אלכסנדר הרכבי (האַרקאַווי), סופר, בלשן ומילונאי יידי ועברי, נולד בנובוגרודוק, פלך מינסק, (כיום בתחומי בלארוס), בט״ז באייר תרכ״ג, 5 במאי 1863. קיבל חינוך מסורתי, אך רכש לו בכוחות עצמו גם השכלה חילונית, ובעיקר ידיעת לשונות. בגיל 13–14 התחיל מושך בעט־סופרים וכתב שירים ומאמרים נמלצים בעברית. ב־1878 עבר לווילנה ונתקבל לעבודה בבית־הדפוס ובהוצאה של קרוביו, האלמנה והאחים ראָם. בווילנה התקרב לחוג הסופרים העבריים בעיר, וביחוד לא. מ. דיק, וכאן גם ניסה לראשונה את כוחו בכתיבת שירים וסיפורים ביידיש. אחר הפרעות ביהודי רוסיה ב־1881 הצטרף הרכבי, לתנועת ״עם עולם״, וב־1882 היגר לארצות הברית של אמריקה כחבר הקבוצה השניה של תנועה זו. כשנכשלה תכניתה של הקבוצה להקים באמריקה מושבה חקלאית על יסודות שיתופיים, התפרנס הרכבי זמן־מה בדוחק מעבודות שונות (בין השאר שימש סַוָור בנמל, מדיח־כלים במסעדה, ועוד). ב־1885 שהה בפאריס, ובה כתב בעברית את חיבורו הבלשני הראשון ״שפת יהודית", שבו סקר את תולדות לשון יידיש ודקדוקה והשתדל להוכיח, שאינה ז׳ארגון, אלא לשון ככל שאר הלשונות. מחיבור זה לא ראה אור אלא חלקו הראשון (בשם ״היש משפט לשון לשפת יהודית?״, נתפרסם ב״נר המערבי״ בעריכת א. ח. רוזנברג, 1896) , ואילו חלקו הרביעי, שתורגם ליידיש ע״י המחבר, נדפס ב־1904 ב״צוקונפט״, תחת הכותרת ״אָבּשטאַמונג פֿוּן אייניגע אידישע ווערטער״ (״מקורן של מספר מלים יידיות״). ב־1886 חזר הרכבי לארצות הברית, ומאז פעל עד סוף ימיו כמורה, כעורך, כעיתונאי, כסופר וכבלשן יידי. ב־1904–1909 שימש נציגה של חברת־ההגירה היהודית "היאס" במשרד־ההגירה הכללי באליס איילנד.
    הרכבי פירסם שורה ארוכה של ספרי־לימוד, ספרי־קריאה, מילונים וחוברות עממיות ביידית, שנועדו להקל על המהגרים היהודיים לארצות הברית את תהליך הסתגלותם לתנאי החיים החדשים. כן תירגם חיבורים הרבה מלשונות שונות ליידיש, ובכללם את התנ״ך (1915 ) ו״תולדות עם־ישראל״ לגרץ (1918; על־פי ההוצאה העממית האנגלית של אברהם ריינס). עיקר תרומתו של הרכבי לספרות היידית הם ספריו בתחום הלכסיקוגראפיה: "פאָלשטענדיגעס ענגליש־יודישעס ווערטערבוך״ (״מילון אנגלי־יידי שלם״, 1893; הוצאה אחרונה – 1957); "יודיש־ענגלישעס ווערטערבוך" (״מילון יידי־אנגלי״, 1898; הוצאה אחרונה – 1957) ; ״יידיש־ענגליש־העברעאיש ווערטערבוך״ (״מילון יידי־אנגלי־עברי״, 1925; הוצאה רביעית – 1957); מילון יידי־יידי, שהרכבי עסק בחיבורו, אך לא זכה להשלימו, ורק קטע ממנו נדפס (״ייווא בלעטער״, שנה ראשונה, חוברת 4, 1931) . הרכבי נלחם במשך יובל־שנים להרמת קרנה של הלשון היידית, ומחקריו הבלשניים סללו את הדרך למפעלה של ״ייוואָ״ בתחום זה. נוסף על חיבורו העברי ״שפת יהודית״, הנזכר למעלה, פירסם הרכבי עוד מחקרים ומאמרים בעברית בכתבי־עת עבריים שונים (״המגיד״, ״הצפירה״, ״הפסגה״, ״העברי״, ועוד), ובירחון ״הלאום״ (1903) הדפיס פרקים מזכרונותיו, שחזרו ונתפרסמו אחר־כך בספרו ״פרקים מחיי״ (תרצ״ד). כן השתתף הרכבי גם במספר כתבי־עת אנגליים־יהודיים ואנגליים. הרכבי נפטר בניו יורק  בט״ו בכסלו ת״ש, 27 בנובמבר 1939.

יצירות אלכסנדר הרכבי בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי סול (שלמה) ליפצין עבור האנציקלופדיה העברית
[מקורות נוספים: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, ויקיפדיה, Jewish Encyclopedia, Электронная еврейская энциклопедия] 

• תורת לשון אנגליה : ספר ללמד לבני ישראל משפטי השפה המדברת באנגליה ובאמריקה (ניו יאָרק : דפוס א׳ פערנעבורג, תרנ״ד)
• דער אמעריקאנישער לעהרער : א פראקטישעס לעהר־ביכעל פיר יעדען איינגעוואנדערטען יידען, וואָס וויל קענען ענגליש ... אין צוויי טהיילען, 1. ענגלישע שפראכ־לעהרע, 2. וויכטיגע אמעריקאנישע זאכען (New York : J. Katzenelenbogen, 1899)
• דער 20סטער יאָהרהונדערט : ליטערארישע אויסגאבע פיר 1900 (ניו יאָרק : א׳ הארקאוי, 1900)
• קאָלומבוס : אָדער, די ענטדעקונג פון אמעריקא (ניו יאָרק : חינסקי, 1905?)
• אוצר לשון המקרא (New York : Hebrew Pub. Co., 1938) <מילון עברי וארמית עם תרגום לאנגלית>