• אכזר מכל – המלך
  התיאטרון הלאומי הבימה, 1953 (בימוי: שרגא פרידמן; תפאורה: משה מוקדי; מוזיקה: בן–ציון אורגד)
  התיאטרון הלאומי הבימה, 1975 (בימוי: נסים אלוני; עיצוב במה ותלבושות: שלמה ויתקין; מוסיקה: פולדי שצמן; תאורה: נתן פנטורין)
  התיאטרון העירוני חיפה, 1975 (בימוי: עודד קוטלר)
  המחזה יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, 1997
• כמו כולם (לוקאס הפחדן)
  תיאטרון ״אשנב״, 1959 (בימוי: איזי אברהמי)
  תיאטרון החאן, 1992 (בימוי: אלדד זיו; עיצוב במה ותלבושות: דני קרמן; תאורה: שולי זיו)
• בגדי המלך
  התיאטרון הלאומי הבימה, 1961 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר; מוזיקה: גארי ברתיני; תאורה: מיכאל ליברמן)
• הנסיכה האמריקאית
  תיאטרון העונות, 1963 (בימוי: נסים אלוני; עיצוב במה ותלבושות: יוסל ברגנר)
  הפקה פרטית, שמואל קלדרון, 1981 (בימוי: דן רונן; עיצוב במה ותלבושות: משה שטרנפלד)
  תיאטרון הלאומי הבימה, 1982 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר)
  המחזה יצא לאור בהוצאת עמיקם, 1963 ובהוצאת ידיעות אחרונות, 2002
• המהפכה והתרנגולת : מחזה בשני חלקים על פי סיפור מאת מארק טוויין
  התיאטרון הקאמרי, 1964 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר; מוזיקה: גארי ברתיני)
• הכלה וצייד הפרפרים
  תיאטרון בימות, 1967 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר)
  המחזה הוצג שוב בתוספת חלקו השני, ״הנפטר מתפרע״ בתיאטרון בית ליסין, 1980 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר)
  ״הכלה וצייד הפרפרים״ ו״הנפטר מתפרע״ הוצגו שוב בתיאטרון הקאמרי ב–1991 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: בוקי שיף)
  ״הכלה וצייד הפרפרים״ ו״הנפטר מתפרע״ (מחזה בשני חלקים שונים) יצאו לאור בספרי סימן קריאה והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1980
• דודה ליזה
  התיאטרון הלאומי הבימה, 1969 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: אודרי ברגנר)
  המחזה יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, 2000
• נפוליון – חי או מת!
  תיאטרון בימות, 1970 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: שלמה ויתקין; מוזיקה: גארי ברתיני)
  המחזה הוצג שוב בגירסה שנייה בתיאטרון הקאמרי, 1979 (בימוי: נסים אלוני; עיצוב במה ותלבושות: שלמה ויתקין; מוסיקה: גארי ברטיני ואלכס כגן)
  המחזה יצא לאור בהוצאת כתר, 1993
• הצוענים של יפו
  התיאטרון הלאומי הבימה, 1971 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר; עיבודים מוזיקליים: פולדי שצמן)
  המחזה יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2000
• שעיר אחד לעזאזל
  התיאטרון הקאמרי, 1973 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: אודרי ברגנר; מוזיקה: אלכס כגן)
• אדי קינג
  התיאטרן הלאומי הבימה, 1975 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: שלמה ויתקין; מוזיקה: פולדי שצמן)
  התיאטרון העירוני חיפה,1990 (בימוי: עודד קוטלר; תפאורה: איתן לוי; מוסיקה: דורי פרנס)
  המחזה יצא לאור בספרי סימן קריאה, 1975

תסריטים:

• הגלולה
  המפיק: יוסף הרשנזון ; הבמאי: דוד פרלוב, 1967

הצגות בידור:

• לחם ושעשועים
  שמעון ישראלי, 1962 (בימוי: אפריים סטן; תפאורה: אריה נבון; מוזיקה: שמעון ישראלי)
• סינמה גשש
  הגשש החיוור, 1967 (התיאטרון העממי א. דשא (פשנל); בימוי: נסים אלוני; מנהל מוזיקלי: יצחק גרציאני)
• חכמים בלילה
  יוסי בנאי ואילי גורליצקי, 1968 (תיאטרון השדרה – מנחם גולן; בימוי: נסים אלוני; עיבודים מוזיקליים: אלכס וייס)
• אין אהבות שמחות (ערב שירי ז׳ורז׳ ברסאנס)
  יוסי בנאי, 1969 (תיאטרון בימות; תרגום הפזמונים: נסים אלוני, דן אלמגור, שמעון בר, עמוס קינן, יעקב שבתאי, נעמי שמר; דברי קישור ובימוי: נסים אלוני)
• קנטטה לשווארמה
  הגשש החיוור, 1969 (התיאטרון העממי א. דשא (פשנל); בימוי: נסים אלוני; מוזיקה: יאיר רוזנבלום, דוד קריבושי)
• נישואין נוסח גירושין
  יוסי בנאי ורבקה מיכאלי, 1973 (התיאטרון העממי, א. דשא (פשנל); בימוי: נסים אלוני; עיבודים מוזיקליים: יאיר רוזנבלום)
• תמיד אשה
  בקי פריישטדט, 1975 (תיאטרון ׳׳סרטי רחל׳׳ בע׳׳מ; מאת: נסים אלוני, תרצה אתר, מיכל סנונית; קטעי קישור: נסים אלוני; בימוי: עדנה שביט)
• מאזן האהבות
  יוסי בנאי, 1976 (תיאטרון ׳׳בידור לעם׳׳ – נועם סמל; בימוי וקטעי קישור: נסים אלוני; שירים ופזמונים: יוסי בנאי; מוזיקה ועיבודים: יאיר רוזנבלום)
• שירים מן הקיץ של החורף שעבר
  יוסי בנאי, 1977 (תיאטרון ׳׳בידור לעם׳׳ – נועם סמל; בימוי: נסים אלוני)
• שמחת קבצנים
  שייקה אופיר, 1984 (התיאטרון העממי א. דשא (פשנל); בימוי: נסים אלוני; מוזיקה: יוסי קריבושי)
• שפריץ
  להקת ילדי מבחנה, 1989 (טדי הפקות בשיתוף עם תיקי הפקות; בימוי: נסים אלוני; מוזיקה: אלון אולארצ׳יק ודורלי חזון)

תרגומים:

• נסיעתו הראשונה של רולידור : ועוד שני ספורים / יוסל בירשטיין ; מיידיש, נסים אלוני וי. בירשטיין ; עם שמונה רשומים מאת יוסל ברגנר (תל־אביב : ספרית פועלים, תש״ל 1970)
• רביזור : קומדיה בחמש מערכות / נ. ו. גוגול  (תל־אביב : עמיקם, 1965)

תרגומים ועיבודים לתיאטרון:

• על מלכים, שחקנים וצוענים : מחקרים ביצירתו התיאטרונית של נסים אלוני / נורית יערי, עורכת (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל־אביב, 2005)
  התוכן:
  • יערי, נורית.  מבוא: ״תיאטרון, מין דבר שמזכיר טקס נשכח״.
  • שואף, קורינה.  ״עבריות״ מסוג אחר : טיפולו של נסים אלוני בנושא תולדות היישוב.
  • אהרוני, רחל.  נאמנות למוסכמות וחידוש : על שני מחזות מוקדמים של נסים אלוני <״אכזר מכל – המלך״ ו״כמו כולם, או, לוקאס הפחדן״>
  • בן־שחר, רינה.  נסים אלוני בשלושה ז׳אנרים : מאפיינים לשוניים־סגנוניים בדרמה, בסיפורת ובמערכוני הבידור.
  • רנן, יעל.  יחסי תיאטרון ומציאות ב״הנסיכה האמריקאית״ של נסים אלוני.
  • כספי, זהבה.  ״זה כמו קליידוסקופ. לך תחזיק דבר חיוני, ממשי בתוך משחק הצבעים הזה״ : פואטיקה של פסטיש במחזה ״הנסיכה האמריקאית״ לנסים אלוני.
  • בן־מרדכי, יצחק.  רצח במשפחה : קריאה במחזה ״דודה ליזה״ מאת נסים אלוני.
  • נתן, אסתר.  ״כאב, כאב, כאב, נכון ... ואחיזת עיניים ...״ : ״הצוענים של יפו״ והפואטיקה של נסים אלוני.
  • קינר, גד.  האסטרטגיה הרטורית של ״אכזר מכל המלך״.
  • לובין, אורלי.  חזרה המשתוקקת לתיקון : קריאות ב״הנסיכה האמריקאית״.
  • ויסמן, יפה.  נשים, ייצוגן ותפקידיהן במחזותיו של נסים אלוני.
  • לוי, שמעון.  ״חושך, חצי אור, קצת דמדומים וזהו!״ : נצרות, כאוס ותיאטרון ב״נפוליון – חי או מת!״ מאת נסים אלוני.
  • יערי, נורית.  ״כולנו נסענו רחוק מהבית״ : ״אדי קינג״, תל־אביב, 1975.
  • ירושלמי, דורית.  ״... בגלל שהמחזה שלי כתוב קרעים ... כתוב ברוח ...״ : על שיח הבימוי של נסים אלוני.
  • רוזיק, אלי.  ״גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעיין חתום״ : עיון בהפקות ״הכלה וצייד הפרפרים״ לנסים אלוני.
  • שני, הדסה.  לתפוש תהליך, יצירה : על הסרט ״רק לא לחשוב שני פעמים״ של רם לוי.
  • ביבליוגרפיה: מקורות לחקר הדרמה והתיאטרון של אלוני.
  
  על הספר:
  • הולנדר, אורי.  על המלך בוניפאציוס ויקטור־פליקס לבית הוהנשאדן, מלך בחסד אלוהים.  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באלול תשס״ו, 1 בספטמבר 2006, עמ׳ 2.
  • לחמן, דן.  נסים אלוני: על מלכים, צוענים ושחקנים.  e-mago <מקוון>, 5 במאי 2006.
  • פלדמן, אהובה.  להתרחק מחשבון נפש.  מקור ראשון, שבת, כ״ח באייר תשס״ו, 26 במאי 2006, עמ׳ 14.
   
• אהרוני, רחל. היער שבבטן : על מחזות נסים אלוני (תל אביב : תג, תשנ״ז 1997)
  תוכן העניינים
• בן־מרדכי, יצחק.  ליידיס אנד ג׳נטלמן אנד ליידיס : עיונים ביצירתו של נסים אלוני (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004)
  תוכן העניינים:
• גולן, ירון. תוגה ומחאה : סיפורי ניסים אלוני על רקע הסיפורת העברית בשנות הארבעים והחמישים (תל אביב : הוצאת ירון גולן, 2010)
  תוכן העניינים:
• נתן, משה. כישוף נגד מוות : התיאטרון של נסים אלוני (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996) <ערך וצירף הקדמה ונספחים, זאב שצקי>  <איורים – יוסל ברגנר, אודרי ברגנר, שלמה ויתקין, משה מוקדי>
  על הספר:
  • עוז, אברהם. ציד פרפרים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 195 (ט׳ בכסלו תשנ״ז, 20 בנובמבר 1996), עמ׳ 7, 14.
• פוקס, שרית. נמר בוער : מותו וחייו של נסים אלוני (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2008) <עריכה – עינת יקיר>
  תוכן העניינים
  על הספר:
  • הולנדר, אורי.  קנטטה לביוגרפיה.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 837 (ט״ו באדר תשס״ט, 11 במארס 2009), עמ׳ 14.
  • הנדלזלץ, מיכאל.  תחתוני המלך.  הארץ, גלריה, י״א בטבת תשס״ט, 7 בינואר 2009, עמ׳ 2.
  • לאור, יצחק.  בין פלורנטין למכולת במנילה.  הארץ, תרבות וספרות, י״ז באדר תשס״ט, 13 במארס 2009, עמ׳ 2.
  • לוי, שמעון.  רגש עמוק ללא רגשנות.  תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי, גל׳ 27 (חורף 2009), עמ׳ 133–134.
  • לחמן, דן.  ״נמר בוער״.  e-mago <מקוון>, 28 בדצמבר 2008.
  • קלדרון, נסים.  נמר של פרדוקסים.  Y-net ידיעות אחרונות <מקוון>, 6 בינואר 2009.

• אהרוני, רחל. רצף ומפנה : על שני מחזות מוקדמים של נסים אלוני. החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, כרך י״ט (תשנ״ז), עמ׳ 13–27 <על ״אכזר מכל – המלך״ ו״כמו כולם״> <פורסם גם בתוך ספרה היער שבבטן (1997) וב״על מלכים, שחקנים וצוענים״ (2005), עמ׳ 56–71>
• איתן, שולה. ״לתור את החושך ולראות מרחוק את האורות״ : על כתיבתו של נסים אלוני. מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 3 (תשנ״ז), עמ׳ 40–44.
• אלוני, עילם.  זה כבר לא אקטואלי, תודה!  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באלול תשס״ו, 1 בספטמבר 2006, עמ׳ 1 <במלאת שמונים להולדתו של נסים אלוני, אחיינו מהרהר על מהות התיאטרון שלו>
• בושס, הדה.  נסים אלוני על מחזותיו ועל התיאטרון.  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ בסיון תשכ״ג, 31 במאי 1963, עמ׳ 11.
• בז׳ראנו, מאיה.״למציאות אחרי הכול יש קשר כל כך קלוש לחיים״ : הערות על שלושה מחזות של נסים אלוני. עמדה, גל׳ 22 (תשע״א 2010), עמ׳ 137–155.
• בן–מרדכי, יצחק.  המולדת היא הגולה האמיתית : על עולמו של נסים אלוני.  עיונים בתקומת ישראל,  כרך 12 (תשס״ב 2002), עמ׳ 567–590.
• בן–מרדכי, יצחק. ״ערים כמו חלומות, עשויות תשוקות ופחדים״ : תל אביב של נסים אלוני (והפלגות קצרות לגורי ושבתאי). מכאן, כרך ט״ו (אייר תשע״ה, 2015), עמ׳ 37–59.
• בצלאל, יצחק.  התיאטרון, המסכה ובכלל...  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 12, גל׳ 46 (כ״א בחשון תשכ״ד, 8 בנובמבר 1963), עמ׳ 5 <חזר ונדפס בספרו: הכל כתוב בספר : עם סופרים בישראל כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ט 1969), עמ׳ 7–13 <ראיון עם נסים אלוני. נחתם בטעות: 3 בנובמבר 1963>
• ברגנר, יוסל.  יוסל ברגנר על נסים אלוני.  חדרים, חוב׳ 13 (חורף 1999), עמ׳ 48–51 <רשמה, הלית ישורון>
• ברזל, הלל. נסים אלוני כמספר. מאזנים, כרך מ״ט, גל׳ 2–4 (תמוז–אלול תשל״ט, יולי–ספטמבר 1979), עמ׳  148–165.
• בשן, רפאל.  נסים אלוני מגלה סודות ״המהפכה הגדולה״.  מעריב, ימים ולילות, כ״ט באדר תשכ״ד, 13 במארס 1964, עמ׳ 8 <ראיון>
• גולן, אבירמה.  יושב בלילה וכותב וחושב לפוצץ את העולם, ולא מפוצץ : שיחה בין נסים אלוני ואהוד מנור.  דבר, 29 בספטמבר 1989, עמ׳ 19, 20.
• דור, משה.  עיני הנמר בוערות ביערות הלילה ...  מעריב, ימים ולילות, ט״ו בסיון תשל״ג, 15 ביוני 1973, עמ׳ 15–17 <המשך> <חזר ונדפס בספרו: משוררים אינם רצים בלהקות : שיחות עם סופרים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1985), עמ׳ 25–32>
• הולנדר, אורי.  מעשה בשפם, פומפייה ומלך.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשס״ו, 24 באוקטובר 2005, עמ׳ ה 2, ה 5 <על ההשפעות ההדדיות של יוסל ברגנר, נסים אלוני וישראל הר, זה על זה>
• וולפמן, יפה.  ׳פיגורות׳ בתיאטרון העברי: ׳המלכים׳ של נסים אלוני ו׳המיוסרים׳ של חנוך לוין. בתוך: עיונים בספרות משווה / העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן (רמת גן: המחלקה לספרות משווה – הפקולטה למדעי הרוח – אוניברסיטת בר־אילן, תשס״א 2001), עמ׳ 41–51.
• זהר, אוריאל. תיאטרון מגלם מיתוס. עתון 77, גל׳ 170 (תשנ״ד), עמ׳ 30–33, 42 <בעיקר על חנוך לוין ונסים אלוני>
• יערי, נורית. המציאות עצמה היא תיאטרון. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ב׳ בניסן תשס״ו, 31 במארס 2006, עמ׳ 27 (על נסים אלוני – קטע מתוך המבוא שכתבה ד״ר נורית יערי לספר ״על מלכים, צוענים ושחקנים״, אסופת מחקרים על יצירתו של נסים אלוני בעריכתה, שרואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד)
• נבו, יפעת.  שני מונולוגים על שבע בובת ועוד שתיים.  מעריב, ספרא וסייפא, ו׳ בטבת תשכ״ט, 27 בדצמבר 1968, עמ׳ 27 <ראיון עם נסים אלוני>
• נגיד, חיים.  לא מלך הוא, ויפול – לא על חרבו : בין יונסקו לברכט: דרכו של נסים אלוני אל הקומדיה הרצינית.  בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ׳ 21–37.
• נגיד, חיים.  הקרנבל – והחיים מצידם ההפוך : מחזות אלוני – ושפת התאטרון הסריו־קומי.   בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ׳ 38–47.
• עוז, אברהם. המולדת ההטרוטופית של נסים אלוני. מכאן, כרך ז  (סתיו תשס״ו, נובמבר 2006), עמ׳ 149–165 <יצירתו של נסים אלוני היא בגדר חיזור קבוע אחר הבלתי קבוע, איווי מתמיד של התלישות המושרשת אל שורשי המיקום (מתוך המאמר)>
• עוז, אברהם.  נסים אלוני: מארץ הקודש לארץ נוד : אלוני והשיח הפוסט־קולוניאלי.  בספרו: שדות ומזוודות : תזות על הדרמה העברית והסיפר הציוני (תל אביב : רסלינג, 2014), עמ׳ 187–206.
• שוהם, חיים.  כפל־פנים ושניות : הדראמות של נסים אלוני.  בספרו: אתגר ומציאות בדראמה הישראלית : עיונים במחזות: שמיר, שחם, מגד, מוסינזון, אלוני והאזרחי (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשל״ה 1975), עמ׳ 166–218.
• שפרה, ש.  לצור צורה.   מאזנים, כרך ס״ג, גל׳ 3 (אייר תשמ״ט, מאי 1989), עמ׳ 13–18.
• שקד, גרשון.  רומאנטיקאים מאוכזבים וסיוטים גרוטסקיים. בתוך: מחקרים בספרות ישראל : מוגשים לאברהם הולץ / בעריכת צביה בן־יוסף גינור (ניו יורק בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס״ג 2003), עמ׳ 239–285 <דיון ביצירתם של בנימין תמוז, דוד שחר, נסים אלוני ועמוס קינן>
• Abramson, Glenda. Aloni׳s myths : tragedy in Hebrew. Jewish Studies Quarterly, vol. 4 no. 3 (1997), pp. 285–301. <On Nissim Aloni׳s plays>
• Porat, Zephyra. The tragi-comedy of fulfilment in Nissim Aloni׳s plays. Ariel, no. 32 (1973), pp. 177–187.
• Rotshtein, Menahem D. Metaphors : Nissim Alloni׳s ״The Bride and the Butterfly Hunter״ and ״The Deceased Misbehaves״, 1980. Modern Hebrew Literature, vol. 7, nos. 1–3 (1981–1982), pp. 60–61.
• Shoham, Chaim. The drama and theater of Nissim Aloni. Theater in Israel / edited by Linda Ben-Zvi (Ann Arbor, MI : University of Michigan Press, 1996), pp. 119–131.
• Weisman, Yaffa. Nissim Aloni׳s heroines : defusing the grotesque through the theatrical in modern Israeli drama. Shofar, vol. 17, no. 2 (1999), pp. 57–62.
• Yaari, Nurit. Contemporary Israeli drama in search of identity : Nissim Aloni and Hanoch Levin between Hellenism and Judaism. Hellenic and Jewish arts : interaction, tradition and renewal / edited by Asher Ovadiah (Tel Aviv : Ramot Publishing House, Tel Aviv University, 1998), pp. 231–245.
• Yaari, Nurit. Hommage à Nissim Aloni, dramaturge, metteur en scène, auteur et traducteur, 1926–1998. La culture francophone en Israël. Tome 1. Textes / réunis et présentés par David Mendelson (Paris : L׳Harmattan, 2002), pp. 309–318.

• לוי, שמעון וקורינה שואף.  ״אכזר מכל המלך״.  בספרם קנון התיאטרון העברי : מאה הצגות ועוד אחת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ׳ 28–30.
• שוהם, חיים.  אכזר מכל, המלך.  קשת, שנה שבע־עשרה, חוב׳ א׳ (סה) (סתיו תשל״ה 1974), עמ׳ 80–100.

• גור, ישראל [אחי־נחמן, י.] ייחודם של בגדי־המלך.  במה: כתב־עת לאמנות התיאטרון, חוב׳ 11–12 (64–65) (חורף תשכ״ב 1962), עמ׳ 54–56.<דברי פתיחה במסיבת חוג ״הבימה״ בירושלים ב־24 בדצמבר 1961 שהוקדשה להצגת ״בגדי־המלך״>
• גליקשטיין, חיים. על שני מחזות מקוריים: א. מחזה הפותח תקופה.  במה: כתב־עת לאמנות התיאטרון, חוב׳ 11–12 (64–65) (חורף תשכ״ב 1962), עמ׳ 40–48.
• כרמי, ט.  עוד על מחזהו של נסים אלוני ׳בגדי המלך׳.  הארץ, ט״ו בטבת תשכ״ב, 22 בדצמבר 1961, עמ׳ 10.
• שוהם, חיים.  נסים אלוני ״בגדי המלך״ ומיתוס אדיפוס.  אסף, כרך 3 (1986) <חזר ונדפס בספרו תיאטרון ודראמה מחפשים קהל (תל אביב : אור־עם, תשמ״ט 1989), עמ׳ 35–41>

• שנהר, עליזה. התשתית העממית ב״אגדה על אהבתו ועל מותו של הצייר הצעיר״ לנסים אלוני. עלי–שיח, חוב׳ 8/9 (תש״ם), עמ׳ 88–105.

• בן–מרדכי, יצחק. מיתוס, מציאות, פרודיה : על המבנה והמשמעות של ״הנסיכה האמריקאית״. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ח (תשס״א 2001), עמ׳ 293–308.
• גור, בתיה. אני כותב לא עד שאני גומר את המחזה, אלא עד שהמחזה גומר אותי: אף שאלוני הסווה כאן כביכול לגמרי את הישראליות של גיבוריו, היא מבצבצת כמו בגד תחתון סינתטי. הארץ, תרבות וספרות, י״ח בתמוז תשס״ב, 28 ביוני 2002, עמ׳ ה 2.
• גילולה, לאה.  זה קרה בתאטרון : על שני הנוסחים של הנסיכה האמריקאית מאת נסים אלוני ועל ההצגה בתאטרון החאן.  במות ומסך, גל׳ 3 (תש״ע 2009), עמ׳ 39–62.
• זך, נתן.  הנסיכה והאצילות.  אמות, גל׳ א (אוגוסט–ספטמבר 1963)  <חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 412–414>
• יצחקי, ידידיה. משקעים ספרותיים ב״הנסיכה האמריקאית״. מאזנים, כרך ס״ט, גל׳ 1 (תשנ״ה), עמ׳ 18–23.
• לאור, יצחק. ״האדם – מהו? כן – ניתוחים פלסטיים״. הארץ, תרבות וספרות, י״ח בתמוז תשס״ב, 28 ביוני 2002, עמ׳ ה 2 <סקירה אודות מחזהו של נסים אלוני ״הנסיכה האמריקאית: מחזה אחד בשתי גירסאות״>
• לוי, שמעון וקורינה שואף.  ״הנסיכה האמריקאית״.  בספרם קנון התיאטרון העברי : מאה הצגות ועוד אחת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ׳ 33–35.
• רנן, יעל. יחסי תיאטרון ומציאות ב׳נסיכה האמריקאית׳ של נסים אלוני. מחקרי מכון פורטר, חוב׳ 2 (1996), עמ׳ 3–17.
• שוהם, חיים.  ארץ קרובה־רחוקה : ב״הנסיכה האמריקאית״ לנסים אלוני. עתון 77, שנה ז׳, גל׳ 37 (שבט תשמ״ג, ינואר 1983),  עמ׳ 9, 60.
• שקד, גרשון. אלגיה טראגיקומית על המלכות האבודה : על ״הנסיכה האמריקאית״ מאת נסים אלוני. עתון 77, גל׳ 135–136 (1992), עמ׳ 54–57; גל׳ 137 (1992), עמ׳ 16–20. <נוסח דומה הופיע בספרו  על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 201–226>
• Rozik, Eli. Isaac sacrifices Abraham in ״The American Princess״. Theater in Israel / edited by Linda Ben-Zvi (Ann Arbor, MI : University of Michigan Press, 1996), pp. 133–150.

• שבא, שלמה.  איפה המהפכה ואיפה התרנגולת.  דבר השבוע, גל׳ 14 (כ״א בניסן תשכ״ד, 3 באפריל 1964), עמ׳ 8–9 [המשך]

• אוריין, דן.  היסטוריה: מאדי קינג (1975) לזגורי אימפריה (2014).  בספרו: תיאטרון טלוויזיוני (תל־אביב : אור־עם, 2019), עמ׳ 52–72.
• בן־מרדכי, יצחק. הגנגסטר והספינקס : קריאה במחזה אדי קינג מאת נסים אלוני. מכאן, חוב׳ א (אביב תש״ס, מאי 2000), עמ׳ 97–114.
• שוהם, חיים. ״אדי קינג״ לניסים אלוני כמחזה מיתוס. מאזנים, כרך מ״ד, גל׳ 5–6 (ניסן–אייר תשל״ז, אפריל–מאי 1977), עמ׳ 392–402 <חזר ונדפס בספרו תיאטרון ודראמה מחפשים קהל (תל אביב : אור־עם, תשמ״ט 1989), עמ׳ 43–60>

• שפרה, ש. בין תנור לבריכה : מקרא ב״הינשוף״ מאת נסים אלוני (רמת־גן : פרוזה, תשמ״ב 1982)
• אורן, יוסף. הדמונולוגיה של נסים אלוני. ידיעות אחרונות, י״ז בסיון תשמ״א, 19 ביוני 1981, עמ׳ 3, 12; כ״ד בסיון תשמ״א, 26 ביוני 1981 <חזר ונדפס בספרו:  הסיפור הישראלי הקצר (ראשון לציון : יחד, תשמ״ז 1987), עמ׳ 57–66.
• לשם, גיורא. א״י הקטנה של אלוני. מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ״ד, גל׳ 5 (1982), עמ׳ 47–48.
• Shoham, Chaim.  The Owl.  Modern Hebrew literature, vol. 2, no. 1 (Spring 1976), pp. 45–49.

• בן־מרדכי, יצחק. התעתועים שמעבר לקרנבל – קריאה במחזה ״נפוליון – חי או מת״ מאת נסים אלוני. במה, חוב׳ 169 (2003), עמ׳ 24–46. <קריאה במחזה ובדיקת זיקותיו למחזות ברכט, ל״מארה/סאד״ מאת פיטר וייס ול״המרפסת״ של ז׳אן ז׳נה>
• הולצמן, אבנר. התשוקה להיות נפוליון. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 331–333 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, אפריל 1994>
• לוי, שמעון וקורינה שואף.  ״נפוליאון חי או מת״.  בספרם קנון התיאטרון העברי : מאה הצגות ועוד אחת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ׳ 37–39.
• עוז, אברהם.  המת, הפיסי והמטפיסי.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 66 (כ״ב בסיון תשנ״ד, 1 ביוני 1994), עמ׳ 9.
• עפרת, גדעון.  הנפוליונים האחרים של נסים אלוני : עם הצגת הגירסה החדשה של ״נפוליון חי או מת״.  מעריב, כ״ח באייר תשל״ט, 25 במאי 1979, עמ׳ 45, 46 <המשך>

• בן־מרדכי, יצחק. חתונת רפאים : קריאה במחזה ׳הכלה וצייד הפרפרים׳ מאת נסים אלוני.  דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001/2002), עמ׳ 165–182.
• המאירי, ישראל.  ׳צל של צל׳: האחר המיתי במחזה ׳הכלה וצייד הפרפרים׳ מאת נסים אלוני.  בספרו: הדרמה של האחר המיתי : עיון בחמישה מחזות בעקבות לוינס (תל אביב : רסלינג, 2013), עמ׳ 91–129.
• וילף, מיכאל. להטוטיו של נסים אלוני. מאזנים, כרך נ״ב, גל׳ 2 (תשמ״א), עמ׳ 148–149.
• לוי, שמעון וקורינה שואף.  ״הכלה וצייד הפרפרים״.  בספרם קנון התיאטרון העברי : מאה הצגות ועוד אחת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ׳ 31–33.
• שמיר, זיוה. הינומת כלה ובגדי שחורים : על שני מחזותיו של נסים אלוני ״הכלה וציד הפרפרים״ ו״הנפטר המתפרע״. מעריב,כ״ד באלול תש״ם, 5 בספטמבר 1980, עמ׳ 34.

• בן–מרדכי, יצחק. הנפטר, הזונה וחברת החשמל : קריאה במחזהו של נסים אלוני ״הנפטר מתפרע״. במה, חוב׳ 165 (תשס״ב), עמ׳ 25–44.
• שמיר, זיוה. הינומת כלה ובגדי שחורים : על שני מחזותיו של נסים אלוני ״הכלה וציד הפרפרים״ ו״הנפטר המתפרע״. מעריב,כ״ד באלול תש״ם, 5 בספטמבר 1980, עמ׳ 34.

• הולנדר, אורי.  עין הינשוף של נסים אלוני עודה נוצצת.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 708 (כ״ז באלול תשס״ו, 20 בספטמבר 2006), עמ׳ 14.
• ישראל, יעל.  לספר נולד.  מעריב nrg <מקוון>, 29 בספטמבר 2006.
• שבת, ראובן.  עולם שאבד.  מקור ראשון, שבת, כ״ד בכסלו תשס״ז, 15 בדצמבר 2006, עמ׳ 20.

• אביגל, שושנה.  משַחקים בתיאטרון: ״הצוענים של יפו״. מולד (סדרה חדשה), כרך ד׳ (כ״ז), חוברת 23 (233) (אדר תשל״ב, פברואר 1972), עמ׳
 580–587.
• לוי, שמעון וקורינה שואף.  ״הצוענים של יפו״.  בספרם קנון התיאטרון העברי : מאה הצגות ועוד אחת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ׳ 35–37.