צבי לוז.
    שירת אורי ברנשטיין : מונוגרפיה / צבי לוז ; ערכה והביאה לדפוס - לאה שניר. -- תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 2000.
        216 עמ'.
        The Poetry of Ory Bernstein : a monograph / Zvi Luz

אורי ברנשטיין נמנה עם משוררי הגל החדש, שניעור בשנות החמישים וגאה בשנות השישים, אבל הוא מימיו לא השתייך אל אסכולה מוגדרת, אלא שמר על ייחודו בערכיו האמנותיים ובערכיו ההגותיים. בפואטיקה שלו ניכרת העדפת המאוזן והמובלע על המתפרץ והחשוף, כאשר כוחות היוליים אינם מושתקים אלא מהבהבים מן העומק. בתמטיקה שלו גובר הפיכחון על האפילה, השפיות נתפסת כהצלה מאיומים תהומיים. הגורם המכונן של שירה זו נודע ביחס מיוחד אל חלוף הזמן, ממנו נקבעת חוקיות פנימית, תואם בין דרכי העיצוב לעולם המעוצב.
הביקורת השוטפת החמיאה לשירה זו מהתחלותיה ועד בגרותה, אבל לא הוציאה אותה לרשות הרבים. מונוגרפיה זו היא מחקר ראשון, המקיף את צדדיה המורכבים של שירת ברנשטיין לאור החוקיות הפנימית שלה.
צבי לוז, חבר קיבוץ דגניה ב ופרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, פרסם מחקרי ספרות רבים, סיפורים ורומנים.

תוכן העניינים:

• הקדמה (עמ' 7־13)
• א. דרכי שירתו ורמת הלשון (עמ' 14־40)
• ב. מן הקונקרטי אל ההפשטה (עמ' 41־54)
• ג. הזמן וחזות המוות  (עמ' 55־74)
• ד. מוקד יחסים: האהבה  (עמ' 75־105)
• ה. משפחה (עמ' 106־120)
• ו. צורכי הקיום (עמ' 121־142)
• ז. פקפוק ואובדן אחיזה (עמ' 143־154)
• ח. גוף ונפש (עמ' 155־171)
• ט. קשרי החיים והמתים   (עמ' 172־179)
• י. בארצות נכר  (עמ' 180־192)
• יא. שירי סיכום דברים (עמ' 193־206)
• הערות  (עמ' 207־209)
• קווים ביוגרפיים  (עמ' 210־211)
• ביבליוגרפיה  (עמ' 212־213)