איריס מילנר (סלומון), חוקרת ספרות, נולדה בג׳ בניסן תשי״ח, 24 במארס 1958 בטבריה, גדלה על שפת הכנרת, ומאוחר יותר עברה עם משפחתה לאילת ולרמת גן. את לימודיה האקדמיים החלה באוניברסיטת ניו יורק (NYU), בחוגים לפסיכולוגיה ולפילוסופיה. את התואר השני והשלישי למדה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל עבדה ככתבת במוסף ״הארץ״. בעבר כיהנה כראשת תוכנית המצטיינים המשולבת במדעי הרוח והאמנויות ע״ש מרק ריץ׳ וכיום היא פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב וראשת החוג.
    עיקר מחקרה עד כה עוסק בייצוג ספרותי של השואה. מילנר חוקרת את כוח המשיכה של השואה כנושא ספרותי, את אסטרטגיות הייצוג שלה ואת ההיבטים הסוציולוגיים־ספרותיים של בני הדור השני לשואה. מילנר, דור שני לניצולת שואה בעצמה (אמה עלתה לארץ לאחר השואה, שבה גורשה לגטו בטרנסניסטריה), חוקרת את הקורפוסים של ספרות השואה ושל הדור הספרותי שאחריה, תוך בחינת ההיבטים הנרטולוגיים – גם כנובעים ממהלכים ושינויים תרבותיים וגם כמחוללים אותם.
    ספרה הראשון, ״קרעי עבר: ביוגרפיה, זהות וזיכרון בסיפורת הדור השני״, יצא ב-2003 בהוצאת עם עובד. מחקר זה מתייחס לקבוצה גדולה של רומנים וסיפורים מן הספרות הישראלית, העוסקים בדמויות של בני הדור השני לשואה או שנכתבו על ידי בני ניצולים. הקו המארגן את היצירות הוא מסע בארץ השתיקה. הפרת השתיקה לא גוררת תחושת רווחה, אלא התפוררות ושתיקה מחודשת. ברקע, בנייתה של החברה הישראלית על קרעי השואה והשתקפותו של תהליך זה בספרות מתאפיינות גם הן באלמנטים רבים של השתקה והדחקה. בספרות הדור השני, טוענת מילנר, השתיקה יוצרת דחף חתרני: בני הניצולים מבקשים לתת קול למה שלא סופר בספרות של הוריהם.
    ספרה השני, ״הנרטיבים של ספרות השואה״ (2008), עוסק בייצוג השואה ביצירותיהם של בני ״הדור הראשון״: ספרות המתארת את השואה עצמה, שנכתבה לרוב על ידי ניצולי שואה. מילנר בוחנת את שאלת הלגיטימיות של ייצוג השואה בספרות יפה, ואת המודוסים המתאימים לה. הפרקים האחרונים של הספר עוסקים בהשפעותיה של השואה על הספרות הישראלית, ובקיומה של הגות ממשמעת בספרות הניצולים.
    לבד מתחום ייצוג השואה פירסמה מילנר מאמרים על טראומה והחלמה בספרות ועל סיפורי ילדות והתבגרות, ודנה ביצירותיהם של אהרן אפלפלד, עמוס עוז וק׳ צטניק. כיום היא עוסקת בביקורת ספרות בדגש על קריאה פסיכואנליטית, וחוקרת את מימושיו של מושג ה״מאוים״ בטקסט הספרותי.

נכתב על־ידי מוריה דיין עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית