עמיחי שלו, סופר, משורר ועורך, נולד בט״ו בניסן תשל״ג, 17 באפריל 1973 וגדל בראשון לציון ובהרצליה. שירת בצה״ל כפקיד בחיל הרפואה. למד תסריטאות ב״קמרה אובסקורה״. לאחר מכן למד לתואר ראשון היסטוריה וספרות כללית באוניברסיטת תל־אביב. שיריו הראשונים התפרסמו בכתב העת ״מאזניים״ בשנות התשעים. יצירות נוספות פורסמו בכתבי עת שונים, ובהם ״עכשיו״, ״שבו״ ו״מעין״. מלמד כתיבה במסלול האקדמי של המכללה למִנהל ומשמש עורך מדור הספרות ב-Ynet.
    ספרו ״ימי הפופ״ (משכל, 2005) מביא את סיפורו של דניאל בן השתים־עשרה, הבן הצעיר למשפחה בת חמש נפשות מראשון לציון, המתמודד עם מות אמו. הוא מגולל ארבע חוויות ילדות, שלוש מהן לאחר מות האם ואחת שקדמה לו, והמשותף להן הוא הטלטלה הנפשית שגרם האובדן הפתאומי. בולט במיוחד העיסוק המאופק במערכת היחסים המתפוררת בין הבן הצעיר לאביו המרוחק. כל אחד מחלקי הספר יכול להיקרא כנובלה עצמאית על רצף עלילתי מתפתח, שבמרכזה קשר משמעותי אחד בין הנער המספר ובין דמות המשמשת לו בת לוויה, ממשית או דמיונית, להפגת בדידותו. לצד הדמויות האלה משמשים המוזיקה, הכדורגל, התשוקות הרומנטיות והדמיון הפורה ידידיו הנאמנים ביותר, ובכוחם להקהות מעט את ייסוריו. סגנון הכתיבה בולט בהימנעות המספר, בן דמותו של הסופר, משימוש בנימה סנטימנטלית ובהעדפתו לספר את קורותיו בטון ענייני ואמין, המצטיין בעברית צבעונית ואותנטית רוויה בדימויים מקוריים.
    ב־2010 יצא ספרו ״הנפשיים״, המספר את סיפורה של יחידת טירונים עם סעיף נפשי. הרומן מתרחש בסוף שנות השמונים ומסופר כמונולוג מפיו של אורי, חייל המתמודד עם מותה הטרגי של אמו ושואב כוח מלהקת ״נושאי המגבעת״, שפס־הקול שלה כמו מלווה את הרומן. הספר היה מועמד לרשימה הארוכה של פרס ספיר, והוא הועמד בביקורת אל מול ״התגנבות יחידים״ ליהושע קנז. ב־2012 ראה אור ספרו ״ילדה גדולה״. ב־2012 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים על שם ראש הממשלה לוי אשכול. בשנת 2018 ערך עם יובל אביבי את האנתולוגיה ״יאללה מכות״ המקבץ סיפורים אלימים ישראליים עכשוויים. ספר הפרוזה האחרון שלו עד כה הוא ״וולקשטיין״ – מחווה לד״ר עודד וולקשטיין, מרצה, עורך, סופר ומתרגם – והוא ראה אור בסדרת רוח צד. על הספר כתב יוני ליבנה כי הוא מאופיין בשני סימני היכר: ״מצד אחד, רגישות מוחלטת לפרטים. משחק בלתי פוסק בדימויים ספרותיים, מוגזמים שמולבשים על מצבים פרוזאיים. ומצד שני, הדחף לסטות מהתלם ומהקשר הסיפור הריאליסטי״. בשנת 2019 הופיע ספר שיריו ״מרסיסייד״
    נשוי לשרית (לבית כהן), עיתונאית ובלשנית מחוננת, ואב לשני בנים.

לרשימה של עמיחי שלו באתר ׳הספרנים׳ בספריה הלאומית עמיחי שלו בספריה הלאומית

יצירות עמיחי שלו בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי יובל פז עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית.
[צילום: שרית כהן שלו]

• משפטי המחץ של הכדורגל האנגלי (הרצליה : טבע הדברים, 2004) <בהשתתפות משה גוזגל>
• ימי הפופ (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספר חמד, 2005) <עריכה - אלי הירש>
• הנפשיים (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2010) <עריכה - סמי ברדוגו>
• ילדה גדולה (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2012) <עריכה - אסנת יקירה>
• על החתרנות (רמת גן : עילמור : אפיק - ספרות ישראלית, תשע״ד 2014) <עריכה - עודד וולקשטיין>
• בדידות מזהרת (תל־אביב : הוצאת עם עובד, 2015)
• וולקשטיין (חבל מודיעין : דביר : מכון הקשרים, 2018)
• מרסיסייד (רמת גן : עילמור ; חולון : הליקון, 2019)
• היסוד הנפשי (ראשון לציון : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2024)

• יאללה מכות : סיפורים (תל־אביב : אחוזת בית, הוצאה לאור, 2018) <בשיתוף יובל אביבי> <כולל 22 סיפורים מאת לאה איני, רועי חסן, מאיה ערד, בני ציפר, דרור משעני, ישי שריד, שרי שביט, עלא חליחל, סלין אסייג, עמיחי שלו, אסתי ג. חיים, נגה אלבלך, יובל אביבי, בלה שייר, איילת גונדר־גושן, מיה סלע, יונתן ברג, איריס לעאל, איאד ברגותי, אסף סעדון, אורין מוריס ודרור פויר>

• בהריר, רועי. תחנות רוח: תחנות התרבות של עמיחי שלו. מעריב ז׳ורנל, ד׳ בסיוון תשע״ב, 25 במאי 2012, עמ׳ 22.
• זוארץ, רות.   ההווה הוא דיקטטור.   מעריב השבוע, המגזין, כ״ב בשבט תשע״ו, 1 בפברואר 2016, עמ׳ 14–15 <הסופר, העורך והמרצה חובק רומן חמישי ומסתכל לאחור בעין ביקורתית למדי על הספרים הקודמים. על הדרך הוא גם מתלונן על מיעוט הסופרים הטובים היום ומנסה להסביר מדוע השיטה דפוקה>
• לוי, דפנה.  מלטף את העולם במילים : ראיון עם עמיחי שלו.  המדור לאיבוד קרובים <מקוון>, 14 ביוני 2009.
• עמיחי שלו – נסים קלדרון: הסיפור המקומי הקצר, נקודות שונות למחשבה <שאלון אינטרנטי קצר> עתון 77, גל׳ 375–376 (סיון–תמוז תשע״ד, מאי–יוני 2014), עמ׳ 32–33.

• אנגל, מיקי.  עד פופ.  Time Out תל־אביב, גל׳ 345 (11 עד 18 ביוני 2009), עמ׳ 44–46 <ראיון עם הסופר עם צאת ספרו>
• גלסנר, אריק.  אמי זיכרונה לברכה.   מעריב, תרבות, י״ז באב תשס״ט, 7 באוגוסט 2009, עמ׳ 24.
• ינאי, הגר.  ימי הפופ.  מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 4 (תשרי תש״ע, ספטמבר 2009), עמ׳ 52–53.
• רוטשילד, דנה. אמת או חובה. ידיעות אחרונות, 7 לילות, א׳ באלול תשס״ט, 21 באוגוסט 2009, עמ׳ 22.
• שור, ניסן. להיט בראש.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 854 (ט״ז בתמוז תשס״ט, 8 ביולי 2009), עמ׳ 6.

• אושרוב, נילי.  נגד כיוון הזיפים.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ באייר תש״ע, 16 באפריל 2010, עמ׳
• אליאס, אבי.  על ״הנפשיים״ לעמיחי שלו וגם שיר עם הארה.  nrg מעריב <מקוון>, בבלוג של רן יגיל, י״ד באייר תש״ע, 28 באפריל 2010 <כולל השיר ״אלטע זאכען״ לעמיחי שלו והארה של רן יגיל>
• גלסנר, אריק.  או־קיי, ומה עכשיו?  מעריב, תרבות, ד׳ בניסן תש״ע, 19 במארס 2010, עמ׳ 22.
• ליבנה, יוני.  האלהים שלי עייף.  ידיעות אחרונות, 7 לילות, ט״ו בסיוון תש״ע, 28 במאי 2010, עמ׳ 22.
• סגל, דני.  קול של אלוהים אחר.  Time Out תל־אביב, גל׳ 399 (24 ביוני עד 1 ביולי 2010), עמ׳ 132.
• סלע, מיה.  מה הטעם בכבישים ללא מוצא.  הארץ, גלריה, י״ט באדר תש״ע, 5 במארס 2010, עמ׳ 4, 11.

• גרוסמן, חגית.  דחיית הגוף.  מקור ראשון, שבת, י״ח בסיוון תשע״ב, 8 ביוני 2012, עמ׳ 20–21.
• חיון, בר.  נוסעת עם מטען.  הארץ, מוסף ספרים, כ״ח בתמוז תשע״ב, 18 ביולי 2012, עמ׳ 7.
• כץ, נסים.  ילדה גדולה.  מאזנים, כרך פ״ו, גל׳ 4 (אב–אלול תשע״ב, אוגוסט 2012), עמ׳ 54.

• אשכנזי, יפתח.  קול רוקנרולי ובועט במוסכמות.  הארץ, תרבות וספרות, 4 ביולי 2014, עמ׳ 2 <על כתיבתם של עמיחי שלו בספרו ״על החתרנות״ ושל שמעון צימר בספרו ״דמיין שאתה חי״ >
• ליבנה, יוני.  על החתרנות.  ידיעות אחרונות, 7 לילות, 18 באפריל 2014, עמ׳

• מלמד, אריאנה.  הרוסים הרוסים.   הארץ, גלריה, ה׳ בשבט תשע״ו, 15 בינואר 2016, עמ׳ 4–5.

• פרבר, חבצלת.  הקשר בין נאציזם ופופ.  מקור ראשון, שבת, י׳ בחשוון תשע״ט, 19 באוקטובר 2018, עמ׳ 22.
• רודין, שי.  תאונת דרכים ספרותית.  הארץ, מוסף ספרים ג׳ בחשוון תשע״ט, 12 באוקטובר 2018, עמ׳ 12–13.

• מושקוביץ, טינו.  קפיצה מפוארת מעל הפופיק.  הארץ, מוסף ספרים, ג׳ בחשוון תש״ף, 1 בנובמבר 2019, עמ׳ 10–11.

• טל, רונן.  לא שונא, לא כועס.   הארץ, גלריה שישי, ה׳ בכסלו תשפ״ה, 6 בדצמבר 2024, עמ׳ 24–30 <אם שמתה מוות חטוף ואכזרי, מערכת יחסים עם אב מנוכר ולרגעים מתעלל: בספר ״היסוד הנפשי״" עמיחי שלו לא מתקרבן ולא עושה הנחות>

• הנפשיים באתר 
• אתרו של עמיחי שלו
• קטעים מהספר ״ימי הפופ״