דוד שחר, סופר, מתרגם ועורך, נולד בירושלים, דור חמישי לילידי העיר, בה׳ בתמוז תרפ״ו, 17 ביוני 1926, בן למשפחת שחרלס. חלק משנות ילדותו ותקופת התבגרותו בילה בשכונת מאה שערים בבית סבתו, אך התחנך מנעוריו מחוצה לה. תחילה בבית הספר היסודי לבנים ״תחכמוני״ ואחר כך בבית ספר תיכון חילוני בבית הכרם,  וכן למד ספרות עברית, פסיכולוגיה ותולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית. שירת כקצין־הדרכה במטה הכללי. לאחר שירותו הצבאי עסק בהוראה בבית־המדרש למורים בגבעת־השלושה.
    ירושלים ממלאת תפקיד מרכזי ביצירתו הספרותית, ובעיקר חלקים מסוימים שלה כגון שכונת מאה שערים, רחוב הנביאים ורחובות אחדים הסמוכים לו ומסתעפים ממנו, שאליהם הוא חוזר שוב ושוב ביצירותיו. מדובר בירושלים המנדטורית של שנות השלושים בעיקר, על המגוון האנושי־תרבותי־עדתי־דתי שבה, והיא מאופיינת כמקום שהוא קרתני וקוסמופוליטי גם יחד.
    את דרכו הספרותית החל כמחברם של סיפורים קצרים. סיפורו הראשון, ״אורח ירושלמי״, ראה אור בעיתון הרדיו הגלגל ב־1947. קובץ ראשון של סיפוריו הקצרים, על החלומות, התפרסם ב־1954 בהוצאת עם עובד וכלל סיפורים שפורסמו בעיתונות ובכתבי עת במהלך שנות החמישים. קבצים נוספים של סיפורים קצרים נאספו בספרים קיסר (1960) ומגיד העתידות (1966). מאוחר יותר פורסמו מחדש סיפורי הקבצים הללו בשני ספרים: מותו של האלוהים הקטן (1970; 1982) ושפמו של האפיפיור (1971), שראה אור גם במהדורה מורחבת ב־1982.
    רומן ראשון פרי עטו, ירח הדבש והזהב, ראה אור ב־1959. זהו רומן סאטירי, שבאמצעות גיבורו המנצל את החברה המושחתת והנהנתנית לקידום מטרותיו האישיות, מבטא המחבר אכזבה מן המציאות הישראלית, שתפשה את מקומו של החזון הציוני טרם הקמת המדינה.
    ב־1979 פירסם את הרומן סוכן הוד מלכותו, רומן אהבה מפותל המושתת על פרשייה שאירעה במציאות, אך זו משמשת בו כבסיס לסטייה יצירתית. הרומן מתבונן במושגי הנאמנות והבגידה במובנם הרחב במרחב הפרטי והציבורי־לאומי כאחד. פירסם ספר אחד לילדים בשם סודו של ריקי: הרפתקאותיו של ריקי מעוז וכל עלילותיו וגבורותיו (1960).
    במהלך השנים עסק שחר לפרנסתו, בין השאר, גם בתרגום ועריכה. בין הספרים שתירגם ניתן למנות את מסעות קולומבוס מאת א׳ ספרי (1953); העוז והתפארת מאת גראהם גרין (1960); ילדי התאו מאת פרל ס׳ בק (1960); חכמת הזֶן מאת פ׳ רפס (1963) ועוד. הוא ליקט, תירגם וערך, בין השאר, את מבחר הסיפור האנגלי (1956) ואת מבחר הסיפור האפריקאי (1961).
    בתקופה שבין פרסום שני הרומנים הנזכרים לעיל החל שחר בחיבורה של יצירה מורכבת, היכל הכלים השבורים או הלוריאן, כפי שבחר לכנותו, על שם גיבורו, גבריאל לוריא. הלוריאן נחשב כפסגת יצירתו של שחר וכאחת היצירות החשובות בספרות הישראלית.
    מדובר במסכת בת שמונה ״שערים״ (רומנים), שהתפרסמה לאורך חצי יובל שנים (בין 1969 ל־1994), הכוללת את היצירות דלהלן: קיץ בדרך הנביאים (1969); המסע לאור כשדים (1971); יום הרוזנת (1976); נינגל (1983); יום הרפאים (1986); חלום ליל תמוז (1988); על הנר ועל הרוח (1994) והשער השמיני, לילות לוטציה (1991), שנכתב לפני השער השביעי וקיבל את הכינוי השער הסתום. לאחר פטירתו נמצא בעיזבונו של שחר קטע מסיפור גדול שהוא עסק בכתיבתו סמוך למותו ונועד כנראה לסכם ולחתום סופית את מפעל הענק של היכל הכלים השבורים. הקטע פורסם על ידי מוסד ביאליק (1998) בשם אל הר הזיתים, כמחוות כבוד לדוד שחר שהיה חבר פעיל בוועדה לספרות ולביקורת של המוסד.
    היכל הכלים השבורים הוא מבנה סיפורי ארכיטקטוני הנשען מבחינה רעיונית על ההנחה הקבלית בדבר השפע האלוהי שאין הכלים הארציים יכולים להכילו ולפיכך הם נשברים. אולם הפרשנות שהנחה זו זוכה לה ביצירתו של שחר היא פרשנות אמנותית בעלת גוון אישי ואף אוטוביוגרפי. היצירה האמנותית היא ה״תיקון״ המתבקש לשבירת הכלים: היא־היא תוצאת איסוף הרסיסים ואיחוי השברים, ובמילים אחרות – היא החייאתן של הדמויות האנושיות שֶכּלו פיזית מן העולם, אך קמות לתחייה ברוחו של המחבר ובכוח יצירתו.
    שחר מקים במסכת הרומנים שלו היכל זיכרון לפיסת חיים במקום ובזמן מסוימים, המכיל עם זאת גם זמנים ומקומות אחרים ורחוקים. הוא עושה זאת באמצעות הפעלת הזיכרון ככלי הראשי, ובעיקר – הזיכרון האסוציאטיבי, הנודד בין הווה לעבר, המערבל מקומות וזמנים ואורג אותם למסכת אחת. בהיכל הכלים השבורים יצר שחר מעין ״קומדיה אנושית״, שדמויותיה חוזרות ומופיעות ברומנים השונים לפעמים בתפקידים ראשיים, לפעמים כגיבורים משניים ולפעמים כדמויות רקע בלבד. גיבוריו ניצבים באורח קבוע בעמדת השתאות אל מול המציאות המאותתת להם על מה ש״מעֵבר״, ומתאווים לפענח את נסתרותיה. דמויות ומצבים בהיכל הכלים השבורים מופיעים תמיד בכפל פנים: בלבושם הארצי ובהווייתם האחרת, הנגלית למספר בעולמות הסמי־פנטסטיים שהוא בורא. יש שהצביעו על עקבות פרוּסטיאניים ביצירה זו בשל הסתמכותו של המספר על כוחו המְחיה של הזיכרון ובשל השיוט האסוציאטיבי בין מצבי תודעה הזייתיים, תחושות ומחשבות, אך יש גם שהסתייגו מהשוואה זו.
    התקבלותו על ידי הממסד הספרותי בארץ וקהל הקוראים הישראלי לא היתה גורפת. עם זאת הוא זכה בשורה של פרסים ספרותיים: פרס עגנון (1973), פרס ביאליק (1984), פרס ניומן של אוניברסיטת בר־אילן (1986–1987), פרס ראש הממשלה (1969, 1978, 1991) ופרס הנשיא (1997).
    ב־1972 נבחר לכהן כיו״ר אגודת הסופרים העבריים, וכיהן גם כחבר בוועד המרכזי של קלוב פא״ן הישראלי. מהדורה של יצירותיו המקובצות בעריכתו ראתה אור ב־1996 בספריית השעות בשיתוף הוצאת ידיעות אחרונות. יצירותיו תורגמו לשפות רבות. להצלחה הגדולה ביותר זכה בצרפת. אחד הביטויים להצלחה זו (שלה שותפה, כנראה, גם המתרגמת שלו מדלין נז׳) הוא הפרסים והעיטורים החשובים שזכה בהם שם. ב־1981 זכה בפרס מדיסיס היוקרתי לספרות זרה (Prix Medicis Etranger) וב־1985 קיבל את עיטור המפקד של מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת. כמו כן זכה בעיטורים נוספים מטעם מוסדות וערים בצרפת על יצירתו.
    דוד שחר היה נשוי להיסטוריונית פרופ׳ שולמית שחר לבית ויינשטוק, פרופסור להיסטוריה של ימי הביניים באוניברסיטת תל־אביב. אב לשניים. דוד שחר נפטר בפאריס בכ״ד בַּאֲדָר ב׳ תשנ״ז, 2 באפריל 1997 ונטמן בירושלים.

נכתב על־ידי חיה שחם עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון ג. קרסל בספריה הלאומית בירושלים, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לקסיקון סופרי ירושלים, קפה גת – עולמו של הסופר דוד שחר, גרנות, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית, Электронная еврейская энциклопедия]
[צילום: יורם להמן]

• על החלומות : סיפורים (תל אביב : עם עובד, תשט״ו) <התוכן: על הצללים והצלם – דברים שבטבע האדם – מעשה ברוקח ובגאולת־העולם – סיפור של חצות – בערב הקיץ – חפיסת הסיגריות הריקה – ימיו האחרונים של משה – נער הגבול – שני הסבלים – ברוריה – הרופא הקטן מרחוב החבשים – על החלומות>
• ירח הדבש והזהב : רומאן (תל אביב : הדר, תשי״ט) <מהדורה חדשה יצאה לאור בהוצאת עם עובד בתשמ״ח 1988>
• קיסר : סיפורים (תל־אביב : אגודת הסופרים ליד דביר, תש״ך 1960) <תוכן: קיסר – על החטאים הקטנים – פיניק מבקש את ידה של העלמה סימון – הזקן ובתו – השעון – מותו של האלוהים הקטן>
• מגיד העתידות : סיפורים (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד מסדה, 1966) <סדר הסיפורים: מגיד העתידות – המציאה – היום ההןא – אשת בעלת האוב – שפמו של האפיפיור – שיעור ראשון>
• היכל הכלים השבורים : קיץ בדרך הנביאים (מרחביה ותל אביב : ספרית פועלים, תשכ״ט 1969)
• מותו של האלוהים הקטן : סיפורים (ירושלים : שוקן, תש״ל 1970) <סדר הסיפורים: חפיסת הסיגריות הריקה – ברוריה – סיפור של חצות – בערב הקיץ – ימיו האחרונים של משה – דברים שבטבע האדם – מעשה ברוקח ובגאולת העולם – שני הסבלים – נער הגבול – על החלומות – הרופא הקטן מרחוב החבשים – על הצללים והצלם – על החטאים הקטנים – השעון – מותו של האלוהים הקטן> <מהדורה חדשה יצאה לאור בהוצאת עם עובד בתשמ״ב 1982>
• שפמו של האפיפיור : סיפורים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשל״א 1971) <מהדורה חדשה יצאה לאור בהוצאת עם עובד בתשמ״ג 1982>
• המסע לאור־כשדים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״א 1971) <הופיע גם בהוצאת עם עובד בשנת תשמ״ו 1985. מהדורה חדשה מתוקנת הופיעה בספריית השעות בתשנ״ו 1996> <תורגם לצרפתית>
• Un voyage a Ur de Chaldee / traduit de l׳Hebreu par Madeleine Neige (Paris : Gallimard, 1980)
• הרפתקאותיו של ריקי מעוז : וכל עלילותיו כפי שהוא עצמו ספרם ואני דוד שחר שמעתים מפיו והעלתים על הכתב (תל־אביב : הדר, 1974) <איורים – בני עדן> <מהדורה חדשה בשם ״סודו של ריקי״ יצאה לאור בהוצאת עם עובד בתשמ״ח 1988>
• שלושה סיפורים (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות לגולה של ההסתדרות הציונים העולמית, תשל״ה) <התקינו לדפוס וערכו את המילון – יורם הנלה ויגאל מולדבסקי>
• יום הרוזנת (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ו)
• על החלומות : ארבעה סיפורי ירושלים (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונים העולמית, תשל״ט) <מעובד לעברית קלה בידי גליה ירדני>
• ירח הדבש והזהב : רומאן (תל־אביב : הדר, 1976) <מהדורה שניה>
• סיפורים קצרים (תל אביב : הדר, 1979)
• סוכן הוד מלכותו : סיפור של אהבה ופרשה של בגידה, שתחילתם במלחמת העולם השניה וסופם במלחמת יום הכיפורים (תל־אביב : הדר, 1979) <מהדורה חדשה הופיעה בהוצאת כנה ב־1982>
• נינגל (תל אביב : עם עובד, תשמ״ג 1983)
• יום הרפאים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ו 1986) <הספר מהוה את השער החמישי של ״היכל הכלים השבורים״>
• חלום ליל תמוז (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ט 1988) <״שער ששי ב׳היכל הכלים השבורים׳״>
• לילות לוטציה (תל־אביב : ספרית מעריב, תשנ״ב 1991) <״השער השביעי בסדרת הרומנים ... היכל הכלים השבורים״>
• על הנר ועל הרוח (ירושלים : ספריית השעות, תשנ״ה 1994)
• יום הרוזנת (ירושלים : ספריית השעות, תשנ״ו 1996) <מהדורה חדשה מתוקנת>
• יום הרפאים (ירושלים : ספריית השעות, תשנ״ו 1996) <מהדורה חדשה מתוקנת>
• חלום ליל תמוז (ירושלים : ספריית השעות, תשנ״ו 1996) <מהדורה חדשה מתוקנת>
• המסע לאור כשדים (ירושלים : ספריית השעות, תשנ״ו 1996)<מהדורה חדשה מתוקנת>
• נין־גל (ירושלים : ספריית השעות, תשנ״ו 1996) <מהדורה חדשה מתוקנת>
• אל הר הזיתים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ח 1998) <אחרית דבר – אבנר טריינין>
• דוד שחר – כל הסיפורים הקצרים : מן הקבצים ׳מותו של האלוהים הקטן׳, ׳שפמו של האפיפיור׳ (ירושלים : הוצאת מגילות ירושלים, 2016) <בלווית המסה ״ממאה שערים לדרך הנביאים״, התפתחות הפרוזה של דוד שחר בסיפוריו הקצרים, משמעויות ואמצעים ספרותיים, מאת אריה חינקיס>

• מכתבי נאפוליאון / נערכו ונבחרו ע״י י״מ תומפסון (תל אביב : הדר, תשט״ו)

• קפה גת – עולמו של הסופר דוד שחר
• דוד שחר באתר המכון לתרגום ספרות עברית