חנה עמית כוכבי נולדה בחיפה בי"ח בחשון תש"ז, 12 בנובמבר 1946, וסיימה את בית-הספר הריאלי במגמת מזרחנות. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה תואר ראשון ושני בשפה וספרות ערבית ובספרות אנגלית (1968, 1971). כמו כן סיימה לימודי תעודה בתרגום כתבי מדע אנגלית-ערבית-עברית (1975). את תואר הדוקטור קיבלה באוניברסיטת תל-אביב, בהדרכתו של פרופ' גדעון טורי, על מחקרה החלוצי והמקיף בתולדות התרגום הספרותי מערבית לעברית מראשית הציונות ועד סוף המאה העשרים (1999). לימדה אנגלית, ערבית ותרגום באוניברסיטאות ומכללות שונות בארץ. במכללת בית-ברל היתה שותפה להקמת המסלול לתרגום ערבית-עברית-ערבית, והכשירה מתרגמים משתי השפות. מילאה תפקידי הוראה והנחיה בלימוד ערבית בבתי ספר עבריים, והשתתפה בהכנת תוכניות לימודים. מאז 2003 מרצה בחוג לתרגום ולחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן.
    כמתרגמת פעילה פרסמה תרגומים רבים של שירה קלאסית ומודרנית, פרוזה, מחזות וספרות תיעודית. עיקר תרגומיה מהשפה הערבית, אך היא פרסמה תרגומים גם מאיטלקית ומאנגלית לעברית, ומעברית ומערבית לאנגלית. רבים מתרגומיה פורסמו במרוצת השנים בכתבי עת ובאנתולוגיות. מתרגומיה שפורסמו כספרים בולט בין שני חצאי התפוז (1991), התכתבות בין המשורר מחמוד דרויש שגלה מישראל, והמשורר סמיח אלקאסם, שנותר לחיות בה. בספר זה כותבים שני המשוררים בלשון פיוטית עשירה, המתורגמת להפליא, הן על ענייני שירה והן על מציאות החיים הפלסטיניים והחיים בכלל. כמו כן תירגמה מאנגלית את ספרה של וירג'יניה דניאלסון, קולה של מצרים: אום כולת'ום, שירה ערבית, החברה המצרית במאה העשרים (2003), תרגום שהצריך גם ידע ניכר במוזיקה. באחרונה הקדישה שנים מספר לתרגום מבחר מהלקט הערבי הקלאסי סיפורי אלף לילה ולילה. כרך ראשון פורסם בכותרת לילות ערב: מבחר מאלף לילה ולילה (2008), והכרך השני, פורסם ב-2011. בניגוד למתרגם הקודם של היצירה לעברית, יוסף יואל ריבלין, בחרה לתרגם מבחר מייצג מהסיפורים, ולא את הקובץ בשלמותו, תוך שימוש בלשון עדכנית אך מוקפדת, ובעברית פיוטית ועשירה בהמצאות.
    מהמחזות שתירגמה הוצגו על הבמה, בין היתר, המטפס על העץ מאת תאופיק אל-חכים (1978), לילה אחד בחיים מאת מחמוד עבאסי (1984), הציפורים בונות את קינן בין אצבעות רגליה מאת מועין בסיסיו (2006), וכן שניים על גג בודד מאת נינו דינטרונה וג'אקומו ראוויקיו (1986), שתורגם מאיטלקית.
    לצד תרגומיה התמידה גם בפרסום ביקורות ספרות בעיתונות הכתובה והמשודרת ומאמרים אקדמיים בכתבי עת בארץ ובחו"ל בתחומי התרגום והוראת הערבית. בשנות השבעים היתה חברת מערכת כתב העת 'שדמות' בעברית ובאנגלית, וכן היתה המייסדת והעורכת של 'ביטאון המורים לערבית ולאסלאם' (1986־2000). היא עוסקת גם בתרגום סימולטני ערבית-עברית-אנגלית.
    תרגומיה מתאפיינים בקפדנותם ובמציאת פתרונות הולמים להעברת רבדים שונים של השפה הספרותית והמדוברת. היא רואה בתרגום, ובמיוחד בתרגום מערבית לעברית ולהיפך, וכן בהכשרת מתרגמים לצורך זה, לא רק כלי להקניית ידע והנאה אסתטית, אלא אף גשר חשוב לבניית הבנה הדדית בין שני העמים.
    זכתה בפרס הקרן על שם דוד בן-גוריון (1983), בפרס האגודה הבינדתית בישראל על מפעל חיים (1988), ובפרס מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום מטעם אוניברסיטת תל-אביב (1996) ובפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על תרגומה לכרך א' של לילות ערב.

נכתב על ידי דורון ב' כהן עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[צילום: תמונת מסך מיוטיוב]