משה אהרן אביגל (בייגל או בייגיל) נולד בניצַ'יובקה, מושבה חקלאית יהודית קטנה בפלך ייקאטרינוסלאב, אוקראינה, בכ"ד באדר ב' תרמ"ו, 31 במארס 1886*. קיבל חינוך תורני בכפר מולדתו פי מורים מפיצי השכלה שאביו הביא אל הכפר. בנוסף ללימודי קודש למד גם  דקדוק, חשבון, ושפות רוסית וגרמנית. מילדותו עזר לאביו, בהדרכתו בעבודות אומנות ואמנות ובגיל 14 החל ללמד קבוצות ילדים לימודים עבריים וכלליים והרבה לקרוא במיטב הספרות העברית והרוסית ולכתוב שירים וחידות. וב-1903 נבחן וקיבל תעודת מורה עממי. ב-1909 או 1910 יצא בעקבות כל משפחתו לארגנטינה. אחרי שהותו שם כשנה וחצי חזר לרוסיה. ב-1911 נתקבל לקורסים הפדגוגיים (הקורסים הגרודנאים) של חברת מפיצי השכלה, למד בהדרכתם ובהשפעתם של א. כהנשטאם וד''ר ש. י. טשרנאָ, פרסם סקיצות בהצפירה ושיר בעתון אידישע וועלט בוילנה והשתתף בפעילות ציונית ערה. גמר את הקורסים ב-1913 ונתקבל למורה ב"חדר המתוקן" שבניקולאייב. בקיץ 1914 השתתף בטיול מורים לארץ-ישראל, והוזמן ע"י ש. וילקומיץ כמורה בראש פנה, אך בגלל מלחמת-העולם הראשונה שפרצה הוכרח לשוב לרוסיה וחזר לעבודתו בניקולאייב, ופרסם בהצפירה סיפור גדול "בקולוניה". בקיץ 1916 עבר לביה"ס בדז'אנקוי (קרים) שם כתב את מאמרו הראשון בשאלות חינוך התורה והעבודה על מלאכת-יד בהוראות התנ"ך (נדפס ב-1916 במוסקבה בקובץ דרכנו בהוצאת חובבי שפת עבר). ב-1916 הוזמן להורות ציור, תולדות האמנות ומלאכת-יד בקורסים הגרודנאים שגלו לחארקוב, ומשהונהגה בהם בקיץ 1918 יידיש כשפת-ההוראה יסד וניהל רבו כהנשטאם בקיוב בית-מדרש עברי למורים של "תרבות" בקיוב ואף הוא המשיך ללמד בו את המקצועות הנ"ל, והרצה באוניברסיטה העממית העברית על אמנות וחינוך. באותה שנה פורסם בהשלוח (בעריכת ד"ר י. קלויזנר) סיפורו הגדול "רוכלים", מחיי הרוכלים בארגנטינה. נשא לאשה את שפרה נרודיצקי (נרדי), אחות המלחין נחום נרדי והפדגוג נח נרדי. לאחר שנה, משכבשו הבולשביקים את קיוב והייבסקציה סגרה את מוסדות החינוך העבריים ובתוכם גם את בית המדרש למורים, ומשסירב להמשיך ולהורות ביידיש עבר לעבוד כמנהל חשבונות בקואופרטיב ממשלתי מרכזי לצרכי מזון. למד פדגוגיה רפואית באוניברסיטת קיוב, עסק במחקר בתולדות האמנות ובחיבור מונוגרפיה, על הצייר לויטן, עסק גם במוסיקה, חיבר כמה מנגינות ורשם למעלה ממאה מנגינות עממיות וחסידיות (כתביו אלה אבדו). עיבד מחדש את התכנית למלאכת-יד בבית הספר העממי שחיבר עוד בחארקוב בשביל חברת אמנות (שהייבסקציה ביערה את כל האכסמפלרים המודפסים שלה) וערך אותה לספר תורה ועבודה (מסכת הוראות למורים בשיטה העמלנית), סיים את הספר גזירה בנייר וחיבר יחד עם מ. קיפר את הספר גיאומטריה הסתכלותית. חיבוריו אלה הוצאו מרוסיה - אחד בידי ביאליק ברשיון. ושנים בידי עצמו בהברחה - והופיעו בדפוס. ב-1921 יצא מרוסיה עם אשתו ובתו בגניבת-הגבול לפולין, היה כשנה מנהל המשרד הפדגוגי של חברת "תרבות" בוארשה, חבר מערבת הירחון תרבות ביחד עם ד"ר ד. ילין והפרופ' פ. שניאורסון והעיתון לילדים שבלים יחד עם א. ל. יעקובוביץ, השתדל להשיג רשיון לעלות ארצה, אך בהיות שערי הארץ סגורים, אחרי מאורעות מאי 1921, ובפולין לא היתה לו זכות ישיבה, נענה להפצרת בני משפחתו מארגנטינה ויצא שמה. עסק בעניני תרבות וחינוך עבריים ויחד עם המורה מ. אלייסנר הקנאי לעברית ("בן-יהודה" הארגנטיני) יסד חברת "תרבות" ובתי ספר עברים אחדים שלא האריכו ימים, ולשם פרנסה כתב בקביעות מאמרים בעניני חינוך וציונות ומסות על נושאים תרבותיים באידישע צייטונג היומי ודי אידישע וועלט (שבועון ציוני), ובירחון העברי שיצא 2־3 פעמים בשנה הבימה העברית בעריכת מ. אלייסנר. בניסן תרפ"ד עלה ארצה ונכנס לעבודת הוראה בבית החינוך לילדי העובדים בתל-אביב ולעסקנות חינוכית בכלל - בעיקר בהפצתה ופיתוחה של שיטת החינוך העמלני, משנת 1931 היה מפקח על בתי-הספר של הסתדרות העובדים ומפקח ראשי בבתי הספר של זרם העובדים וחבר מחלקת החינוך של כנסת ישראל. פרסם בעיתונים מאמרים בשאלות הוראה וחינוך, שכונסו בשני כרכים של כתביו: במסכת (תרצ"ז) ובשעת מפנה (תש"ו), וכן מאמרים ורשימות, סיפורים, דברי ביקורת ושירים בעיתונים עבריים בארץ ויידיים בארגנטינה ובניו-יורק, כן תרגם לעברית את ספרו של מרדכי אלפרסון 30 שנות התישבות בארגנטינה. משה אהרן אביגל נפטר בתל-אביב בט"ו בחשון תש"ל, 27 באוקטובר 1969.
* ע"פ קרסל נולד בכ"ד באדר ב' תרמ"ו, 31 במארס 1886; על פי לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, נולד ב-21 בפברואר 1886; על פי מכתב של אביגל לקרסל, נולד בכ"ב באדר תרמ"ו; לפי תדהר נולד בסוף אדר תרמ"ו (1886) ולפי הכתובת על מצבתו, נולד בראש חודש ניסן תרמ"ו)
[מקורות: תדהר, קרסל, ארכיון קרסל בספריה הלאומית, ויקיפדיה, לקסיקון אופק לספרות ילדים, האנציקלופדיה העברית, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, Yiddish Leksikon]

• ‏30 שנות ההתישבות היהודית בארגנטינה / מ. אלפרסון (תל אביב : הוצאת "חברה", 1930) <בצירוף הקדמה מאת ה. ד. נומברג>