נתן אלתרמן נולד בט׳ באב תר״ע, 14 באוגוסט 1910 בוורשה להוריו יצחק ובלה. האב היה מחנך עברי ציוני, ממקימי גן הילדים דובר העברית והקורסים להכשרת גננות דוברות עברית. ילדותו עברה עליו בלבה של הקהילה הספרותית העברית בפולין ואחר כך במוסקבה (לשם עקרה המשפחה בימי מלחמת העולם הראשונה). בימי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה שהה עם משפחתו בקייב, ואחר כך התחנך בבית ספר עברי בקישינב. ב־1925 הגיע (זמן־מה לפני משפחתו) לתל־אביב ולמד בגימנסיה העברית ״הרצליה״. אביו מצא את מקומו במערכת החינוך של עיריית תל־אביב כמפקח על הגנים העירוניים.
    ב־1929 יצא ללימודים בצרפת, שהה כשנה בפריז (שם למד צרפתית וספרות בסורבון) ולאחר מכן למד שנתיים במכללה החקלאית שליד אוניברסיטת ננסי, והוכתר בתואר הנדסאי חקלאי. עם שובו ארצה עבד זמן קצר בבית הספר החקלאי במקווה ישראל, אך עד מהרה הצטרף לחוגי הבוהמה בתל־אביב והתפרנס מעיסוקים ספרותיים ועיתונאיים.
    ב־1934 כתב שירים אקטואליים בעיתון דבר במדור ״סקיצות תל־אביביות״ (בשם העט ״האלוף נון״), ולאחר מכן עבר למערכת עיתון הארץ, שם כתב שירים בעלי אופי סאטירי, בטור שבתחילה נקרא ״נקודות השקפה״ ולאחר מכן ״רגעים״ (בשם העת ״אגב״). באותה שנה פעל כפזמונאי הבכיר של התיאטרון הסאטירי ״המטאטא״. שיריו הליריים החלו להתפרסם ב־1931 בכתב העת כתובים (שירו הראשון שהתפרסם בבמה זו הוא ״בשטף העיר״, 12.3.1931). הוא נמנה עם חבורת ״כתובים״, ולאחר מכן עם אותו חלק ממנה שפרש ב־1933 בהנהגתו של אברהם שלונסקי והקים את קבוצת ״יחדיו״ ואת ביטאונה טורים. החל לפרסם את שיריו הליריים גם בכתב העת גזית (1932) ובמוסף הספרות של הארץ. ב־1935, לאחר התפוררות של שתי פרשיות אהבה מיוסרות, נשא לאישה את השחקנית רחל מרכוס. ב־1938 ראה אור קובץ שיריו הראשון, כוכבים בחוץ (יחדיו). באותה שנה נפטר אביו ממחלת הסרטן, מאורע שהותיר בו חותם עמוק. ב־1939 חל פילוג נוסף בחבורת שלונסקי וכתב העת טורים, וחלק נכבד מהחבורה הקים את כתב העת מחברות לספרות בעריכת ישראל זמורה. אלתרמן היה מנהיגה הבלתי־מעורער של חבורה זו.
    ב־1941 נולדה לנתן ולרחל בתם תרצה, לימים המשוררת תרצה אתר. באותה שנה ראה אור ספר שיריו השני, שמחת עניים. כמו כן החל בכתיבתן של יצירות מקיפות נוספות, בהן שיר עשרה אחים (שראה אור כספר ב־1960) ושירי מכות מצרים, שראה אור ב־1944. ב־1943 ניתק הקשר בין אלתרמן למערכת הארץ ונוצר הקשר בינו לבין מערכת דבר, עיתונה של הסתדרות העובדים, שבו היה עתיד לפרסם במשך כעשרים שנה את ״הטור השביעי״, טור התגובה השירית הפוליטית האקטואלית. ב־1944 הוא הפסיק לכתוב לתיאטרון ״המטאטא״ ונעשה לפזמונאי העיקרי של התיאטרון המוזיקלי ״לי לה לו״, שעבורו חיבר כמה מפזמוניו שזכו לפופולריות חסרת תקדים, כגון ״כלניות״, ״אני מצפת״ ו״בכל זאת יש בה משהו״.

לכתבות נוספות על נתן אלתרמן בספריה הלאומית

יצירות נתן אלתרמן בפרויקט בן־יהודה

    בשלב זה כבר היה אלתרמן הדמות המרכזית בשירה הארץ־ישראלית וגיבור תרבות מוקף הערצה. הדור הצעיר אימץ אל לבו את שירתו ורבים ממשורריו ראו עצמם תלמידיו. קשרים עמוקים נוצרו בינו לבין דמויות מרכזיות בממסד הביטחוני, המחתרתי למחצה, של ״ההגנה״, כמו יצחק שדה, משה דיין ויגאל אלון. לעמדות הפוליטיות שנקט בטוריו היתה השפעה ציבורית גדולה. הוא נעשה למבטא העיקרי של האתוס הציבורי המרכזי בתקופת מלחמת העולם, השואה והמאבק שקדם לייסודה של מדינת ישראל. הטור ״מגש הכסף״, שאותו כתב שבועות ספורים לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, נעשה לטקסט הליטורגי־החילוני העיקרי של המלחמה ושל טקסי הזיכרון שליוו אותה.
    החל לכתוב שירים בילדותו והתמיד בכך בימי הלימודים בגימנסיה, תוך שהוא עוקר מהם את ההטעמה וההגייה האשכנזיות ואת הנוסח השירי של ראשית המאה העשרים ועובר להגייה ולהטעמה הארץ־ישראליות ולנוסח מודרני יותר, אם כי בלתי מגובש. למעשה עיצוב אישיותו השירית החל רק עם יציאתו לצרפת, בעיקר כתוצאה מהשתחררותו מהנורמות ומהמושגים של אביו רב־ההשפעה, מראשית התוודעותו לעולמו השירי המודחק, רב־הניגודים והסתירות, ומן ההיחשפות לשירה הצרפתית, בעיקר לשירת ״המשוררים המקוללים״ של המחצית השנייה של המאה הי״ט וליצירתו של אביהם הרוחני שארל בודליר. אלתרמן נטל משירה זו את המקצב המוזיקלי המהוקצע ואת דמות המשוטט העירוני הבודלירי, ה־flaneur הצופה ממרחק מסוים בג׳ונגל העירוני ומשתף עצמו במאבקים המתנהלים בו באמצעות פנטזיות והרהורים. הוא ניצל דמות יסוד זו לביטוי תחושות בדידות, ניכור ותשוקות בלתי מרוסנות, והמשיך לפתח אותה גם בשירים שכתב לאחר שובו לארץ.
    באמצע שנות השלושים חל שינוי בתפישת המציאות שלו, דבר שהביאו להחלטה לגנוז את רוב שיריו שנכתבו ופורסמו עד 1935 ולהתחיל במהלך חדש, שמצא את ביטויו המושלם בספרו כוכבים בחוץ. בקובץ ייחודי זה, מקובצי השירה החשובים ביותר בתולדות הספרות העברית, הוחלף המשוטט העירוני המודרניסטי ב״הלך״ תמים וקלאסי יותר, והשיטוט המנוכר ברחובות הכרך הוחלף במסע במרחבי הטבע ובכרך גם יחד. זהו מסע של ייעוד: הצלת התרבות העירונית המודרנית מאסון העקרות, הניכור וההרס העצמי על ידי החזרת האדם המודרני אל ״תבל״ ראשונית, חיונית, מלאה עוצמות וסערת רגשות.
    שליחות זו מכתיבה את התכנים ואת אופני המבע של הקובץ על ארבעת פרקיו, הערוכים עריכה סימפונית עתירת מצלולים ומראות, ועם זאת ממושמעת וקוהרנטית. לשם מילוי שליחותו חייב הפייטן לעורר במראות העירוניים הנושנים את ״רגע ההולדת״ הראשוני הטמון בהם, לשלב את הטבע ואת כוחותיו החייתיים והווגטטיביים בנוף העירוני המודרני. המשורר מודע לסכנות הטמונות בחזון זה של התחיות ושיבה אל הראשוניות. הקובץ נכתב בימי עליית הפשיזם והנאציזם, והוא אפוף הן הבנה של הערגה לפראי ולראשוני – כתגובה לפיכחון ולניכור של ההוויה המודרנית – שהזינה את התנועות החברתיות הללו, והן תחושה עמוקה ברצחנות הממיתה הכרוכה בה. מתוך כך נע הקובץ בתנועת זיגזג בין קטבים של אקסטזה וייאוש.
    לאורך התנועה הזאת מפעיל המשורר את כליו: המלוס המודגש והסוחף והלשון הפיגורטיבית המזמנת לקורא הפתעות ויזואליות צבעוניות מהממות. ללא כפייה של סדר סיפורי ומערכות אלגוריות (שעתידים להופיע בספריו הבאים), הוא ביצע כאן מהלך הגותי־שירי שמעטים כמוהו לעושר ולהיגיון פנימי כאחד, וכבש את לבו של דור קוראים שלם.
    ההישג המופלא שהושג בכוכבים בחוץ לא הביא ליצירת שירים נוספים ברוח הקובץ המוקדם. ביצירות העיקריות שבאו אחריו, בעיקר שמחת עניים, שירי מכות מצרים ושיר עשרה אחים, התחלפה ההתמודדות החושית הנלהבת עם עולם מתנודד בין חיות לקיפאון בשירה הנותנת דעתה על המציאות ההיסטורית ההרסנית (מלחמת העולם השנייה; הסכנה לקיומו של עם ישראל) והמציעה סינתזות הגותיות מופשטות תחת הסינתזות החושניות והמוזיקליות שהוצעו עד כה.
    שמחת עניים היא פואמה סימבוליסטית סבוכה ומופלאה, שנוצר בה עולם אפל ואובססיבי של יחסים אנושיים בתוך מרחב הזמן ההיסטורי, באמצעות רצפים מוזיקליים מהממים בעוצמתם ובחזרות שבהם. אולם המשמוע של הפואמה תובע פרשנות אלגוריסטית, שבמסגרתה יובנו הגיבורים שלה (בעיקר הבעל המת והאישה שנותרה בחיים בעיר נצורה) כנציגי אספקטים של העם היהודי או של העולם התרבותי בן הזמן.
    לעומת זאת, בשירי מכות מצרים ובשיר עשרה אחים חתר המשורר לשירה בהירה, כמעט ניאו־קלאסית, המציגה ערכים קבועים בחיי האדם במבחן הקיומי, האישי וההיסטורי, מול מוות, חולי, משטרים רצחניים, מלחמות קטלניות, ומחפשת את האמין והיציב שבאדם, את קשריו הבסיסיים עם החברה (בעיקר בגילומה המשפחתי) ועם ״תבל״, העשויים לעמוד בלחצים האכזריים ביותר ולשרוד. את הערכים הללו מציג המשורר כבסיס לתרבות אנושית חיה ומתחדשת, שתקום מתוך הריסות ההווה ההיסטורי הקטסטרופלי.
    לצד יצירותיו הליריות העיקריות יצר אלתרמן את שירתו העיתונאית. הוא נטל את ה״טור״ השירי והעיתונאי והפכו מערוץ שולי במרחב הספרותי לערוץ מרכזי. בטוריו הצליח ליצור מתאם בין שלושה ממדים: בממד הפובליציסטי הקונקרטי – השיר היה חייב לשכנע כמאמר עיתונאי, להעמיד תזה ברורה, לנמקה ולהוכיחה; בממד השירי הסגנוני – המאמריות של השיר היתה צריכה להיות מובלעת במבע מהוקצע, אלגנטי, שנון ומוזיקלי; בממד ההגותי מתחבר האירוע הספציפי עם ההיסטוריה ומשקף תפישת מציאות רוויה אתוס הומניסטי וליברלי. הוא הגיע לשיא הצלחתו כמשורר ״הטור״ בימי מלחמת העולם השנייה, המאבק האנטי־בריטי ומלחמת העצמאות. בתקופה זו הוא הביא גם את השנסון העברי למדרגה חדשה של שכלול. הוא יצר פזמונאות מכונפת, קלילה, ועם זאת רוויה מחשבה ומלאה פיקחות.
    בשנות החמישים, על רקע עלייתו של סגנון פיוטי חדש, מנוגד מבחינה הגותית, עקרונית ופואטית כאחד לזה שלו ושל בני דורו, החלו להישמע לראשונה הסתייגויות והרהורי כפירה ביחס ליצירתו. הסתייגויות אלה ניזונו במידה רבה מיצירותיו החדשות, שאפילו חסידיו הוותיקים מצאו בהן טעם לפגם: דברנות מאמרית, פרוזאיות של דובר רשמי של אתוס המדינה, דעיכת הקסם המוזיקלי והפיגורטיבי. היצירה ״שירים על ארץ הנגב״ (נתפרסמה לראשונה בלוח הארץ בשנת 1950, וכלולה בחטיבה ״שירים על רעות הרוח״ בעיר היונה) הביאה לתגובתו הביקורתית של המבקר מרדכי שלו; הופעת הקובץ המקיף עיר היונה (1957) הכינה את הרקע להתקפתו של נתן זך על כלל יצירתו של אלתרמן, במאמר ״הרהורים על שירת אלתרמן״ (1959). בשלב זה כתב המשורר, למעשה, שירה דיונית־הגותית שהכילה יסודות של כרוניקה, בלדיסטיקה ותיאור ססגוני, אבל השליטה עליהם את הרצף ההגותי־פולמוסי. עיקרה של שירה זו במתח האינטלקטואלי שיצרה סביב בעיות היסוד של הקיום היהודי הקולקטיבי בכלל ושל המפעל הציוני בעיקר.
    במסכת הכרוניקה השירית של שירי עיר היונה העלה אלתרמן מחשבות מעמיקות ביחס למהותה של מלחמת העצמאות, שראה בה רק חלק מ״מלחמת היהודים״, שראשיתה במחנות העקורים באירופה לאחר מלחמת העולם וסיומה בעיירות הפיתוח הנידחות של מדינת ישראל. הוא ניהל פולמוס מרחיק ראות עם ״ספרות תש״ח״ שראתה, לדעתו, רק חלק קטן מהנוף ההיסטורי של המאבק היהודי־ציוני וגיששה גישוש שגוי בהבנת ״קהילת המוות״, שהיא קהילת האם של חברה מדינית חופשית.
    לאחר חתימת שירי עיר היונה התמסר אלתרמן במשך כעשור ליצירת מחזות, שאחדים מהם גם הועלו על הבימות, במידה כזאת או אחרת של הצלחה. קשה לומר שעלה בידו לגבש סגנון מחזאי מובהק, ולמעשה הוא בדק כמעט בכל מחזה אופציה מחזאית אחרת.
    ב־1965 פירסם יצירה פיוטית גדולה אחרונה, חגיגת קיץ, שהביאה למיזוג מזהיר של יסודות הטרוגניים: מלודרמה פרברית בסגנון תיאטרון גוניול, ״אפוס״ ציוני חלוצי העוסק בגורלם של העולים החדשים, שירים מאמריים על מדע ושירה, פרודיה משעשעת אך לא חסרת רצינות על המוטיביקה של יצירתו המוקדמת של המשורר, משלים והגדות ועוד. כל אלה התערבו זה בזה על סמך העיקרון: ״העולם באמצע מתרחש״, כלומר, אמת החיים היא שהכול קורה בבת אחת; הרציני מתמזג במגוחך, הרגעי בנצחי, הטרגדיה או המלודרמה בפארסה.
    ב־1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, נעשה אלתרמן לרוח החיה בקרב מקימי ״התנועה למען ארץ ישראל השלמה״. תחנה סופית זו, שאליה הגיע בדרכו הפוליטית הארוכה, מעוררת תהיות וקוראת להתבוננות מחודשת בכלל המסלול הפוליטי של המשורר מאז שנות השלושים. מכל מקום, ההתמסרות לענייני ״התנועה למען ארץ ישראל השלמה״ הביאה את המשורר לסוף דרכו כאמן יוצר. בשנותיו האחרונות התגלה בעיקר כפובליציסט וכפולמוסן מר, יובשני ונטול חן. הוא עצמו היה מודע לפיחות העצמי שלו, וקיבל עליו את הדין לשם ערך שהיה חשוב בעיניו יותר מיצירת שירה. גם בשלב אחרון זה הוא היה איש השיקולים המעמיקים וקבלת האחריות האישית לכל מעשה ומחדל. מקומו במרכז התרבות והספרות העבריות של זמנו נעלה מכל ספק.
    נתן אלתרמן נפטר בתל־אביב בכ׳ באדר ב׳ תש״ל, 28 במארס 1970.

נכתב על־ידי דן מירון, עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: תדהר, קרסל, ויקיפדיה, אתר נתן אלתרמן, המכון לתרגום ספרות עברית, Электронная еврейская энциклопедия] 

ספריו:

1. כוכבים בחוץ : שירים. – תל־אביב : יחדיו, תרצ״ח. 163 עמ׳.
   ראה גם: ׳כוכבים בחוץ׳ (תש״ה) – מספר 5; ׳שירים שמכבר׳ (תשכ״א) – מספר 12; ׳שירים שמכבר׳ (תשל״א 1972) – מספר 28 ו׳כוכבים בחוץ׳ (תשנ״ה 1995) – מספר 65.

 

2. שמחת עניים : שירים. – תל־אביב : מחברות לספרות, תש״א. 97 עמ׳.
   מהדורות נוספות (בנות 94 עמ׳) נדפסו בשנים תש״ד, תשי״א (שתי מהדורות) ותשט״ז. ראה גם: ׳שירים שמכבר׳ (תשכ״א) – מספר 12; ׳שירים שמכבר׳ (תשל״א 1972) – מספר 28 ו׳שמחת עניים׳ (מהד׳ לבתי־ספר, 1971) – מספר 22.

 

3. האפרוח העשירי / ציורים – אריה נבון. – תל־אביב: מחברות לספרות, תש״ג. 15 עמ׳.
   נדפס לראשונה בנוסח שונה במקצת ב׳דבר׳ (מוסף לילדים), שנה ב, גל׳ יא (כד) (כ״ד באלול תרצ״ג), עמ׳ 5, בשם: ״בין תרצ״ג ובין תרצ״ד בא גד״.
   חזר ונדפס ב׳לילדים׳ (על שלושת מהדורותיו), עמ׳ 14–23 – מספר 34, 41 ו־46; ב׳איזה פלא׳ (תשמ״ד 1983), עמ׳ 12–16 – מספר 58;  כספר עם ציורים מאת צילה בינדר בשנת תשל״ג 1973 – מספר 37 וכספר עם איורים מאת דני קרמן בשנת 2005 – מספר 81.

 

4. שירי מכות מצרים. – תל־אביב : הוצאת צבי ע״י מחברות לספרות, תש״ד. 38 עמ׳.
   התוכן: בדרך נא־אמון – שירי מכות מצרים – אילת.
   מהדורות נוספות וזהות נדפסו בשנים תש״ז ותשי״א; מהדורות בנות 40 עמ׳ נדפסו על־ידי הוצאת מחברות לספרות בשנים תשי״ד (1953), תשי״ז ותש״ך.
   ראה גם: ׳שירים שמכבר׳ (תשכ״א) – מספר 12 ו׳שירים שמכבר׳ (תשל״א 1972) – מספר 28.

 

5. כוכבים בחוץ : שירים. – מהד׳ שניה. – תל־אביב : מחברות לספרות, תש״ה. 135 עמ׳.
   מהדורות [=הדפסות] נוספות נדפסו בשנים תשי״ג ותשט״ז.
   ראה גם: ׳כוכבים בחוץ׳ (תרצ״ח) – מספר 1; ׳שירים שמכבר׳ (תשכ״א) – מספר 12; ׳שירים שמכבר׳ (תשל״א 1972) – מספר 28 ו׳כוכבים בחוץ׳ (תשנ״ה 1995) – מספר 65.

 

6. הטור השביעי : שירי העת והעתון. – תל־אביב : עם עובד, תש״ח. 372 עמ׳.
   קובץ ראשון של שירי העת והעתון שפורסמו ב׳דבר׳ בשנים 1943 עד 1948. שולבו כאן גם מספר שירים שנדפסו לראשונה על דפי עתון ׳הארץ׳ במדורו ׳רגעים׳. מהדורות [=הדפסות] נוספות נדפסו בשנים תש״ט ותשי״ב. מהדורה מחודשת בעריכת עוזי שביט הופיעה בשנת 2003.
   ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר שני (תשי״ד) – מספר 7; ׳הטור השביעי׳, עד תשי״ד (תשכ״ב) – מספר 13; ׳הטור השביעי׳, תשי״ד–תשכ״ב (תשכ״ב) – מספר 14; ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון, תש״ג–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 29; ׳הטור השביעי׳, ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב (תשל״ב) –מספר 30; ׳הטור השביעי׳, ספר שלישי, תרצ״ט–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 31; ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו) – מספר 59; ׳הטור השביעי׳, ספר רביעי, תש״ג–תש״ח (תשמ״ז) – מספר 61; ׳הטור השביעי׳, ספר חמישי, 1948–1956 (תשנ״ה 1995) – מספר 64 ו׳הטור השביעי, תש״ח (מהדורה מחודשת) (2003) – מספר 78.

 

7. הטור השביעי : שירי העת והעתון, ספר שני. – תל־אביב : ׳דבר׳, תשי״ד. 423 עמ׳.
   קובץ שני של שירי העת והעתון שפורסמו ב׳דבר׳ בשנים 1948 עד 1953.
   ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון (תש״ח) – מספר 6; ׳הטור השביעי׳, עד תשי״ד (תשכ״ב) – מספר 13; ׳הטור השביעי׳, תשי״ד–תשכ״ב (תשכ״ב) – מספר 14; ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון, תש״ג–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 29; ׳הטור השביעי׳, ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב (תשל״ב) –מספר 30; ׳הטור השביעי׳, ספר שלישי, תרצ״ט–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 31; ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו) – מספר 59; ׳הטור השביעי׳, ספר רביעי, תש״ג–תש״ח (תשמ״ז) – מספר 61 ו׳הטור השביעי׳, ספר חמישי, 1948–1956 (תשנ״ה 1995) – מספר 64 ו׳הטור השביעי, תש״ח (מהדורה מחודשת) (2003) – מספר 78.
   על הספר: ראה רשימתו של נח טמיר.

 

8. עיר היונה : שירים. – [תל־אביב] : מחברות לספרות, תשי״ז 1957. 358, [2] עמ׳.
   כולל: שירי עיר היונה – שירים על רעות הרוח – כחוט השני – שירי נוכחים – שיר עשרה אחים.
   מהדורה שניה [מתוקנת] נדפסה בשנת תשי״ח (1958).
   ראה גם: ׳עיר היונה׳ (תשכ״ג) – מספר 15 ו׳עיר היונה׳ (תשל״א) – מספר 25.

 

9. ספר התבה המזמרת / ציורים: צלה בינדר. – תל־אביב : מחברות לספרות, תשי״ח 1958. 177, [7] עמ׳.
   שירים לילדים.
   ראה גם: ׳ספר התבה המזמרת׳ (תשל״ד 1973) – מספר 37.

 

10. שיר עשרה אחים / ציורים: פנחס שער. – [תל־אביב] : מחברות לספרות, תשכ״א 1961. [8], 13–97 עמ׳.
    נדפס במקורו ב׳עיר היונה׳.
    התוכן: –

    פתיחה ישנה	ה. הדרכים
    פתיחה חדשה	ו. שבחי קלות הדעת
    א. הבקתה	ז. שיר שמחת מעשה
    ב. היין	ח. אשמרת שלישית
    ג. הספרים	ט. קול והד
    ד. האב	י. שיר העשירי וזמר של סיום.

 

11. כנרת, כנרת : מחזה בשלש מערכות / עיטר דני קרוון. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד והתיאטרון ה׳קאמרי, תשכ״ב 1962. 133 עמ׳.
    ראה גם: ׳מחזות׳ (תשל״ג) – מספר 35, ו׳כנרת, כנרת׳ (תשס״ב 2002) – מספר 77.
    על המחזה – ראה מוקי צור

 

12. ערדל הפלא : הצגות משעשעות וספורי שיר / מתורגמים מרוסית על־ידי נתן אלתרמן ; ציורים – צילה בינדר. – תל־אביב : מחברות לספרות, תשכ״ב 1962. 145 עמ׳.
    ״מה יש בספר הזה? בספר הזה לכם מחכות ראשית כל שתי הצגות. הצגה ראשונה: ערדל הפלא, סרט מתח (סביב ערדל מסתורי שנתגלה בשטח) / [מאת ג. מטביב] ; הצגה שניה: להקת היער : קומדיה מרתקת (עם הופעות מפתיעות של משחק ושל זמר ורקד) / [מאת נ. גרנט] ; ונוסף על כך בספר הזה ארוזים שלשה ספורים בחרוזים. ראשון: הזנבות / [מאת ו. ביאנקי] ; שני: מי ימצא את סוף הדרך? / [מאת ס. פדורצנקו] ; ואחרון אחרון מי יגיע ראשון? / [מאת ייבגני שוורץ]. זהו. זה התכן המפורט והמסומן. ועכשיו נתחיל. חבל על הזמן.״
    שלושת הסיפורים האחרונים פורסמו לראשונה בנוסח שונה בשנים תרצ״ג–תרצ׳ד ונדפסו ב׳דבר׳ (מוסף לילדים).
    הקובץ כולו חזר ונדפס ב׳לילדים׳ (מהד׳ א׳ – תשל״ב 1972: עמ׳144–297; מהד׳ ב׳ – תשל״ד 1974 ומהד׳ ג׳ – 1976: עמ׳ 150–303).
    על הספר ראה: ירדנה הדס, משה בן־שאול, אהל מילא.

 

13. שירים שמכבר : כוכבים בחוץ, שמחת עניים, שירי מכות מצרים. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, מחברות לספרות, תשכ״א. 255 עמ׳. – (כתבים בארבעה כרכים; כרך א׳)
    ראה גם: ׳שירים שמכבר׳ (תשל״א 1972) – מספר 28, ומהדורה מתוקנת (1999) – מספר 69.

 

14. הטור השביעי : עד תשי״ד. – [תל־אביב] : ׳דבר׳, הקיבוץ המאוחד, תשכ״ב. 471 עמ׳. – (כתבים בארבעה כרכים; כרך ב׳)
    ״כרך זה, ובו פרקי הטור השביעי עד תשי״ד (1954), מכיל מבחר מתוך שני ספרי ׳הטור השביעי׳ שיצאו לאור האחד בהוצאת ׳עם עובד׳ והאחד בהוצאת ׳דבר׳״.
    ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון (תש״ח) – מספר 6; ׳הטור השביעי׳, ספר שני (תשי״ד) – מספר 7; ׳הטור השביעי׳, תשי״ד–תשכ״ב (תשכ״ב) – מספר 14; ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון, תש״ג–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 29; ׳הטור השביעי׳, ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב (תשל״ב) –מספר 30; ׳הטור השביעי׳, ספר שלישי, תרצ״ט–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 31; ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו) – מספר 59; ׳הטור השביעי׳, ספר רביעי, תש״ג–תש״ח (תשמ״ז) – מספר 61 ו׳הטור השביעי׳, ספר חמישי, 1948–1956 (תשנ״ה 1995) – מספר 64 ו׳הטור השביעי, תש״ח (מהדורה מחודשת) (2003) – מספר 78.

 

15. הטור השביעי : תשי״ד–תשכ״ב. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, ׳דבר׳, תשכ״ב. 551 עמ׳. – (כתבים בארבעה כרכים; כרך ג׳)
    ״בכרך זה קובץ מובחר מטורי ׳הטור השביעי׳ שנדפסו ב׳דבר׳ בשנים 1954 עד 1961.
    ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון (תש״ח) – מספר 6; ׳הטור השביעי׳, ספר שני (תשי״ד) – מספר 7; ׳הטור השביעי׳, עד תשי״ד  (תשכ״ב) – מספר 13; ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון, תש״ג–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 29; ׳הטור השביעי׳, ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב (תשל״ב) –מספר 30; ׳הטור השביעי׳, ספר שלישי, תרצ״ט–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 31; ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו) – מספר 59; ׳הטור השביעי׳, ספר רביעי, תש״ג–תש״ח (תשמ״ז) – מספר 61 ו׳הטור השביעי׳, ספר חמישי, 1948–1956 (תשנ״ה 1995) – מספר 64 ו׳הטור השביעי, תש״ח (מהדורה מחודשת) (2003) – מספר 78.

 

16. עיר היונה : שירים. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, ׳מחברות לספרות׳, תשכ״ג. 352 עמ׳. – (כתבים בארבעה כרכים; כרך ד׳)
    תוכן העניינים
    ראה גם: ׳עיר היונה׳ (תשי״ז) – מספר 8 ו׳עיר היונה׳ (תשל״א) – מספר 25.

 

17. פונדק הרוחות : מחזה בשלוש מערכות / [עיטר אריה נבון; הביא לדפוס, עמיקם גורביץ]. – [תל־אביב] : עמיקם, תשכ״ג 1963. 87 עמ׳.
    ראה גם: ׳מחזות׳ (תשל״ג) – מספר 35 ו׳פונדק הרוחות׳ (1974) – מספר 38. קטעים מתוך המחזה נדפסו ב׳מולד׳, כרך כ׳, חוב׳ 171–172 (חשון תשכ״ג, נובמבר 1962), עמ׳ 489–491, בשם ״אשמורת אחרונה״ וכן שתי תמונות (״עולם האמנות״ <מתוך תמונה שניה, מערכה שלישית> ו״שיבה אחרונה״ <מתוך תמונה ששית, מערכה שלישית>) ב׳משא׳ (מצורף ל׳למרחב׳), שנה י״א, גל׳ 54 (א׳ בטבת תשכ״ג, 28 בדצמבר 1962), עמ׳ [א׳,ב׳].

 

18. חגיגת קיץ : סדרת שירים. – [תל־אביב] : מחברות לספרות, תשכ״ה 1965. 183 עמ׳.
    סדרה של 45 שירים.
    ראה גם: ׳חגיגת קיץ׳ (תשל״ג) – מספר 34 ו׳חגיגת קיץ׳ (תשל״ז 1977) – מספר 49.

 

19. משפט פיתגורס : מחזה. אחרית־דבר “בין סיפרה לסיפור״. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ו 1965. 151 עמ׳.
    ראה גם: ׳מחזות׳ (תשל״ג) – מספר 35.

 

20. אסתר המלכה : מחזה. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ז 1966. 155 עמ׳.
    ראה גם: ׳מחזות׳ (תשל״ג) – מספר 35.

 

21. המסכה האחרונה. – תל־אביב : ספרית מעריב, תשכ״ט 1968. 175 עמ׳.
    סטירה סיפורית משובצת שירים.
    חזר ונדפס ב׳במעגל׳ (מהד׳ ראשונה, תשל״א 1971, עמ׳ 159–272 ובמהד׳ שניה, תשל״ה 1975, עמ׳ 177–291) – מספר 26 ו־43.

 

22. ארבעים שירים של נתן אלתרמן / [בחירת השירים וקביעת סדרם בידי תרצה אתר]. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״א. 94 עמ׳.
    מבחר שירים מתוך שירי נ׳ אלתרמן.
    שתי מהדורות [=הדפסות] זהות נדפסו בשנת תשל״ג.
    מהדורות נוספות (סדורות מחדש, בנות 115 עמ׳) נדפסו בשנים תשל״ו, תשל״ח, תשל״ט, תש״ם ועוד.

 

23. שמחת עניים : שירים. – מהד׳ לבתי־ספר [כולל ביבליוגרפיה]. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1971. 81 עמ׳.

 

24. החוט המשולש : מאמרים, תשכ״ז–תש״ל / [הביא לדפוס – מנחם דורמן]. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״א 1971. 627 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״בכרך זה, מאמרי נתן אלתרמן שנתפרסמו ב׳מעריב׳, למן אפריל 1967 ועד פברואר 1970, ערוכים לפי סדר הופעתם״.
    ראה גם: ׳החוט המשולש׳ (מהד׳ שניה – תשל״ה 1975) – מספר 42.

 

25. ספר החידות / ציורים – צלה בינדר. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״א. 159 עמ׳.
    חידות מנוקדות לילדים.

 

26. עיר היונה : שירים. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״א. 352 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ראה גם: ׳עיר היונה׳ (תשי״ז) – מספר 8 ו׳עיר היונה׳ (תשכ״ג) – מספר 15.

 

27. במעגל : מאמרים ורשימות, תרצ״ב–תשכ״ח / [הביא לבית־הדפוס והוסיף הערות: מנחם דורמן]. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״א 1971. 278 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    בספר 59 מאמרים ורשימות המחולקים לשלוש חטיבות: ׳על ספרות ותיאטרון׳, ׳מראות׳, ׳המסיכה האחרונה׳. כולל הערות ביבליוגרפיות (עמ׳ 275–278). מהדורה שניה ומורחבת הופיעה בתשל״ה 1975 – ראה מספר 43.  

 

28. בין המשורר למדינאי : נתן אלתרמן – 12 טורים ואגרת; דוד בן־גוריון – 2 אגרות / [הביא לבית־הדפוס מנחם דורמן]. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1971. 60 עמ׳.
    ראה גם: ׳בין המשורר למדינאי׳ (תשמ״ז) – מספר 60.

     

29. שירים שמכבר : כוכבים בחוץ, שמחת עניים, שירי מכות מצרים. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972. 255 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן.״
    כרך זה זהה מבחינת תוכנו לכרך שהופיע בשנת תשכ״א בהוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת מחברות לספרות ככרך א׳ של ׳כתבים בארבעה כרכים׳ (מספר 12) ; ראה גם מהדורה מתוקנת (1999) – מספר 69.

 

30. הטור השביעי : ספר ראשון, תש״ג–תשי״ד. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972. 491 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן.״
    כרך זה זהה מבחינת תוכנו לכרך שהופיע בשנת תשכ״ב בהוצאת דבר והוצאת הקיבוץ המאוחד ככרך ב׳ של ׳כתבים בארבעה כרכים׳ (מספר 13). נוספו לכרך זה הקדמה מאת המביא לבית הדפוס, מנחם דורמן, וכן הערות ופירושים לשירים, לשמות ולענינים בהם עסקו ה׳טורים׳ השונים.
    ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון (תש״ח) – מספר 6; ׳הטור השביעי׳, ספר שני (תשי״ד) – מספר 7; ׳הטור השביעי׳, עד תשי״ד (תשכ״ב) – מספר 13; ׳הטור השביעי׳, תשי״ד–תשכ״ב (תשכ״ב) – מספר 14; ׳הטור השביעי׳, ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב (תשל״ב) – מספר 30; ׳הטור השביעי׳, ספר שלישי, תרצ״ט–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 31; ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו) – מספר 59; ׳הטור השביעי׳, ספר רביעי, תש״ג–תש״ח (תשמ״ז) – מספר 61 ו׳הטור השביעי׳, ספר חמישי, 1948–1956 (תשנ״ה 1995) – מספר 64 ו׳הטור השביעי, תש״ח (מהדורה מחודשת) (2003) – מספר 78.

 

31. הטור השביעי : ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972. 565 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן.״
    כרך זה זהה מבחינת תוכנו לכרך שהופיע בשנת תשכ״ב בהוצאת ׳דבר׳ והוצאת ׳הקיבוץ המאוחד׳ ככרך ג׳ של ׳כתבים בארבעה כרכים׳ (מספר 14). נוספו לכרך זה הערות ופירושים לשירים, לשמות ולענינים בהם עסקו ה׳טורים׳ השונים.
    ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון (תש״ח) – מספר 6; ׳הטור השביעי׳, ספר שני (תשי״ד) – מספר 7; ׳הטור השביעי׳, עד תשי״ד (תשכ״ב) – מספר 13; ׳הטור השביעי׳, תשי״ד–תשכ״ב (תשכ״ב) – מספר 14; ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון, תש״ד–תשי״ג (תשל״ב) – מספר 29; ׳הטור השביעי׳, ספר שלישי, תרצ״ט–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 31; ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו) – מספר 59; ׳הטור השביעי׳, ספר רביעי, תש״ג–תש״ח (תשמ״ז) – מספר 61 ו׳הטור השביעי׳, ספר חמישי, 1948–1956 (תשנ״ה 1995) – מספר 64 ו׳הטור השביעי, תש״ח (מהדורה מחודשת) (2003) – מספר 78.

 

32. הטור השביעי : ספר שלישי, תרצ״ט–תשי״ד. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972. 441 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן.״
    ״... בכרך השלישי אספנו אותם טורים, שהיינו רשאים לראותם כבגניזת־ארעי בלבד והם, בחלקם הגדול, טורי כרך תש״ח על שלושת מדוריו המרכזיים: ״אל, בריטניה נצור״, ״גנראל המן, גנראל חסיד, גנראל חורף״ ו״בית הזכוכית״ ... בכרך השלישי אף הוספנו מפתח לכל הטורים, לפי סידרם הכרונולוגי: ליד הטורים שנדפסו בספרים סימנו עמודיהם והצבענו על שינויי־שם, שחלו במקרים לא־מעטים אגב התקנת בטורים למהדורתם המקובצת״ (מתוך הקדמת המלבה״ד, ספר ראשון, עמ׳ [4]).
    ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון (תש״ח) – מספר 6; ׳הטור השביעי׳, ספר שני (תשי״ד) – מספר 7; ׳הטור השביעי׳, עד תשי״ד (תשכ״ב) – מספר 13; ׳הטור השביעי׳, תשי״ד–תשכ״ב (תשכ״ב) – מספר 14; ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון, תש״ד–תשי״ג (תשל״ב) – מספר 29; ׳הטור השביעי׳, ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב (תשל״ב) –מספר 30; ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו) – מספר 59; ׳הטור השביעי׳, ספר רביעי, תש״ג–תש״ח (תשמ״ז) – מספר 61 ו׳הטור השביעי׳, ספר חמישי, 1948–1956 (תשנ״ה 1995) – מספר 64 ו׳הטור השביעי, תש״ח (מהדורה מחודשת) (2003) – מספר 78.

 

33. מפתח־השמות לשלושת הכרכים של ׳הטור השביעי׳ 1943–1966 / [ערכה והתקינה לדפוס סוניה רוזנברג]. – [תל־אביב] : מוסד אלתרמן והוצאת הקיבוץ המאוחד, [תשמ״ד 1983]. 15 עמ׳.

 

34. לילדים / ציורים: צלה בינדר. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972. 299 [5] עמ.׳ – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן.״
    הספר מחולק לשני שערים: בשער הראשון – ׳ילדה, כלבלב ופעמון׳, ׳גד גבור ציד׳, ׳האפרוח העשירי׳, ׳חג האילנות׳ (נוסח מקוצר), ׳באגוזים נשחקה׳ (מאת יצחק אלתרמן; נכנס בטעות), ׳סוכתנו׳ (נוסח מקוצר), ׳היורה׳, ׳גשם יהי׳ (יוחס בטעות כיצירה מקורית של אלתרמן ולמעשה קטע מתוך שירו של ס׳ פדורצ׳נקו בתרגומו של אלתרמן ׳מי ימצא את סוף הדרך׳), ׳נס גדול היה פה׳ ו׳עוג מלך הבשן׳. בשער השני – שירים, סיפורים בחרוזים והצגות מתורגמים מיידיש ומרוסית: ׳מאין בא הלחם׳ (מאת אליעזר שטינברג), ׳לימפופו׳ ו׳ברמלי׳ (מאת ק׳ צ׳וקובסקי), שירים מאת קדיה מולודובסקי מתוך ׳פתחו את השער׳ (׳הקטטה׳, ׳הגולם, או, מים שאין להם סוף׳, ׳הטחנה׳, ׳דינה סינית׳, ׳על ראש ההר׳, ׳גלגולין של מעיל׳, ׳המכתב׳, ׳סנדלים׳ ו׳הילדה אילת׳), ׳מי ימצא את סוף הדרך?׳ (מאת ס׳ פדורצ׳נקו), ׳מי יגיע ראשון?׳ (מאת י׳ שוורץ), ׳ערדל הפלא׳ (מאת ג׳ מטביב) ו׳להקת היער׳ (מאת נ׳ גרנט).
    ראה גם: ׳לילדים׳, מהדורה שנייה מחודשת – מספר 40 ; מהדורה שלישית  – מספר 45 ומהדורה רביעית – מספר 76.

 

35. חגיגת קיץ : סדרת שירים. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג. 202 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    סדרה של 45 שירים.
    ראה גם: ׳חגיגת קיץ׳ (תשכ״ה 1965) – מספר 17 ו׳חגיגת קיץ׳ (תשל״ז 1977) – מספר 49.

 

36. מחזות : כנרת, כנרת – פונדק הרוחות – אסתר המלכה – משפט פיתגורס. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג. 580 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ראה גם: ׳כנרת, כנרת׳ (תשכ״ב) – מספר 11 ו׳כנרת, כנרת׳ (תשס״ב 2002) – מספר 77; ׳פונדק הרוחות׳ (תשכ״ג ו־1974) – מספר 16 ו־38; ׳אסתר המלכה׳ (תשכ״ז) – מספר 19; ׳משפט פיתגורס׳ (תשכ״ו) – מספר 18.

 

37. האפרח העשירי / ציורים, צלה בינדר. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1973. [24] עמ׳.
    מהדורה [=הדפסה] נוספת נדפסה בשנת 1976.
    ראה גם: ׳האפרח העשירי׳ (תש״ג) – מספר 3.

 

38. ספר התבה המזמרת / ציורים, צלה בינדר. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ד 1973. 181, [7] עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    שירים לילדים.
    ״מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן.״
    ״בעזבונו של נתן אלתרמן מצאנו עותק מוגה של ׳ספר התיבה המזמרת׳, לאחר הדפסתו. מלבד תיקוני פיסוק, היו בעותק זה גם כמה שינויי נוסח, שהועתקו כולם למהדורה שלפנינו.״
    ראה גם: ׳ספר התבה המזמרת׳ (תשי״ח 1958) – מספר 9.

 

39. פונדק הרוחות : מחזה בשלוש מערכות. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, 1974. 121 עמ׳.
    ״הוצג בתיאטרון בקאמרי״.

 

40. מגש הכסף : מבחר שירים / מערכת האנתולוגיה: ישעיהו אברך, מנחם דורמן ; ליקטה: רנה קלינוב. – [תל־אביב] : משרד הבטחון, ההוצאה לאור, תשל״ד 1974. 368 עמ׳.
    הקובץ כולל מאמר פרי עטו של משה דיין – ״הקול ההד״ וכן שירים שונים מתוך ׳כוכבים בחוץ׳, ׳שמחת עניים׳, ׳שירי מכות מצרים׳, ׳עיר היונה׳, ׳שיר עשרה אחים׳, ׳חגיגת קיץ׳, ׳רגעים׳, ׳הטור השביעי׳ ו׳החוט המשולש׳.

 

41. לילדים / ציורים: צלה בינדר. – מהד׳ שניה, מחודשת. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ד 1974. 305 [5] עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן.״
    זוהי מהדורה מתוקנת למהדורה הראשונה אשר הופיעה בשנת תשל״ב. במהדורה זו מובא הנוסח המלא של השיר ׳חג האילנות׳, מושמט שירו של יצחק אלתרמן ׳באגוזים נשחקה׳ שכונס בטעות במהדורה הראשונה, מובא הנוסח המלא של השיר ׳סוכתנו׳, מושמט השיר ׳גשם יהי׳ ונוספו השירים ׳התפוח הישן׳ ו׳אבא נלחם לחופש׳ (שלא כונסו במהדורה הראשונה) (׳אבא נלחם לחופש׳ הושמט מן המהדורה השלישית  – ראה מספר 45).
    על הספר: ראה מאמרה של נגה רובין.

 

42. רגעים / [הביא לדפוס מנחם דורמן]. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ד 1974. 2 כר׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ספר ראשון: תרצ״ד–תרצ״ז (318 עמ׳) – ספר שני: תרצ״ז–תש״ג (352 עמ׳).
    ״מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן.״
    בשני כרכים אלה כונסו לראשונה טורי ׳רגעים׳ שהתפרסמו בעתון ׳הארץ׳ בשנים 1934–1943, טורי ׳סקיצות תל־אביביות׳ שהתפרסמו לפני כן בתוספת הערב של ׳דבר׳, ו׳נקודות השקפה׳ שהתפרסמו ב׳הארץ׳. לכל כרך צורף נספח של הערות הסבר. בסוף הכרך השני: רשימה כרונולוגית עם ציוני תאריכים מדויקים של השירים.

 

43. החוט המשולש : מאמרים, תשכ״ז–תש״ל / [הביא לדפוס – מנחם דורמן]. – מהד׳ ב׳. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה 1975. 349 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״מבחר מתוך מהדורת תשל״א״.
    ״בכרך זה, מבחר מאמרי נתן אלתרמן שנתפרסמו ב׳מעריב׳, למן אפריל 1967 ועד פברואר 1970, ערוכים לפי סדר הופעתם״.

 

44. במעגל : מאמרים ורשימות, תרצ״ב–תשכ״ח / [הביא לבית־הדפוס והוסיף הערות: מנחם דורמן]. – מהד׳ שניה, מורחבת. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה 1975. 300 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    מהדורה מורחבת של מהדורת תשל״א. כוללת 6 מאמרים ורשימות נוספים שלא כונסו עד כה. כולל נספח והערות ביבליוגרפיות (עמ׳ 293–298).

 

45. עוג מלך הבשן / ציורים: צלה בינדר. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, 1975. [24] עמ׳.
    סיפור בחרוזים.
    נדפס לראשונה ב׳כולם רוצים להיות גדולים׳, בעריכת שלמה טנאי וחזי לופבן (תל־אביב : ידידים, 1970), עמ׳ 16–20.
    חזר ונדפס ב׳לילדים׳ וב׳איזה פלא׳.

 

46. לילדים / ציורים: צלה בינדר. – מהד׳ שלישית. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1976. 305, [5] עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן.״
    במהדורה זו מושמט השיר ׳אבא נלחם לחופש׳ אשר כונס במהדורה הקודמת.

 

47. פזמונים ושירי־זמר / [הביאו לבית הדפוס מנחם דורמן ורינה קלינוב]. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ז–תשל״ט 1976–1979. 2 כר׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן.״
    בכרך הראשון פזמוני אלתרמן אשר נכתבו שנים 1934–1944 בשביל ״המטאטא״, ובשני פזמוני ״לי־לה־לו״ וכל מה שבא אחריהם, לרבות שירי־הזמר שנכתבו בהזדמנויות שונות ונעשו ״שירי־עם״...

 

48. לקט משירי נתן אלתרמן / ליקטה ופירשה יפה קמר ; ערך משה מנור. – ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות של ההסתדרות הציונית העולמית, תשל״ז. 105 עמ׳. – (גשר למשתלמים, י״ב).
    הלקט כולל עשרה שירים ומצורפים להם פירושי־מילים והסברים לשירים. כנספח לשירים מובאות שאלות לעיון וסיכום. הודפס בשניה בשנת תשל״ט.

 

49. מחברות אלתרמן, כרך א׳ / [המערכת: מנחם דורמן, דן מירון, אלכסנדר סנד, עוזי שביט]. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד [בשיתוף עם] אוניברסיטת תל־אביב, המכון לחקר הספרות העברית ע״ש בן־ציון כץ, תשל״ז 1977. 355 עמ׳.
    מטרתן של ׳מחברות אלתרמן׳ לפרסם מדברי המחבר שהם בבחינת ״עיזבון״ ואשר לא נכללו ב״כל כתבי״ המחבר (מקור ותרגום), וכן להביא דברי מחקר ועיון ביצירתו. כרך זה כולל את מחזהו של נתן אלתרמן ׳חוף המדוזה׳. במדור ׳עיונים׳ – מאמרים פרי עטם של דן מירון (״על שלושה שירי דרך״), רות קרטון־בלום (״חיוך ראשון ושני״ – תמורות בפואטיקה האלתרמנית) ודב סדן (״בין שמדי ושלמה״). הכרך נחתם בביבליוגרפיה בעריכת גיורא בסין הכוללת: ספרים, שירים, ׳סקיצות תל־אביביות׳, שירי ׳רגעים׳, טורי ׳הטור השביעי׳ ומאמרים מן השנים תשכ״ז–תש״ל שפורסמו ב׳מעריב׳ וכונסו בספרו ׳החוט המשולש׳.

 

50. חגיגת קיץ : סדרת שירים. – מהד׳ שלישית. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל״ז 1977. 202 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    סדרה של 45 שירים.
    ראה גם: ׳חגיגת קיץ׳ (תשכ״ה 1965) – מספר 17 ו׳חגיגת קיץ׳ (תשל״ג) – מספר 34.

 

51. שירים נבחרים / תירגם רוברט פרנד. – הוצאה דו־לשונית. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1978. 93 עמ׳.
    עברית ואנגלית, עמוד מול עמוד. שער נוסף: Selected poems

 

52. מחברות אלתרמן, כרך ב׳ / ערך מנחם דורמן ; [המערכת: מנחם דורמן, דן מירון, אלכסנדר סנד, רות קרטון־בלום, עוזי שביט]. – [תל־אביב] : מוסד אלתרמן ליד המכון למורשת דוד בן־גוריון והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל״ט 1979. 340 עמ׳.
    כרך זה כולל את שיריו המוקדמים (1931–1935) של נתן אלתרמן, שני שירים מתוך העזבון וחמישה תרגומים מן השירה הצרפתית. לסיום פרק השירה המוקדמת מובאת רשימה ביבליוגרפית אשר תפקידה להעמיד את הקורא על מקום הדפסתו של כל שיר ושיר ועל תאריך הופעתו לראשונה ברשות־הרבים. לאחר פרק השירה מובאים ארבעה מכתבים מאת נתן אלתרמן אל בתו, תרצה אתר. בפרק ׳עיונים׳ מובאים שלושה מאמרים מאת דן מירון (״שירת הגודל והבינה בתחילתה״), רות קרטון־בלום (״הפרוזה השירית המוקדמת של נתן אלתרמן״) ומנחם דורמן (״מקורותיו של ׳משפט פיתגורס׳ ומשמעותו״). הכרך נחתם בסקירה מאת אילנה קדמי על מצב המחקר ועל הפעילויות בתחומי הספרות, התיאטרון והרדיו הקשורות בנתן אלתרמן ויצירתו.
    שיריו המוקדמים, 1931–1935, נדפסו בנפרד בתשמ״ד 1984.

 

53. תל־אביב הקטנה / כתב נתן אלתרמן ; ציירו אהרון אבני, נחום גוטמן, חיים גליקסברג, יוסף זריצקי, אריה לובין, אליהו סיגרד, ישראל פלדי, ראובן רובין, צבי שור, מנחם שמי, ציונה תג׳ר ; [הביא לבית־הדפוס מנחם דורמן]. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ט 1979. [2] 78 עמ׳, 16 דפי־לוחות צבעוניים.
    ״הרשימות שנאספו לספר הזה נתפרסמו רובן בעתון ׳הארץ׳ ומקצתן בשבועון ׳9 בערב׳ בעריכתו של אורי קיסרי. שיר־הסיום הוא הפרק האחרון ב״סקיצות תל־אביביות״ של אלתרמן.״
    התוכן: תל־אביב : ציורים (עמ׳ 9–25). – קונכיות : ציור על פני החול (עמ׳ 26–28). – בסחרחורת : תמונות ופרצופים ממרכז מסחרי בתל־אביב (עמ׳ 29–51). – עיר ואם (עמ׳ 52–57). – זכרונות מן העתיד הקרוב (עמ׳ 58–65). – לגמל (עמ׳ 66–68). – הנמל ועירו (עמ׳ 69–71). – בתים ומבטים: הקאזינו; בית־העם וגן־רינה (עמ׳ 72–76). – מותר לומר (עמ׳ 77–78).

 

54. מתוך ׳כוכבים בחוץ׳, ׳שמחת עניים׳, ׳שירי מכות מצרים׳, ׳עיר היונה׳. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ם 1980. 156 עמ׳.
    ״בהתאם לתוכנית הלימודים החדשה בספרות לחטיבה העליונה״.

 

55. העמדה הקדמית : משירי העת והעתון / רישומים: אריה נבון ; [הביא לבית הדפוס: מנחם דורמן]. – [תל־אביב] : מוסד אלתרמן ליד המכון למורשת דוד בן־גוריון [על־ידי] הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש״ם 1980. 119 עמ׳.
    ״באסופה זו כונסו שירים מתוך שלושת הכרכים של ׳הטור השביעי׳: תש״ג–תשכ״ב, וכן שירים מתוך ׳עיר היונה׳, תשי״ח.״
    ״רישומיו של אריה נבון הופיעו בשעתו במהלך המאורעות והם בחזקת ציורי־העת־והעתון המשתלבים כאן בטכסט האלתרמני.״

 

56. צבא ישראל במערכותיו : קובץ שירים נבחרים. – [תל־אביב] : הוצאת מטכ״ל, קצין חינוך ראשי, ענף הסברה, אדר תש״ם, פברואר 1980. 50 עמ׳.
    ״פנימי. מוגבל. להפצה בצה״ל בלבד.״
    כולל הקדמה, תולדות חיי נתן אלתרמן מאת אילנה קדמי, וכן שירים מתוך ׳הטור השביעי׳ ומאמר מתוך ׳החוט המשולש׳.

 

57. מחברות אלתרמן, כרך ג׳ / ערך מנחם דורמן ; [המערכת: מנחם דורמן, דן מירון, אלכסנדר סנד, רות קרטון־בלום, עוזי שביט]. – [תל־אביב] : מוסד אלתרמן ליד המכון למורשת דוד בן־גוריון והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ״א 1981. 299 עמ׳.
    כרך זה כולל קובץ שירים של נתן אלתרמן שראו אור לראשונה בין השנים 1935–1980 ולא נכללו באחד מספריו, שירים בתרגומו של אלתרמן (רובם הגדול נעשה מיידיש), פרי־עטם של משוררים בני זמננו, תושבי מדינת־ישראל (בטעות נכלל בקובץ תרגום של שיר פרי־עטו של שמחה יעקב איזין <״נוף של בוקר״, עמ׳ 76> המיוחס לנתן אלתרמן ולמעשה הינו תרגומו של אליהו מייטוס); כמו כן כולל הכרך הקדשות של נ׳ אלתרמן שנרשמו בזמנו בספרים משלו, שהגישם לקרובים ולרחוקים. במדור ׳פרקי־חיים ועדויות׳ מובאים רשימות של משה דיין, מנחם דורמן וסוניה רוזנברג. במדור ׳עיונים׳ מובאים מאמרים מאת רות קרטון־בלום, ידידיה פלס, חנן חבר, אריאל הירשפלד, דן לאור, יהודית בר־אל, בן־עמי פיינגולד ואילנה קדמי.

 

58. איזה פלא : מבחר שירים לילדים / ציורים: אבנר כץ ; עריכה גרפית: מיכל אפרת. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ד 1983. 63 עמ׳.
    הקובץ כולל: שירים – ׳גד גבור ציד׳, ׳עוג מלך הבשן׳, ׳האפרוח העשירי׳ ו׳היורה׳. תרגומים – ׳לימפופו׳ ו׳ברמלי׳ מאת ק׳ צ׳וקובסקי. שירי חג – ׳נס גדול היה פה׳ ו׳משחק בובות׳. פזמונים – ׳בקר טוב׳, למרחקים׳ ו׳נומה בן׳.

 

59. שירים 1931–1935 / [ערך מנחם דורמן]. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ד 1984. 188 עמ׳.
    ״מכונסים כאן וסדורים באופן כרונולוגי שיריו הראשונים של נתן אלתרמן מן השנים 1931–1935״.
    ״תדפיס מ׳מחברות אלתרמן׳״, כרך ב׳ (תשל״ט). כולל ביבליוגרפיה: עמ׳ 186–188.

 

60. הגל הקל של השירה העברית : פזמונות פרסום מפרי עטם של אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן ולאה גולדברג שנכתבו בשנות השלושים / כינס, בחר והקדים מבוא אורי סלע ; רישומים מאת אריה נבון – תל־אביב : פרוזה, תשמ״ה.  93 עמ׳. (ספריית ״פרוזה״)
    
     
61. מחברות אלתרמן, כרך ד׳ : הטור השביעי : תוספות, כרך ראשון / העורך: מנחם דורמן. – תל־אביב : מוסד אלתרמן [על־ידי] הקיבוץ המאוחד, תשמ״ו 1986. 284 עמ׳.
    ״בכרך זה ... אנו מביאים את כל ׳הטור השביעי׳ החיצוניים ... מפרק הזמן שבין פברואר 1943 ושלהי אפריל 1948, ערב כינונה של מדינת ישראל בכ״ח ניסן תש״ח. בסך־הכל מאה טורים המוצאים בזה לאור במקובץ לפי סדר פרסומם בעתון ומועדם.״
    ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון (תש״ח) – מספר 6; ׳הטור השביעי׳, ספר שני (תשי״ד) – מספר 7; ׳הטור השביעי׳, עד תשי״ד (תשכ״ב) – מספר 13; ׳הטור השביעי׳, תשי״ד–תשכ״ב (תשכ״ב) – מספר 14; ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון, תש״ג–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 29; ׳הטור השביעי׳, ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב (תשל״ב) – מספר 30; ׳הטור השביעי׳, שלישי, תרצ״ט–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 31; ׳הטור השביעי׳, ספר רביעי, תש״ג–תש״ח (תשמ״ז) – מספר 61 ו׳הטור השביעי׳, ספר חמישי, 1948–1956 (תשנ״ה 1995) – מספר 64 ו׳הטור השביעי, תש״ח (מהדורה מחודשת) (2003) – מספר 78.

 

62. בין המשורר למדינאי : בן־גוריון ואלתרמן בשיר ובאגרת / [ערך מנחם דורמן]. – [מהדורה שניה, מורחבת]. – תל־אביב : מוסד אלתרמן והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ״ז 1986. 71 עמ׳.
    ״הספר רואה אור בעזרת החברה להפצת משנתו של דוד בן־גוריון״.
    ״... למהדורה שניה זו ... נתוסף ... מאמרו של נתן אלתרמן ׳חשיבותה של רצינות׳ ... ״.
    ראה גם: ׳בין המשורר למדינאי׳ (תשל״ב) – מספר 27.

 

63. הטור השביעי : ספר רביעי, תש״ג–תש״ח / עריכה וביאורים: מנחם דורמן. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ז 1987. 284 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    ״טורים אלה משנים תש״ג–תש״ח הופיעו לראשונה במקובץ בכרך ד׳ של ׳מחברות אלתרמן׳, תשמ״ו״.
    ״בכרך זה ... אנו מביאים את כל ׳הטור השביעי׳ החיצוניים ... מפרק הזמן שבין פברואר 1943 ושלהי אפריל 1948, ערב כינונה של מדינת ישראל בכ״ח ניסן תש״ח. בסך־הכל מאה טורים המוצאים בזה לאור במקובץ לפי סדר פרסומם בעתון ומועדם.״
    ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון (תש״ח) – מספר 6; ׳הטור השביעי׳, ספר שני (תשי״ד) – מספר 7; ׳הטור השביעי׳, עד תשי״ד (תשכ״ב) – מספר 13; ׳הטור השביעי׳, תשי״ד–תשכ״ב (תשכ״ב) – מספר 14; ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון, תש״ג–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 29; ׳הטור השביעי׳, ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב (תשל״ב) – מספר 30; ׳הטור השביעי׳, שלישי, תרצ״ט–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 31; ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו) – מספר 59 ו׳הטור השביעי׳, ספר חמישי, 1956–1948 (תשנ״ה 1995) – מספר 64 ו׳הטור השביעי, תש״ח (מהדורה מחודשת) (2003) – מספר 78.

 

64. על שתי הדרכים : דפים מן הפנקס / ההדיר, ביאר והוסיף אחרית־דבר דן לאור ; [העורך, מנחם דורמן]. – תל־אביב : מוסד אלתרמן [ע״י] הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ״ט 1989. 160 עמ׳. – (מחברות אלתרמן, ה)
    דפים מתוך שלושה פנקסי העבודה של נתן אלתרמן בהם רשם על בעיית ההתנהגות היהודית בתקופת השואה. הפנקסים נכתבו ברצף אחד בחודשים אפריל–יוני 1954. על ׳פנקסי העבודה של אלתרמן כמקור להבנת דרכו הספרותית והפוליטית בשנות המדינה׳ ראה הרצאתו של דן לאור בקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות. בספר הקדמה מאת דן לאור (עמ׳ 7–10), על שתי הדרכים: דפים מן הפנקס של נתן אלתרמן (עמ׳ 111–112) ואחרית דבר: עוד על שתי הדרכים, מאת דן לאור (עמ׳ 113–155). כולל הערות ביבליוגרפיות ומפתחות. על הנושא, ראה גם ספרו של רוני שטאובר הלקח לדור : שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים (ירושלים : יד יצחק בן־צבי, תש״ס 2000), בעיקר עמ׳ 123 עד 134 (וראה במפתח).
    ביקורות על הספר – ראה: שיחה על ״על שתי דרכים״ בהשתתפות עוזי שביט ואחרים, וכן,  מאיר בראלי, יורם ברונובסקי ודינה פורת.

 

65. ימי אור האחרונים : מחזה / עריכה, הערות ומבוא, דבורה גילולה. – תל־אביב : מוסד אלתרמן [ע״י] הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש״ן 1990. 264 עמ׳. – (מחברות אלתרמן, ו)
    ״מחזה שמלאכת כתיבתו לא הושלמה, נמצא בין ניירותיו של נתן אלתרמן לאחר מותו על ידי מנחם דורמן, שקיבל על עצמו לטפל בעזבונו הספרותי של המשורר.״
    ״המחזה מספר את סיפורה הראשון של האנושות, שהוא סיפור התמיד שלה, כי כבר בסיפור הראשון אפשר להבחין ביסודות ובתופעות שישובו ויופיעו כסדר בדורות מאוחרים יותר. אורנאמו, מלך אור, מנסה לבנות חברה חילונית, מתקדמת וצודקת, הוא מורד באלים ובכוהניהם ומתמודד עם הבעיות שנוצרו עם סילוק האלים. מפעלו נכשל ונתן אלתרמן מנסה לעמוד על סיבות כשלונה של המדינה החילונית הראשונה בהיסטוריה. הצופה (הקורא) יבין דבר מתוך דבר וישלים לעצמו את הנמשל. ״במידה שהדברים משל לזמננו״, כתב אלתרמן, ״הרי המשל הוא גם המחשה, אפשרות לומר את הדברים מתוכם, מצד המשמעות שבהם.״
    דבורה גילולה ערכה את הטקסט והוסיפה מבוא והערות (עמ׳ 7–82).

 

66. הטור השביעי : ספר חמישי 1948–1956 / עריכה, פתח דבר וביאורים – דבורה גילולה. – תל־אביב : מוסד אלתרמן [ע״י] הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995. 389 עמ׳. – (כל כתבי נתן אלתרמן)
    בכרך זה ״קובצו בו יחד על פי הסדר הכרונולוגי של הופעתם ובלי שינוי נוסח, הטורים הגנוזים שהופיעו בפרק הזמן שבין תחילת יוני 1948 וסוף דצמבר 1956, זאת אומרת מן התקופה שבין מלחמת העצמאות ומבצע סיני.״
    ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון (תש״ח) – מספר 6; ׳הטור השביעי׳, ספר שני (תשי״ד) – מספר 7; ׳הטור השביעי׳, עד תשי״ד (תשכ״ב) – מספר 13; ׳הטור השביעי׳, תשי״ד–תשכ״ב (תשכ״ב) – מספר 14; ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון, תש״ג–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 29; ׳הטור השביעי׳, ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב (תשל״ב) – מספר 30; ׳הטור השביעי׳, ספר שלישי, תרצ״ט–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 31; ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו) – מספר 59 ׳הטור השביעי׳, ספר רביעי, תש״ג–תש״ח (תשמ״ז 1987) – מספר 61; ו׳הטור השביעי, תש״ח (מהדורה מחודשת) (2003) – מספר 78.

 

67. כוכבים בחוץ : שירים. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995. 163 עמ׳.
    ״מהדורה זו של ׳כוכבים בחוץ׳ רואה אור במלאת עשרים וחמש שנה למותו של המשורר. היא מבוססת בעיקרה על המהדורה הראשונה של הספר בהוצאת יחדיו (1938), בתוספת התיקונים הקלים שהכניס אלתרמן במהדורות הבאות״.
    ראה גם: ׳כוכבים בחוץ׳ (תרצ״ח) – מספר 1; ׳כוכבים בחוץ׳ (תש״ה) – מספר 5; ׳שירים שמכבר׳ (תשכ״א) – מספר 12 ו׳שירים שמכבר׳ (תשל״ב 1972)  – מספר 28.

 

68. שבחי קלות הדעת / אלתרמן כתב, בונים ליקט ואייר. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1997. [96] עמ׳.
    מבחר שירים מאת נתן אלתרמן בליווי איוריו של שמואל בונים. הקובץ כולל שירים תל־אביביים, פזמונים מתוך ׳שלמה המלך ושלמי הסנדלר׳, ׳ימי אור האחרונים׳ ו׳צרור נפלאות הקרקס׳.

 

69. שירי אהבה / [ציורים], אבנר כץ ; מבחר ועריכה, עוזי שביט ; עיצוב, סטודיו לוקר ; הפקה והבאה לדפוס, דניאלה די־נור. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, 1998. 139 עמ׳.
    קובץ שירי אהבה מתוך ׳כוכבים בחוץ׳, ׳שמחת עניים׳, ׳עיר היונה׳ וכן מתוך ׳פזמונים ושירי זמר׳.
    כולל הקדמה (״פוטו רגע, פוטו נצח״) מאת רוני סומק.

 

70. סרנדה תל־אביבית / נתן אלתרמן, אלכס ליבק ; מבחר ועריכה, עוזי שביט ; עיצוב, סטודיו לוקר ; הפקה והבאה לדפוס, דניאלה די־נור. – [תל־אביב] : הקיבוץ המאוחד, 1999. 140 עמ׳.
    שירים על תל־אביב מתוך ׳כוכבים בחוץ׳, ׳עיר היונה׳, ׳רגעים׳, ׳הטור השביעי׳ ו׳פזמונים ושירי זמר׳ וצילומים מאת אלכס ליבק. כולל הקדמה (״ההולכים רק אחרי עיניהם״) מאת עלי מוהר.

 

71. שירים שמכבר. – מהדורה מתוקנת / ערך עוזי שביט. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1999. 270 עמ׳.
    ב״שירים שמכבר״ כינס אלתרמן בראשית שנות הששים את שלושת ספרי השירה שלו, ״כוכבים בחוץ״ (1938), ״שמחת עניים״ (1941) ו״שירי מכות מצרים״ (1944), אותם ספרים שבזכותם הפך למשורר הישראלי האהוב, הבולט והמשפיע בין בני דורו״.
    ״במהדורה מחודשת זו, הרואה אור בשנת היובל למדינה, הוגהו כל השירים מחדש בקפדנות, מתוך כוונה להגיש לקהל הקוראים נוסח בהיר, מדויק ומוסמך ככל האפשר.״
    ראה גם ׳שירים שמכבר׳ (תשכ״א) – מספר 12; ו׳שירים שמכבר׳ (תשל״ב 1972) – מספר 28.

 

72. הטור השביעי / אמנות ישראלית מאוסף בנו כלב ; מבחר ועריכה – עוזי שביט. – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, 2000. 120, [5] עמ׳.
    רוב השירים מתוך הטור השביעי, מיעוטם מתוך שירי שמחת עניים ועיר היונה.

 

73. מעשה בפ׳א סוףית / איורים: דני קרמן. – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, 2000. 32 עמ׳.

 

74. שמחת עניים / מסכת בעריכת יריב בן אהרון, עלי אלון ; מבוא: מי מפחד משמחת עניים? / מרדכי שלו. – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד : המדרשה באורנים, תשס״א 2001. 276 עמ׳. – (מחברת שדמות, מס׳ 14)

 

75. זה היה בחנכה, או, נס גדול היה פה / איורים – דני קרמן. – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, 2001.

 

76. צריך לצלצל פעמיים : שירי־זמר, שירי־ספר, פזמונים / רישומים, מנשה קדישמן ; [עריכה, גלעד בן ש״ך ורפי אילן] – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד בשיתוף רשות השידור, 2002. 272 עמ׳.
    כולל מבוא ״לכל דור יש כלנית וזמר״ מאת דן אלמגור.

 

77. חרוזים לילדים / ציורים – צלה בינדר. – הדפסה [=מהדורה] רביעית. – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, 2002. 181, [8] עמ׳.
    שלוש המהדורות הקודמות יצאו לאור תחת הכותר לילדים – ראה מספר 33, מספר 40 ומספר 45 – לעיל.
    תוכן העניינים

 

78. כנרת כנרת : מחזה בשלוש מערכות / עם פירושים ומקורות מאת מוקי צור ; עיטר דני קרוון לפי רישומיו לתפאורת ההצגה ; [עורך המסכת, יריב בן־אהרון]. – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד : המדרשה באורנים, תשס״ב 2002. 134 עמ׳. – (מחברת שדמות, מס׳ 15)
    ראה גם: ׳כנרת, כנרת׳ (תשכ״ב 1962) – מספר 11 ו׳מחזות׳ (תשל״ג) – מספר 35.

 

79. מעשה בחיריק קטן / איורים – דני קרמן ; טיפוגרפיה – דפנה ברפמן ; [עורכת – יונה טפר]. – תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 2003. 30, [2] עמ׳.

 

80. הטור השביעי – תש״ח : שירי העת והעתון / הביא לדפוס עוזי שביט. – מהד׳ מחודשת. – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, 2003. 363, [4] עמ׳.
    ״מהדורה מחודשת זו רואה אור 55 שנים לאחר הופעת המהדורה הראשונה. מלבד תיקוני כתיב וניקוד קלים – זהה הטקסט של הספר הנוכחי לחלוטין למהדורת תש״ח. רק בתוכן העניינים הוספנו, למען הקורא המעוניין, את ציוני הזמן והמקום של הפרסום הראשון.״
    ב־2004 יצאה לאור מהדורה שניה, מתוקנת ובה 378 עמודים והכוללת הערות בשולי השירים מאת מנחם דורמן.
    ראה גם: ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון (תש״ח) – מספר 6; ׳הטור השביעי׳, ספר שני (תשי״ד) – מספר 7; ׳הטור השביעי׳, עד תשי״ד (תשכ״ב) – מספר 13; ׳הטור השביעי׳, תשי״ד–תשכ״ב (תשכ״ב) – מספר 14; ׳הטור השביעי׳, ספר ראשון, תש״ג–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 29; ׳הטור השביעי׳, ספר שני, תשי״ד–תשכ״ב (תשל״ב) –מספר 30; ׳הטור השביעי׳, ספר שלישי, תרצ״ט–תשי״ד (תשל״ב) – מספר 31; ׳מחברות אלתרמן׳, כרך ד׳ (תשמ״ו) – מספר 59; ׳הטור השביעי׳, ספר רביעי, תש״ג–תש״ח (תשמ״ז) – מספר 61; ׳הטור השביעי׳, ספר חמישי, 1948–1956 (תשנ״ה 1995) – מספר 64; ׳הטור השביעי׳, ספר שישי, 1957–1967 (תשס״ה 2005) – מספר 80. .

 

81. האפרוח העשירי / איורים – דני קרמן. – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, 2005. 32 עמ׳.
    ״ספר הילדים הראשון שכתב ופרסם נתן אלתרמן״.

 

82. הטור השביעי – ספר שישי 1957–1967 / עריכה, פתח דבר וביאורים – דבורה גילולה. – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, תשס״ה 2005. 528 עמ׳.

 

83. הטור השביעי.  כרך ראשון: שירי העת והעיתון 5.2.1943 –4.5.1945 / עריכה וביאורים – דבורה גילולה. – מהדורה כרונולוגית ומוערת – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, תש״ע 2009. 337 עמ׳.

 

84. הטור השביעי.  כרך שני: שירי העת והעיתון 5.2.1945 –4.5.1948 / עריכה וביאורים – דבורה גילולה. – מהדורה כרונולוגית ומוערת – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, תש״ע 2009. 415 עמ׳.

 

85. הטור השביעי.  כרך שלישי: שירי העת והעיתון 21.5.1948 –1.2.1952 / עריכה וביאורים – דבורה גילולה. – מהדורה כרונולוגית ומוערת – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, תשע״ב 2011. 381 עמ׳.

 

86. רגעים.  כרך ראשון : שירי העת והעיתון 22.7.1934–30.12.1935 / עורכים – גידי נבו, אורן קלמן ; [חוקרת ראשית – מאירה יעקבא]. [מהדורה כרונולוגית ומוערת] – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, תשע״ב 2011. 316 עמ׳.

 

87. הטור השביעי.  כרך רביעי: שירי העת והעיתון 8.2.1952 –31.12.1954 / עריכה וביאורים – דבורה גילולה. – מהדורה כרונולוגית ומוערת – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, תשע״ד 2013. 425 עמ׳.

 

88. שירי עיר היונה / מסכת [מקורות ופירושים] מאת יריב בן־אהרון. – [בני־ברק] : הוצאת הקיבוץ המאוחד : המכינה ע״ש יצחק רבין ו״המדרשה באורנים״, אב תשע״ה, אוגוסט 2015.  211 עמ׳.
    על הספר – ראה: עמוס לויתן.

 

89. הטור השביעי.  כרך חמישי: שירי העת והעיתון 14.1.1955–19.6.1959 / עריכה וביאורים – דבורה גילולה. – מהדורה כרונולוגית ומוערת – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, תשע״ו 2016. 558 עמ׳.

 

90. הטור השביעי.  כרך שישי: שירי העת והעיתון 26.6.1959–29.10.1965 / עריכה וביאורים – דבורה גילולה. – מהדורה כרונולוגית ומוערת – [בני־ברק] : הקיבוץ המאוחד, תשע״ז 2017. 530 עמ׳.

 

91. סער ופרץ : פרוזה ומאמרים, 1931–1940 / עורכים – אורי ש. כהן וגדעון טיקוצקי. – בני־ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ט 2019. 384 עמ׳.