אברהם שלונסקי משורר, סופר, מתרגם ועורך נולד בכפר קריוקוב, אוקראינה בה׳ באדר ב׳ תר״ס, 6 במארס 1900. תאריך הולדתו, על סף המאה העשרים, סימל בעיניו את ייעודו: להיות המשורר הנבחר, נושא הדגל של הספרות העברית במאה החדשה. אביו, טוביה, היה ממוצא חב״די, איש משכיל, ציוני וחסידו של אחד העם. אמו, ציפורה לבית ברוורמן, היתה קרובת משפחה של חנה, אמו של מנחם מנדל שניאורסון (לימים הרבי מלובביץ׳). בנעוריה היתה ציפורה חברה במפלגה מהפכנית והשתתפה בפעולות מחתרת נגד הצאר.
    לאחר פרעות 1905 עברה המשפחה לעיר יקטרינוסלב. בגיל שלוש־עשרה נשלח שלונסקי ללמוד בגימנסיה ״הרצליה״. כשחזר לביתו בחופשת הקיץ פרצה מלחמת העולם הראשונה, הדרכים נותקו והוא המשיך את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב. השנה שבה שהה בארץ שינתה את שפתו, והוא עבר מדיבור וכתיבה בהברה אשכנזית להברה ספרדית. בגיל שמונה החל לכתוב שירים והמשיך בנעוריו, אך גנז אותם, ומהם רק ״בדמי יאוש״ התפרסם (בכתב העת השלוח, 1918). שיר זה, כמו רוב השירים שכתב בתקופה זו, הוא שיר ביאליקאי מובהק, המבטא תחושה של ״צער העולם״ ברוח סוף המאה התשע־עשרה.
    בזמן המהפכה הבולשביקית עברה עירו יקטרינוסלב טלטלות רבות: הצבא האדום והצבא הלבן שלטו בה חליפות, ושני הצבאות פרעו ביהודים. כאשר התבסס השלטון הסובייטי נאסרה כל פעילות ציבורית ציונית, ושלונסקי, שהיה חבר תנועת ״החלוץ״, החליט לעלות ארצה. הוא נסע לקרים וניסה לגנוב את הגבול, אולם ההרפתקה נכשלה.
    בראשית 1921 הצטרף לחברי ״החלוץ״ שעמדו לעלות ארצה, ולאחר טלטולים רבים הגיעו בספטמבר 1921 (סוכות תרפ״ב). זמן קצר שהה במחנה אוהלים בתל־אביב ואחר כך הצטרף לגדוד העבודה בעין חרוד. שם עבד כ״חצי פועל חצי מורה״ במשך ארבעה חודשים ושם גם כתב כמה שירים ופזמונים, בהם הפזמון ״לא אכפת״ (תה ואורז יש בסין), ותירגם את המנון הפועלים, האינטרנציונל. בהיותו בגדוד העבודה חש שלונסקי בקונפליקט בין היותו איש רוח לבין היותו חלוץ והצניע את עובדת היותו משורר. בפרק הזיכרונות שלו, מעגבניה עד סימפוניה (1954), תיאר את טקס הנידוי ההומוריסטי שערכו לו חבריו לאחר שנודע להם ששירו ״הרכב״ נדפס בהפועל הצעיר (29.3.1922). שנים אחדות לאחר שעזב את הגדוד כתב את שירי ״גלבוע״ ו״יזרעאל״, שבהם תיאר את עבודת החלוצים כבראשית חדשה והעלה את החיים בעמק למדרגה של קדושה.
    לאחר שעזב את גדוד העבודה התיישב בתל־אביב והחל לפרסם שירים ורשימות בכתב העת הדים שערכו אשר ברש ויעקב רבינוביץ. רשימותיו עסקו בנושאים ספרותיים וינקו מהאסכולות המודרניסטיות באמנות המאה העשרים (בעיקר הפוטוריזם והאקספרסיוניזם). הוא תיאר בהן את תחושת היתמות של האדם האורבני ואת עליונות עולם הרוח, החידה והסוד על העולם החומרי. כן תבע לעסוק בנושאים אקטואליים בצורה חדשנית, וביקש להכניס לספרות אלמנטים שנחשבו עד אז ״לא אסתטיים״.
    ביוני 1924 התפרסם ספרו הראשון, דוי (״הדים״), שכלל שתי פואמות אלגוריות. בספר תיאר את הכמיהה של האנושות לגאולה נצחית. לפי תפישתו גאולה כזו לא תבוא לעולם, ועל האדם לשאת באומץ את הסבל המתמשך. דוי זכה לקבלת פנים צוננת בשל חדשנותו וריחוקו מהווי החיים בארץ. בסוף 1924 נסע לפריז ושהה בה כשנה. את הפואמה האלגורית ״גלגול״, שכתב שם, גנז ושוב לא חזר לכתוב בז׳אנר זה. עם חזרתו ארצה החל לעבוד בעיתון דבר. בתקופת עבודתו בעיתון כתב שירים ומאמרים, שעוררו תגובות סוערות. הוא התפלמס עם עורך העיתון, ברל כצנלסון, שטען כי אין לעשות הבחנה בין סופרים לבין ״חברים מן השורה״, ולכולם זכות שווה לכתוב בעיתון. שלונסקי ראה בכך זלזול במעמדו של הסופר ודבק בביטוי ״סופר בן כ״ד שעות״: סופר שכל עיסוקו הוא בתחום הספרות ולא חלוץ הכותב לאחר יום עבודה. עם הקמתו של כתב העת כתובים על ידי אגודת הסופרים (26.7.1926), הצטרף שלונסקי לעורכו, אליעזר שטיינמן. תחילה עזר לו בעריכה ובהמשך שימש עורך נוסף (12.12.1929). שלונסקי ושטיינמן ניהלו מעל דפי כתובים מאבק מול ביאליק וסופרי דורו למען שינוי פני הספרות ברוח המודרניזם. אחד מגילויי המאבק החריפים היה ״ריב הלשונות״; עברית מול יידיש. שלונסקי טען כי ביאליק רואה בעברית וביידיש לשונות אחיות, ואילו הוא דרש לראות בעברית את הלשון הבלעדית. בעקבות הפולמוס והעלבונות שהטיח שלונסקי בביאליק, הסירה אגודת הסופרים את חסותה מכתובים. שלונסקי ראה את עצמו כיורשו הלגיטימי של ביאליק וכיוצר ״נוסח״ מודרניסטי חדש בשירה. באותן שנים עסק ביאליק בעיקר במפעל הכינוס של אוצרות העבר: שירת ימי הביניים, האגדות והמדרשים. שלונסקי ושטיינמן טענו כי ביאליק חולש על התקציבים, מפנה אותם לכינוס נכסי התרבות של העבר, ובכך עומד בדרכם של המשוררים הצעירים ומונע בעדם מלפרסם את יצירותיהם החדשניות. ״מפני הכותל המערבי וקבר רחל שוכחים את עמק יזרעאל״, כתב שלונסקי במסה ״מן הקצה אל הקצה״ (א. ב. יפה. א. שלונסקי המשורר וזמנו, עמ׳ 43). המאבק הגיע לשיאו בביקורת החריפה של שלונסקי על שירו של ביאליק ״ראיתיכם שוב בקוצר ידכם״.
    במשך שש השנים שבהן יצא כתובים לאור פירסם בו שלונסקי שירים, תרגומים, מסות ומאמרים שבהם הכשיר את הקרקע לקבלת השירה המודרניסטית ולקבלתו שלו כמשורר המייצג שירה זו. הוא תיאר בשיריו את המשורר כאיש רוח, כנביא אמת, כבן דמותו של איוב, כמשוגע וכזר ומוזר שהקהל אינו מבין אותו, בדומה למשוררים הצרפתים ״המקוללים״. במקביל לעבודתו בכתובים עבד שלונסקי גם בהארץ (1928–1942) ופירסם שם מאמרים וביקורות.
    בתקופת כתובים פירסם שלונסקי שלושה ספרי שירה: לאבא־אמא (1927), בגלגל (1927) ובאלה הימים (1930); שנים־עשר ספרי תרגום, שהחשוב בהם הוא שנים עשר לאלכסנדר בלוק; וארבעה מחזות עבור התיאטרונים ״אהל״ ו״הבימה״. חיבר גם פרסומות בחרוזים, כדי לסייע לתקציב כתב העת.
    בסוף 1932 התפרקה חבורת כתובים. שלונסקי וְיתר בני החבורה פרשו, וייסדו את חבורת ״יחדיו״ ואת כתב העת שלה טורים (22.6.1933), שיצא בעריכתו של שלונסקי במשך שנה אחת (1933–1934), והתחדש לשנה נוספת (1938–1939). בתקופת טורים פירסם שלונסקי את ספרי השירים אבני בוהו (1934) ושירי המפולת והפיוס (1938) ואת הקובץ הפציפיסטי לא תרצח, ילקוט קטן של שירים נגד המלחמה, בתרגומו (1933). ב־1937 תירגם שלונסקי את יבגני אונייגין לפושקין, ומאז ועד 1971 עיבד והוציא אותו בשש מהדורות שונות. ב־1939 התפלגה חבורת ״יחדיו״. שלונסקי הצטרף לתנועת השומר הצעיר וערך את הדפים לספרות של שבועון השומר הצעיר. במלחמת העולם השנייה זנח את השקפת עולמו הפציפיסטית וטען כי בשעה זו של פיקוח נפש מותר לרתום את העט לכתיבת חרוזי תעמולה. תגובתו על מלחמת העולם השנייה היתה קובץ שירים שתירגם: שירי הימים, ילקוט משירת העולם על מלחמת העולם (1946), שבו פירסם גם את שיריו ״נדר״ ו״מול יום האכזבות״.
    שלונסקי היה ממקימי הוצאת ספרית פועלים (1939), ועמד בראש המדור לספרות יפה. בשנים 1943–1949 ערך את הדף לספרות של משמר (שנקרא לימים על המשמר), ובשנים 1946–1948 ערך את השבועון עתים. ב־1946 ייסד את ״צוותא – המרכז לתרבות מתקדמת״. כשהוקמה מפלגת מפ״ם (1948) הצטרף לשורותיה, היה פעיל בתנועת השלום העולמית והשתתף בוועידות הבינלאומיות שלה. בשנים 1950–1957 ערך את שנים־עשר כרכי כתב העת אורלוגין, שבהם ראה את גולת הכותרת של מפעל העריכה שלו. באורלוגין בא לידי ביטוי מתמשך ומשמעותי מעמדו המרכזי של שלונסקי בתקופתו, כמו גם תרומתו הגדולה לספרות העברית: טיפוח המודרניזם, המחויבות האידיאולוגית־פוליטית לשמאל הישראלי, שעמד בסימן ההשפעה המכרעת של התרבות הרוסית ״המתקדמת״; ״הריאליזם הסוציאליסטי״.
    שלונסקי הוא אבי השירה העברית החדשה בארץ ישראל. כל מפעלותיו נבעו מרצונו לחדש את פני התרבות הארץ־ישראלית ברוח הזמן. הוא היה משורר פורץ דרכים, שהעביר את השירה מהברה אשכנזית להברה ספרדית. כתב שירה מופשטת, מלוטשת, המתרחקת במכוון מהחוויה. הוא תיאר את הפרעות שחווה בילדותו, את תקופת העלייה השלישית בעמק יזרעאל ובעין חרוד, את אימת השואה המתקרבת, את מוראות מלחמת העולם השנייה, את תל־אביב ופריז, אך כל זאת בצורה מוכללת וסמלית. הוא תרם תרומה חשובה לעליית המשמר המודרניסטית בספרות: נתן אלתרמן, לאה גולדברג, אלכסנדר פן, יעקב הורוביץ. הוא חנך את ביכורי שירתם וכיוון את צעדיהם של רבים מסופרי דור תש״ח. הוא הגמיש את הלשון העברית וחידש מילים, ניבים ופתגמים. הוא ידוע כמתרגם אמן, שתירגם ממיטב ספרות העולם: שירים, סיפורים, רומנים ומחזות. בתרגום ראה ״מלאכת עבודה ומלאכת מחשבת״. מתרגומיו: בשפל למ׳ גורקי (מחזה, 1933), אופרה בגרוש לקורט וייל וברטולד ברכט (מחזה, 1933), רביזור לנ״ו גוגול (מחזה, 1935), פואמה פדגוגית לא׳ מקארנקו (1941), שירת רוסיה (בעריכת שלונסקי ולאה גולדברג, ובתרגומם של שלונסקי ואחרים, 1942), המלט לשקספיר (1946), טיל אולנשפיגל לשארל דה־קוסטר (1949), קולא ברוניון לרומן רולן (1950), סיפורים ליצחק בבל (1963).
    כתב גם ספרי ילדים שנועדו להעשיר את עולמו ואת שפתו של הקורא הצעיר. תרומתו לילדים היתה ספריו עלילות מיקי מהו (1947), אני וטלי בארץ הלמה (1957) והמחזה עוץ לי גוץ לי (1966).
    זכה פעמיים בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (1947; 1967), בפרס ביאליק (עם א׳ שטיינמן, 1960), בפרס ישראל (1967) ובפרס פיכמן (1973). חודשים ספורים לפני מותו עוד הספיק למסור לדפוס את שיריו האחרונים, אך ספרו האחרון, ספר הסולמות, ראה אור יום לאחר מותו.
    אברהם שלונסקי נפטר בט״ז באייר תשל״ג, 18 במאי 1973.

לכתבות נוספות על אברהם שלונסקי בספריה הלאומית

יצירות אברהם שלונסקי בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי חגית הלפרין עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, אתר אברהם שלונסקי, לקסיקון אופק לספרות ילדים, תדהר, Электронная еврейская энциклопедия, ITHL]
[צילום: הנס ח. פין, לשכת העתונות הממשלתית] 

גוברין, נורית. ״מעגלו של פולמוס״. ״מאופק אל אופק: ג. שופמן, חייו ויצירתו״ ב׳. תל־אביב: יחדיו, אוניברסיטת תל־אביב. 1982. 428–457;
הולצמן, אבנר. ״עמק יזרעאל בספרות העברית״. ״אהבות ציון״. ירושלים: כרמל. 2006. 188–208;
הלפרין, חגית (בהשתתפות גליה שגיב). ״מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של ״אברהם שלונסקי״ ופארודיה על שירתו״. תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית. 1997;
הלפרין, חגית וזיוה שמיר. ״ראשיתו של ׳מאזניים׳. ״מאזניים״ – ספר היובל, מ״ח (5–6), אפריל–מאי 1979. 23–37;
זמורה, ישראל. ״אברהם שלונסקי״. תל־אביב: יחדיו. 1937;
ירדני, גליה. ״אברהם שלונסקי״. ״ט״ז שיחות עם סופרים״. עין חרוד: הקיבוץ המאוחד. 1961. 118–109;
כהן, ישראל. ״אברהם שלונסקי״. ״פנים אל פנים״. תל־אביב: יחדיו. 1979. 138–150;
שביט, זהר. ״החיים הספרותיים בארץ ישראל 1910–1933״. תל־אביב: הקיבוץ המאוחד. 1982.

ספריו:

• לאבא־אמא : צרור שירים (תל־אביב : כתובים, תרפ״ז) <מהדורה מצולמת חדשה יצאה לאור בהוצאת ספרית הפועלים ב־2010>
• בגלגל : שירים ופואימות (תל־אביב : דבר, תרפ״ז)
• אבני בהו : ובו שני שערים – אבני בהו, וכרכיאל (תל־אביב : יחדיו, תרצ״ד)
• שירי המפֺלת והפיוס : שירים (תל־אביב : יחדיו, תרצ״ח)
• על מלאת (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1947)
• שירים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1954) <שני כרכים>
• ילקוט אשל
• ילקוט שירים (תל־אביב : יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשכ״ז 1967) <ליקט והוסיף מבוא והסברים – א.ב. יפה>
• משירי הפרוזדור הארוך (מרחביה : ספרית פועלים, 1968)
• כתבים (מרחביה ; תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ב 1971) 10 כר׳.
  התוכן:
  • שירים (חמישה כרכים):
    • א. סתם. בחפזי. דוי.
    • ב. גלבע לך לך. מתים. באלה הימים.
    • ג. אבני בהו. כרכיאל.
    • ד. על מלאת. מספר היורה.
    • אבני גויל. צמרות בסופה. אבני גבול. כוכבי שבת. משירי הפרוזדור.
  • תרגומי שירה א: משירת המופת, משירת רוסיה.
  • תרגומי שירה ב: משירת העמים, משירת יידיש.
  • תרגומים משירת העולם: יבגני אוניגין מאת א״ס פושקין.
  • תרגומים משירת העולם: מחזות, ליריקה מאת א״ס פושקין.
  • תרגומים משירת העולם: המלט, המלך ליר מאת ויליאם שקספיר.
• ספר הסלמות : שירים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ג 1973)
• מול הישימון (תל־אביב : ספרית פועלים ועירית תל־אביב יפו, תשל״ד 1973) <רישומים – אריה נבון> <שירים>
• מכתבים ליהודים בברית־המועצות (תל־אביב : ספרית פועלים בשיתוף עם יד שלונסקי, תשל״ז 1977) <כינוס, הערות ופתח דבר – אריה אהרוני; הביא לדפוס חיים פלג>
• מלאת (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, ספרית פועלים, תשל״ט) <שירים>
• פרקי יומן (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981) <הביא לדפוס – אריה אהרוני>
• הגל הקל של השירה העברית :  פזמונות פרסום מפרי עטם של אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן ולאה גולדברג שנכתבו בשנות השלושים (תל־אביב : פרוזה, תשמ״ה) <כינס, בחר והקדים מבוא אורי סלע ; רישומים מאת אריה נבון>
• דגש קל (תל־אביב : ספרית פועלים : קרן תל־אביב לספרות ואמנות ע״ש יהושע רבינוביץ : יד שלונסקי, תשנ״ד 1993) <כינס, ערך והביא לדפוס אריה אהרוני>
• מכתבים למשוררת צעירה : מכתבי אברהם שלונסקי לצילה שמיר, 1971–1973 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1997) <כולל אחרית דבר מאת חגית הלפרין>
• מסות ומאמרים : העשור הראשון, 1922–1933 (בני־ברק : ספרית פועלים – הוצאת הקיבוץ המאוחד, המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על־שם לאורה שוורץ־קיפ, אוניברסיטת תל־אביב, תשע״א 2011) <עריכה, מבוא והערות – חגית הלפרין וגליה שגיב ; בהשתתפות רחל ורדיגר־סטפק> <המאמרים בקובץ נדפסו לראשונה בעיתון ״מחיינו״ של גדוד העבודה, בכתב העת ״הדים״, בשבועון ״כתובים״ ובעיתונים ״דבר״ ו״הארץ״. רובם כונסו בספר זה לראשונה ולהם נלווים מבואות והערות המבהירים את ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים והחברתיים>

תרגום:

• חיים ... / ד. אברהמית (תל־אביב : כתובים, תרפ״ט) <תרגום מכתב־יד>
• יבגני אוניגין : (רומן בחרוזים) / מאת אלכסנדר פושקין (תל־אביב : הוצא לאור ע״י ועד היובל, תרצ״ז) <מהד׳ שניה יצאה לאור בהוצאת ספרית פועלים בתש״ה; מהד׳ חדשה בעריכת אריה אהרוני יצאה לאור בתשנ״ב 1992, מהד׳ דו־לשונית, עברית ורוסית, עמוד מול עמוד בתשנ״ט 1999 ומהד׳ אלבומית מאויירת עם רשימות מאת אריה אהרוני, לאה גולדברג ועמינדב דיקמן ועם איורים מאת נ. קוזמין ב־2007>
• חיים גראביצר / פישל שניאורסון (תל־אביב : מסדה, 1939–1940) 2 כר׳. <יצא לאור שנית בתשט״ז ולאחרונה ב־2013>
• דמויות קרובות / איציק מנגר (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1941)
• מסעי הצפרים / ק. דוידוב (מרחביה : ספרית פועלים : הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1941) <ציורים – ג. ריטלר ; פתח־דבר מאת יהושוע מרגולין> <מהדורה חדשה יצאה לאור בתשל״ב 1972>
• ז׳ן שן – שורש החיים / מיכאיל פרישוין (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1942)
• סקיתים / אלכסנדר בלוק (מרחביה : הקבוץ הארצי השומר הצעיר, תש״ג) <עברית ורוסית, עמוד מול עמוד>
• מעשה טיל אולנשפיגל ולמה גודזק :  לספר כל עלילותיהם רבות השעשועים העוז והתהילה אשר עוללו בארץ פלאנדרן ושאר מקומות / שרל דה־קוסטר (מרחביה : ספרית פועלים, תש״ט 1949) <חתוכי־עץ – פרנץ מסרל>
• טרגדיות קטנות / א. ס. פושקין (מרחביה : ספרית פועלים, תשט״ו 1954)
• המלך ליר / מאת ויליאם שקספיר (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, תשט״ו)
• בוריס גודונוב / מאת א״ס פושקין (מרחביה : הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1956)
• האביר הכילי / א.ס. פושקין (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1957)
• סיפורים / יצחק בבל (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ג 1963) <״הדפסה מיוחדת לבתי ספר״ יצאה לאור בתשמ״א 1981 ״מבחר סיפורים לפי תכנית הלימודים החדשה בספרות לכתות י׳–י״ב ״>
• שירה / א.ס. פושקין (מרחביה : ספרית פועלים, 1966) <התוכן: יבגני אוניגין – בוריס גודונוב – האביר הכילי – מוצרט וסלירי – אורח האבן – משתה לעת דבר – רוסלקה – סוף דבר ופרושים, מאת לאה גולדברג>
• מכמרות בטרם שחר : שירים ופואמות (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ג 1973)
• סדום, חלום הגולם, שאפ / ה. לויק (תל־אביב : ספרית פועלים : יד שלונסקי, תשמ״ד 1983) <הביא לדפוס אריה אהרוני>
• להמשך אל השמש : סיפורים ורשימות / יצחק באבל (תל־אביב : ספרית פועלים : יד שלונסקי, תשמ״ד 1984) <הביא לדפוס אריה אהרוני>
• יבגני אוניגין / א״ס פושקין (ירושלים : ספרית פועלים, 1999) <עברית ורוסית עמוד מול עמוד>
• יבגני אוניגין / א. ס. פושקין (בני ברק : ספרית פועלים, 2007) <האיורים מעשה ידי הצייר הרוסי נ. קוזמין; מהד׳ אלבומית מאויירת; כולל רשימות מאת אריה אהרוני, לאה גולדברג ועמינדב דיקמן>

עריכה:

• לא תרצח : ילקוט קטן של שירים נגד המלחמה / מצורפים, מתורגמים ומוסברים במאמר־מבוא ע״י א׳ שלונסקי (תל־אביב : יחדו, תרצ״ב)
• 6 פרקי שירה / בעריכת א. שלונסקי (מרחביה : ספרית פועלים, תש״א) <התוכן: שלשה קולות / רפאל אליעז – שיר ארבעה אחים / נתן אלתרמן – בשולי הימים / יוכבד בת־מרים – על הפריחה / לאה גולדברג – ברקיע השביעי / אלכסנדר פן – שירי הלחם והמים / א. שלונסקי>
• שירת רוסיה / בעריכת א. שלונסקי ול. גולדברג (מרחביה : הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1942) <מהדורה פקסימילית יצאת לאור על־ידי ספרית פועלים בתשמ״ג 1983>
• שירי הימים : ילקוט משירת העולם על מלחמת־העולם (עין־חרוד : הקיבוץ המאוחד, תש״ו 1945) <מהדורה פקסימילית יצאה לאור על־ידי ספרית פועלים ו״יד שלונסקי״ בתשמ״ה 1985>

על המחבר ויצירתו:

• יבול : קובץ לדברי ספרות ומחשבה עם יובל אברהם שלונסקי (תל־אביב : ספרית פועלים, 1950) <התוכן: א: על המשורר – ב: דברי שירה ופרוזה – ג: דברי הגות ומחשבה>
• אברהם שלונסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אביעזר ויס (תל־אביב : עם עובד, תשל״ה 1975)
• ספר שלונסקי א׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / ערך ישראל לוין ; [המלביה״ד – נסים קלדרון וחנה דויד] (תל־אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״, תשמ״א 1981)
  תוכן העניינים:
• ספר שלונסקי ב׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – עוזי שביט ; עורכת משנה – חנה דויד (תל־אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״ : הוצאת ספרית פועלים, תשמ״ח 1988)
  תוכן העניינים:
  על הספר:
  • הגורני, אברהם.  ״לא פואמות או דרמות״! דבר, ט׳ בתמוז תשמ״ח, 24 ביוני 1988, עמ׳ 20 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת־ימינו (תל־אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 275–279>
• אופנגנדן, ארי.  ההעדר בשירתו ובהגותו של אברהם שלונסקי  (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש״ע 2010)
  תוכן העניינים:
  על הספר:
  • ארליך, צור. מאיסת האליטות.  מקור ראשון, שבת, ט׳ בשבט תשע״א, 14 בינואר 2011, עמ׳ 13 <פורסם גם באתרו של צור ארליך>
  • לאור, יצחק. נפשי כמזוזה שנמחק לה שדי.  הארץ, תרבות וספרות, ז׳ בחשון תשע״א, 15 באוקטובר 2010, עמ׳
• בהט, יעקב.  אברהם שלונסקי : חקר ועיון בשירתו ובהגותו (תל־אביב ; ירושלים : יחדיו : דביר, תשמ״ב)
  על הספר:
  • הגורני־גרין, אברהם. [על] יעקב בהט, ״אברהם שלונסקי : חקר ועיון בשירתו ובהגותו״ (תשמ״ב). דבר, 19 בנובמבר 1982, עמ׳ 17.
• הלפרין, חגית.  המאסטרו : חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי (בני־ברק : ספרית פועלים – הוצאת הקיבוץ המאוחד : המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על־שם לאורה שוורץ־קיפ – אוניברסיטת תל־אביב, תשע״א 2011) <כולל נספח: ספרי שלונסקי ושיריו שהתפרסמו עד שנת 1937>
  תוכן העניינים
  על הספר:
  • בן, מנחם.  על ספרה של חגית הלפרין. מעריב
  • בן־דוד, יערה.  בעקבות המאסטרו.  מאזנים, כרך פ״ה, גל׳ 1 (ניסן תשע״א, אפריל 2011), עמ׳ 57–58.
  • הירש, אלי.  חגית הלפרין, ״המאסטרו, חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי״.  ידיעות אחרונות, 7 לילות, 11 בפברואר 2011, עמ׳
  • לבני, יצחק.  בין שישי לשבת : יצחק לבני משוחח עם חגית הלפרין על אברהם שלונסקי. רשת ב׳, ט״ו באדר א׳ תשע״א, 19 בפברואר 2011.
  • לאור, יצחק.  כגודל החוב, כן גודל הבגידה.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א באדר א׳ תשע״א, 25 בפברואר 2011, עמ׳
  • לויתן, עמוס.  קצה הקרחון.  עתון 77, גל׳ 353 (ניסן תשע״א, אפריל 2011), עמ׳ 42–44.
  • מיכאלי, רבקה.  שיחה עם חגית הלפרין. רדיו ללא הפסקה FM 103, באה לשבת, ל׳ בשבט תשע״א, 4 בפברואר 2011.
  • נגב, אילת.  באלה הימים.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 944 (כ״ד באדר ב׳ תשע״א, 30 במארס 2011), עמ׳ 8.
  • צור, מוקי.  ביוגרפיה חדשה מציגה את שלונסקי באור חדש.  MyNet קיבוץ <מקוון>, י״א באדר א׳ תשע״א, 15 בפברואר 2011.
• הלפרין, חגית.  שלונסקי בארץ עוץ לי גוץ לי  (תל־אביב : רסלינג, 2023)
  תוכן העניינים
• יגר, רני. אברהם המאמין העברי : חולין ודתיות ביצירתו של אברהם שלונסקי (ירושלים : כרמל, 2021)
• ימיני, בת־ציון. קווי לשון ייחודיים למשוררות בהשוואה למשוררים בדורו של שלונסקי ... (רמת־גן, תשס״ג 2003) <דיסרטציה – אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ג (לשון עברית ולשונות שמיות)>
• יפה, אברהם ב. א. שלונסקי – המשורר וזמנו (מרחביה : ספרית פועלים, 1966)
  על הספר:
  • בר־ניר, דב. ״פייטן סולל בישראל״ : עם ספרו של א.ב. יפה על א. שלונסקי ויצירתו. על המשמר, י״ד בתשרי תשכ״ז, 28 בספטמבר 1966, עמ׳ 4.
  • ויזלטיר, מאיר. מגלה טפח, מכסה טפחיים. עכשיו, חוב׳ 17–18 (קיץ תשכ״ו–סתיו תשכ״ז, 1966), עמ׳ 167–170.
  • מגד, אהרן [א.מ.].  ציונים: קרית ספר. משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 47 (כ״ח בחשון תשכ״ז, 11 בנובמבר 1966), עמ׳ א.
• כנעני, יעקב.  מלון חדושי שלונסקי / ערך והביא לדפוס אריה אהרוני (תל־אביב : ספרית פועלים : קרן תל־אביב לספרות ואמנות ע״ש יהושע רבינוביץ – יד שלונסקי, תשמ״ט 1989)
  על הספר:
  • בורשטיין, רות.  העברית של שלונסקי.  מאזנים, כרך ס״ד, גל׳ 8 (1990), עמ׳ 49–50.
• לוין, ישראל. בין גדי וסער : עיונים בשירת שלונסקי (מרחביה : ספרית פועלים, תש״ך)
• ליטמן, ישראל.  מלון חרוזים לשירים של שלונסקי כולל חרוזים על אלהים־חיים הוא גם האדם וכל החי והקיים  (תל־אביב : כתב ווב, תשע״א 2011)
• צביאלי, רינה.  התפתחות תבניות הצבע, שפת ההברות והגרוטסקה במחזורי השירה ״בחפזי״ ו״על מלאת״ לאברהם שלונסקי (תל־אביב, התשמ״ז 1987) <עבודת גמר לתואר מוסמך–אוניברסיטת תל־אביב, 1987>
• צור, ראובן. יסודות רומאנטיים ואנטי־רומאנטיים בשירי ביאליק, טשרניחובסקי, שלונסקי ועמיחי (תל־אביב : פפירוס, תשמ״ה 1985)
  תוכן העניינים
• שלונסקי, יונתן.  אררט : שירה עם כל דבר (מודיעין : יונתן שלונסקי, 2014) <רומן אוטוביוגרפי מאת בנו של דב שליונסקי ואחיינו של אברהם שלונסקי. על משפחת שלונסקי וסביביה>

• אבינרי, יצחק.  פרקי אשל : על תרגומי א. שלונסקי מעולם הצפרים.  אורלוגין, כרך 11 (ינואר 1955), עמ׳ 342–365.
• אבישי, מרדכי.  האשף הגדול של השירה הרוסית : 150 שנה למותו של המשורר אלכסנדר פושקין.  מעריב, ספרות, י״ט באדר תשמ״ז, 20 במארס 1987, עמ׳ 3 <בין היתר על אברהם שלונסקי כמתרגמו של א׳ פושקין לעברית>
• אוכמני, עזריאל. על האקטואליות, או, על קו־היכר אחד של השירה העברית הצעירה.  בספרו לעבר האדם : דברים בשולי הספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 199–207 <נחתם: 1942> <על שירתם של א׳ שלונסקי, נ׳ אלתרמן, יוכבד בת־מרים, לאה גולדברג ואורי צבי גרינברג>>
• אוכמני, עזריאל.  סעור עלילת־הנפש : מכתב מרחוק על ואל א. שלונסקי.  בספרו לעבר האדם : דברים בשולי ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 151–165 <נחתם: וארשה, 1950>
• אוכמני, עזריאל.  סיפור מועט על שלושה משוררים ומהם משהו גם עלי.  עלי שיח, חוב׳ 1 (סיון תשל״ד, יוני 1974), עמ׳ 57–70 <על שירתם של אברהם שלונסקי, עזרא זוסמן ויוכבד בת־מרים>
• אופנהיימר, יוחאי. ״מוכרחים היינו לשנוא גם את אשר אהבנו״? גלותיות ואבל בשירת העלייה השלישית.  תיאוריה וביקורת, גל׳ 42 (אביב 2014), עמ׳ 175–206 <דיון, בין היתר, בשירתם של אברהם שלונסקי, יצחק למדן ואורי צבי גרינברג שנכתבה במהלך שנות העשרים>
• אלמוג, גאולה. על אמנות המילים, התמונות והקומות : עיון משווה בשיריהם של אברהם שלונסקי וזאב. עיונים בספרות ילדים, חוב׳ 12 (תשס״ב 2002), עמ׳ 121–131.
• ארן, דוד.  שירת אברהם שלונסקי.  אורלוגין, כרך 12 (מארס 1956), עמ׳ 155–173 <א. אבי השירה העברית של המאה העשרים – ב. שירת הדווי – ג. בטוי המהפכה החלוצית – ד. בדרכי בוהו – ה. שירה מפוייסת עם עולמה>
• בהט, יעקב. עיונים ב״התגלות״ לאברהם שלונסקי. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, י״ד בניסן תשכ״ו, 4 באפריל 1966, עמ׳ 6, 8.
• בהט, יעקב. נפתולי אלהים בשירתו של א. שלונסקי. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, כ״ט באלול תשכ״ו, 14 בספטמבר 1966, עמ׳ 13, 16.
• בהט, יעקב. נפתולי אלוהים בשירתו ובהגותו של אברהם שלונסקי.  מאזנים, כרך נ״א, גל׳ 3–4 (אב–אלול תש״ם, אוגוסט–ספטמבר 1980), עמ׳ 218–229.
• בורשטיין, דרור. להתפלל ברדיו אל ריבונו של עולם, או: הסיפור של שלונסקי ואלוהים. הארץ, תרבות וספרות, כ״ו בחשוון תשס״ג, 1 בנובמבר 2002, עמ׳ ה 2 <על אלוהים בשירתו של אברהם שלונסקי>
• בלאט, אברהם.  מ״אבני בוהו״ ל״אבני גויל״.  הצופה, ב׳ באייר תש״ך, 29 באפריל 1960, עמ׳ 6 <חזר ונדפס  בספרו: בנתיב סופרים   (תל־אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 64–70>
• בלאט, אברהם.  שירת חייו של אברהם שלונסקי : ״מאבני בהו״ עד ״ספר הסולמות״.  בספרו:  תחומים וחותם (תל־אביב : סיגלית, תשל״ד 1974), עמ׳ 55–73.
• בן, מנחם [מנחם בראון].  כתונת המשחק וכתב־היד האישי.  עכשיו, חוב׳  21–24 (תשכ״ח 1968), עמ׳  281–288 <על שירת שלונסקי ועל ספרו ״משירי הפרוזדור הארוך״>
• בן־מרדכי, יצחק. קץ האדר בארגמן (עיון במחזור השירים ״קץ־אדר״ לא. שלונסקי). עם וספר, חוב׳ ח׳ (1993), עמ׳ 105–118.
• בן־נחום, דניאל.  במעלה הנפתולים : לסיכום יבולו של שלונסקי.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 5, 8.
• בסוק, משה.  דפי ראשית : אברהם שלונסקי. בספרו: נופי ספרות : מסה, עיון, דיוקן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ה 1964),
עמ׳ 85–88.
• בר־און, יעקב.  הבדידות מקרבת אותנו.  מקור ראשון, שבת, ה׳ באדר ב׳ תשע״א, 11 במארס 2011, עמ׳    <שיחה עם רותי אשל, בתו של אברהם שלונסקי>
• בר־יוסף, חמוטל.  ״רכבת״ של אברהם שלונסקי.  בספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת־ציון : צבעונים,  2006), עמ׳ 38–43 <שודר ברדיו בשנת 1962 בסדרה ״לא לבחינות״>
• ברונובסקי, יורם. אברהם שלונסקי: תרגומי שירה. הארץ, תרבות וספרות, 24 במארס 1972 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 65–70>
• ברונובסקי, יורם. פרידה מאברהם שלונסקי. הארץ, תרבות וספרות, 25 במאי 1973 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 71–73>
• ברזל, הלל.  אברהם שלונסקי.  בספרו שירה ומורשה, כרך א׳ (תל־אביב : עקד, 1971), עמ׳ 13–62.
• ברזל, הלל.  חילופי משיח במשיח.  בספרו: גבהות הכיסופים: שירה מתקנת עולם : עיקרי השקפה ואמונה מ״צדקיהו בבית הפקודות״ ועד ״הכול הולך״ (תל־אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל, תשנ״ג 1993), עמ׳ 63–101 <על ״דוי״>
• ברתנא, אורציון. מה מתגלה לשלונסקי ומה לא מתגלה לו? (הסתכלות על השיר ״התגלות״). נתיב, שנה 13, חוב׳ 74 (2000), עמ׳ 99–101.
• בשן, רפאל.  בין חסידות חב״ד ודבקות ב...מפ״ם.  מעריב, ט״ו בטבת תש״ך, 15 בינואר 1960, עמ׳ 10 <ראיון עם אברהם שלונסקי. חזר ונדפס בספרו יש לי ראיון (תל־אביב : עם עובד, תשכ״ה 1965), עמ׳ 283–293, בשם: ״מיטב השיר – אמיתו״>
• גוטבלאט, חניטה.  מי הלך / כה בשדות? שירת ארץ־ישראל בשנות העשרים.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 630–644.
• גולדברג, לאה.  פגישות אחרות : פרקי זכרונות והרהורים.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 5, 8.
• גולן, ארנה.  ארוטיקה גברית מתפרצת : ״אני הגבר״ מאת אברהם שלונסקי.  בספרה גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית  (תל־אביב : חורב, תשס״ה 2004), עמ׳ 21–30.
• גולן, ארנה.  ארוטיקה גברית מרוסנת בקידושין : ״הרי את״ מאת אברהם שלונסקי.  בספרה גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית  (תל־אביב : חורב, תשס״ה 2004), עמ׳ 31–41.
• גולן, ארנה.  ״כתלי ביתי״ מאת שלונסקי.  בספרה גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית  (תל־אביב : חורב, תשס״ה 2004), עמ׳ 312–317.
• גור, בתיה. ״איני יודע מה יאמרו עלי ההם שעוד יבואו״. הארץ, תרבות וספרות, כ״ו בחשוון תשס״ג, 1 בנובמבר 2002, עמ׳ ה 2 <אודות שירתו של אברהם שלונסקי>
• גור, ישראל [י. אחי־נחמן].  אברהם שלונסקי – בן ששים.  במה: כתב־עת לאמנות התיאטרון, חוב׳  5 (58) (ניסן תש״ך, אפריל 1960), עמ׳ 31–32.
• גורפיין, רבקה. [על שירו ״בקר טוב״ מתוך ׳אבני גויל׳]. בספרה: עם שיר (תל־אביב : עקד, 1967), עמ׳ 106–109.
• גרודזנסקי, שלמה. על שירת אברהם שלונסקי.  אכסניה, גל׳ 1 (סיון תשט״ו), עמ׳ 89 103.
• גרינוולד, רועי.  בין פדיון לפדות : על שירתם של שלונסקי ואלתרמן כתגובה לרטוריקה המשיחית בשירה העברית. מכאן, : כתב־עת לחקר הספרות העברית, כרך יד  (תשע״ד, מארס 2014), עמ׳  200–219.
• דור, משה. רב־יוצר.  בספרו: קריאה ראשונה, קריאה שניה (תל־אביב : תרבות וחינוך, 1970), עמ׳ 34–37.
• דור, משה. גם מה, גם מי : משהו אישי על אברהם שלונסקי, במלאות 100 שנה להולדתו. מאזנים, כרך ע״ד, גל׳ 8 (2000), עמ׳ 40–41.
• דורון, מיכל.  על קוצו של יוד : אברהם שלונסקי על ספת הגרפולוג.  מאזנים, כרך פ״ב, גל׳ 5–6 (טבת–שבט תשס״ט, ינואר–פברואר 2009), עמ׳ 38.
• הגורני־גרין, אברהם.  היסוד הפנימי והיסוד המעבדתי בשירי א. שלונסקי.  מאזנים, כרך מ״ז, חוב׳ 1 (סיון תשל״ח, יוני 1978), עמ׳ 46–49.
• הגורני־גרין, אברהם.  שלונסקי, ביאליק ותסביך האפיגוניות. דבר, 13 במארס 1981, עמ׳ 18.
• הגורני־גרין, אברהם.  גישות יסוד ופואטיקה מוצהרת : השלכותיה של תפיסת האדם והחברה על אמנות השיר השלונסקאית בין שתי מלחמות העולם. ספר שלונסקי א׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – ישראל לוין (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״, תשמ״א 1981), עמ׳ 113–136.
• הגורני־גרין, אברהם.   אברהם שלונסקי והקורא.  ספרות ילדים ונוער, שנה תשיעית, חוברת ב׳ (ל״ד) (כסלו תשמ״ג, דצמבר 1982), עמ׳ 11–15.
• הגורני־גרין, אברהם.  נוף אדם ואדמה : גישתם של המשוררים המודרניים בשנות ה־30 וה־40 לעומת גישת משוררי דור התחייה.  עתון 77, גל׳ 42 (יוני 1983), עמ׳ 30–31 <במלאות עשר שנים למותו של אברהם שלונסקי>
• הגורני־גרין, אברהם.  שלונסקי בעבוותות ביאליק : פואמה דרמטית כתכנית־פעולה למהפך ספרותי. בצרון (סדרה חדשה), כרך ו׳, חוב׳ 23 (354) (אלול תשמ״ד, ספטמבר 1984), עמ׳ 10–20, 87.
• הגורני־גרין, אברהם.  אברהם שלונסקי בין ספרות לבין חברה.  בתוך: הספרות העברית ותנועת העבודה / עורך פנחס גינוסר (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשמ״ט 1989), עמ׳ 87–97.
• הגורני־גרין, אברהם.  אל־עלמוניותו של שלונסקי.  דבר, משא, 2 במארס 1990, עמ׳   <חזר ונדפס בספרו משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל־אביב : אור עם, תשנ״ג 1992), עמ׳ 66–68>
• הלפרין, חגית. שירים גנוזים של שלונסקי. ספר שלונסקי א׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – ישראל לוין (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״, תשמ״א 1981), עמ׳ 137–166.
• הלפרין, חגית. על ארכיון שלונסקי במכון כ״ץ : סקירה. ספר שלונסקי א׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – ישראל לוין (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״, תשמ״א 1981), עמ׳ 167–170.
• הלפרין, חגית. על כתבי היד של הפואמה ״גלגול״. ספר שלונסקי ב׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – עוזי שביט (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״ : ספרית פועלים, תשמ״ח 1988), עמ׳ 32.
• הלפרין, חגית.  ילגיזם ללא יל״ג : יחסו של אברהם שלונסקי ליל״ג.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳  331–338.
• הלפרין, חגית.  הפריצה מן הארמון המכושף : יחסי ע׳ הלל ואברהם שלונסקי.  גג: כתב־עת לספרות, גל׳ 6 (קיץ 2002), עמ׳ 59–71.
• הלפרין, חגית.  מי הוא הרץ ולאן מועדות פניו ב״שירי המרוצה הרעה״ לא׳ שלונסקי : ביוגרפיה, פוליטיקה ושירה.  צפון: קובץ ספרותי, כרך ז (תשס״ד 2004), עמ׳ 147–173.
• הלפרין, חגית.  עלייה וקוץ בה : עלייתו של אברהם שלונסקי ארצה – בין ביוגרפיה למיתוס.  מדעי היהדות, כרך 44 (תשס״ז 2007), עמ׳ 249–263.
• הלפרין, חגית.  התגלות־הסתתרות מיתוס מכונן בחייו וביצירתו של אברהם שלונסקי.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע״א 2010, עמ׳ 70–80.
• הלפרין, חגית.  הסנדק : שלונסקי חונך את ביכורי שירתם של נתן אלתרמן ואלכסנדר פן.  גג : כתב־עת לספרות,  גל׳ 22 (קיץ 2010), עמ׳ 36–43.
• הלפרין, חגית.  ״הבו לנו קללה עברית״ : אברהם שלונסקי והלשון העברית.  מאזנים, כרך פ״ה, גל׳ 2 (סיון תשע״א, יוני 2011), עמ׳ 4–6.
• הלפרין, חגית.  ״אני רוצה בהחלט מן הצד״  : אברהם שלונסקי וס׳ יזהר – בין ריחוק לקרבה.  גג : כתב־עת לספרות, גל׳ 25 (חורף 2011), עמ׳ 161–164.
• הלפרין, חגית.  איך לשתות שמפניה בלי להיחנק.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשפ״א, 6 בספטמבר 2021, עמ׳ 3 <על יחסו של משה שמיר אל אברהם שלונסקי>
• הלפרין, חגית.  ׳איך לשתות שמפניה מבלי להיחנק?׳ אברהם שלונסקי ומשה שמיר. בתוך: ארצות הצבי : מחקרים על נוף ואדם בספרות העברית, מוגשים לצבי לוז / עורכים – זיוה שמיר, אבידב ליפסקר (ירושלים : כרמל, תשפ״ב 2021), עמ׳ 243–275.
• זוסמן, עזרא.  לאברהם שלונסקי – באהבה.  דבר, לספרות ולאמנות, כ״ב באדר ב׳ תשכ״ה, 26 במארס 1965, עמ׳ 6 <אברהם שלונסקי – בן ששים וחמש>
• זך, נתן.  ״כאז־ולא־כאז״ : על אברהם שלונסקי עם מותו.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 50 (105) (י״ט בכסלו תשל״ד, 14 בדצמבר 1973), עמ׳ 1 <חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 373–379>
• זמורה, ישראל.  אסיף שירתו של א. שלונסקי.  מאזנים, כרך א׳ גל׳ 1 (טבת תשט״ו, פברואר 1955), עמ׳ 41–47.
• זמורה, ישראל.  שלונסקי ראש ״יחדיו״ : קטעים מיומני.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 19 (126) (י״ח באייר תשל״ד, 10 במאי 1974), עמ׳ 1, 4 <המשך>
• זרטל, משה [זילברטל].  אלוף לשון הבמה.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 6.
• זרטל, משה.  לשון הבמה של אברהם שלונסקי.  מאזנים, כרך מ״ד, גל׳ 2 (טבת תשל״ז, ינואר 1977), עמ׳ 131–138, 146.
• חזן, יעקב.  משופע בתרבות – ותמיד סוער ומחדש.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 5 <דברי ברכה בישיבת מרכז מפ״ם>
• טביב, מרדכי.  המגלה.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 5
• טנאי, שלמה.  ביאליק ושלונסקי והבאים אחריהם.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בטבת תש״ך, 22 בינואר 1960, עמ׳ 10 <עם הענקת פרס ביאליק לאברהם שלונסקי>
• טרסי־גיא, אסתר.  ״נדר״.  בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל־אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 273–277.
• יונתן, נתן. אקורד סיום. מעריב, מוסף שבת – ספרות ואמנות, ט׳ בחשוון תשנ״ה, 14 באוקטובר 1994, עמ׳ 28 <שירו של אברהם שלונסקי ״יום אחרון״ בצירוף דברי הסבר מאת נתן יונתן>
• ימבור, יוסף.  אמן הלשון והתרגום.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 6.
• ימיני, בת־ציון.  חידושי לשון להבעת הקטנה בכתיבתו של שלונסקי.  בלשנות עברית, כרך 65 (שבט תשע״א, ינואר 2011), עמ׳ 55–64.
• ימיני, בת־ציון.  חידושי לשון להבעת הגדלה והעצמה בכתיבתו של שלונסקי.  חלקת לשון: כתב־עת לבלשנות עיונית ושימושית, גל׳ 45 (תשע״ג 2012–2013), עמ׳ 79–92.
• יניב, שלמה.  הצבעים בביכורי־יצירתו של שלונסקי כמפתח לעולם האידאי. עלי שיח, חוב׳ 3 (אלול תשל״ו, ספטמבר 1976), עמ׳ 142–149.
• יניב, שלמה.  הבלדות כ״שירי תירוש״ : על בלדת פארטיזנים סרביים של אברהם שלונסקי. עלי שיח, חוב׳ 6 (תשרי תשל״ט, אוקטובר 1978), עמ׳ 106–113.
• יניב, שלמה.  אמנות הפואמות ״דוי״.  ספר שלונסקי ב׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – עוזי שביט (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״ : ספרית פועלים, תשמ״ח 1988), עמ׳ 161–209.
• יפה, א. ב.  שלונסקי בימי ״טורים״.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 6.
• יפה, א. ב. א. שלונסקי – המשורר וזמנו. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, כ״ד באלול תשכ״ו, 9 בספטמבר 1966, עמ׳ 5, 6 (פרק מתוך ספרו של א.ב. יפה)
• יפה, א. ב. משהו על מקור ותרגום ביצירתו של א. שלונסקי : דברים ביום עיון שנערך ביום השלושים למותו.  עלי שיח, חוב׳ 1 (סיון תשל״ד, יוני 1974), עמ׳ 50–56.
• יפה, מרדכי.  ברי מתוך בוהו.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 6, 8.
• כהן, אורי ש.  שלונסקי: מציאת הקול והמוות.   בספרו: הישרדות : תפיסת המוות בין מלחמות העולם בארץ ישראל ובאיטליה (תל־אביב : רסלינג, 2007), עמ׳ 173–221.
• כהן, ישראל. לשירתו של שלונסקי. מאזנים, כרך ה׳, גל׳ 6 (תמוז–אב תרצ״ז), עמ׳ 660–665 <חזר ונדפס בספרו הַעֲרָכוֹת וּבָבוּאוֹת (תל־אביב : הוצאת מפיץ הספר, תרצ״ח), עמ׳ 146–153, בשם: ״בצל דיוניסוס״>
• כוכבי־רייני, ציפורה. אברהם שלונסקי העורך : בחירותיו הלשוניות בטרילוגיה ״שאול ויוהאנה״ לנעמי פרנקל, בשירי צילה שמיר ״השמש הייתה אם הם רצו״ ובמכתביו למשוררת. בתוך: אני דניאל בינותי בספרים ... : מחקרים לכבוד פרופסור דניאל סיון / עורכים שמיר יונה, חיים דיהי, אסנת דמרי וכריסטיאן שטאדל (רחובות : הוצאת מגילת ספר, המכון לחקר המקרא וההיסטוריה העתיקה, תשפ״ה 2025), עמ׳ 173–202.
• כנעני, דוד.  עיון בשירת שלונסקי.  על המשמר, דף לספרות, י״ז באב תשט״ו, 5 באוגוסט 1955, עמ׳ 5, 8 <קטע מתוך המסה על יצירתו של שלונסקי בספרו בינם לבין זמנם (מרחביה : ספרית פועלים, 1955)>
• כנעני, דוד.  מתיקו עד כן : בין שירת שלונסקי לזמנה. בספרו בינם לבין זמנם : מסות על הספרות העברית החדשה (מרחביה : ספרית פועלים, 1955), עמ׳ 255–291 <נחתם: 1955>
• כנעני, יעקב. חידושי הלשון של אברהם שלונסקי.  מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 3–4 (אב–אלול תשל״ז, אוגוסט–ספטמבר 1977), עמ׳ 236–239, 254.
• לאור, דן. שירי ״גלבוע״ והאתוס של העלייה השלישית: הערת פתיחה.   מאזנים : ירחון לספרות, כרך מ״ט, גל׳ 2–4 (תמוז–אלול תשל״ט, יולי–ספטמבר 1979), עמ׳ 134–140 <חזר ונדפס בספרו המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל־אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 34–44>
• לאור, יצחק. בצל הכישוף השלונסקאי. הארץ, תרבות וספרות – ערב פסח, י״ד בניסן תש״ס, 19 באפריל 2000, עמ׳ ה 5.
• לוז, צבי.  גלגל חוזר : אברהם שלונסקי ואברהם חלפי.  בספרו: אור חוזר : מסות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ע 2010), עמ׳ 57–63.
• לוין, ישראל. מ״אבני בהו״ אל אבני בנין : על שירתו של א. שלונסקי. מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך א׳ (תש״ך 1960), עמ׳ 399–405.
• לוין, ישראל. ״העץ הוא כל גיליו״. ספר שלונסקי א׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – ישראל לוין (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״, תשמ״א 1981), עמ׳ 11–62.
• לנדאו, דב.  הכלב השוטה והגלגול האחר בשיר לירי קטן של אברהם שלונסקי.  בספרו: עידונה של שאגה : פרקים ביסודות השירה הלירית (תל־אביב : פפירוס, תש״ן 1990), עמ׳ 201–210 <על השיר ״בחפזי״>
• מאיוס, יעקב. ״דרכינו נפרדות בלוד״ : על אברהם שלונסקי בתנועת השלום.  עתון 77, גל׳ 312–313 (תמוז–אב תשס״ו, יולי–אוגוסט 2006), עמ׳ 32–34 <הביא לדפוס – אלישע פורת>
• מייטוס, אליהו.  חלוציות בשירת שלונסקי.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 7.
• מן, יצחק.  בעל האורלוגין.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 6, 7.
• מצה, דבורה.  שירי הילדים של שלונסקי לאור מאפייני המודרניזם.  הגיגי גבעה: שנתון המכללה הדתית לחינוך גבעת וושינגטון, כרך ה (תשנ״ז), עמ׳ 227–248.
• נגב, אילת.  רק אחרי מותה כתב לה שירי אהבה.  ידיעות אחרונות, 7 ימים, ט״ו בסיון תש״ן, 8 ביוני 1990, עמ׳ 44–46 <ראיון עם רות אשל בתו של אברהם שלונסקי המספרת לראשונה על בית אביה> <חזר ונדפס בספרה: שיחות אינטימיות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 131–139>
• סדן, דב.  מלשון ללשון.  מבפנים, כרך ל״ו, גל׳ 4 (כסלו תשל״ה, דצמבר 1974), עמ׳ 485–488  <דברים בעצרת זכרון לאברהם שלונסקי מטעם האוניברסיטה העברית; חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל־אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 37–42>
• עופר, רחל.  ״גלבוע – השם המפורש״ : הר הגלבוע כסמל ציוני וכמקום קדוש : עיון בשיריהם של אברהם שלונסקי ואסתר ראב.  דרך אגדה, ביטאון המרכז להוראת האגדה – מכללת אפרתה, חוב׳ ט (תשס״ו 2006), עמ׳ 237–265.
• ערפלי, בעז.  מ״בית נתיבות״ ל״תחנת שדות״: עיון השוואתי בשלושה שירים של אברהם שלונסקי ובשיר משולש של נתן אלתרמן.  מחקרים במדעי היהדות / עורך יאיר הופמן (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, תשס״א 2001), עמ׳ 617–653.
• פגיס, דן ודוד ארן.  שיר וניתוחו: ״כאורן בראש הר״.  על המשמר, ג׳ באב תשט״ו, 22 ביולי 1955, עמ׳ 4 <חזר ונדפס בספרו מחוץ לשורה : מסות ורשימות על השירה העברית המודרנית (תל־אביב : קשב לשירה, תשס״ג 2003), עמ׳ 103–106>
• פליישר, ציפי. אהרן זאב ואברהם שלונסקי – בלחן ובשיר. עיונים בספרות ילדים, חוב׳ 12 (תשס״ב 2002), עמ׳ 157–164.
• פלס, ידידיה.  אל חופי הכמיהה והכוסף : התבוננות בארבעה שירים.  שדמות: במה לתנועה הקיבוצית, גל׳ נ״ז (תשל״ה), עמ׳ 78–96 <דיון ב״הציץ ומת״ לח״נ ביאליק; ״הלך ערב לשאוב טללים״ מאת אברהם שלונסקי; ״המערב בכחול״ מאת דליה רביקוביץ ו״עולה יורד יורד עולה״, שיר מאת יאיר הורביץ>
• פרוכטמן, מאיה. ״עוץ לי גוץ לי גוץ לי״ ו״אלדד ומידד בעור אחד״ : עיבודים ספרותיים של שלונסקי ושל פרזֶ׳ן למעשיית ״בת הטוחן״, ודרכי ההומור בהם. עיונים בספרות ילדים, חוב׳ 12 (תשס״ב 2002), עמ׳ 143–155.
• פרילוק, ניצה.  ״במה חופשית זו תשמש ראי לרגש הלאומי הבריא שלנו״.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בכסלו תשע״ו, 11 בדצמבר 2015, עמ׳ 4 <קובץ ספרותי ושמו ״שביבים״ שהכינו חניכי תלמידי הגימנסיה היהודית ביקטרינוסלב בחנוכה 1916 ביוזמת התלמיד בן ה־16 אברהם שלונסקי וחברו לכיתה אברהם וילנסקי, שהיה לימים חתנו של שאול טשרניחובסקי>
• צביאלי, רינה. עיון בלשון הפיגוראטיבית ב״דוי״ (״דוי״ כפואמה מאנייריסטית). ספר שלונסקי ב׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – עוזי שביט (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״ : ספרית פועלים, תשמ״ח 1988), עמ׳ 211–223.
• צור, ראובן. ״בראשית אחרת״ – הבטים רומנטיים ואנטי־רומנטיים. ספר שלונסקי א׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – ישראל לוין (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״, תשמ״א 1981), עמ׳ 63–96.
• קדמי, יחיאל.  הנדר כמוטיב סיפרותי.  בספרו: בין שמא לוודאי : עיונים בשירה ובסיפורת עברית (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 50–59 <דיון, בין היתר, בשיר ״נדר״ לאברהם שלונסקי>
• קדמי, יחיאל.  בין השמא לוודאי בשירת א. שלונסקי.  בספרו: בין שמא לוודאי : עיונים בשירה ובסיפורת עברית (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 60–72.
• קומם, אהרן. ההתגלות ופשרה : בין שלונסקי לביאליק. ספר שלונסקי ב׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – עוזי שביט (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״ : ספרית פועלים, תשמ״ח 1988), עמ׳ 225–242 <פורסם גם בתוך ספרו שלשלת שירה : על שירה ומשוררים (באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 157–172>
• קורצווייל, ברוך.  מקומה של שירת שלונסקי בספרותנו החדשה. בספרו: בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ו 1966), עמ׳  ובמהדורה השניה (תשל״ג 1973), עמ׳ 155–169>
• קורצווייל, ברוך.  חזות המות והרת עולם בשירי אברהם שלונסקי. בספרו: בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ו 1966), עמ׳  ובמהדורה השניה (תשל״ג 1973), עמ׳ 170–180>
• קורצווייל, ברוך.  אברהם שלונסקי, משורר העולם המסכי. בספרו: בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ו 1966), עמ׳  ובמהדורה השניה (תשל״ג 1973), עמ׳ 181–190>
• קצנלסון, גדעון.  צחצוח של שירה : לרגלי יובלו של שלונסקי.  סֻלָּם, שנה א׳ גל׳ י״ב (ניסן תש״י), עמ׳ 22–26.
• קצנלסון, גדעון. תדמית וחידושיה – למקומה של שירת שלונסקי בשירה העברית של המאה העשרים. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל׳, גל׳ 5–6 (1970), עמ׳ 384–390.
• קרינסקי, אביבה. ״משהו גם על אברם״ ו״תפילה על הבדות״ לשלונסקי – ארס־פואטיקה לקטנים ולגדולים. עיונים בספרות ילדים, חוב׳ 12 (תשס״ב 2002), עמ׳ 133–142.
• קרינסקי, אביבה. גשר על הדנייפר.  הארץ, תרבות וספרות, י״ג בתמוז תשע״ג, 21 ביוני 2013, עמ׳ 1, 4 <לרגל 40 שנה למותו של אברהם שלונסקי – מסע בנופי ילדותו באוקראינה>
• קריץ, ראובן. על שלוש פואימות (עיון ב״קוממיות״, ״מוקיון כי יבכה״ ו״שירי הלחם והמים״). ספר שלונסקי א׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – ישראל לוין (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״, תשמ״א 1981), עמ׳ 97–112.
• ראובני, אהרן.  שירי א. שלונסקי.  בספרו: עיון ובקורת (ירושלים : תל־אביב : הוצאת ספרים מ. ניומן. תשכ״ז), עמ׳ 197–222.
• רגב, מנחם. ״הרי תדעו כי אחד מכם אני, איש תעלולים ומרי״: על כמה היבטים בספרי הילדים של אברהם שלונסקי.  מאזנים, כרך ע״ד, גל׳ 8 (אייר תש״ס, מאי 2000), עמ׳ 16–19 <חזר ונדפס בספרו תחושתו של אדם המתגנב אל ילדותו : אסופת מאמרים על ספרות ילדים ונוער (ירושלים : כרמל, תשס״ב 2002), עמ׳ 528–536*>
• רגלסון, אברהם.  על אברהם שלונסקי.  מולד, כרך ד׳, חוברת 23–24 (שבט–אדר תש״י, פברואר–מארס 1950), עמ׳ 338–339.
• רגלסון, אברהם. בן הפסוק.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 6, 8.
• רובינשטיין, בלהה.  אברהם שלונסקי – פייטן סולל בישראל.  בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל־יסודי (תל־אביב : עם עובד, תשס״ג 2003), חלק ב, עמ׳ 43–55.
• ריבנר, טוביה.  שיר על מות ידיד.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 7 <על השיר ״ידיד שמת״ מאת אבקהם שלונסקי בְּמוֹת משה ליפשיץ ז״ל>
• שאנן, אברהם.  אמונה וניגודים בעולמו של שלונסקי.  מולד, כרך ד׳, חוברת 23–24 (שבט–אדר תש״י, פברואר–מארס 1950), עמ׳ 340–344.
• שביט, עוזי. חליפת מכתבים שלונסקי־למדן־המאירי שבט תרפ״ב–ניסן תרפ״ג.  ספר שלונסקי א׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – ישראל לוין (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״, תשמ״א 1981), עמ׳ 171–234 <בהשתתפות גליה שגיב>
• שביט, עוזי. מ״גלגול״ אל ״גלגול״: על פואמה דראמאטית גנוזה של שלונסקי וגלגוליה. ספר שלונסקי ב׳ : מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו / עורך – עוזי שביט (תל־אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב : אגודת ״יד שלונסקי״ : ספרית פועלים, תשמ״ח 1988), עמ׳ 11–31.
• שהם, ראובן. סיפור הלידה הארכיטיפי ומשמעותו הרטורית בספרות העברית החדשה : ביאליק, שלונסקי, גרינברג.  עלי שיח, חוב׳ 36 (1995), עמ׳ 19–31.
• שהם, ראובן. שירת שלונסקי: אנקת גבהים מתוהמים.  בספרו: בדרך הקשה : עיונים בשירה ... (תל־אביב : פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל־אביב, תש״ן 1990), עמ׳ 179–250.
• שמיר, זיוה.  סימנים של חידוש ותמורה בשירה העברית בהשפעת המהפכה : על שני שירים שנכתבו בשנת 1918.  מאזנים, כרך מ״ט, גל׳ 5 (תשרי תש״ם, אוקטובר 1979), עמ׳ 245–250 <על השיר ״בדמי יאוש״ של אברהם שלונסקי ועל השיר ״פיח, פיח״ מאת יעקב לרנר>
• שר, עדית.  ״יש מלים, ויש מלים!״ : עיון ביצירותיו של שלונסקי לילדים.  חלקת לשון: כתב עת לבלשנות עיונית ושימושית, גל׳ 47 (תשע״ה, 2014–2015), עמ׳ 69–96.
• Dor, Moshe. Avraham Shlonsky: Poet and Paver of the Way. Modern Hebrew Literature, vol. 9, no. 1–2 (Fall–Winter 1983), pp. 5–8.
• Ofengenden, Ari.  Radical recasting of tradition : on Abraham Shlonsky׳s hegemony in the Hebrew poetry of the 1930s.  Hebrew studies, vol. 47 (2006), pp. 327–341.
• Ofengenden, Ari.  ״Days will come and they will demand an account. What will I give?״ : The dynamics of secularization in Abraham Shlonsky׳s writings.  Hebrew Studies, vol. 51 (2010), pp. 329–350.
• Rechnitzer, Haim O. When Joseph met Zuleika – the theo-political underpinning of Joseph in Shlonsky’s early poetry and its critique of the Halutz ethos. Journal of modern Jewish studies, vol. 15, no. 3 (2016), pp. 504–519. *
• Silberschlag, Eisig. The Revolutionizer of the Hebrew language: Abraham Shlonsky. In his From renaissance to renaissance : Hebrew literature from 1492–1970 (New York : Ktav Publishing House, 1973–1977), vol. 2, pp. 67–71.
• Stahl, Neta. Theomorphism and modern Hebrew literature׳s search for the Divine : Brenner and Shlonsky as a case study. Jewish studies quarterly, vol. 22, no. 1 (2015), pp. 62–85.

• אוכמני, עזריאל.  עם ״שירי המפולת והפיוס״.  בספרו לעבר האדם : דברים בשולי ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 145–150 <נחתם: 1939>

• Rechnitzer, Haim O. From Honolulu to Tel Aviv via Mt. Gilboa : the rise and fall of Shlonsky׳s Messianic Halutz.  Hebrew studies, vol. 55 (2014), pp. 271–294.

• דן, נטע.  מנגנוני ריסון והגברה בשירי אבני בוהו של אברהם שלונסקי.  חלקת לשון: כתב־עת לבלשנות עיונית ויישומית, גל׳ 52 (תש״ף, 2019–2020), עמ׳ 155–170.
• מירון, דן. הערות חדשות למחלוקת ישנה : על ספר אבני בוהו לא. שלונסקי וסביבו. בצרון, שנה לה, כרך סה, חוב׳ ה (312) (סיוון–תמוז תשל״ד, יוני 1974), עמ׳ 201–223.<בעקבות הרצאה באוניברסיטה העברית בערב עיון במלאות שנה לפטירת המשורר.  חזר ונדפס (בצירוף הערות ביבליוגרפיות) ב׳עכשיו׳, חוב׳ 29–30 (סתיו תשל״ה 1974), עמ׳ 63–85, בשם: ״הערות חדשות למחלוקת ישנה – על ספר אבני בוהו לא. שלונסקי וסביבו״ וב׳עכשיו׳, חוב׳ 64  (1995–1996), עמ׳ 114–133>
• מירון, דן.  הניגודים שבכותרת : מתוך הערות לספרו של שלונסקי אבני בוהו ולמקומו בשירה העברית.  בצרון, שנה לה, כרך סה, חוב׳ ו (313) (אלול תשל״ד, ספטמבר 1974), עמ׳ 283–290.

• אוכמני, עזריאל.  חוליה וראשית דרך.  על המשמר, ט״ז בחשון תשט״ו, 12 בנובמבר 1954, עמ׳ 5 <חזר ונדפס בספרו קולות אדם : מסות (תל־אביב : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת ׳מסדה׳, 1967), עמ׳ 31–37>

• גרודזנסקי, שלמה.  להקשיב – למה?  דבר, כ״ו באדר תש״ך, 25 במארס 1960, עמ׳ 7, 8 <המשך>

• בן, מנחם [מנחם בראון].  כתונת המשחק וכתב־היד האישי.  עכשיו, חוב׳  21–24 (תשכ״ח 1968), עמ׳  281–288 <על שירת שלונסקי ועל ספרו ״משירי הפרוזדור הארוך״>
• רבינוביץ, ראובן.  שיריו החדשים של אברהם שלונסקי.  מאזנים,  כרך כ״ז, גל׳ 3–4 (אב–אלול תשכ״ח, אוגוסט–ספטמבר 1968), עמ׳ 242–247.

• אבנרי, שרגא.  ״אבני גויל״ לאברהם שלונסקי.  מאזנים, כרך י״א (ל״ד), גל׳ 2 (תמוז תש״ך, יולי 1960), עמ׳ 122–123, 126 <חזר ונדפס בספרו 12 משוררים (תל־אביב : יבנה, 1969), עמ׳ 57–62>
• אוכמני, עזריאל.  עד צואר בתוך הזמן.  בספרו קולות אדם : מסות (תל־אביב : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת ׳מסדה׳, 1967), עמ׳ 38–44.
• מזור, יאיר.  אובדן הוודאי ותקוות הבדאי : ״אבני גוויל״ מאת אברהם שלונסקי.  בספרו מיהודה הלוי עד יונתן הקטן : מחקרים בשירה העברית (תל־אביב : תג, הוצאה לאור, תשנ״ז 1996), עמ׳ 55–89.

• אופנהימר, יוחאי. כיבוש השממה והנרטיב הלאומי. אלפיים, חוב׳ 23 (2002), עמ׳ 83–103. <המאמר בוחן את המעבר מהשירה הישובית של שלונסקי לשירה של אלתרמן מראשית תקופת המדינה. ההשוואה מתמקדת בשתי יצירות: ״מול הישימון״ של שלונסקי (1929) ו״שירים על ארץ הנגב״ של אלתרמן בגרסותיה השונות (1949, 1957)>
• שחם, חיה.  האת כוון מול הישימון.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע״ד, גל׳ 8 (2000), עמ׳ 28–35 <הערות אחדות על גלגוליה הפואטיים של הפואמה ״מול הישימון״ לשלונסקי>
• שחם, חיה.  ״חולות כשנהבים״ : בין שלונסקי לביאליק ובין שלונסקי לעצמו : גילגוליה הבין־טקסטואליים והפנים־טקסטואליים של הפואמה ׳מול הישימון׳.  בספרה: קרובים רחוקים : בין־טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 95–113.

• הירשברג, יצחק.  אברהם שלונסקי – ״על מלאת״ : ליובל המשורר.  קול העם, כ״א בתשרי תש״ח, 5 באוקטובר 1947, עמ׳ 4.
• שביד, אלי. המוזה הפובליציסטית : שירת ארץ־ישראל ב״על מלאת״ מאת א. שלונסקי. בספרו:   שלוש אשמורות (תל־אביב : עם עובד, תשכ״ד 1964), עמ׳ 107–121.

• הירשברג, יצחק. ״עלילות מיקי מהו״ לאברהם שלונסקי.  קול העם, ג׳ בחשון תש״ח, 17 באוקטובר 1947, עמ׳ 4.

• פרוכטמן, מאיה. ׳עוץ לי גוץ לי׳ ו׳אלדד ומידד בעור אחד׳ : להשוואת שני דגמים של הומור לשוני בעברית ובאנגלית בעיבודי המעשייה ׳בת הטוחן׳. בקורת ופרשנות, חוב׳ 38 (קיץ תשס״ה 2005), עמ׳ 219–231.

• ברזל, הלל.  המשורר בעיני עצמו. מאזנים, כרך מ״ז, גל׳ 6 (חשון תשל״ט, נובמבר 1978), עמ׳ 376–385 <חזר ונדפס בספרו משוררים בגדולתם : מסות מחקר על משוררים עבריים (תל־אביב : הוצאת יחדיו, איגוד מוציאים לאור ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ט 1979), עמ׳ 123–141>

• אבן־שושן, שלמה.  בחותם אהבה : על מכתבי אברהם שלונסקי ליהודים בברית המועצות.  בספרו: על האבנים : בסוד סופרים וספרים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ט), עמ׳ 277–282.
• בירנבוים, פלטיאל.  מכתבי שלונסקי ליהודים ברוסיה.  הדואר, שנה 58, גל׳ כ׳ (כ״ד באדר תשל״ט, 23 במארס 1979), עמ׳ 322.
• קרסל, ג. פניני־חן של א. שלונסקי.  מאזנים, כרך מ״ז, גל׳ 2 (תמוז תשל״ח, יולי 1978), עמ׳ 148–150.
• שה־לבן, יוסף. מכתבים ליהודים בברית המועצות של א. שלונסקי. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ט–י׳ (טבת תשל״ט, ינואר 1979), עמ׳ 68–69.

• אלמגור, דן.  חכם, חכם ונתחכם.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 63 (א׳ בסיון תשנ״ד, 11 במאי 1994), עמ׳ 6.

• הגורני, אברהם.  שלונסקי בתבנית מוקטנת.  מאזנים, כרך נ״א, גל׳ 1 (סיוון תש״ם, יוני 1980), עמ׳ 66–67.

• הגורני, אברהם. התענינות מחודשת בשלונסקי.  דבר, משא, י״ב באלול תשמ״א, 11 בספטמבר 1981, עמ׳ 19.

• הלפרין, חגית.  אחרית דבר.  מכתבים למשוררת צעירה : מכתבי אברהם שלונסקי לצילה שמיר, 1971–1973 (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1997), עמ׳ 93–104.
• ישורון, הלית. מפחד לאבד. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 232 (ג׳ באב תשנ״ז, 6 באוגוסט 1997), עמ׳ 7.
• עמית־כוכבי, חנה.  ממה התפעל שלונסקי.  מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ט״ו בסיון תשנ״ז, 20 ביוני 1997, עמ׳ 28.

• לאור, יצחק. שלונסקי כגיבור טרגי. הארץ, תרבות וספרות, כ״ו בחשוון תשס״ג, 1 בנובמבר 2002, עמ׳ ה1.

• אוכמני, עזריאל.  שירת אדם בדורו.  בספרו לעבר האדם : דברים בשולי ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 184–191 <נחתם: 1941>

• חבר, חנן. ״כפרדס שירתנו״: אנתולוגיות לשירה עברית בארץ־ישראל. מכאן: כתב־עת לחקר הספרות העברית, חוב׳ 1 (2000), עמ׳ 64–84.

• חבר, חנן. ״כפרדס שירתנו״: אנתולוגיות לשירה עברית בארץ־ישראל. מכאן: כתב־עת לחקר הספרות העברית, חוב׳ 1 (2000), עמ׳ 64–84.

• רותם, יהודית.  נפילה לצורך עלייה.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 1050 (ז׳ באייר תשע״ג, 17 באפריל 2013), עמ׳ 6.

• גלפרין (בלופולסקי), יוליה. הפואמה ׳יבגני אוניגין׳ של א׳ ס׳ פושקין : תרגומה לעברית בידי א׳ שלונסקי והשוואה עם תרגומה לאנגלית בידי ו׳ נבוקוב (רמת־גן, תשס״ו 2006) <עבודת גמר (מ״א)–אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ו 2006>
• הירש, אלי.  ״יבגני אוניגין״.  ידיעות אחרונות, 7 ימים – במדור הספרות, 14 בדצמבר 2007.
• לויתן, עמוס.  חידת ה״פירושים״ של שלונסקי.  עתון 77, שנה ל״א, גל׳ 327–328 (שבט–אדר תשס״ח, ינואר–פברואר 2008), עמ׳ 31–32.
• לפידוס, רינה.  ׳יבגני אונייגין׳ של אלכסנדר פושקין בתרגומו של אברהם שלונסקי.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ׳ (תשס״ו 2006), עמ׳ 253–270. <המחברת משבחת את תרגומו של אברהם שלונסקי ל״יבגני אונייגין״ ומעלה הערות והצעות לשיפור.>
• מירסקי, נילי.  אָהוב לא טֶבע ילמדנו.  מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ג באדר א׳ תשס״ח, 29 בפברואר 2008, עמ׳ 27.
• ערד, מאיה.  וכאן הפלא הגדול.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 776 (ב׳ בשבט תשס״ח, 9 בינואר 2008), עמ׳ 28, 30.

• אוירבך, שלמה. איציק מנגר: דמויות קרובות.  מצודה, ספר ה–ו (תש״ח 1948), עמ׳ 590–593.

• גרנות משה. רוחה וליבה של פלאנדריה.  מאזנים, כרך פ״ז, גל׳ 3 (תמוז תשע״ג, יוני 2013), עמ׳ 60–61.

• בן־עזר, אהוד.  מסעי הצפרים.  על המשמר, דף לספרות ולאמנות, כ״ט באלול תשל״ב, 8 בספטמבר 1972, עמ׳ 15.

• נצר, רות. החניכה אל שורש החיים. מעגלי קריאה: כתב־עת לעיון ולהדרכה בספרות ילדים, גל׳ 28 (2001), עמ׳ 91–93 <נוסח מורחב חזר ונדפס בספרה: השלם ושברו : מיתוס, ספרות, שירה : כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגיית המעמקים של יונג (ירושלים : כרמל, תש״ע 2009), עמ׳ 173–178>

• וויינר, חיים.  וידוייה של אשה.  בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר (ירושלים : קרית־ספר, תש״ך 1960), עמ׳ 73–74 <פורסם לראשונה ב״פרייע ארבעטער שטימע״, 1 בנובמבר 1929>
• פיכמן, יעקב.  חיים ... מאזנים, שנה ראשונה, גל׳ י״ב (כ״ח באייר תרפ״ט, 7 ביוני 1929), עמ׳ 14–15.

• כצנלסון־שזר, רחל.  אלכסנדר בלוק: ״סקיתים״.  בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל־אביב : עם עובד, תשכ״ו 1966), עמ׳ 198–202 <נחתם: תש״א 1941>

• פרידלנדר, יוסף [י.פ.] ״שנים עשר״. קשת, שנה חמש־עשרה, חוב׳ א׳ (נז) (סתיו 1972), עמ׳ 191–192.

• ברונובסקי, יורם. שירת רוסיה ו״הפלייאדה השלונסקית״. הארץ, תרבות וספרות, 2 באוגוסט 1983 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 74–79>

• בר־יוסף, חמוטל.  שלושה סיפורים של יצחק באבל: ״מעשה בשובכי״, ״בן הרבי״ ו״המלך״ בתרגום אברהם שלונסקי (ירושלים : משרד החינוך והתרבות, האגף לתכניות לימודים, תשמ״ז 1987)  <חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ׳ 339–365>
• גולדברג, לאה.  יצחק בבל: בעברית, במכתביו ובכלל ...  אמות, שנה א׳, חוב׳ ו׳ (סיון–תמוז תשכ״ג, יוני–יולי 1963), עמ׳ 89–95.
• מירון, דן. עם תרגום סיפורי באבל. הארץ, תרבות וספרות, ד׳ בניסן תשכ״ג, 29 במארס 1963, עמ׳ 10, 14.

• בהט, יעקב. יצירתו של א.ס. פושקין. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, ט״ז בתשרי תשכ״ז, 30 בספטמבר 1966, עמ׳ 5, 6
• ברתיני, ק.א. חג של נצחון. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, י״ז באלול תשכ״ו, 2 בספטמבר 1966, עמ׳ 5
• גולדברג, לאה. על שירת פושקין. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, י׳ באלול תשכ״ו, 26 באוגוסט 1966, עמ׳ 5, 6
• גורפיין, רבקה.  המשורר והמתרגם.   בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 196–200.
• עד״ל. פושקין בתרגם שלונסקי. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, י׳ באלול תשכ״ו, 26 באוגוסט 1966, עמ׳ 5.

• גינור, צביה בן־יוסף [צ. ג.].  מכמרות בטרם־שחר.  קשת, שנה 16, גל׳ ב׳ (ס״ב) (חורף 1974), עמ׳ 170–171.

• בילצקי, י״ח. לייוויק בתרגום שלונסקי. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, ט׳ בשבט תשמ״ד, 13 בינואר 1984, עמ׳ 6.

• יבגני אוניגין באתר