שלום יונה טשרנו (טשארנאָ) נולד בוילנה בשנת תרל״ח (1878). למד ב״חדרים״ ובישיבות ואחר־כן ב״אינסטיטוט למורים״ (רוסי־יהודי) בוילנה. בסיימו שם לימודיו עסק בהוראת־דת בגימנסיה רוסית בנובה־אלכסנדריה, גליל לובלין. יצא משם להשתלם בגרמניה וסיים לימודיו בכימיה ובפילוסופיה באוניברסיטת ברלין וקיבל תואר דוקטור ב־1904. עם הקמת הקורסים הפדגוגיים בגרודנה ע״י חברת ״מפיצי־השכלה״ היה יחד עם א. כהנשטם מראשי המוסד ומורה בו למקצועות: תנ״ך, לשון עברית וספרותה, תולדות ישראל, פיסיקה וכימיה (כל מקצועות היהדות וכן פיסיקה וכימיה נלמדו בעברית, מקרה ראשון בגולה ללימוד מקצועות כלליים בעברית). עם פרוץ מלחמת־העולם הראשונה נדד עם המוסד לחארקוב, שם הקים גימנסיה עברית, קורסים פדגוגיים למורי בתי־הספר העממיים, קורסים לגננות ועוד, וכן היה ראש ״תרבות״ באוקראינה. עם פרוץ המהפכה ברוסיה יצא לליטא והיה ראש הגימנסיות העבריות לבנים ולבנות בקובנה. הקים שם סמינריון למורים והוציא עיתון פדגוגי: ״בית ספרנו״. ב־1922 חזר לווילנה ונעשה מנהל הסמינריון למורים של ״תרבות״. ב־1926 עזב את הסמינריון והקים סמינריון פרטי למורים, גימנסיה פרטית, בית־ספר עממי ליד הסמינריון וגן־ילדים.
    ליד פעלו במשך עשרות בשנים בתחום החינוך העברי פירסם מאמרים, מחקרים וספרים בבעיות חינוך ותולדות החינוך וכן במקצועות־יהדות שונים. ראשית פירסומו היה מאמר ב״הצפירה״ (1903) על הכימיה בתלמוד והיה מהמשתתפים הקבועים בעיתון היומי ״הצופה״ בפיליטונים (חתום: ״לא פיליטוניסטן״). הוא גם פירסם מאמרים ורשימות ב״היהודי״ (לונדון), ״הזמן״ (וילנה), ״קולות״ (וארשה) ו״השלוח״. לאחר־מכן הוקדשה כתיבתו בעיקר לענייני־חינוך וליצירת מכשירי־לימוד לתלמידים ולמורים. ספרו העיקרי: ״תולדות החינוך בישראל״ נדפס תחילה פרקים פרקים ב״השלוח״ (ל״ד), ״התקופה״ (י״ט–כ׳) ועוד, ויצא בספרים מיוחדים בוילנה (תרפ״ט–תרצ״ב) ואחר־כך בירושלים (תרצ״ט). טשרנו גם כתב ביידיש ודבריו נדפסו בעיתונים שונים ובעיקר בעיתון הציוני ״די צייט״ בוילנה.
    טשרנו נפטר בוילנה בי״ב באלול תרצ״ב, 13 בספטמבר 1932.

יצירות שלום יונה טשרנו בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, ויקיפדיה 

• מסלול : להוראה תולדות ישראל בבית הספר (אודיסה : מוריה, תרע״ז)
• דרכי הוראת המקרא בבית־הספר (אודיסה : מוריה, תרע״ח)
• מקראה גיאוגרפית : ספורים בגיאוגרפיה הכללית והארצי ישראלית לבני הנעורים (חרקוב : ספר, תרע״ט)
• גאוגרפיה קצרה של ארץ ישראל (קובנה : ספר, תרפ״ב)
• ראשי פרקים מתורת החימיה : ספר למוד למתחילים (ווילנה : דפוס ב׳ ציונסאן, תרפ״ג)
• תולדות ישראל מקדמותן עד חרבן הבית הראשון : עם תעודות, רשימות ותמונות היסטוריות : ספר לימוד לבני הנעורים (וילנה : הוצאת צבי מץ ; דפוס ב׳ ציונסאן ושותפיו, תרפ״ג)
• הקורסים הסמניריוניים של הדוקטור צ׳רנה (וילנה): חוברת פדגוגית (וילנה : דפוס שימנוביץ, תרפ״ח)
• לתולדות החנוך בישראל (וילנה : גלים, תרפ״ט–תרצ״ב) <3 חוברות: חוברת א. תקופת המקרא – חוברת ב. תקופת התלמוד – חוברת ג. תקופת הגאונים> <חוברת רביעית נשארה בכתובים> <מהדורה נוספת יצאה לאור בירושלים בהוצאת ראובן מס בשנת תרצ״ט>
• הסתכלות בילדי בתי ספרנו : תכנית לבדיקה פסיכולוגית (וילנה : אבוקה, תרצ״ב)
• סוגיות בחינוך ובהוראה : מסות ומחקרים (תל־אביב : הסתדרות המורים בישראל בסיוע משרד החינוך והתרבות, תשכ״ז)

• בית־ספרנו : קבץ פדגוגי : <יו״ל עפ״י החלטת ועידת הגמנסיה העברית> ... / העורך – ש״י טשרנא (קובנה [ועוד] : תרבות, תרפ״ב)
• חקי חמורפי / ערוכים ומבוארים בצרוף מבוא והערות ע״י הד״ר ש. טשרנא (ברלין : דפוס עינות, תרפ״ג)

• מ. צ.  ד״ר ש. י. טשארנאָ.  גזית, שנה ראשונה, חוברת ז–ח (תמוז–אב תרצ״ב, יולי–אוגוסט 1932), עמ׳ 46.
• ש. י. פנואלי [פינלס]. ש.י. טשרנא – על קברו. הדאר, שנה י״א, גל ל״ו (י״ד בתשרי תרצ״ג, 14 באוקטובר 1932), עמ׳ 579–580.

• אובסי, יהושע.  ד״ר ש״י טשרנא – לתולדות החנוך בישראל.  בצרון, שנה א׳, כרך א׳, חוב׳ א׳ (1) (תשרי ת״ש, אוקטובר 1939), עמ׳ 83–87.