מסגור (תקשורת)

בתקשורת, מִסְגוּר (באנגלית: framing) הוא הדרך שבאמצעותה מעצבים אמצעי התקשורת ההמונית נושאים ציבוריים שונים, וכך משפיעים על דעת הקהל.

טכניקת המסגור כוללת שימוש בסטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, הדגשת הסטיגמות והטרגדיות, התעלמות מסתירות פנימיות ועוד.

חוקר התרבות טוד גייטלין הסיק שהמסגור עוזר לעיתונאים להתמודד עם כמויות מידע רבות באופן מהיר יותר.

המסגור מנחה את הקהל כיצד להגיב על התכנים הרצויים המוצגים באמצעי התקשורת. המידע המועבר לציבור לעולם לא יהיה נייטרלי. התקשורת מכוונת את הקהל לראות את המצב הקיים מנקודת מבט מסוימת. המסגור אף יכול לקבוע את האופן שבו האזרחים יחליטו על עמדותיהם הפוליטיות.

מהו מסגור?

ערך מורחב – מסגור

כל סיפור, כל אירוע ונושא מורכבים מאינספור פרטים. לכל סיפור יש כמה זוויות ראייה ואפשרויות ניתוח, וכן דגשים שונים. העיתונאי מתצפת על המציאות, מפרש את מראה עיניו ובוחר איך ברצונו לדווח עליה לציבור. עצם הבחירה בזווית ראייה אחת ולא באחרת נתונה לרצונו של העיתונאי. ניתן לעשות מסגור לכל נושא, ובכך למעשה לקבוע מה נחשוב עליו. מסגור הוא דרך שמכניסה תופעה כלשהי לתוך צורת התבוננות מסוימת, או לנקודת תצפית מסוימת שבאמצעותה מספרים את הסיפור, ובכך משפיעים על הצופים או המאזינים.

לדוגמה: קבוצה של מיידי אבנים – במקרה אחד יש קבוצה של ילדים פלסטינים שמשליכים אבנים על מכוניות שחולפות בכבישי יהודה ושומרון. במקרה השני, חרדים שמשליכים אבנים על מכוניות בכביש בר-אילן בשבת. בשני המקרים האירוע ממוסגר כסוג של הפרת סדר. יידוי האבנים על ידי הפלסטינים נתפס כלגיטימי, כחלק ממלחמת החופש שלהם, ואילו החרדים ייתפסו בעיני הציבור - בהתאמה לצורת הדיווח עליהם - כפורעי חוק אלימים. גם אמצעי התקשורת הפלסטינים יכולים למסגר אותם כלוחמי חופש, שנלחמים למען החירות ונגד מדינת ישראל. אותו מקרה יכול להיות ממוסגר בצורה אחרת – כל גורם ימסגר את האירוע בהתאם לאידאולוגיה שלו.

קיימת הבחנה בין שני סוגי מסגרות:

1. מסגרות מדיה/תקשורת – מתייחסות למוען (כתב, עורך). גם המוען זקוק למסגרת כדי להבהיר את האירוע המסוים, כדי להעניק משמעות מסוימת לאירוע. המסגרת היא כלי שמייעל את העבודה של העיתונאי, היא מאפשרת לעיתונאים לסווג ולזהות מידע בצורה מועילה ויעילה, להכניס את המידע למסגרות שניתן יהיה להעביר באופן אפקטיבי לנמענים.
2. מסגרות של ציבור – מתייחסות לנמענים. גם הנמענים זקוקים למסגרות כדי להבין את האירוע, להעניק משמעות לאירועים. ההבנה מושפעת מהמטען התרבותי, מהקשרים מוכרים, שאדם מבין ללא מילים, רק על פי תיעוד חזותי של הסיטואציה.

באמצעות מסגור, הסיקור התקשורתי מעביר לציבור מידע שהוא לא רק מידע גולמי, אלא כזה שלוקח את חומר הגלם, אורז אותו בעטיפה אידאולוגית ורק אז מעביר אותו לנמענים.

ישנם מספר מרכיבים המשפיעים על אופי המסגור:

• ערכים ונורמות חברתיים.
• אילוצים ארגוניים – כחלק מגוף תקשורתי מסוים, בהתאם לאותו ערוץ. עיתונאים אינם עובדים כעצמאים בשטח אלא מחויבים לאופי של הארגון שבו הם עובדים.
• נוהלי עבודה עיתונאים – קשורים לאתוס העיתונאי, לצורך לאזן את הצדדים השונים המסוקרים בכתבה.
• אוריינטציה פוליטית/ אידאולוגית של העיתונאי – המטען האישי של העיתונאי שמושפע מדברים שונים.

מסגרות קובעות לאנשים למה לשים לב בסיקור התקשורתי, כיצד להבין וכיצד לזכור את הבעיה והאירוע, איך להעריך את הפתרונות לבעיה. המסגרת עושה סלקציה, מושכת את תשומת הלב לחלק אחד של המציאות ומסיטה את תשומת הלב מהיבטים אחרים של המציאות. אירועים או היבטים שהמסגרת אינה כוללת (מה שהתקשורת התעלמה ממנו) הם בעלי השפעה פחותה מאלו שכן מופיעים במסגרת. ניתן לכוון את הדעה הציבורית בכל נושא, בהתאם לשימוש במסגרת זו או אחרת.

הבחנה נוספת במסגור, שרלוונטית בעיקר לז'אנר החדשותי בטלוויזיה היא מסגרת האירוע (מסגור אפיזודי), המציגה את הנושא על ידי אירוע בודד תוך הבאת דוגמאות ספציפיות. במקרה זה קל ונוח להשתמש באמצעים חזותיים ולכן זהו הסוג הרווח בטלוויזיה. לדוגמה, כדי להציג מקרה של עוני, אנו נתמקד במשפחה מסוימת ולא בנושא הכללי של עוני. לקיחת תופעה והסתכלות עליה ברמת המיקרו תוך שימוש באמצעים חזותיים (צילום המקרר הריק, בית תמחוי וכו'). בהקשר של סיקור פוליטי מתבטא מסגור אירועי בסיקור המהלכים הטקטיים והאסטרטגיים של מועמדים ומפלגות במאבקם לצבירת כוח בזירה הפוליטית. יש הגורסים שסיקור מסוג זה גורם לקהל לרכוש פחות אמון לפוליטיקאים ולמערכת הפוליטית באופן כללי. אולם קיימות עדויות שסיקור זה עשוי לתרום להפחתת הקיטוב הפוליטי מכיוון שההתמקדות בטקטיקה פוליטית ממעיטה מחשיבותם של פערים אידאולוגיים ומדגישה את הדומה בין הצדדים הניציים.

המסגרת הנושאית – עיסוק במאקרו, הצגה כללית ומופשטת של נושאים חברתיים. ההתמקדות היא ברקע, נתונים, פרשנויות, הצעות לפתרונות. זה מסגור שפחות נפוץ בטלוויזיה ויותר נפוץ בעיתונות, קשה להפיק אותו בצורה הוויזואלית. לדוגמה, במקרה של העוני העיסוק יהיה סביב התופעה, נתונים כללים ויבשים, מומחים שונים ופרשנויות.

קיימים שלושה מרכיבים עיקריים המאפשרים להתנגד למסגור:

• התקשורת מציגה בדרך כלל מספר מסגרות לכל אירוע או נושא. לכל עיתונאי דעות ועמדות שונות, שייכים לגופים תקשורתיים שונים וכו'.
• מידת ההיכרות האישית של הנמען עם הנושא.
• ישנם חלקים בציבור שמגלים יכולת קריאה מתנגדת או ביקורתית. תלוי במידה רבה ברקע שלהם, במידת ההשכלה שלהם וביכולת הביקורת שלהם.

מרבית העיתונאים מודעים לכך שהם ממסגרים אירועים, ומודעים לכוח שנתון בידיהם. במקרים רבים נובע המסגור ממניעים מניפולטיביים, מכוונת מכוון להניע את הנמען, לגרום לו לחשוב כפי שהעיתונאי מעוניין שהוא יחשוב.

ראו גם

• הטיות פוליטיות בתקשורת
• תיבת תהודה (תקשורת)

לקריאה נוספת

• יצחק רועה ועקיבא כהן, 1999. אחד הימים היותר עקובים מדם: ניתוח השוואתי של חדשות פתוחות וסגורות בטלוויזיה. בתוך: דן כספי ויחיאל לימור (עורכים). אמצעי תקשורת ההמונים בישראל: מקראה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 463-476.

• Benedict, H. (1992). Virgin or Vamp – How the Press Covers Sex Crimes, Oxford: Oxford University Press.
• Dor, D. (2004). Intifada Hits the Headlines. Bloomington: Indiana University Press.
• Dor, D. (2005). The Suppression of Guilt. London: Pluto Press.
• Meyers, M. (1997). News Coverage of Violence Against Women. Thousand Oaks: Sage.
• Entman, R. M. (1993). Framing: Towards clarification of a fractured paradigm. Journal of Communication, 43(4), 51–58.
• Schudson, M. (1997). Social meanings of news: a text-reader. New York: Norton

קישורים חיצוניים

• מדיה/יחסי+תקשורת-שלטון/מהו+מסגור/?myId=1002-1007-69 מסגור - אתר עמלנט(הקישור אינו פעיל)