שולמית אפפל נולדה בי׳ בשבט תש״ח, 21 בינואר 1948 במחנה עקורים בקפריסין וכעבור 10 ימים עלתה הוריה יוצאי רוסיה לארץ. החלה לפרסם משיריה בגיל צעיר. משיריה תורגמו לשפות זרות וכונסו באנתולוגיות. בינואר 1975 הקימה וניהלה את גלריה ״נינווה״ ברחוב גורדון בתל־אביב. מלבד תערוכות התמחה המקום בקיום ערבים על אמנות תוך שימת דגש על מפגשי יוצר וקהל. בערבי הספרות השתתפו הסופרים והמשוררים יהודה עמיחי, יונה וולך, אנטון שאמס ואחרים. במסגרת עבודתה במשרד הבינוי והשיכון שימשה כיועצת ל״וועדה לשילוב אמנות בבניה״. ב־1991 כתבה שולמית אפפל (תחת השם אלינועם שַלֵו) את המונודרמה ״מקל של קינמון״ אשר הועלתה בביצועה, כהצגת יחיד, על בימת ״תיאטרונטו״ בתיאטרון נווה צדק, בבימויו של רוני ניניו. בשנים האחרונות כותבת שולמית אפפל מלבד שירה גם פרוזה ומפרסמת מדי שבוע רשומות בבלוג שלה. ב־1982 זכתה בפרס קוגל לשירה; ב־1987 וב־2013 בפרס ראש הממשלה ע״ש לוי אשכול; פרס רמת־גן ב־2014, ב־2018 זכתה בפרס קק״ל ע״ש לאה גולדברג ובאותה שנה הוענק לה פרס ע״ש אריק איינשטיין לאמנים ותיקים. על ספרה זיכרונות מבית החרושת לבגדי־ים הוענק לה פרס גרדנר סימון לשירה עברית ע״ש רעיית הנשיא ב־2020. שולמית אפפל מתגוררת ברמת גן.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה]
[צילום: ניב קלדרון]