הזמן המתעתע ב״טייגרהיל״ ליורם קניוק. מאזנים, כרך ע׳, גל׳ 11 (אלול תשנ״ו, ספטמבר 1996), עמ׳ 12–13.
• פויס, יעל. הזמן המתעתע ב״טייגרהיל״ ליורם קניוק. עלי שיח, חוב׳ 41 (חורף תשנ״ט, 1998), עמ׳ 155–158 <נוסח מורחב>
• פלג, מולי.  מעטפת נפץ בלשית.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 157 (ח׳ באדר תשנ״ו, 28 בפברואר 1996), עמ׳ 6.

• בורשטיין, דרור. הסכין נשארת קהה. הארץ, תרבות וספרות, י״ב באדר ב׳ תשנ״ז, 21 במארס 1997, עמ׳ ד 2.
• הופמן, חיה. אהבה מבוגרת. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י״א בכסלו תשנ״ז, 22 בנובמבר 1996, עמ׳ 28.
• ישראל, יעל. אהבת גבר מזדקן. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י״ח בכסלו תשנ״ז, 29 בנובמבר 1996, עמ׳ 31.
• כהן, דורון ב. אלכס חולה אהבה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 210 (כ״ו באדר א׳ תשנ״ז, 5 במארס 1997), עמ׳ 7.
• מרגלית, דורין. השליש האחרון של חיי. עתון 77, גל׳ 207 (אייר תשנ״ז, מאי 1997), עמ׳ 10.
•  פוקס, שרית. איתך, וגם עם אמא שלך. מעריב, תרבות, כ״ו בחשוון תשנ״ז, 8 בנובמבר 1996, עמ׳ 6–7 <ראיון עם יורם קניוק בצאת ספרו>

• אביגור-רותם, גבריאלה. בכל פגישה מקרית נרצחת איזו תכלת. הארץ, תרבות וספרות, ל׳ בתשרי תשנ״ח, 31 באוקטובר 1997, עמ׳ ד 3.
• בן-נחום, יונתן. נעילה פוסט-טרמאוטית. מאזנים, כרך ע״ב, גל׳ 3 (1997), עמ׳ 57–58.
• ישראל, יעל. תמצית הציונות. עתון 77, גל׳ 216 (1998), עמ׳ 8–9.
• נבות, אמנון. מכים נעורים/מכה ביד קשה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט״ז בתשרי תשנ״ח, 17 באוקטובר 1997, עמ׳ 31.
• פלג, מולי. הודיני של הספרות העברית. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 254 (ט׳ בטבת תשנ״ח, 7 בינואר 1998), עמ׳ 7.
• שטייר-לבני, ליאת.  הנוסטלגיה היא לא מה שהייתה.  מאזנים, כרך פ״ד, גל׳ 2–3 (כסלו תשע״א, נובמבר 2010), עמ׳ 78–83.
• שץ, אבנר. רצח אידיאולוגי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ״ד באלול תשנ״ז, 26 בספטמבר 1997, עמ׳ 26–27.

• אחימאיר, יעקב.  בא מן הים.  ישראל היום, שישבת, ט׳ באייר תשע״א, 13 במאי 2011, עמ׳  44–45.
• גורי, חיים. ספינת הדגל. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ג׳ באדר תשנ״ט, 19 בפברואר 1999, עמ׳ 27.
• חלמיש, אביבה. הפרטת הזיכרון. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 319 (כ׳ בניסן תשנ״ט, 6 באפריל 1999), עמ׳ 1–2.

• פלד, ציונה. רוקדת על גלי הצילומים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 367 (א׳ באדר ב תש״ס, 8 במארס 2000), עמ׳ 14.

• מלצר, יורם. עניין של תנאי התחלה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י״ב באלול תשס״א, 31 באוגוסט 2001, עמ׳ 24.
• נגיד, חיים. טלפון מהמלכה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י״ב באלול תשס״א, 31 באוגוסט 2001, עמ׳ 27–28.
• סומק, רוני. שלום לגבירתי המלכה. עתון 77, גל׳ 260 (חשון תשס״ב, אוקטובר 2001), עמ׳ 10.
• פלג, מולי בדידות בכלוב של זהב. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 452 (ז׳ בחשוון תשס״ב, 24 באוקטובר 2001), עמ׳ 7.

• גברון, אסף. סגנון כתיבה שהוא למעשה סגנון חיים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 544 (א׳ באב תשס״ג, 30 ביולי 2003), עמ׳ 6.
• הס-סגמן, תמר. כמו מופע ג׳אז. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י״א בתמוז תשס״ג, 11 ביולי 2003, עמ׳ 26–27.
• [מוקד, גבריאל]. ממוארים עיליים. עכשיו, חוב׳ 69–70 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 372–373.
• סומק, רוני. קול הג׳ז הזה. עתון 77, גל׳ 281 (2003), עמ׳ 8.
• שרון-בלייס, ענת. שיחה על הספר האוטוביוגרפי ״חיים על נייר זכוכית״ המגולל זיכורנותיו של קניוק מהשנים שעשה בניו יורק. על פגישות עם יוצרים ומוזיקאים אמריקאים ועל ראשיתה של הכתיבה שניסתה להעביר את החוויות החותכות והמעצבות אל הנייר.
  

• אוריין, יהודית. יומן מסע במולדת הנאצים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ח׳ בסיוון תשס״ד, 28 במאי 2004, עמ׳ 26.
• בק, אלדד. מגרש השדים של יורם קניוק. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י״ז בכסלו תשס״ג, 22 בנובמבר 2002, עמ׳ 27 <סקירת התגובות בברלין לספרו של יורם קניוק ״הברלינאי האחרון״ (בגרמנית)>
• דויטש, חיותה. חוצפן עצוב. הצופה, המוסף, כ״ב בסיוון תשס״ד, 11 ביוני 2004, עמ׳ 15.
• עזריהו, מעוז. האמת והעלבון. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 589 (כ׳ בסיוון תשס״ד, 9 ביוני 2004), עמ׳ 9, 79.
• פריד, ירון. ״אינני נחמד. אני יהודי כועס״. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ט״ז באייר תשס״ד, 7 במאי 2004, עמ׳ 27.
• שוקן, הלל.  מפגשים אישיים עם גרמנים.  כיוונים חדשים: כתב-עת לענייני ציונות, יהדות, מדיניות, חברה ותרבות, חוב׳ 11 (תשרי תשס״ה, ספטמבר 2004), עמ׳ 255–257.
• Körner, Mirjam. Yoram Kaniuk’s The Last Berliner. Trumah, Bd. 21 (2011), pp. 101-104.

• אפשטיין, אלכס.  ״למה זה עונש לעמוד ליד דגל ישראל״.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳  658 (כ״ט באלול תשס״ה, 3 באוקטובר 2005), עמ׳ 6.
• גלסנר, אריק.  התזזית היא חזות הכל.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ו באלול תשס״ה, 30 בספטמבר 2005, עמ׳ 26.
• טרבאי, דוד. אין סיבה למות ואין סיבה לחיות.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ט׳ בחשון תשס״ו, 11 בנובמבר 2005, עמ׳ 30.
• כהן, חגית. האמת כחתיכת פארסה. מקור ראשון, ׳השבועון׳, ב׳ בחשוון תשס״ו, 4 בנובמבר 2005, עמ׳ 24.

• גלזרמן, תמר.  הביצה של הערבי או התרנגולת.  Time Out תל אביב, גל׳ 194 (20 עד 27 ביולי 2006), עמ׳ 117.
• לחמן, דן.  עיטים ונבלות / יורם קניוק.  e-mago <מקוון>, 15 ביוני 2006.

• דואניאס, סמי.  ועתה, אני נפרד מכם.  Time Out תל אביב, גל׳ 249 (9-16 באוגוסט 2007), עמ׳ 118–119.
• לוי, גדעון.  ״אני מביט ביורם קניוק ומנסה להבין מי ולמה״.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 761 (י״ד בתשרי תשס״ח, 26 בספטמבר 2007), עמ׳ 4.
• לויתן, עמוס. לופ חיים ושירים.  עתון 77, שנה ל״א, גל׳ 326 (טבת תשס״ח, דצמבר 2007), עמ׳ 37–38.
• סלע, מיה.  זה שיר פרידה.  ידיעות תל אביב, תרבות ספרות <מקוון>, 31 באוגוסט 2007.
• סנה, רבקה.  ״על החיים ועל המוות״ מאת יורם קניוק.  אפוק טיימס ישראל (Epoch Times Israel), גל׳ 48 (כ״ט בתשרי–י״ב בחשון תשס״ח, 11–24 באוקטובר 2007), עמ׳ 9.
• צימרמן, בארי. הקיום המתערפל של הגוף והנפש.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ל׳ בתשרי תשס״ח, 12 באוקטובר 2007, עמ׳ 26.

• אורן, יוסף.  אכן ״ספר הפוך מספר ראוי״.  חדשות בן-עזר <מקוון>, גל׳ 553 (ה׳ בתמוז תש״ע, 17 ביוני 2010) <חזר נדפס בספרו ניתוץ מיתוסים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד תשע״ב 2012), עמ׳ 53–57>
• בן, מנחם.  חן של דיבה.  מעריב, תרבות - ספרות, ט״ו בסיון תש״ע, 28 במאי 2010, עמ׳ 23.
• גולני, מוטי.  פוגת המוות.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 906 (כ״ה בתמוז תש״ע, 7 ביולי 2010), עמ׳ 10 <כולל רשימה של יורם קניוק בה הוא מספר על התגובות לספרו>
• יגיל, רן.  פוסט מורטם: על ״תש״ח״ של יורם קניוק.   nrg מעריב <מקוון>, 23 במאי 2010.
• ניר, אלחנן.  כן, גם הקימו מדינה.  מקור ראשון, שבת, גל׳ 712 (כ״ו באדר ב׳ תשע״א, 1 באפריל 2011), עמ׳ 7 <שיחה עם יורם קניוק עם זכייתו בפרס ספיר לשנת 2010>
• עופר, אבי. תש״ח – פרג וזיכרון.  עתון 77, גל׳ 353 (ניסן תשע״א, אפריל 2011), עמ׳ 22–23.
• פרבר, חבצלת.  צדדים אפלים במלחמת השחרור.  האומה, שנה מ״ז, גל׳ 178 (קיץ תש״ע, יוני 2010), עמ׳ 101–103.
• רודנר, תמר.  על תש״ח.  בתוך: קו התלם : עיונים בתפיסות ההתיישבות האיסטרטגית ביישוב העברי / עורך - ניר מן (רמת אפעל : המרכז לחקר כוח המגן ; ירושלים : כרמל, תשע״א 2011) (עלי זית וחרב, י״א), עמ׳ 291–293.
• Eshel, Amir. ״I said unto you when you were in your blood, live״: Yoram Kaniuk׳s Tasha״h. Jewish social studies: history, culture, society n.s., vol. 18, no. 3 (Spring/Summer 2012), pp. 70-84. *
• Zoberman, Israel. 1948 by Yoram Kaniuk.  CCAR journal: the reform Jewish quarterly, vol. 58, no. 4 (Fall 2011), pp. 145-149.

• טל, רונן. שיר פרידה. סוף השבוע, המוסף, גל׳ 7 (י״ד בשבט תשע״ג, 25 בינואר 2013), עמ׳ 56.

• טיקוצקי, גדעון.  הסבון והענבר : דברים בערב להשקת הספר סבון באוניברסיטה הפתוחה, מרס 2018.  מאזנים, כרך צ״ב, גל׳ 3 (אב תשע״ח, יולי 2018), עמ׳ 68–72.
• יגיל, רן.  אדם בן כלב פוגש את חימו, היהודי האחרון.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳  (ט״ז בתמוז תשע״ח, 29 ביוני 2018), עמ׳ 12–13.
• לביא, יעקב (ג׳יי).  דברים בערב לרגל פרסום סבון.  מאזנים, כרך צ״ב, גל׳ 3 (אב תשע״ח, יולי 2018), עמ׳ 64–67.
• מנדלסון-מעוז, עדיה.  ירושלים של קניוק : כך בא לעולם סבון, הרומן הגנוז של יורם קניוק שראה אור אחרי מותו, ומתאר את ירושלים של אחרי מלחמת השחרור.  הספרנים: בלוג הספריה הלאומית, 10 ביוני 2018.
• מנדלסון-מעוז, עדיה. על הולדת סבון : דברים בערב ההשקה של הרומן סבון מאת יורם קניוק.  מאזנים, כרך צ״ב, גל׳ 3 (אב תשע״ח, יולי 2018), עמ׳ 55–59.
• פריבך-חפץ, דנה.  מחשבות על מפגשים : על אהבה וידיעה בסבון ליורם קניוק.  גג: כתב-עת לספרות, גל׳ 46 (2018), עמ׳ 135–139.
• צור, שי.  בצל התכלת העזה : דברים בערב לכבוד סבון של יורם קניוק. מאזנים, כרך צ״ב, גל׳ 3 (אב תשע״ח, יולי 2018), עמ׳ 60–63.