🏆 ยอดนิยม: lexicon/.php

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

חוה פנחס־כהן (1955–2022)

Chava Pinchas-Cohen

    חוה פנחס־כהן, משוררת, עורכת ומתרגמת, נולדה בכ״ד בטבת תשט״ו, 18 בינואר 1955 ביפו להורים יוצאי בולגריה וגדלה ברמת אביב. התייתמה מאביה בגיל שמונה. למדה בבית הספר התיכון ׳אליאנס׳. בנעוריה אימצה אורח חיים מאמין. בתום שירותה הצבאי כמורה־חיילת השלימה תואר ראשון בספרות עברית ובתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. נישאה בסוף שנות השבעים, ולאחר מגורים ביישוב ענתות ליד ואדי קלט ובארצות הברית, השתקעה בירושלים. אם לארבע בנות. ב־1997 התאלמנה. פירסמה מאמרי הגות וביקורת בנושאי ספרות, יהדות ואמנות, בכללם טור דעות בעיתון מעריב בשנים 1998–2003, ומאמרי פרשנות לפרשת השבוע, בין השאר בספר פותחים שבוע (2001). מכהנת מ־2007 כמנהלת האמנותית של ״כיסופים״, כנס דו־שנתי של סופרים ומשוררים יהודיים.
    ספר שיריה הראשון, הצבע בעיקר (עם עובד, 1989), זכה בפרס ירוחם לוריא מטעם הוצאת עם עובד. באותה שנה ייסדה את כתב העת דימוי לספרות, תרבות, הגות ואמנות יהודית, שאותו ערכה עד 2007. בשנות התשעים התפרסמו מסע איילה (1994) ונהר ושכחה (1998), בעבורו זכתה בפרס אקו״ם. ב־2000 יצא שירי אורפֵאה שזיכה אותה בפרס קוגל לשירה. בעשור זה התפרסמו גם משיח (2003), בעבורו זכתה בפרס נתן אלתרמן, והגנן, הכלבתא והשרמוטה (2006). ב־2008 קובצו ספריה בשביעית, הכולל חיבור חדש, אין לי מקום. ספרי שיריה הנוספים: אחי, הצמאון (2012); נאסף להיות הווה (2015); מסע אחר עם עורב שחור ו־Saint Claire (יצא לאור ב־2015) וחצי תאוותי בידו (2018).
    השלימה תואר שני בספרות עברית באוניברסיטה העברית (2005), ושוקדת על עבודת דוקטור במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר־אילן. פירסמה ספר שיחות עם המשורר ישראל אלירז על אמנות ושירה: אסכולה של איש אחד (2011). שיריה התפרסמו באנתולוגיות בכמה שפות אירופיות, בסינית ובטורקית. תרגומי שיריה להולנדית בידי יניב חג׳בי פורסמו בספר Door het vlees stroomt het verlangen ב־2009. נתן זך כינה אותה ״משוררת הסינתזה הגדולה״ (2003). נדמה שתיאור זה מיטיב לתאר לא רק את שירתה כי אם גם את דמותה הציבורית. חוויות יסוד אישיות נמסכות ביצירתה בעברית שחוגגת את מורשתה הטקסטואלית לאורך הדורות, ואת מפגשיה עם שפות ותרבויות זרות: קרובות ורחוקות. בעוד שיצירתה נהנית מהכרה בפרסים ובפרסומים, פנחס־כהן ספגה ביקורות רבות ממחנות שונים: על עמדות פוליטיות ״ימניות״, על השילוב בין ארוטיקה נועזת ומורשת ישראל, ועל ההשראה שהיא שואבת ממקורותיה הספרותיים של היהדות. בשירתה המוקדמת (הצבע בעיקר, מסע איילה), גוף האישה משמש אתר למפגש עם הטבע וחיי היומיום. שיריה מחוברים בעוצמה לצומח ולחי של ישראל, וארוגים בקשר של עבותות לירושלים. החל מנהר ושכחה, קולה משתכלל. אחידותו מתחלפת ברבגוניות, שימוש בשפה דחוסה, חריזה וחזרה ומבנים פוליפוניים. מקורות היהדות – בעיקר המקרא וחכמי ארץ ישראל – מתמזגים עם ההווה, כשדמויות מופת (כארבע האימהות) ותיאורי פעולה (כעבודת הקורבנות) בולטים בהיעדרם מן המציאות המוחשית ובה בעת ממלאים את המציאות ההכרתית. משיח והגנן, הכלבתא והשרמוטה משלבים מוטיבים נוצריים בגישה שניכרים בה סקרנות ופליאה. תחושת השבר בעקבות אובדן הבעל מבוטאת בין השאר בריסוק השפה העברית לשורשיה מזה, ובשימוש בדמיון אטימולוגי ופונטי כגורם מלכד מזה. ״הגנן״ הוא מחזור שירים המעמיד במרכז הבמה את הארוטיקה, הממלאת תפקיד חשוב בכתיבתה לאורך השנים.
חוה פנחס־כהן נפטרה לאחר מחלה קשה בד׳ בחשוון תשפ״ג, 29 באוקטובר 2022.

נכתב על־ידי אוראל שרף עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: גרנות, אתרה של חוה פנחס־כהן, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]
[צילום: איריס נשר]

ספריה:

הצבע בעיקר (תל־אביב : עם עובד, תשנ״א 1990)
מסע איילה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994)
נהר ושכחה : שירים, 1994־1997 : שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998) <עריכה – לאה שניר>
שירי אורפאה : 1998־1999 : שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000) <עריכה – לאה שניר>
משיח : שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003) <רישומים – מרים גמבורד>
הגנן, הכלבתא והשרמוטה : על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)
שביעית : כל השירים עד כה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ח 2008) <עריכה – לאה שניר>
Door het vlees stroomt het verlangen / gedichten uit het Hebreeuws vert. door Yael Moshe ; verz. en ingel. door Yaniv Hagbi ; het interview werd afgenomen door Bart Wallet (Amsterdam : Amphora Books, 2009) –

עברית והולנדית – עמוד מול עמוד
אסכולה של איש אחד : דיאלוג עם ישראל אלירז (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 2011)
אחי, הצימאון : שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תשע״ב 2012) <עריכה – לאה שניר>
נאסף להיות הווה : דיאלוג עם דמויותיו של יעקב שריר – דו־לשוני, בין־תחומי (רעננה : אבן חושן, תשע״ה 2015) <תירגמה לאנגלית – לינדה שטרן זיסקויט>
מסע אחר עם עורב שחור ו־ Saint Claire (תל־אביב : הוצאת קשב לשירה, תשע״ה 2015)
לחישת הארץ לשמים : מבחר (בני־ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשפ״ג 2023) <עריכה – רפי וייכרט>

על המחברת ויצירתה:
ספרים:

וייטמן, מרים. אינטרטקסטואליות בשירת חוה פנחס כהן בהקשר דורה (רמת גן, תשס״ו 2006) <דיסרטציה–אוניברסיטת בר אילן, תשס״ו 2006>
רוטנברג, יעל. זמני חרוט בשירַי : זמן, מקום ומגדר בשירה של לאה גולדברג וחוה פנחס־כהן (תל־אביב : רסלינג, 2015)

מאמרים:

פנחס־כהן, חוה. שיחה עם חוה פנחס־כהן <כולל השיר: נדודים>. פסיפס, גל׳ 29 (1995), עמ׳ 14־16.
פנחס־כהן, חוה. אחת מ־300. ולפעמים עוד פחות. פנים: כתב־עת לתרבות, חברה וחינוך, גל׳ 46 (מאי 2009), עמ׳ 96־106 <להיות אישה, אם, יוצרת, בת להורים קומוניסטים ציונים בימי שלטונה של מפא״י. החוויה של מיעוט בתוך מיעוט>
אידר, דרור. מתי התחלפו המלכויות בגבהים : עיון משווה בין שירת זלדה לשירתה של חוה פנחס־כהן. בתוך: הישן יתחדש והחדש יתקדש : על זהות, תרבות ויהדות : אסופה לזכרו של מאיר איילי / עורכים – יהודה פרידלנדר, עוזי שביט, אבי שגיא (תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, 2005), עמ׳ 215–241.
ארד, שרה. ציר הזמן היהודי המשתקף בשירתה של חוה פנחס־כהן. עלי שיח, חוב׳ 41 (חורף תשנ״ט, 1998), עמ׳ 74–85.
ברקוביץ׳, אילן. נס השיר האמיתי. הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בכסלו תשס״ט, 26 בדצמבר 2008, עמ׳ 2.
זך, נתן. הריני תמונה לפניך: על שירים של חוה פנחס־כהן. הד החינוך, כרך 78, גל׳ 4/5 (2003), עמ׳ 48–49.
לוז, צבי. חידוש השאיפה לרציפות ולגבהות. עלי שיח, חוב׳ 44 (2000), עמ׳ 89–96 <על היסוד הפילוסופי בשירתה של חוה פנחס־כהן>
לוז, צבי. קצוות רחוקים : אופציות קוטביות בשירתנו העכשווית. דימוי, גל׳ 23 (חורף תשס״ד), עמ׳ 79–80.
לוז, צבי. חוה פנחס־כהן: אינטימיות מודרנית במושגי קדם. בספרו: הזרימה הדו־סטרית של העברית : בין הקנונים לשירה המתחדשת (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 37–40.
לוי־ברזילי, ורד. בועטת לכל הכיוונים. הארץ, מוסף שבועי, כ׳ בטבת תשס״ו, 20 בינואר 2006, עמ׳ 48–52 <ראיון עם המשוררת>
ניר, אלחנן. מתחת לכל השלמות חותר משהו. מקור ראשון, שבת, כ״ב בכסלו תשס״ט, 19 בדצמבר 2008, עמ׳ 6–7, 8 <ראיון עם המשוררת>
עופר, רחל. ״עם אמהות לא משחקים מחבואים״ : סיפור העקדה מזווית אימהית על פי השיר ״בקשה״ מאת חוה פנחס־כהן. בתוך: עקדת יצחק לזרעו : מבט בעין ישראלית, לזכרו של יצחק הירשברג הי״ד / עורכים – ישראל רוזנסון, בנימין לאו (תל־אביב: הקרן להנצחת יצחק הירשברג הי״ד, תשס״ג), עמ׳ 425־429.
עופר, רחל. ״שלושה בנים היו לאברהם״ : יצחק וישמעאל בשירה המודרנית וסוגיית הישראליות בימינו – עיון בשיריהם של יצחק למדן, יהודה עמיחי וחוה פנחס־כהן. דרף אגדה, ביטאון המרכז להוראת האגדה – מכללת אפרתה, חוב׳ ז–ח (תשס״ד–תשס״ה 2004–2005), עמ׳ 171–180.
עפרת, גדעון. ׳מסע האיילה׳ של חוה פנחס כהן. משיב הרוח, גל׳ לא (חורף תש״ע 2009), עמ׳ 37–47.
צורן, יאיר. שלש נשים – שני משוררים. דימוי, גל׳ 21 (2002), עמ׳ 48–50 <על ׳האם השלישית׳ לנתן אלתרמן, ו׳שלש נשים׳ לחוה פנחס־כהן>
קוסמן, אדמיאל. הטריז התיאולוגי. מקור ראשון, שבת, כ״ב בכסלו תשס״ט, 19 בדצמבר 2008, עמ׳ 7 <על שירתה של חוה פנחס־כהן>
קנטי, נורית. לא דוסית, לא פרובוקטיבית, משוררת. nrg מעריב <מקוון>, 15 בספטמבר 2008.
רוטנברג, יעל. ״אני מדברת אליך״ : זהות האישה הכותבת בשירת חוה פנחס־כהן. עלי שיח, חוב׳ 56 (חורף תשס״ז 2006), עמ׳ 58–68 <דיון בשירים ״אני מדברת אליך״ מתוך ׳מסע איילה׳ ו״שלושים יום״ מתוך ׳שירי אורפאה׳>
רוטנברג, יעל. ״הנני אֲנִיָּה במעש / אֲנִיָּה בפתח״ ״מרחב הגבול״ כמרחב נשי על שפה בשירה עברית. בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים־התרבותיים, כרך ו׳ (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל־אביב, 2013), עמ׳ 318–337 <על שפתן של שלוש משוררות: יונה וולך, חוה פנחס־כהן ואסתר שקלים>
רותם, יהודית. חוה פנחס־כהן (ראיון). מאזנים, כרך ס״ט, גל׳ 5 (1995), עמ׳ 32–33.
שניר, לאה. מעבר לשורשים החתוכים : שיחה עם חוה פנחס־כהן. עלי שיח, חוב׳ 41 (חורף תשנ״ט, 1998), עמ׳ 59–72.
Jacobson, David C. Hava Pinhas-Cohen : ״To the place where love has a manifest name.״ In his book: Creator, Are you listening? : Israeli poets on God and prayer (Bloomington and Indianapolis : Indiana University Press, 2007), pages 140–171.

על ״הצבע בעיקר״

דליס. חוה פנחס־כהן: הצבע בעיקר. פסיפס, גל׳ 15 (1992), עמ׳ 25.
רוזנפלד, ברכה. מודרניזם חילוני ומסורת יהודית. עתון 77, גל׳ 151–152 (אב–אלול תשנ״ב, אוגוסט–ספטמבר 1992), עמ׳ 12–13.

על ״מסע איילה״

גלזמן, לאה. להלך על שברי המראה. עתון 77, גל׳ 180 (שבט תשנ״ה, ינואר 1995), עמ׳ 8.
כרמי, גד. נביעה חדשה ורעננה של שירה טובה. נתיב, שנה 8, גל׳ 2 (43) (תשנ״ה 1995), עמ׳ 73–79.
מזור, יאיר. מה אנחנו בלא געגועינו, בלא חלומותינו: על ״מסע איילה״ לחוה פנחס כהן ועל שירתה. עתון 77, גל׳ 193 (שבט תשנ״ו, פברואר 1996), עמ׳ 24–27.

על ״נהר ושכחה״

אידר, דרור. אישה אחת עם עט – שירה דתית עכשיו. נתיב, שנה י״ג, גל׳ 4–5 (75–76) (ספטמבר 2000), עמ׳ 110–112.
ברתנא, אורציון. ארוטיקה ויהדות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ט באב תשנ״ח, 21 באוגוסט 1998, עמ׳ 27.
גוטקינד, נעמי. שירת נשים במיטבה: חוה פנחס־כהן, ״נהר ושכחה״. הצופה, כ״ו באייר תשנ״ח, 22 במאי 1998, עמ׳ 6.
חלפי, רחל. חלוק אבן קשה ומבהיק ומוגדר לעצמו. מאזנים, כרך ע״ג, גל׳ 9 (תשנ״ט 1999), עמ׳ 41–44.
קוסמן, אדמיאל. פסיפס ענק של מקורות מן העבר. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 282 (כ״ח בתמוז תשנ״ח, 22 ביולי 1998), עמ׳ 7.
שניר, לאה. מעבר לשורשים החתוכים : שיחה עם חוה פנחס־כהן. עלי שיח, חוב׳ 41 (חורף תשנ״ט, 1998), עמ׳ 59–72.

על ״שירי אורפאה״

איזקסון, מירון ח. מה מרתקת אהבת האשה הזאת. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 401 (ג׳ בחשון תשס״א, 1 בנובמבר 2000), עמ׳ 11.
בן־דוד, יערה. התשוקה לנעדר. עתון 77, גל׳ 263 (2002), עמ׳ 10–11 <חזר ונדפס בספרה: במבוך המַראות : קריאה בפרקי ספרות עברית וכללית (ירושלים : כרמל, תשע״ב 2012), עמ׳ 246–249>

על ״משיח״

דליס. כל הלילה התרוצצו בי קולות. מאזנים, כרך ע״ח, גל׳ 4 (סיון תשס״ד, יוני 2004), עמ׳ 53–55.
זהבי, אלכס. להרגיש בלתי אפשרי. ארץ אחרת, גל׳ 22 (סיון–תמוז תשס״ד, יוני–יולי 2004), עמ׳ 86.

על ״הגנן, הכלבתא והשרמוטה״

אידר, דרור. להשיב לשירה הישראלית את ״השפה האחרת״, היהודית. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 681 (ט״ו באדר תשס״ו, 15 במארס 2006), עמ׳ 1, 2.
ויג, שושנה. המתח הבלתי ניתן לגישור בין חיי המשפחה לחיי יצירה : רצנזיה וראיון עם המשוררת בצאת ספרה. BSH.com, הפורטל לשוויון זכויות ולצדק חברתי <מקוון>, 19 במארס 2006.
לויתן, עמוס. 4 הערות על 5 ספרי שירה. עתון 77, גל׳ 309–310 (ניסן–אייר תשס״ו, אפריל–מאי 2006), עמ׳ 43.
עוז, דניאל. אפקט החממה. שחרזדה <מקוון>, גל׳ 1 (2006)
רוטנברג, יעל. בין השוליים. מקור ראשון, שבת, ט״ו בטבת תשס״ז, 5 בינואר 2007, עמ׳ 7.

על ״שביעית״

הירש, אלי. חוה פנחס כהן, שביעית. ידיעות אחרונות, 7 ימים – ספרות, י״ט באלול תשס״ח, 19 בספטמבר 2008
לוז, צבי. שורשי ההפכים המתאחדים. גג: כתב עת לספרות, גל׳ 21 (חורף 2009), עמ׳ 129–139.
מסג, סבינה. גופו של עולם. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 822 (כ״ח בחשון תשס״ט, 26 בנובמבר 2008), עמ׳ 12.
משמר, תמר. אתיקה ואסתטיקה בשירת חוה פנחס־כהן. תמר משמר משוררת וקוראת <מקוון>, 25 בנובמבר 2008.
רווה, ענבר. עולם עשיר ומטלטל. ארץ אחרת, גל׳ 48 (חשון–כסלו תשס״ט, נובמבר–דצמבר 2008), עמ׳ 80–82.

על ״Door het vlees stroomt het verlangen״

Bovenkamp, Jasper van den en Jan van Velze. „Poëzie is als zwangerschap”. Reformatorisch Dagblad <online>, 25 March 2009

על ״אסכולה של איש אחד״

לויתן, עמוס. אסכולת אלירז. עתון 77, גל׳ 359 (טבת–שבט תשע״ב, ינואר–פברואר 2012), עמ׳ 42–44.
נאה, איילת. ניצנים של השתנות. ארץ אחרת, גל׳ 63 (חשון–כסלו תשע״ב, נובמבר–דצמבר 2011), עמ׳ 84–86.
פנחס־כהן, חוה. ״הריני תמונה לפניך״. דעות, גל׳ 52 (אב תשע״א, אוגוסט 2011), עמ׳ 26–28.

על ״אחי, הצימאון״

איזקסון, מירון ח. הצימאון. מאזנים, כרך פ״ז, גל׳ 1 (שבט תשע״ג, פברואר 2013), עמ׳ 55–56.

על כתב־העת ״דימוי״

דגן, חגי. יש דתיות אחרת. הארץ, מוסף ספרים, גל׳.465 (י׳ בשבט תשס״ב, 23 בינואר 2002), עמ׳ 10 <על גל׳ 20>
שי, אלי. דיווח מעין הסערה ממש. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 66 (כ״ב בסיון תשנ״ד, 1 ביוני 1994), עמ׳ 13 <על גל׳ 7>

קישורים:

הבלוג האישי של חוה פנחס־כהן

OpenLibrary – OL4181469A

Wikidata – Q7023867

J9U – 987007290282305171

NLI – 000631907

LC – no91004460

VIAF – 49499511

עודכן לאחרונה: 18 באפריל 2024

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר