יגאל שוורץ.
מאמין בלי כנסייה : 4 מסות על הסיפורת של אהרן אפלפלד / יגאל שוורץ. -- אור יהודה : דביר, תש"ע 2009.
183 עמ'.
    Believer without a church / Yigal Schwartz

    אהרן אפלפלד, חתן פרס ישראל לספרות, הוא מהחשובים שבסופרים הבארץ בעולם. עד כה פירסם שלושים וארבעה ספרים, ואלה תורגמו לעשרות שפות וזכו לביקורות נלהבות ולפרסים יוקרתיים בחמש יבשות.
    ספריו של אפלפלד הם גם מוקדהּ של חידה פסיכו־תרבותית מרתקת: החידה של דפוס התקבלותם והפרשנות שניתנה להם דווקא כאן, בארצו.
    בארבע המסות הכלולות במאמין בלי כנסייה ממשיך החוקר והעורך יגאל שוורץ מהלך מחקרי ובמידה רבה גם בלשי רב־שנים אל פתרון החידה הזאת, והפעם בתבנית משולשת של מסע אל יצירותיו המאוחרות והמפתיעות של הסופר, אל הביוגרפיה שלו ואל הגבולות הטעונים שבין בדיון למציאות ביצירתו.
    מאמין בלי כנסייה הוא ספרו השני של שוורץ על אפלפלד לאחר קינת היחיד ונצח השבט, שראה אור בשנת 1996 (ובאנגלית ב-2001) ועסק בשתי חטיבות הספרים המוקדמות במפעלו היצירתי של הסופר עד אז.

"בקיץ 1990 נזדמנה לי הזכות לשהות עם אהרן אפלפלד ומשפחתו במרכז ללימודי היהדות שבאחוזת יארנטון באוקספורד [...] במשך כמה שבועות נהגנו, אפלפלד ואנוכי, לקדם את הבקרים בטיולים רגליים לאורך אחד מיובלי התמזה הנושק לאחוזה – טיולים שבמהלכם שוחחנו על דא ועל הא וגם על נושאים הקשורים בהוויה הכמוסה של יצירתו.
"באחד הבקרים, לאחר שחצינו שדה תירס שהזכיר לאהרן את שדות התירס האוקראיניים שבהם הסתתר, ילד רך בשנים, במהלך מלחמת העולם השנייה, אזרתי עוז ושאלתי אותו, לא בלי סדרת התנצלויות מקדימות, איך זה אין בכל ספריו תיאור של זוגיות ממש בין גבר ואישה בוגרים, על כל מאפייניה של מערכת יחסים כזאת. אהרן התבונן בי בעיניו הענקיות, שהעדשות של משקפיו מגדילות אותן עוד יותר, והשיב לי תשובה שכבר אז ידעתי כי תיחרת במוחי."

    הפעם מתמקד שוורץ בשלושה־עשר הספרים המאוחרים של אפלפלד, ובהם הוא מצביע על שינויים דרמטיים באמנות הסיפור של מחברם ובתפיסת האדם והעולם העולה ממנה, לרבות נטישתו של אפלפלד את הנוסח הלירי־אימפרסיוניסטי המפורסם שלו לטובת סגנון המבוסס על שברי פסוקים ורסיסי ביטויים עממיים. בספרים אלה, כפי ששוורץ מפליא להראות, אפלפלד מכונן פואטיקה המגייסת לתוכה מקורות לשוניים קאנוניים ומערערת על תוקפם כאחד — פואטיקה המשקפת נאמנה את מצבו של הסופר החש כמאמין בלי כנסייה.
    שוורץ, שגם ערך כמה מספריו של אפלפלד, מגייס את היכרותו עם הסופר ואת התמצאותו המופלגת ביצירותיו כדי להוביל את הקוראים אל המחוזות האינטימיים של כתביו. דרך בחינת העיסוק באהבה ובמיניות ביצירתו, חקירת יחסו לאמונה, דת ומודרניות, ודיון בזהותו כסופר ישראלי רוקם שוורץ חוויית קריאה מעשירה ומאירת עיניים לקוראיו ולאוהביו של אפלפלד.
    פרופסור יגאל שוורץ הוא ראש המחלקה לספרות עברית וראש מכון "הקשרים" לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. ספריו האחרים בהוצאת "דביר": מה שרואים מכאן: סוגיות בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה (2005), שזכה בפרס לספרי מופת מטעם שרת החינוך, והידעת את הארץ שם הלימון פורח: הנדסת האדם ומחשבת המרחב בספרות העברית החדשה (2007), שעתיד לראות אור גם באנגלית, באיטלקית ובסינית.

תוכן העניינים:

    פתח דבר (עמ' 9)
פרק ראשון:     פתאום אהבה : על אהבה ומיניות ביצירתו של אהרן אפלפלד (עמ' 17)
פרק שני:         ואנו גורשנו משם בלא שיאמר איש צאו : שני עיבודים לטראומה (ביוגרפית) אחת בכתביו של אהרן אפלפלד (עמ' 53)
פרק שלישי:     מאמין בלי כנסייה : נושא וסגנון בפרוזה המאוחרת של אהרן אפלפלד (עמ' 101)
פרק רביעי:     לא על הגלות באירופה הוא כותב, אלא עלינו, כאן בישראל : אהרן אפלפלד כסופר ישראלי (עמ' 137)
    ביבליוגרפיה (עמ' 159)
    מפתח יצירות הספרות של אהרן אפלפלד (עמ' 173)
    מפתח אישים ויצירות ספרות (עמ' 179)