אברהם שלום בן בנימין יחזקאל יהודה נולד בירושלים בז׳ בתמוז תרל״ז, 18 ביוני 1877. אביו עלה מבגדאד כילד בשנות החמישים של המאה הי״ט ואמו עלתה מפרנקפורט שבגרמניה. יהודה נתחנך בירושלים אצל ספרדים ואשכנזים כאחד וכן השתלם בעברית. בגיל צעיר נתקרב למשכילי ירושלים והחל לפרסם מחקרים ומאמרים על קדמוניות הערבים ב״לוח ארץ־ישראל״ בעריכת לונץ בתרנ״ה. ב־1895 יצא ללימודים בגרמניה ולמד מדעי־המזרח באוניברסיטאות שונות. בעת לימודיו בהיידלברג השתתף בקונגרס הציוני הראשון (1897) ונתידד עם שאול טשרניחובסקי ויוסף קלוזנר. ב־1904 סיים לימודיו. בשנים 1905–1913 היה מרצה לתנ״ך ועברית בבית־המדרש הגבוה למדעי־היהדות בברלין. מברלין יצר לספרד (1913) והרצה שם על תולדות ישראל. משלהי 1915 היה פרופסור באוניברסיטת מדריד וכן הרצה בענייני תולדות ישראל באוניברסיטאות אחרות בספרד. בעת מלחמת העולם הראשונה פעל וסייע בעניין הציוני. מ־1919 שהה בלונדון ומאז לימד באנגליה ובארץ־ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם השניה התיישב בארצות הברית ובין השאר כיהן כפרופסור בניו־הייבן. א״ש יהודה נפטר בארצות הברית בי״א באב תשי״א, 13 באוגוסט 1951 ועצמותיו הועלו לירושלים ב־1952.
    יהודה פירסם ספרים ומחקרים במדעי־המזרח ובאגיפטולוגיה בגרמנית, אנגלית ובעברית. השתתף בזכרונות ובמאמרים העתונות העברית (״העולם״ ועוד). מקצת ממאמריו ןמחקריו כונסו לספרו ״עבר וערב״ (ניו־יורק, תש״ו). לאחר מותו יצא ספר זכרונותיו ״ההגנה על היישוב במלחמת העולם הראשונה – זכרונות מימי זהותי בספרד״ (תשי״ב).
    מרוצת חייו אסף פרופ׳ יהודה אלפי כתבי יד ושמר התכתבויות אישיות שלו עם אחרים. זמן קצר לאחר תום מלחמת ששת הימים הועבר האוסף לרשות הספרייה הלאומית. ארכיון אברהם שלום יהודה, המוגדר כאחד מן העזבונות החשובים ויקרי הערך ביותר שהגיעו לידי הספרייה הלאומית, מכיל כ־1,400 כתבי יד, רובם כתובים ערבית, 250 מהם בעברית ו־50 בלטינית. רבים מהכתבים מאוירים, כך למשל מצוי באוסף עותק מאויר של ״ספר השעות״. עוד באוסף מספר אינקונבולות, בהן דפוסים עבריים ומהדורות נדירות; אוסף מסמכים מקוריים חתומים בידי נפוליאון, וארכיון מפתיע של כתבים מיסטיים פרי עטו של אייזק ניוטון, המכילים חישובי קץ, שאותו רכש יהודה במכירה פומבית בלונדון ב־1935. נוסף על כל אלה, מכיל האוסף כ־3,200 תיקי התכתבויות אישיות.
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה]