יצחק בצלאל.
    הכל כתוב בספר : עם סופרים בישראל כיום / יצחק בצלאל. – תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ״ט 1969.
    200 עמ׳ .

    ״הכל כתוב בספר״ — שמעתי לא פעם מפי סופרים המסרבים לראיון. ויש גורסים: מה שיש לי לומר, אני מעדיף לכתוב בעצמי. וגירסה אחרת: אינני מחפש פירסומת. מהנימוקים נגד ראיונות אין להסיק כי סופרים רבים מסרבים לראיון, אלא שלדעתם הראיון הינו תחליף עיתונאי, מן הסתם פחות, למה שהסופר מיטיב בעצמו לומר.
    אלא שבראיונות אלה לא ״התכלית״ העיתונאית הניעה את כותבם, לא ידיעות והצהרות העשויות להדהים, לא פרטים ביוגרפיים והרגלי כתיבה של הסופר, אף לא פרשנות ליצירתו, שלרוב היא עיסוק של סרק. ראיון ספרותי בעיני, הוא ביסודו דו־שיח בין הסופר לקוראו ועל־כן בראיון אין תחליף ל״צד השני״. ועיקרו של הראיון אלה דברים המשמשים רקע לכתיבתו של הסופר ושאינם באים בדרך כלל לביטוי ישיר ביצירתו. כוונתי לדמות עולמו של הסופר, ענינים שהם מתחום הספרות כמו מהוויות היסוד של החיים עכשיו בישראל. חלקו של המראיין ב״דו־שיח״ — טעמו, יחסו וסקרנותו כלפי הסופר ויצירתו — הוא כשל שותף סמוי, הנמנע ככל האפשר מלהבליט את נוכחותו ודעותיו בראיון הכתוב.
ראיונות אלה רובם נכתבו לאחר שיחות רבות עם המרואיין ותמיד לאחר קריאת כל כתביו. בראיון הכתוב יש נאמנות מלאה לדברי המרואיין, אך אין זה צילום השומר על סדר השאלות והתשובות, או הנותן את השיחה כולה במלואה. בספר ניתנו הראיונות לפי הסדר הכרונולוגי של פירסומם בעיתון ובתיקוני לשון קלים.
    25 הראיונות שכונסו בספר זה נבחרו מתוך כ־70 ראיונות שפירסמתי ב״משא״. כדי לשוות אחידות כלשהי לספר, ניתנו כאן ראיונות עם סופרי הארץ, אשר עיקר כתיבתם בשנות קיומה של מדינת־ישראל, אשר על דרך השיגרה הם מכונים ״צעירים״. עיקרון הברירה גרם שראיונות רבים עם סופרים, אמנים וחוקרים המכובדים עלי לא כונסו בספר זה. כשם שיש סופרים נחשבים שלא הגעתי לכלל שיחה עמם, לא מטעמים של בחירה מכוונת. אני מקווה שאלה ואלה תגיע שעתם להיכתב ולהיכנס.

 

תוכן העניינים:

• הקדמה
• נסים אלוני – התיאטרון, המסכה ובכלל ... (עמ׳ 7–13)
• יונת ואלכסנדר סנד – ענין של בחירה (עמ׳ 14–23)
• אנדד אלדן – נכר וגלבוע (עמ׳ 24–29)
• דליה רביקוביץ – תפוח הזהב וחורף קשה (עמ׳ 30–36)
• אבות ישורון – כמיהה לתפארת ישנה-חדשה (עמ׳ 37–43)
• ע. הלל – שירה, טבע, אדם (עמ׳ 44–49)
• אבא קובנר – אני מאמין (עמ׳ 50–57)
• חנוך ברטוב – הסיפור האחד (עמ׳ 58–64)
• חיים גורי – שוליים של חשבון (עמ׳ 65–72)
• בנימין תמוז – סופר עם עצמו (עמ׳ 73–79)
• אהרן אפלפלד – בסימן שאלות (עמ׳ 80–86)
• עמוס עוז – ספרות מרחוב ראשי לפרבר (עמ׳ 87–92)
• דוד שחר – ספרות ואלוהיה (עמ׳ 93–100)
• עמליה כהנא-כרמון – נוסח אישי (עמ׳ 101–107)
• יורם קניוק – הסיפורים, השרשים, הגורל (עמ׳ 108–115)
• זרבבל גלעד – נוף הנגלה והנסתר (עמ׳ 116–125)
• גדעון תלפז – אהבת ימים שחלפו (עמ׳ 126–131)
• נעמי פרנקל – חשבון נפש בשלושה כרכים (עמ׳ 132–141)
• פנחס שדה – על מצבו של הסופר (עמ׳ 142–150)
• אברהם ב. יהושע – להיות לבד ועם כולם (עמ׳ 151–158)
• יצחק אורפז – הצפיה שלאחר ההרס (עמ׳ 159–165)
• מרדכי טביב – מסע מאוחר לילדות (עמ׳ 166–173)
• אורי אורלב – ברית האחד שנותר לפליטה (עמ׳ 174–182)
• אמיר גלבע – שירה באמת (עמ׳ 183–191)
• אהרן מגד – מולדת הסופר (עמ׳ 192–200)

---

עודכן לאחרונה: 31 באוגוסט 2020

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

✕