חיה שחם.
    קרובים רחוקים : בין-טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה / חיה שחם. -- באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ד 2004.
        272 עמ'.
    Distant Relatives : Intertextuality, Contacts, and Contests in Modern Hebrew Literature / Chaya Shacham

"ספרים תמיד מדברים על ספרים אחרים, וכל סיפור מספר סיפור שכבר סופר". קביעתו זו של אומברטו אקו מגדירה יפה את תחום עיסוקו של הספר שלפנינו, הנוגע מזוויות שונות בזיקות מגוונות בין טקסטים (בין-טקסטואליות). לספר שלושה שערים. הראשון בוחן את תפקודיהן המגוונים של אלוזיות (ארמזים, רמיזות ספרותיות) ביצירות פרוזה, ואת האופנים שבהם הן מאירות את משמעויותיהם הסמויות של טקסטים ביצירות משל ש"י עגנון, יעקב שטיינברג, בנימין תמוז ומאיר שלו. השער השני עוסק בשירה, ובו נידונים מאבקים פואטיים בשירה העברית, שיש בהם כדי לסמן את הקואורדינטות ההיסטוריות שלה במהלך מחציתה הראשונה של המאה ה-20 (ביאליק, שלונסקי, אלתרמן, זך ואחרים). בניגוד ליצירות שנדונו בשער הראשון, אשר נשענו על אלוזיות לטקסטים עתיקים, נשענים מאבקים פואטיים אלה בעיקר על רמיזות בין-טקסטואליות כולל פרודיות המפנות אל יצירות מן הספרות החדשה, שעימן מתעמתות היצירות המאוחרות יותר. השער האחרון כולל עיונים ביצירת פרוזה (של אהרן אפלפלד, א"ב יהושע, עמוס עוז), ה'מתכתבות' עם יצירות אחרות באמצעות מה שניתן לכנות אלוזיות מוטיביות, עלילתיות או תבניתיות. כאן מדובר בעיקר על זיקה רעיונית ו/או תרבותית, הנשענת על זיקות מוחשיות ובלתי מוטלות בספק בין יצירה ליצירה. התמונה, העולה מתוך תריסר העיונים הנכללים בספר, מלמדת הן על הגיוון הרב המאפיין את הפעילות הבין-טקסטואלית, והן על תרומתה החשובה לתהליך הפקת המשמעות ביצירה.

תוכן העניינים:

• מבוא (עמ' 7)

שער ראשון: בסוד אֶרמזים ודרכי תפקודם (עמ' 29)
• בשבחם של צירופים ידועים : אלוזיה והטענת משמעות בסיפור 'אחות' לש"י עגנון (עמ' 31־46)
• עדות חבויה היטב : אלוזיות, בין-טקסטואליות ופנים-טקסטואליות ככלים לפיענוח הסיפור 'התעודה' מתוך ספר המעשים של עגנון (עמ' 47־63)
• תעלומת הצעיף וחידת הנערה : בין-טקסטואליות מוטיבית-ארכיטיפית לאטנטית בסיפור 'הצעיף האדום' ליעקב שטיינברג (עמ' 64־74)
• בין מקרא לאקטואליה : גילגולי דמותו של יעקב ברומאנים של בנימין תמוז (יעקב) ומאיר שלֵו (עֵשו) (עמ' 75־91)
  
  שער שני: בין-טקסטואליות ומאבקים פואטיים בשירה העברית (עמ' 93)
• "חולות כשנהבים" : בין שלונסקי לביאליק ובין שלונסקי לעצמו - גילגוליה הבין-טקסטואליים והפנים-טקסטואליים של הפואמה 'מול הישימון' (עמ' 95־113)
• "כי ככה דומים מראינו" : שירת יעקב אורלנד בזיקת-אח לשירת אלתרמן (עמ' 114־141)
• אחד ושלושה : בין-טקסטואליות, פואטיקה ויחסים בין-אישיים: מקרה אלתרמן (עמ' 142־153)
• 'השיר הנכון' מול 'השיר הזר' : הפואטיקה של שירים שונים  (זך) לאור  כוכבים בחוץ (אלתרמן) (עמ' 154־189)
  
  שער שלישי:  קרובים רחוקים: מגעי תרבות בין-טקסטואליים בנובלה וברומאן (עמ' 191)
• שקיעת הבורגנות ואימת המוות : עיון משווה בנובלות באדנהיים, עיר נופש מאת אהרן אפלפלד ומוות בוונציה מאת תומאס מאן (עמ' 193־208)
• נער החלומות של המפעל הציוני : מכאן ומכאן מאת י"ח ברנר כטקסט-האב של הנובלה 'געגועים' מאת עמוס עוז (עמ' 209־222)
• דרך מפותלת, קו ישר וכיוון נגדי : מתבנית שטח לתבנית עומק: גילגוליו של הלבירינת במר מאני לא"ב יהושע (עמ' 223־234)
• בין בת-ים לקסנדו : פוסטמודרניזם, בין-טקסטואליות ופרודיה באותו הים לעמוס עוז (עמ' 235־251)
   
• ביבליוגרפיה (עמ' 252)
• מפתח השמות, העניינים והמונחים (עמ' 263)