מאמרים ורשימות על נתן אלתרמן ויצירתו

(מסודר בסדר אלפביתי על־פי שם מחבר המאמר או הרשימה)

• שאלתיאל, אלי. המשורר, הקומפלקס האדיפלי והיפוכו. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 442 (כ״ו באב תשס״א, 15 באוגוסט 2001), עמ׳ 1, 2.
      ביקורת על ספרו של דן מירון ״פרפר מן התולעת: נתן אלתרמן הצעיר – אישיותו ויצירתו״.

 

• שאנן, אברהם.  במבואות ״עיר היונה״.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י״ב באב תש״ך, 5 באוגוסט 1960, עמ׳  7.

 

• שביד, אלי.  ״שירי מכות מצרים״.  ניב הקבוצה, כרך ד׳, חוב׳ ב (14) (אדר תשט״ו, מארס 1955), עמ׳ 380–389.
      חזר ונדפס בספרו שלוש אשמורות (תל־אביב : עם עובד, תשכ״ד 1964), עמ׳ 153–167, בשם ״שירי עיר נצורה״ ובתוך הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן : מסות על ״שמחת עניים״ ו״שירי מכות מצרים״ / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת גן : אוניברסיטת בר אילן, תשנ״א 1991), עמ׳ 109–123.

 

• שביד, אלי.  האמונה הגנוזה : עיון ב״שירי מכות מצרים: ו״שמחת עניים״.  מולד,  כרך כ׳, חוברת 166–167 (אייר–סיון תשכ״ב, מאי–יוני 1962), עמ׳ 209–214.
      חזר ונדפס בקובץ נתן אלתרמן : מבחר מאמרי ביקורת על שירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה – אורה באומגרטן (תל־אביב : עם עובד, תשל״א 1971), עמ׳ 145–148.

 

• שביד, אלי.  על אם הדרך : ״פונדק הרוחות״ ביצירת אלתרמן.  במה: כתב־עת לאמנות התיאטרון, חוב׳ 20 (73) (חורף תשכ״ד 1964), עמ׳ 28–42.

 

• שביט, זהר. ביוגרפיה בין השורות. הארץ, א׳ באב תשנ״ב, 31 ביולי 1992, עמ׳ ב 8
      ביקורת על ספרו של מנחם דורמן ״נתן אלתרמן – פרקי ביוגרפיה״.

 

• שביט, עוזי.  חרוז ומשמעות בשירת אלתרמן. בתוך אלתרמן ויצירתו : דברים ומחקרים / ערכו מנחם דורמן ואהרן קומם (באר שבע : המרכז למורשת בן־גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מוסד אלתרמן, תשמ״ט 1989), עמ׳ 131–144.
      נוסח מורחב נדפס בתוך הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן : מסות על ״שמחת עניים״ ו״שירי מכות מצרים״ / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת גן : אוניברסיטת בר אילן, תשנ״א 1991), עמ׳ 207–222 ובספרו חרוז ומשמעות : עיונים בפואטיקה היסטורית של השירה העברית (ירושלים : מוסד ביאליק בשיתוף בית הספר למדעי היהדות ע״ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל־אביב, תשנ״ג 1993), עמ׳ 151–169.

 

• שביט, עוזי [ואחרים]. שיחה על הספר ״על שתי דרכים״.  מבפנים, כרך נ״ב, גל׳ 1–2 (1990), עמ׳ 81–90.
      שיחה בהשתתפות  עוזי שביט, דן לאור, דני הדרי, זאב אוטיץ, צביקה דרור, רות קרטון־בלום.

 

• שביט, עוזי. אפוקליפסה, אסכטולוגיה וישועה ב״שמחת־עניים״ של אלתרמן. בתוך:  ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר־אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס  (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר הוצאה לאור, 2000), עמ׳
  ✕
  261–267.

 

• שביט, עוזי. שירה מול טוטליטריות. עלי שיח, חוב׳ 47 (2002), עמ׳ 102–120.
      וכן על מאמרו של אלתרמן ״עולם והיפוכו״ (מס׳ 457) שהתפרסם ב״טורים״ ב-30 במארס 1939.

 

• שביט, עוזי.  הבת והאחים : עוד לסוגיית האינטרפרטציה והמשמעות של ׳שמחת עניים׳.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳  805–812.

 

• שביט, עוזי.  אלתרמן כגיבור תרבות.  בתוך:  אלתרמן – משורר בעירו : מאה שנה להולדתו (תל אביב : מוזיאון ארץ־ישראל : מרכז קיפ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב, תש״ע 2010), עמ׳ 43–51.

 

• שגב, תום.  יהדות פוטוגנית יותר מדי.   הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 1102 (י״ח בניסן תשע״ד, 18 באפריל 2014), עמ׳ 10–11 *
      על ׳הטור השביעי׳ 1952–1954, בעריכת דבורה גילולה.

 

• שהם, ראובן.  המודוס האלגורי ושירת אלתרמן.  דפים למחקר בספרות, כרך 1 (תשמ״ד 1984), עמ׳ 195–240.

 

• שהם, ראובן.  מהימנות ׳המשורר׳ לאור ׳הדליקה׳ : עיון בשיר ׳הדליקה׳ של נ. אלתרמן ובסוגיית הדובר הבלתי מהימן.   דפים למחקר בספרות, כרך 2 (תשמ״ה 1985), עמ׳ 241–256.

 

• שהם, ראובן. הריתמוס האוקסימורוני ב״כוכבים בחוץ״. דפים למחקר בספרות, כרך 5/6 (תשמ״ט 1989), עמ׳ 167–182.
      כולל ביבליוגרפיה.

 

• שהם, ראובן. ״המנגן הדמוני״ : מדוע ניסה ההלך, לשווא, לזנוח את ״הניגון״ ב כוכבים בחוץ? : בחינה חוזרת.  מכאן, כרך יז (תשע״ח, ספטמבר 2017), עמ׳  381–413.

 

• שוהם, ש. שתי דעות. דבר, ז׳ בכסלו תש״י, 28 בנובמבר 1949, עמ׳ 2 (במדור ׳בשולי דברים׳)
      תגובה לטורו של נתן אלתרמן ״הנזיפה בתופיק טובי״.

 

• שוחט, חביבה. האני הלירי בשירת המשורר נתן אלתרמן. בתוך:  ספר בר־אילן למדעי הרוח והחברה, קובץ העשור (תשט״ז–תשכ״ה) ב׳ לאוניברסיטת בר־אילן (תשכ״ח 1969), עמ׳ 42–50.

 

• שוליה. הטור והעיקר.  משא, גל׳ 12 (כ״ח בכסלו תשי״ב, 27 בדצמבר 1951), עמ׳ 8.
      תגובה לטורו של נתן א. ״כלל גדול״.

 

• שועלי, צפי. הללו את פו!  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ בכסלו תשס״ו, 9 בדצמבר 2005, עמ׳  ה 1.
      כשישים שנה – עד לתרגומה החדש של אבירמה גולן – שר פו הדוב בקולו של נתן אלתרמן. שלושה שירים במקור ובתרגומים, הישן והחדש.

 

• שורר, חיים. לקוראיו המעטים של קורצווייל.  דבר, י״ז בניסן תשי״ח, 7 באפריל 1958, עמ׳ 2 (במדור ׳בשולי דברים׳).
      חתום: מ.ר.
      הערת תגובה למאמרו של ברוך קורצווייל על ׳עיר היונה׳.

 

• שורר, חיים. בקורת עוינת.  דבר, כ״ג בניסן תשי״ח, 13 באפריל 1958, עמ׳ 2 (במדור ׳בשולי דברים׳)
      חתום: א.ב.
      עוד הערת תגובה למאמרו של ברוך קורצווייל על ׳עיר היונה׳.
      הגיב על כך נתן אלתרמן בהערתו במדור ׳בשולי דברים׳.

 

• שזר, זלמן.  המשורר שלוקח מעל המיצפה : שבעה לפטירתו של נתן אלתרמן.  דבר, לספרות ולאמנות, כ״ו באדר ב׳ תש״ל, 3 באפריל 1970, עמ׳ 7.
      חזר ונדפס בספרו אור אישים : דברי מסה וזכרון על פגישות שתמו (מהדורה חדשה, מורחבת ומתוקנת) (ירושלים : הספריה הציונית, תשל״ג 1973), כרך שלישי, עמ׳ 128–134.

 

• שז״ר, רחל.        ראה:        כצנלסון־שזר, רחל.

 

• שחם, חיה.  בין מיתיזציה לדה־מיתיזציה : על אספקט אחד בקליטת מוטיב המת־החי האלתרמני בשירה הצעירה בשנות הארבעים וראשית שנות החמישים. דפים למחקר בספרות, כרך 5/6 (תשמ״ט 1989), עמ׳ 153–166.
      כולל ביבליוגרפיה.

 

• שחם, חיה.  ״לא לשורר־לעורר״: שירת אמיר גלבוע בזיקה מתעמתת אל שירת אלתרמן. דפים למחקר בספרות, כרך 7 (1990), עמ׳ 37–53.

 

• שחם, חיה.  ׳סימן של אמנציפציה׳ או ׳אקט של מלחמה׳? : על זיקתה הפארודית של שירת אבידן אל שירת אלתרמן.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ג (תשנ״ב 1992), עמ׳ 261–294.

 

• שחם, חיה.  ״כי ככה דומים מראינו״: שירת יעקב אורלנד בזיקת־אח לשירת אלתרמן. דפים למחקר בספרות, כרך 9 (1993/1994), עמ׳ 75–100.
      חזר ונדפס  בספרה: קרובים רחוקים : בין־טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 114–141.

 

• שחם, חיה.  בין דין לחשבון־נפש – נתן אלתרמן על פרשת הטבח בכפר קאסם.   מחקרי משפט, כרך 18, גל׳ 1–2 (2002), עמ׳ 399–416.
      ניתן לראות את קבוצת הטקסטים האלתרמניים שעניינם פרשת כפר קאסם במידה רבה כנושאים אופי חתרני כלפי מערכת המשפט.

 

• שחם, חיה.  אחד ושלושה : בין־טקסטואליות, פואטיקה ויחסים בין־אישים: מקרה אלתרמן.  בספרה: קרובים רחוקים : בין־טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 142–153.

 

• שחם, חיה.  ׳השיר הנכון׳ מול ׳השיר הזר׳ : הפואטיקה של  שירים שונים  (זך) לאור  כוכבים בחוץ (אלתרמן).  בספרה: קרובים רחוקים : בין־טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 154–189.

 

• שחם, חיה.  פירומניה ספרותית? : מוטיב האש: מקורותיו וגלגוליו בשירת אלתרמן.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך, חנן חבר (ירושלים: מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 874–904.

 

• שחם, חיה.  ׳ברית בתרים בין השורות׳: דמותו של נתן אלתרמן ביצירות משוררים.  בתוך:  עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 19 (2009), עמ׳ 177–197.
      המאמר בוחן את אופן עיצוב דמותו של נתן אלתרמן בקבוצת שירים של שלושה דורות ספרותיים. עיון זה מתחקה אחר התנודות בעיצוב דמותו של המשורר הדומיננטי לאורך ציר זמן של כחמישים שנה, מראשית שנות החמישים של המאה העשרים (1951) עד ראשית שנות האלפיים (2002). הפרישה הכרונולוגית מאפשרת לעקוב אחר מהלכים ומנגנונים של שינוי בעיצוב דמותו של אלתרמן בשירים בהקשרים תקופתיים ולא רק אישיים.

 

• שטיינמן, אליעזר.   מוסר לא לקחתי.  דבר, כ״א באב תשי״ד, 20 באוגוסט 1954, עמ׳ 2, 7.
      מאמר תגובה לטורו של נתן אלתרמן ״על גלגל הרהב״.
      עונה על כך נתן אלתרמן ברשימתו ״עוד ל׳גלגל הרהב׳״.

 

• שילוח, צבי. משורר לוחם ומנהיג. דבר, כ״ט באב תשמ״ח, 12 באוגוסט 1988, עמ׳ 19.
      על ספרו של משה שמיר נתן אלתרמן: המשורר כמנהיג.

 

• שלו, מרדכי [ש. מרדכי].  חרוזי נתן אלתרמן על ארץ הנגב.  סֻלָּם, שנה א׳ גל׳ ז׳ (חשון תש״י), עמ׳ 18–20.
      על ״שירים על ארץ הנגב״ לנתן אלתרמן שפורסמו ב׳לוח הארץ׳, תש״י.

 

• שלו, מרדכי.  מי מפחד משמחת עניים?   אלפיים, קובץ 5 (תשנ״ב 1992), עמ׳ 152–206; קובץ 6 (תשנ״ג 1992), עמ׳ 211–253.

 

• שלו, מרדכי. מאבק וסינתזה בין פוסט־ציונות יהודית לבין פוסט־יהדות ציונית ביצירת אלתרמן. בתוך:  ציונות: פולמוס בן זמננו : גישות מחקריות ואידאולוגיות / עורכים – פנחס גינוסר, אבי בראלי (קריית שדה בוקר : המרכז למורשת בן־גוריון ; תל אביב : המכון לחקר הציונות ע״ש חיים וייצמן, אוניברסיטת תל־אביב ; באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשנ״ז 1996), עמ׳ 377–436.

 

• שלו, מרדכי.  הולדת הטרגדיה מתוך רוח המוזיקה: מאוסלו עד ז׳נבה דרך ״שמחת עניים״, ״שיר לשלום״ ו״סיפור על אהבה וחושך״. דימוי, גל׳ 23 (חורף תשס״ד), עמ׳ 10–34.
      המחבר מוכיח את מידת הקשר שבין היצירה הספרותית של אלתרמן ושל עמוס עוז לבין המאורעות ההיסטוריים המרכזיים של זמנם. הגיב על כך יונתן כהן ב״שלוש הערות למאמרו של מרדכי שלו״ ב׳דימוי׳, גל׳ 24 (חורף תשס״ה), עמ׳ 8, 77.

 

• שלונסקי, אברהם.  לנתן אלתרמן.  על המשמר, דף לספרות ולאמנות, י״ב באב תש״ך, 5 באוגוסט 1960, עמ׳ 5.

 

• שמיר, זיוה. המלחמה לאש: רומן לבני־הנעורים בתרגום נתן אלתרמן. ספרות ילדים ונוער, כרך ה׳, גל׳ ג׳–ד׳ (י״ט–כ׳) (1979), עמ׳ 109–113.
      על ״המלחמה לאש״ לז׳וזף אנרי אונורה רוני בתרגום נתן אלתרמן.

 

• שמיר, זיוה. אטון אופיר במו עופרת : על צירופי הצבעים בשירתו המוקדמת של נתן אלתרמן.  מעריב, מוסף לראש השנה תש״ם, 21 בספטמבר 1979, עמ׳ 20–21.
      בעקבות הופעת כרך ב׳ של ׳מחברות אלתרמן׳ המוקדש לשירתו המוקדמת של המשורר.

 

• שמיר, זיוה.  דפי אגדות נושנות : הדים מספרות הילדים בשירת נתן אלתרמן.   מעריב, י״ט באדר תש״ם, 7 במארס 1980, עמ׳ 33.
      כולל דיון בשיר ״כיפה אדומה״ מתוך ׳כוכבים בחוץ׳.

 

• שמיר, זיוה.  משתה ערב דבר : הדים מספרות הילדים בשירת אלתרמן.  מעריב, כ״ו באדר תש״ם, 14 במארס 1980, עמ׳ 35.
      כולל דיון בשיר ״הראש הטוב״.

 

• שמיר, זיוה.  שירי עיר ומלואה : על הקובץ ״שירי תל־אביב״. מעריב, כ״א בחשון תשמ״א, 31 באוקטובר 1980, עמ׳ 33.
  ... ובו משירי נתן אלתרמן.

 

• שמיר, זיוה. ה-Dance macabre של נתן אלתרמן.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בשבט תשמ״ד, 20 בינואר 1984, עמ׳ 16.
      על ספרו של בעז ערפלי עבותות של חושך : על ״שמחת עניים״ לנתן אלתרמן (תשמ״ג) .
      ענה על כך בעז ערפלי ברשימתו מארגו השמנה וזקנו של פרידריך ברברוסה.

 

• שמיר, זיוה. על השוויון וההבדל שבטעם : עוד בפולמוס על ׳שמחת עניים׳ לנתן אלתרמן. הארץ, ספרות ותרבות, י״ד באדר א תשמ״ד, 17 בפברואר 1984, עמ׳ 16, 17.
      תגובה לרשימתו של בעז ערפלי מארגו השמנה וזקנו של פרידריך ברברוסה.

 

• שמיר, זיוה. שיר אבוד של נתן אלתרמן. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ח׳ בטבת תשמ״ט, 16 בדצמבר 1988, עמ׳ 20, 25.
      על שירו של נתן אלתרמן: ״רעי השחור ולבן״.

 

• שמיר, זיוה. דרכי השימוש של אלתרמן במוטיבים בעלי פוטנציאל של קיטש. דפים למחקר בספרות, כרך 5/6 (תשמ״ט 1989), עמ׳ 115–132.
      כולל ביבליוגרפיה.
      נדפס גם כפרק ו׳ בספרה עוד חוזר הניגון, עמ׳ 184–207.

 

• שמיר, זיוה. הפואטיקה של הניכור : ״השיר הזר״ של נתן אלתרמן. עתון 77, שנה יג, גל׳ 111/112 (ניסן–אייר תשמ״ט, אפריל–מאי 1989), עמ׳ 18–19.
      על ״השיר הזר״ מתוך ׳כוכבים בחוץ׳. קטע מספרה עוד חוזר הניגון, עמ׳ 136–142.

 

• שמיר, זיוה. לילות פריז בקיץ – מבודלר ועד אלתרמן: בין המודרניזם הצרפתי למודרניזם הארצישראלי. מאזנים, כרך ס״ג, גל׳ 3 (אייר תשמ״ט, מאי 1989), עמ׳ 29–33.

 

• שמיר, זיוה. הגבירה בארגמן ובבלואים : שירי אהבה והערצה של אלתרמן הצעיר ל״גברת הראשונה״. עתון 77, גל׳ 119 (כסלו–טבת תש״ן, דצמבר 1989), עמ׳ 20–21.
      למלאת 100 שנה להולדת חנה רובינא.

 

• שמיר, זיוה. על הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן. בתוך: הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן : מסות על ׳שמחת עניים׳ ו׳שירי מכות מצרים׳ / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״א 1991), עמ׳ 7–23.
      התוכן: א. מקומן של שתי הפואמות, ׳שמחת עניים׳ ו׳שירי מכות מצרים׳ ברצף יצירתו של אלתרמן – ב. לקראת היצירה הקוביסטית – ג. זרמים ומגמות בביקורת ובמחקר של שתי הפואמות.

 

• שמיר, זיוה. ״מריבת קיץ״: על תחילת המרד בסמכותו של אלתרמן. מאזנים, כרך ס״ה, גל׳ 6 (ניסן תשנ״א, אפריל 1991), עמ׳ 59–62.

 

• שמיר, זיוה. איתך – בלעדייך: על שני שירי עלומים גנוזים של נתן אלתרמן. עלי שיח, חוב׳ 29/30 (1991), עמ׳ 125–130.
      על שיריו ״את נכנסת באמרה צוהלת״ ו״שיר יין״.

 

• שמיר, זיוה. המרד שלא היה. מעריב, י״ב באייר תשנ״ב, 15 במאי 1992, (במוסף לספרות ואומנות), עמ׳ 6.
      תגובה לראיון שנתן דן מירון לחיים נגיד ״במלחמת העצמאות נולדה שירת המדינה״ ועל ״מרידתו״ של נתן זך בשירת נתן אלתרמן.

 

• שמיר, זיוה. עיון בשיר ״הרוח עם כל אחיותיה״ (״כוכבים בחוץ״) כבדוגמת מופת לשירת התזזית המודרניסטית. מאזנים, כרך ס״ט, גל׳ 3 (תשנ״ה), עמ׳ 12–18.

 

• שמיר, זיוה. ׳משורר חצר׳ או ׳משורר לאומי׳ : יחסיו של נתן אלתרמן עם הממסד. בתוך: אתגר הריבונות : יצירה והגות בעשור הראשון למדינה / העורך: מרדכי בר־און (ירושלים : יד יצחק בן־צבי, תשנ״ט 1999), עמ׳ 328–362.
      חזר ונדפס בספרה על עת ועל אתר : פואטיקה ופוליטיקה ביצירת אלתרמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ט 1999), עמ׳ 7–58.

 

• שמיר, זיוה. לאחר ששָׁלְמה המסכת : עיון נוסף בבלדה ״העלמה״ לנתן אלתרמן. עלי שיח, חוב׳ 42 (חורף תש״ס 1999), עמ׳ 9–22.

 

• שמיר, זיוה. שתהא המוזיקה ים־תיכונית. מאזנים, כרך ע״ג, גל׳ 7 (ניסן תשנ״ט, אפריל 1999), עמ׳ 14–20.
      הגיגים ציוניים ופוסט־ציוניים ב״חגיגת קיץ״ של אלתרמן וב״אותו הים״ של עמוס עוז.

 

• שמיר, זיוה. התנצלות המחבר על מצבו של האמן בעתות מלחמה : עיון במחזור ״שירים על רעות הרוח״ מאת נתן אלתרמן. בתוך:  ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר־אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס  (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר הוצאה לאור, 2000), עמ׳ 243–260.

 

• שמיר, זיוה. ״אֲבָל הַשָּׁמַיִם, כְּעֵז לְבָנָה, עָלוּ לְלַחֵךְ אֶת חֲצִיר גַּגּוֹתֵינוּ״ : הֵדֵי אידיומטיקה של יידיש ביצירת אלתרמן. חוליות, כרך 6 (סתיו 2000), עמ׳ 233–254.

 

• שמיר, זיוה. הוא ארמון, הוא אריה, הוא המלך ליר. עלי שיח, גל׳ 46 (2001), עמ׳ 13–29.
      שקספיר בראי יצירתו של נתן אלתרמן: בשיריו המוקדמים שנתחברו בשנים 1929–1932 ובחטיבת שיריו המאוחרת ״חגיגת קיץ״. 
      חזר ונדפס בספרה המיית הים : שירת האהבה האירופית והספרות העברית (תל אביב : ספרא : הקיבוץ המאוחד, 2008), עמ׳ 85–106.

 

• שמיר, זיוה. קנאת סופרים ונתן החכם. הארץ, תרבות וספרות, ט״ו בכסלו תשס״ב, 30 בנובמבר 2001
      בעקבות הסרט הדוקומנטרי על חיי נתן אלתרמן ״אלתרמניה״.
      הגיב על כך נתן זך ברשימתו סיפור פנטסמגורי שהיה ונברא.

 

• שמיר, זיוה. לדתה המופלאה של לדה – תמונת לדה והברבור בשירו של ויליאם באטלר ייטס ובשיר עלומים גנוז של נתן אלתרמן.   גג, חוב׳ 7 (2002), עמ׳ 33–51.
      על שירו של נתן אלתרמן ״ארמונות מקשה״.

 

• שמיר, זיוה.  המשורר על ספת המבקר.  תכלת, גל׳ 12 (תשס״ב), עמ׳ 178–188 *
      על ספרו של דן מירון, ״פרפר מן התולעת : אלתרמן הצעיר ויצירתו״ (תשס״א)

 

• שמיר, זיוה.  כוחה של חולשה. עלי שיח, חוב׳ 47 (2002), עמ׳ 122–142.
      על ״מעשה בחיריק קטן״.

 

• שמיר, זיוה. ״יצאתי לצלם מטעם פיק״א את נוף ההתיישבות החדשה״ – עיון במחזהו של נתן אלתרמן ׳כנרת, כנרת׳. במה, חוב׳ 166 (2002), עמ׳ 36–47.

 

• שמיר, זיוה. נתן אלתרמן – משוררו של דור המאבק לעצמאות – עיון בחטיבת שירי ״עיר היונה״.  סדן, כרך ה (תשס״ב 2002), עמ׳ 115–156 *
      בחינת המהפך רב ההיקף וההשלכות שערך אלתרמן בשירתו בבואו לחבר את ״שירי עיר היונה״ (1957). במעבר מפואטיקה רב גונית ורב קולית לפואטיקה ״אפרורית״, ה״מתעדת״ את שנות המאבק על עצמאות ישראל, ביקשה שירתו של אלתרמן לשקף את המציאות ״כמות שהיא״.

 

• שמיר, זיוה. ״למציאות יש דמיון עשיר״. עלי שיח, גל׳ 49 (2003), עמ׳ 7–28.
      על ארבע תדמיות כוזבות של נתן אלתרמן – האיש ויצירתו

 

• שמיר, זיוה.  נו״ן = ״ניצחון״ או ״נס״? – על ״נס גדול היה פה״ מסכת לחנוכה מאת נתן אלתרמן. במה, חוב׳ 169 (2003), עמ׳ 57–74.
      על ״זה היה בחנוכה, או, נס גדול היה פה״.

 

• שמיר, זיוה. בגידת האינטלקטואלים – על דעיכת כוחו של המחקר האקדמי הא־פוליטי. כיוונים חדשים, גל׳ 8 (2003), עמ׳ 15–31.
      על פוליטיזציה של האקדמיה ועל סילוף מחקרי המודגם באמצעות תאור חקר אלתרמן העכשווי

 

• שמיר, זיוה. כוכבי שמים רחוקים: שיר מרד הנעורים של ז׳אן ארתור רמבו – ושיר של נתן אלתרמן.  גג, חוב׳ 9 (2004), עמ׳ 20–28.

 

• שמיר, זיוה.  בסוד המרכאות הכפולות : יחסו הדו־ערכי של אלתרמן לשירי ארץ־ישראל.   בתוך: ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל־אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב, תשס״ה 2005), עמ׳ 324–337.

 

• שמיר, זיוה.  אין זאת כי טרוף טורף... עתון 77, גל׳ 300 (ניסן תשס״ה, מארס–אפריל 2005), עמ׳ 16–19.
      על ״האפרוח העשירי״ של נתן אלתרמן.

 

• שמיר, זיוה. על רקבובית פרחי הרוע.   שבו: כתב־עת לשירה, גל׳ 14 (2005), עמ׳ 168–173.
      הערות אחדות על השפעת בודלר על השירה העברית החדשה – מביאליק ועד אלתרמן.
      חזר ונדפס בספרה המיית ים : שירת האהבה האירופית והספרות העברית (תל אביב : ספרא : הקיבוץ המאוחד, 2008), עמ׳ 228–244.

 

• שמיר, זיוה. תיבת הזמרה חוזרת : על שירת הילדים של נתן אלתרמן.  עלי־שיח, חוב׳ 53 (קיץ תשס״ה 2005), עמ׳ 61–65.

 

• שמיר, זיוה. בשוכבו גווע : שירים על קץ האב: דילן תומס ונתן אלתרמן.  שבו, גל׳ 15 (דצמבר 2005), עמ׳ 99–106.

 

• שמיר, זיוה.  המת החי : גלגוליה של דמות המת־החי ביצירת אלתרמן.    גג: כתב־עת לספרות,  גל׳ 14 (2006), עמ׳ 67–72.
      ״דמות המת־החי התאימה לאלתרמן במישורי השתמעות שונים: בתחילת דרכו, כשכתב על העיר המערבית השוקעת, שימשה דמותו של הרוצח התמים, או קין ההבלי, לתיאור האדם הבודד בכרך המודרני הנכרי, הקר והמנוכר. בהמשך הדרך קיבלה דמות זו גוון לאומי, ושימשה את אלתרמן ביצירות שכתב בימי המלחמה, השואה והקמת המדינה. בסוף דרכו, קיבלה דמות המת־החי גוון אישי, ובאמצעותה ביטא אלתרמן את עולמו שלו: עולם של אדם הניצב בערוב יומו מול פני המוות, ועולמו הפואטי והרעיוני קורס לנגד עיניו״ (מתוך המאמר).

 

• שמיר, זיוה.  ההיסטוריה לפי אלתרמן.   הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 742 (כ״ח באייר תשס״ז, 16 במאי 2007), עמ׳ 20.
      על ספרו של מרדכי נאור ״הטור השמיני: מסע היסטורי בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן״.

 

• שמיר, זיוה. העיר ביצירת אלתרמן – מ״כוכבים בחוץ״ ועד ״חגיגת קיץ״.  ראה = Révue Éuropéenne des Etudes Hébraïques, חוב׳ 13 (2007), עמ׳ 17–24.

 

• שמיר, זיוה. נולדה מן החלומות והספרים. ארץ אחרת, גל׳ 43 (שבט–אדר א׳ תשס״ח, ינואר–פברואר 2008), עמ׳ 94–97.
      60 שנה ל״מגש הכסף״.

 

• שמיר, זיוה. נבואתו של נתן החכם.  מקור ראשון, שבת, ט׳ באדר א׳ תשס״ח, 15 בפברואר 2008, עמ׳ 8.
      ״שירו של אלתרמן כולל את הוד המלחמה לצד אבק הקרבות, ואת ההכרה בגבורה עם ביקורת מעודנת על מחירה. 60 שנה ל״מגש הכסף״.

 

• שמיר, זיוה.  חוקרים, היזהרו בפסקנותכם! עיוותים בחקר יצירות ביאליק ואלתרמן.   כיוונים חדשים,  גל׳ 20 (תמוז–אב תשס״ט, יולי–אוגוסט 2009), עמ׳ 208–222.

 

• שמיר, זיוה. ישמור האל את הגווילים : גילויים חדשים מארכיון אלתרמן.  גג : כתב־עת לספרות, גל׳ 22 (קיץ 2010), עמ׳ 13–23.
      א. טבע ואמנות, חיים ויצירה. ב. מכתבים קורעי לב של צילה בינדר. ג. שירו הראשון של נתן אלתרמן.

 

• שמיר, זיוה. ״ושֵם השֵנית ... ״ – צִלהּ של צילה ביצירת נתן אלתרמן : עקבות אהובתו, התלבטותו, חרטתו וצערו של המשורר. כיוונים חדשים, גל׳ 23 (טבת תשע״א, דצמבר 2010), עמ׳ 252–268.
      על צילה בינדר ביצירתו של נתן אלתרמן.

 

• שמיר, זיוה.  משא התוכחה של נתן אלתרמן מנקודת תצפיתו של שופט.  גג : כתב־עת לספרות, גל׳ 25 (חורף 2011), עמ׳ 13–22.
      בעקבות דיונו של מנחם פינקלשטיין על השיר ״על זאת״ בספרו הטור השביעי וטוהר הנשק.

 

• שמיר, זיוה.   חציו עפר חציו שמים : סיפור יעקב ועשיו בשירי ביאליק ואלתרמן.  מאזנים, כרך פ״ו, גל׳ 5 (תשרי–חשון תשע״ג, אוקטובר 2012), עמ׳ 8–13.

 

• שמיר, זיוה. חורף שירתו : פונדק הרוחות, תשובת אלתרמן לחורפיו – חידוש או חריש בשדה חרוש? בתוך:   צפייה חוזרת : עיון מחודש במחזאות מקור / בעריכת זהבה כספי וגד קינר (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע״ג 2013), עמ׳ 379–398.

 

• שמיר, זיוה. על מנהיגי ענק הנושאים על שכמם את כובד משקלו של העולם : וינסטון צ׳רצ׳יל כמקור השראה לאלתרמן. בתוך: ספר מנחם פינקלשטיין : משפט, ביטחון וספר / עורכים שרון אפק, עופר גרוסקופף, שחר ליפשיץ, אלעד שפיגלמן (צפרירים : הוצאת נבו, תשפ״א 2020), עמ׳ 601–614.

 

• שמיר, זיוה. המוזה קלת הכנפיים: פזמוניו של נתן אלתרמן
  • ״אהבת ציון״ נוסח אלתרמן : על הפזמון ״בכרם תימן״.  חדשות בן־עזר, גל׳ 1717 (כ״ה בשבט תשפ״ב, 27 בינואר 2022) *
  • לא נחוץ לי גבר לירי : על הפזמון ״רינה״.  חדשות בן־עזר, גל׳ 1718 (כ״ט בשבט תשפ״ב, 31 בינואר 2022) *
  • תקתוק לאין קץ : על פזמונו של אלתרמן ״צריך לצלצל פעמיים״. חדשות בן־עזר, גל׳ 1719 (ב׳ באדר א׳ תשפ״ב, 3 בפברואר 2022) *
  • מדוע מתנכרת האם לבניה? : על טורו־פזמונו של אלתרמן ״מסביב למדורה״. חדשות בן־עזר, גל׳ 1720 (ו׳ באדר א׳ תשפ״ב, 7 בפברואר 2022) *
  • ״בואי, בואי אחריי״ : על שירו של נתן אלתרמן ״ליל גליל״.   חדשות בן־עזר, גל׳ 1721 (ט׳ באדר א׳ תשפ״ב, 10 בפברואר 2022) *
  • ״באש כלניות לוהט הגיא״ : על פזמונו של אלתרמן ״כלניות״.  חדשות בן־עזר, גל׳ 1722 (י״ג באדר א׳ תשפ״ב, 14 בפברואר 2022) *
  • האם אפשר שלא להתאהב? : על הפזמון ״אתה חכִּיתָ לי״.  חדשות בן־עזר, גל׳ 1723 (ט״ז באדר א׳ תשפ״ב, 17 בפברואר 2022) *
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  • איש אחיו רצח מִפּחד ותמימות : על שירו־פזמונו של אלתרמן ״אל תתנו להם רובים״. חדשות בן־עזר, גל׳ 1741 (כ״ד בניסן תשפ״ב, 25 באפריל 2022) *
  • בין ״אשת חוֹק״ ל״אשת חֵיק״ : על פזמונו של אלתרמן ״זֶמר מפוחית״.  חדשות בן־עזר, גל׳ 1755 (י״ד בסיון תשפ״ב, 13 ביוני 2022) *
  • אֱהֹב אותי היום : על פזמונו של אלתרמן ״זה יעבור״. חדשות בן־עזר, גל׳ 1756 (י״ז בסיון תשפ״ב, 16 ביוני 2022) *
  • ״הלבָנָה חולצת שַׁד מקיר הבית שמנגד״ : ״ערב עירוני״: התיאור האוּרבּני ושברו.  חדשות בן־עזר, גל׳ 1757 (כ״א בסיון תשפ״ב, 20 ביוני 2022) *
  • כשפחה חרופה : על ״זמר שלוש התשובות״ מאת נתן אלתרמן.  חדשות בן־עזר, גל׳ 1758 (כ״ד בסיון תשפ״ב, 23 ביוני 2022) *
  • השיר הנידח שהוביל לפתרונה של חידה : על פזמונו של אלתרמן ״מרים ושמעון״.  חדשות בן־עזר, גל׳ 1759 (כ״ח בסיון תשפ״ב, 27 ביוני 2022) *
  • אלתרמן כמקור השראה לזֶמר הים־תיכוני : על שיר הזֶמר ״איתך – בלעדייך״ ועל גרסתו האֶפִּיגונית.  חדשות בן־עזר, גל׳ 1760 (ב׳ בתמוז תשפ״ב, 30 ביוני 2022) *
  • בין מלאכת החרישה למלאכת החריזה על ״שיר העבודה״ (״כחול ים המים״). חדשות בן־עזר, גל׳ 1761 (ה׳ בתמוז תשפ״ב, 4 ביולי 2022)
  • הרעיון ההיסטוריוסופי הטמון בשיר הילדים ״ספני שלמה המלך״.  חדשות בן־עזר, גל׳ 1762 (ח׳ בתמוז תשפ״ב, 7 ביולי 2022)

 

• שמיר, משה. ראיתי את אלתרמן בחוץ. בשער, גל׳ 3 (23) (י״ג בניסן תש״ח, 22 באפריל 1948), עמ׳ 4.
      על נתן אלתרמן ושיריו עם הופעת קובץ ׳הטור השביעי׳ (תש״ח).
      חזר ונדפס בספרו: ענין אישי : עם שלושים וחמישה משוררים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987), עמ׳ 129.

 

• שמיר, משה. מכתב גלוי לנתן אלתרמן, מרדכי טביב וס. יזהר.  משא, גל׳ 2 (כ״ט בתמוז תשי״א, 2 באוגוסט 1951), עמ׳ 1.
      התקפה על נתן אלתרמן, מרדכי טביב וס. יזהר על תמיכתם במפא״י והתנגדותם למפ״ם בניגוד לאופי כתיבתם.
      חזר ונדפס בספרו   הבעד והנגד : עם פני דורי (תל־אביב : דביר, תשמ״ט 1989), עמ׳ 47–51.
      מגיב על כך נתן אלתרמן במאמרו ״בתוך מציאות של ראי עקום״.

 

• שמיר, משה.  תשובה לנתן א. ולז. דויד.  דבר, ג׳ בטבת תשי״ב, 1 בינואר 1952, עמ׳ 2.
      תשובת משה שמיר לטורו של נתן א. ״מדוע אסור לשאול על סופרים יהודים ברוסיה?״.
      הגיבו על תשובה זו יוסף רוזן ואנדה עמיר (פינקרפלד).

 

• שמיר, משה. על איש־הרוח ועל עוז־הרוח. משא, גל׳ 2 (14) (כ״ו בטבת תשי״ב, 24 בינואר 1952), עמ׳ 1.
      תגובה למאמרו של נתן אלתרמן  ״השילומים והדמגוגיה״ ועל רשימה ב׳דבר׳ של דב סדן בדבר הענקת פרס ביאליק לחכמת־ישראל לראש הממשלה דוד בן־גוריון.
      חזר ונדפס בספרו:  הבעד והנגד : עם בני דורי (תל־אביב : דביר, תשמ״ט 1989), עמ׳ 52–54.

 

• שמיר, משה. קריאה ב׳שמחת עניים׳.   דבר, ד׳ בשבט תשי״ד, 8 בינואר 1954, עמ׳ 3, 4 ;  כי אונים מצרה תשאב.   דבר, כ״ה בשבט תשי״ד, 29 בינואר 1954, עמ׳ 3.
      חזר ונדפס בספרו בקולמוס מהיר (מרחביה : ספרית פועלים, 1960), עמ׳ 99–110; בספרו ענין אישי : עם שלושים וחמישה משוררים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987), עמ׳ 147–159 ובתוך: הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן : מסות על ׳שמחת עניים׳ ו׳שירי מכות מצרים׳ / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״א 1991), עמ׳ 35–46.

 

• שמיר, משה.  האמת, רק האמת, כל האמת!  על המשמר, כ״א באדר א תשי״ז, 22 בפברואר 1957, דף לספרות, עמ׳ 1, 2 (במדורו ׳בקולמוס מהיר׳)
      תגובה לטורו של נתן אלתרמן ״כמה מלים שמתבקשות״ (מספר 1161)
      חזר ונדפס בספרו בקולמוס מהיר (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1960), עמ׳ 236–239.
      מגיב על כך י׳ יערי ברשימתו ״מהי ׳כל האמת׳?״

 

• שמיר, משה.  הזמר הנודד.  דבר השבוע, גל׳ 25 (585) (כ״א בסיון תשי״ז, 20 ביוני 1957), עמ׳ 8–9, 13 <המשך>
      על נתן אלתרמן עם הופעת ׳עיר היונה׳.
      חזר ונדפס בספרו ענין אישי עם שלושים וחמישה משוררים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987), עמ׳ 165–172.

 

• שמיר, משה.  ״כנרת, כנרת״.  תיאטרון, גל׳ 1 (ינואר–פברואר 1962), עמ׳ 4–5.
      על המחזה בתיאטרון הקאמרי.

 

• שמיר, משה.  עם יצחק שדה  (מתוך פרקים על אלתרמן).   מעריב,  י״ג בטבת תשל״ב, 31 בדצמבר 1971, עמ׳ 33.
  חזר ונדפס בספרו ענין אישי עם שלושים וחמישה משוררים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987), עמ׳ 191–196.

 

• שמיר, משה.  החוט המקשר.  מעריב, כ״א באדר תשל״ד, 15 במארס 1974, עמ׳ 39.
  על נתן אלתרמן וחיים הזז.

 

• שמיר, משה.  מסות קטנות על סופרים גדולים. בצרון : ירחון למדע, לספרות ולבעיות הזמן, שנה ל״ח, כרך ס״ח, חוב׳ 328 (שבט–אדר תשל״ז, ינואר–פברואר 1977), עמ׳ 108–109.

 

• שמיר, משה. נסיכים שניים. מעריב, י״ד בניסן תש״ם, 31 במארס 1980,עמ׳ 38 (ב׳מעריב של חג׳)
      על נתן אלתרמן ויגאל אלון.
      חזר ונדפס בספרו ענין אישי : עם שלושים וחמישה משוררים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987), עמ׳ 212–216.

 

• שמיר, משה.  הרֵעות בעולמו של נתן אלתרמן.  מעריב, ספרות, כ״ו באדר תשמ״ז, 27 במארס 1987, עמ׳ 1
      פרק ממסה. שבע־עשרה שנים לפטירתו.

 

• שמיר, משה.  המשורר כמנהיג : נתן אלתרמן במלחמת ששת־הימים ואחריה.   בספרו נתן אלתרמן – המשורר כמנהיג  (תל־אביב : דביר, תשמ״ח 1988), עמ׳ 9–80.
      פרק א׳ מתוך המסה פורסמה בשם ״דלתי הפיכחון : נתן אלתרמן במלחמת ששת־הימים ואחריה״, בבצרון, כרך ט׳ (סדרה חדשה), חוב׳ 37–38 (367–368) (חורף–סתיו תשמ״ח), עמ׳ 6–12, 13.

 

• שמיר, משה. ״אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ״. בספרו נתן אלתרמן – המשורר כמנהיג  (תל־אביב : דביר, תשמ״ח 1988), עמ׳ 81–99.
      נדפס גם בתוך אלתרמן ויצירתו : דברים ומחקרים / ערכו מנחם דורמן ואהרן קומם (באר שבע : המרכז למורשת בן־גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מוסד אלתרמן, תשמ״ט 1989), עמ׳  29–45.

 

• שמיר, משה. אל אפקים חדשים. בספרו נתן אלתרמן – המשורר כמנהיג  (תל־אביב : דביר, תשמ״ח 1988), עמ׳ 101–123.

 

• שמיר, משה. יד ביד עם נתן אלתרמן. בספרו נתן אלתרמן – המשורר כמנהיג  (תל־אביב : דביר, תשמ״ח 1988), עמ׳ 125–141.

 

• שמיר, משה. הפרידה ממפ״ם. בספרו נתן אלתרמן – המשורר כמנהיג  (תל־אביב : דביר, תשמ״ח 1988), עמ׳ 143–158.

 

• שמיר, משה. איך עוצב הקול הקורא למען ארץ ישראל השלמה? בספרו נתן אלתרמן – המשורר כמנהיג  (תל־אביב : דביר, תשמ״ח 1988), עמ׳ 159–174.

 

• שמר, נעמי. מה נתן אלתרמן.  מחברות לספרות, לחברה ולביקורת, גל׳ 3 (מארס 1980), עמ׳ 18.

 

• שמש, ששון.  על הניסים ועל הגבורות ועל המלחמות.  מעריב, ד׳ בטבת תשכ״ט, 25 בדצמבר 1968, עמ׳ 24 (במדור ׳קוראים כותבים׳)
      תגובה לרשימתו של נתן אלתרמן ״איזהו גבור״ (מס׳ 1423) ושם גם מכתב מאת ישעיהו ליבוביץ.

 

• שניר, חיים.  בת־מרים כותבת על אלתרמן : הדמות כמדיום המשקף את עולמה הרוחני והפואטי של בת־מרים.  מאזנים, כרך ס״ז, גל׳ 9 (אב תשנ״ג, יולי 1993), עמ׳ 3–6.
      כולל את שירה של יוכבד בת־מרים ׳נתן אלתרמן׳.

 

• שפיר, א. ד.  המשך אלתרמן.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 19 (כ״ה בניסן תש״ל, 1 במאי 1970), עמ׳ 10.

 

• שפר, חנן. המיגון הישן חוזר. רימון, כרך ב׳, גל׳ 23 (ד׳ בסיון תשי״ז, 3 ביוני 1957), עמ׳ 6–7.
      על נתן אלתרמן עם הופעת ״עיר היונה״.

 

• שפרה, ש. אבוד בארצות הקיץ : ״האריה הירוק״ ב״כוכבים בחוץ״ של נתן אלתרמן. מעריב, מוסף ראש השנה לספרות, כ״ט באלול תשמ״ו, 3 באוקטובר 1986, עמ׳ 7.
      על ״שיר בפונדק היער״ ואחרים מתוך ׳כוכבים בחוץ׳.

 

• שקד, גרשון.  חמישה שירים של המלך שאול : על שיריהם של טשרניחובסקי, אלתרמן, פן, גלבע ועמיחי.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ח׳, גל׳ 20 (כ״ו באייר תשי״ח, 16 במאי 1958), עמ׳ א.
      על הבלדה ״הנה תמו יום קרב וערבו״ מתוך ׳עיר היונה׳.

 

• שקד, גרשון.  פנים שונות לארבע פנים. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה י״א, גל׳ 30 (י״ח בתמוז תשכ״ב, 20 ביולי 1962), עמ׳ א, ב.
      על ספרו של דן מירון ״ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו״ ועל הפרק העוסק בנתן אלתרמן ובשירתו.

 

• שקד, גרשון. זה ראה ועשה! על היסוד הדרמטי ב״שמחת עניים״ מאת נ׳ אלתרמן.  עתון 77, גל׳ 126 (יולי 1990), עמ׳ 28–30.
      חזר ונדפס בספרו ספרות אז כאן ועכשיו (תל אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ג 1993), עמ׳ 250–261.

 

• שריד, יוסי.   המשורר הלאומי : על ׳הטור השביעי: כרך ראשון, 1943–1945׳ מאת נתן אלתרמן.  הארץ, מוסף ספרים, י׳ באדר תש״ע, 24 בפברואר 2010, עמ׳ 10.
      האם נתן אלתרמן שימש באמצעות ״הטור השביעי״ שכתב כמצפון העם או כראש וראשון לאסכולת יורים ובוכים?

 

• שריד, מנחם ד. חידת ״שירי מכות מצרים״.  מקרא ועיון: כתב־עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ושל מדעי החברה, 70 (92) (1996), עמ׳ 26–30.

 

• שרירא, שושנה. בתיאטרון הישראלי. עם וספר, שנה כ״א, חוב׳ ג׳ (סיון תשי״ז, יוני 1957), עמ׳ 47–52.
      על ״נשי וינדזור העליזות״, מחזהו של שקספיר בתרגום נתן אלתרמן.

 

• שרירא, שושנה. ״ספר התיבה המזמרת״ לנתן אלתרמן.  החינוך, כרך ל״א, חוב׳ ג׳ (טבת תשי״ט), עמ׳ 230–232 (במדור ׳ספר טוב לילד ולנער׳).

 

• שרת, משה. תשובה למשורר.   דבר, י״ד בתשרי תשי״ג, 3 באוקטובר 1952, עמ׳ 2, 4.
      תשובה לטורו של נתן אלתרמן ״תשובה לשר החוץ״.
      חזר ונדפס בתוך  ׳פולמוס השילומים׳ : משה שרת במערכות המשא־ומתן על הסכם השילומים מגרמניה : קובץ פרוטוקולים ומסמכים 1950–1953 / עורך יעקב שרת (תל־אביב : העמותה למורשת משה שרת, 2007), עמ׳ 838–844.

 

• שרת, משה. אגרת לנתן אלתרמן.   בספרו: יומן אישי (תל־אביב : ספרית מעריב, 1979), כרך ה׳, עמ׳ 1486.
      נחתם 24 ביוני 1956.
      אגרת לנתן אלתרמן בעניין ׳הטור השביעי׳ על פרישת שרת. על כך השיב נתן אלתרמן באגרת אל משה שרת.

 

• שתיל, יונתן. המימד הנוסף : עיון מחודש ב״שמחת עניים״ לאלתרמן.  גזית, כרך ל׳, גל׳ ה–ח (353–356) (אב תשל״ג–חשון תשל״ד, אוגוסט–נובמבר 1973), עמ׳ 12–19.