מאיר הלל בן-שמאי (מייזלר) נולד בעיירה מישינץ, פלך לומז׳ה בגבול פרוסיה המזרחית (כיום בתחומי פולין) בכ׳ באלול תרס״ב, 22 בספטמבר 1902 לאביו שמאי מייזלר. קיבל חינוך מסורתי ועברי . למד ב״חדר״ ובישיבה ובבית המדרש. מאביב תרפ״ג ועד קיץ תרצ״ה (1935) שהה בגרמניה, רוב הזמן בברלין ומיעוטו בגיסן. כאן למד לימודים כלליים ועבר כל שלביהם, החל בגימנסיה הומניסטית עד לאוניברסיטאות, בהן למד תחילה מדעי הרוח לבסוף מדעי הטבע. סיים לימודיו בכימיה בגיסן בקבלת תואר דוקטור ב-1933. בן-שמאי עלה ארצה בקיץ תרצ״ה. עסק רוב הזמן בהוראה בבתי ספר עממיים ותיכוניים (רובם דתיים) ובבית-המדרש למורים של המזרחי בירושלים. הורה מקצועות שונים של תחומי היהדות וקצת גם כימיה. עסק הרבה בעריכה, תחילה במערכת האנציקלופדיה העברית, כמחבר ועורך ואף כמזכיר המחלקה למדעי הטבע ומעט בתחום הכימיה, בתרגומים ובעריכתם. מקיץ תשט״ו (1955) ואילך שימש עורך קבוע במוסד ביאליק.
    פרסומו הראשון היה ביידיש, בקבציו של י״נ שטיינברג ״פרייע שריפטן״, בשנים 1929–1930 (שיחה: ״בנימין״. חתום עדיין: מ. ה. מייזלער) על יצירתו של י״ל פרץ (המשיך אחר־כך דיונו על נושא זה כאחד המאספים של אגודת הסופרים וכ״מעונות״). עיוניו ומחקריו פזורים מאביב תרצ״ז, במרבית כתבי־העת הספרותיים והמדעיים, ספרי יובל, אנציקלופדיות (העברית, אנציקלופדיה מקראית וחינוכית) ועוד. ספריו: תולדות ארץ־ישראל (יחד עם בן דודו בנימין מייזלר-מזר. כרך א׳, תרצ״ח. לא הופיע יותר), ספר האדם והמדינה - אנתולוגיה מדינית וחברתית עיונית (מראשית המדינה במזרח הקדמון עד המהפכה הצרפתית. שני כרכים. תש״ח ואילך), שבכללה תרגומים משלו בצירוף מבואות והערות לכל טקסט, הרוח הטובה (על טבע הצורה הקומית וזיקתה לטראגית. תשי״ט), שיר של יום בעבודת התמיד (תשכ״ב), בשער אדון עולם (שיח של שניים, המתבוננים בשיר־תהלה אחד וביאור סגולתו היוצאת מבתיו ומאיר לרבים. תשל״ה). לאחר פטירתו יצא ספרו על מזוזות לבי (שלוש מסות: ראי״ה קוק, על מזוזות לבי, עיון תפילה של פילוסוף. 1979). עוד הוציא כמה ספרים לילדים. תירגם מהֶר באבא אומר (שיחות פילוסופיות הודיות. תשכ״ד). כן תירגם מיוונית כמה פרקים מחיי אישים לפלוטראך, בכלל תרגומו של א. א. הלוי (תשל״א).
    מאיר הלל בן-שמאי נפטר בירושלים בכ׳ באב תשל״ט, 13 באוגוסט 1979.

[מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים]