אליעזר ליפא יפה נולד בי״ט בטבת תרמ״ב, 10 בינואר 1882 בכפר יוניאיצי, מחוז חוטין, פלך בסרביה, לאביו ראובן ולאמו חיה־שרה. קיבל חינוך תורני ובעל נטיות טכניות ולמד גם מכונאות. נמשך מנערותו לציונות ויסד בכפר מולדתו אגודה ציונית בשם ״דורש ציון״, לאגודה זו הצטרפו יהודים מכל שכבות־העם. בהשפעתו השתתפו כל תושבי הכפר היהודים בפעולות הציוניות: ברכישת מניות הבנק הציוני, איסוף כספים לישוב ארץ־ישראל, קנית יינות ״כרמל״ ועוד. באותו זמן פירסם ב״המליץ״ קול קורא ותכנית לעליית צעירים ארצה, לקנית קרקעות ולבנין מושבות אך דבר ממשי לא יצא מזה מכיון שועד חובבי ציון באודיסה לא עודד את העליה לארץ־ישראל בימים ההם.
    אחר שהשתלם במכונאות יצא ב־1904 לארצות הברית, המשיך בפעילות ציונית, יסד את האגודה הציונית ״התחיה״ וארגון למושב עובדים בשם ״האכר-הצעיר״ מחוגי התלמידים של בית הספר החקלאי בוודביין והוציא בעריכתו עתון בשם זה. בתכנית זו היתה הכשרה חקלאית לחברים וצבירת אמצעים ראשונים להתישבות בארץ-ישראל על יסודות של משמעת חברתית וחיי קומונה בזמן הראשון עד עלייתם על הקרקע. לאחר שנה ייסד את הסתדרות ״החלוץ״ באמריקה במגמה להכשיר את חבריה לקראת עלייתם לארץ־ישראל. ב־1910 עלה ארצה לשם התיישבות במושב־עובדים. מראשית בואו ארצה התמסר לעסקנות ציבורית. עבודתו הראשונה היתה בעין־גנים ליד פתח־תקוה ולאחר מכן עבר למושבה כנרת. שם הקים את קבוצת ״האיכר הצעיר״ (״הקבוצה האמריקאית״) שעסקה בחקלאות על יסודות שיתופיים. לאחר־מכן היה בסג׳רה תוך פעילות בהסתדרות החקלאית בגליל, שהיה ממייסדיה, ״הפועל הצעיר״ ועוד.
    בימי ההתנדבות לגדודים היה במתנגדים לגיוס. לאחר המלחמה הניח יסודות לתנועת מושבי העובדים במאמריו על עניין זה, שאת סיכומם הוציא בחוברת ״ייסוד מושבי עובדים״ (תרע״ט). בשלהי המלחמה עבר לחוות בן־שמן ומשם למקווה־ישראל תוך עיסוק שקוד בגידול ירקות. השתתף בוועידת ה״התאחדות״ בפראג (1920) ובקונגרס הציוני ה־12 הירצה על תוכנית מושבי העובדים. עם שובו התיישב בנהלל, הראשון למושבי העובדים והיה ממייסדי הכפר. לאחר־מכן מהוגי רעיון ״תנובה״ ומנהל מרכז ״תנובה״. כל ימיו בעשייה ציבורית.
    ראשית פירסומו ב״המליץ״ 1902 ומאז השתתף בעיתונות העברית והידיית בארצות־הגרית ומאז עלייתו אך בעברית, אם בפובליציסטיקה ואם בספרות יפה, חקרי־מקרא ולשון וענייני חקלאות. ספריו: ספר גידול ירקות (תרפ״א), בפעמי הכליון, מחזה מימי חזקיהו מלך יהודה (תרפ״ח. קטעים ממנו נדפסו לפני כן ב״הדים״), תורת הבהמות (ספר לגידול בהמות. 1935). עסק בשנותיו האחרונות בחיבורו של מילון, שדוגמאות ממנו הדפיס בעיתונות ובחוברת מלים נרדפות (1941). לאחר מותו יצאו כתבי אליעזר יפה (שני כרכים, תשי״ז. בראש כרך א׳ דברי הערכה מאת י. אלעזרי-וולקני, ב. כצנלסון וביוגרפיה מי. שפירא). היה העורך הראשון של ״השדה״ וכן ערך את ״גן הירק״ (תרע״ז. א–ה) ו״נתיב״, (א–ג, תרצ״ד–תרצ״ה).
    אליעזר ל. יפה נפטר בבית החולים בעפולה בכ״ח באלול תש״ב, 10 בספטמבר 1942 ונטמן בנהלל.

• בפעמי הכליון : חזיון עלילות מימי חזקיהו מלך יהודה ואחז אביו (תל אביב : האריאל, תרפ״ח)