מחקרי ירושלים בספרות עברית (ירושלים : החוג לספרות עברית, המכון למדעי היהדות ע״ש מנדל, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ״א 1981-

כרך א	כרך ב	כרך ג	כרך ד	כרך ה	כרך ו
כרך ז	כרך ח	כרך ט	כרך י-יא	כרך יב	כרך יג
כרך יד	כרך טו	כרך טז	כרך יז	כרך יח	כרך יט
כרך כ	כרך כא	כרך כב	כרך כג	כרך כד	כרך כה
כרך כו	כרך כז	כרך כח	כרך כט

כרך א׳ (תשמ״א 1981)  / העורך - עזרא פליישר

תוכן העניינים: - כולל קישורים ל-

ספרות חדשה:

• גרשון שקד: פינה צנועה של ספרות : על כמה נבעיות היסוד בסיפורת העברית ה׳טריוויאלית׳ בין שתי מלחמות עולם (עמ׳ 5–28)
• שמואל ורסס: ׳הספר העברי׳ של ביאליק - שתי גירסאות ומסביב להן (עמ׳ 29–48)
• אריאל הירשפלד:  עיוות המרחב בגרוטסקה ב׳תמול שלשום׳ לש״י עגנון (עמ׳ 49–59)
• רות קרטון-בלום: תבניות מקאמיות ב׳חגיגת קיץ׳ לנתן אלתרמן (עמ׳ 60–72)
• יהודית בר-אל: מחזור ה׳סוניטות מבית הקפה׳ ליעקב שטיינברג : לשאלת האחדות ההגותית והציור הפיוטי (עמ׳ 73–88)
• חנן חבר: זמן החן <על השפעת השירה העברית של ימי הביניים והרנסנס על הספרות העברית החדשה ובמיוחד השפעת יוסף בן שמואל צרפתי על יעקב פיכמן> (עמ׳ 89–104) <כונס בספרו קורא שירה : רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית (תל אביב : קשב לשירה, תשס״ה 2005), עמ׳ 14–32>

תקופת ההשכלה:

• יוסף אבן: ׳דברים ורגשות כהים׳ בתמונות הנוף של מ״ז פייארברג (עמ׳ 105–115)
• בן-עמי פיינגולד:  מ״ד ברנדשטטר כמשורר (עמ׳ 116–132)

אגדה וספרות עממית:

• אביגדור שנאן: לתורת הפתיחתא  (עמ׳ 133–143)
• יעקב אלבוים: בין מדרש לספר מוסר : עיון בפרקים א-ו ב׳תנא דבי אליהו׳ (עמ׳ 144–154)
• גלית חזן-רוקם: הפסוק המקראי כפתגם וכציטט : עיון במשמעויות של ׳כי עוף השמים יוליך את הקול׳ בספרות חז״ל ובסיפורת העממית (עמ׳ 155–166)
• יוסף יהלום:  ׳אץ קוצץ׳ : גישות ועמדות בשאלת סגנון הפיוט ולשונו (עמ׳ 167–181)
• אפרים חזן: מחזרה ועד צימוד : גיווני המשמעות במלים חוזרות בשירה העברית בימי הביניים (עמ׳ 182–195)
• דן פגיס:  ציבורי דימויים (עמ׳ 196–210)
• שולמית אליצור: רמיזות לסדרים ארץ-ישראליים בגופי יוצר לפרשות הבבליות (עמ׳ 211–225)
• עזרא פליישר: בחינות בתהליך עליית החרוז בשירה העברית הקדומה (עמ׳ 226–238)

כרך ב׳ (תשמ״ג 1983)  / עורך - דן מירון

תוכן העניינים: - כולל קישורים ל-

• אביגדור שנאן: ׳אחיו׳ של רבי מאיר (עמ׳ 7–20)
  
   
• ראובן צור: האינטואיציה כסייג לאינטרפרטאציה : תרגיל בפואטיקה קוגניטיבית (עמ׳ 21–53)
  
   
• עדי צמח:  יהודה הלוי ועקרונות הביקורת (עמ׳ 55–71)
  
   
• בן עמי פיינגולד:  ׳קוצו של יוד׳ - אנאטומיה של סאטירה <על יצירתו של י. ל. גורדון>  (עמ׳ 73–103)
  
   
• שמואל ורסס: ״צלוחית של פלייטון״ וסממניה : על אמנות הפילייטון של יהודה ליב גורדון (יל״ג) (עמ׳ 105–125)
  
   
• דן מירון: בין תקדים למקרה : שירתו האפית של י״ל גורדון ומקומה בספרות ההשכלה העברית (עמ׳ 127–197)
  
   
• אסתר פוקס:  ״עד עולם״ - פאתוס או אירוניה? <על סיפורו של ש״י עגנון> (עמ׳ 199–221)

כרך ג׳ (תשמ״ג 1983)  / עורך - דן מירון

תוכן העניינים:
 

• גרשון שקד: צברים, עולים, פליטים - על יצירתו של יצחק שנהר (עמ׳ 7–27) *
  
   
• שלמה צוקר: מקורות בעיצוב המרחב והדמויות ב׳עידו ועינם׳ לש״י עגנון (עמ׳ 28–66)
  
   
• חנן חבר: השיר הפוליטי והפוליטיקה של השיר ביצירתו של אברהם בן-יצחק (עמ׳ 67–94)
  
   
• יעל שגיב-פלדמן: היה הניב כציפור שבורת-גף : על צמיחתה של פואטיקה מודרניסטית בשירתו המוקדמת של ג׳ פרייל (עמ׳ 95–121)
  
   
• גלית חזן-רוקם: המסר האידיאולוגי והמסר הפסיכולוגי ב׳מעשה בשני בני צדוק הכהן׳ באיכה רבה : קווים לפרשנות הסיפור במדרש האגדה (עמ׳ 122–139)
  
   
• שולמית אליצור: על מיקומו ומבנהו של הקיקלר בקדושתא הקלירית (עמ׳ 140–155)
  
   
• עזרא פליישר: גלגוליו המופלאים של שיר ידידות לשלמה אבן גבירול (עמ׳ 156–163)
  
  
   

כרך ד׳ (תשמ״ד 1983)  / העורך - דן פגיס

תוכן העניינים: - כולל קישורים ל-
 

• משה גרינברג: יחזקאל י״ז - אינטרפרטציה הוליסטית (עמ׳ 7–17)
   
• עלי יסיף: עיונים באמנות הסיפור ב׳מגילת אחימעץ׳ (עמ׳ 18–42)
   
• דוד שמחה סגל: ׳אמת, לאל אשר אין לו תחילה׳ לשמואל הנגיד ומזמור י״ט בתהלים : עיון באחדות שירית ובחיקוי בייניימי לסגנון תנ״כי (עמ׳ 43–58)
   
• יעקב אלבוים:  תבניות משתרשרות ונשברות ב׳מעשה מבערגיר ועני׳ לר׳ נחמן מברסלב (עמ׳ 59–85)
   
• בן-עמי פיינגולד: האוטוביוגראפיה כספרות : עיון ב׳חטאות נעורים׳ למ״ל ליליינבלום (עמ׳ 86–111)
   
• מנחם ברינקר:  על השימוש האירוני במיתוס של איוב ועל רמיזות אחרות ב׳שכול וכשלון׳ <ליוסף חיים ברנר> (עמ׳ 112–126)
   
• רות קרטון-בלום: איך נוצר ריתמוס של פרוזה בלשון של שירה : לסגנונה של ׳חגיגת קיץ׳ <לנתן אלתרמן> (עמ׳ 127–137)
   
• אורה באומגרטן-קוריס:  ׳לעברת ולשפר׳ : על האותנטיות של שירי חיים לנסקי במהדורת ׳מעבר נהר הלתי׳ (עמ׳ 138–161)

כרך ה׳ (תשמ״ד 1984)  : לזכר חברנו יוסף אבן / העורך - דן פגיס ; מזכיר המערכת - אביגדור שנאן.

תוכן העניינים:
 

• יוסף אבן: הסצינה הסיפורית ומגבלותיה (עמ׳ 7–39)
   
• יצחק בן-מרדכי:  ביבליוגרפיה של כתבי יוסף אבן ז״ל (עמ׳ 41–48)
   
• שלומית רמון-קינן: האם הסיפורת מייצגת מציאות? : הרהורים לאור כתביו של יוסף אבן ז״ל (עמ׳ 49–62)
   
• שמואל ורסס:  בתי ברדיצ׳בסקי : לבעיית המרחב בסיפוריו (עמ׳ 63–94)
   
• דוד וינפלד: ׳התועה בדרכי החיים׳ (חלק ד) לפרץ סמולנסקין כרומאן אפיסטולרי (עמ׳ 95–120)
   
• ראובן צור:  הערבה של טשרניחובסקי ועיצובה הרומנטי (עמ׳ 121–136)
   
• גרשון שקד:  חילופי מרכזים בתולדות הספרות העברית החדשה - צפנים ומודלים  (עמ׳ 137–163)
   
• שולמית אליצור:  ראשיתם של פיוטי יח (עמ׳ 165–173)
   
• אפרים חזן:  שירת הדקדוק ודקדוק השירה בפיוט הספרדי (עמ׳ 175–188)
   
• עזרא פליישר:  על דונש בן לברט ואשתו ובנו (עמ׳ 189–202)
   
• אביגדור שנאן:  מדרשת הפסוק אל האגדה החופשית : פרק בתולדות הסיפור המקראי המורחב (עמ׳ 203–220)
   

כרך ו׳ (תשמ״ד 1984)  / העורך - עזרא פליישר

תוכן העניינים:

• חמוטל בר-יוסף:  צבעים סמליים בסיפורי גנסין (עמ׳ 7–28)
  
  
   
• לאה הדומי: ׳בלוז׳ ליעקב כהן והמסורת הפסטורלית (עמ׳ 29–45)
  
  
   
• שלמה הראל: על יסוד ה׳חזרה (בתשובה)׳ כעקרון סטרוקטוראלי וכתבנית אידיאית ב׳מחזיונות בת עמי׳ לק״א שפירא (עמ׳ 47–60)
  
  
   
• עפרה מאיר:  הדמות המשתנה והדמות המתגלה בסיפורי חז״ל (עמ׳ 61–77)




ביקורת-ספרים:

• עזרא פליישר: שלושים ועוד שנות חקר בגניזה (עמ׳ 79–90)
  על: Alexander Scheiber - Geniza Studies (Hildesheim : New York, 1981

כרך ז׳ (תשמ״ה 1985)  / העורך - עזרא פליישר ; מזכירת המערכת - ורדה פדבה

תוכן העניינים:
 

• אבינועם ברשאי:  חיים הזז - הסופר, הדרשן והנואם (עמ׳ 7–34)



• בן עמי פיינגולד:  בין ׳לישרים תהילה׳ ל׳אמת ואמונה׳ : מה אלגורי במחזה האלגורי? (עמ׳ 35–70)
  דיון ב׳לישרים תהילה׳ לרמח״ל (משה חיים לוצאטו) ו׳אמת ואמונה׳ לאד״ם הכהן.



• טובה כהן: ׳הקריאה הסימולטאנית׳ : טכניקת מפתח להבנת העימות עם התנ״ך בשירת אד״ם הכהן (עמ׳ 71–89)



• דוד שטרן:  תפקידו של המשל בספרות חז״ל (עמ׳ 90–102)



ביקורת-ספרים:


• יעקב אלבוים: תרגום אנגלי לתנא דבי אליהו (עמ׳ 103–119)
  על: Tana Dĕbe Eliyyahu - the lore of the School of Elijah, translated from the Hebrew by William G. Braude and Israel J. Kapstein (Philadelphia, 5741/1981




• English summaries

כרך ח׳ (תשמ״ה 1985)  / העורך - עזרא פליישר ; מזכירת המערכת - ורדה פדבה

תוכן העניינים:
 

• יאיר זקוביץ:  ׳עלה קרח עלה קרח׳ - מעגלי פרשנות בסיפור המקראי (עמ׳ 7–23)
   
• יהודית בר-אל:  הפואמה האוטוביוגרפית העברית בהיווצרותה (עמ׳ 24–38)
   
• עוזי שביט:  בין שורה למשפט : לסוגיית הפסיחה ורושמה בשירי ביאליק (עמ׳ 39–49)
   
• טובה בארי:  עלייתו של המשקל ההברתי-הפוניטי בשירה העברית בימי-הביניים (עמ׳ 50–70)
   
• שולמית אליצור:  ׳אותות שלשה׳ : קדושתא קלירית לשבת חנוכה וראש חודש (עמ׳ 71–89)
  פרסום ראשון של הקדושתא עפ״י כ״י קיימברידג׳ 276.159 TS-H 15/89,TS-NS.
  
  
  ביקורת-ספרים:
   
• חנן חבר: ׳בלי קו׳ ובלא שיטה (עמ׳ 90–95)
   על ספרו של עמוס לוין, ״בלי קו : לדרכה של ׳לקראת׳ בספרות העברית החדשה״ (תשמ״ד)
  
  
• English summaries

כרך ט׳ (תשמ״ו 1986)  / העורך - עזרא פליישר ; מזכירת המערכת - ורדה פדבה

תוכן העניינים:
 

• גרשון שקד:  מן הים? - על דמות הגיבור בסיפורת העברית משנות הארבעים ואילך (עמ׳ 7–22)
• שמואל ורסס:  בין תוכחה לאפולוגטיקה : ׳בעיר ההריגה׳ של ביאליק ומסביב לה (עמ׳ 23–54)
• חמוטל בר-יוסף:  אוקסימורון וסינאסתזה ביצירתו של א״נ גנסין (עמ׳ 55–75)
• אלן מינץ:  ברדיצ׳בסקי והבושה הארוטית : עיון בסיפור ׳עורבא פרח׳ (עמ׳ 77–101)
• אברהם הולץ:  מעשי צדיקים ומעשיותיהם ב׳הכנסת כלה׳ לש״י עגנון (עמ׳ 103–124)
• יהודית בר-אל:  ׳על תל הערבה׳ : הפואטיקה של הפואמה האוטוביוגראפית של ש׳ טשרניחובסקי (עמ׳ 125–145)
• אורה באומגרטן-קוריס:  ׳מעשה בעגור׳ - הפואמה הציונית של חיים לנסקי : טענה מכוח הנאראציה (עמ׳ 147–186)
• חנן חבר:  שירה ופובליציסטיקה בשנתו הראשונה של א״צ גרינברג בארץ ישראל (עמ׳ 187–200)
• יגאל שוורץ:  התימה בסיפורת של אהרון אפלפלד (עמ׳ 201–214)
• רות שנפלד:  הרומאן האודיסאי של א״א קבק : על ׳סיפור בלי גיבורים׳ (עמ׳ 215–238)
• בן עמי פיינגולד:  סאטירה משכילית נשכחת : זפרונה מאת א״מ דיק (עמ׳ 239–258)
• דן פגיס:  הפולמוס השירי על טיב הנשים : בבואה לתמורות בשירה העברית באיטליה  (עמ׳ 259–300)
• דבורה ברגמן:  סידרות רצף של סונטים ב׳יסוד עולם׳ למשה זכות (עמ׳ 301–312)
• יוסף יהלום:  גלגל המזלות בפיוט הארץ ישראלי (עמ׳ 313–322)
• ורדה פדבה:  צייד, הו צייד : גילוי חדש מן הגניזה (עמ׳ 323–339)
• יעקב אלבוים:  עוד על אגדות העקדה  (עמ׳ 341–356)
• עלי יסיף:  ׳משלים של שלמה המלך׳  (עמ׳ 357–373)
  
  
   

כרך י׳-י״א (תשמ״ז-תשמ״ח 1988): אסופת מאמרים לזכר דן פגיס  / העורכים - מנחם ברינקר, יוסף יהלום, יונה פרנקל ; מזכירת המערכת - ורדה פדבה

תוכן העניינים:

חלק ראשון

דן פגיס -- שירתו ומחקריו
• אהרן אפלפלד: הבהירות האחרונה <דברים שנאמרו בערב זכרון ביום השלושים למותו של דן פגיס ז״ל>  (עמ׳ 11–15)
• דבורה ברֶגמן: דרכו של דן פגיס בחקר השירה העברית (עמ׳ 17–32)
• מתי הוס: קווים לפועלו המחקרי של דן פגיס (עמ׳ 33–44)
• אריאל רטהאוז: אבני יסוד ואבני חן : הערות למחקרים של דן פגיס בשירת איטליה (עמ׳ 45–57)
• מתי מגד: המשורר וחידת השירה : דן פגיס, משורר וחוקר (עמ׳ 59–75)
• תמר יעקבי: הזמן כלשון וכמציאות בשירת פגיס : אשכול השיבה לעפר (עמ׳ 77–100)
• שמעון זנדבנק: על שיריו האחרונים של דן פגיס (עמ׳ 101–111)
• רות קרטון-בלום: המוות כמשמר החיים : עיון בשיריו של דן פגיס ׳חשיפה׳ ו׳התקנה׳ (עמ׳ 113–122)
• יהודית בר-אל: ברכות של קטיפה : על הריטוריקה של האירוניה בשיר אחד של דן פגיס (עמ׳ 123–135)
• אריאל הירשפלד: ׳כתיבת סוד על דרך האמת׳ : על צורה ומשמעות ב׳שנים-עשר פנים של אזמרגד׳ לדן פגיס (עמ׳ 137–151)
• כתבי דן פגיס—רשימה ביבליוגרפית <בעריכת יהודית בר-אל, מתי הוס, ורדה פדבה> (עמ׳ 153–186)


מחקרים בספרות חדשה
• אברהם בנד: הגילוי בכיסוי—תפקיד המטפורה במסות ביאליק (עמ׳ 189–199)
• חמוטל בר-יוסף: האם הדימוי הוא כמו מטפורה? (עמ׳ 201–212)
• מנחם ברינקר: ׳קרעים׳ ו׳דבר שלם׳ ב׳מכאן ומכאן׳—לשאלת הפראגמנטריות בסיפורי ברנר (עמ׳ 213–233)
• דוד ויינפלד: המרחקים והנפש, החלום והארוס—על שירתו הלירית של מתתיהו שהם (עמ׳ 235–252)
• שמואל ורסס: הטפה משכילית במחלצות של פרוזה מחורזת—עיון ב׳מגילת סדרים׳ מאת יהודה הורוויץ (עמ׳ 253–270)
• חנן חבר: ׳שיר ושבר לחי העולמים׳—גלגולי ׳בודדים אומרים׳ לאברהם בן יצחק וראשית המודרניזם (עמ׳ 271–297)
• מלכה מגנצא-שקד: תפקידן של שתיים מאגדות צפת ברומן ׳עיר קסומה׳—לשאלת הסטייה ברומן של יהושע בר-יוסף (עמ׳ 299–310)
• טוביה ריבנר: התמיד בלי אמר—על אברהם בן יצחק (עמ׳ 311–323)
✕
• יגאל שוורץ: עניין של כשרון או שאלה של פרספקטיבה—הערות פתיחה לדיון בפרוזה הארץ ישראלית של אהרון ראובני (עמ׳ 325–337)
• גרשון שקד: עד דלא ידע—על ׳מזל דגים׳ מאת ש״י עגנון (עמ׳ 339–356)


חלק שני

מחקרים בספרות קדומה ובספרות ימי-הביניים
• יעקב אלבוים: ספר האגדה : פרקי מבוא (עמ׳ 375–397)
• שולמית אליצור: לעיצובו של המשלש בקדושתא היניית (עמ׳ 399–417)
• טובה בארי: ׳צור משלו אכלנו׳ : זמר לשבת (עמ׳ 419–443)
• דבורה ברֶגמן: צנפת חור : מוטיב בשירי החול של שלמה אבן גבירול (עמ׳ 445–467)
• אביבה דורון: ׳לבבי קח לך מטה לשונך׳ : טדרוס בן יהודה הלוי אבולעאפיה, משורר עברי בצומת של השפעות (עמ׳ 469–482)
• רינה דרורי: חידושו של דונש בן לברט לאור תפיסת המשקל הערבית : עיון מחדש (עמ׳ 483–499)
• מתי הוס: לשאלת זהותו של מחבר ׳מליצת עפר ודינה׳ (עמ׳ 501–517)
• אפרים חזן: החזרה הגזרית : מלים מרובות צורה בשירת שמואל הנגיד (עמ׳ 519–530)
• גלית חזן-רוקם: ׳איכה?... איכה?׳ : על חידות בסיפורים במדרש איכה רבה (עמ׳ 531–547)
• יוסף יהלום: לפרוזודיה של המושח העברי (עמ׳ 549–565)
• מאשה יצחקי: פרחיו המיוסרים של שלמה אבן גבירול : הערות לסגנונו הגרוטסקי (עמ׳ 567–575)
• ישראל לוין: העופר והציפורים : על ׳מגילת העופר׳ לר׳ אליהו הכהן ו׳איגרת הציפורים׳ לאבן סינא (עמ׳ 577–611)
• פינחס מנדל: העבד, האיש והאדון : עיון בריטוריקה של פרק כד בבראשית (עמ׳ 613–627)
• ורדה פדבה: קול המת בקינה (עמ׳ 629–659)
• עזרא פליישר: ציונים לנחלתו הפייטנית של רב האיי גאון : פתיחות השיר במדרש ׳פתרון תורה׳ (עמ׳ 661–681)
• ראובן צור: ׳בעת חשק יעירני׳ מאת אבן כ׳לפון : לסוגיית הגישה הרלטיביסטית, האבסולוטיסטית והפרספקטיביסטית בחקר שירת ספרד (עמ׳ 683–706)
• טובה רוזן: הפואטיקה של העיבוד בפיוטי יונה (עמ׳ 707–736)
• יהודה רצהבי: מוטיבים ערביים בקינה העברית בספרד (עמ׳ 737–765)

כרך י״ב (תש״ן 1990)  / עורך ראשי - גרשון שקד ; עורך בפועל - דוד ויינפלד

תוכן העניינים:

על שמעון הלקין ומורשתו

• דוד ויינפלד: שמעון הלקין (1898–1987) (עמ׳ 7–8)
• רות קרטון-בלום: ׳מקום חי זמן במוות׳: אזכרה להלקין (עמ׳ 9–18)
• שמואל ורסס: שרטוטים לדיוקנו של שמעון הלקין כמשורר צעיר (עמ׳ 19–38)
• רפאל וייזר: ביבליוגרפיה של כתבי שמעון הלקין ומה שנכתב עליו ועל יצירתו בין השנים תשל״ד—תשמ״ט (עמ׳ 39–49)
• עוזי שביט: ה׳השכלה׳ מהי: לבירור מושג ה׳השכלה׳ בספרות העברית (עמ׳ 51–83)

ספורת חז״ל

• אביגדור שנאן:  דגם ׳הפתיחה המספרית׳ בתרגום הארמי הארצישראלי לתורה ותרומה למחקר חלוקת התורה לסדרי קריאה (עמ׳ 85–102)
• עלי יסיף: מחזור הסיפורים באגדת חז״ל (עמ׳ 103–145)
• עפרה מאיר: סיפור פטירתו של רבי: עיון בדרכי עריכתן של מסורות (עמ׳ 147–177)

שירת ימי הביניים

• עזרא פליישר: על שירתנו הקדומה בדרום מזרח אירופה (עמ׳ 179–222)
  על ספרו של י. ל. וינברגר, ״ראשית הפייטנות בבלקנים : כל שירי משה בר חייה, יוסף קלעי, ויצחק בר יהודה״

ספרות חדשה

• גרשון שקד: דרך גבר: על יצירתו הסיפורית של יגאל מוסנזון (עמ׳ 223–251)
• אבי מעפיל: מסדנת האמן: ׳בחורשה אשר בגבעה׳ של ס׳ יזהר (עמ׳ 253–275)
• ראובן שהם:  בסימן כתונת הפסים: עיון בדיוקנו של הדובר ב׳פרחי אש׳ וב׳עד עלות השחר׳ של חיים גורי (עמ׳ 277–304)
• יוסף מילמן: ׳אדם חוזר על קיאו׳: השיר המנכר והחתירה תחת ההיגד הלירי ביצירתו של נתן זך (עמ׳ 305–318)

• תקצירים באנגלית (עמ׳ v)

כרך י״ג (תשנ״ב 1992)  / עורך - דוד ויינפלד ; סגן עורך - יהודית בר-אל

תוכן העניינים:
 

• שמואל ורסס: אורחות ושבילים בחקר ספרות ההשכלה (עמ׳ 7–28)
   
• תמר אלכסנדר: ׳קדוש׳ ו׳חכם׳—האר״י והרמב״ם בסיפורי-עם (עמ׳ 29–64)
   
• עזרא פליישר: שירים ושברי שירים חדשים לרבי יהודה הלוי (עמ׳ 65–94)
   
• אברהם מלמד: למקורותיו של דימוי החגב והענקים ב״נדנוד הסיר אוני״ לר׳ אברהם אבן עזרא (עמ׳ 95–102)
   
• דבורה ברגמן: השיבוץ המתחרז—להידור החריזה בסונט העברי הישן (עמ׳ 103–117)
   
• דב רפל: על ספרות האגרונות (עמ׳ 118–135)
   
• טובה כהן: הטכניקה הלמדנית—צופן של ספרות ההשכלה (עמ׳ 136–169)
   
• חמוטל בר-יוסף: רומאנטיזם ודקאדנס בספרות התחייה העברית (עמ׳ 170–210)
   
• גרשון שקד: בחבלי הזמן—מבוא לסיפורת הריאליסטית של בני הארץ (טיוטה ראשונה) (עמ׳ 211–260)
   
• חיה שחם: ׳סימן של אמנציפציה׳ או ׳אקט של מלחמה׳? על זיקתה הפארודית של שירת אבידן אל שירת אלתרמן (עמ׳ 261–294)
  
  תעודה:
• שמואל ורסס: שלושה תרגומי שירה ליידיש מעטו של גנסין (עמ׳ 295–307)
   
• תקצירים באנגלית (עמ׳ v)

כרך י״ד (תשנ״ג 1993)  / עורך - דוד ויינפלד ; סגן עורך - יהודית בר-אל

תוכן העניינים:

• יהושע לוינזון: ׳עולם הפוך ראיתי׳—עיון בסיפור השיכור ובניו (עמ׳ 7–29)
• עזרא פליישר: תוספות למורשתם של משוררי ספרד הקלאסיים (עמ׳ 31–68)
• שולמית אליצור: ריאליזציה של מטפורה—לבחינתה של תבנית עומק המונחת ביסודם של אמצעים אמנותיים ייחודיים בשירה העברית בספרד (עמ׳ 69–79)
• מוטי בנארי: תפקודי החזרות השונים בשירי ההגות בספר בן-קוהלת לשמואל הנגיד (עמ׳ 81–105)
• סיגי בן-ארי: המשורר ובנות השיר—רשות חדשה לשלמה אבן גבירול (עמ׳ 107–114)
• מתי הוס: סיפור עגבים או משל מוסרי—׳מליצת עפר ודינה׳ לדון וידאל בנבנשת (עמ׳ 115–153)
• יוסף יהלום: התגשמות האהבה בשירי אזור עבריים (עמ׳ 155–168)
• תרצה ורדי: חתונה באגראמונט—על שירי החתונה של שלמה בונפיד (עמ׳ 165–196)
• איריס פרוש: תרבות הביקורת וביקורת התרבות—עיונים בספרו של א״י פפירנא ׳קנקן ישן מלא חדש׳ (עמ׳ 197–239)
• יהודה פרידלנדר: אלישע בן אבויה סניגורם של ישראל? שקיעי הלכה ותפקודם בפארודיה הסאטירית ׳משנת אלישע בן אבויה׳ מאת משה לייב ליליינבלום (עמ׳ 241–259)
• שמואל ורסס: יהודה ליב גורדון כותב סיפור (עמ׳ 261–274)
• רינה לפידוס: דוסטוייבסקי בלבוש יהדותי—׳החטא ועונשו׳ בתרגומו של י״ח ברנר (עמ׳ 275–291)
• מיכל ארבל: סיפורים של אי-השגה—קריאה בסיפורים ׳האבטובוס האחרון׳ ו׳עד עולם׳ לש״י עגנון (עמ׳ 293–333)
• אלן מינץ: התמוטטות המיתוס העצמי ב׳רחובות הנהר׳ <לאורי צבי גרינברג> (עמ׳ 335–341)
• שלמה יניב: קווים להתפתחות הפואטיקה של הבלדה הפזמונית הישראלית (עמ׳ 343–368)
• דוד פישלוב: ׳לא כברוש אלא כדשא׳—מבנה ורטוריקה בדימוי הפואטי (עמ׳ 369–392)
• שמואל ורסס: עולמו של חוקר ומשורר - דברים בערב זיכרון לפרופ׳ ישעיהו תשבי ז״ל (עמ׳ 393–401)
• רשימת המשתתפים בכרך (עמ׳ 403)
• תקצירים באנגלית (עמ׳ VII)

כרך ט״ו (תשנ״ה 1995)  / עורכים יהודית בר-אל, יוסף יהלום

תוכן העניינים:

• יוחאי אופנהיימר: רטוריקה של תשוקה—שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית (עמ׳ 7–21)
• יוסף יהלום: התחינות והתפילות המושרות של ר׳ שמואל הנגיד (עמ׳ 23–34)
• מתי הוס: פשט או אליגוריה—שירת החשק של שמואל הנגיד (עמ׳ 35–73)
• דבורה ברגמן: ריאליזם ומקבריות בשירת שמואל הנגיד (עמ׳ 75–82)
• טובה רוזן: ׳כמו בשיר של שמואל הנגיד׳—בין שמואל הנגיד ליהודה עמיחי (עמ׳ 83–106)
• איריס פרוש וברכה פישלר: שיקולי לשון, ספרות וחברה בוויכוח על הטהרנות (עמ׳ 107–135)
• גלעד ברעלי: ביאליק—גילוי וכיסוי באהבה ובלשון (עמ׳ 137–160)
• זיוה שמיר: שירו של ביאליק ׳רזי לילה׳—כוי שחציו פלייטון וחציו ליריקה צרופה (עמ׳ 161–184)
• עדה צמח: ׳באחת הפינות הנידחות׳—על דרך הזכרון ב׳בטרם׳ <לאורי-ניסן גנסין> (עמ׳ 185–196)
• תמר הס: ׳צריך לנשק לה׳—דיון פמיניסטי ב׳שכול וכשלון׳ לי״ח ברנר (עמ׳ 197–221)
• יהודית בר-אל: האידיליה בביקורת ובמחקר העבריים : היווצרותה והתקבעותה של תדמית הז׳אנר (עמ׳ 223–245)
• אבנר הולצמן: שירת הפסלים והתמונות—אקפרסיס בשירה העברית בחדשה (עמ׳ 247–278)
• אבידב ליפסקר: הזועקים באין הגה—ש׳ שלום ויעקב שטיינהרדט : חמישים וחמש שנים להופעת ׳ירושלים טירה נמה׳ (עמ׳ 279–305)
• רינה לפידוס: ׳ילדות׳ מאת טולסטוי בתרגום העברי של י״ד ברקוביץ (עמ׳ 307–316)


ביקורת ספרים:

• תמר הס: סופר מתוכו (עמ׳ 317–324)
  על ספרה של רחל פרנקל-מדן ״במחשבה תחילה: הסיפור האידיאי ביצירת יעקב הורוביץ״ (תל אביב : פפירוס, 1989).



• רשימת המשתתפים בכרך (עמ׳ 325)



• תקצירים באנגלית (VII)

כרך ט״ז (תשנ״ז 1997)  / עורך - אביגדור שנאן

תוכן העניינים:

• יוסף תבורי: הפתיחות לפרשה השביעית של אסתר רבה ומדרש אבא גוריון (עמ׳ 7)
   
• יוסף טובי: ׳היתאפק אשר נפשו לבנה׳: שירת ר׳ שמואל הנגיד על רקע שירת ההתפארות הערבית (עמ׳ 19)
   
• עירית המאירי: על ׳ספר שעשועים׳ ליוסף בן מאיר אבן זבארה (עמ׳ 35)
   
• ראובן צור: מה נוכל לדעת על תגובת הקורא מימי-הביניים לחרוז? ניסוי מחשבתי באסתטיקה אמפירית (עמ׳ 59)
   
• משה פלאי: הביוגרפיה כז׳אנר בהשכלה: דמותו של יצחק אברבנאל כמשכיל המגשר בין שתי תרבויות   (עמ׳ 75)
  על ״תולדות החכם דון יצחק אברבנאל״, כנראה מאת יצחק אייכל.
   
• גרשון שקד: ׳אנחה מלב נשבר׳—הסיפור כתביעה לאחריות : על ׳ספר הקבצנים׳ מאת מנדלי מוכר ספרים (1954–1994) (עמ׳ 89)
   
• מלכה שקד: ׳אדם מישראל׳ כ׳אדם מיוחד׳ ו ׳מופלא׳: לשאלת האפיון בסיפורי הזז (עמ׳ 115)
   
• חיה שחם: ה׳אודיסיאה׳ במבט נשי: מוטיבים מתוך ה׳אודיסיאה׳ בשירת הנשים העברית כצייני תרבות (עמ׳ 131)
   
• רחל ויסברוד: חיים גורי, ׳שושנת רוחות׳ (עמ׳ 157)
  
  ביקורת ספרים:
• רינה לפידוס: סתרי הסטירה המשכילית <על ספרו של יהודה פרידלנד ״במסתרי הסאטירה : פרקים בסאטירה העברית החדשה במאה הי״ט״, כרך ג׳ (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ג)> (עמ׳ 183)
   
• תקצירים באנגלית (עמ׳ vii)

כרך י״ז (תשנ״ט 1999)  / עורך - אביגדור שנאן

תוכן העניינים:

ספרות חז״ל

• דינה שטיין: דברים שרואים משם לא רואים מכאן: עיון בבבא בתרא עג ע״א—עה ע״ב (עמ׳ 9)
• ענבר רווה: ׳שומע תפילה׳: עיון בסיפור מן התלמוד הבבלי (בבא מציעא פה ע״ב) (עמ׳ 33)
• חננאל מאק: פתיחות במדרש במדבר רבה חלק א (עמ׳ 41)

ספרות חדשה

• רלה קושלבסקי: ׳שמים בקשו רחמים עלי׳ : מקונוונציה מדרשית לעיצוב ספרותי מודרני (עמ׳ 59)
  על השפעת האגדה התלמודית על אלעזר בן דורדיא על העצוב התמטי והמבני ב״על השחיטה״ לח״נ ביאליק.
• דוד פישלוב: זה שיר זה? הרהורים בעניין הגישה המוסדית להגדרת השירה (עמ׳ 77)
• ראובן שהם: יחסים בין טקסטואליים ומשמעותם הרטורית ב׳דף קרבי׳ לאבא קובנר (עמ׳ 99)
  על דפי הקרב שכתב, ערך ופרסם אבא קובנר, קצין החנוך וההסברה (הפוליטרוק) של חטיבת גבעתי, עבור חיילי החטיבה במהלך המערכה הכבדה, העקובה מדם, שהתנהלה במלחמת השחרור בדרום הארץ.
• אהרון קומם: ׳בואו נשחק באלוהים׳: על גבולות ידיעת הכול בסיפורת (עמ׳ 121)
  דיון, בעיקר, על יצירתו של אהרן אפלפלד.
• יוסף מילמן: ׳מדמיין [...] בוהה [...] ושותק׳ : חזיון הריק בשירתו המאוחרת של אמיר גלבע (עמ׳ 145)
• יוחאי אופנהיימר: העָצמה האבודה—על שירתו המאוחרת של רטוש (עמ׳ 167)
• יעל פויס: הגאולה—מוודאות לאשליה: עיון משווה ביצירות ׳ימים ולילות׳ לנתן ביסטריצקי ו׳היהודי האחרון׳ ליורם קניוק (עמ׳ 183)

ביקורת ספרים

• רינה לפידוס: שירה עברית מודרנית בפולין לפני מלחמת העולם השנייה (עמ׳ 205)
          על ׳השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם׳ לדוד וינפלד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ז 1997)
   
• רשימת המשתתפים בכרך (עמ׳ 209)
• תקצירים באנגלית (vii)

כרך י״ח (תשס״א 2001)  / עורכים - שולמית אליצור ודוד וינפלד

תוכן העניינים:

• מאיר רפלד: פלפול, צנזורה והשכלה: לקורותיה של פרשנות אחת לסוגיית תנורו של עכנאי (עמ׳ 7)
• ראובן צור: זהירות, סכנת החלקה! אבן כ׳לפון ועקרונות הביקורת  (עמ׳ 19)
• יהודה רצהבי: הגהות לכתובות בשירת התקופה הספרדית (עמ׳ 47)
• מתי הוס: ׳לא היה ולא נברא׳—עיון משווה במעמד הבדיון במקאמה העברית והערבית (עמ׳ 57)
• שמואל ורסס: שבתי צבי והשבתאות בעולמה של הספרות העברית החדשה (עמ׳ 105)
• משה פלאי: הז׳אנר של הסיפורת ואביזרייהו ב׳המאסף׳, כתב העת העברי הראשון (עמ׳ 137)
• גידי נבו: כמה הרהורים על הטבע ביצירתו של אברמוביץ על פי ׳ספר הבהמות׳ ו׳מספר הזכרונות׳ (עמ׳ 163)
• ברכה דלמצקי-פישלר: שלילת הבינוני—ארכאיזם בלשונם של עגנון והזז (עמ׳ 187)
• רתם פרגר-וגנר: ׳בארץ דמדמת׳ לאורי צבי גרינברג—מבנה המחזור ואחדותו (עמ׳ 205)
• תמר וולף-מונזון: ׳מיין משיחישער ברודער, שלמה׳: לזיקתו הנפשית של אורי צבי גרינברג אל ר׳ שלמה מולכו (עמ׳ 235)
• ראובן שהם: ׳המכנסיים הגדולים׳ ביצירתו של חיים גורי (עמ׳ 273)
• יצחק בן-מרדכי: מיתוס, מציאות, פרודיה: על המבנה והמשמעות של ׳הנסיכה האמריקאית׳ <לנסים אלוני> (עמ׳ 293)
• זהבה כספי: יקיצה וזיכרון ב׳ילד חולם׳ מאת חנוך לוין (עמ׳ 309)
• חיה שחם: להתפכח מחלום, להיפרד מחזון—שלושה היבטים של חניכה ארץ ישראלית (עמ׳ 321)
      פתיחה
      א. הסיפור המתהפך - מסווה אירוני לחניכה אידאולוגית: ׳אדון לוי׳ מאת עמוס עוז
      ב. חניכה כפרית בעטיפה מיתית: ׳משחקים בחורף׳ מאת יצחק בן-נר
      ג. חניכה במבטא זר: ׳סודו של הנריק׳ מאת יהושע קנז
      הערות סיום
• גלעד מורג: מקורות מוסמכים: משמעות בין-טקסטואלית ב׳עיין ערך: ״אהבה״  <לדויד גרוסמן> (עמ׳ 341)
• דרור בורשטיין: ׳הילדים של היום אינם יודעים מה זה חֶרבון׳ : השוואה בין שני נוסחים של ׳שמונה בעקבות אחד׳ לימימה טשרנוביץ (עמ׳ 359)
• ענבר רווה: ׳מים שאין להם סוף׳: עיון משווה בשירתה של דליה רביקוביץ (עמ׳ 379)
   
• רשימת המשתתפים בכרך (עמ׳ 390)
   
• תקצירים באנגלית (vii)

כרך י״ט (תשס״ג 2003)  / עורכים - מיכל ארבל, אריאל הירשפלד ויהושע לוינסון

זהות ומרחב בספרות העברית

    כרך זה של ׳מחקרי ירושלים בספרות עברית׳ מוקדש לנושא אחד: זהות ומרחב בספרות העברית. יצירות ספרות נכתבות מתוך מרחבים גאוגרפיים, חברתיים ותרבותיים מסוימים, מייצגות מרחבים ממשיים וטקסטואליים, קונקרטים ואלגוריים, ומעצבות בזיקה לזאת את מרחבי העולמות הבדויים שהן מכוננות. במובן רחב זה כל יצירת ספרות מתקיימת מתוך קשר משמעותי למרחב כלשהו. בספרות העברית נטענים ייצוגי המרחב ודרכי עיצובו במשמעויות תרבותיות ספציפיות. מיתוס והיסטוריה לאומית חוזרת של גלות וגאולה מציבים דפוס תרבותי של פרדה ממרחב, געגועים ושיבה; של פיצול בין מרחב שבהווה למרחב שבעבר, בין מרחב נמצא למבוקש, בין מרחב ממשי לטקסטואלי, בין מרחב קיים למדומיין, בין מרחב זר למקום של שייכות. בעם מפוזר ונודד, שמקומו אינו מקומו, ושאלוהיו הוא ׳המקום׳, לא המרחב המזוהה כמקום כי אם שאלת המקום עצמה הופכת להיבט מרכזי בזהות הדתית והלאומית. ענין משותף ועתיק זה במרחב מוצא את ביטויו בספרות: הוא בולט ביצירות בעלות תמות לאומיות מובהקות ונוכח גם באחרות.
    המאמרים שבכרך שלפנינו פורשים קשת רחבה של גישות מחקריות ומעמידים במרכז עיונם יצירות מז׳אנרים שונים המתפרשות על כל תקופותיה של הספרות העברית, מן הספרות המדרשית ועד ימינו אלה ממש.

תוכן העניינים:

• זהות ומרחב בספרות העברית  (עמ׳ 7)


• ורד נעם: מעשה בסיפור שנשבה : לגלגוליו של מעשה בין ארץ ישראל לבבל (עמ׳ 9)
• יהושע לוינסון: הצגות דמים ומותו של טיטוס: ׳מה שהיה רק סיפור נהפך לעונש׳ (עמ׳ 23)
• אדמיאל קוסמן: בין מולדת פנימית למולדת חיצונית: עיון ספרותי ופסיכואנליטי בסיפור התלמודי על רב אסי ואמו הזקנה (עמ׳ 47)
• רחל אלבק-גדרון: קולות גולים ומושכחים: ההגייה האשכנזית של העברית כשאלה פוסטמודרנית (עמ׳ 65)
• אריאל הירשפלד: לנוכח היער—טשרניחובסקי וגתה: אנטומיה של התבגרות (עמ׳ 91)
• חנן חבר: ׳לחוף ימים ישכון׳: שירה ישראלית בשנות החמישים והשישים (עמ׳ 105)
• דנה אולמרט: ׳שמה הלא לא פה׳: קריאה בשני סיפורים מוקדמים של יוסף חיים ברנר (עמ׳ 123)
• גידי נבו: טקסט, פרשנות, מרחב: קריאה ב׳בגנים׳ של גנסין (עמ׳ 143)
• אורי כהן: החיה הציונית (עמ׳ 167)
• חמוטל צמיר: הנוף מאבד את שמו: הסובייקט הלאומי הישראלי של נתן זך (עמ׳ 219)
• דרור בורשטיין: ׳העולם באמת היה מלא תהומות ומחילות-מסתורין׳: המרחב ב׳אדושם׳ ליעקב שבתאי (עמ׳ 245)
• מיכל פלד-גינזבורג ומשה רון: ירושלים של שחר (עמ׳ 273)
• שחר ברם: על ׳ארעא׳ של הרולד שימל (עמ׳ 305)
• מיכאל גלוזמן: לזרוק פחית משקה אל תוך ׳הברכה׳ של ביאליק: אינטרטקסטואליות וזהות פוסט-קולוניאלית ב׳ערבסקות׳ של אנטון שמאס (עמ׳ 327)
• רות גינזבורג: זמנו של מקום ומקומו של הזמן: על הכרונטופ של באחטין (עמ׳ 349)
• מיכאיל באחטין: צורות הזמן והכרונוטופ ברומן: מסה על פואטיקה היסטורית [׳מבוא׳ ו׳הערות סיכום׳] (עמ׳ 355)
   
• רשימת המשתתפים בכרך (עמ׳ 369)
• תקצירים באנגלית (vii)

כרך כ׳ (תשס״ו 2006)  / עורכים - מיכל ארבל, אריאל הירשפלד, יהושע לוינסון ; מזכירת המערכת - שמרית פלד.

תוכן העניינים:

אריאל הירשפלד:  שירה ומוזיקה (עמ׳ 9)

שירה ומוזיקה

רות הכהן-פינצובר: ׳לשמוע אל הרינה או אל התפילה?׳ : לידה הדדית של מילים ולחנים בהקשרי השיר העברי (עמ׳ 13)

נפתלי וגנר: ככה סתם אך לא סתם ככה: עימות בין משקל פואטי למשקל מוזיקלי בשירי ארגוב  (עמ׳ 39)

חנן חבר: השיר ב׳שירת העבודה׳ הארץ ישראלית (עמ׳ 53)

מוטי רגב: חשמל, הגברה, קול והקלטה: השיר הישראלי ואסתטיקת הרוק (עמ׳ 87)

מאמרים

עדן הכהן: עיונים בתבנית הדיאלוגית בפייטנות הארץ-ישראלית הקדומה ובמקורותיה לאור פיוטי הרחבה דיאלוגיים לפורים  (עמ׳ 97)

עידית עינב-נוב:  ׳ואנכי עפר ואפר׳ : על הרגשת האפסות האנושית בהקשרים ז׳אנריים שונים - סליחות לעומת רשויות אישיות (עמ׳ 173)

חנה שקולניקוב: העברי שהפך נוצרי : המתרגם הראשון של שקספיר לשפת הקודש <על יצחק אדוארד זלקינסון> (עמ׳ 209)

שי גינזבורג:  בין שפה לארץ: ׳חווג׳ה נזר׳ למשה סמילנסקי  (עמ׳ 221)

גרשון שקד: סופר בדברי תורה: על ׳אורח נטה ללון׳ מאת ש״י עגנון (עמ׳ 237)

רנה לפידוס:  ׳יבגני אונייגין׳ של אלכסנדר פושקין בתרגומו של אברהם שלונסקי  (עמ׳ 253)

חננאל מאק: המקרא בשירת יונתן רטוש: שני שירים ופרקי מקרא  (עמ׳ 271)

מיכל ארבל: ׳מנזר השתקנים׳ : עלייתו של הג׳ובניק וערעורה של הזהות הגברית הלוחמת <על סיפורו של עמוס עוז>  (עמ׳ 285)

ראובן שהם: ׳בעולם׳ של נתן זך ׳גם פרצוף מכר הוא זר׳  (עמ׳ 309)

ביקורת ספרים

דנה אולמרט: השבתו של המודחק  (עמ׳ 359)
    על: Michael Gluzman. The Politics of Canonicity : Lines of Resistance in Modernist Hebrew Poetry (Stanford : Stanford University Press, 2003

תמר ס׳ הס: ודעי מה שתשיבי (עמ׳ 367)
    על: אורלי לובין. אשה קוראת אשה (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ; אור יהודה : זמורה ביתן, תשס״ג)

יעל שנקר: נשים כותבות : הקול הנשי הירושלמי (עמ׳ 373)
    על: מרגלית שילה. הקול הנשי הירושלמי : כתבי למדניות מן המאה התשע-עשרה (ירושלים : מרכז דינור, תשס״ד) (קונטרסים - מקורות ומחקרים, 94)

שמרית פלד: ׳להיכנס אל שערה שלגדר׳ : גבולות חדירים ביצירתו של דוד שחר (עמ׳ 379)
    על: מיכל פלד-גינזבורג ומשה רון. כלים שבורים : זיכרון, זהות ובריאה ביצירת דוד שחר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2004)

אורי ש׳ כהן: ספרות כעדות היסטורית (עמ׳ 389)
    על: מנדל פייקאז׳: ספרות העדות על השואה במקור היסטורי ושלוש תגובות חסידיות בארצות השואה (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ג)

שמרית פלד: ׳האם אני הרודף או הנרדף?׳ : ספרות ׳בני הדור השני לשואה׳ והבניית הסובייקט הישראלי (עמ׳ 397)
    על: איריס מילנר. קרעי עבר : ביוגרפיה, זהות וזיכרון בסיפורת הדור השני (תל אביב : עם עובד והמכון לחקר הציונות ע״ש חיים וייצמן, אוניברסיטת תל-אביב, תשס״ד)

שמרית פלד:  ספרים חדשים (סקירה) (עמ׳ 407)

רשימת המשתתפים בכרך (עמ׳ 415)

תקצירים באנגלית (עמ׳ vii)

---

כרך כא (תשס״ז 2007)
אסופת מאמרים לזכר מנחם זולאי / עורכים - שולמית אליצור ויהושע לוינסון בהשתתפות אריאל הירשפלד, וחנן חבר ; מזכירות המערכת - שמרית פלד.

תוכן העניינים:

• דבר העורכים (עמ׳ 1)
• עדה ירדני: דברים לזכר אבא (עמ׳ 3)
• שולמית אליצור: חמישים שנות מחקר לאור צוואתו של מנחם זולאי (עמ׳ 9–18)
• אופיר מינץ-מנור: השפעת קישוטי התבנית על אופייה של הלשון הציורית בפיוט הקדום (עמ׳ 19–38)
• מיכאל ראנד: בשולי שיטת החריזה הקילירית (עמ׳ 39–45)
• עדן הכהן: לשאלת תפוצת קדושתאותיו של ר׳ שלמה סולימן אלסנג׳ארי ולתולדות מחקר פייטנותו (עמ׳ 47–89)
• יוסף טובי: מדרשי חז״ל בפיוטי רב סעדיה גאון ובפירושו למקרא (עמ׳ 91–131)
• עזרא פליישר ז״ל:  יוסף אבן אביתור: קדושתא ליום ויושע (עמ׳ 133–170)
• טובה בארי: שניים שהם שלושה: לבירור זהותם של כמה פייטנים מזרחיים מן המאה האחת עשרה (עמ׳ 171–182)
• יהושע גרנט: ׳שיר תהילה על החכמה׳ בפאתי מסורה וקבלה: חטיבה חדשה מפתיחת משלי סעיד בן בבשאר וגלגולי מסירתה (עמ׳ 183–220)
•  עידית עינת-נוב: הנשגב ודימוי האל במזמורי תהלים ובסוגות שונות של שירת הקודש העברית בספרד (עמ׳ 221–264)
• בנימין בר-תקוה: זעקת יוכבד : דמות האם בפיוטי פטירת משה (עמ׳ 265–302)
• עמינדב דיקמן: מזמורי תהלים מפויטים: קווים לדמותה של תת-סוגה זנוחה בשירת ההשכלה העברית ולפניה (עמ׳ 303–320)
• שמרית פלד:  ספרים חדשים (סקירה) (עמ׳ 321)
• רשימת המשתתפים בכרך (עמ׳ 335)
• תקצירים באנגלית (עמ׳ vii)

---

כרך כב (תשס״ח 2008)
ספרות ומרד / עורכים - אריאל הירשפלד, חנן חבר, יהושע לוינסון ; מזכירות המערכת - שמרית פלד.

תוכן העניינים:

ספרות ומרד

• אבידב ליפסקר: המרד? נרטיב היסטוריוגרפי מומצא <על הפולמוס בין מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי ואחד-העם מעל דפי ״השלוח״>  (עמ׳ 3–29)

• דנה אולמרט: עבדות ועונג—על ארס-פואטיקה ומזוכיזם בשירת רחל (עמ׳ 31–63)

• אילנה סובל: ׳מלים פשוטות כצעקה׳: על מוטיב העקדה בשירת נשים, 1930–1970 <המאמר עוקב אחר הופעותיו של מוטיב עקדת יצחק בשירת הנשים העברית מתחילת שנות השלושים ועד סוף שנות השישים, תוך התמקדות בארבע משוררות מרכזיות: רחל בלובשטיין, לאה גולדברג, אסתר ראב ורחל חלפי> (עמ׳ 65–92)

• יעל פלדמן: בת יפתח בדורה כיצחק בדורו? עקדה נשית ב׳קדמוניות המקרא׳ ובסיפורו של עמוס עוז ׳איש הפרא׳ (עמ׳ 93–130)

• מיכאל גלוזמן: ׳להאציל אלגנטיות לסבל׳: על מקומה של דליה רביקוביץ בשירת דור המדינה (עמ׳ 131–151)

• חנה סוקר-שוגר: ׳הסוואה שקופה׳—טקטיקות של מרד ׳אחר׳: על ׳ככה אני מדברת עם הרוח׳ מאת סמי ברדוגו (עמ׳ 153–175)

• יעל שנקר: ׳עזרת נשים׳ משלך: על אפשרויות הכתיבה בחברה החרדית הנשית (עמ׳ 177–188)

מסעות ונדודים

• מירה בלברג: בין הטרוטופיה לאוטופיה: קריאה בשני סיפורי מסע אל זונות ובחזרה <המאמר בוחן שני סיפורים המציגים מסע של יהודי רבני לשם ביקור אצל זונה בכרכי הים. האחד הוא סיפור של ה״זהיר במצוות ציצית״, והאחר - סיפורו של אלעזר בן דורדיא>  (עמ׳ 191)

• ראובן קיפרווסר: מסעות של רבה בר בר חנה <המאמר דן בסיפורים הידועים על רבה בר בר חנה, המופיעים במסכת בבא בתרא, ורואה בהם סיפורים שיש בהם מסר ומגמה> (עמ’ 215)

• דינה שטיין: הבעל, האישה והחכם: עיון במקומה של השפה בבבלי, נדרים סו ע״ב (עמ’ 243)

• שמרית פלד: סוס הנדנדה הישראלי—גלות וריבונות ב׳לגעת במים לגעת ברוח׳ לעוז וב׳סוסעץ׳ לקניוק (עמ’ 263)

מאמרים

• משה פלאי: התקבלותה של ספרות ההשכלה הגרמנית בתקופת ההשכלה המאוחרת: מהוקרה והכרה לביקורת ודחייה (עמ’ 307–342)

• דרור אידר: ׳לשקוד על דלתי החכמה׳: על ׳פרקי רבי עקיבא׳, מחזה משכילי נשכח מאת מרדכי פופר (עמ’ 343)

• יעל רשף ונפתלי וגנר: ׳ליישר את הדורי המשקל׳: מהטעמה אשכנזית להטעמה דקדוקית בשירי ביאליק המולחנים לילדים (עמ’371)

• רומן כצמן: מחוות בספרות: תיהלוך קוגניטיווי וסמיוזיס תרבותי בשני מקרי מבחן: ׳אחות׳ ו׳מעגלי צדק׳ מאת ש״י עגנון (עמ’ 407)

• חננאל מאק: מנוחה: עיון בסיפור ׳מנוחה׳ לש״י עגנון, במקורותיו ובלשונו (עמ’ 437)

• אריאל סימקין: פרנצ׳סקוס הקדוש מבוטשאטשי: הערה על ׳ביער ובעיר׳ לש״י עגנון (עמ’ 447)

• עמית עסיס: ׳זה שכאן הוא אחר לגמרי׳: קריאה של אסטרטגיות שימוש בלשון ושל יחסי ייצוג בפסקה ב׳ימי צקלג׳ לס׳ יזהר (עמ’ 457)

• שחר ברם: הדיוקן העצמי, שגרירו של המוות: על שירי דיוקן עצמי אקפרסטיים ב׳פסל ומסכה׳ של טוביה ריבנר (עמ’ 487)

• נטשה גורדינסקי: ׳על שולחני מונחת אבן שכתוב עליה ״אמן״ ׳:פואטיקה של שינוי ב׳פתוח סגור פתוח׳ <ליהודה עמיחי> (עמ’ 523)

• ננסי עזר: הטרור שבפנים והשיח הפגני: ׳ועם רוחי גוויתי׳ ליצחק לאור כסטירה פוסט-מודרנית (עמ’ 533)

ביקורת ספרים

• ענת שפירא: מדרש וחקר הפולקלור  (עמ׳ 551)
      על: דינה שטיין. מימרה, מגיה, מיתוס: פרקי דרבי אליעזר לאור מחקר הספרות העממית (ירושלים: הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, תשס״ה) 323 עמ׳. 

• דוד רוטמן: ׳שילוב בין פתיחות לסגירות׳ (עמ׳ 561)
      על: ענת שפירא. מדרש עשרת הדיברות: טקסט, מקורות ופירוש (ספריית דורות, 70) (ירושלים: מוסד ביאליק, תשס״ה) 248 עמ׳.

• רועי גרינוולד: לקט שכחה   (עמ׳ 569)
      על: יעל חבר. ׳מה שחייבים לשכוח׳: יידיש ביישוב החדש (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2005) 199 עמ׳.

• אריאל לוינסון: שאלות ישנות, שבילים חדשים  (עמ׳ 577)
      על: יגאל שוורץ. מה שרואים מכאן: סוגיות בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה (אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשס״ה). 460 עמ׳. 

• חנן חבר: היסטוריוגרפיה רב-קולית (עמ׳ 583)
      על: דן מירון. הרפיה לצורך נגיעה: לקראת חשיבה חדשה על ספרויות היהודים (פרוזה אחרת/מסות) (תל-אביב : הוצאת עם עובד, תשס״ה). 171 עמ׳.

• חנן חבר: בין ניכוס לחתרנות  (עמ׳ 589)
      על: דרור משעני. בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד: הופעת המזרחיות בספרות העברית בשנות השמונים  (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשס״ו). 204 עמ׳.

שמרית פלד: ספרים חדשים (סקירה) (עמ׳ 593)
רשימת המשתתפים (עמ׳ 597)
תקצירים באנגלית (עמ׳ ix)

---

כרך כג (תש״ע 2009)  / עורכים - אריאל הירשפלד, חנן חבר, יהושע לוינסון.

תוכן העניינים:

• יונתן פיינטוך: בין כוהנים לחכמים - על אגדה אחת בהקשרה הרחב בבבלי יומא (עמ׳ 1–14)
      המאמר עוסק בברייתא אגדית המופיעה בפרק השלישי בבבלי יומא העוסקת בעני ועשיר ורשע באין לדין. המאמר בוחן את תוכנה ועיצובה של האגדה כמכלול ואת שאלת הקשרה התלמודי הרחב. האגדה משובצת בתוך סוגיה הלכתית הנוגעת לבגדי הכוהנים ומעלה את הבעייתיות שבהתנהלות הכוהנים בשלהי ימי הבית השני, ובמיוחד את בעיית היחס של הכוהנים לבגדיהם ואולי למעמדם הכלכלי באופן כללי.
  
  
• חברוני, עידו: ׳גירא בעיניה דשטן׳: הקשרים ומשמעות בסיפור-פולמוס תלמודי (עמ׳ 15–51)
      ניתן להגדיר את התרבות כתמצית ניסיונו של האדם לארגן את העולם, ואויבה העיקרי הוא לפיכך כל מה שאינו נכנע לסדר שהיא מבקשת להכתיב. ברמה המופשטת זהו המאבק הנצחי בין טוב לרע. בעולם הדימויים הקונפליקט שבין עולם התרבות לכאוס שמאיים עליו מתגלם במאבקו של הגיבור בשטן או בייצוגיו הסמליים הנפוצים - דרקון, שדים ומפלצות. בחינת האופן שבו הגיבור מנצח את השטני מעניק לחוקר מידע משמעותי על יחסה של התרבות שבתוכה נוצר הסיפור לבעיית הרוע. הסיפור שנדון במאמר זה עוסק במאבק בין נציג כוחות הטוב (חכם תלמודי) לשטן, אולם באופן מפתיע המנצח במאבק זה אינו הגיבור אלא דווקא השטן. לספור ניתנו פרשנויות רבות במהלך השנים, והמחבר מציע לקרוא אותו קריאה חדשה, כסיפור שמטרתו להוביל את האדם לניצחון על השטן (מתוך המאמר).
   
• עמית עסיס: שני מלכים, כתר אחד, ובית דינו של רבן גמליאל: בין אסטרטגיות של הצדקת סמכות לבין משמוע של זמן (עמ׳ 53–75)
      במרכז מאמר זה עומדת קריאה בשני סיפורים - האחד מן המשנה והאחר מן התלמוד הבבלי - שעוסקים בשאלות של היררכייה סמכותית, ושדמות הלבנה ושאלת קביעת לוח השנה ממלאת בהם תפקיד. המחבר מבקש לטעון לדמיון בין הסיפורים באסטרטגיה שבה הם מצדיקים היררכייה סמכותית באמצעות ייצוג, ובמשמעות שהם מייחסים לקבלת סמכות ולהפעלתה. אסטרטגיית הצדקת ההיררכייה הנקוטה בסיפורים אלה תיבחן על רקע אסטרטגיות מקבילות לה והפוכות ממנה בספר היובלים, שהיה חלק ממגמה חלופית לזו של תרבות חז״ל, מגמה שהעמידה גם לוח שנה אחר מזה שהיה מקובל בתרבות חז״ל. הניסיון לקרוא שאלות של סמכות בטקסטים הנוגעים למחלוקת הלוח לא יתמצה כאן בטענות בדבר האופן שבו משמשים הטקסטים כסוכנים במחלקה פוליטית, זאת משום שהרובד הפוליטי הוא רק היבט אחד של הסמכות והפעלתה. שאלות של סמכות גלומות בעצם הניסיון להשליט סדר בזמן, להכפיף את הזמן המשתנה לתופעות החוזרות על עצמן. בקביעה שתאריך מסמן את היום שאנחנו עומדים בו ואת ׳אותו היום׳ בשנה שעברה ובשנה שלפניה, מקופלות טענות בדבר מערכת היחסים בין מערכת מסמנים לבין המציאות, טענות שיש להן השלכות הן על סמכותו של הטקסט על המציאות והן על מערכת היחסים בין המצווה למצווה. הסיפורים במאמר לקוחים מתקופות שונות ומסוגות שונות. הטענה בדבר רלוונטיות של שני הסיפורים זה לזה איננה טענה היסטורית או טענה סיבתית בדבר השפעה של האחד על האחר, אלא טענה בדבר האופן הדומה שבו שני הסיפורים משקפים מבנה עומק של הצדקת סמכות ושל הענקת משמעות בשיח התלמודי (מתוך המאמר)
   
• אברהם וולפיש: הסוכה ומשל העבד: החידה שבפשר (עמ׳ 77–98)
      על הסוכה ומשל העבד המופיעים במסכת סוכה ב, ט, על ירידת גשמים בחג הסוכות ועל הקשר בין מצוות הסוכה למצוות חג הסוכות.
   
• איריס בראון (הויזמן): שלושה גלגולים של ׳משל החומות׳ (עמ׳ 99–132)
      המאמר דן ב״משל החומות״ המיוחס לבעש״ט, עומד על ההבדלים שבין גרסאות המשל השונות באמצעות ניתוח ספרותי ורעיוני, ובוחן כיצד ההבדלים שבין הגרסאות משקפים את ההבדלים הרעיוניים שבין ההוגים-המספרים.
   
• חמוטל צמיר: לילית, חוה והגבר המתאפק: הכלכלה הליבידינאלית של ביאליק ובני דורו (עמ׳ 133–182)
      על הגבריות היהודית-הציונית בסוף המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים, ובמיוחד התשוקה הגברית, שייצוגי נשים בכלל ודמותה של לילית בפרט הם חלק ממנה. כיוון שהתשוקה הגברית כרוכה לבלי הפרד בתשוקה הלאומית, הרי היא מתגלה לא רק ביחס לאשה אלא לכל תחום שבו ודרכו האני מגדיר ומכונן את עצמו: ביחס לטבע, לעולם, לזמן ולמרחב, לעבר ולעתיד. המחברת מותחת קו מחבר בין שירי לילית לשירים שלכאורה אינם קשורים כלל למיניות או לנשים, ומציעה פרשנות לכלכלה הליבידינאלית הכוללת של שירי התחייה. במוקד הדיון עומדת שירתו של ביאליק, הבולט במשוררי התקופה, אך לצידה גם משוררים אחרים.
   
• רפי צירקין-סדן: ביקורת הספרות של ברנר ותאוריית הראליזם הרוסי (עמ׳ 183–214)
      על יצירתו הבקורתית של י״ח ברנר והזיקה העמוקה שחש להשקפה האסתטית של הביקורת הרוסית כפי שהיא משתקפת אצל ויסריון בלינסקי וקרבתו לתאוריית הראליזם הרוסי בכלל.
   
• יוחנן ברויאר: היסוד המקראי הסמוי בלשונו של עגנון (עמ׳ 215–254)
      המאמר מציג את דרכו של עגנון לעצב ביטויים מקראיים מחדש על פי רוח לשון חז״ל, וכיצד מתורגמות מצוקות דורו לשפת המקורות.
   
• שירלי סלע-לבבי: ׳המכתב הגנוב׳ של תרצה - הזדהות וחזרה ב׳בדמי ימיה׳ של עגנון (עמ׳ 255–272)
      המחברת מעיינת בספור ״בדמי ימיה״ לעגנון תוך שימוש בחשיבה פסיכואנליטית הן בגרסתה הפרוידיאנית והן בגרסתה הלקאניאנית ובייחוד בתובנותיו של ז׳ק לקאן באשר לשני מושגים בסיסיים: הזדהות וחזרה, בניסיון להסביר את התנהגותה של תרצה.
   
• חנן חבר: אחריות ומרחב ב׳השבוי׳ מאת ס׳ יזהר (עמ׳ 273–278)
   
• נעמה צאל: כניסה, הימלטות, ועמידה על הסף בפתיחת ׳כתם של שקט׳ ליוסל בירשטיין: הצעת קריאה (עמ׳ 279–286)
      המאמר דן בפתיחת ״כתם של שקט״, שהוא ספרו הראשון של יוסל בירשטיין בעברית. הפתיחה מתארת מצב של כניסה לשוק אך מבטאת גם סוגי כניסה רבים ושונים, שהמעבר בהם טומן בחובו פוטנציאל של שינוי זהות. בחינת הקטע הספרותי מסמנת גם את כניסתו של בירשטיין אל כתיבה בלשון עברית לאחר ארבעה עשורים שבהם התגורר בישראל וכתב ביידיש. המחברת שואלת האם יש להבין את מהלכו זה כטרנספורמציה של סופר יידיש לסופר ישראלי שכותב בשפת הלאום, או שמא באופן אחר?
   
• אורי הולנדר: בלוז על רצפת המשחטה: על אפוס וקיטש בשירת רוני סומק (עמ׳ 287–303)
      המאמר בוחן את שירתו של רוני סומק וכיצד היא מתמודדת עם פאתוס וקיטש. הוא מציג שלוש דרכים לכך: שימוש באפקט ויצירת קולאז׳ שירי, עיצוב גירויים שיריים ויצירת היגיון מרחבי. שילובם של שלושה רכיבים אלה מבהיר את פשר הרוח האפית של שירת סומק ואת אופני עיצוב האפוס שלה.

  ביקורת ספרים

• נחם אילן:  בין השיטין ומעבר להן   (עמ׳ 305–310)
          על: יהודה רצהבי. מוטיבים שאולים בספרות ישראל (רמת-גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ז)
   
• תמר ס׳ הס:  קרועת לב אך נושמת  (עמ׳ 311–319)
          על: יגאל שוורץ. הידעת את הארץ שם הלימון פורח: הנדסת האדם ומחשבת המרחב בספרות העברית החדשה (אור יהודה : דביר, 2007)
   
• שמרית פלד: ניכוס, התנגדות ותודעה בייצוג המזרחיות בספרות הישראלית (עמ׳ 321–328)
          על: בתיה שמעוני. על סף הגאולה - סיפור המעברה: דור ראשון ושני (מסה קריטית: סדרת ספרי מחקר בספרות עברית) (אור יהודה ובאר שבע : דביר ו׳הקשרים׳: המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת בן-גוריון הנגב, 2008)
   
• אבידב ליפסקר. פנומנולוגיה של קריאה ביקורתית (עמ׳ 329–334)
          על: חנה סוקר-שווגר. מכשף השבט ממעונות העובדים: יעקב שבתאי בתרבות הישראלית (ספרות, משמעות, תרבות, 35) (בני ברק ותל-אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב, תשס״ז)

  נעמה צאל: ספרים חדשים (סקירה) (עמ׳ 335)

  רשימת המשתתפים  (עמ׳ 341)

  תקצירים באנגלית (vii)

---

כרך כד (תשע״א 2011) / עורכים - אריאל הירשפלד, חנן חבר, יהושע לוינסון.

תוכן העניינים:

מאמרים
• אופיר מינץ-מנור:  הלשון הציורית בפיוט הקדם-קלאסי -בין מקראיות למקוריות (עמ׳ 1)
• טלי ארטמן-פרטוק:  אירוע ספרותי וסיפר היסטורי - בין חז״ל לאבות הכנסייה  (עמ׳ 23)
• גילה וכמן: לשון פייטנים ורמזי-פיוטים ב׳מדרש חדש על התורה׳ (עמ׳ 55)
• דינה שטיין: פרקי דרבי אליעזר וסדר אליהו: הערות מקדימות על פואטיקה ומרחב מדומיין במדרש המאוחר (עמ׳ 73)
• גלי דרוקר בר-עם:  מסע בין ׳מסעות׳: דיון השוואתי בשלוש גרסאות ׳מסעות בנימין השלישי׳ מאת מנדלי מוכר ספרים (עמ׳ 93)
• דוד פישלוב: תרגומו של פרישמן ל׳קין׳ מאת ביירון ומשמעויותיו (עמ׳ 125)
• אריאל הירשפלד:  ׳הברכה׳ לח״נ ביאליק – ׳אני׳ כעולם (עמ׳ 143)
• עמינדב דיקמן:  ׳צמח הארץ – אני היא׳ – דבר על הילידיות בשירת אסתר ראבּ (עמ׳ 159)
• תמר יעקבי: החידתיות בפואטיקה המאוחרת של דן פגיס (עמ׳ 181)
• דולי בן–חביב:  מי שאיננו כריש – על גורלו של מה שננטש ב–1948 לפי גרסת סמי מיכאל <דיון ב׳יונים בטרפלגר׳ לסמי מיכאל>  (עמ׳ 223)

ביקורת ספרים
• אריאל לוינסון:  עת זמיר הגיע  (עמ׳ 241)  <על: נסים קלדרון: יום שני: על שירה ורוק בישראל אחרי יונה וולך>
• לי ממן: כיריעה ביד הרוקמת: נשים כותבות והטקסט ההגמוני (עמ׳ 245)  <על: ניצה קרן. כיריעה ביד הרוקמת: נשים כותבות והטקסט ההגמוני>
• לילך לחמן: לשאלת הילידיות: זהות, היסטוריה והקול השירי (עמ׳ 249) <על: חנן חבר. מראשית: שלוש מסות על שירה עברית ילידית>
• תמר משמר: של מי הספר הזה (עמ׳ 253) <על: תרצה אתר. פתאום כבו כל האורות: פרקי פרוזה>

---

כרך כה (תשע״ג 2013)
מרקמים : תרבות, ספרות, פולקלור - לגלית חזן-רוקם / בעריכת הגר סלמון ואביגדור שנאן
פורסם גם ככרך כ״ח של מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי.

תוכן העניינים:

כרך ראשון
• הגר סלמון ואביגדור שנאן:  פתח דבר  (עמ׳ 1–3)
• גלית חזן-רוקם: לשוב אל צומת הדרך שלא נבחרה? אפשרויות וברירות בחקר מדעי היהדות (עמ׳ 4–10)
• ליטל בלינקו-צבע: רשימת פרסומיה של גלית חזן-רוקם׳ (עמ׳ 11–28)
• נעמה ואריאל רוקם: דיאלוג אינטימי: מבט פרטי על שירתה של גלית חזן-רוקם (עמ׳ 29–31)
   
• יאיר זקוביץ: על שלוש שאלות ׳מי זאת׳ בשיר השירים (עמ׳ 33–40)
• דניאל בויארין: רבי מאיר, התלמוד הבבלי והסטירה המניפאית (עמ׳ 41–61)
• יהושע לוינסון: מפואטיקה לפרקסיס: אנתרופולוגיה ספרותית ותפיסת הסובייקט בספרות חז״ל  (עמ׳ 63–86)
• דינה שטיין: נח, משפחתו, ןחיות אחרות: המדרש, הספרות העממית, ופרשנות הסיפור המקראי (או מחווה לסטרוקטורליזם)ּ (עמ׳ 87–105)
• עודד עיר-שי: ׳הרעש בבקעת ארבל׳: על מסורת אפוקליפטית יהודית גלילית משלהי העת העתיקה והקשריה ההיסטוריים והליטורגיים (עמ׳ 107–132)
• ענת שפירא: המשל הנרטיבי-ספרותי ב׳סדר אליהו׳ לאור המשל הדרשני בספרות חז״ל  (עמ׳ 133–151)
• יהושע גרנט: ׳אל קול שירי הנערה׳: על נשים אומרות שיר בשירה העברית בספרד  (עמ׳ 153–168) 
• שולמית אליצור: השיבוץ כצופן: בין ארץ-ישראל לספרד  (עמ׳ 169–185) 
• אופיר מינץ-מנור: ׳ועם רוחי גווייתי׳: שירי ויכוח יהודיים ונוצריים על אודות היחס בין הנפש והגוף (עמ׳ 187–209)
• תמר אלכסנדר: המכשף בלעם על פי מדרש מעם לועז (עמ׳ 211–224)
• לואיס לנדא: הפתגם הפלבאי והלמדני על פי ׳דון קיחוטה׳ למיגל דה סרוונטס (עמ׳ 225–235)
• מיכל הלד: ׳ללכת רוצה אני, אמא׳: תפיסת ירושלים בשיר עממי יהודי ספרדי כתנועה בין מיתוס ופרקסיס, בין נופים וכיסופים (עמ׳ 237–265)
• אדוין סרוסי: יופי נשי בל יתואר: שירי וצף יהודיים-ספרדיים, שיר השירים וקוראים נבוכים (עמ׳ 267–295)
• דן בן-עמוס: דמות היהודי בפתגם היידי (עמ׳ 297–303)
• רות הכהן-פינצ׳ובר: מדרש אליהו, גרסת (פליקס) מנדלסון  (עמ׳ 305–321)
• שולמית ברזלי: פרויד והטופוס של היהודי הנודד (עמ׳ 323–341)
• ירחמיאל כהן ומרים ריינר: שובו של היהודי הנודד ביצירתו של שמואל הירשנברג (עמ׳ 343–377)


כרך שני
• שלום צבר: מצוות חנ״ה - הדימויים החזותיים של שלוש מצוות האישה בקרב יהודי אירופה מימי הביניים ועד שלהי המאה התשע עשרה (עמ׳ 383–413)
• כרמלה אבדר: שחור ולבן בבגדי חתן יהודי מהעיר רדאע שבתימן: מפגש נשי-גברי ויהודי-מוסלמי על בגד מגי  (עמ׳ 415–459)
• אסתר יוהס: נדוניות של כלות יהודיות מאזמיר - חפצים ביוגרפיים (עמ׳ 461–483)
• עלי יסיף: חקר הפולקלור ותהליך חילונה של התרבות היהודית בעת החדשה (עמ׳ 485–501)
• חבצלת (זלק) לורברבוים: כוחו של פתגם - לתפקידו של פתגם בסיפור עגנוני (עמ׳ 503–515)
• חיים וייס: ארבעה תלמידי חכמים שהיו בעירנו: יחסי חכמים בבית המדרש בין התלמוד לש״י עגנון (עמ׳  517–530)
• אריאל הירשפלד: המקור ותהום הנשייה - בין סיפור לסיפור-עם בשני סיפורים של ש״י עגנון (עמ׳ 531–549)
• אילנה פרדס: האתנוגרפיות המקראיות של עגנון : ׳עידו ועינם׳ והחיפוש אחר השיר האולטימטיבי (עמ׳  551–569)
• עליזה שנהר: ש״י עגנון ׳האדונית והרוכל׳: תשתיות סיפוריות  (עמ׳ 571–581)
• תמר ס׳ הס: בדרך אל המושבה הסמוכה : לאה גולדברג נפגשת עם ברנר (עמ׳  583–600)
• חנן חבר: ׳שום גירוש לא פותר כלום׳ : על ׳חרבת-חזעה׳ מאת ס. יזהר (עמ׳ 601–614)
• נילי אריה-ספיר: פורים בשינקין - קרנבל בתל אביב של שנות השמונים (עמ׳ 615–630)
• אילנה רוזן: א ייד געפינט אן עצה (יהודי מוצא עצה) : קריאה בסיפור החיים  ובפתגמים ואמירות של ישראלי יוצא טרנסילבניה על חייו ברומניה הקומוניסטית  (עמ׳ 631–649)
• יורם בילו: ׳לעשות עוד הרבה מנחם מענדלים׳ : עקרות, הולדה ובריאה בחב״ד המשיחית  (עמ׳  651–677)
• חיה בר-יצחק: גברים ונשים מספרים את מיתוס בריאת האישה - על השימוש במיתוס להעברת מסר הגמוני וחתרני  (עמ׳  679–690)
• הגר סלמון: רקמות ׳גובלן׳ בישראל : לפיתוח קטגוריית ׳חפץ מעבר׳ בחקר תרבות חומרית  (עמ׳  691–714)
• עאמר דהאמשה: יהודים במפה הערבית : שמות מקומות עבריים בפי ערבים - קריאה ספרותית ותרבותית  (עמ׳  715–735)
• נינה פינטו אבקסיס והאני מוסא: השתקפות זהותם של ערביי ישראל בכינויים פרטיים המבוססים על העברית  (עמ׳  737–753)
• יעל זרובבל: ה׳תנ״ך עכשיו׳ : עכשוו, סטירה פוליטית וזיכרון לאומי <על ספרו של מאיר שלו> (עמ׳  755–773)
• דוד שולמן: בת המלך בתוך האבן : מעשייה מדרום הודו  (עמ׳ 775–787)
• פרדי רוקם: ׳מי שנוסע למרחקים יודע הרבה׳  <על ולטר בנימין וחנוך לוין> (עמ׳  789–795)

---

כרך כו (תשע״ג 2013)  / עורכים - אריאל הירשפלד, חנן חבר, יהושע לוינסון ; מזכיר המערכת - אריאל לוינסון.

תוכן העניינים:

• משה שושן: סיפור חוני המעגל במשנה, תענית ג, ח: מקרה מבחן של מלאכת הסיפור במשנה (עמ׳ 1–20)
• גלעד ששון: הסיפור המקראי המורחב על אביגיל המונעת מדוד לבוא בדמים (עמ׳ 21–40)
• אוריה כפיר: על הרון ועל האון - שיר האזור ׳אין רֹן בך׳ מאת אברהם הבדרשי  (עמ׳ 41–68)
• ניחם רוס: המעשייה ׳אם לא למעלה מזה׳ [מאת י״ל פרץ] ומקורה החסידי  (עמ׳ 69–99)
• אריאל לוינסון: ׳עולם על יד עולם׳ - לחידת ׳מרים׳ של ברדיצ׳בסקי  (עמ׳ 101–119)
• מימי חסקין: סובבוני להט אש בוערת - ההורה בתרבות ובספרות העברית (עמ׳ 121–147)
• דרור אֵידָר: ׳לפעמים מזנקת הקדושה מתוך קלון הרפאים של שפתנו׳: על הלא מודע וחומרי התהום בשפה העברית, בספרות ובתרבות הישראלית (עמ׳ 149–184)
• ערן צלגוב: המקום ושברו: על תשוקה, מקום ומיתוס ב׳חַוַגַ׳ה נַזַּר׳ למשה סמילנסקי (עמ׳ 185–197)
• דנה קרן–יער: מודרניזם משלה: מרים ילן–שטקליס ומסע הבנים לארץ הבובות (עמ׳ 199–225)
• רוני מירון: היסטוריה, היסטוריוגרפיה ובעיית הרציפות: עיון הרמנויטי בהגותו של ברוך קורצווייל (עמ׳ 227–277)
• הדס שבת–נדיר: אפקט ישורון ו׳תרגומו׳ בשירת שנות השבעים: על אבות ישורון, דן פגיס וארז ביטון (עמ׳ 279–309)
• מרים נייגר: ׳ולא אמרתי חזון אחרית ימים׳ - על אסכטולוגיה בשירת יהודה עמיחי. (עמ׳ 311–338)
• ענת דנציגר: ארבעה תרגילים בפואטיקה ויזואלית: על ׳מרוב אהבה׳, אלבום שיריה של דליה רביקוביץ׳ (עמ׳ 339–377)

---

כרך כז (תשע״ה 2014) * / עורכים - אריאל הירשפלד, חנן חבר, יהושע לוינסון ; רכזת המערכת - דפנה רייכמן.

תוכן העניינים:

• יונתן פיינטוך: אגדת רב אדא בר אבא - כפל הקשרים וכפל מסרים באגדה בסוגיה תלמודית אחת (עמ׳ 1–19)
• שולמית אליצור: גלות על אדמת המולדת : ביטויי מצוקה ותקווה בפיוטי ארץ-ישראל בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה (עמ׳ 21–36)
• אביטל דוידוביץ׳-אשר: חילול האישה וקידוש השם: הגוף הבתולי כאתר פולמוס בין-דתי : קריאה מחודשת בסיפור רצח שרית מסיפורי תתנ״ו (עמ׳ 37–66)
• ציפי קויפמן: לידה והולדה בחסידות : קריאות מגדריות (עמ׳ 67–101)
• יקיר אנגלנדר: המתח סביב מעמד גוף הצדיק : עיון בסיפורי בעל ה׳אהבת ישראל׳ מוויז׳ניץ (עמ׳ 103–131)
• יניב גולדברג: ׳לא אתה חתני׳ : קריאה פמיניסטית במחזה ׳בין שני עולמות (הדיבוק)׳ מאת ש. אנ-סקי. על שימוש בכלים ממסדיים כדי להינצל מנישואים כפויים (עמ׳ 133–152)
• עמרי בן-יהודה: היפרבולות והפגן: על כמה אלוזיות של ביאליק לעצמו (עמ׳ 155–183)
• דוד הד: ׳בית שבעלי בתים באים לשם׳ : עגנון על התאטרון (עמ׳ 185–203)
• זהבה כספי: אפוקליפסה, מרחב וזהות ב׳מושל יריחו׳ ו׳המשיח׳ מאת יוסף מונדי (עמ׳ 205–232)
• שמרית פלד: הבניית סובייקטיביות מינית נשית ב׳ויקטוריה׳ לסמי מיכאל בראי פרוזה עברית וישראלית (עמ׳ 233–262)
   
• רשימת המשתתפים (עמ׳ 263)
• English abstracts (pages vii-xv)

---

כרך כח (תשע״ו 2016) * / עורכים - אריאל הירשפלד, תמר ס׳ הס, יהושע לוינסון ; רכזת המערכת - דפנה רייכמן.

תוכן העניינים:

• עמוד השער ותוכן העניינים
• ראובן קיפרווסר: גורלם המר של אליחורף ואחיה: גלגולו של סיפור מארץ ישראל שירד לבבל (עמ׳ 3–26)
• תמר קדרי: שירה ופשרה: מבט חדש על דרשות חז״ל לשיר השירים (עמ׳ 27–54)
• חנן מזא״ה: ׳עיקר עיבורה שלדינה זכר היה׳ : שורשיה וגלגוליה של מסורת אגדית בספרות חז״ל (עמ׳ 55–82)
• איתי מרינברג-מיליקובסקי: ׳בקיבוץ גליות ובהקבץ בתולות׳ : לשאלת זיהוי הפיוטים המוזכרים לגנאי בתשובת רב נטרונאי גאון (עמ׳ 83–91)
• אופיר מינץ-מנור: הכינוי הפייטני וזיקתו ללשון הציורית בפיוט הקדם-קלסי (עמ׳ 93–112)
• יותם פופליקר: ׳ים אחרון׳ בדרך לאמריקה : ׳אמיגרנטים׳ כסיפור-מפתח ליצירתו של ל״א אריאלי (אורלוף) (עמ׳ 113–137)
• איתמר דרורי: שובו של המחבר - על ׳פעמון ורימון׳ לחיים הזז (עמ׳ 139–165)
• דביר צור: ׳חזיון הולדת היהודי החדש בארץ החדשה׳ : על יחסי חלוצים וילידים בכמה מסיפורי ס׳ יזהר, או: על ריבוי הפנים של הבית הילידי (עמ׳ 167–198)
• אילנה סובל: ׳הילדה בעלת טלף התיש׳ : התעוללות הורית, מטמורפוזה ופואטיקה בשירת צביה ליטבסקי (עמ׳ 199–227)
• ננסי עזר: חתירה אל מחוץ למרכז ופריצה אל תוך-תוכו בשתי אוטוביוגרפיות ספרותיות: ׳פוסט מורטם׳ ליורם קניוק ו׳ורד הלבנון׳ ללאה איני (עמ׳ 229–246)
  
  סקירת ספרות
• דינה ברדיצ׳בסקי: ביקורת הריבונות וריבונות הביקורת <על  ספרה של שמרית פלד, ״הריבון הישראלי: השיח והרומן, 1967–1973״> (עמ׳ 249–254)
• דורית למברגר: ספרות כסימפטום או פרשנות כסימפטום? <על ספרם של יוחאי אופנהיימר וקציעה עלון ״אמנות הסימפטום: קריאות ביצירותיו של אהרן אפלפלד״> (עמ׳ 255–258)
• דודו רוטמן: אבל הטקסטים לעולם עומדים <על ספרו של עלי יסיף ״מאה סיפורים חסר אחד : אגדות כתב יד ירושלים בפולקלור היהודי של ימי הביניים״> (עמ׳ 259–268)

---

כרך כט (תשע״ז 2017)  / עורכים - אריאל הירשפלד, תמר ס׳ הס ; מזכיר המערכת - אליי קורנצקי.

תוכן העניינים:

• עמוד השער
• תוכן העניינים


• ארנון עצמון: ׳ויהי ביום כלות משה׳ : עריכה ומשמעות בפסיקתא דרב כהנא, בפסיקתא רבתי ובתנחומא על התורה (עמ׳ 1–37)
• יובל פרנקל: המחלוקת על הסמיכה – על מחלוקת וסמכות (עמ׳ 39–64)
• נועם סמט: כבוד חכמים ינחלו : עיון בעריכתה של סוגיית כבוד הבריות (עמ׳ 65–91)
• רחל חיטין-משיח ותמר לביא: שני פיוטי בקשה מאת ר׳ ידידיה מונסוניגו (עמ׳ 93–106)
• אמיר בנבג׳י: המשכילים כמגיני  הטקסט : פרידיגמה שלישית של נאורות יהודית  (עמ׳ 107–144)
• תמר שלמון-מאק: היחלשות בית האב והתפתחות קשרי שארוּת בספרות האגרונים העבריים במזרח אירופה במאה התשע עשרה (עמ׳ 145–183)
• עינת ברעם אשל: נֹח בשבע גרסאות : ספרות הילדים העברית מתבוננת בסיפור המבול (עמ׳ 185–211)
• שירה סתיו: הֱיֵה לי אם ואח : רחל וביאליק  (עמ׳ 213–234)
• לילך נתנאל: יצירתו העברית המוקדמת של זלמן שניאור : בעקבות הרומן האבוד ׳ספר הנדודים׳ (עמ׳ 235–258)
• חיה שחם: ׳העולם הוא חידה, אך החידה היא עולם׳ : על חידות ותבנית חידה ב׳ספר החידות׳ של אלתרמן ומחוצה לו (עמ׳ 259–277)
• טל הולץ: עבד של הזמן : עבודת האבל בסיפורת השואה  של דור תש״ח (עמ׳ 279–303)

תעודה
• שי גינזבורג ותמר ס. הס: פסח גינזבורג – שני מכתבים (כריסטיאניה, 1917; לונדון, 1918)  (עמ׳ 307–321)

סקירת ספרות
• שי גינזבורג: הספרות, הקולוניאליזם והאימפריה <על ספרו של חנן חבר: ״לרשת את הארץ, לכבוש את המרחב: על ראשית השירה העברית בארץ ישראל״> (עמ׳ 325–333)

---

עודכן לאחרונה: 17 ביולי 2018

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר