שלמה זלמן אריאל (ליבוביץ) נולד בזלובין, רוסיה הלבנה (בלארוס) בשנת תרנ״ה (1895) לאביו, הרב נתן שניאור (או שניאור חיים) ליבוביץ ואשתו סטרנה פרידה. שלמה זלמן למד בצעירותו ב״חדר״ ובישיבת לוּבַּאביץ׳ ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית. לאחר שנות הוראה אחדות בפולין, עלה ארצה ב-1926 והשתקע בתל אביב, בה היה מורה ומנהל בית ספר עממי. אריאל ערך מקראות וספרי לימוד, ביניהם ששת כרכי ״מקראות״ (עם לוין קיפניס), שנפוצו מאד. כן הוציא פירוש עממי של התנ״ך והמשנה. בארבעים שנות יצירתו בארץ הוציא אריאל מאות חוברות, קבצים וספרי אגדות וסיפורים, ברובם מתורגמים ומעובדים (בחתימת ז. בהרב, או ז. אריאל). הוא העדיף תמיד את הסיפור הקצר, הטומן בחובו ערכים, וכתב אותו מחדש בשפה שיש בה דיוק סגנוני ונוי לשוני. שלמה זלמן אריאל נפטר בתל אביב בי״ז באב תש״ל, 19 באוגוסט 1970.
[מקורות: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה]

• מינרלוגיה : לבתי ספר עממיים ותיכוניים (ורשה : אחיאסף, תרפ״ב 1922) <מאת ז. ליבוביטש, ״מורה לידיעות הטבע בגימנסיה העברית בקובל״. מהדורה שניה יצאה לאור בתרפ״ד 1924>
• אוצר משלים / לקט ז. בהרב (תל אביב : הוצאת יזרעאל, תשי״ב 1952) <ציורים – בינה גבירץ>

• גֹרֶן : שִׁירִים נִבְחָרִים לְיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל / שׁ. טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי  (תל אביב : הוצאת א. י. שטיבל, [תרצ״ו 1935]) <״לְיוֹבֵל הַשִׁשִּׁים שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר״. הלקוט וההשמטות נעשו בידי ז. אריאל ; בעריכת המשורר>  – תוכן העניינים