גלעד מאירי, משורר, סופר ופעיל ספרותי, נולד בירושלים בי״ז באדר ב׳ תשכ״ה, 21 במארס 1965. למד בבתי הספר ״לוריא״ ו״דנמרק״ בירושלים. עקב עבודת אביו שהה שש שנים בארצות הברית. שירת בנח״ל. למד ספרות עברית, אמנות ולימודים הודיים באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודתו לתואר מוסמך כתב על שירתה של יונה וולך. כתב עבודת דוקטור באוניברסיטת תל אביב על שירתו של דוד אבידן בהנחיית בעז ערפלי. היא פורסמה כספר שכותרתו הר געש סימפטי: פרודיה, הומור ואוונגרד בשירת דוד אבידן (2012). בוגר בית הספר לשירה של ״הליקון״ וממייסדי קבוצת ״כתובת״ הירושלמית לשירה. מאז 2002 מנהל את פרויקט ״מקום לשירה״, מרכז לתרבות ולשירה בשכונת אוהל משה בנחלאות, בירושלים. במסגרת ״כתובת״ יזם אירועי שירה ופסטיבלים. עוסק בחינוך בתחומים שונים: הוכשר כמורה ליוגה, הדריך במעון ״אורנים״ לנערות במצוקה, לימד ספרות בבתי ספר תיכוניים והיה רכז תרבות ומנהל המרכז לתקשורת קהילתית במנהל הקהילתי ״לב העיר״ בירושלים. בשנת 2015 הקים ביחד עם נועה שקרג׳י את בית הספר לאומנות המילה בירושלים. פירסם את שיריו ואחדים מסיפוריו במוספי הספרות ובכתבי עת, בהם: מאזניים, עתון 77, שבו, הליקון, אפיריון, הכיוון מזרח, משיב הרוח ועוד, ובאנתולוגיות שירה. פירסם ביקורות על ספרי שירה, שילב מוזיקה ושירה ויצר גם עבודות שעניינן שירה ומשוררים בתחום הווידיאו והטלוויזיה. בין השאר השתתף (עם רועי בן־עמי ואלון הראל) בהפקת הסרט התיעודי אחת עם קלשון (2004), על המשוררת אגי משעול. כתב את ספרי השירה: פגני אורגני (כרמל, 2003; כתב היד, בטרם נדפס, זכה בפרס ירושלים לספרות יפה על שם זבולון המר, 2001); זעזועים בג׳לי: שירים (2006); חיפוש מתקדם (2010), שחרור בתנאים מגבילים (2014); בוא זמני (2017) וסונט בגט (2019). כתב את קובץ הסיפורים המשרד לסיפורי הציבור (2008). ערך את אנתולוגיית שירי הכדורגל קורה פנימית (מדיה 41, 2009). אנתולוגיה נוספת, של שירי תפילה, ערך עם נועה שקרג׳י: קרבת מקום (ידיעות ספרים, 2011). חוויותיו מילדותו בשכונת מוסררה בירושלים וחינוכו לצד אב מפעילי ״הפנתרים השחורים״ הותירו חותם בכתיבתו. התמטיקה שלו עוסקת בקבוצות שוליים, בהתמודדות עם הקשיים החברתיים־כלכליים ובקונפליקטים של חיי הנישואים (זעזועים בג׳לי, חיפוש מתקדם ופגני אורגני). שירתו מערבת בין המקומי, המפנה את המבט מן הרחוב והשיכון אל תוככי הבית וחיי המשפחה, והאוניברסלי, הנשען על הספרות המערבית והשירה העברית. שירתו עוסקת במתח שבין השירה לחיים, בשילוב שבין קודש לחול ובעולמה הסבוך של העיר ירושלים. היא שזורה ברכיבים קומיים, שבירה של צירופים כבולים ועירוב בין תחומי משמעות שונים ומרוחקים. היה גם שותף בכתיבה ובהפקה של שני תקליטורי רוק.

נכתב על־ידי אלישע פורת ונינה פינטו־אבקסיס עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: ויקיפדיה]
[צילום: מוטי קיקיון]

ספריו: