🏆 ยอดนิยม: lexicon/.php

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

אברהם קריב (1900–1976)

<בהכנה>

Avraham Kariv

    אברהם קריב (קריבורוצ׳קה) מבקר, משורר, מתרגם ועורך, נולד בסלובודקה, ליטא ״סמוך לפורים שנת תר״ס״, מארס 1900. בנעוריו למד בישיבות ליטא (״סלובודקה״, ״טלז״ ו״מיר״) והוכשר להוראה בבית המדרש למורים עבריים ״תרבות״ באודסה כתלמידם של ביאליק וקלוזנר (1918–1922). למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת מוסקבה (1923–1929). עד עלייתו לארץ (1934) עסק בברית המועצות בהוראה ובהפצת תרבות עברית במחתרת, כשהוא חשוף לסכנת מאסר וגלות. בארץ עבד תקופות קצרות כמורה ורוב שנותיו עסק בעריכה, כעורך המוסף לספרות בעיתון דבר, עורך בהוצאת עם עובד, במוסד הרב קוק ובכתב העת מאזניים.
    את פעילותו כיוצר התחיל בכתיבת שירים באודסה. שירו הראשון, ״את תפילת שחרית״, פורסם בקובץ צלצלי שמע (חרקוב, 1923). בעידודו של ביאליק המשיך לכתוב שירים, שפורסמו במאספים עבריים ברוסיה ומחוצה לה. בארץ פירסם שירים בעיתונים, בכתבי עת ובמאספים ספרותיים. ספר שיריו קול ובת-קול יצא פעמיים (עם עובד, 1952; ומהדורה מורחבת ב-1976).
    התבלט בעיקר כמבקר ספרות וחברה בעל תפישת עולם שלמה ומגובשת. הוא האמין בייחודו של עם ישראל וסבר שעל הספרות העברית לטפח את הזיקה למסורת ואת ההוקרה לסגולותיו של העם ולמורשתו התרבותית. הידיעות הראשונות על השואה עוררו אותו לעימות עם יחסם השלילי של אחדים מגדולי ספרותנו אל הרחוב היהודי בטרם חורבנו. במסות ביקורת, שהניתוח הספרותי משולב בהן לעתים בנעימה סרקסטית, קיטרג בחריפות על יל״ג, מנדלי, פרישמן וברנר, ששיקפו לדעתו בראי עקום את חיי היהודים במזרח-אירופה. הוא יצא נגד הגזמה קיצונית שמצא בתיאוריהם את הצללים בחברה היהודית בגלות, וקבל על שצימצמו, ולא אחת גם העלימו, את האורות שבה. בדרך זאת הפיצו, לדעתו, שנאה ובוז לעמם ולתרבותו. בביקורתו הסתייג מ״אמנות לשם אמנות״ ואף כי לא התעלם מקני מידה אסתטיים, החשיב יותר קריטריונים ערכיים-מוסריים, ובראשם אהבת ישראל ושימור הרציפות הרוחנית בין הדורות. את קטרוגיו כתב בטון של מוכיח בשער ואת שבחו של העם הביע בלהט של סנגור נאמן. ספרו הראשון שנכתב ברוח זאת, אדברה וירווח לי (1951), הצית פולמוס ספרותי, שניזון ממאמרים ומספרים נוספים מפרי עטו, המותחים ביקורת גם על פגמים בחברה החדשה הנבנית בארץ.
    מספריו: עיונים (1950); עטרה ליושנה (1957); ליטא מכורתי (1962); שבעת עמודי התנ״ך (1968); מיתרים ומערכות (1972); משלשום ועד הנה (1973); מסוד חכמים, בנתיבי אגדות חז״ל (1976).
    מתרגומיו: פטר הראשון לאלכסיי נ׳ טולסטוי (1936); בית-ספר לדיקטטורים לאיגנציו סילונה (1942); זכרונות והגיונות לאלכסנדר הרצן (1946); ״רוח נמוכה״ לפיודור דוסטוייבסקי (באסופה לילות לבנים, 1946); ילדות, נעורים, עלומים ללב טולסטוי (1954).
    קריב נפטר בחיפה ונטמן בה בו׳ באדר ב׳ תשל״ו, 8 במארס 1976.

אברהם קריב בספריה הלאומית

יצירות אברהם קריב בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי ישראל לנדס עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר, ויקיפדיה]
[צילום: אפרים ארדה]

ספריו:

אדברה וירוח לי (תל אביב : עם עובד, תשי״א 1950)
עיונים : מאמרי בקורת (תל אביב : הוצאת אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תש״י)
תוכן העניינים
קול ובת קול : שירות ושירים (תל אביב : עם עובד, תשי״ב) <מהד׳ מחודשת ומורחבת יצאה לאור בתשל״ו>
עטרה ליושנה : מאמרים על הספרות, על העם, על המדינה (תל אביב : דביר, תשי״ז 1956)
ליטא מכורתי : מסה (חיפה : הוצאת ידידים, תש״ך)
ליטא מכורתי : מיין היימלאנד ליטע (תל אביב : מנורה, תשכ״ב) <עברית ויידיש עמוד מול עמוד; יידיש - אליעזר רובינשטיין>
מיין היימלאנד ליטע / פון העברעיש אליעזר רובינשטיין (תל-אביב : גאָלדענע קייט, תשכ״ב)
נרתק את השלשלת : מאמרים והרצאות על העם והמדינה (תל אביב : מחברות לספרות, תשכ״ה)
שבעת עמודי התנ״ך : אישים ואידיאות בספר הספרים (תל אביב : עם עובד, תשכ״ח)
מיתרים ומערכות (ירושלים, תל אביב, חיפה : מ׳ ניומן, תשל״ב)
נימים בשירת תהלים (חיפה : פינת הספר, תשל״ב)
משלשום ועד הנה : מאמרים והרצאות על הספרות, העם והמדינה (ירושלים, תל אביב, חיפה : מ. ניומן, תשל״ג)
מסוד חכמים : בנתיבי אגדות חז״ל (ירושלים : מוסד הרב קוק, תשל״ו)
קול ובת קול : שירים ושירות (חיפה : מפעל סופרי חיפה על ידי עקד, תשל״ו)
אל שרשי יהדות (ירושלים : מוסד הרב קוק, תשל״ח)

תרגום:

המוקיונים הנודדים / א. קופרין (תל אביב : א״י שטיבל, תרצ״ה 1935).
מעשה השודדים : ספורים / קרל טשפק (תל-אביב : א״י שטיבל, תרצ״ה) <נדפס מחדש בהוצאת נ׳ טברסקי בתשי״ט>
פטר הראשון / אלכסי טולסטוי (תל אביב : א״י שטיבל, 1936–1937)
בית ספר לדיקטאטורים / אינגנציו סילונה (תל אביב : עם עובד, תש״ב)
זכרונות וחויות / אברהם ליסין (תל אביב : עם עובד, תש״ג) <עם מבוא מאת ב׳ כצנלסון ; ליקט ב׳ כצנלסון>
בן אלמות העם : סיפור / וסילי גרוסמן (תל אביב : עם עובד, תש״ד) <מרוסית>
נשמות בישראל / א. ליטוין [=שמואל הורביץ] (תל אביב : עם עובד, תש״ד) <מיידיש>
לילות לבנים ; רוח נמוכה / פ״מ דוסטוייבסקי (ירושלים : שוקן, תש״ו) <״המתרגמים: י׳ שנברג: לילות לבנים ; א׳ קריב: רוח נמוכה״>
זכרונות והגיונות / אלכסנדר הרצן (עין חרוד : הקבוץ המאוחד, תש״ו)
הנסיך סרבריני : סיפור היסטורי מימי איואן האיום / אלכסי ק. טולסטוי (תל אביב : עם עובד, תש״ו)
ניטוצ׳קה ניזבנובה : סיפור / פ. מ. דוסטויבסקי (תל אביב : עם עובד, תש״ז) <נדפס מחדש בתשכ״ט 1968 בשם: העלמה ניטוצ׳קה>
מימים מכבר : סיפורים / דויד פינסקי (תל-אביב : עם עובד, תש״ח) <מיידיש>
פאבלוב : חייו ושיטתו / א. יוגוב (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש״ח)
חשבון הנפש / ישראל אפרויקין (תל אביב : מסדה, תש״י) <מיידיש>
ילדות, נעורים, עלומים / ל. נ. טולסטוי (תל אביב : עם עובד, תשי״ד)
דורות נשברים : רומן מחיי היהודים בברית המועצות בתקופה שבין שתי מלחמות העולם / משה אפרתי (תל אביב : ״מפרץ״, תשכ״א-תשכ״ג) <מיידיש>
נסיך הכסף : סיפור היסטורי מימי איואן האיום / א״ק טולסטוי (תל אביב : עם עובד, תשכ״ז) <רישומים מאת שלמה ויתקין>
העלמה ניטוצ׳קה / פ״מ דוסטויבסקי (תל אביב : עם עובד, תשכ״ט 1968)

עריכה:

מסכת : מאסף לספרות יפה ולדברי מחשבה (תל אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל, תשי״ב) <בשיתוף יהודה בורלא>
כתבים / יעקב קלצקין (תל אביב : עם עובד, תשי״ג)
הענף הגדוע של אילן ספרותנו / הביא לדפוס והקדים מבואות, אברהם קריב (ירושלים : מוסד ביאליק, 1954) <כולל ״שירים, רשימות ומכתבים״ / חיים לנסקי. ״שירים והגיונות״ / אלישע רודין>
כתבי מהר״ל מפראג : מבחר / סידר, ערך והקדים מבוא אברהם קריב (ירושלים : מוסד הרב קוק, תש״ך)
כנסת : סדרה חדשה : קבצים לחקר הספרות העברית (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ך) <״קובץ ראשון מוקדש לח״נ ביאליק ויצירתו״>
שבת ומועד בדרוש ובחסידות / כינס והקדים מבוא אברהם קריב (תל אביב : דביר בשיתוף עם אגודת עונג שבת (אהל שם), תשכ״ו 1966)
ספר אברהם האפט (דגניה ב ; תל-אביב : דפוס אחדות, תשכ״ז)

על המחבר ויצירתו:

אלחנני, אברהם חיים.עם אברהם קריב. דבר, לספרות ולאמנות, כ״ז באלול תשכ״ח, 20 בספטמבר 1968, עמ׳ 6, 7.
בירנבוים, פלטיאל. לזכרו הברוך של אברהם קריב. הדואר, שנה 57, גל׳ ט״ז (י״ז באדר א׳ תשל״ח, 24 בפברואר 1978), עמ׳ 250–251.
בנשלום, בנציון. קלות כחמורות. בחינות בביקורת הספרות, גל׳ 1 (פסח תשי״ב), עמ׳ 80–82 <על שירו של אברהם קריב ׳היהודי הנצחי אל ארץ-עמלק׳ (כולל הערה של שלמה צמח)>
בנשלום, בנציון. תעודת ישראל והדימוקראטיה. בספרו: ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ׳ 191–192 <תגובה להרצאתו של אברהם קריב בועידת הסופרים העבריים שנתקיימה בתל-אביב בטבת תשי״ד (נחתם: 1953)>
ברוידס, אברהם. בעקבי אברהם קריב. מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 1 (סיון תשל״ז, יוני 1977), עמ׳ 37–40.
גוטפריד, מרדכי. אברהם קריב ומשנתו (ליובל הששים). חרות, כ״ד באלול תש״ך, 16 בספטמבר 1960, עמ׳ 5.
חלמיש, משה. האגדה בעיני אברהם קריב. כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ׳ 33–52.
יפה, אברהם ב. אברהם קריב כמשורר. כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ׳ 17–23.
כהן, ישראל. אברהם קריב. מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך ב׳ (תשכ״א 1961), עמ׳ 98–105.
סדן, דב. על אברהם קריב. זאת הארץ, גל׳ 200 (י״ז באדר ב׳ תשל״ו, 19 במארס 1976), עמ׳ 3 <חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר: כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 203–205, בשם ״שלוש עטרות״>
סדן, דב. בין לאו והן : על אברהם קריב ז״ל. דבר, משא, י״ד בניסן תשל״ו, 14 באפריל 1976, עמ׳ 21, 22 <המשך> <דברים בישיבה המאה עשרים ושבע של האקדמיה שנתקיימה ביום כ״ט באדר ב׳ תשל״ו. חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר: כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 205–212. כונס גם ב׳זכרונות האקדמיה ללשון העברית׳, כרך כ״א-כ״ד, תשל״ד-תשל״ז (ירושלים, תשמ״א), עמ׳ 209–215>
סדן, דב. על אברהם קריב : דברים לזכרו בבית הסופר בירושלים. כרמלית, כרך כ״א-כ״ב (תשל״ז-תשל״ח), עמ׳ 10–16 <חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר: כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 213–218, בשם ״פן ופנים״. נחתם: כ״ג תמוז תשל״ו>
עובדיהו, מרדכי. בברית אמונים. כרמלית, כרך ט"ז (תש"ל), עמ׳ 242–252.
עובדיהו, מרדכי. לאורו של חזון - אברהם קריב. בספרו: בסער ובדממה : דמויות בספרותנו החדשה (תל אביב : אל״ף, תשל״ז 1976), עמ׳ 9–22.
פרידלנדר, יהודה. התשתית הכפולה בביקורתו של אברהם קריב. כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ׳ 24–32.
פרידלנדר, יוסף. גישתו של אברהם קריב לתנ"ך. כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ׳ 53–64.
קרמר, שלום. הלב והפה : לשונו של אברהם קריב בביקורת. כרמלית: שנתון ספרותי, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ׳ 65–78.
קרמר, שלום. לשונם של סופרים: חכמת המיזוג של אברהם קריב. לשוננו לעם: קונטרסים עממיים לענייני לשון, כרך כ"ט (תשל"ח), גל׳ א׳, עמ׳ 14–24; גל׳ ב׳, עמ׳ 44–49.
שלום, ש. אברהם קריב ז"ל (דברים ליד ארונו). כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ׳ 9.

על "עטרה ליושנה"

מירון, דן. א. קריב ו״שכינת ישראל״. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 2 (ט׳ בשבט תשי״ז, 11 בינואר 1957), עמ׳ א.

על "ליטא מכורתי"

גרודזנסקי, שלמה. אברהם קריב ומכורתו. דבר, כ״ג באייר תש״ך, 20 במאי 1960, עמ׳ 7.

על "נרתק את השלשלת"

קצנלסון, גדעון. אי-הבנה "ברנר ומנדלי" : עם קריאה בספרו של אברהם קריב "נרתק את השלשלת". דבר, כ״ה בניסן תשכ״ו, 15 באפריל 1966, עמ׳ 7, 8 <המשך>

על "מיתרים ומערכות"

יפה, אברהם ב. דרכו של א. קריב בביקורת הספרות. כרמלית, כרך י"ז-י"ח (תשל"ג-תשל"ד), עמ׳ 267–272.
עובדיהו, מרדכי. מיתרים ומערכות. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, ז׳ בתשרי תשל״ג, 15 בספטמבר 1972, עמ׳ 7.
עובדיהו, מרדכי. ביקורת לאורו של חזון. בצרון : ירחון למדע, לספרות ולבעיות הזמן, שנה ל״ד, כרך ס״ד, חוב׳ א׳ (301) (תשרי-חשון תשל״ג, אוקטובר 1972), עמ׳ 37–39.