🏆 ยอดนิยม: lexicon/.php

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

שאול טשרניחובסקי (1875–1943)

<בהכנה>

Saul Tchernichowsky

    שאול טשרניחובסקי, משורר ומתרגם, נולד בכפר מיכאילובקה (מחוז טבריה), על גבול קרים ואוקראינה בי״ט באב תרל״ה, 20 באוגוסט 1875. משפחתו היתה נטועה בסביבה לא־יהודית אך הייתה קשורה קשר הדוק עם ההשכלה היהודית ותנועת חיבת ציון. טשרניחובסקי חונך בתחילה ברוסית וזכה לחינוך עברי רק לאחר שהשתתף ב׳חדר׳ מודרני מקומי. על פי עדותו, החל לכתוב בגיל 12. בסופו של דבר, הוא וחיים נחמן ביאליק הפכו למשוררים המשפיעים ביותר בתקופת התחייה העברית.
    ב־1890 עבר טשרניחובסקי לאודסה, שם התקרב לחוג של סופרים עבריים וייצר קשר חזק במיוחד עם יוסף קלוזנר. בשנת 1892 פרסם את שירו הראשון בארצות הברית וקיבל ביקורת חיובית מראובן בריינין. ספרו הראשון של טשרניחובסקי, חזיונות ומנגינות, יצא לאור עם הקדמה נלהבת של בריינין, בוורשה ב־1899. בקיץ של אותה שנה הצטרף ליוסף קלוזנר באוניברסיטת היידלברג, שם למד רפואה, מדעי הטבע ופילוסופיה. בשנת 1903 נסע ללוזאן, ושנתיים לאחר מכן סיים את לימודי הרפואה. שנה לאחר מכן חזר למיכאילובקה ועבד כרופא, בתחילה בעיר המחוזית מליטופול ומאוחר יותר במחוז חרקוב.
    טשרניחובסקי שהה שנה בפינלנד, שם החל לתרגם את האפוס הפיני Kalevala. באותה שנה הוציא את הכרך שירים. כמו כן פירסם את תרגומו לשירת הַיְאַוַּתָּה של לונגפלו. בתחילת מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הרוסי ושימש כרופא עד תום המלחמה. לאחר מהפכת אוקטובר 1917 עבד בצלב האדום בסנט פטרבורג.
    עם הקמת הוצאת שטיבל במוסקבה, התחיל טשרניחובסקי לתרגם את האפוסים של הומרוס. בשנת 1919 עזב את סנט פטרבורג לאודסה, שם שהה עד 1922. בשנת 1920 פרסם שטיבל את תרגומו לשירתו של אנקריון. בסוף 1922 עזב את רוסיה להתגורר זמנית בברלין, שהייתה אז מרכז של סופרים עבריים. שם פרסם את ספר האידיליות (1922), את האנתולוגיה שירים חדשים (1924) ואת תרגומיו של אפוס גילגמש ואוונג׳לין של לונגפלו (1923; 1924). הוא גם כתב מחזה (בר כוכבא), אנתולוגיה של שירת ילדים, סיפורים ופליטונים. בשנת 1929 החלה לצאת לאור מהדורת יובל של כתביו שכללה 10 כרכים (הושלם בשנת 1934).
     ב־1931 טשרניחובסקי עלה ארצה ושימש כרופא של בתי הספר העירוניים בתל־אביב. בשנת 1937 פרסם את האנתולוגיה כל שירי שאול טשרניחובסקי; הוא הכיל שירים חדשים רבים, שחלקם נכתבו עם ההדגשה הספרדית ששלטה במשך יותר מעשור בשירה העברית. בשנת 1939, הופעתו התפרסמה את האפוס הרוסי משא מלחמת איגור, וב־1940 פרסם את אנתולוגית השירה האחרונה שלו, ראי אדמה. ב־1941 פורסם פרסום הפרוזה שלו, 33 סיפורים, יחד עם אוסף סיפורי ילדים. בשנת 1942, לאחר עיכוב ממושך, הוא הוציא לבסוף את תרגומו לאודיסאה של הומרוס, וסימן את השלמתו את האפוסים של הומרוס. כעבור כשנה יצא מהדורת יובל חדשה לשיריו, והיא כללה את כוכבי שמים רחוקים, מחזור השירים האחרון שלו. ב־13 באוקטובר 1943 מת שאול טשרניחובסקי בירושלים. כמו כשנפטר ביאליק, מותו של טשרניחובסקי היה אירוע של אבל לאומי.
     למרות האמונה הרווחת והמקוממת במקצת כי טשרניחובסקי היה מעין אלטר־אגו של המשורר הלאומי ביאליק, יש בסיס כלשהו לרגש זה. בעוד שכל ישותו של ביאליק הייתה יהודית, היסוד ביצירותיו הספרותיות של טשרניחובסקי היה מטרתו המוצהרת, הניכרת לאורך כל יצירתו, לפתוח את השירה העברית לשירה העולמית, מכל הבחינות. מטרה זו הניעה את כתביו במגוון תחומים ספרותיים. הרבה ממה שהוא כתב מתאים להגדרת התרגום במובן הרחב יותר של מונח זה: יצירת קשר עם תרבויות וספרות זרות. מנקודת מבט זו, טשרניחובסקי פתח את השירה העברית במגוון האפשרויות שלה, של עולם אסתטי, של נושא (למשל, כתיבת שירי טבע שעסקו בנושאים מוחשיים; אירוטיקה), של ז׳אנרים (למשל רצף הסונטות) או של שירי מטר (למשל, הקסמטר דקטילי). תכונה זו ניתנה לביטוי, בין היתר, על ידי המשקל השווה שהעניק לתרגומים וליצירות מקוריות, מגמה שניכרה כבר באנתולוגיה הראשונה שלו שפורסמה, ובו 14 מתוך 60 השירים הם תרגומים או עיבודים של משוררים מספרות שונות. תרבויות (לרמונטוב, היינה, לונגפלו), וזוהי מגמה שעוברת בכל יצירותיו. מנקודת המבט הרעיונית, נושא בולט שנמצא בכתביו של טשרניחובסקי הוא מה שניתן לתאר, ללא בושה, כהומניזם כללי, תשוקה למיטב הספרות האירופית וכמיהה ליסודות הטבע הקדמונים (מעין ויטליזם) , לתור הזהב של העידן המיתולוגי של הציוויליזציה האנושית.
    מתוך התערובת הרעיונית־אמנותית הזו (יחד עם תכונות ניטשניות מסוימות) עלתה הביקורת ה״פגאנית ״על התרבות היהודית (שהופנתה, למעשה, כנגד המסורת הרבנית). הדבר התבטא באופן המפורסם ביותר בשיריו הראשונים של טשרניחובסקי לנוכח פסל אפולו (1899), ומחזיונות נביא השקר (1900). מרגע פרסום שירים אלה, נתפס המשורר כ״גוי השירה העברית ״וכ״רווי ברוח החילונית״. דימויים אלה ממשיכים לאפיין את מורשתו, למרות שהמחקר המודרני הצביע, בהזדמנויות רבות, כי יצירותיו של המשורר מורכבות יותר מהמשמעות הפשוטה שלהן. הרעיון של טשרניחובסקי חיפש שילוב של האידיאל ההלני וחיוניות קדמונית, עם אלמנטים מהמורשת היהודית הקדומה.

לכתבות נוספות על שאול טשרניחובסקי בספריה הלאומית

יצירות שאול טשרניחובסקי בפרויקט בן־יהודה

    אחת התרומות היצרניות ביותר של טשרניחובסקי לשירה העברית הייתה הכנסת האידיליה כסוגה. הוא בחר את נושאי השירים הללו מתוך קורותיהם של יהודים בטבריה, מחוז מולדתו. בין האידיליות שלו (שדמו יותר לאפוסים קצרים) היתה חתונתה של אלקה [1921]; דוגמתו הארוכה ביותר); והמשפיעים ביותר היו שלוש יצירותיו הראשונות בז׳אנר זה: לביבות, ברית מילה וכחם־היום, שחוברו בסביבות 1900.
    במועד מאוחר יותר השתמש טשרניחובסקי בסגנונו האפי כדי לתעד את זיכרונותיו ואת ההיסטוריה האישית שלו; הסגנון שימש עם אפקט עיקרי ב״עמק דדהבא״ (1937–1941). למרות קשרים ברורים עם מורשתו האירופית (האידיליה הקלאסית והאידיליה הגותית), האידיליה של טשרניחובסקי הייתה יצירה מקורית לחלוטין, ובז׳אנר זה, כמו בכללי המונה הפואטי הקלאסי, הפך טשרניחובסקי ל״מחוקק״ לשירה העברית כמו שלם.
    גם הסונטות של טשרניחובסקי היו חדשניות. הוא יזם את רצף הסונטות, בו השתמש בשני משיריו, לשמש (1919) ו״על הדם״ (1923). הוא גם כתב סדרה של שירים היסטוריים, סונטות קרים, בהשראתם ברורה מיצירת אותו שם של אדם מיקיביץ׳. הוא חקר את צורת הבלדה, וכתב דוגמאות המבוססות על אירועים בהיסטוריה היהודית, ובמיוחד ציין את הגזירות הטרגיות והרדיפות של תקופת ימי הביניים. מכל סוגי השירים הרבים והמגוונים שעשויים להיות מסווגים בנפרד, אי אפשר שלא להזכיר את שירי האהבה ואת שירי הטבע שלו, שהתאפיינו במיידיות ובחוויה מציאותית.
    ספק אם בהיסטוריה של השירה העברית היה אי פעם משורר אוניברסאלי באותה מידה כמו טשרניחובסקי, משורר ששילב כל כך הרבה אלמנטים בהיסטוריה היהודית לאורך הדורות: מהתקופה המקראית (למעשה, מהתקופה הכנענית), מימי הביניים, לתקופה העכשווית. הוא השתמש כמקומות התפאורה הגיאוגרפית שלו עד לחצי האי הערבי, וקרוב לסנט פטרבורג. מצד אחד, מאמצי הסולו של טשרניחובסקי היו אחראים ליצירת קורפוס של ספרות עולמית בתרגום – מותאם או משפת המקור שלהם, או מטקסטים שהיו בעצמם תרגומים – שמקורם ב־15 תרבויות ספרותיות שונות, מהמזרח כמו כמו גם מהמערב, ונמשך מהתקופה העתיקה (גילגמש, מזמורים מצריים) ועד דורו שלו (פרנסיס תומפסון, ולדיסלב חודאסביץ׳). מאידך גיסא, הופעתם של תרגומי טשרניחובסקי סימנה את קץ הפואטיקה הייחודית שהועסקה בתרגומים משכילים (שנטו להיות עיבודים חופשיים ולא ביצועים מדויקים) ושהובילו את עידן התרגומים ה״רגילים״. טשרניחובסקי היה משורר ניאורומנטי המסור לז׳אנר האפי, בעל מקום מובטח וייחודי בהיסטוריה של הספרות במאה העשרים.

[מקורות: קרסל, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия]

ספריו:

חזיונות ומנגינות : שירים (ווארשא : תושיה, תרנ״ט 1898–תרס״א 1901) <שני כרכים>
שירים. לילדי ישראל (קראקוי : תושיה, ורשה, תרס״ז) <כינוס ראשון של שיריו של טשרניחובסקי לילדים. השירים נאספו מכתבי עת שונים לילדים>
שירים (אודיסא : השלח, תרע״א) <מהדורה שניה בתיקונים והוספות יצאה לאור באודיסה : מוריה, תרע״ד; מהדורה שלישית בתרע״ח; מהדורה רביעית: ירושלים/ברלין : מוריה, תרפ״ב; מהדורה חמישית: ירושלים/ברלין, ליפציג : מוריה ודביר, תרפ״ג>
מחברת הסוניטות (ירושלים ; ברלין : דביר, תרפ״ב)
ספורים (ירושלים ; ברלין : דביר, תרפ״ב) <שישה סיפורים>
ספר האידיליות (ירושלים ; ברלין ; אודיסה : מוריה, תרפ״ב) <מהדורה שניה יצאה לאור בהוצאת דביר, תל־אביב, תרצ״ו. האידיליות בספרון זה הובאו לראשונה בספר ״שירים״ (השלח, תרע״א). האידיליה ״מרדכי ויוכים״ לא נכללה בקובץ זה>
החליל : שירים לילדים (תל־אביב ; ברלין : דביר, תרפ״ג) <ציורים מאת נחום גוטמן>
בר כוכבא : מחזה (תל־אביב : שטיבל, תרפ״ד)
שירים חדשים : תרע״ד–תרפ״ג (ליפסיה : הוצאת אברהם יוסף שטיבל, תרפ״ד)
עמנואל הרומי : מונוגרפיה (ברלין : אשכול, תרפ״ה)
שירים (ירושלים : קהלת, תרפ״ח) <עם מבוא מתוך מאמרו של יוסף קלוזנר ב״השלח״>
כחם היום : אידיליה (תל־אביב : אמנות, תרפ״ט)
כתבי שאול טשרניחובסקי : בעשרה כרכים (ברלין ; ניו־יורק : ועד היובל להוצאת כתבי שאול טשרניחובסקי, תרפ״ט–תרצ״ד)
כרך א. שירים (תרנ״ב–תר״ע) (תרצ״ב 1932)
כרך ב. שירים (תרע״ד–תרפ״ג) (תרצ״ב 1932)
כרך ג. שירים (תרפ״ד–תרפ״ט) (תרפ״ט)
כרך ד. קלולה : קטעים נבחרים (תרגום [פינית דרך גרמנית] עם מבוא מאת המתרגם) (תר״ץ 1930)
כרך ה. מחזות (ובו המחזה ׳בר כוכבא׳ ותרגום ׳החולה בעיניו׳ מאת מולייר) (תרצ״ב 1932)
כרך ו. ספורים (תרצ״ב 1932)
כרך ז. ספורים (תרצ״ב 1932)
כרך ח. הומרוס / ספר איליאס, חלק ראשון (תרצ״ב 1932)
כרך ט. הומרוס / ספר איליאס, חלק שני (תרצ״ד 1933)
כרך י. ו. גיטה / רינקה שועל (תרגום מגרמנית עם מבוא מאת המתרגם) (תר״ץ 1930)
גֹרֶן : שִׁירִים נִבְחָרִים לְיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל לְיוֹבֵל הַשִׁשִּׁים שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר (תל־אביב : הוצאת א. י. שטיבל, [תרצ״ו 1935]) <הלקוט וההשמטות נעשו בידי ז. אריאל ; בעריכת המשורר> – תוכן העניינים
כוכבי־שמים רחוקים : שירים אחרונים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ד 1944)
שירים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ה c1943) <כולל: חזיונות ומנגינות (ספר ראשון, 1898) – חזיונות ומגינות (ספר שני, 1900) – שירים (1910–1920, ארבע מהדורות) – שירים חדשים (1914–1923) – כתבי ש. טשרניחובסקי (כרך שלישי, 1929) – כל שירי (1937) – ראי אדמה (1940)>
לידער און אידיליעס (ניו־יאָרק : אידישע קהילה און שאול טשערניכאָווסקי־קאָמיטעט פון קאַראַקאַס, ווענעזועלאַ, 1957) <אידיש, י. י. שווארץ; מיט אן עסיי פון יעקב פיכמאַן>
כל כתבי שאול טשרניחובסקי (תל־אביב : עם עובד, תש״ן 1990–תשס״ג 2003) 8 כר׳.
התוכן:
כרך א. שירים ובלדות.
כרך ב. פואימות ואידיליות.
כרך ג. איליאדה / הומרוס ; תרגם מיונית שאול טשרניחובסקי.
כרך ד. אודיסיה / הומרוס ; תירגם מיונית שאול טשרניחובסקי.
כרך ה. האפוסים.
כרך ו. שירות ושירים / תירגם שאול טשרניחובסקי.
כרך ז. שירות / תירגם שאול טשרניחובסקי.
כרך ח. מחזות <כולל את המחזות ששאול טשרניחובסקי תרגם ומחזה אחד שחבר בעצמו. התרגומים: ״אידיפוס המלך״ לסופוקלס, ״החולה בעיניו״ של מוליר, ״מקבת״ ו״הלילה השנים עשר״ לויליאם שקספיר. המחזה שחיבר: ״בר כוכבא״>
מבחר שירים / בחר, ערך, הוסיף פירושים למלים קשות ומבואות לשירים ולחטיבות השירים – בעז ערפלי (ירושלים : כרמל, תשע״ה 2015) <אחרית דבר – אבנר הולצמן>

עריכה:

ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע : רומי־אנגלי־עברי / אהרן מאיר מזיא (ירושלים : מרגלית, תרצ״ד 1934) <כולל הקדמה מאת ח״נ ביאליק>
התקופה : רבעון (ברלין : שטיבל, תרפ״ח–תר״ץ) <הכרכים כד, כה, כו–כז בהשתתפות ב. כ״ץ וש. רבידוביץ>
אשכול : אנציקלופדיה ישראלית / בעריכת יעקב קלצקין (ברלין וירושלים : אשכול) <מדור חכמת הטבע והרפואה>

תרגומים:

שירת הַיְאַוַּתָּה / ה. ו. לונגפילו (אודיסה : מוריה, תרע״ג 1913) <תרגום מאנגלית עם מבואות מאת המו״ל ומאת המתרגם>
ספר איליאס להומרוס (ברלין, תל־אביב : א״י שטיבל, 1930–תרצ״ד) <2 כרכים>
משא מלחמת איגור (תל־אביב : ידידי, 1939)
איליאדה ואודיסיאה : שירים נבחרים / הומרוס (תל־אביב : דביר, ת״ש)
אודיסיה / הומרוס (ירושלים : חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית והוצאת שוקן, תש״א)
אודיסיה (תל־אביב : שוקן, תש״ב) <כולל קיצור והערות מאת יהושע גוטמן>
איליאדה ; אודיסיה / הומרוס (ירושלים ; תל־אביב : שוקן, תשי״ד)
אודיסיאה / הומרוס (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987)
איליאדה / הומרוס (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987)

על המחבר ויצירתו:

ביבליוגרפיות:

שאול טשרניחובסקי : ביבליוגרפיה / ערכו זיוה גולן וחביבה יונאי (תל־אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל־אביב ומרכז ההדרכה לספריות ציבוריות, תשמ״א 1980) <כולל רשימת יצירותיו ודברים עליו ועל יצירתו>
English translations of Tschernikhovsk׳s poems. Modern Hebrew literature, nos. 3–4 (Winter 1975), pages 70–72.

ספרים:

שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976)
תוכן העניינים:
שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות / בעריכת בעז ערפלי (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ה 1994)
תוכן העניינים
על הספר:
- ברונובסקי, יורם. טשרניחובסקי: מנצח גם בתבוסתו. הארץ, תרבות וספרות, 3 במאי 1995, עמ׳ 13.
- לנדרס, ישראל. המשורר הנשכח. דבר, השבוע, ז׳ בניסן תשנ״ה, 7 באפריל 1995, ע׳ 10–11, 28.
תום ותהום – האידיליה של טשרניחובסקי / עורכים – בעז ערפלי, זיוה שמיר, עוזי שביט (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 1998)
תוכן העניינים:
על הספר:
- דיקמן, עמינדב. משורר גדול, מתרגם גאון. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 328 (כ״ה בסיוון תשנ״ט, 9 ביוני 1999), עמ׳ 28.
בסוק, עדו. ליופי ונשגב לבו ער : שאול טשרניחובסקי – חיים (ירושלים : כרמל, תשע״ז 2017)
תוכן העניינים
על הספר:
- ויזן, יהודה. זמן שאול. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 1282 (ט״ז בתשרי תשע״ח, 6 באוקטובר 2017), עמ׳ 1–2, 4.*
ברזל, הלל. שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי (תל־אביב : ספרית פועלים, תשנ״ג 1992)
על הספר:
- ברזל, הלל. פרופ׳ הלל ברזל עם הופעת ספרו: ״שירת התחיה – שאול טשרניחובסקי״. פסיפס, גל׳ 19 (1993), עמ׳ 4–5.
- הלפרין, שרה. שירת האדם של שאול טשרניחובסקי. מעריב, ספרות אמנות, י״ח בניסן תשנ״ג, 9 באפריל 1993, עמ׳ 29–30.
- וייכרט, רפי. תחייה ודחייה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ט באדר תשנ״ג, 12 במארס 1993, עמ׳ 22.
- יעוז, חנה. השקפת עולם ופואטיקה. עתון 77: לספרות ולתרבות, גל׳ 172 (1994), עמ׳ 20–23.
- לוז, צבי. מכלול היצירה של שאול טשרניחובסקי. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ח, גל׳ 3 (כסלו תשנ״ד, דצמבר 1993), עמ׳ 16–18.
- נסים, קובי. טשרניחובסקי – גיבור מובס. על המשמר, מוסף פסח, י״ד בניסן תשנ״ג, 5 באפריל 1993, עמ׳ 20–21 <ראיון עם הפרופ׳ הלל ברזל בצאת ספרו שירת התחיה: שאול טשרניחובסקי>
- קדמי, יחיאל. פורץ הגדרים הגדול. על המשמר, ט׳ באייר תשנ״ג, 30 באפריל 1993, עמ׳ 20.
האפרתי, יוסף. האידיליה של טשרניחובסקי (מרחביה ותל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ב 1971)
תוכן העניינים
הלמן, יום־טוב. פרקים לשירי שאול טשרניחובסקי : ללומדים ולמתלמדים (ירושלים : הוצאת המכון העברי להשכלה בכתב בישראל, תשי״ז)
כנפי, עידית. מרומנטיקן נאיבי לרומנטיקן מפוכח : מיפוי ואיפיון שירת הטבע של שאול טשרניחובסקי ברצף הזמן (תל־אביב, תשנ״ה 1994) <דיסרטציה–אוניברסיטת תל־אביב>
ליכטנבום, יוסף. שאול טשרניחובסקי : תולדותיו ויצירתו (ירושלים : המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית, תש״ו <יצא לאור בשנית בהוצאת נ׳ טברסקי בתשי״ג>
תוכן העניינים
מזור, יאיר. טשרניחובסקי האחר: תבנית נוף סיפורו : לאמנות הסיפור של שאול טשרניחובסקי (תל־אביב : פפירוס – בית ההוצאה באוניברסיטת תל־אביב, תשנ״ב 1992)
תוכן העניינים
ערפלי, בעז. צעיר לעד : עיונים בשירת שאול טשרניחובסקי (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011) <ערך והוסיף אחרית דבר – אבנר הולצמן>
תוכן העניינים
על הספר:
- בסוק, עידו. של מי אתה, טשרניחובסקי? הארץ, תרבות וספרות, ו׳ בכסלו תשע״ב, 2 בדצמבר 2011, עמ׳
צור, ראובן. יסודות רומאנטיים ואנטי־רומאנטיים בשירי ביאליק, טשרניחובסקי, שלונסקי ועמיחי (תל־אביב : פפירוס, תשמ״ה 1985)
תוכן העניינים
קורצווייל, ברוך. על ארבעה שירי טשרניחובסקי (ירושלים : המחלקה לעלית ילדים ונוער – מדור להדרכה, תשי״ב) <דיון בבלדות ׳בעין דור׳, ׳על הרי גלבוע׳; ׳Nocturno׳ דוגמה לשירי טבע של טשרניחובסקי; האדם אינו אלא ... ; על הדם (כליל סוניטות)> <חזר ונדפס בספרו ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״א 1960), עמ׳ 179–211; מהדורה שניה ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ד 1963), עמ׳ 197–230; מהדורה שלישית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ח 1967), עמ׳ 217–250; ומהדורה רביעית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ב 1971), עמ׳ 217–250. נגיש גם ב׳פרויקט בן־יהודה׳>
קורצווייל, ברוך. ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ; תל־אביב : שוקן, תשכ״א 1960) <מהדורות מורחבות יצאו לאור בתשכ״ד 1963; בתשכ״ח 1967 ובתשל״ב 1971– ראה להלן>
תוכן העניינים
על הספר:
- אבינור, גיטה. ברוך קורצויל על ביאליק וטשרניחובסקי. משא (מצורף ל׳למרחב׳), כ״ג בתמוז תשכ״א, 7 ביולי 1960.
- בלאט, אברהם. ד״ר קורצווייל – המבקר החוקר. הצופה, א׳ באדר תשכ״א, 17 בפברואר 1961, עמ׳ 5 <נוסח שונה במקצת נדפס בספרו בנתיב סופרים (תל־אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 101–105>.
- בר־יעקב, מ. ביאליק וטשרניחובסקי – מחקרים בשירתם. מעריב, כ״ז בכסלו תשכ״א, 16 בדצמבר 1960, עמ׳ 14.
- מירון, דן. ביאליק וטשרניחובסקי לאור בקורתו של ב. קורצווייל. הארץ,תרבות וספרות, ח׳ באדר תשכ״א, 24 בפברואר 1961, עמ׳ 10, 13.
קורצווייל, ברוך. ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ; תל־אביב : שוקן, תשכ״ד 1963) <מהדורה שניה ומורחבת>
תוכן העניינים
קורצווייל, ברוך. ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ; תל־אביב : שוקן, תשכ״ח 1967) <מהדורה שלישית ומורחבת>
תוכן העניינים
קורצווייל, ברוך. ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ; תל־אביב : שוקן, תשל״ב 1971) <מהדורה רביעית ומורחבת>
תוכן העניינים
קלוזנר, יוסף. שאול טשרניחובסקי : האדם והמשורר (ירושלים : קרן עברית על־שם סיר מונטגיו ברטון, על־ידי החברה להוצאת־ספרים שע״י האוניברסיטה העברית, תש״ז)
שאנן, אברהם. שאול טשרניחובסקי : מונוגרפיה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ד 1984)
על הספר:
- בר־אל, יהודית. בסבך האנטינומיות. הספרות, גל׳ 34 (1985), עמ׳ 179–185 <חזר ונדפס בספרה: ברכות של קטיפה : מסות ומחקרים על הספרות העברית החדשה / עורכים מתי הוס, חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ט 2009), עמ׳ 193–203>
שביד, אליעזר. הערגה למלאות ההווייה : פרקי־עיון בשירת ח. נ. ביאליק וש. טשרניחובסקי (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ח 1968)
תוכן העניינים
שהם, חיים. בדרכי האידיליה : טשרניחובסקי ומסורת הסוגה (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, תשמ״ט 1989)

מאמרים:

דבר. שאול טשרניחובסקי איננו. דבר, ט״ז בתשרי תש״ד, 15 באוקטובר 1943, עמ׳ 1.
דבר. שאול טשרניחובסקי – 90 שנה להולדתו. דבר, כ״ט בכסלו תשכ״ה, 4 בדצמבר 1964, עמ׳ 6.
אבינור, גיטה. גורליות וטראגיות באידיליות טשרניחובסקי. על המשמר, כ״ג באייר תש״ך, 20 במאי 1960, עמ׳ 5, 6 <חזר ונדפס בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל״ה 1975), עמ׳ 58–62, בשם: יסודות מנוגדים באידיליות טשרניחובסקי>
אבנרי, שרגא. חזות התפארת בשירת טשרניחובסקי. מאזנים, סדרה חדשה, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 358–363 <חזר ונדפס בספרו 12 משוררים (תל־אביב : יבנה, 1969), עמ׳ 11–22 ובספרו שלושה שערים : מאמרים בביקורת שירתנו (תל־אביב : מפעל סופרי חיפה בשיתוף עירית חיפה על־ידי הוצאת ספרים עקד, תשל״ח 1978), עמ׳ 25–35>
אבנרי, שרגא. השיהוי והסיטואציה המושהית : על שני שירים של ש. טשרניחובסקי. על המשמר, כ״ו בחשון תש״ל, 7 בנובמבר 1969, עמ׳ 6–7 <חזר ונדפס בספרו שלושה שערים : מאמרים בביקורת שירתנו (תל־אביב : מפעל סופרי חיפה בשיתוף עירית חיפה על־ידי הוצאת ספרים עקד, תשל״ח 1978), עמ׳ 45–53>
אבנרי, שרגא. שאול טשרניחובסקי וש. שלום – שירה ותעודה : קווים דומים ביצירתם. מאזנים, כרך מ״ד, גל׳ 1 (כסלו תשל״ז, דצמבר 1976), עמ׳ 24–32 <חזר ונדפס בספרו שלושה שערים : מאמרים בביקורת שירתנו (תל־אביב : מפעל סופרי חיפה בשיתוף עירית חיפה על־ידי הוצאת ספרים עקד, תשל״ח 1978), עמ׳ 7–22>
אבנרי, שרגא. מסביב לאפולו. כרמלית, כרך כ״א–כ״ב (תשל״ז–תשל״ח), עמ׳ 233–240 <בין היתר על ״לנוכח פסל אפולו״ לשאול טשרניחובסקי> <חזר ונדפס בספרו שלושה שערים : מאמרים בביקורת שירתנו (תל־אביב : מפעל סופרי חיפה בשיתוף עירית חיפה על־ידי הוצאת ספרים עקד, תשל״ח 1978), עמ׳ 36–44>
אונגרפלד, משה. על אי הבנה אחת בין טשרניחובסקי לביאליק. דבר, לספרות ולאמנות, י״ד בתשרי תשכ״ט, 6 באוקטובר 1968, עמ׳ 7, 8.
אונגרפלד, משה. ממכתבי טשרניחובסקי אל ביאליק. מאזנים, סדרה חדשה, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 370–371.
אופנהיימר, יוחאי. ב׳תבנית נוף מולדתו׳ : שאול טשרניחובסקי וחיוב הגלות. בתוך: מולדות בגולה : תפיסות של שייכות וזרות בתפוצה היהודית (קריית שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע״ה 2015) (עיונים בתקומת ישראל. סדרת נושא, כרך 9), עמ׳ 85–122.
אופק, אוריאל. ״בזכותם של קטנטנים״ : תרומתו של שאול טשרניחובסקי לספרות־הילדים. ספרות ילדים ונוער, שנה שתים־עשרה, חוברת א׳ (מ״ה) (תשרי תשמ״ו, ספטמבר 1985), עמ׳ 44–50.
אחימאיר, אב״א. משורר ילדות היחיד והלאום. המשקיף, י״ח בכסלו תש״ג, 27 בנובמבר 1942, עמ׳ ד <חזר ונדפס בספרו עין הקורא : סופרים וספרים, עיתונאים ועיתונים (תל־אביב : הוועד להוצאת כתבי אחימאיר, תשס״ג 2003), עמ׳ 148–151>
אחימאיר, אב״א. משורר לעתיד לבוא. חרות, מוסף לספרות, אמנות וחינוך, י״ד בתשרי תשי״ד, 23 בספטמבר 1953, עמ׳ ה׳.
איגרת, זאב. יום אחד במחיצת טשרניחובסקי. דבר, כ״ט בכסלו תשכ״ה, 4 בדצמבר 1964, עמ׳ 6.
אידלברג, שלמה. היסוד ההיסטורי בשירת טשרניחובסקי : עשרים שנה למות המשורר. הדאר, שנה 42, גל׳ י׳ (ח׳ בטבת תשכ״ג, 4 בינואר 1963), עמ׳ 162–163.
אידלברג, שלמה. הבאלאדות ״ציד ההגמון״ ו״שני הקברים״ לשאול טשרניחובסקי. בצרון, שנה כ״ז, כרך נ״ג, חוב׳ ד׳ (257) (אדר–ניסן תשכ״ו, מארס 1966), עמ׳ 197–199.
אלבג, רוחמה. בצהרי יום תמוז לוהט הגענו לשדה חמניות שבשוליו ניצב שלט גדול בעל אותיות אדומות – מיכאלובקה. הארץ, תרבות וספרות, י״א בתשרי תשע״ב, 9 באוקטובר 2011, עמ׳
אלבג, רוחמה. הוי הוי השדה הגדול, הוי הערבה הרחבה. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשע״ב, 12 באוקטובר 2011, עמ׳ 1, 4.
אלתרמן, נתן. *** [שאול טשרניחובסקי איננו]. דבר, ט״ז בתשרי תש״ד, 16 באוקטובר 1943, עמ׳ 1.
אפרת, ישראל. מן הטבע ולפנים. מאזנים, סדרה חדשה, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 293–297.
אפשטיין, אברהם. שאול טשרניחובסקי. בספרו: סופרים : דברי מסה ובקורת (ניו־יורק : עוגן, תרצ״ה 1934), עמ׳ סז–פא <נחתם: כ׳ בסיון תרפ״ט>
בוגר, עורית. ״זוהר״ ו״בגורן״ – זיכרון מן הילדות : עיון סמנטי בשני שירים מאת ביאליק וטשרניחובסקי. בלשנות עברית, גל׳ 67 (אדר תשע״ג, מארס 2013), עמ׳ 69–86.
בוסאק, מאיר. הזעזוע והדו. דבר, י״ד בתשרי תשי״ג, 3 באוקטובר 1952, עמ׳ 3 <על השפעת סיפורו של מקבת לשקספיר על טשרניחובסקי בכותבו את הבלדות על המלך שאול>
בוסאק, מאיר. על המצפון שנעלם. דבר, לספרות ולאמנות, י״ט בתשרי תשכ״ט, 11 באוקטובר 1968, עמ׳ 7.
בלומברג, צבי. כלילי הסוניטות בשירתו של טשרניחובסקי. בצרון, שנה כ״ז, כרך נ״ג, חוב׳ ד׳ (257) (אדר–ניסן תשכ״ו, מארס 1966), עמ׳ 190–197.
בן־יוסף, יצחק. קידוש השם ונקמה בשירת טשרניחובסקי. החינוך, כרך מ״ב, חוב׳ א׳ (תשרי תש״ל, ספטמבר 1969), עמ׳ 53–60.
בן־ישי, אהרן זאב. פארודיות גנוזות של שאול טשרניחובסקי. מולד (סדרה חדשה), כרך ז (ל), חוב׳ 35–36 (245–246) (חורף תשל״ה 1975), עמ׳ 150–156.
בן־מאיר, משה שלמה. טשרניחובסקי – אמן הצורה. הדואר, שנה 23, גל׳ 2 (י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943), עמ׳ 25–26.
בן־מנחם, משה. עם טשרניחובסקי : זכרונות מגרמניה. העולם, שנה 26, גל׳ ו (ט׳ בחשון תרצ״ח, 14 באוקטובר 1937), עמ׳ 92–93; גל׳ ז׳ (ט״ז בחשון תרצ״ח, 21 באוקטובר 1937), עמ׳ 114–115 <נדפס בשינויים קלים תחת הכותרת ׳במחיצתו של טשרניחובסקי׳ בקובץ מאסף לדברי ספרות, ביקורת והגות, כרך ג׳ (תשכ״ג), עמ׳ 520–523; נדפס שוב תחת הכותרת ׳ביער פיכטנגרונד׳ ב׳קטיף׳, כרך ו–ז (תשכ״ט), עמ׳ 151–174; כונס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי־בקרת (תל־אביב : יבנה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 80–104>
בן־מנחם, משה. טשרניחובסקי בחיים ובשירה. דבר לילדים, כרך י״ד, גל׳ 6 (י״ג בחשון תש״ד, 11 בנובמבר 1943), עמ׳ 43–44.
בן־מנחם, משה. כמות שהיה : שרטוטים לדמותו של טשרניחובסקי. עתידות, כרך ג׳ (תש״ה), עמ׳ 13–15.
בן־מנחם, משה. טשרניחובסקי – משורר ציון. הפועל הצעיר, שנה 40, כרך י״ח, גל׳ 1–2 (י״ב בתשרי תש״ז, 7 באוקטובר 1946), עמ׳ 14–17 <כונס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי־בקרת (תל־אביב : יבנה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 43–50>
בן־מנחם, משה. התנ״ך בשירת טשרניחובסקי : פתיחה למסה. דורות, שבועון לספרות ולעניני חברה, שנה ראשונה, שנה א, גל׳ ג (י״ג בתשרי תש״י, 6 באוקטובר 1949), עמ׳ 5–6 <נוסח מקוצר פורסם ב׳צהר הדרום׳ (בואנוס איירס), שנה א, גל׳ א (תשרי תשכ״ה, ספטמבר 1964), עמ׳ 4, 15. נדפס שוב תחת הכותרת ׳מוטיבים תנ״כיים בשירת טשרניחובסקי׳ ב׳הפועל הצעיר׳, שנה 59, כרך ל״ז, גל׳ 1–2 (ח׳ בתשרי תשכ״ו, 4 באוקטובר 1965), עמ׳ 22–23. פורסם שוב תחת הכותרת ׳מוטיבים תנ״כיים בשירת טשרניחובסקי׳ ב׳מאזנים׳, ס״ח, כרך כ״ו, גל׳ ה (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 356–358. כונס, תחת הכותרת ׳לקראת שמחות׳ בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי־בקרת (תל־אביב : יבנה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 70–74>
בן־מנחם, משה. דמויות גבורים ביצירת טשרניחובסקי. הפועל הצעיר, שנה 45, כרך כ״ג, גל׳ 50–51 (כ״ו באלול תשי״ב, 16 בספטמבר 1952), עמ׳ 14–16 <כונס, תחת הכותרת ׳גבורים בערפל׳ בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי־בקרת (תל־אביב : יבנה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 74–80>
בן־מנחם, משה. על ארבעה שירים של ש. טשרניחובסקי : שמונה־עשרה שנה לפטירתו. הפועל הצעיר, שנה 55, כרך ל״ג, גל׳ 2–3 (י״ז בתשרי תשכ״ב, 27 בספטמבר 1961), עמ׳ 24–25 <כונס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי־בקרת (תל־אביב : יבנה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 50–54>
בן־מנחם, משה. חג הפסח בשירת הזכרונות של טשרניחובסקי. הפועל הצעיר, שנה 55, כרך ל״ג, גל׳ 32–33 (י״ב בניסן תשכ״ב, 16 באפריל 1962), עמ׳ 22–24.
בן־מנחם, משה. שירת הזכרונות של שאול טשרניחובסקי. מאסף לדברי ספרות, ביקורת והגות, כרך ד (תשכ״ד), עמ׳ 433–444 <כונס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי־בקרת (תל־אביב : יבנה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 54–65>
בן־מנחם, משה. היסוד הציוני בשירת טשרניחובסקי. קטיף, כרך ד–ה (תשכ״ז), עמ׳ 123–130.
בן־מנחם, משה. מוטיבים תנ״כיים בשירת טשרניחובסקי. מאזנים, סדרה חדשה, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 355–358.
בן־נחום, דניאל. שאול טשרניחובסקי. אורלוגין, חוב׳ 9 (נובמבר 1953), עמ׳ 47–67 <פרק שני בסדרה ״קדמה ונסיגה בשירתנו הקלאסית״>
בנארי, נחום. שאול טשרניחובסקי. בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל־אביב : מדור לספריות שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל, תשי״ד), עמ׳ 91–94.
בנשלום, בנציון. שני פרחי־שירה והסוניטה. הפועל הצעיר, שנה נ״ה, גל׳ 14 (ה׳ בטבת תשכ״ב, 12 בדצמבר 1961), עמ׳ 18–19 <חזר ונדפס בספרו: ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ׳ 68–74 <דיון ביחסם של ביאליק וטשרניחובסקי הצעירים אל הסוניטה – על ״חורבות״ ו״לא רגעי שנת, טבע״ לשאול טשרניחובסקי>
בנשלום, בנציון. מוטיבים יווניים בשירת טשרניחובסקי : פרקים ראשונים. בספרו: ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ׳ 75–97 <נחתם: 1961–1965>
בנשלום, בנציון. שירת הפרידה של שאול טשרניחובסקי : ״כוכבי שמים רחוקים״. בספרו: ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ׳ 98–100 <נחתם: 1948>
בנשלום, בנציון. של ״שיר ערש״ לשאול טשרניחובסקי. בספרו: ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ׳ 101–104 <נחתם: 1957>
בנשלום, בנציון. כריתת הברית עם ההכסאמטר : על שלושה שירים של שאול טשרניחובסקי. מאזנים, סדרה חדשה, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 318–331.
בסוק, משה. לדורו ולבאים: שאול טשרניחובסקי בספרו: נופי ספרות : מסה, עיון, דיוקן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ה 1964), עמ׳ 25–30 <נחתם: חשון תש״ד>
בסוק, עידו. היֵלכו שניים יחדיו? – בן ציון כ״ץ כידיד וכמניח יסודות לביוגרפיה של שאול טשרניחובסקי. קשר: כתב־עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב׳ מס׳ 44 (חורף 2013), עמ׳ 74–79 <פורסם גם ב׳פרויקט בן־יהודה׳>
בסוק, עידו. מתוך הביוגרפיה של המשורר שאול טשרניחובסקי. כרמל : כתב־עת לשירה, גל׳ 17 (סתיו תשע״ה 2014), עמ׳ 96–102.
בסוק, עידו. ׳אאמינה גם בעתיד׳ : תהליכי התקבלותו ודחייתו של המשורר שאול טשרניחובסקי על רקע השיח הציוני בדבר ׳גלות׳ ו׳מולדת׳. בתוך: גָּלוּיוֹת ישראליות : מולדת וגלות בשיח הישראלי / עורך – עופר שיף (קריית שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע״ה 2015), עמ׳ 122–152.
בר־אל, יהודית. ׳על תל הערבה׳ : הפואטיקה של הפואמה האוטוביוגראפית של ש׳ טשרניחובסקי. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט׳ (תשמ״ו 1986), עמ׳ 125–145 <חזר ונדפס בספרה: ברכות של קטיפה : מסות ומחקרים על הספרות העברית החדשה / עורכים מתי הוס, חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ט 2009), עמ׳ 42–62>
בר־אל, יהודית. ׳על החיים החדשים׳ : ׳חזיונות ומנגינות׳ – ההתמודדות הראשונה של שאול טשרניחובסקי עם הנורמות הפואטיות של השירה העברית בת זמננו. בתוך: שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות / בעריכת בעז ערפלי (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ה 1994), עמ׳ 171–197 <חזר ונדפס בספרה: ברכות של קטיפה : מסות ומחקרים על הספרות העברית החדשה / עורכים מתי הוס, חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ט 2009), עמ׳ 131–157>
בר־יוסף, חמוטל. מתוך ״שירים לאילאיל״ של שאול טשרניחובסקי. ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, י״ז בשבט תשכ״ח, 16 בפברואר 1968, עמ׳ 16 <חזר ונדפס בספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת־ציון : צבעונים, 2006), עמ׳ 29–30>
ברוידס, אברהם. פגישות ושיחות. מאזנים, סדרה חדשה, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 364–370.
ברוידס, אברהם. במחיצת טשרניחובסקי. משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 42 (97) (כ״ג בתשרי תשל״ד, 19 באוקטובר 1973), עמ׳ 2.
ברונובסקי, יורם. טשרניחובסקי והסתירה הרומנטית. משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 42 (97) (כ״ג בתשרי תשל״ד, 19 באוקטובר 1973), עמ׳ 1 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 100–107>
ברונובסקי, יורם. תסביך טשרניחובסקי. הארץ, מוסף שבועי, ט״ז בתשרי תשנ״א, 5 באוקטובר 1990, עמ׳ 30–31 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 108–114>
ברונובסקי, יורם. שור, הגיע תור הזמיר. הארץ, תרבות וספרות, 5 באפריל 1993 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 120–122>
ברזל, הלל. ביאליק וטשרניחובסקי – עיון בהגדרתם כמשוררי הנשגב והיפה. מאסף חיים נחמן ביאליק / בעריכת הלל ברזל (רמת־גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1975), עמ׳ 247–271 <חזר ונדפס בספרו משוררים בגדולתם : מסות מחקר על משוררים עבריים (תל־אביב : הוצאת יחדיו, איגוד מוציאים לאור ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ט 1979), עמ׳ 11–43>
ברזל, הלל. ביאליק וטשרניחובסקי – מסתורין ואוטופיה. בר־אילן: ספר השנה של אוניברסיטת בר־אילן, מדעי היהדות ומדעי הרוח, כרך ט״ז–י״ז (תשל״ט 1979), עמ׳ 278–299 <חזר ונדפס בספרו משוררים בגדולתם : מסות מחקר על משוררים עבריים (תל־אביב : הוצאת יחדיו, איגוד מוציאים לאור ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ט 1979), עמ׳ 44–72>
ברזל, הלל. שאול טשרניחובסקי: כליל הסונטות כז׳אנר. בספרו משוררי בשורה (תל־אביב : יחדיו, 1983), עמ׳ 38–61.
ברזל, הלל. כליל הסונטות: הקפדה והזרה (עיון משווה ״לשמש״ ו״על הדם״ לשאול טשרניחובסקי, ״הסוניטות״, מחזור בשלושה כלילים לש. שלום) מאזנים, כרך ס״א, גל׳ 2 (1987), עמ׳ 24–28.
ברזל, הלל. חילופי משיח במשיח. בספרו: גבהות הכיסופים: שירה מתקנת עולם : עיקרי השקפה ואמונה מ״צדקיהו בבית הפקודות״ ועד ״הכול הולך״ (תל־אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל, תשנ״ג 1993), עמ׳ 63–101 <על ״חרבות בית־שן״>
בריינין, ראובן [R. M. B.] [ביקורת על ״משאת נפשי״ לטשרניחובסקי שפורסם ב״השרון״ (תרנ״ב)]. המליץ, שנה 33, גל׳ 164 (כ״א באב תרנ״ג, 3 באוגוסט 1893), עמ׳ 3 *
בריינין, ראובן. סופרים וספרים. הצופה (וארשה), כ״ג בשבט תרס״ג, 20 בדצמבר 1903, עמ׳ 137.
בריינין, ראובן. משוררי התחיה. חדשות מהארץ, שנה א׳, גל׳ כ״ט (י״ט בחשון תרע״ט, 25 באוקטובר 1918), עמ׳ 10 <הערכה על ביאליק, טשרניחובסקי, יעקב כהן וזלמן שניאור>
ברינקר, מנחם. זמן וצורה ספרותית: על השיר ׳ערבות בכות׳ מאת שאול טשרניחובסקי. בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 780–788.
ברנר, יוסף חיים [בר יוחאי]. משדה הספרות [חלק] ו. הפועל הצעיר, שנה 12, חוב׳ ט״ו–ט״ז (ט״ו בסיון תרע״ט, 13 ביוני 1919), עמ׳ 11–15 <חזר ונדפס בכל כתבי י. ח. ברנר ובקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 89–93>
ברנר, יוסף חיים. רעיון העבודה בשירי טשרניחובסקי. אחדות העבודה : קובץ (יפו : הוצאת התאחדות ציונית־סוציאלית של פועלי ארץ־ישראל ״אחדות־העבודה״, תרע״ט), עמ׳ 66–72 <חזר ונדפס ב׳דבר, מוסף לשבתות ולמועדים׳, א׳ בטבת תרצ״ו, 27 בדצמבר 1935, עמ׳ 2–5 ובכל כתבי י. ח. ברנר>.
בת־מרים, יוכבד. למות שאול טשרניחובסקי. דבר, ז׳ בחשון תש״ד, 5 בנובמבר 1943, עמ׳ 3 *
גוברין, נורית. שני מכתבים של טשרניחובסקי. מעריב, כ״ט באלול תשמ״ד, 26 בספטמבר 1984, עמ׳ 44; [חלק שני] ט׳ בתשרי תשמ״ה, 5 באוקטובר 1984, עמ׳ 32 <מתפרסם לציון יום הזכרון ה־41 לפטירתו של טשרניחובסקי. הגיב על כך יעקב צור – להלן> <חזר ונדפס בספרה קריאת הדורות, כרך ג׳ (תשס״ח 2008), עמ׳ 199–208>
גולדברג, לאה [עדה גראנט]. יומן ספרותי: כוכבי שמים רחוקים. משמר, דף לספרות, ט׳ בתשרי תש״ד, 8 באוקטובר 1943, עמ׳ 4.
גורן, נתן [נתן גרינבלאט]. שאול טשרניחובסקי : שרטוטים ליצירתו הפיוטית. התקופה, ספר שלישי (ניסן–סיון תרע״ח), עמ׳ 640–648.
גורן, נתן [נתן גרינבלאט]. ״קסמי יער״ : פרקי זכרונות. גזית, כרך ו׳, גל׳ א–ב (סא–סב) (אלול תש״ג–תשרי תש״ד, ספטמבר–אוקטובר 1943), עמ׳ 5–6 <שובץ במאמר ״שאול טשרניחובסקי״ בספרו דמויות בספרותנו : שרטוטים ורשמים (תל־אביב : טברסקי, תשי״ג 1953), עמ׳ 99–100>
גורן, נתן [נ. גרינבלאט]. משהו על האלגיה. דבר, י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943, עמ׳ 3.
גורן, נתן. שאול טשרניחובסקי : חמש שנים לפטירתו. דבר השבוע, גל׳ 42 (י״ט בתשרי תש״ט, 22 באוקטובר 1948), עמ׳ 7.
גורן, נתן. צללים על שירתו השמשית. זמנים, זמנים לספרות ולאמנות, י״ד בתשרי תשי״ד, 23 בספטמבר 1953, עמ׳ א.
גנן, משה. שאול טשרניחובסקי: שנים ראשונות – הביקורת השלילית. אגודת הסופרים העברים <מקוון>, 28 בספטמבר 2008 *
גרוס, בן־ציון. חשיבותה של הצורה באמנות השיר. מאזנים, כרך ו׳ (כ״ט), גל׳ 2 (קס״ו) (טבת תשי״ח, ינואר 1958), עמ׳ 109–112 <על חשיבות היסודות הפורמליים ביצירה באמצעות עיון בפואמה של טשרניחובסקי ״ברוך ממגנצא״>
דורון, מיכל. המשורר שאול טשרניחובסקי על ספת הגרפולוג. מאזנים, כרך פ״א, גל׳ 5–6 (סיון תשס״ח, יוני 2008), עמ׳ 22–23.
דיקמן, עמינדב. אנקראון על קוטב העברית : על שירי אנקראון בתרגום שאול טשרניחובסקי. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001–2002), עמ׳ 273–294.
האפרתי, יוסף. מה מקנה את ההרגשה האידילית. הארץ, ה׳ בשבט תשל״ב, 21 בינואר 1972, עמ׳ 17.
האפרתי, יוסף. תמורות בשירת הטבע כדגם של מעבר מתקופה לתקופה בהיסטוריה של הספרות. הספרות, חוב׳ 17 (1974), עמ׳ 50–54 <בין היתר על יצירתם של שאול טשרניחובסקי וח״נ ביאליק>
האפרתי, יוסף. הערכות ראשונות על שירי טשרניחובסקי. מאזנים, כרך ל״ז, גל׳ 5 (תשרי תשל״ד, אוקטובר 1973), עמ׳ 298–303 <חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 11–21>
האפרתי, יוסף. פנקסו של יעקב תם. הארץ, ד׳ באייר תשל״ד, 26 באפריל 1974, עמ׳ 20, 21.
האפרתי, יוסף. על תופעת אי־ההתקשרות בשירת טשרניחובסקי. בתוך: ספר היובל לשמעון הלקין : במלאות לו שבעים וחמש שנים / ערכוהו בעז שכביץ ומנחם פרי (ירושלים : ראובן מס, תשל״ה 1975), עמ׳ 547–579 <חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 255–287>
הולצמן, אבנר. שירת שאול : טשרניחובסקי בעיני ברדיצ׳בסקי. בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 789–801.
הירשפלד, אריאל. לנוכח היער – טשרניחובסקי וגתה : אנטומיה של התבגרות. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ט (תשס״ג 2003), עמ׳ 91–104.
הירשפלד, אריאל. שירת הג׳קרנדה. הארץ, מוסף הארץ, ט״ו בסיון תשס״ז, 1 ביוני 2007, עמ׳ 16 <בין היתר, על ״שירת היקרנדה״ לשאול טשרניחובסקי>
הלוי, חיים שלום. משורר הנקמה. המשקיף, י״ח בכסלו תש״ג, 27 בנובמבר 1942, עמ׳ ד.
הלקין, שמעון. תבל ואדם. בצרון, שנה ה׳, כרך ט׳, חוברת ב (50) (חשון תש״ד, נובמבר 1943), עמ׳ 100–113 <כונס בספרו דרכים וצדי דרכים בספרות, כרך ב (ירושלים : אקדמון, תש״ל 1969)] עמ׳ 18–32; חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 151–165>
הררי, יהודית. ״– עם אחי הסופרים״. הארץ, 29 באוקטובר 1943, עמ׳ 3 <על שאול טשרניחובסקי>
וויינר, חיים. שאול טשרניחובסקי : חמישים שנה לשירתו. בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר (ירושלים : קרית־ספר, תש״ך 1960), עמ׳ 144–145.
ורדי, דוד. פגישתי הראשונה עם טשרניחובסקי. דאר היום, הוספה ספרותית לשבת, כ״ד באב תרצ״ה, 23 באוגוסט 1935, עמ׳ 6 *
ז׳בוטינסקי, זאב. משורר הגעש. המשקיף, י״ח בכסלו תש״ג, 27 בנובמבר 1942, עמ׳ ג.
ז׳בוטינסקי, זאב. מה היה טשרניחובסקי לבית״ר. המשקיף, כ״א בתשרי תש״ד, 20 באוקטובר 1943, עמ׳ ג.
זהרי, מנחם. החזון בשירת טשרניחובסקי. בספרו ביכורי עט : כתבים, חלק שלישי: יוצר ויצירה בנתיב הדורות (ירושלים, תשל״ו 1976), עמ׳ 83–85.
זילברשלג, יצחק. טשרניחובסקי וספרות יון. הדואר, שנה 23, גל׳ 2 (י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943), עמ׳ 29–30.
זילברשלג, יצחק. טשרניחובסקי בתרפ״ט. הדואר, שנה 59, גל׳ כ׳ (י״א בניסן תש״ם, 28 במארס 1980), עמ׳ 313–314.
זכאי, דוד. המתרגם. דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, א׳ בטבת תרצ״ו, 27 בדצמבר 1935, עמ׳ 7 *
זכאי, דוד. קצת מדרך עבודתו : לתולדות שירו האחרון. דבר, י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943, עמ׳ 3 * <על השיר ״כוכבי שמים רחוקים״>
ז״ק, משה אליהו. המנון אל הגיא. גזית, כרך ו׳, גל׳ א–ב (סא–סב) (אלול תש״ג–תשרי תש״ד, ספטמבר–אוקטובר 1943), עמ׳ 2–3.
חבס, ברכה. טשרניחובסקי מימי ילדותי. דבר, ל׳ בסיון תרצ״ב, 4 ביולי 1932, עמ׳ 2 <חתום: ח. ב.>
חורגין, יעקב. האדם כמרכז בשירתו : פרקי מסה. גזית, כרך ו׳, גל׳ א–ב (סא–סב) (אלול תש״ג–תשרי תש״ד, ספטמבר–אוקטובר 1943), עמ׳ 3–4 <פורסם שוב, בשינויים קלים, תחת הכותרת ״האדם ביצירת טשרניחובסקי״ ב׳היום׳, י״ד בתשרי תשכ״ט, 6 באוקטובר 1968, עמ׳ 6; וכן, תחת הכותרת ״האדם בשירת טשרניחובסקי״ ב׳הדואר׳, שנה 51, גל׳ ל״ז (ז׳ בתשרי תשל״ג, 15 בספטמבר 1972, עמ׳ 657–658>
חנוך, גרשון. המחזה ״בר כוכבא״ לטשרניחובסקי. דבר, י״ט בתשרי תש״ט, 22 באוקטובר 1948, עמ׳ 3.
חקק, בלפור. הקופסה השחורה של ביאליק וטשרניחובסקי בתיווך אונגרפלד. מאזנים, כרך פ״ו, גל׳ 2 (ניסן–אייר תשע״ב, אפריל 2012), עמ׳ 28.
טלפיר, גבריאל [ג.ט.] בושם שירתו. גזית, כרך ו׳, גל׳ א–ב (סא–סב) (אלול תש״ג–תשרי תש״ד, ספטמבר–אוקטובר 1943), עמ׳ 4–5.
טמקין, משה. שאול טשרניחובסקי <לגֶמֶר תשורת־היובל>. ביתר : ירחון לשאלות החיים, המדע והספרות. כרך ב, חוב׳ יא–יב (טבת–שבט תרצ״ד, ינואר–פברואר 1934), עמ׳ 507–513.
טנאי, שלמה. ארצו של טשרניחובסקי. מאזנים, כרך ו׳, חוב׳ א (כסלו תשי״ח, דצמבר 1957), עמ׳ 52–53.
טריינין, אבנר. ״כל ציפור וציפור יש לה שירתה שלה״ – שאול טשרניחובסקי. בספרו: בין שירה למדע : עיונים בשירה העברית החדשה (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״א 2000), עמ׳ 152–164.
טרסי־גיא, אסתר. ״עיט, עיט על הריך״. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל־אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 192–194.
טרסי־גיא, אסתר. ״תעקר המשטמה״ : הצעה לשיחה. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל־אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 217–219.
יניב, שלמה. ״הימשן״: טשרניחובסקי ומאיקוב. דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ״ו 1986), עמ׳ 75–88.
יניב, שלמה. התבניות של בלדות שאול טשרניחובסקי. בספרו: הבלדה העברית : פרקים בהתפתחותה (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשמ״ו 1986), עמ׳ 101–170.
כגן, אליעזר. עיון במבטאו הישראלי של טשרניחובסקי. דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות (ירושלים : האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשכ״ט), כרך ב, עמ׳ 69–70.
כהן, ישראל. קוים לשירת טשרניחובסקי. הפועל הצעיר, שנה כ״ט, כרך ז׳, גל׳ 11 (א׳ בטבת תרצ״ו, 27 בדצמבר 1935), עמ׳ 11–12 <חזר ונדפס בספרו הַעֲרָכוֹת וּבָבוּאוֹת (תל־אביב : הוצאת מפיץ הספר, תרצ״ח), עמ׳ 112–115, בשם: בקסמי היקום>
כץ, בן־ציון. על חיי שאול טשרניחובסקי. הזמן, ינואר עד יולי 1944 <פורסם בהמשכים>
כנפי, עידית. שאול טשרניחובסקי ״בימי מלחמה״ – פרדה מן הרומנטיקה, שיר וסיפור. החינוך וסביבו: שנתון מכללת סמינר הקיבוצים, כרך כ״ט (תשס״ז 2007), עמ׳ 307–314.
כרמון, משה. שאול טשרניכובסקי – איש הריניסנס. הד המזרח, שנה שניה, כרך ב׳, גל׳ 10 (א׳ דר״ח חשון תש״ד, 29 באוקטובר 1943), עמ׳ 8–9.
לוז, צבי. על סיפור אחד לטשרניחובסקי. דבר, 16 באוקטובר 1970, ט״ז בתשרי תשל״א, עמ׳ 14 <על הסיפור ״ברפש״> <חזר ונדפס בספרו משוואות שיר : מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה (תל־אביב : עקד, תשמ״א 1981), עמ׳ 89–94.
לוז, צבי. אחדות ובעיתיות תחת השמש : עיון תמאטי בכליל הסוניטות ״לשמש״. מאזנים, כרך מ״א (תשל״ה), עמ׳ 200–213 <חזר ונדפס בספרו משוואות שיר : מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה (תל־אביב : עקד, תשמ״א 1981), עמ׳ 64–88; וכן בקובץ המאמרים לשמש : מסות על גליל־סוניטות לשאול טשרניחובסקי / מבוא ועריכה, צבי לוז (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״ו 1996), עמ׳ 109–132>
לוז, צבי. סיפור ופואימה לטשרניחובסקי : בין הסיפור ״ברפש״ לפואימה ״ברוך ממגנצה״. בספרו משוואות שיר : מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה (תל־אביב : עקד, תשמ״א 1981), עמ׳ 89–102.
לוז, צבי. על הדם : עיון תימאטי בכליל סוניטות לטשרניחובסקי. עלי־שיח, גל׳ 29–30 (תשנ״ב), עמ׳ 91–104.
לוז, צבי. מופתיו של טשרניחובסקי: סונטה ברוח המקרא ואידיליה ברוח מדרשי חז״ל. בספרו: הזרימה הדו־סטרית של העברית : בין הקנונים לשירה המתחדשת (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 55–61.
לוין, ישראל. ימי הביניים כמציאות וכמשל בשירת טשרניחובסקי. בספרו: תנים וכינור : חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה העברית הלאומית (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998), עמ׳ 125–134.
לוין, ישראל. ״חִילוּן״ התפילה־לנקם בשירת טשרניחובסקי. בספרו: תנים וכינור : חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה העברית הלאומית (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998), עמ׳ 184–191.
לחובר, פישל. שאול טשרניחובסקי : שרטוטים אחדים לצורתו הפיוטית. הצפירה, שנה 31, גל׳ 140 (י״ח בתמוז תרס״ד, 1 ביולי 1904), עמ׳ 385–387.
לחובר, פישל. ביאליק וטשרניחובסקי. הצפירה, ח׳ בטבת תרע״ב, 29 בדצמבר 1911, עמ׳ 4; י״א בטבת תרע״ב, 1 בינואר 1912, עמ׳ 1, 2 ; י״ג בטבת תרע״ב, 3 בינואר 1912, עמ׳ 1 <חזר ונדפס בספרו שירה ומחשבה : מסות ומאמרים (תל־אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 7–20, ובתוך: שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 79–88>
לחובר, פישל. טשרניחובסקי בתרגומיו (מאמר ראשון). מאזנים, כרך ד׳, חוב׳ ו׳ (כ״ד) (חשון–טבת תרצ״ו), עמ׳ 560–570 <חזר ונדפס בספרו שירה ומחשבה : מסות ומאמרים (תל־אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 21–38>
ליזרוביץ, יצחק אליעזר [י. א. לפידות]. חג השחרות : ליובלו של ש. טשרניחובסקי. התקופה, ספר שלישי (ניסן–סיון תרע״ח), עמ׳ 613–628.
ליכטנבום, יוסף. שירי הארץ שלו. זמנים, זמנים לספרות ולאמנות, י״ד בתשרי תשי״ד, 23 בספטמבר 1953, עמ׳ א, ד.
לנדאו, דב. האדם מול איתני הטבע בסונטה של שאול טשרניחובסקי. בספרו: עידונה של שאגה : פרקים ביסודות השירה הלירית (תל־אביב : פפירוס, תש״ן 1990), עמ׳ 194–201 <על השיר ״לא רגעי שנת, טבע״>
לפידוס, רינה. בסערת הנעורים – שירת שאול טשרניחובסקי הצעיר וזיקתה לשירת מ״י לרמונטוב. בספרה: בנות לבנה בזעם החמסין : הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית. כרך ראשון (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 211–232.
לשם, גיורא. אודיסה של זהב. מעריב, ספרות, י״ט בתשרי תשמ״ט, 30 בספטמבר 1988, עמ׳ 1 <על שאול טשרניחובסקי במלאת 45 שנים למותו> <חזר ונדפס בספרו מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 129–133>
לשם, גיורא. והגדת ביום ההוא : מסה. על המשמר, מוסף פסח תשמ״ט, י״ד בניסן תשמ״ט, 19 באפריל 1989, עמ׳ 28 <על שירת ישראל פנקס ושאול טשרניחובסקי> <חזר ונדפס בספרו מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ט 1991), עמ׳ 118–122>
מייטוס, אליהו. ה״אהבה״ בשירתנו הצעירה : מסה ספרותית. א. משירי ״העצמה הכבירה״. 2. טשרניחובסקי. השלח, כרך ל״ג, חוב׳ ב–ג (קצד–קצה) (אלול תרע״ז–תשרי תרע״ח, אוגוסט–ספטמבר 1917), עמ׳ 264–271.
מייטוס, אליהו. שירת טשרניחובסקי : מסה ספרותית. השלח, כרך ל״ה, חוב׳ ב (אלול תרע״ח, אוגוסט 1918), עמ׳ 171–181.
מייטוס, אליהו. שירת הנצחון : ליובל הששים של שאול טשרניחובסקי. הארץ, כ״ד בכסלו תרצ״ו, 20 בדצמבר 1935, עמ׳ 9.
מייטוס, אליהו. טשרניחובסקי בעל האידיליה. מאזנים, כרך ד׳, גל׳ ו (כד) (חשון–טבת תרצ״ו), עמ׳ 601–604.
מייטוס, אליהו. המשורר הדינאמי : שלושים למות שאול טשרניחובסקי. משמר, י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943, עמ׳ 4.
מייטוס, אליהו. ביקור אצל טשרניחובסקי. בספרו: במחיצתם של סופרים : פרקי זכרונות מימי שחרות (תל־אביב : יבנה, תשל״ח 1977), עמ׳ 90–94.
מירון, דן. קרוב ואהוב בכל ניגודיו : שמונים שנה להולדתו של שאול טשרניחובסקי. זמנים, כ״ד באב תשט״ו, 12 באוגוסט 1955, עמ׳ 4, 5; א׳ באלול תשט״ו, 19 באוגוסט 1955, עמ׳ 4, 5 (במדור לספרות ולאמנות)
מירון, דן. ביאליק וטשרניחובסקי לאור בקורתו של ב. קורצווייל. הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באדר תשכ״א, 24 בפברואר 1961, עמ׳ 10, 13.
מירון, דן. סביב ״כוכבי שמים רחוקים״. מאזנים, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 298–310 <דברים שנאמרו בעצרת בבית־טשרניחובסקי לציון יום־השנה הכ״ה לפטירתו של המשורר>
מירון, דן. בשולי שיר נוף ארץ־ישראלי. משא (מצורף ל׳למרחב׳), א׳ בכסלו תשכ״ט, 22 בנובמבר 1968, עמ׳ 2, 10. <על־פי שיחת רדיו. חזר ונדפס בשאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 183–194>
מירון, דן. ׳האדם אינו אלא...׳; על דרכי יצירת המשמעות והמבנה בשיר טרגי. בתוך: שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות / בעריכת בעז ערפלי (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ה 1994), עמ׳ 357–417 <חזר ונדפס בספרו: האדם אינו אלא ... : חולשת־הכוח, עוצמת־החולשה: עיונים בשירה (תל־אביב : זמורה־ביתן, מוציאים לאור, תשנ״ט 1999), עמ׳ 19–85>
מירון, דן. על שאול טשרניחובסקי במלאת שבעים שנים למותו.
א. שאלתו של ביאליק ״מה זאת אהבה?״ לא היתה יכולה לעלות על דעתו של טשרניחובסקי. הוא ידע אהבה מהי. הארץ, תרבות וספרות, י״ז בטבת תשע״ד, 20 בדצמבר 2013, עמ׳ 1, 4.
ב. אורות רחוקים רחוקים, אורות קרובים קרובים. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד בטבת תשע״ד, 27 בדצמבר 2013, עמ׳ 4.
מלאכי, אליעזר רפאל [א–ר]. יובל טשרניחובסקי. ניר [מדור עברי ב׳נייע ווארהייט׳], שנה א׳, גל׳ 136 (ה׳ באלול תרפ״ה, 25 באוגוסט 1925), עמ׳ 11.
מלאכי, אליעזר רפאל [א–ר]. שיחה עם שאול טשרניחובסקי. הדואר, שנה 8, גל׳ ד׳ (י׳ בכסלו תרפ״ט, 23 בנובמבר 1928), עמ׳ 58–59.
מלאכי, אליעזר רפאל [א–ר]. קבלת פנים לטשרניחובסקי בלונדון. העולם, שנה 18, גל׳ כ״א (כ״ב באייר תר״ץ, 20 במאי 1930), עמ׳ 414.
מלאכי, אליעזר רפאל. טשרניחובסקי לאור הבקורת הראשונה. הדואר, שנה 12, גל׳ י׳ (כ״ב בטבת תרצ״ג, 20 בינואר 1933), עמ׳ 147–148 <חזר ונדפס בספרו: מסות ורשימות (ניו יורק : הוצאת עגן על־יד ההסתדרות העברית באמריקה, תרצ״ז 1937), עמ׳ צו–קג>
מרחביה, חן־מלך [מ. חן]. אבי שירתנו הלאומית. המשקיף, י״ח בכסלו תש״ג, 27 בנובמבר 1942, עמ׳ ד׳ ; כ׳ בכסלו תש״ג, 29 בנובמבר 1942, עמ׳ ב.
מרתאן, אברהם. הדרישה אל המיתוס אצל טשרניחובסקי. בתוך: מגוון : מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקניים, מוגשים ליעקב קבקוב במלאות לו שבעים שנה / ערך שלמה נש (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ״ח 1988), עמ׳ 265–280.
ניימן, י. מ. ״עם אחי הסופרים״. דבר, כ״א בתשרי תש״ד, 20 באוקטובר 1943, עמ׳ 3 <עם פטירתו של שאול טשרניחובסקי>
סדן, דב [ד.ש.] כפי שעה. דבר, ל׳ בסיון תרצ״ב, 4 ביולי 1932, עמ׳ 2–3 <על מהדורת כתבי טשרניחובסקי בעשרה כרכים. חזר ונדפס בספרו בין דין לחשבון : מסות על סופרים וספרים (תל־אביב : דביר, תשכ״ג 1963), עמ׳ 14–16, בשם: פיסות נהרה>
סדן, דב [ד.ש.] בלב הערבה : שרטוטים לשירת טשרניחובסקי. דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, א׳ בטבת תרצ״ו, 27 בדצמבר 1935, עמ׳ 3, 4, 5 <חזר ונדפס בספרו אבני בוחן (תל־אביב : מחברות לספרות, תשי״א), עמ׳ 78–90; בספרו בין דין לחשבון : מסות על סופרים וספרים (תל־אביב : דביר, תשכ״ג 1963), עמ׳ 16–23; בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 142–150 ובתום ותהום : האידיליה של טשרניחובסקי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1998), עמ׳ 10–17, בשם: ״בין תוכחה לאידיליה״> <על מאמרו של סדן – מאמרו של עדי צמח ׳הלב והערבה׳ – להלן>
סדן, דב [דב שטוק]. מאותם ניצוצות הפלא. דבר, י״ד בתשרי תש״ה, 1 באוקטובר 1944, עמ׳ 3 <חזר ונדפס בספרו בין דין לחשבון : מסות על סופרים וספרים (תל־אביב : הוצאת דביר, תשכ״ג 1963), עמ׳ 23–26>
סדן, דב [דב שטוק]. עמא דדהבא. התנועה לאחדות העבודה <שבועון>, שנה ב׳, גל׳ 62 (כ׳ בתשרי תש״ו, 27 בספטמבר 1945), עמ׳ 3 <חזר ונדפס בספרו בין דין לחשבון : מסות על סופרים וספרים (תל־אביב : הוצאת דביר, תשכ״ג 1963), עמ׳ 26–28>
סדן, דב [דב שטוק]. חידת אגדה ופתרונה. דבר, י״ח בסיון תש״ז, 22 ביולי 1947, עמ׳ 5 <על האגדה ׳שלש אתונות׳ מאת שאול טשרניחובסקי>
סדן, דב. בין תפילה לחרדה : תשע שנים לפטירתו של שאול טשרניחובסקי. דבר, י״ד בתשרי תשי״ג, 3 באוקטובר 1952, עמ׳ 3 <חזר ונדפס בספרו בין דין לחשבון : מסות על סופרים וספרים (תל־אביב : דביר, תשכ״ג 1963), עמ׳ 28–34>
סדן, דב. שרשי־שירה : על שאול טשרניחובסקי. הדואר, שנה 49, גל׳ ל״ח (ט׳ בתשרי תשל״א, 9 באוקטובר 1970), עמ׳ 708 <חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל־אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 13–16, בשם: חלוקה משולשת>
סדן, דב. עם שאול טשרניחובסקי. משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 39 (197) (י״ד בתשרי תשל״ו, 19 בספטמבר 1975), עמ׳ 1 * <במלאת מאה שנה להולדתו ול״א שנים למותו; חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל־אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 16–17, בשם: ערב חג זיקנתו>
ע. מ. ולשאול אמר ... המשקיף, כ״ז בתמוז תרצ״ט, 14 ביולי 1939, עמ׳ ה׳.
עובדיהו, מרדכי. על אחינו הגדול. דבר, י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943, עמ׳ 3 * <שלושים לאבל שאול טשרניחובסקי>
עובדיהו, מרדכי. שירת העלומים והאור : שאול טשרניחובסקי. בספרו: נדבכים: עם סופרי דורי : מסות ורישומים (תל־אביב : הוצאת אל״ף, תשל״ו 1975), עמ׳ 26–30.
ערפלי, בעז. ״האדם אינו אלא...״ לשאול טשרניחובסקי: דרכים בבניינו ובקריאתו של שיר ״אמירתי״. הספרות, כרך 2, גל׳ 2 (1970), עמ׳ 355–373 <חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 208–239>
ערפלי, בעז. המבט הכפול : ״עולת רגל״ ו״עשתרתי לי, הלא תסיחי לי״ לשאול טשרניחובסקי. מאזנים, כרך ס״ח, גל׳ 4 (טבת תשנ״ד, ינואר 1994), עמ׳ 11–16.
ערפלי, בעז. ״עשתרתי לי, הלא תסיחי לי״ ואידיליות אחרות. סדן : מחקרים בספרות עברית, כרך א׳ (תשנ״ד 1994), עמ׳ 251–264 <מתוך: ״הקשרים ז׳אנריים ותת־ז׳אנריים בשירתו הלירית של שאול טשרניחובסקי״>
ערפלי, בעז. שלוש שקיעות: מראה, מחשבה ולשון בשירי טשרניחובסקי, פיכמן ולאה גולדברג. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע״ד, גל׳ 9 (2000), עמ׳ 12–16.
ערפלי, בעז. שיר הגוף הרומנטי העברי הראשון: בין ׳בערב היום׳ לח״נ ביאליק ל׳חרבות׳ מאת שאול טשרניחובסקי. בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 749–779.
ערפלי, בעז. המהפכה היהודית והמקרא : ברדיצ׳בסקי וטשרניחובסקי קוראים בתנ״ך. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ״י ברדיצ׳בסקי, י״ח ברנר, א״ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ״ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס״ח 2008), עמ׳ 31–67.
ערפלי, בעז. כי היינו בזבזנים עד מאוד : על ״ראי אדמה״ לשאול טשרניחובסקי. עתון 77, גל׳ 344 (שבט–אדר תש״ע, ינואר–פברואר 2010), עמ׳ 24–29.
פטאי, יוסף. ימי טשרניחובסקי בבודפשט : זר על קברו. העולם, כרך 33, גל׳ 16 (כ״ו בטבת תש״ה, 13 בינואר 1945), עמ׳ 163–164.
פטאי, יוסף. יסודות דתיים בשירת שאול טשרניחובסקי. מצודה, ספר ג–ד (סיון תש״ה, יוני 1945), עמ׳ 250–270.
פיכמן, יעקב. חג טשרניחובסקי : להוצאת כתביו. דבר, ל׳ בסיון תרצ״ב, 4 ביולי 1932, עמ׳ 2.
פיכמן, יעקב. שאול טשרניחובסקי (פתיחה למסה). דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, א׳ בטבת תרצ״ו, 27 בדצמבר 1935, עמ׳ 2.
פיכמן, יעקב. על טשרניחובסקי שהלך : שלשים לאבל שאול טשרניחובסקי. דבר, י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943, עמ׳ 3.
פיכמן, יעקב. הנוף בשירת טשרניחובסקי : ראשי־קוים. דבר, י״ד בתשרי תש״ה, 1 באוקטובר 1944, עמ׳ 3 <חזר ונדפס בהרחבה תחת הכותרת ״שירת הנוף של טשרניחובסקי (שבעים וחמש שנה להולדתו)״ ב׳דבר השבוע׳, גל׳ 35 (217) (י״ח באלול תש״י, 31 באוגוסט 1950), עמ׳ 8 ובספרו אמת הבנין : סופרי אודיסה (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי״א 1951), עמ׳ 384–387>
פיכמן, יעקב. בין טשרניחובסקי לדורו. דבר, י״ט בתשרי תש״ט, 22 באוקטובר 1948, עמ׳ 3.
פיכמן, יעקב. עם חלוקת פרס־טשרניחובסקי. דבר, ג׳ בחשון תש״ט, 5 בנובמבר 1948, עמ׳ 3 <במדור ׳קטעי שירה ופרוזה׳>
פיכמן, יעקב. על טשרניחובסקי : ליום הולדתו השבעים וחמשה. דבר, כ״א באב תש״י, 4 באוגוסט 1950, עמ׳ 4 <חזר ונדפס בספרו בטרם אביב : מסות (תל־אביב : הוצאת מחברות לספרות, תשי״ט 1959), עמ׳ 97–101>
פלס, שמואל. מידות בשירת טשרניחובסקי. מאזנים, כרך ו׳, חוב׳ א (כסלו תשי״ח, דצמבר 1957), עמ׳ 48–51 <חזר ונדפס ב׳מאזנים׳, כרך פ״א, גל׳ 2 (אדר א׳ תשס״ח, פברואר 2008), עמ׳ 28–30>
פנואלי, ש״י. שאול טשרניחובסקי בן הדור. דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך י״א, גל׳ י״ט (י״ב באדר תרצ״ו, 6 במארס 1936), עמ׳ 5, 6.
פנואלי, ש״י. צער העולם השרוי בלי נס :לנשמת שאול טשרניחובסקי. דבר, י״ט בתשרי תש״ט, 22 באוקטובר 1948, עמ׳ 3, 4.
פנואלי, ש״י. הנשר והרוח. דורות, שבועון לספרות ולעניני חברה, שנה ראשונה, שנה א, גל׳ ג (י״ג בתשרי תש״י, 6 באוקטובר 1949), עמ׳ 4–5 <נוסח מורחב חזר ונדפס בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל־אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 24–30>
פנואלי, ש״י. תהיה. בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל־אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 17–23.
פנואלי, ש״י. איש הבלדה. זמנים, זמנים לספרות ולאמנות, י״ד בתשרי תשי״ד, 23 בספטמבר 1953, עמ׳ א, ד.
פרידלנדר, נילי. המציאות של איש החלומות. מעריב, סופשבוע, י״ט באב תש״ם, 1 באוגוסט 1980, עמ׳ 20–21/
פרידמן, יהושע. משורר ה״יש״ : קוים מתפיסתו הפיוטית של ש. טשרניחובסקי. התקופה, ספר שלישי (ניסן–סיון תרע״ח), עמ׳ 629–639.
פרילוק, ניצה. פסח ילדות אחד של שאול טשרניחובסקי. האומה, שנה נ״ג, גל׳ 201 (אביב תשע״ו, מארס 2016), עמ׳ 95–105 <על הסיפור ״איך נשארתי בלי מצות לפסח״, כולל הסיפור עצמו שפורסם לראשונה ב׳דבר לילדים׳ בערב פסח תש״ב, 1 באפריל 1942>
פרילוק, ניצה. ריב ומדונים על חתיכת קורקבן טרֵפה : הביבר הספרותי של שאול טשרניחובסקי מתרחב בשלושה חברים חדשים. הארץ, תרבות וספרות, ג׳ באב תשפ״ג, 21 ביולי 2023, עמ׳ 4 <על שירים של המשורר שנתגלו רק לאחרונה ולא היו ידועים קודם לכן>
פרנקל־מדן, רחל. ״בעותי לילה״ מאת שאול טשרניחובסקי. בספרה: שמחות קטנות של יום חולין : האידיליה בראייה רב־תחומית / רחל פרנקל־מדן (תל־אביב :מכון מופ״ת, תשס״ג 2003), עמ׳ 23–78.
צדקה, יצחק. שאול טשרניחובסקי – הוי, ארצי! מולדתי! : השיר ומשמעותו מנקודת־ראות תחבירית. בלשנות עברית, חוב׳ 28–30 (טבת תש״ן, ינואר 1990), עמ׳ 157–164.
צוויק, יהודית. למקורותיה של אגרת החתן ב׳חתונתה של אלקה׳ של טשרניחובסקי. דפים למחקר בספרות, כרך 2 (תשמ״ה 1985), עמ׳ 237–240.
צור, יעקב. טשרניחובסקי והקצב בשירה. מעריב, ז׳ בחשון תשמ״ה, 2 בנובמבר 1984, עמ׳ 27 <תגובה למאמרה של נורית גוברין ״שני מכתבים של טשרניחובסקי״ – לעיל>
צור, ראובן. הערבה של טשרניחובסקי ועיצובה הרומנטי. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ה׳ (תשמ״ד 1984), עמ׳ 121–136.
צורן, גבריאל: הכפר הסמוך : מרחב, זמן ומשמעות ב״ברית מילה״ של טשרניחובסקי. סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ד׳ (תש״ס 2000), עמ׳ 151–180.
צורן, גבריאל: חמתו של תמוז : ״כחום היום״ ומסורת האידיליה. בתוך: הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה : למנחם ברינקר, ביובלו / עורכות – איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה סוקר־שווגר (ירושלים : כרמל, תשע״א 2011), עמ׳ 428–444.
צמח, עדי. השמש ובית־האסורים : על שלוש אידיליות של שאול טשרניחובסקי, בט״ז שנים לפטירתו. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 9, גל׳ 41 (י״ד בתשרי תש״ך, 16 באוקטובר 1959), עמ׳ א, ב <על האידיליות ״כחום היום״, ״לביבות״ ו״הכף השבורה״> <חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 174–182; נוסח מתוקן נדפס בספרו קריאה תמה : בספרות עברית בת המאה העשרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ן 1990), עמ׳ 192–205>
צמח, עדי. הלב והערבה. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 12, גל׳ 8 (י״ט באדר א׳ תשכ״ב, 23 בפברואר 1962), עמ׳ א, ב <על מאמרו של דב סדן ׳בלב הערבה׳ – לעיל> <נוסח מתוקן נדפס בספרו קריאה תמה : בספרות עברית בת המאה העשרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ן 1990), עמ׳ 181–191>
צמח, שלמה. שירת טשרניחובסקי. בספרו: שתי המזוזות : מסה וביקורת (תל־אביב : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת ׳מסדה׳ 1965), עמ׳ 50–58 <נחתם: ירושלים, 1943>
צמח, שלמה. שאול טשרניחובסקי. אורות, שנה 10, חוב׳ נ״ג (אדר א׳ תשכ״ה, פברואר 1965), עמ׳ 3–9.
קדמי, יחיאל. השניות בשירתו של ש. טשרניחובסקי. בספרו: בין שמא לוודאי : עיונים בשירה ובסיפורת עברית (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 25–34.
קורצווייל, ברוך. הרקע האידילי בשירי טשרניחובסקי. הארץ, י״ד בניסן תש״ה, 28 במארס 1945, עמ׳ 7 <חזר ונדפס בספרו ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״א 1960), עמ׳ 173–178; מהדורה שניה ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ד 1963), עמ׳ 191–196; מהדורה שלישית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ח 1967), עמ׳ 211–216; ומהדורה רביעית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ב 1971), עמ׳ 211–216>
קורצווייל, ברוך. דמות המלך שאול בשירת טשרניחובסקי. דורות, גל׳ ח׳ (י״ח בחשון תש״י, 10 בנובמבר 1949), עמ׳ 4–5; גל׳ ט׳ (כ״ה בחשון תש״י, 17 בנובמבר 1949), עמ׳ 5–6 <חזר ונדפס בספרו ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״א 1960), עמ׳ 212–225; מהדורה שניה ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ד 1963), עמ׳ 231–245; מהדורה שלישית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ח 1967), עמ׳ 251–265; ומהדורה רביעית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ב 1971), עמ׳ 251–265>
קורצווייל, ברוך. לבעית בקורת התרבות בשירת טשרניחובסקי : במלאת 75 שנה להולדת המשורר. הארץ, כ״א באב תש״י, 4 באוגוסט 1950, עמ׳ 5 <חזר ונדפס בספרו ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״א 1960), עמ׳ 249–255; מהדורה שניה ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ד 1963), עמ׳ 269–275; מהדורה שלישית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ח 1967), עמ׳ 289–295; ומהדורה רביעית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ב 1971), עמ׳ 289–295>
קורצווייל, ברוך. שרשיו הנפשיים והמטאפיסיים של היסוד האידילי. מולד, כרך ח׳, חוב׳ 45 (טבת תשי״ב, ינואר 1952), עמ׳ 160–171 <חזר ונדפס בספרו ספרותנו החדשה – המשך או מהפכה? (ירושלים ןתל־אביב : שוקן, תש״ך 1959), עמ׳ 301–328 וכן בתום ותהום : האידיליה של טשרניחובסקי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1998), עמ׳ 18–37>
קורצווייל, ברוך. חרות האדם בשירי טשרניחובסקי. כרמלית, כרך א׳ (תשי״ד 1953), עמ׳ 29–39 <חזר ונדפס בספרו ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״א 1960), עמ׳ 226–248; מהדורה שניה ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ד 1963), עמ׳ 246–268; מהדורה שלישית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ח 1967), עמ׳ 266–288; ומהדורה רביעית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ב 1971), עמ׳ 266–288>
קורצווייל, ברוך. המשותף לשירי ביאליק וטשרניחובסקי. דבר, כ״ט באלול תש״ך, 21 בספטמבר 1960, עמ׳ 18 <חזר ונדפס כמבוא בספרו ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״א 1960), עמ׳ v–xv; מהדורה שניה ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ד 1963), עמ׳ v–xv; מהדורה שלישית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ח 1967), עמ׳ v–xv; ומהדורה רביעית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ב 1971), עמ׳ v–xv>
קורצווייל, ברוך. צורה ופולחן בשירת טשרניחובסקי. דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ״ה בטבת תשכ״ד, 10 בינואר 1964, עמ׳ 6, 7 <חזר ונדפס בספרו ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם, מהדורה שלישית ואילך (ירושלים : שוקן, תשכ״ח 1967), עמ׳ 322–334; ומהדורה רביעית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ב 1971), עמ׳ 322–334>
קורצווייל, ברוך. מ׳לנכן׳ עד ׳שירים לאיאיל׳ : על שירי האהבה לטשרניחובסקי. הארץ, ט״ו בכסלו תשכ״ט, 6 בדצמבר 1968, עמ׳ 16, 19 <חזר ונדפס בספרו ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם, מהדורה רביעית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ב 1971), עמ׳ 335–349>
קינסטלר, עדה. תפיסת הטבע והיצגו בשירת דור ביאליק (ביאליק, טשרניחובסקי ופיכמן). דברי הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות, חטיבה ג׳ (1981), עמ׳ 265–268.
קלוזנר, יהודה אריה. המשורר במולדתו : שירת טשרניחובסקי בתקופת חייו האחרונה, 1931–1943. מצודה, ספר ג–ד (סיון תש״ה, יוני 1945), עמ׳ 270–285.
קלוזנר, יוסף. ספרותנו [פרק] ה. השלח, כרך ח׳, חוב׳ מו (חשון תרס״ב, אוקטובר 1901), עמ׳ 354–368 <הובא בהשמטות ניכרות תחת הכותרת ׳שאול טשרניחובסקי׳ בתוך לשון וספר : כריסטומטיה ספרותית / [בעריכת] יעקב פיכמן (ורשה : צנטרל, 1924), עמ׳ 477–479; בתוך ספרו יוצרים ובונים, כרך שלישי, ספר שני (ירושלים : דביר, תר״ץ 1929), עמ׳ 179–197 ובקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 59–68>
קלוזנר, יוסף. מה נתן לנו שאול טשרניחובסקי? (למלאת שלשים שנה ל״חזיונות ומנגינות״). מאזנים (שבועון), שנה א׳, גל׳ ל״ט (י׳ בטבת תר״ץ, 10 בינואר 1930), עמ׳ 2–6.
קלוזנר, יוסף. תפיסת העולם של שאול טשרניחובסקי (במלאת ארבעים שנה לפעולתו הפיוטית). ביתר, כרך א, חוב׳ ב (שבט תרצ״ג, פברואר 1933), עמ׳ 160–178 <חזר ונדפס בספרו משני עולמות : מסות ספרותיות (ירושלים : מסדה, תש״ד), עמ׳ 138–162 ובקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 123–141>
קלוזנר, יוסף. שאול טשרניחובסקי ושירת הגאולה : ליובל השנים של יצירתו הפיוטית, תרנ״ג – כ׳ בכסליו – תש״ג. המשקיף, י״ח בכסלו תש״ג, 27 בנובמבר 1942, עמ׳ ג, ה <המשך> *
קלוזנר, יוסף. ביירוניסמוס בשירה העברית. מלילה : קובץ מחקרים (מנצ׳סטר), כרך 1 (תש״ד 1944), עמ׳ 152–162.
קלוזנר, יוסף. מקומו של טשרניחובסקי בשירתנו החדשה : למלאת עשר שנים לפטירתו, א׳ בסוכות תש״ד–תשי״ד. הבקר, כ״א בתשרי תשי״ד, 30 בספטמבר 1953, עמ׳ 5.
קצנלסון, גדעון. ״בת הרב״ – מקורות והערכה. מאזנים, סדרה חדשה, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 343–349.
קרול, צבי. אמן התבנית (קוים). דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, א׳ בטבת תרצ״ו, 27 בדצמבר 1935, עמ׳ 6.
קרול, צבי. במחיצתו. גזית, כרך ו׳, גל׳ א–ב (סא–סב) (אלול תש״ג–תשרי תש״ד, ספטמבר–אוקטובר 1943), עמ׳ 6.
קרמר, שלום. על ההסתכלות האידילית של טשרניחובסקי. מאזנים, סדרה חדשה, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 310–317 <חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 195–207>
ר׳ בנימין [ר׳ ב.] ליובלו של טשרניחובסקי. מאזנים, שנה ראשונה, גל׳ מ׳ (י״ז בטבת תר״ץ, 17 בינואר 1930), עמ׳ 2.
רבינוביץ, יעקב. שאול טשרניחובסקי. האדמה, כרך א׳, חוב׳ א׳ (תשרי תר״פ), עמ׳ 160–169; חוב׳ ג׳ (כסלו תר״פ), עמ׳ 274–285 <חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 94–122>
רבינוביץ, יעקב. הערות. דבר, י״ד בתשרי תש״ה, 1 באוקטובר 1944, עמ׳ 3.
רבינוביץ, ישעיה. שירת המורשה הישראלית – ש. טשרניחובסקי. בספרו: הספרות במשבר הדור : מסות (ניו־יורק : אוהל, תש״ז 1947), עמ׳ 147–163 <א. שירת הנוער – ב. עם בגרות היצירה: האידיליה – ג. הגיע לגבורות>
רבינוביץ, ישעיה. שאול טשרניחובסקי : שני פרקים. מאזנים, סדרה חדשה, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 350–355 <הבאלאדות – כליל הסוניטות>
רבינוביץ, ישעיה. שאול טשרניחובסקי – האדם בעולמו : פרקים ממסה. בתוך: הגות עברית באמריקה, כרך שני / בעריכת מנחם זהרי, אריה טרטקובר, חיים אורמיאן (תל־אביב : הוצאת ברית עברית עולמית ע״י הוצאת יבנה, תשל״ג 1973), עמ׳ 235–267.

רבינוביץ, ראובן. השיבה אל המיתוס : 25 שנה למות שאול טשרניחובסקי. דבר, לספרות ולאמנות, י״ד בתשרי תשכ״ט, 6 באוקטובר 1968, עמ׳ 7, 8.
רבינוביץ, ראובן. עיוני מקרא ב״בלדות וירמיזא״. מאזנים, סדרה חדשה, כרך כ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשכ״ט, אוקטובר 1968), עמ׳ 332–342.
רגלסון, אברהם. טשרניחובסקי ולונגפילו. דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, א׳ בטבת תרצ״ו, 27 בדצמבר 1935, עמ׳ 5 <מצוי גם במיזם בן־יהודה>
רובינשטיין, בלהה. שאול טשרניחובסקי – שירים ואידיליות. בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל־יסודי (תל־אביב : עם עובד, תשס״ב 2001), חלק א, עמ׳ 131–170.
התוכן: שירי טבע: ״לא רגעי שנת״, ״טבע״, ״Nocturno״
משירי ארץ־ישראל: ״אומרים ישנה ארץ״, ״הוי, ארצי! מולדתי״, ״ראי, אדמה״.
שירי אהבה – מתוך מחזור השירים לאילאיל (״איל איל...״ ״את אינך יודעת״)
האידיליה – עולם קטן מלא אור וחום : ״לביבות״, ״כחום היום״.
רוזנצויג, אברהם. קינה על מות שאול. דבר, י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943, עמ׳ 3 * <שיר>
רזיאל, מרדכי. תחילתו של ש. טשרניחובסקי. חרות, מוסף לספרות, אמנות וחינוך, י״ד בתשרי תשי״ד, 23 בספטמבר 1953, עמ׳ ה׳, ז׳; ט״ז בתשרי תשי״ד, 25 בספטמבר 1953, עמ׳ ד׳.
ריבולוב, מנחם. המשורר אינו אלא ... : על שירתו של טשרניחובסקי. בספרו: כתבים ומגלות (ניו יורק : הוצאת עגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה, 1942), עמ׳ 107–115.
ריבולוב, מנחם. ״ראי, אדמה״ : על שירתו של טשרניחובסקי. בספרו: כתבים ומגלות (ניו יורק : הוצאת עגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה, 1942), עמ׳ 115–126.
רייזין, מאקס. שאול טשערניכאָוובקי. בספרו: גרויסע יידן וואָס איך האב געקענט : עסייען (ניו־יאָרק : ציקאָ, 1950), זז. 81–91 <ביידיש>
רימון, הלנה. צומת הזיכרונות: ״סונטות קרים״ מאת שאול טשרניחובסקי בפרספקטיבה אינטרטקסטואלית. מורשת ישראל, גל׳ 16 (כסלו תשע״ט, 2018), עמ׳ 67–85.
שאנן, אברהם. רנסאנס השירה העברית (ביאליק וטשרניחובסקי). בספרו הספרות העברית החדשה לזרמיה, כרך שלישי: הספר והחיים (תל־אביב : מסדה, תשכ״ב), פרק ט״ז, עמ׳ 134–309.
שביד, אליעזר. יסודות רעיוניים בשירת טשרניחובסקי. בספרו: הערגה למלאות ההווייה : פרקי־עיון בשירת ח. נ. ביאליק וש. טשרניחובסקי (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ח 1968), עמ׳ 85–105.
שביד, אליעזר. שירי אהבה של שאול טשרניחובסקי. בספרו: הערגה למלאות ההווייה : פרקי־עיון בשירת ח. נ. ביאליק וש. טשרניחובסקי (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ח 1968), עמ׳ 106–137.
שביד, אליעזר. בסוד העיצוב האפי. בספרו: הערגה למלאות ההווייה : פרקי־עיון בשירת ח. נ. ביאליק וש. טשרניחובסקי (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ח 1968), עמ׳ 138–167.
שביד, אליעזר. הבלדה ״אנשי חיל חבל״ ומוטיב הנאמנות הטראגית בשירת טשרניחובסקי. בספרו: הערגה למלאות ההווייה : פרקי־עיון בשירת ח. נ. ביאליק וש. טשרניחובסקי (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ח 1968), עמ׳ 168–174.
שביד, אליעזר. אדם ונופו. בספרו: הערגה למלאות ההווייה : פרקי־עיון בשירת ח. נ. ביאליק וש. טשרניחובסקי (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ח 1968), עמ׳ 175–194.
שביט, זהר ויעקב. טשרניחובסקי לנוכח פסל אפולו. הארץ, תרבות וספרות, י״ז באב תשס״ט, 7 באוגוסט 2009, עמ׳ 1, 4 <רשמי ביקור בהיידלברג, גרמניה, בה שהה שאול טשרניחובסקי במשך ארבע שנים לשם לימודי רפואה באוניברסיטה המקומית> <כונס בספרו של יעקב שביט כתוב בספרים : רשימות (ירושלים : כרמל, תשפ״ג 2023), עמ׳ 377–384>
שביט, עוזי. גלגוליו של שיר ערש : על שיר הערש הראשון של שאול טשרניחובסקי. מאזנים, כרך מ״א (תשל״ה), עמ׳ 214–221.
שהם, חיים. ״הולך ופוחת הדור״ : משמעות הזמן באידיליה ״לביבות״. מאזנים, כרך מ״א (תשל״ה), עמ׳ 192–199.
שהם, חיים. אידיליה בבית־האסורים ו״זרותו״ של משורר : מקורות אפשריים ל״כף שבורה״ מאת טשרניחובסקי. עתון 77, שנה י״ז, גל׳ 163–164 ( תשרי תשנ״ד, אוגוסט–ספטמבר 1993)
שהם, ראובן. הסיטואציה הרטורית ב׳הנאוה מדילסברג׳. בספרו: בדרך הקשה : עיונים בשירה ... (תל־אביב : פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל־אביב, תש״ן 1990), עמ׳ 135–148.
שזר, זלמן [ז. רובשוב]. הברית הגלויה והסמויה : דברי האזכרה בכינוס הנוער העובד, בחג הסוכות. דבר, י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943, עמ׳ 3 * <חזר ונדפס בספרו אור אישים : דברי מסה וזכרון על פגישות שתמו (מהדורה חדשה, מורחבת ומתוקנת) (ירושלים : הספריה הציונית, תשל״ג 1973), כרך ראשון, עמ׳ 213–216>
שטיינר, משה. שירתו הלאומית של טשרניחובסקי : מאה שנה להולדתו של המשורר. האומה, שנה י״ד, גל׳ 46 (תשל״ו), עמ׳ 184–193 <חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל־אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 67–76>
שלגי, משה. למשורר. דבר, י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943, עמ׳ 3 <שיר>
שלום, ש. שאול טשרניחובסקי, חתן בראשית. דבר, כ״א בתשרי תש״י, 14 באוקטובר 1949, עמ׳ 3.
שלום, ש. טשרניחובסקי ושירתו החדשה : דברים בחנוכת בית טשרניחובסקי. דבר, ד׳ בטבת תשי״ח, 27 בדצמבר 1957, עמ׳ 5.
שמעוני, דוד [ד. שמעונוביץ]. לשאול בלכתו ... דבר, ט״ז בתשרי תש״ד, 16 באוקטובר 1943, עמ׳ 1.
שניאור, זלמן. שאול טשרניחובסקי: קמץ פרחים על קברו הרענן. הדואר, שנה 23, גל׳ ב (י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943), עמ׳ 19–21 <פורסם גם ב׳דבר׳, כ״ז בכסלו תש״ד, 24 בדצמבר 1943, עמ׳ 3; י״ח בטבת תש״ד, 14 בינואר 1944, עמ׳ 3; ג׳ בשבט תש״ד, 28 בינואר 1944, עמ׳ 3, 4> <חזר ונדפס בספרו: ח. נ. ביאליק ובני דורו (תל־אביב : הוצאת דביר, תשי״ח 1958), עמ׳ 431–444>
שניאור, זלמן. לזכר שאול טשרניחובסקי. דבר, כ״ו בשבט תש״ה, 9 בפברואר 1945, עמ׳ 5, 6; י׳ באדר תש״ה, 23 בפברואר 1945, עמ׳ 3; י״ד בניסן תש״ה, 28 במארס 1945, עמ׳ 4 <תחת הכותרת ׳האידיליות לשאול טשרניחובסקי׳> <חזר ונדפס בספרו: ח. נ. ביאליק ובני דורו (תל־אביב : הוצאת דביר, תשי״ח 1958), עמ׳ 413–430, בשם: עמוד ספרותי שנתמוטט>
שפאן, שלמה. עיונים בריתמיקה של שירי ש. טשרניחובסקי. בספרו: מסות ומחקרים (תל־אביב : קרני, תשכ״ד 1964), עמ׳ 49–56 <הרצאה בקונגרס השני למדעי היהדות, תשי״ז. פורסם ב׳מאזנים׳, תשי״ח>
שפאן, שלמה. שאול טשרניחובסקי : בחינות והרהורים במלאות חמש־עשרה שנה למותו. בספרו: מסות ומחקרים (תל־אביב : קרני, תשכ״ד 1964), עמ׳ 57–64 <פורסם לראשונה ב׳משא׳, תשי״ט>
שפירא, זושא. עיט עיט על הריך. מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך ב׳ (תשכ״א 1961), עמ׳ 656–659.
שקד, גרשון. חמישה שירים של המלך שאול : על שיריהם של טשרניחובסקי, אלתרמן, פן, גלבע ועמיחי. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ח׳, גל׳ 20 (כ״ו באייר תשי״ח, 16 במאי 1958), עמ׳ א.
על הבלדה ״על הרי גלבוע״ לשאול טשרניחובסקי.

Abramson, Glenda. Tchernichowski – Against the tradition. In: The Great Transition : the recovery of the lost centers of Modern Hebrew Literature / edited by Glenda Abramson and Tudor Parfitt (Totowa, NJ : Rowman & Allanheld, 1985), pp. 110–114.
Abramson, Glenda. ״The first of those who return״ : Incarnations of the New Jew in modern Hebrew literature. Journal of Israeli history, vol. 30, no. 1 (March 2011), pp. 45–63. <דיון בשני פואמות של שאול טשרניחובסקי: ״לנוכח פסל אפולו״ ו״אני – לי משלי אין כלום״ על היהודי החדש>
Abramson, Glenda. Shaul Tchernichowsky : The Poeta Magus. In her: Hebrew writing of the First World War (London : Vallentine Mitchell, 2008), pp. 111–144.
Alter, Robert. The kidnapping of Bialik and Tchernichovsky. Midstream, vol. 10, no. (June 1964), pp. <also published in his After the tradition : essays on modern Jewish writing (New York : E. P. Dutton & Co., 1969), pp. 226–240>
Alter, Robert. To the Sun. in: Reading Hebrew literature : critical discussions of six modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press, 2003), pp. 92–101.
Band, Arnold J. To the Sun. in: Reading Hebrew literature : critical discussions of six modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press, 2003), pp. 81–91.
Dykman, Aminadav A. To the Sun. in: Reading Hebrew literature : critical discussions of six modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press, 2003), pp. 73–80.
Finkin, Jordan. Shooting crows with a canon : notes on the poetics of Shaul Tshernikhovski׳s early works. Prooftexts, vol. 30, no. 3 (Fall 2010), pp. 263–290.
Flantz, Richard. Tschernikhovsky: Hebrew Hellenist and Jewish humanist. Modern Hebrew literature, vol. 1, nos. 3–4 (Winter 1975), pp. 48–58.
Haephrati, Joseph. Some aspects of landscape description in Tschernikhovsky׳s poetry. Modern Hebrew literature, vol. 1, nos. 3–4 (Winter 1975), pp. 33–41.
Kabakoff, Jacob. Bialik and Tschernikhovsky: their poetic responses to Jewish persecution. Modern Hebrew literature, vol. 1, nos. 3–4 (Winter 1975), pp. 42–47.
Kahn, Sholom J. Tschernikhovsky: poet of the Hebrew Renaissance. Modern Hebrew literature, vol. 1, nos. 3–4 (Winter 1975), pp. 5–22.
Kahn, Sholom J. Saul Tscherikhovsky : poeta do renascimento Hebraico. Herança Judaica, no. 26 (1976), pp. 66–77.
Schulte, Jörg. Saul Tchernichowsky and Vladislav Khodasevich : a chapter in philological cooperation. Trumah, Bd. 21 (2011), pp. 9–27.
Schulte, Jörg. From Greek to Hebrew : Saul Tchernikhowsky and the translation of Classical Antiquity. In: Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts = Simon Dubnow Institute Yearbook, Band 12 (2013), pp. 15–36.
Silberschlag, Eisig. Two giants at the centenary: Tschernikhovsky and Jung. Modern Hebrew literature, vol. 1, nos. 3–4 (Winter 1975), pp. 23–25.
Sokoloff, Naomi B. Hopkins׳ ״Windhover״ and Tchernichovsky׳s ״Eagle! Eagle!. Prooftexts, vol. 3, no. 2 (May 1983), pp. 189–203.
Yudkin, Leon I. The idea of beauty in Tschernikhovsky׳s poetry. Modern Hebrew literature, vol. 1, nos. 3–4 (Winter 1975), pp. 26–32.

על ״חזיונות ומנגינות״

בריינין, ראובן. מכתב אל המו״ל. בתוך ספרו של ש׳ טשרניחובסקי חזיונות ומנגינות, [ספר א׳] (ווארשה : תושיה, תרנ״ט 1898), עמ׳ i–iv <חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 22–26>
האפרתי, יוסף. הערכות ראשונות על שירי טשרניחובסקי. מאזנים, כרך ל״ז, גל׳ 5 (תשרי תשל״ד, אוקטובר 1973), עמ׳ 298–303 <חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 11–21>
פפירנא, אברהם יעקב. אגרת בקרת. ספר השנה, שנה ראשונה / בעריכת נחום סוקולוב (ווארשא : דפוס נ. סוקולוב, תר״ס 1900), עמ׳ 254–262 <חזר ונדפס בספרו כל הכתבים / ערך לדפוס והוסיף אחרית דבר – ישראל זמורה (תל־אביב : מחברות לספרות, תשי״ב), עמ׳ 223–235 ובקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 31–39>
פפירנא, אברהם יעקב. שירה חדשה. ספר השנה, שנה שלישית / בעריכת נחום סוקולוב (ווארשא : דפוס נ. סוקולוב, תרס״ב 1901), עמ׳ 246–263 <על ׳חזיונות ומנגינות׳, ספר שני (ווארשא, תרס״א)> <חזר ונדפס בספרו כל הכתבים / ערך לדפוס והוסיף אחרית דבר – ישראל זמורה (תל־אביב : מחברות לספרות, תשי״ב), עמ׳ 236–265>
קלוזנר, יוסף. משורר בחסד עליון. האשכול, כרך שלישי (תר״ס 1900), עמ׳ 244–259 <חזר ונדפס בספרו יוצרים ובונים : מאמרי ביקורת (ירושלים : דביר, תר״ץ 1929), כרך שלישי, ספר שני, עמ׳ 156–178 ובקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 40–58>
קלוזנר, יוסף. ספרותנו [פרק] ה. השלוח, כרך ח׳, חוב׳ מ״ו (חשון תרס״ב, אוקטובר 1901), עמ׳ 354–368 <חזר ונדפס בספרו יוצרים ובונים : מאמרי ביקורת (ירושלים : דביר, תר״ץ 1929), כרך שלישי, ספר שני, עמ׳ 179–197 ובקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 59–78>
רבניצקי, יהושע חנא [ב. ק.] חזיונות ומנגינות. השלח, כרך ו׳, חוב׳ ל״א–ל״ו (תמוז תרנ״ט–טבת תר״ס, יולי–דצמבר 1899), עמ׳ 259–261 <במדור ׳ספרים חדשים׳> <חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 27–30>

על ״כחום היום״

אבינור, גיטה. גורליות וטראגיות באידיליות טשרניחובסקי. על המשמר, כ״ג באייר תש״ך, 20 במאי 1960, עמ׳ 5, 6 <חזר ונדפס בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל״ה 1975), עמ׳ 58–62>
אלדד, ישראל [י. אחידוב]. על אידיליה אחת של טשרניחובסקי (ליום העשור למותו). סֻלָּם, שנה ה׳, גל׳ ז׳ (נ״ה) (חשון תשי״ד), עמ׳ 15–16.
בר־יוסף, חמוטל. היחסיות של הרוע החברתי באידיליה ״כחום היום״ של טשרניחובסקי. דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ״ו 1986), עמ׳ 89–96 <חזר ונדפס בספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת־ציון : צבעונים, 2006), עמ׳ 31–37, בשם: ״כחום היום״ של שאול טשרניחובסקי>
הולצמן, אבנר. שבע פנים ב״כחום היום״ : לפרשנות האידיליה של טשרניחובסקי. צפון: קובץ ספרותי, כרך ה׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 73–83.
סדן, דב. סמוכין (לזכר שאול טשרניחובסקי). דבר, כ״א בתשרי תש״י, 14 באוקטובר 1949, עמ׳ 3 <למקורות האידיליה ׳כחום היום׳>
פיכמן, יעקב. אנשים תחת שמש : מפרקי טשרניחובסקי. על המשמר, י״ד בתשרי תש״ט, 17 באוקטובר 1948, עמ׳ 4 <שולב בפרק ׳האידיליה׳ בספרו אמת הבנין : סופרי אודסה (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי״א 1951), עמ׳ 396–400>
פיכמן, יעקב. עם חלוקת פרס־טשרניחובסקי. דבר, ג׳ בחשון תש״ט, 5 בנובמבר 1948, עמ׳ 3 <במדור ׳קטעי שירה ופרוזה׳>
קדמי, יחיאל. הז׳אנר האידילי – ״כחום היום״. בספרו: בין שמא לוודאי : עיונים בשירה ובסיפורת עברית (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 44–49.
רובינשטיין, בלהה. שאול טשרניחובסקי – שירים ואידיליות. בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל־יסודי (תל־אביב : עם עובד, תשס״ב 2001), חלק א, עמ׳ 131–170.
שמיר, זיוה. ללא תכלית וללא תועלת : האידיליה ״כחום היום״ של טשרניחובסקי והשפעתה על ביאליק. עתון 77, גל׳ 91–92 (אב–אלול תשמ״ז, אוגוסט–ספטמבר 1987), עמ׳ 32–34.

על כליל הסונטות ״לשמש״

לשמש : מסות על כליל־סוניטות לשאול טשרניחובסקי / מבוא ועריכה, צבי לוז (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״ו 1996)
התוכן:
- צבי לוז: – הקדמה למבחר (עמ׳ 7–12)
- יוסף קלוזנר: – שמש הספרות העברית : לרגלי ״כליל־הסוניטות״ של טשרניחובסקי (עמ׳ 13–27)
- יוסף ליכטנבום: – שירי זהב (עמ׳ 29–35)
- ישעיה רבינוביץ: – מולדת ומורשה (עמ׳ 37–39)
- אברהם רגלסון: – הכליל ׳לשמש׳ (עמ׳ 41–48)
- ברוך קורצווייל: – כלילי הסוניטות (49–53)
- צבי בלומברג: – כלילי הסוניטות בשירת טשרניחובסקי (עמ׳ 55–65)
- דב לנדאו: – בין שמש השמד לריח אדמת־בול : הערות פרשניות לכליל־הסוניטות ׳לשמש׳ (עמ׳ 67–107)
- צבי לוז: – אחדות ובעייתיות תחת השמש : עיון תמאטי בכליל הסוניטות ׳לשמש׳ לטשרניחובסקי (עמ׳ 109–132)
- הלל ברזל: – כליל־הסוניטות ׳לשמש׳ כסוגה (עמ׳ 133–156)
- אברהם שאנן: – ויזיה פיוטית של מיתוס ומציאות (עמ׳ 157–187)
- ראובן שהם: – הסיטואציה הרטורית ב׳לשמש׳ (עמ׳ 189–216)
- בעז ערפלי : – תום וידיעה בכליל־הסוניטות ׳לשמש׳ (עמ׳ 217–278)
- שאול טשרניחובסקי: – ׳לשמש׳ כליל־סוניטות (עמ׳ 279–291)
- ביבליוגרפיה נבחרת (עמ׳ 293–294)
ליכטנבום, יוסף. על כליל־הסוניטות ״לשמש״. בתוך: אנך : במה לספרות מחשבה ואמנות, כרך א׳ (ניסן תשי״ד), עמ׳ 142–147.
שהם, ראובן. למכור ׳שמש׳ צבלי להישרף : הסיטואציה הרטורית ב׳לשמש׳.. בספרו: בדרך הקשה : עיונים בשירה ... (תל־אביב : פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל־אביב, תש״ן 1990), עמ׳ 149–178.

על הפואימה ״עמק דדהבא״

אבנרי, שרגא. ״עמק דדהבא״ – שתי פנים להומאניות. משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 39 (197) (י״ד בתשרי תשל״ו, 19 בספטמבר 1975), עמ׳ 1 * <חזר ונדפס בספרו שלושה שערים : מאמרים בביקורת שירתנו (תל־אביב : מפעל סופרי חיפה בשיתוף עירית חיפה על־ידי הוצאת ספרים עקד, תשל״ח 1978), עמ׳ 54–59>
אלטר, אורי. ספרות על תקופה וספרות על ספרות : הרמן ברוך, ולאדימיר נאבוקוב, שאול טשרניחובסקי. הספרות, כרך ג׳, חוב׳ 2 (נובמבר 1971), עמ׳ 187–195.
בן־גריון, עמנואל. שירת הזהב. מאזנים, כרך י״ט, גל׳ א׳ (תשרי תש״ה), עמ׳ 8–10 <נוסח מקוצר נדפס ב׳לקורא הצעיר׳, שנה שלישית, גל׳ 9–10 (תמוז–אב תשי״ג, יולי–אוגוסט 1953), עמ׳ 14>
בן־שמאי, מאיר הלל. כנסת [פרק] ב. פרקי פיוט. גליונות, כרך י״ב, חוב׳ ח׳ (ס״ח) (תמוז תש״א), עמ׳ 91–95 <סקירה>
בנשלום, בנציון. על שתי הסעיפים. גזית, כרך ד׳, חוב׳ ז׳–י״ב (מ״ג–מ״ח) (שבט–תמוז תש״ב, ינואר–יוני 1942), עמ׳ 151–152.
גורן, נתן. כנסת [פרק] ב. בספרות היפה. מאזנים, כרך י״ב, חוב׳ 5–6 (ניסן–אייר תש״א), עמ׳ 372–373 <סקירה>
געש, יהודה. שבעת השערים אשר ל״עמק דדהבא״ של שאול טשרניחובסקי. הארץ, ט״ז בתשרי תשכ״ד, 4 באוקטובר 1963, עמ׳ 10, 13.
הדומי, לאה. ה׳כוורת׳ כמוקד אלגורי ב״עמא דדהבא״. ביקורת ופרשנות, חוב׳ 23 (תשמ״ח 1987), עמ׳ 117–131.
וליקובסקי, שולמית. ״כוכבי שמים רחוקים״. ניב, כרך ח׳, גל׳ א׳ (תשרי–חשון תש״ו), עמ׳ 23–25.
יונאי, חביבה. שלבים בהיווצרותה של ״עמק דדהבא״ לשאול טשרניחובסקי והשפעתם על מבנה הפואמה. הספרות, חוב׳ 23 (אוקטובר 1976), עמ׳ 76–87.
מירון, דן. ביאליק וטשרניחובסקי לאור בקורתו של ב. קורצווייל. הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באדר תשכ״א, 24 בפברואר 1961, עמ׳ 10, 13.
סדן, דב. עמא דדהבא. התנועה לאחדות העבודה, שנה ב׳, גל׳ 62 (כ׳ בתשרי תש״ו, 27 בספטמבר 1945), עמ׳ 3 <חזר ונדפס בספרו בין דין לחשבון : מסות על סופרים וספרים (תל־אביב : דביר, תשכ״ג 1963), עמ׳ 26–28 ובספרו אבני שעשוע, כרך ראשון: לשון סופר וספר (תל־אביב : עקד, תשמ״ג 1983), עמ׳ 26–34, בשם: ״שחוקו של משורר״>
סדן, דב. תב של משורר : ל׳עמק דדהבא׳ של ש. טשרניחובסקי. דבר, י״ד בתשרי תש״ז, 9 באוקטובר 1946, עמ׳ 3 * <חזר ונדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יוסף האפרתי (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 166–173>
פנואלי, ש״י. איש השמש הצעירה. על המשמר, כ״ה בתשרי תשכ״ט, 9 באוקטובר 1958, עמ׳ 5 <חזר ונדפס בתוך המאמר ״משורר המלים הצעירות״ בספרו ספרות כפשוטה (תל־אביב : אגודת הסופרים ליד דביר, תשכ״ג), עמ׳ 144–149>
קדמי, יחיאל. ״עמא דדהבא״ לשאול טשרניחובסקי כבעיה אמנותית. עלי־שיח, חוב׳ 21 –22 (תשמ״ד 1984), עמ׳ 125–152.
קורצווייל, ברוך. על שני מוטיבים ראשיים ב״עמא דדהבא״ לטשרניחובסקי (עשר שנים למותו). לוח הארץ, לשנת תשי״ד 1953–1954 (1953), עמ׳ 141–160 <חזר ונדפס בספרו ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים : שוקן, תשכ״א 1960), עמ׳ 256–280; מהדורה שניה ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ד 1963), עמ׳ 276–301; מהדורה שלישית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ח 1967), עמ׳ 296–321; ומהדורה רביעית ומורחבת (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, תשל״ב 1971), עמ׳ 296–321>
שאנן, אברהם. רנסאנס השירה העברית (ביאליק וטשרניחובסקי). בספרו הספרות העברית החדשה לזרמיה, כרך שלישי: הספר והחיים (תל־אביב : מסדה, תשכ״ב), פרק ט״ז, עמ׳ 134–309.
שנהר, יצחק. שירה דדהבא (תמצית הרצאה על ספרו של טשרניחובסקי ״כוכבי שמים רחוקים״). הגלגל, כרך א׳, גל׳ 23 (ג׳ בסיון תש״ד, 22 במאי 1944), עמ׳ 23.

על ״ברוך ממגנצא״

אבינור, גיטה. ״ברוך ממגנצה״ ו״בעיר ההריגה״. משא (מצורף ל׳למרחב׳), י״ט בתשרי תשי״ט, 3 באוקטובר 1958), עמ׳ א–ב <חזר ונדפס בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל״ה 1975), עמ׳ 63–66>
אחימאיר, אב״א. ברוך ממגנצה והנער חנא בן אליקום. המשקיף, י״ט בתשרי תש״ה, 6 באוקטובר 1944, עמ׳ ג.
אידלברג, שלמה. היסוד ההיסטורי בשירת טשרניחובסקי : עשרים שנה למות המשורר. הדאר, שנה 42, גל׳ י׳ (ח׳ בטבת תשכ״ג, 4 בינואר 1963), עמ׳ 162–163.
באנד, אברהם. טשרניחובסקי הציוני? : ברוך ממגנצא לנוכח פסל אפולו. הדאר, שנה 77, גל׳ י״ב (כ״ח בניסן תשנ״ח, 24 באפריל 1998), עמ׳ 14–17 <נוסח מורחב נדפס בספרו שאלות נכבדות (אור יהודה : דביר : מכון הקשרים, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 2007), עמ׳ 195–206>
באנד, אברהם. טריפטיכון של מסעות הצלב בספרות העברית החדשה. בספרו: שאלות נכבדות (אור יהודה : דביר : מכון הקשרים, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 2007), עמ׳ 101–114 <על ״המאכלת״ לאברהם שלום פרידברג, ״ברוך ממגנצא״ לשאול טשרניחובסקי ו״עד מוות״ מאת עמוס עוז>
בהט, יעקב. עיון ב״ברוך ממגנצא״ וב״הרוגי טירמוניא״. בתוך: מאסף לדברי ספרות הגות ובקרת, כרך ד׳ (תשכ״ד), עמ׳ 411–432 <נוסח מקוצר נדפס בקובץ שאול טשרניחובסקי – מדריך למורה / בעריכת י׳ שקד (ירושלים : משרד החינוך והתרבות, אייר תשכ״ט), עמ׳ 20–31>
בוסאק, מאיר. למקורות ״ברוך ממגנצה״. מאזנים, כרך י״ז, גל׳ 6 (חשון תשכ״ד, נובמבר 1963), עמ׳ 442–444.
בן־יוסף, יצחק. קידוש השם ונקמה בשירת טשרניחובסקי. החינוך, כרך מ״ב, חוב׳ א׳ (תשרי תש״ל, ספטמבר 1969), עמ׳ 53–60.
גרודזינסקי, יהושע ליב. הנקמה מנקודת השקפה מוסרית. הפועל הצעיר, שנה 42, כרך ב׳, גל׳ 13 (ג׳ בטבת תש״ט, 4 בינואר 1949), עמ׳ 14–15.
גרוס, בן־ציון. חשיבותה של הצורה באמנות השיר. מאזנים, כרך ו׳ (כ״ט), גל׳ 2 (קס״ו) (טבת תשי״ח, ינואר 1958), עמ׳ 109–112.
כנעני, יעקב. מקורות לפואימה ״ברוך ממגנצא״. פרקים לדברי ספרות, חנוך וחברה, חוב׳ י״ז (שבט תש״ך), עמ׳ 269.
לוינזון־לביא, משה זאב. שנים יוצרים ואחד נושא. ספר השנה ליהודי אמריקה, כרך 7 (תש״ה 1944), עמ׳ 384–398.
ע. מ. ולשאול אמר ... המשקיף, כ״ז בתמוז תרצ״ט, 14 ביולי 1939, עמ׳ ה׳.
עקביהו, יצחק. על חליפות המשקל ב״ברוך ממגנצה״ – שאול טשרניחובסקי. מאזנים, כרך ס״ד, גל׳ 9–10 (אייר–סיון תש״ן, מאי–יוני 1990), עמ׳ 96–99.
פרידמן, דוד אריה. למשפחת השילוקים (חקר אופי אנושי). התקופה, ספר שני (ניסן–סיון תרע״ח), עמ׳ 610–660 <על טשרניחובסקי בעמ׳ 640–647>
קדמי, יחיאל. היסוד הרומאנטי ב״ברוך ממגנצה״. על המשמר, י״ז באב תשל״ה, 25 ביולי 1975, עמ׳ 6, 7 <חזר ונדפס בספרו: בין שמא לוודאי : עיונים בשירה ובסיפורת עברית (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 35–43>
קלוזנר, יוסף. ביירוניסמוס בשירה העברית. מלילה : קובץ מחקרים (מנצ׳סטר), כרך 1 (תש״ד 1944), עמ׳ 152–162.
קלוזנר, יוסף. מקומו של טשרניחובסקי בשירתנו החדשה : למלאת עשר שנים לפטירתו, א׳ בסוכות תש״ד–תשי״ד. הבקר, כ״א בתשרי תשי״ד, 30 בספטמבר 1953, עמ׳ 5.
שאנן, אברהם. רנסאנס השירה העברית (ביאליק וטשרניחובסקי). בספרו הספרות העברית החדשה לזרמיה, כרך שלישי: הספר והחיים (תל־אביב : מסדה, תשכ״ב), פרק ט״ז, עמ׳ 134–309.
שטיינמן, אליעזר. ברוך ממגנצה בימינו. דבר, י״ח בכסלו תש״ג, 27 בנובמבר 1942, עמ׳ 3.
שייניס, יעקב. ״ברוך ממגנצה״. השילוח, כרך ל״ה, חוב׳ ב׳ (כ״ו) (אלול תרע״ח, אוגוסט 1918), עמ׳ 199–202.

על ״כתבי שאול טשרניחובסקי בעשרה כרכים״ בהוצאת ועד היובל

קרול, צבי [צ.ק.]. תשורת עם למשורר. גזית, שנה ראשונה, חוב׳ ד (אייר תרצ״ב, מאי 1932), עמ׳ 24.

על ״כל כתבי שאול טשרניחובסקי״

ברונובסקי, יורם. התשוקה של האפוס. הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בכסלו תשנ״ג, 18 בדצמבר 1992, עמ׳ ב 9 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 115–119> <ביקורת על הכרך החמישי של ״כתבי שאול טשרניחובסקי״, ״האפוסים״>
דיקמן, עמינדב. משורר גדול, מתרגם גאון. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 328 (כ״ה בסיוון תשנ״ט, 9 ביוני 1999), עמ׳ 28.

על ״שאול טשרניחובסקי – מבחר שירים״ ערך בועז ערפלי (2015)

לאור, יצחק. לנוכח פסל טשרניחובסקי. הארץ, תרבות וספרות, ז׳ בניסן תשע״ה, 27 במארס 2015, עמ׳ 2.

על ״משא מלחמת איגור״

זולוטרבסקי [אופיר], לאה. “משא מלחמת איגור”. מאזנים, כרך י״א, חוב׳ א–ב (נ״ז–נ״ח) (אייר–סיון ת״ש), עמ׳ 134–139.

על ״שירת היאותה״ מאת ה. ו. לונגפלו

זילברשלג, יצחק. טשרניחובסקי וספרות יון. הדואר, שנה 23, גל׳ 2 (י״ד בחשון תש״ד, 12 בנובמבר 1943), עמ׳ 29–30.
לחובר, פישל [ל–ר.] שירת היאותה. נתיבות : בימה חפשית לעניני החיים והספרות. ספר ראשון (ורשה–ברלין : אחיספר, תרע״ג 1913), עמ׳ 325.
לחובר, פישל. טשרניחובסקי בתרגומיו (מאמר ראשון). מאזנים, כרך ד׳, חוב׳ ו׳ (כ״ד) (חשון–טבת תרצ״ו), עמ׳ 560–570 <חזר ונדפס בספרו שירה ומחשבה : מסות ומאמרים (תל־אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 21–38>
מרגשיש, ש. שירת היאוותה. התורן, שנה ראשונה, חוב׳ ג׳ (אב תרע״ג, אוגוסט 1913), עמ׳ 135–137 <במדור בקרת, ב.>

על ״איליאדה״ להומרוס

ברוס, פרדריק פ. על תרגום איליאס (קטע־פרק). מצודה, ספר ג–ד (סיון תש״ה, יוני 1945), עמ׳ 285–287.
גורן, נתן [נתן גרינבלאט]. לתרגום ״איליאס״. דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, א׳ בטבת תרצ״ו, 27 בדצמבר 1935, עמ׳ 7.

על ״איליאדה״ ו״אודיסאה״ להומרוס

ברונובסקי, יורם. איאוס ורודת־האצבעות. הארץ, י״ט באב תשמ״ז, 14 באוגוסט 1987, עמ׳ ב 6.
שפאן, שלמה. האפוס ההומרי ותרגומו העברי. בספרו: מסות ומחקרים (תל־אביב : קרני, תשכ״ד 1964), עמ׳ 11–19 <פורסם לראשונה ב׳הארץ׳, תרבות וספרות, ספטמבר 1962>

על ״ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע״ מאת א״מ מזיא

איזקסון, מירון ח. ערך טשרניחובסקי, הקדים דברים ביאליק, חידש ד״ר מזיא. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ט בטבת תש״ן, 26 בינואר 1990, עמ׳ 23.
ב. מ. אוצר בלום. הארץ, י״ט באייר תרצ״ד, 4 במאי 1934, עמ׳
פרידמן, דוד אריה. על ספרים. הארץ, ד׳ בסיון תרצ״ד, 18 במאי 1934, עמ׳ 7.