🏆 ยอดนิยม: lexicon/.php

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

שולמית לפיד (1934)

<בהכנה>

Shulamit Lapid

    שולמית לפיד, סופרת, מתרגמת ומחזאית נולדה בתל־אביב כשולמית גלעדי בב׳ בכסלו תרצ״ה, 9 בנובמבר 1934. אביה, דוד גלעדי, היה ממייסדי העיתון מעריב. לאחר שסיימה את שירותה הצבאי נסעה עם הוריה לשליחות בפריז, עבדה שם בשגרירות ישראל ואחר כך בשגרירות בלונדון. כששבה ארצה למדה מזרחנות באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה תואר ראשון. נישאה ליוסף (טומי) לפיד, שהיה עיתונאי ואחר כך הפך לפוליטיקאי, והיא אמם של מירב ושל הפוליטיקאי, העיתונאי ואיש הטלוויזיה יאיר לפיד (בתה הבכורה מיכל נהרגה בתאונת דרכים ב־1984).
    יצירתה הראשונה של שולמית לפיד היא ספר סיפורים, מזל דגים, שראה אור ב־1969 בהוצאת עקד. אחריו כתבה ופירסמה את ספר הילדים שפיץ (1971), וכן שני ספרי סיפורים נוספים: שלוות שוטים (1974) וקדחת (1979). ב־1982 יצא הרומן הראשון פרי עטה – גיא אוני. הספר מגולל את סיפור חייה של נערה עצמאית הנמלטת מהפוגרומים ברוסיה, מגיעה לארץ־ישראל עם העלייה הראשונה ומתמקמת בגליל העליון. בתוך כך נפרשים קשיי הקיום של המתיישבים הראשונים בראש פינה, שנקראה גיא אוני. שנתיים אחר כך פירסמה לפיד את ספרה הבא, כחרס הנשבר (1984), סיפורו של מוזס וילהלם שפירא, יהודי מומר, חוקר ונוכל, אספן וזייפן – אחת הדמויות המרתקות בחיי ירושלים של שלהי המאה התשע־עשרה, שניסה למכור למוזיאון הבריטי מגילות קלף ועליהן עשרת הדיברות שנתגלו, לטענתו, במערות בעבר הירדן. באותה שנה נבחרה לפיד לתפקיד יו״ר אגודת הסופרים העבריים, ואותו מילאה עד 1987. ב־1987 הועלה על בימת תיאטרון הקאמרי מחזה ראשון פרי עטה: רכוש נטוש (ראה אור ב־1991).
    בשנים 1985–1988 ראו אור כמה ספרי ילדים פרי עטה: נערת החלומות (1985); התנין מצרים (1987); אורח (1988); עודד המלוכלך (1988). עוד הוציאה ספר שירים: חלון (1988). שנה אחר כך הפתיעה בספר בלשי: מקומון (1989), שהציג בפני ציבור הקוראים דמות חדשה ואותנטית – ליזי בדיחי, כתבת במקומון בבאר שבע, המסתבכת בחקירתו של מקרה רצח ובתוך כך חושפת את החיים בפריפריה של ישראל. ב־1990 ראה אור ספר ילדים נוסף שלה: מה משמח עכבישים (1990), וכן עלה על הבמות מחזה חדש פרי עטה: רחם פונדקי.
    ב־1992 הועלה על הבמה המחזה מפעל חייו פרי עטה. אז פירסמה גם את הספר השני בסדרת ליזי בדיחי, פיתיון (1991), ואת הספר השלישי באותה סדרה, התכשיט (1992). הספר הרביעי, חול בעיניים, ראה אור ב־1997, ולאחריו ספר ילדים, השמיכה זהבה (1998). ב־1997 הוצג מחזה נוסף פרי עטה: הפלגות, וב־2000 פורסם הספר החמישי בסדרת ליזי בדיחי, פילגש בגבעה, ובסמוך לו גם נובלה קצרה, הספסל.
    לפיד הקדישה מכישרונה הספרותי לתחום נוסף, כתיבה סאטירית. ספרה חיבוק דב (2002) בוחן באופן ביקורתי ועוקצני את הביצה הספרותית של תל־אביב, באמצעות יחסיהם של משורר עלום ומעריצה עיקשת. ב־2006 פירסמה לפיד רומן המשך לגיא אוני, חוות העלמות, ושנה אחר כך שבה אל סדרת ליזי בדיחי בספר סוף עונת הלימונים. לאחר מכן הוציאה את הספרים ואולי לא היו (2011) וטעות אנוש (2012). במהלך כל קריירת הכתיבה שלה עסקה לפיד גם בתרגום, בעיקר של ספרוני ילדים מבית היוצר של וולט דיסני.
    כתיבתה של שולמית לפיד, לסוגיה השונים, מבטאת מודעות ואחריות חברתית תוך הפניית המבט אל דמותו של האחר בחברה הישראלית, או אל דמויות מתקופות שונות שגורלן לא שפר עליהן: מהגרים, מחוסרי עבודה, תושבי פריפריה, חלוצות, ניצולי שואה ותלושים למיניהם. כל יצירותיה, בכל הז׳אנרים שבחרה לכתוב – ממחזות ועד ספרי מתח – מהוות פלטפורמה להעברת מסרים המבוססים על אהבת אדם וחמלה על פי מיטב המסורת ההומניסטית. ספרה האחרון עד כה הוא קובץ הסיפורים טעויות של אחרים (2014).
    שולמית לפיד זכתה בפרס ראש הממשלה ליצירה ב־1987, פרס המכון הבינלאומי לתיאטרון ב־1988 ובפרס ניומן (1994). ב־2005 הוענק לה תואר אזרחית כבוד של העיר תל־אביב.

נכתב על־ידי אמנון ז׳קונט עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה, The Shalvi/Hyman Encyclopedia of Jewish Women ]
[צילום: ליהיא לפיד]

ספריה:

מזל דגים : סיפורים (תל־אביב : עקד, 1969)
שפיץ (רמת גן : מסדה, 1971) <איורים – שרה ברקאי>
שלוות שוטים : סיפורים (רמת גן : מסדה, 1974)
קדחת : סיפורים (תל־אביב : יחדיו, תשל״ט 1979)
גיא אוני : רומן (ירושלים : כתר, 1982)
כחרס הנשבר (ירושלים : כתר, 1984) <רומן על חייו של הזייפן המומר מוזס וילהלם שפירא>
נערת החלומות (ירושלים : כתר, 1985) <איורים – שמואל בונים>
התנין מצרים (ירושלים : כתר, 1987) <איורים – ברכה אלחסיד־גרומר>
אורח (ירושלים : כתר, 1988) <איורים – ברכה אלחסיד־גרומר>
עודד המלכלך (ירושלים : כתר, 1988) <איורים – ברכה אלחסיד־גרומר>
שירי חלון (ירושלים : כתר, 1988)
מקומון (ירושלים : כתר, 1989)
מה משמח עכבישים (ירושלים : כתר, 1990)
רחם פונדקי (תל־אביב : אור עם, תש״ן 1990)
פיתיון (ירושלים : כתר, 1991)
רכוש נטוש (תל־אביב : אור עם, תשנ״א 1991)
מפעל חייו (תל־אביב : אור עם, תשנ״ב 1992) <מחזה>
התכשיט (ירושלים : כתר, 1992)
חול בעיניים (ירושלים : כתר, 1997) <רומן>
אצל באבו (ירושלים : כתר, 1998) <רומן> <עריכה – חיים פסח>
השמיכה זהבה (ירושלים : כתר, 1998) <איורים – מישל קישקה>
הספסל (ירושלים : כתר, 2000) <עריכה – חיים פסח>
פילגש בגבעה (ירושלים : כתר, 2000) <רומן>
חיבוק דב (תל־אביב : בבל, תשס״ג 2002) <עריכה – חיים פסח> <רומן>
חוות העלמות (ירושלים : כתר, 2006) <עריכה – שמעון אדף> <רומן>
סוף עונת הלימונים (ירושלים : כתר, 2007)
ואולי לא היו (ירושלים : כתר, 2011)
טעות אנוש : מותחן (ירושלים : כתר, 2012)
חלומות של אחרים (ירושלים : כתר, 2014) <עריכה – שירה חדד ודרור משעני>

תרגום:

בלב האפלה / ג׳וזף קונרד (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2008) <בשיתוף יאיר לפיד>

על המחברת ויצירתה:

הלפרין, שרה. טרגדיה והירואיקה: הסטוריה וספרות ברומנים של שולמית לפיד. נתיב, גל׳ 53 (1996), עמ׳ 93–95.
נגב, אילת. מי רצח את ג׳ודי ביסמוט. בספרה: שיחות אינטימיות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 187–195.
Moscati Steindler, Gabriella. Life as drama : the women in Shulamit Lapid׳s theatre. Modern Hebrew Literature, N.S., nos. 8–9 (Spring/Fall 1992), pp. 60–61.

על ״קדחת״

בן־דוד, יערה. קדחת. עתון 77, גל׳ 19 (1980), עמ׳ 35.
פרידלנדר, יוסף [יוסף פ.] ״ובכוח הדיבור״ מאזנים, כרך נ׳, גל׳ 3 (שבט תש״ם, פברואר 1980), עמ׳ 232.

על ״גיא־אוני״

הראל, שלמה. מסביב למושבה – בין מיתוס להיסטוריזם : עיון ב׳גיא אוני׳ מאת ש׳ לפיד. בתוך: בין היסטוריה לספרות / הביאה לדפוס – מיכל אורון (תל־אביב : דיונון, תשמ״ג 1983), עמ׳ 134–150.
הראל, שלמה. ׳גיא אוני׳ לשולמית לפיד. בספרו: הרומאן הישראלי בשנות ה־80 ... ועוד אחד : עיון בבעיות יסוד (אבן יהודה : רכס, 2001), עמ׳ 15–39.
מצוב־כהן, עופרה. ״הזיות, חזיונות אוכלים את נשמתי ...״ : עיצוב השיגעון בדמות החלוצה. בתוך: ספר הכנס ׳משיחיות, שיגעון וחזון׳ : היבטים היסטוריים ותאורטיים בפנייה אל תחומי דעת שונים / עריכה וארגון – פלדמן זיוה (אריאל : המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, תשע״ג 2012), עמ׳ 173–182 <דיון, בין היתר, ב׳גיא אוני׳ ו׳חוות העלמות׳ לשולמית לפיד ו׳רומן רוסי׳ מאת מאיר שלו> <נוסח מקוצר נדפס ב׳הדור׳, השנתון העברי של אמריקה (תשע״ג 2012), עמ׳ 118–123>
פלדמן, יעל. רומן היסטורי או ״אוטוביוגראפיה״ במסכה? (על ״גיא אוני״ ובני מינו בסיפורת העכשווית). הדואר, שנה 65, גל׳ ב׳ (כ״ד בחשון תשמ״ו, 8 בנובמבר 1985), עמ׳ 19–22 <חזר ונדפס ב׳סימן קריאה׳, חוב׳ 19 (מארס 1986), עמ׳ 208–213>

על ״כחרס הנשבר״

עינת, עמלה. מודה ועוזב ואינו מנוחם. עתון 77, גל׳ 58 (חשון תשמ״ה, נובמבר 1984), עמ׳ 52.

על ״נערת החלומות״

גר, צפרירה. נערת החלומות. ספרות ילדים ונוער, שנה י״ג, גל׳ א׳(1986), עמ׳ 53–54.

על ״רחם פונדקי״

אביגל, שוש. החמיצו את הסיפור התנ״כי. חדשות, כ״ז באייר תש״ן, 22 במאי 1990, עמ׳ 23.
אלמוג, יעל. ארכיאולוגיה אנושית. הארץ, י״ג בניסן תש״ן, 8 באפריל 1990, עמ׳ ב 7.
הנדלזלץ, מיכאל. בזבוז המיתוס. הארץ, כ״ה בסיון תש״ן, 18 ביוני 1990, עמ׳ ב 7.
לוריא, צפורה. מקרא – עכשיו. נקודה, גל׳ 142 (1990), עמ׳ 50, 54.
מנור, גיורא. מטאורולוגי־ארכיאולוגי מנדטורי־תנ״כי. על המשמר, כ״ה בסיון תש״ן, 18 ביוני 1990, עמ׳ 16.

על ״מקומון״

גיורא, רחל. [ביקורת]. נגה, גל׳ 18 (1989), עמ׳ 37.
ז׳קונט, אמנון. מתח מן הסוג הנכון. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ד באייר תשמ״ט, 19 במאי 1989, עמ׳ 23.
כספי, דן. בין שורות ובין גלים: המציאות ומתעדיה: עתונאי, סופר וחוקר. אותות, גל׳ 108 (1989), עמ׳ 28.
לאופר, רותי. מקום קטן. עתון 77, גל׳ 120–121 (שבט תש״ן, ינואר–פברואר 1990), עמ׳ 8.
מירון, דן. עימות. חדשות, מוסף, ח׳ בסיון תש״ן, 1 ביוני 1990, עמ׳ 32.
מירון, דן. חפותה של ליזי בדיחי. סימן קריאה, חוב׳ 20 (1990), עמ׳ 166–185.
משמר, תמר. בלש שנשאר במשפחה. מעריב, ספרות, ד׳ בתמוז תשמ״ט, 7 ביולי 1989, עמ׳ 6.
סומק, רוני. עולמון. במחנה, גל׳ 39 (31 במאי 1989), עמ׳ 34.

על הסרט ״מקומון״ בבימוי אמנון רובינשטיין לפי ספרה של שולמית לפיד

לוי, חגי. איך נראית בתולה בת 30? חדשות, 6 באפריל 1991, עמ׳ 20, 21.

על ״מה משמח עכבישים״

אלקריב, יקיר. אלימות בלי עטיפות. דבר, ח׳ באב תש״ן, 30 ביולי 1990, עמ׳ 9.
בושס, הדה. פמיניזם שחוק. הארץ, ח׳ באב תש״ן, 30 ביולי 1990, עמ׳ ב 7.
גנוסר, יאירה. ריבי, יעלי ואורנה. דבר, כ״ד באלול תש״ן, 14 בספטמבר 1990, עמ׳ 20.
כ״ץ, שרה. אגדת הסופר. על המשמר, כ״ו באב תש״ן, 17 באוגוסט 1990, עמ׳ 19.
לן, אבי. אשה אנסה אותי. ידיעות אחרונות, כ״ה בתמוז תש״ן, 18 ביולי 1990, עמ׳ 27.
מלמד, אריאנה. מי צריך ללמוד ספרות – תשע סקיצות וסיפור טוב. חדשות, מוסף של שבת, כ״ז בתמוז תש״ן, 20 ביולי 1990, עמ׳ 34.

על ״פיתיון״

אוריין, יהודית. ליזי בדיחי רוכבת שוב. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י׳ בחשוון תשנ״ב, 18 באוקטובר 1991, עמ׳ 21.
בושס, הדה. כללים מוגדרים מראש. הארץ, כ״ב בחשון תשנ״ב, 30 באוקטובר 1991, עמ׳ ב 4.
ברצקי, נורית. ליזי בדיחי נכנסת לחדר האטום. מעריב, השבוע, י׳ בחשוון תשנ״ב, 18 באוקטובר 1991, עמ׳ 54–55.
גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד בחשון תשנ״ב, 1 בנובמבר 1991, עמ׳ ב 9.
גיורא, רחל. פיתיון. נגה, גל׳ 23 (1992), עמ׳ 43–44.
לובין, אורלי. מחיקון עצמי. דבר, ח׳ בכסלו תשנ״ב, 15 בנובמבר 1991, עמ׳ 25.
מלמד, אריאנה. הסקופ האבוד. חדשות, מוסף, י׳ בחשון תשנ״ב, 18 באוקטובר 1991, עמ׳ 58.
ניב, טלי. חיילת בצבא הצדק. על המשמר, ט״ו בכסלו תשנ״ב, 22 בנובמבר 1991, עמ׳ 19.
ש. יהושע. בין הדף והמדף. הצופה, ט״ו בכסלו תשנ״ב, 22 בנובמבר 1991, עמ׳ 7.

על ״מפעל חייו״

הנדלזלץ, מיכאל. בזכות שני שחקנים. הארץ, ו׳ באדר ב׳ תשנ״ב, 11 במארס 1992, עמ׳ ב 5.
ישי־לוי, שרית. בחיק המשפחה הכותבת. חדשות, מוסף, ט״ו באדר ב׳ תשנ״ב, 20 במארס 1992, עמ׳ 16, 18.
מנור, גיורא. פוטו־ריאליזם. על המשמר, ז׳ באדר ב׳ תשנ״ב, 12 במארס 1992, עמ׳ 16.
נגיד, חיים. חברות. מעריב, השבוע, כ״ד באדר א׳ תשנ״ב, 28 בפברואר 1992, עמ׳30–31.
פישר־דיקסון, דניאלה. נלסון מנדלה של חבורת הזבל. על המשמר, כ״ו באדר א׳ תשנ״ב, 1 במארס 1992, עמ׳ 10.

על ״התכשיט״

ריקין, אירי. ליזי בדיחי חזרה לעסקים. מעריב, ספרות אמנות, כ״ח בשבט תשנ״ג, 19 בפברואר 1993, עמ׳ 29, 31.
שביט, יעקב. רצח ממניעים היסטוריים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 1 (י׳ באדר תשנ״ג, 3 במארס 1993), עמ׳ 5.

על ״חול בעיניים״

אביטוב, ירון. ליזי מוצאת אהבה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ט״ז בתשרי תשנ״ח, 17 באוקטובר 1997, עמ׳ 28.
אורן, רם. עיר, גוף וחול. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 247 (י״ט בחשוון תשנ״ח, 19 בנובמבר 1997), עמ׳ 7.
בורובסקי, דגנית. הבלשית המתפתחת במהלך הסידרה: עוד מפעל נסגר. מעריב, מוסף שבת – תרבות וספרות, י״א בטבת תשנ״ח, 9 בינואר 1998, עמ׳ 30.

על ״אצל באבו״

אהרני, אירית. הזר שבתוכנו, הזרים שהננו. אלפיים, חוב׳ 18 (1999), עמ׳ 133–144 <לשאלת הפועלים הזרים בישראל בעקבות הספר ״אצל באבו״ לשולמית לפיד>
הופמן, חיה. בחצר האחורית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י״ט באייר תשנ״ח, 15 במאי 1998, עמ׳ 26–27.
לן, שלומית. לרצות את האי רצייה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 277 (כ״ג בסיוון תשנ״ח, 17 ביוני 1998), עמ׳ 6.

על ״השמיכה זהבה״

איני, לאה. משיכות משפחתיות. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״ב בתשרי תשנ״ט, 2 באוקטובר 1998, עמ׳ 29.
פדן, יחיעם. ויחלוקו. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 278 (ל׳ בסיוון תשנ״ח, 24 ביוני 1998), עמ׳ 14.

על ״פילגש בגבעה״

בורובסקי, דגנית. ליזי בדיחי משפרת עמדות. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״ג בסיוון תש״ס, 16 ביוני 2000, עמ׳ 37.
ז׳קונט, אמנון. בריונות וכסף חם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ט׳ בניסן תש״ס, 14 באפריל 2000, עמ׳ 28.
ניב, טל. היום כבר לא מתים מאהבה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 381 (י״א בסיוון תש״ס, 14 ביוני 2000), עמ׳ 18.

על ״חיבוק דב״

נגיד, חיים. סאטירה מעודנת. ידיעות אחרונות, ספרות, ז׳ בשבט תשס״ג, 10 בינואר 2003, עמ׳ 27.

על ״חוות העלמות״

הרציג, חנה. ניסיון להשיב למיתוס את זוהרו שנשחק. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 681 (ט״ו באדר תשס״ו, 15 במארס 2006), עמ׳ 6.
מצוב־כהן, עופרה. ״הזיות, חזיונות אוכלים את נשמתי ...״ : עיצוב השיגעון בדמות החלוצה. בתוך: ספר הכנס ׳משיחיות, שיגעון וחזון׳ : היבטים היסטוריים ותאורטיים בפנייה אל תחומי דעת שונים / עריכה וארגון – פלדמן זיוה (אריאל : המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, תשע״ג 2012), עמ׳ 173–182 <דיון, בין היתר, ב׳גיא אוני׳ ו׳חוות העלמות׳ לשולמית לפיד ו׳רומן רוסי׳ מאת מאיר שלו> <נוסח מקוצר נדפס ב׳הדור׳, השנתון העברי של אמריקה (תשע״ג 2012), עמ׳ 118–123>
משנה, נאווה. על נשים וגברים בכנרת : עיון ב״חוות העלמות״ מאת שולמית לפיד. להיות ריאלי: בטאון קהילת ביה״ס הריאלי העברי בחיפה, חוב׳ 301 (2007), עמ׳ 114–116.
פז, מירי. חלומה הוא עלם חן, רק להתחתן. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״ד באדר תשס״ו, 24 במארס 2006, עמ׳ 28.

על ״סוף עונת הלימונים״

טריגר, צבי. רצח בברנז׳ה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 774 (י״ז בטבת תשס״ח, 26 בדצמבר 2007), עמ׳ 8.
צלר, שי. הון, שלטון ועיתון. מקור ראשון, שבת, ז׳ באדר ב׳ תשס״ח, 14 במארס 2008, עמ׳ 16.

על ״ואולי לא היו״

אביבי, יובל. לפיד כבוי. Time Out תל־אביב, גל׳ 446 (19 עד 26 במאי 2011), עמ׳ 134.
אידר, דרור. לזכור ולשכוח. ישראל היום, שישבת, ה׳ באב תשע״א, 5 באוגוסט 2011, עמ׳ 48–49.
גרנות, משה. רומן מינורי. מאזנים, כרך פ״ה, גל׳ 4 (אלול תשע”א, ספטמבר 2011), עמ׳ 55–56 <פורסם גם ב׳חדשות בן־עזר׳, גל׳ 661 (ט״ז בתמוז תשע״א, 18 ביולי 2011)>
קינל, שולמית. עיר, אישה, תקופה. מקור ראשון, שבת, גל׳ 736 (י״ז באלול תשע״א, 16 בספטמבר 2011), עמ׳ 21 *
שיפמן, סמדר. בשבילה גיבורים עפים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 955 (י״ג בסיון תשע״א, 15 ביוני 2011), עמ׳ 14.

על ״טעות אנוש״

אביבי, יובל. רפוי. Time Out תל־אביב, גל׳ 518 (4 עד 11 באוקטובר 2012), עמ׳ 100.*
לפיד, שולמית. אם תרצי. מוצ״ש (מקור ראשון), גל׳ 75 (ה׳–י״א בתשרי תשע״ג, 21 עד 27 בספטמבר 2012), עמ׳ 14–16.

על ״בלב האפלה״ לגוזף קונרד

אלפרוביץ׳, ליאור. אירופי אחד שט בג׳ונגל. Time Out תל־אביב, גל׳ 326 (29 בינואר עד 5 בפברואר 2009), עמ׳ 139.
ריקין, אירי. סורק אפלה. מעריב, תרבות, ט׳ בחשון תשס״ט, 7 בנובמבר 2008, עמ׳ 28–29.
שץ, אבנר. הזרם המרכזי בנהר הקונגו. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 824 (י״ג בכסלו תשס״ט, 10 בדצמבר 2008), עמ׳ 4.

קישורים:

OpenLibrary – OL1320656A

Wikidata – Q1572259

NLI – 987007264245905171

LC – n83042111

VIAF – 7401966

עודכן לאחרונה: 26 בינואר 2025

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר