אמיר אוחנה

אמיר אוחנה
	תמונתו הרשמית כיושב ראש הכנסת, ינואר 2023
לידה	15 במרץ 1976 (בן 50); פורים י"ג באדר ב' אור לי"ד באדר ב' ה'תשל"ו; באר שבע, ישראל
מדינה	ישראל
מקום מגורים	תל אביב-יפו
השכלה	המכללה למנהל
מפלגה	הליכוד
בן זוג	אלון חדד
מספר ילדים	2
	29 בדצמבר 2022 – מכהן; (3 שנים ו־10 חודשים)
	→ יריב לוין
כנסות	ה־25
	בממשלה ה־35
	17 במאי 2020 – 13 ביוני 2021; (שנה)
סגן	גדי יברקן
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ גלעד ארדן עמר בר-לב ←
	בממשלה ה־34
	5 ביוני 2019 – 17 במאי 2020; (11 חודשים ו־13 ימים)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ איילת שקד אבי ניסנקורן ←
	27 בדצמבר 2015 – 30 ביולי 2020; (4 שנים ו־7 חודשים)
	6 באפריל 2021 – מכהן; (5 שנים ו־7 חודשים)
כנסות	ה־20–23, 24–25
שירות ביטחוני
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	רב סרן
תפקידים נוספים
	יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בחוק יסוד הלאום; יו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל; יו"ר השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל;

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' ה'תשל"ו) הוא יושב ראש הכנסת בכנסת העשרים וחמש, מטעם מפלגת הליכוד.

קודם לכן כיהן כשר המשפטים, כשר לביטחון הפנים (גם בזמן אסון הר מירון), כיושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק-יסוד: הלאום, כיו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון וכיו"ר התא הגאה במפלגתו. אוחנה הוא ההומוסקסואל המוצהר הראשון בתולדות מדינת ישראל שכיהן בתפקידי שר ובתפקיד יו"ר הכנסת. עורך דין במקצועו.

קורות חייו

אוחנה נולד וגדל בבאר שבע, בשכונה ה'. הוא בנם השלישי של אסתר ומאיר שמעון אוחנה, יוצאי מרוקו^[1]. אימו ילידת וזאן ואביו יליד מרקש שעבר בילדותו לרבאט. שניהם עלו לישראל בשנות ה-50. בנעוריו עברה משפחתו מהעיר באר שבע ליישוב הסמוך להבים, ובהמשך עברו להתגורר בראשון לציון.

את שירותו בצה"ל עשה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר שירות ברצועת עזה, בכוח שנועד לאבטח את צירי התנועה ברצועה וכחוקר תאונות דרכים בפיקוד הדרום, נשלח לקורס קצינים. על רקע גל הטרור ב-1995 שובץ כמפקד מחסום קרני. בהמשך שובץ כקצין חקירות תאונות דרכים פיקודי של פיקוד הדרום, כמפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, ומפקד בסיס המשטרה הצבאית אילת והערבה. לקראת סיום שירות הקבע שירת כקצין חקירות במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן, והוא רב-סרן במילואים.

לאחר שחרורו משירות קבע בצה"ל, עבד ביחידה למניעת עבירות בנתב"ג^[2] ולאחר מכן כמוקדן בחמ"ל איכונים של השב"כ בין השנים 2000–2006^[3]^[4]. בד בבד למד בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל ובו הוסמך לתואר ראשון. את התמחותו עשה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז מרכז, ולאחר מכן עבד במשך כעשור כעורך דין העוסק במשפט פלילי.

בטרם נבחר לרשימת הליכוד לכנסת ה-20, במשך כשנתיים, היה אוחנה פעיל ברכישת אג"ח בהנפקות בשוק ההון, בין השאר, בהנפקות של קבוצת דלק ובנק איגוד^[5].

פעילות ציבורית ופוליטית

אוחנה הוא ממייסדי קבוצת "גאווה בליכוד", תא הלהט"ב של תנועת הליכוד, שהוקם ב-2011, ומדצמבר 2014 מכהן כיו"ר הקבוצה, המהווה את התא הגאה הפוליטי הראשון במפלגות הימין בישראל^[^{דרוש מקור]}, המוביל מאבק לשוויון להט"בי. מאז הוקם, תפס התא תאוצה במפלגה, ואוחנה סומן כפעיל מרכזי בתנועת הליכוד וצורף כחבר בהנהלת חוג "תדמור", פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד, וכן כחבר בפורום "מנוף" – פורום צעירים ליברלי בליכוד. בשנת 2013 הוביל מהלך של שינוי חוקת הליכוד באופן שלמטרות התנועה התווסף גם המאבק באפליה על רקע נטייה מינית. במסגרת פעילותו הציבורית מבקש אוחנה לשבור את ההגמוניה בקהילת הלהט"ב, לפיה המודעות והדאגה לזכויות הקהילה היא נחלת הצד השמאלי שבמפה הפוליטית.

במהלך "מבצע צוק איתן" פעל לגיוס מתנדבים מאזור תל אביב, בשיתוף פעולה עם פעילים חברתיים משדרות, לחלוקת מזון לנכים ולנזקקים בשדרות.

לאחר ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק באוקטובר 2014 התנדב אוחנה לאבטח אותו בעת שיצא מביתו^[6].

לאחר רעידת אדמה שהתרחשה בנפאל באפריל 2015, סייע אוחנה לזרז את חזרתן לישראל של המשפחות שתינוקותיהן נולדו בהליך פונדקאות ולאלו שהמתינו ללידה, על ידי פנייה לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שפתר את הבעיות הביורוקרטיות^[7].

בדצמבר 2014 נבחר לנציג מחוז תל אביב בבחירות המקדימות בליכוד, והוצב במקום ה-32 (ששוריין עבור המחוז) ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת העשרים, אך הליכוד זכה ב-30 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.

הכנסת ה-20

ב-27 בדצמבר 2015 נכנס אוחנה לכנסת, לאחר התפטרותו של השר וחבר הכנסת סילבן שלום^[8]. בהשבעתו הציג עצמו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית"^[1]. ב-23 בפברואר 2016 צורף אוחנה לוועדת הכנסת ולוועדת החוץ והביטחון, לאחר שח"כ אורן חזן הודח מוועדות אלה^[9]. ב-20 ביוני 2016 מונה אוחנה ליו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ולחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת^[10].

הוא קידם מתן הקלות בנשיאת כלי ירייה^[11] וייסד בכנסת את השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל^[12]. במקביל פעל אוחנה בנושאים הקשורים בביטחון אישי, כך למשל בפעילות למיגור פשיעה חקלאית^[13].

אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי, הוא פועל לאפשר תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות חקיקה שתתיר את פעילותן של חברות כגון אובר^[14]^[15]. הוא פעל למעבר מסימון מחירים על גבי מוצרים באמצעות מדבקות אל עבר סימון מחירים באמצעות צגים אלקטרוניים על המדפים, בנימוק שהביטול יביא לירידת מחירים לצרכן^[16].

יזם חוק השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר מימונן ממקורות זרים^[17]^[18].

פעל לחשיפת עלות החזקת המסתננים למשלם המיסים הישראלי^[19].

בינואר 2017 הגיש הצעת חוק המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי^[20]. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות חריפה ביותר למהלך^[21]. גם נציב שירות המדינה תקף את הצעת החוק^[22].

ביולי 2017 מונה אוחנה ליו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי^[23]. במסגרת תפקידו זה סיכל אוחנה את חקיקת "סעיף המשפט העברי" בחוק זה, שאמור היה להורות כי במקרי לאקונה יפנה בית המשפט אל עקרונות המשפט העברי^[24

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24