🏆 ยอดนิยม: lexicon/.php

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

אהרן אברהם קבק (1883–1944)

<בהכנה>

Aharon Avraham Kabak

    אהרן אברהם קבק נולד בסמורגון, פלך וילנה בכ״ט בכסלו תרמ״ד, 28 בדצמבר 1883. בן לרב בווישיי, פלך סובאלק שחיבר ספר רבני אך היה גם בקי בספרות רוסית שתרגם משירי לרמונטוב לעברית. אהרן אברהם למד ב׳חדר׳ ובישיבות. ב־1906 היה בגרודנה ושם היה בפעילי ההגנה העצמית. משם יצא לקושטא ועסק בהוראה וכן היה כתבם של כמה עיתונים וכתבי־עת עבריים (לרוב בחתימת ״א. בר־נתן״) וכן השתתף בכתיבה בעיתונות היידיש. עלה ארצה ב־1911 ועסק בהוראה בתל־אביב (בגימנסיה ׳הרצליה׳). ב־1914 יצא לשם לימודים באוניברסיטת ברלין ומשם עבר לשוייץ ולמד באוניברסיטאות ג׳נבה ולוזאן ושם קיבל תאר אקדמי בתחום הפסיכולוגיה והפילוסופיה. חזר ארצה ב־1921 והורה כל השנים ספרות בגימנסיה רחביה בירושלים. כל שנותיו היה מפעילי אגודת הסופרים, הסתדרות המורים ועוד. היה גיסו של חיים טשרנוביץ (׳רב צעיר׳).
    החל בכתיבתו ברשימות בענייני יום בהצפירה (שלהי 1899) ועבר עד מהרה לתרגום סיפורים (מע. אורז׳שקו, בהמליץ 1901). סיפורו הראשון ״המאורע״ (נדפס בהשלוח שערך אחד־העם כרך י') וכן השני ״המעפיל״ (אף הוא בהשלוח במדור שנערך ע״י ביאליק, כרך י״ד, 1904. אף יצא בנפרד. אודיסה, תר״ע) תקועים בתחום תיאורי־הילדות. אולם, השני כבר רומז על כיוונו של המספר לעתיד, שהתנועה הציונית והלאומית תנחה דרכו בסיפור (השני היה למעשה סיפור על הרצל שהעפיל ולא הגיע למטרתו. מצוייר. בראשו הקדשה להרצל). מהסיפור הקצר עבר ליריעה הרחבה, לרומן רחב־היריעה והנשימה והיה למעשה בחלוצי הרומאן העברי בראשית המאה שלנו. פתח בלבדה (וארשה, תרס״ה) והמשיך בדניאל שפרנוב (וארשה, תרע״ב) ונצחון (וארשה, תרפ״ג. בין אלה אף יצא קובץ סיפורים. וארשה, תר״ע). כאן תיאר דמות דורו, תחילה ברוסיה ואחר במערב על רקע המאבקים החברתיים השונים, שבהם מכריע היסוד הלאומי־הציוני והארצישראלי. בשל כך נעשו אלה הרומאנים ״הציוניים״ הראשונים, אף שעיצב את צורתם, לדברי עצמו, לפי הרומאנים הצרפתיים (״מסופרי־צרפת השפיעו עלי: פלובר, מופסן ופראנס״). לימים העביר את הרקע לארץ בבין ים ובין מדבר (א–ג. תרצ״ג). אף הוציא בארץ ננו וסיפורים אחרים (תרפ״ז), הרומאן אהבה (תרפ״ו) והמחזה בהימוט ממלכה (תרפ״ט). בשלהי שנות העשרים פנה לרומאן ההיסטורי וביחוד לנושא בו נתגלו כיסופי־גאולה. מתוך כך נוצרה הטרילוגיה שלמה מלכו (תחילה בהעולם ובנפרד בלונדון–פאריס, תרפ״ח–תרפ״ט ואחר־כך בארץ בשנים תש״ו–תשי״ב). מוטיב הגאולה, שכבר לפני כן מצוי היה ביצירותיו בסמוי ובגלוי וברומן זה המחישו בכיסופי משיחיות מימי הביניים, הביאוֹ אחר־כך לישו הנוצרי ולרומן במשעול הצר (א–ב. תרצ״ז. כמה מהדורות. האחרונה בכרך אחד בתשכ״ו). לדברי עצמו (״למה כתבתי את ספרי במשעול הצר?״ ב״מוסף״ ל״דבר״ מיום כ״ב בטבת תרצ״ט) יסודו של הספר באיזו אכסטאזה דתית שדבקה בו באחד הימים (חל בו מפנה דתי בשנותיו האחרונות). אולם אף כאן בולט ישו היהודי והכלל־אנושי ולא זה המקובל במסגרת הכנסייתית. לבסוף חזר לקן מולדתו – יהדות אירופה המזרחית באפוס סיפורי על קורות משפחה אחת, המשקפת את מכלול החיים על כל נפתוליהם בדורות האחרונים (״הרומן של האנרגיה היהודית. עוברים כמובן כל אלה שיכולים לסמל את האנרגיה הזאת לכל הצורות והכיוונים״ – ממכתבו). ספרו זה, תולדות משפחה אחת, נפסק באמצע כתיבתו בשל מותו והספיקו לצאת ממנו אך שלושה ספרים בלבד: בחלל הריק (א–ב. תש״ג), בצל התלייה (תש״ד) וסיפור בלי גיבורים (תש״ה). בנוסף לכך פירסם כל השנים מסות ומאמרים על ספרות עברית וכללית, רשימות, סקירות, כתבות וכו׳. אף עשה בתחום התרגום אם בפריודיקה ואם בספרים. תרגומיו: ספריו של פ. לוטי: הדייג מאיסלנד (1926), הנכזבות (א–ב. 1928), האדום והשחור לסטנדאל (א–ג. תרפ״ט), בר־אווזתיים ליעקב וסרמן (א–ו. תרצ״ג), השאלה המינית לא. פורל (חתום: א. בר־נתן. א–ב. תרצ״א), הדקבריסטים לד. מרז׳קובסקי (א–ב. תרצ״ה), רחוב החתול הצד־דגים לא. פלדש (תש״א) ועוד. היה מעורכי ספר קלוזנר (תרצ״ז. עם אחרים) ומאסף סופרי ארץ־ישראל (עם אליעזר שטינמן. ת״ש).
    א״א קבק נפטר בירושלים במוצאי־שבת, ג׳ בכסלו תש״ה, 18 בנובמבר 1944.
[מקורות: קרסל, תדהר, האנציקלופדיה העברית, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית, Encyclopedia of the Bible and Its Reception *, Электронная еврейская энциклопедия, The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона]

יצירות אהרן אברהם קבק בפרויקט בן־יהודה

ספריו:

לבדה : רומן (ורשה : תושיה, תרס״ה)
מעל המגדל : ספור (ורשה : ספרות, תר״ע)
המעפיל (אודיסא : מוריה, תר״ע) <סיפור>
ספורים (ורשה : תושיה, תרע״א)
דניאל שפרנוב : רומן (ורשה : ספרות, תרע״ב)
נצחון : משורת הספורים יצירה : רומן (ורשה : א״י שטיבל, תרפ״ג)
אהבה : רומן (ירושלים : מצפה, תרפ״ו)
ננו : קול באפלה, הנביא (תל אביב : אגודת הסופרים, תרפ״ז)
שלמה מולכו : טרילוגיה (לונדון : העולם, תרפ״ח–תרפ״ט) 3 כר׳.
בהמוט ממלכה : מדרש דרמתי בשלש עלילות ושתי תמונות (ירושלים : זוטות, תרפ״ט)
בין ים ובין מדבר : רומן (תל־אביב : א״י שטיבל, תרצ״ג) 3 כר׳.
במשעול הצר : רומן (תל אביב : מוסד ביאליק, תרצ״ז) 2 כר׳.
תולדות משפחה אחת (תל אביב : עם עובד, תש״ג–תש״ה) 3 כר׳.
כל כתבי א״א קבק (תל אביב : עם עובד, תש״ו–תשי״ב) 6 כר׳.
כרך א–ג. שלמה מולכו. תש״ו.
כרך ד–ה. במשעול הצר. תש״י.
כרך ו. אהבה. ננו. תשי״ב.
צעיף המאייה : ספור (תל אביב : ספרון ידיעות אחרונות : דפוס מל״ן, תש״ז) <נדפס לראשונה בתוך ׳ספר קלוזנר׳ (תרצ״ז)>
מסות ודברי ביקורת (ירושלים : אגודת שלם, תשל״ה) <הביא לדפוס מאיר חובב>
שלמה מולכו : טרילוגיה (תל אביב : עם עובד, תשמ״ח 1988) <מהד׳ חדשה>
תולדות משפחה אחת : טרילוגיה (תל אביב : דביר, תשנ״ח 1998) 3 כר׳ ב־2 <מבוא, מלכה שקד ; ביאורים והערות, רות שינפלד> <מהדורה מתוקנת>
צעיף המאיה : נובלה (בנימינה : נהר ספרים, תשפ״ד 2024) <הביאו לדפוס – ענת רנן וראובן מירן>

עריכה:

מאסף סופרי ארץ ישראל : לספרות ולדברי מחשבה (תל אביב : המפעל העצמי של אגודת הסופרים העברים בארץ ישראל – ״החברה למפעלי הספרות העברית״ בע״מ בהשתתפות קרן התרבות באמריקה, ת״ש) <בהשתתפות אליעזר שטיינמן>

תרגום:

הדיג מאיסלנד : רומן / פייר לוטי (ירושלם : מצפה, תרפ״ו)
האדם והשחור : רומן / סטנדל ; מצרפתית – א״א קבק ; עם מבוא מאת סטיפן צויג (ירושלים : מצפה, תרפ״ט) 3 כר׳.
השאלה המינית / מאת אבגוסט פורל (תל אביב : מצפה, תרצ״א 1930–1931) 3 כר׳ <בחתימת א. בר־נתן>
בר־אוזותים / יעקב וסרמן (תל אביב : אמנות, תרצ״ג) 6 כר׳ (762 עמ׳)
הדקבריסטים / ד. ס. מרז׳קובסקי (תל אביב : אמנות, תרצ״ה 1935) 2 כר׳.
רחוב החתול הצד דגים : רומן / יולן פלדש (תל אביב : מסדה בסיוע מוסד ביאליק, תש״א 1940) <תרגום מצרפתית. המקור בהונגרית>

עיבוד:

בעקבות החשמונאים : (לפי החוברת ״יסוד גדרה״ בספרית ״לנער״ מאת ש. בן־ציון) (תל אביב : אמנות ; ירושלים : הקרן הקימת לישראל, 1937)
בשער השרון : לפי החוברת ״חדרה״ (בספרית ״לנער״) מאת מ. סמילנסקי (תל אביב : אמנות ; ירושלים : הקרן הקימת לישראל, 1937)
כובשי המולדת : (לפי החוברת ״בני ביל״ו״ בספרית ״לנער״ מאת ש. בן־ציון)(תל אביב : אמנות ; ירושלים : הקרן הקימת לישראל, 1937)
כיצד היה רפאל ״לשומר״ : (עפ״י החוברת ״השומר״ על עבר הדני שבספרית ״לנער״) (תל אביב : אמנות ; ירושלים : הקרן הקימת לישראל, 1938)

על המחבר ויצירתו:

קבק, אהרן אברהם. תולדותי. בתוך: גנזים : קובץ לתולדות הספרות העברית בדורות האחרונים / בעריכת ג. קרסל. כרך א׳ (תל אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל : הוצאת מסדה, תשכ״א 1961), עמ׳ 132–133.
בלאט, אברהם. א. א. קאבאק : יום השנה למותו. הצופה, כ״ו בחשון תש״ו, 2 בנובמבר 1945, עמ׳ 4 <חזר ונדפס בשם: ״המשפחה היהודית בטרילוגיה של א״א קאבאק״. בספרו: בנתיב סופרים (תל־אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 49–54>
ברזלי, יצחק. לקראת לאומיות ציונית : מרידות הפולנים במאה ה־19 והדיהן בספרותנו החדשה: ג. מסמולנסקין עד קבק. הדואר, שנה 64, גל׳ ט׳ (י״א בטבת תשמ״ה, 4 בינואר 1985), עמ׳ 134–136.
גוברין, נורית. כרך בחולות : על סיפורי תל־אביב הראשונים, במלאות מאה שנה לייסודה של אחוזת בית. גג, ביטאון איגוד כללי של סופרים בישראל, גל׳ 13 (2006), עמ׳ 124–145 <תל־אביב ביצירתם של י״ח ברנר, א״א קבק וק״י סילמן>

גורן, נתן [גרינבלאט]. א. א. קבק : ליום האזכרה. דבר, ג׳ בכסלו תש״ז, 26 בנובמבר 1946, עמ׳ 2.

ורסס, שמואל. המספר א. א. קבק כמבקר. בספרו: ביקורת הביקורת : הערכות וגילגוליהן (תל אביב : יחדיו, תשמ״ב 1982), עמ׳ 198–218.

טשרנוביץ, ימימה. א. א. קבק : חמש־עשרה שנה למותו. דבר, כ״ד בכסלו תש״ך, 25 בדצמבר 1959, עמ׳ 7 (ב׳מוסף לספרות ולאמנות׳)

ליפשיץ, אריה. אהרן אברהם קבק. מצודה, ספר ה–ו (תש״ח, 1948), עמ׳ 397–405.

מירון, דן. אהרן אברהם קבק – עשר שנים למותו – ברומה של יצירתו. זמנים, מוסף לספרות ולאמנות, ח׳ בכסלו תשט״ו, 3 בדצמבר 1954, עמ׳ 4.

נגב, אילת. אמא קראה לו בעל הרומנים. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ז׳ בתשרי תש״ן, 6 באוקטובר 1989, עמ׳ 38–40 <שיחה עם בת־עמי קבק, בתו של הסופר> <חזר ונדפס בספרה שיחות אינטימיות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 79–91>

עלון, קציעה. נוצרים, יהודים ו״אחרים״ : עיון במורשת הספרותית של אברהם אהרון קבק ושל שלום אש. תיאוריה וביקורת, גל׳ 26 (אביב 2005), עמ׳ 175–199.

צור, יעקב. במחיצתו של קבק. דבר, משא, י״ד בחשון תשמ״ד, 21 באוקטובר 1983, עמ׳ 20, 21.

קריב, אברהם. הדרך הנפלאת. דבר, ד׳ בכסלו תש״ו, 9 בנובמבר 1945, עמ׳ 3, 5 <חזר ונדפס בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל אביב : הוצאת ספרים של אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 86–95>

קרמר, שלום. התעלותו של קבק : במלאת עשר שנים למותו. מאזנים, כרך א׳ גל׳ 1 (טבת תשט״ו, פברואר 1955), עמ׳ 24–33.

קרמר, שלום. אמונה ואמנות. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 101–106 <נחתם: 1954>

קרמר, שלום. אמונה והשכלה. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 110–114 <נחתם: 1954>

קרמר, שלום. הארמוניה חגיגית. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 106–110 <נחתם: 1964>

רבינוביץ, ישעיה. במשעולו של מספר ישראלי – א. א. קבק. בספרו: הספרות במשבר הדור : מסות (ניו־יורק : אוהל, תשי״ז 1947), עמ׳ 220–229.

שנפלד, רות. הרומאן האודיסאי של א״א קבק : על ׳סיפור בלי גיבורים׳. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט׳ (תשמ״ו 1986), עמ׳ 215–238.

שקד, גרשון. תודעתו של יוצר : על יצירתו של א. א. קבק. דבר, כ״ט באלול תשל״ז, 12 בספטמבר 1977, עמ׳ 25 <פרק מתוך הספר ״הסיפורת העברית בתקופת התחיה״, כרך א׳>

על ״שלמה מולכו״

אורן, יוסף. הרומן ההיסטורי הראשון של קבק [״שלמה מולכו״]. מאזנים, כרך ל״ט, גל׳ 6 (חשון תשל״ה, נובמבר 1974), עמ׳ 376–381 <חזר ונדפס בספרו שבבים (תל אביב : יחדיו, תשמ״א 1981), עמ׳ 187–195>
צמח, שלמה. שלמה מולכו . מאזנים, שנה ראשונה, גל׳ א (ג׳ באדר ב׳ תרפ״ט, 15 במארס 1929), עמ׳ 17 <בחתימת: ש. בהריא> *
קרול, צבי. שלמה מולכו. דבר השבוע, כ׳ בכסלו תש״ז, 13 בדצמבר 1946, עמ׳ 11.

על ״במשעול הצר״

קבק, אהרן אברהם. למה כתבתי את ספרי במשעול הצר. דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 14, גל׳ 14 (כ״ב בטבת תרצ״ט, 13 בינואר 1939), עמ׳ 1–3 <חזר ונדפס בקובץ שבילי האמונה בדור האחרון : אוסף דברי הגות / ליקט וערך עןבדיה מרגליות (תל אביב : מחברות לספרות, תשכ״ד 1964), עמ׳ 152–162>
הגורן־גרין, אברהם. משעול אל ״במשעול הצר״. בספרו: סיפורת בת־ימינו (תל אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 158–161 <נדפס קודם לכן ב׳מעלות׳>
לנדאו, דב. השאיפה לחירות כמקור לשעבוד. הצופה, עיטורי סופרים וספרים, י״ד בניסן תשמ״ז, 13 באפריל 1987, עמ׳ 7.
סדן, צבי וקציעה עלון. נשבה בקסמיו של האיש מנצרת : א. א. קבק: במשעול הצר. עתון 77, גל׳ 312–313 (תמוז–אב תשס״ו, יולי–אוגוסט 2006), עמ׳ 22–24, ביבליוגרפיה בעמ׳ 53.
סדן, צבי. אברהם אהרן קבק – במשעול הצר. בספרו: בשר מבשרנו : ישוע מנצרת בהגות הציונית (ירושלים : כרמל, תשס״ח 2008), עמ׳ 163–190 וכן, ראה במפתח.
קרמר, שלום. אמונה ואמנות. אמר, מוסף, ה׳ באדר ב׳ ת״ש, 15 במארס 1940, עמ׳ 4 <העיתון ׳דבר׳ נסגר לתקופה מה על־ידי שלטונות המנדט, אולם המשיך להופיע בשם ׳אמר׳>
ראובני, אהרן. ״במשעול הצר״. בספרו: עיון ובקורת (ירושלים : מ. ניומן, תשכ״ז), עמ׳ 168–178.
שה־לבן, יוסף. ״במשעול הצר״ לא״א קבק : קווים למשמעות הרעיונית ולהבעה האמנותית. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ח׳ (אלול תשל״ח, ספטמבר 1978), עמ׳ 27–29.

על ״תולדות משפחה אחת״

קריב, אברהם. נתלבתה הגחלת : על ״החלל הריק״. דבר, י״ח בטבת תש״ד, 14 בינואר 1944, עמ׳ 3 <על הכרך הראשון של ״תולדות משפחה אחת״. נוסח מורחב נדפס בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל אביב : הוצאת ספרים של אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 272–281>
שקד, מלכה. בין תליה לתחיה : יחסים בין־מוטיביים וארגון המשמעות ברומן האחרון של א. א. קבק. בצרון (סדרה חדשה), כרך ט׳, גל׳ 37–38 (367–368) (חורף–אביב תשמ״ח, 1988), עמ׳ 58–74.
שקד, מלכה. ״תולדות משפחה אחת״ לאברהם אהרן קבק. בתוך ספרה: חוליות ושלשלת : הרומן העברי על תולדות משפחה (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), עמ׳ 55–128 <וראה במפתח>