גרשון חנוביץ.
    רבדים : מסות על יצירות ספרות / גרשון חנוביץ. -- תל-אביב : אל"ף - הוצאת ספרים, תשל"ו 1976.
    168 עמ'.
 

פתיחה:

    בספר כונסו מסות על יצירות ספרות, אשר נכתבו ופורסמו במשך כ-20 שנה בכתבי-עת של התנועה הקיבוצית ובמוספים לספרות של העתונות היומית. המסות נוצרו בעיקר עקב התרשמות מקריאה בספרים חדשים, שיצאו לאור. לא שמתי נגד עיני מטרות מחקר ומשימות, הקשורות במדע הספרות. ראיתי את עצמי קודם כל כקורא, המתחלק ברשמי קריאתו עם ציבור שוחרי ספרות כמוהו. האופי ההזדמנותי-החוויתי של המסות המקובצות בעינו נשאר גם בכינוסם בספר.
    מובן מאליו, כי עבודת הכינוס דרשה את עריכת החומר מחדש, חלוקתו לסוגים, עידכונו וגם צימצומו. לעומת זאת הובאו מסות מקבילות על אותו היוצר, כדי לגוון ולהעמיק כמב בחינות בהבנת יצירתו. על ידי כך ניתנת האפשרות למעונינים ללמוד באופן יותר יסודי את הנושא הנדון.
    אם גם עיקרו של הספר הזה הוא להכיר את הספרות בראש ובראשונה בדרך האמוציונלית ולא בעיון מדעי-נתחני של בעייותיה ותופעותיה, הרי לא קשה כלל להבחין ברוב המסות נקודות-מוצא משותפות. זה מתבטא באמת-המידה בבחירת היצירות ובהדגשות מסוימות בתפיסתן. למדנו מנסיוננו המר להיזהר ולהסתייג משיטות אידיאולוגיות המשעבדות לעצמן את מגמות היצירה הספרותית ועושות אותה לכלי שרת שלהן. אבל בד בבד אם האוטונומיה ליצירה הספרותית והוקרת ערכיה האסתיטיים העצמאיים, היא אינה פטורה מלמלא תפקיד, המשולב בתהליכי החיים ובקידומם. אין הספרות הצרופה והנעלה ביותר רשאית לחזור אל "מגדל השן" וממרומיו להתנשא מעל עמק הבכא. בניתוח היצירות הנדונות בספר הובלטה הגישה של צמידות היצירה הספרותית לחיים.
    לנוכח המאבק על הקיום הלאומי של יהדות ברית המועצות וזכותם של היהודים משם לעלות ארצה, נודעת חשיבות אקטואלית מיוחדת למדור, העוסק ביצירה העברית ברוסיה הסוביטית. היצירה הזאת לא רק משמשת עידוד למאבקו של עם לחופש השימוש בשפתו הלאומית העתיקה. זאת היא גם הוכחה נוספת לחיוניותה של הספרות העברית, שגילתה כושר התחדשות ברוח המהפכה ושאר תביעות התקופה הנסערת, כפי שהשתנתה גם קודם לכן בדרך נדודיה הארוכים לפי התקופות ההיסטוריות והסביבות הגיאוגרפיות. זהו גם גילוי נמרץ לרוח האנושית, הפורצת חומות בתי סוהר וגדרות תייל של מחנות הסגר ומגיעה למבע חופשי. מה רב היה המתח בנפש היוצר העברי, השסוע בין ההזדהות עם המהפכה לבין ההתמודדות נגד גזירת האלם שלה, בין הבדידות הכפויה עליו לבין כיסופי ההשתלבות ביצירה העברית הכללית במולדת הרחוקה. רק הדים קלושים מההוויה הטראגית הזאת הצליחו המשוררים והמספרים העברים אף המחוננים ביותר מברית המועצות להביע ולהעביר אלינו.
    ובמדור זה שמורה גם פינה אוטוביאוגרפית צנועה למחבר הספר, כמי שהשתייך בשעתו לשבט "האוקטובראים העבריים", אשר הדיו הגיעו בדרכים עקלקלות גם אל הקורא העברי בארץ.
    הקיבוץ תופס מקום נכבד בכמה יצירות המבוררות בספר. לא נכנס כאן לעובי הקורה של הבעייה, אשר דשו בה לא מעט: הספרות הקיבוצית מהי? על זאת נאמרו ונכתבו במשך השנים דעות שונות ומנוגדות. בכל אופן לא נצטרף לאותה דיעה, כי הקיבוץ אינו אלא מען-דואר של הסופר, היוצר בתוכו. ההזדהות עם ערכי החברה הקיבוצית, בה הסופר חי ופועל, פוגמת כביכול באוניברסליות של יצירתו. לדעתנו, אין לחשוש כלל למיעוט דמותו של הסופר, אם מקום חייותו הקיבוצי מטביע עליו ועל פועלו הספרותי את חותמו. גישה זאת מצאה לה ביטוי בניתוח היצירות בשירה ובפרוזה מחיי הקיבוץ אצל ותיקי הסופרים סוללי הדרך כמו גם אצל הצעירים הממשיכים. הבעיות הן אנושיות כלליות וספציפיות-קיבוציות גם  יחד ואין מלכות פוגעת בחברתה.
    מדור מיוחד הוקצה בספר ליצירה ביידיש ובו הועלו יצירות של גדולי המשוררים והמספרים בלשון זאת. ממדור זה מסתעפות הדרכים אל נכסי הספרות העשירים של מרבית העם היהודי, החי עוד בגולה. וממנו משתרך גם שביל צר אל היצירה הצנועה ביידיש במסכת חיינו בארץ ובקיבוץ. היצירה הזאת קרובה לנו במקום, בזמן ובמוטיבים שלה. אבל רחוקה היא מבני הדור שגדל בארץ ומיוצאי עדות המזרח בלשונה. אנו מצווים להכיר את יוצרי יידיש הרחוקים והקרובים ולו גם מכלי שני - בתרגום עברי. הלא יוצרים אלה הם חלק מחיינו, עצם מעצמנו ובשר מבשרנו. קיבלתי על עצמי ברצון את תפקיד השושבין, המוליך את "הצברים" שלנו אל חופת היצירה ביידיש בעולם ובארץ - בדברי הסבר וניתוח על מהות יצירותיהם הקרובות והזרות לנו גם יחד.
    מצאתי לנחוץ להקדים דברים אלה בפתח הספר, על מנת לסייע לחדור יותר עמוק אל תוכנו. אני תקווה, כי שוחרי הספרות למיניהם יימצאו בו עניין ויפיקו גם לקח ממסות אלה, שנלקטו בו. וזה יהיה שכרי מכל עמלי.

גרשון חנוביץ
ערב פסח תשל"ו (אפריל 1975)

תוכן העניינים:

בשבילי שירה
• עם שירתו של יהושע רבינוב <על "ברקים בחלון">   (עמ' 7־14)
• "שירי שהות" ליהושע רבינוב  (עמ' 15־18)
• שירי האני העני <על קובץ השירים "מול כוכבים ועפר" מאת אברהם חלפי>  (עמ' 19־31)
• היה או לא היה - על אלכסנדר פן  (עמ' 32־35)
• במעלה השירה <על "נחושתיים והללויות", ספר שירה של משה בסוק>  (עמ' 36־40)
• שירה שנפסקה בעיצומה <על "יום נאה, חלקית מעונן" מאת משה בסוק>  (עמ' 41־46)
• עם "מבחר שירים" מאת א. ברוידס  (עמ' 47־51)
  
  מהסיפורת של ימינו
• חלוץ וסופר : על יצירתו הספרותית של שלמה רייכנשטיין  (עמ' 55־63)
• "הבריחה" <על קובץ הסיפורים מאת אהרן מגד>  (עמ' 64־70)
• "החי על המת" <לאהרן מגד> (עמ' 71־77)
• בן-הקיבוץ שנתערער עולמו <על "הקרב" מאת יריב בן-אהרן>  (עמ' 78־84)
  
  קולות מעבר למסך
• "צלצלי-שמע" - שנת 1923   (עמ' 87־97)
• "1919" - תלאותיו של רומן <על ספרו של אברהם פרימן>   (עמ' 98־108)
• אש-תמיד היהודית בברית-המועצות <על "אש-התמיד" מאת צבי פרייגרזון>  (עמ' 109־116)
• עם שירת חיים לנסקי  (עמ' 117־126)
  
  ספרות יידיש
• ספר-זכרונות של משורר <על ספרו של ה. לייוויק "אויף צארישער קאטאָרגע">  (עמ' 129־136)
• מהר"ם מרוטנברג : פואימה דרמטית מאת ה. לייוויק  (עמ' 137־142)
• רומאן על אנשי המוסר <על "צמח אטלס" מאת חיים גראדה>   (עמ' 143־150)
• "שבתותיה של אמא" <על ספר שיריו של חיים גראדה בתרגום שלמה שנהוד>  (עמ' 151־157)
• מוטיבים בשירתו של אברהם לב  (עמ' 158־168)