אדיר כהן, סופר, חוקר ועורך, נולד בראשון לציון בא׳ בסיון תרצ״ז, 11 במאי 1937 לאביו, אמציה ברוך כהן, איש חינוך, ממקימי הגימנסיה ׳בנימינה׳, אחת הגימנסיות הראשונות בארץ ישראל. ולאמו, פרידה כהן, אחותו של המשורר הלל בבלי, שפעל בארצות הברית. ספרו הראשון, ״חילות ישראל ומלחמותיהם בעבר ובהווה״ (י׳ שמעוני, 1957), ראה אור לפני יום הולדתו העשרים וזכה בפרס משרד הביטחון. בגיל זה כבר כתב רשימות ביקורת במוסף הספרות של עיתון ״הבוקר״ בעריכת ברוך קרוא, ואחר כך גם ב״דבר״ וב״הארץ״. שירת בצבא כעורך בהוצאת מערכות. בעל תואר ראשון ושני בספרות, בחינוך ובפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ניו יורק בספרות ובפסיכולוגיה (נושא עבודת הדוקטור: ״ניתוח פסיכולוגי וספרותי של יצירת יוסף חיים ברנר״). היה מרצה במוסדות אקדמיים שונים בארץ ובחוץ לארץ. פעילותו האקדמית העיקרית היתה באוניברסיטת חיפה, שבה היה מרצה בחוג לחינוך, עמד בראשו ובראש בית הספר לחינוך והקים בה את המרכז לספרות ילדים. ייסד שם את לימודי הביבליותרפיה. ערך את כתב העת ״עיונים בחינוך״ והקים את כתב העת ״מעגלי קריאה״ לעיון בספרות ילדים ואת כתב העת ״נפש״ לפסיכולוגיה ולטיפול.
    הוציא לאור ספרי מחקר בחינוך, ובהם על מרטין בובר (1976) ויאנוש קורצ'אק (1988). כתב ספרי עיון בנושאי ביבליותרפיה (1991), הומורתרפיה (1994), דמיון, פנטזיה וחלימה בהקיץ (1996) ועוד. ערך כמה אנתולוגיות: ״ספר הציטטות הגדול״ (1996) ו״ספר ההומור היהודי הגדול״ (2004).
    פירסם שמונה רומנים, ובהם: ״מכתב לכתובת אבודה״ (1979), רומן פסיכולוגי על רקע הכרך הניו-יורקי המתנכר, על אהבתם המיוסרת של גיבורים בודדים הרדופים זיכרונות של מוות וסיוטי טירוף, כאב, זרות וכמיהה לקשר אנושי; ״קווים מקבילים וסכין״ (1980), סיפורה של מושבת ביל״ויים שהפכה לעיר קשוחה וסיפורם של שני אחים שדרכיהם נפרדו והם שרויים בחיפוש מתמיד אחר ילדותם האבודה על רקע שינויים אורבניים, אהבות המהוות מקלט וחלומות שסכין הפיכחון נעוץ בהם; ״רומן קרוע״ (2004), חיים משולבים של אורי היוצר, דיתי שביתה נהרס והיא נאחזת בבדל חלום, אלתר הצופה במציאות מתוך ריחוק של חוכמת זקנים, מירי משוררת המדבר ונוני הקטן הנאסף אל אגדת ילדות.
    בתחום העיון והמחקר הספרותי כתב את ״יצירתו הספרותית של יוסף חיים ברנר״ (1972), שבו מוצגת הארה פנוראמית על כלל יצירתו של ברנר, תוך שימת דגש על ניתוחה הפסיכולוגי, על בחינתם של ההיבטים החברתיים והלאומיים, על הצגת הבעיות האמנותיות, המרקם הפנימי של הסיפורים וחוקיותם הספרותית. בנוסף, חיבר את ״מילים על פי תהום: שירהתראפיה הלכה למעשה״ (1996), ניתוח פסיכולוגי מקיף הכולל בחינה של אפשרויות הדו־שיח בין היצירה השירית לקורא וטיפוח ההאזנה העמוקה לשיר, שהיא בה בעת גם האזנה פנימית ל״אני״ הנפתח לעצמו. בספר מובאים עשרות ניתוחים פסיכולוגיים וטיפוליים של שירה עברית בת זמננו. כמו כן חיבר את ״פנים מכוערות במראה״ (1985), העוסק בסטריאוטיפים של ערבים בספרות הילדים העברית.
    זכה בפרסים רבים, ובהם: פרס המייסדים של אוניברסיטת ניו יורק (1972), פרס העיר ברמן, גרמניה, לספרות (1972), פרס לוי־גורפינקל לספרות מטעם ההסתדרות הכללית (1973), פרס למדן לספרות ילדים ונוער (1974) ופרס לוין קיפניס לחקר ספרות ילדים (1985). ספרו האחרון עד כה הוא הספר מכתבי אהבה: יצר, יוצר ויצירה (2016).

אדיר כהן בספריה הלאומית

נכתב על־ידי אביב עקרוני עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, גרנות, לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית

ספריו:

• חילות ישראל ומלחמותיהם בעבר ובהווה (תל אביב : הוצאת יוסף שמעוני, תשי״ח) <עריכה – ליב חזן>
• אנציקלופדיה למימרות ישראל ואומות העולם (תל אביב : הוצאת יוסף שמעוני, תשי״ח-תש״ך) <שלושה כרכים>
• מעולם הספרות העברית והכללית (תל אביב : א. זלקוביץ, תש״ך 1959)
• ורד וחנית : מבחר אגדות אירופה (תל אביב : י' שמעוני, תש"ך)
• מקטרת השלום : מבחר אגדות אמריקה (תל אביב : י' שמעוני, תש"ך)
• הנשר הגדול (תל אביב : י' שמעוני, תש"ך)
• מעולם האמנות (תל אביב : א' זלקוביץ, תשכ"א)
• פסטאלוצי האיש ודרכו בחינוך (ירושלים : המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשכ"ג)
• סופרים עבריים בני זמננו : משוררים, מספרים, מחזאים, מסאים ומבקרים (תל אביב : מ' מזרחי, תשכ"ד 1963)
• מרדכי זאב פייארברג : הסופר ויצירתו (תל אביב : הוצאת ספרים א. זלקוביץ, תשכ״ח 1967)
  תוכן העניינים
• יצירתו הספרותית של יוסף חיים ברנר (תל אביב : גומא, תשל"ב)
• דרכים בהוראת השירה (תל אביב : עקד, תשל״ג 1972)
• דרך הרוח : כוחה המחנך של ספרות (תל אביב : יחדיו, תשל"ז 1977)
• פנים מכוערות במראה : השתקפות הסכסוך היהודי-ערבי בספרות הילדים העברית (תל-אביב : רשפים, תשמ״ה 1985)
• ספר ושמו אדם : עיונים במחשבת החינוך ההומאניסטי (חיפה : אוניברסיטת חיפה. בית הספר לחינוך, תשמ"ח 1988)
• להיות שמש, להיות אור : החינוך כאהבה - דוגמתו של יאנוש קורצ׳אק (חיפה : אח, תשמ״ט 1988)
• תמורות בספרות ילדים (חיפה : אח, תשמ״ט 1988)
• סיפורה של הבדידות (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2003)
• הבדידות כגורל (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2003)
• ההומור של עם ישראל לדורותיו : מהתנ"ך ועד ימינו (חיפה : אמציה, תשס"ד 2004)
• אלף הפנים של האני : הסיפור האישי כמסע ספרותי-טיפולי : היבטים פסיכולוגיים, פילוסופיים ספרותיים וטיפוליים (חיפה : מפגש, תשס"ה 2005)
• מרפא פילוסופי : תרפיה פילוסופית הלכה למעשה : "פילוסופיה פעילה" כמדריך פילוסופי לחיים, להתמודדות ולטיפול (חיפה : אמציה, 2007)
• פילוסופים קטנים : פילוסופיה לילדים ועם ילדים (חיפה : אמציה, 2008)
• סוקרטס וקסנטיפה בירח דבש : מפגש עם פילוסופיה בדרכי ההומור והצחוק (חיפה : אמציה, 2008)
• סלח להוריך ושקם את חייך (חיפה : אמציה, 2009)
• להיות הסופר של חייך : שיח נרטיבים - האישי והספרותי (אבן יהודה : אמציה, 2010)
• אדם, חווה והנחש : ריבוי הפנים של פרשות מחוץ לנישואים (אבן יהודה : אמציה, 2011)
• הפכים נפגשים : הספר הקטן גדול של האוקסימורונים (אבן יהודה : אמציה, 2012)
• שחור-לבן בגוונים : אופטימיזם, פסימיזם, תקווה (אבן יהודה : אמציה, 2013)
• האופק מתקרב : סיפורים כסירות הצלה (אבן יהודה : אמציה, 2013)
• השיר כותב אותי (אבן יהודה : אמציה, 2013) <שירים>
• אוהל על הים : רומן-פסיפס - אנטי-ביוגראפיה (אבן-יהודה : אמציה, 2014)
• החיים כואבים : התמודד עם הסבל ורפא את חייך (אבן-יהודה : אמציה, 2015)

עריכה:

• הסיפורת העברית בשנות המדינה : אנתולוגיה / ערך והקדים מבואות – ד״ר אדיר כהן (תל-אביב : הוצאת ספרים אחיאסף, תשל״ג 1973)
• ספר ההומור היהודי הגדול : אוצר הבדיחה היהודית והישראלית לדורותיה (אור יהודה : כנרת, תשס"ד 2004) <בסיוע נח איתן>
• ספר ההומור היהודי - המבחר : אוצר הבדיחה היהודית והישראלית לדורותיה (אור יהודה : כנרת, תשס"ה 2005)

על המחבר ויצירתו:

• אונגרפלד, משה. אנציקלופדיה למימרות ישראל ואומות העולם. מאזנים, כרך ט', גל' 3־4 (אב-אלול תשי"ט, אוגוסט-ספטמבר 1959), עמ' 285־286.

• עקרוני, אביב. מחקר על יצירתו של ברנר.  כרמלית, כרך י״ט-כ׳ (תשל״ה), עמ׳ 277־280 <חזר ונדפס בספרו: על כפות המאזניים : מבחר מאמרים (תל-אביב : עקד, תשס"ז 2007), עמ' 65־69, בשם: ״ואני פסימיסט, פסימיסט עד השורש״>
• צמריון, צמח.  ברנר המספר.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 33 (י׳ באב תשל״ב, 21 ביולי 1972), עמ׳ 3.

• לפיד, שולמית. האפשר ללמד שירה.  מאזנים, כרך ל״ו, גל׳ 2 (שבט תשל״ג, ינואר 1973), עמ׳ 148־149.

• עקרוני, אביב. ספרות ככוח מחנך. מאזנים, כרך מ"ה, גל' 2 (תמוז תשל"ז, יולי 1977), עמ' 157־158, 141.
• רודבסקי, דוד.  הספרות והחינוך.  הדואר, שנה 58, גל׳ ח (כ״ב בכסלו תשל״ט, 22 בדצמבר 1978), עמ׳ 127־128.
• רודבסקי, דוד. הספרות והחינוך. טורים לחינוך ולהוראה, גל' ט-י' (טבת תשל"ט, ינואר 1979), עמ' 64־67.

• ליף, חיים. אדיר כהן: ספר ושמו אדם.  בצרון (סדרה חדשה), כרך ט', גל' 39־40 (369־370) (תשרי תשמ"ט 1988), עמ' 91.

• עינת, עמלה. ספרות ומציאות. מאזנים, כרך ס"ג, גל' 4 (1989), עמ' 75.

• ברק, דבורה. תמורות בספרות ילדים. ספרות ילדים ונוער, שנה ט"ו, גל' ב' (1989), עמ' 38־40.
• גלבוע, מנוחה. בין קריאה לצפיה. דבר, כ"א בשבט תשמ"ט, 27 בינואר 1989, עמ' 20.
• הראל, שלמה. שורשים חתוכים בספרות ילדים. מעריב, ספרות, כ"ט בטבת תשמ"ט, 6 בינואר 1989, עמ' ה 1.
• סתוי, זיסי. ובכל זאת, מעבירים מסר. ידיעות אחרונות, 14 בדצמבר 1988, עמ' 39.
• עינת, עמלה. ספרות ומציאות. מאזנים, כרך ס"ג, גל' 4 (1989), עמ' 75.
• צור, יגאל. הד קריאה: האם חלה התיישנות על ספרות ילדים? לנסח עם התלמידים אמנה חברתית. הד החינוך, ינואר 1989, עמ' 36־37.

• ארבלי, גלי. סיפורה של הבדידות. חיים אחרים, גל' 91 (2004), עמ' 23־26.
• רפאלי, צבי. "נפגשים, הולכים, ולא שבים". עתון 77, גל' 288 (ניסן תשס"ד, מארס 2004), עמ' 16־17.
• שי, אלי. כיף להיות לבד. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ז' בשבט תשס"ד, 30 בינואר 2004, עמ' 27־28.

• רפאלי, צבי.  גם בשחוק יכאב הלב.  עתון 77, גל' 299 (אדר תשס"ה, פברואר 2005), עמ' 6־7.

• רפאלי, צבי. חיי כל אדם הם סיפור. עתון 77, גל' 307 (טבת-שבט תשס"ו, ינואר-פברואר 2006), עמ' 8.

• קרפ, עלית. ככה זאת לא תשובה ("פילוסופים קטנים").  מאזנים, כרך פ״א, גל׳ 3־4 (ניסן תשס״ח, אפריל 2008), עמ׳ 19־21 <ראיון עם פרופ׳ אדיר כהן>