רחל אלבק-גדרון נולדה בירושלים להוריה, חוקר התלמוד, שלום אלבק והמשפטנית פליאה אלבק. היא נכדתו של חוקר התלמוד חנוך אלבק.  למדה ספרות השוואתית באוניברסיטת בר-אילן ובשנת תשנ"ז (1997) הוענק לה תואר דוקטור על מחקרה על תורת המונאדות של לייבניץ כמצע פואטי לספרות מודרנית במאה ה-20. אלבק-גדרון היא חוקרת אינטר-דיסציפלינרית של ספרות עברית וכללית, פילוסופיה כללית ואמנות. עניינו של מחקר זה הוא מידול תשתיות פרדיגמאטיות של המודרניזם על-פי תבנית מונדולוגית, כפי שמוצג בספרה המאה של המונאדות: לייבניץ והמודרניות של המאה העשרים. היא פיתחה מודל תאורטי לתיאור הגנריקה של היווצרות גרסאות-טקסט ומתודה להשוואתן בשם 'הטקסט השלישי'. היא גם חוקרת את סוגיית הפוליטיקה של ההגייה האשכנזית בקריאת הפרוזה העברית בראשית המאה העשרים כחלק מדיון רחב של מחקר בהבחנות סוציולוגיות הקשורות בתופעת ה- Invention of Tradition בשיח הפוסט-מודרני הנוגע להיסטוריוגרפיה של הפרוזה העברית. חשיבותם של מחקריה נעוצה בזווית החדשה שהיא מקנה לשיח על הישראליוּת, כזהות האוצרת בתוכה מתחים בלתי-פתורים של מסורות אבודות או מושכחות ובעיקר של פחדים קמאיים הפורצים ממחוזות של טאבו אל הסימבוליקה הגלויה של הספרות הישראלית. בנוסף, היא חוקרת את יצירתו של יואל הופמן על רקע סוגיות יסוד של הפואטיקה המערבית המודרנית והפוסט-מודרנית, ולצדן סוגיות מרכזיות של פואטיקה מזרחית, בעיקר כפי שהתגבשה כאסתטיקה המקושרת לזן-בודהיזם יפני.  רחל אלבק-גדרון נשואה לחוקר הספרות אבידב ליפסקר.
[מקורות: אתר המחלקה לספרות עם-ישראל באוניברסיטת בר-אילן,  ויקיפדיה]

• המאה של המונאדות : המטפיזיקה של לייבניץ והמודרניות של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז 2007)
• השלישי האפשרי : מחקר מונוגרפי על עבודתו של יואל הופמן (אור יהודה : דביר ; באר שבע : מכון הקשרים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ו 2016)