חנוך ברטוב (הלפגוט) נולד בתל־אביב בד׳ באלול תרפ״ו, 14 באוגוסט 1926 וגדל בפתח תקווה. הוריו עלו ארצה מפולין כשנה לפני לידתו. ברטוב קיבל בילדותו חינוך דתי, ולאחר מכן למד בגימנסיה ע״ש אחד העם בעירו עד סוף כיתה י׳. ב־1941 יצא לעזור בפרנסת המשפחה ועבד בין השאר כמלטש יהלומים וכרתך. בן שבע־עשרה התגייס לצבא הבריטי ושירת שלוש שנים בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, בעיקר באיטליה ובארצות השפלה. לאחר שחרורו התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים, ומסוף 1946 למד היסטוריה כללית, היסטוריה יהודית וכן סוציולוגיה ודמוגרפיה של עם ישראל. במלחמת העצמאות לחם בירושלים ובסביבותיה במסגרת החי״ש. ב־1951 סיים את לימודיו לקבלת תואר שני. באותה שנה הצטרף לקיבוץ עין החורש, שם עבד בפלחה ולאחר מכן בהוראה. ב־1955 עבר עם משפחתו לתל אביב. בשנים 1956–1970 היה חבר מערכת העיתון למרחב ופירסם בו את הטור האישי ״לרוח היום״. בשנים 1958–1960 שימש כתב למרחב בארצות הברית, ומ־1966 ועד 1968 כיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. מ־1971 ועד פרישתו לגמלאות היה חבר מערכת העיתון מעריב ופירסם בו את הטור האישי ״הפרט הקטן״.
    יצירתו כוללת סיפורים קצרים, נובלות, רומנים, מחזות ותסכיתים, מסות, כתבות, תיעוד ביוגרפי, רשמי מסע, תרגומים ותגובות פובליציסטיות. סיפורו הראשון, ״צל העבר״, פורסם בשבועון הגלגל בנובמבר 1945, עוד בהיותו חייל בצבא הבריטי. ב־1948 נדפס סיפורו השני, ״הוא היה מוזר״, ומאז ואילך פירסם בסדירות סיפורים קצרים העוסקים בעיקר במעגלי חייו – הילדות במושבה על טיפוסיה השונים, ימי הבריגדה, מלחמת העצמאות והחיים בקיבוץ. ב־1953 הופיע ספרו הראשון, הרומן החשבון והנפש (ספרית פועלים), המתאר את אכזבתו של לוחם ומפקד במלחמת העצמאות מצביונה של מדינת ישראל הצעירה. בעקבות זאת הוא גולה לפריז ומגיע אל ספה של החלטה לרדת מן הארץ, אך הספר נחתם באישור מחודש למחויבותו לחיים של פעילות ומעורבות במדינת ישראל. בספרו השני, שש כנפיים לאחד (1954), שאף הומחז בידי המחבר והוצג בתיאטרון ״הבימה״ (1958), מתמודד ברטוב עם פרשת העלייה ההמונית כפי שהיא מתממשת בשכונה ירושלמית שתושביה הערבים נטשו אותה ועולים חדשים, יוצאי עדות וארצות שונות, המתגבשים בסופו של דבר לכלל קהילה אחת, קבעו בה את מושבם. שני ספרים אלה מבשרים את נושא־העל העתיד לאפיין את כל סוגי כתיבתו – בחינת התהליכים המרכזיים שעברו על הארץ ויושביה במאה העשרים, מתוך הזדהות עמוקה עם המעשה הציוני על גלגוליו השונים.
    מאז שנות החמישים נחשב ברטוב לאחד המספרים המובהקים של דורו ונכלל באנתולוגיה הייצוגית שלהם, דור בארץ (1958). בלב יצירתו ניצבים ארבעה רומנים אחרים, המצטרפים לפרשת חיים שלמה, מילדות ועד זקנה, של גיבור אחד שקורות חייו חופפות במידה רבה את אלה של המחבר, גם אם שמותיו משתנים מספר לספר. של מי אתה ילד (1970) מוקדש לתיאור שנות הילדות במושבה בחיק המשפחה ובאווירה דתית־מסורתית; רגל אחת בחוץ (1994) מתמקד בשנות הנעורים, מגיל בר־מצווה עד הגיוס לצבא הבריטי, ומציג תהייה בדיעבד, שאליה מתלווה חשבון נפש נוקב, באשר לעוצמת תגובתו של היישוב הארץ־ישראלי לשואה בעת התרחשותה; פצעי בגרות (1965) מספר על שנות שירותו בבריגדה, ובמרכזו הפגישה המהממת עם ניצולי השואה על אדמת אירופה; לעומתו, מתום עד תום (2003) מספר את קורותיו של חייל הבריגדה המשוחרר בימי מלחמת העצמאות ולאחריה, ומתמקד ביחסיו העמוקים והמיוסרים עם בת זוגו על פני יובל שנים. מעבר לפרישת פרשת החיים האישית משמשים רומנים אלה זירה לבחינת שאלות של זהות אישית וקיבוצית, ובמיוחד ניכרת בהם נטייה להפריך את הדימוי המקובל של הצבר המיתולוגי המנותק, כביכול, מעולמם של אבותיו.
    התהייה על סבכי הזהות היהודית־ישראלית מצויה בתשתיתם של רומנים נוספים של ברטוב החסרים יסוד אוטוביוגרפי גלוי. הבדאי (1975) מתאר דמות זיקית מתעתעת של נער יהודי מגרמניה, פליט שואה המאמץ לו תחילה זהות צרפתית, לאחר מכן זהות ארץ־ישראלית שורשית, ולבסוף שב להיות מעין יהודי נודד בדרכי אירופה; באמצע הרומן (1984) מגולל את פרשת חייו של סופר שמת באמצעות תיאור ניסיונותיו של בנו לצרף ולערוך את קטעי הרומן הבלתי־גמור שהותיר אחריו, ובתוך כך נפרשת היסטוריה רב־דורית של משפחה יהודית מסועפת ועמוסה במתחים פנימיים; זה אישל מדבר (1990) מתווה דיוקן סרקסטי של הזירה הפוליטית הישראלית מנקודת מבטו של עסקן זוטר, שאיבד את זהותו האותנטית ככל שהוא מסתבך ברשתות התככים ובמשחקי המסכות.
    ואכן, מבין הסופרים בני דור תש״ח ברטוב היה הנחרץ ביותר בהתנגדותו לדימוי הילידי השטוח שיוחס להם ולחבריהם. במסות כגון ״הדיבה הרעה על אדישותנו לשואה״ ו״סַבָּל נושא ראי״, שכונסו בספרו אני לא הצבר המיתולוגי (1995), הוא מתקומם בחריפות נגד הדרך שבה מתואר הצבר כמנוער כביכול מזיקה ליהדות וכאדיש לחורבנה של יהדות אירופה. את ההבחנה הסטריאוטיפית שנשתגרה בין ״יהודים ישנים״ לבין ״עברים חדשים״ הוא מתאר כאבסורד גמור, וכנגד זאת הוא מדגיש את עוצמתו של רצף הדורות היהודי ואת משקלו הנכבד של המרכיב היהודי השורשי בזהותו שלו ובזהותם של בני דורו. סוגיה סבוכה זו מומחשת בצורה ממצה בספרו מחוץ לאופק, מעבר לרחוב (2006), המתעד את קורותיה הייחודיות־אך־ייצוגיות של משפחה יהודית־ציונית מקובנה. האב והאם נלכדים בגטו וממלאים בו תפקידי הנהגה, ואילו שני בניהם הגדולים נחלצים ועולים ארצה ולימים נמנים עם לוחמי מלחמת העצמאות, שבמהלכה נופל אחד מהם, חברו של ברטוב, בקרבות הנגב. הבן הצעיר עובר עם הוריו את אימי השואה, הם יוצאים ממנה חיים, עולים ארצה, ואף הוא נלחם במלחמת העצמאות.
    ספר זה נמנה עם יצירותיו הלא־בדיוניות של ברטוב, הכוללות בעיקר ספרים תיעודיים־עיתונאיים על פרקים שונים בחייו ובמסעותיו: ארבעה ישראלים וכל אמריקה (1961), לקט כתבות משנות שהותו בארצות הברית; ישראלים בחצר סנט ג׳יימס (1970), רשמי השליחות הדיפלומטית בלונדון; יריד במוסקבה (1988), חוויית הפגישה עם יהודי ברית המועצות, בעיקר עם מסורבי העלייה, במהלך שליחות ליריד ספרים בינלאומי. אליהם יש לצרף את דדו: 48 שנה ועוד 20 יום (1978, מהדורה מורחבת ב־2002), ביוגרפיה מחקרית רבת־היקף של רב־אלוף דוד אלעזר, שכמחציתה מוקדשת לתיעוד מדוקדק של מהלכי מלחמת יום הכיפורים בכלל ושל הרמטכ״ל דאז בפרט.
    בין שני האגפים ביצירתו של ברטוב, הבדיוני והתיעודי, קיימות נקודות דמיון רבות. כשם שבספריו התיעודיים ניכר כוח עיצוב אמנותי וכישרון של מספֵּר מובהק, כך מצויים בחטיבה הבדיונית־לכאורה חלקים אוטוביוגרפיים בלתי מוסווים, למשל בסיפורים ״יהודי קטן״ (יהודי קטן, 1980) ו״קריאה עיוורת״ (לב שפוך, 1991), המוקדשים לתיאור דמויותיהם של הורי המחבר. גם בארבעת הרומנים האוטוביוגרפיים, לוז יצירתו, ניכר לעתים שרק צעיף הסוואה דק חוצץ בין הדמויות והאירועים הספרותיים לבין הדברים כהווייתם.
    יצירתו הסיפורית של ברטוב היא ריאליסטית מובהקת, והשאיפה לעצב מציאות מהימנה, רבת־דמויות ועשירה בפרטים היא אחת מתכונות היסוד שלה. הרומנים שלו מתאפיינים בתחבולות מבנה, בדרכי עיצוב ומסירה סיפורית מגוונות ומתוחכמות תוך כדי משחקים בין ספרות לחיים, כגון: עריכת רומן במתכונת של חידה בלשית (הבדאי, 1975); עיצוב רומן כסדרת מונולוגים המושמעים בפני פסיכולוג (זה אישל מדבר); הרצאת תולדותיו של גיבור כאוסף של פרגמנטים משוחזרים מתוך רומן בלתי גמור, תוך כדי תיעוד תהליך השחזור עצמו (באמצע הרומן); דילוג בין פרספקטיבות סיפוריות שונות, זו של הילד החווה וזו של המבוגר המתבונן בו ממרחק השנים (רגל אחת בחוץ), ועוד. כמו כן רווחת בכתיבתו הנטייה להציג זימוני מקרים מפתיעים, מפליאים וגורליים, אך זאת כחלק מתפישה מושרשת ש״המציאות עולה על כל דמיון״ ובלא כל רצון לחרוג מסגנון כתיבה ריאליסטי.
    על יצירתו זכה בפרסים רבים, ובהם פרס ביאליק לספרות יפה (1985) על באמצע הרומן, ופרס ישראל לשנת 2010. ספריו וסיפוריו תורגמו לכמה שפות אירופיות וכן לסינית ולקוריאנית.
    חנוך ברטוב נפטר בי״ג בכסלו תשע״ז, 13 בדצמבר 2016 בביתו בתל־אביב ונטמן בקיבוץ עין החורש.

יצירות חנוך ברטוב בפרויקט בן־יהודה

• החשבון והנפש : רומאן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953) <מהדורה מחודשת הופיעה ב־1988>
• שש כנפים לאחד : סיפור (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1954)
• השוק הקטן : סיפורים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1957)
• ארבעה ישראלים וכל אמריקה (מרחביה : ספרית פועלים, 1961) <מהדורה מחודשת ומורחבת הופיעה בהוצאת מסדה ב־1963>
• לב חכמים (מרחביה : ספרית פועלים, 1962) <סיפורים><הופיע שנית בסידרת תרמיל של משרד הבטחון>
• פצעי בגרות (תל אביב : עם עובד, תשכ״ה 1965) <רומן> <תורגם לאנגלית ולרוסית>
• The Brigade / translated by David S. Segal (Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1967)
• Возмужание / Ханох Бартов ; перевел с иврита Владимир Глозман (Иерусалим : Библиотека־Алия, 1977)
• שש כנפים לאחד : מחזה / מעובד לעברית קלה בידי גליה ירדני (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשכ״ה)
• ישראלים בחצר סט. ג׳יימס (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ל 1969)
• של מי אתה, ילד? (תל אביב : עם עובד, 1970) <״סיפור התפתחות אישיותו של היחיד בעולמה של המושבה הארץ־ישראלית״> <מהדורה מחודשת בליווי אחרית דבר מאת אבנר הולצמן יצאה לאור בתש״ע 2010> <תורגם לאנגלית>
• Whose little boy are you? : a novel / translated from the Hebrew by Hillel Halkin (Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1978)
• שש כנפים לאחד (תל־אביב : עם עובד, תשל״ג 1973) <״עיבוד, ובחלקו חידוש הנוסח שהופיע ב־1954״>
• אחות רחוקה : סיפורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1973)
• לב חכמים (תל אביב : משרד הביטחון, ההוצאה לאור : ספריית תרמיל, תשל״ה 1974)
• הבדאי : פרשת חקירה אחת (תל־אביב : עם עובד, תשל״ה 1975)
• דדו : 48 שנה ועוד 20 יום (תל אביב : ספרית מעריב, 1978) <ביוגרפיה של דוד אלעזר> <מהדורה מורחבת הופיעה ב־2002>
• יהודי קטן : סיפורים (תל־אביב : עם עובד, תש״ם 1980)
• באמצע הרומן (תל אביב : עם עובד, תשמ״ד 1984) <הופיע שנית בספרית מעריב בתשמ״ח 1988>
• מזל איילה (תל אביב : ספרית מעריב, תשמ״ח 1988) <ארבעה עשר סיפורים>
• יריד במוסקבה (תל אביב : ספרית מעריב, תשמ״ח 1988)
• הבדאי (תל־אביב : ספרית מעריב, תשמ״ח 1988)
• באמצע הרומן (תל אביב : ספרית מעריב, תשמ״ח 1988)
• החשבון והנפש (תל־אביב : ספרית מעריב, תשמ״ח 1988)
• שש כנפיים לאחד (תל אביב : ספרית מעריב, תשמ״ח 1988)
• פצעי בגרות (תל אביב : ספרית מעריב, תשמ״ח 1988)
• זה אישל מדבר (תל־אביב : ספרית מעריב, תש״ן 1990)
• מוות בפורים (תל אביב : ספרית מעריב, תשנ״ב 1992)
• רגל אחת בחוץ (תל אביב : עם עובד, תשנ״ד 1994)
• אני לא הצבר המיתולוגי : ספרים, סופרים וחוצות היוצר (תל אביב : עם עובד, תשנ״ה 1995)
• לב שפוך (לוד : זמורה־ביתן, תשס״ב 2001) <שני סיפורים: כולל גם: קריאה עיוורת>
• דדו : 48 שנה ועוד 20 יום (תל אביב : דביר, תשס״ב 2002) <מהדורה מורחבת ומוערת>
• מתום עד תום : רומן (אור יהודה : כנרת : זמורה־ביתן : דביר, תשס״ג 2003)
• מחוץ לאופק, מעבר לרחוב (אור יהודה : זמורה־ביתן, 2006)
• לגדול ולכתוב בארץ ישראל (אור יהודה : זמורה־ביתן, 2008)
  תוכן העניינים.
• של מי אתה ילד : רומאן (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2010) <אחרית דבר – אבנר הולצמן>
• רגל אחת בחוץ : רומאן (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה : כנרת, זמורה־ביתן, תשע״א 2011) <אחרית דבר – אבנר הולצמן>
• קריאה עיוורת : מבחר סיפורים (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״ג 2013) <ערך והוסיף אחרית דבר – אבנר הולצמן> <התוכן: אני והזר – מעשה גן עדן – הסכם עם מיסטר טויטל – דוברין האדם – ראה שם שם – חברנו להדם – מוות בפורים – אחות רחוקה – ילד לא כל כך – פרס ספרותי – דוד יחיד – יהודי קטן – קריאה עיוורת.  אבנר הולצמן: החיים עובדים בשבילי. – חנוך ברטוב: מודה ומתוודה>
• שש כנפיים לאחד (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״ד 2014) <אחרית דבר – אבנר הולצמן>

תרגום:

• מסעותי עם דודתי / גריהם גרין (תל אביב : עם עובד, תשל״א)
• מסעות התייר הצעיר בקנדה / י.ה. ינגראם (תל אביב : ש׳ פרידמן, תשי״ז 1957)
• מלחמות אוטרבי / ס״ד לואיס (תל אביב : עם עובד, תשכ״ה)
• המוסלמים השחורים : תנועת הזעם והמרי בקרב הכושים בארצות הברית / לואי א׳ לומאקס (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ה 1964)
• מלחמת קונגו / קולין ליגום (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ב)
• מאה כלבים ואחד / סמית דודי (תל אביב : עם עובד, תשכ״ז 1966)<איורים, ג׳אנט ואן גראהאם־ג׳ונסטון>
• תעלומת כלבים המעופפים / דודי סמית (תל אביב : עם עובד, תשכ״ט) <איורים, ג׳אנט ואן גראהאם־ג׳ונסטון>
• עץ־המשי : שלוש נובלות / ג׳אנג שיאנליאנג ; תירגם מאנגלית והוסיף אחרית דבר חנוך ברטוב (תל אביב : עם עובד, תשמ״ו 1986)

עריכה:

• זלמן שזר – דיוקנו של נשיא / כתבו דוד זכאי, חנוך ברטוב, ישעיהו אברך (תל אביב : עם עובד, 1973) <אלבום איורים לכבוד הנשיא שזר בלווית מובאות מדבריו ומכתביו וכן רשימות אודותיו>

על המחבר ויצירתו: