לדלג לתוכן

Clara Bow

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Clara Bow"
שיר בביצוע טיילור סוויפט
מתוך האלבום The Tortured Poets Department
יצא לאור 19 באפריל 2024
תאריך הקלטה 20222023
סוגה פופ רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית
אורך 3:36
חברת תקליטים ריפבליק רקורדס
כתיבה טיילור סוויפט, ארון דסנר
הפקה טיילור סוויפט, ארון דסנר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Clara Bow" (בעברית: "קלֵרָה בּוֹאוֹ") הוא שיר שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט. את השיר הוציאה ב-19 באפריל 2024 לאור חברת התקליטים ריפבליק רקורדס, כרצועה ה-16 והאחרונה מתוך אלבומה ה-11 של סוויפט, The Tortured Poets Department.

טיילור סוויפט יצרה את אלבום האולפן האחד עשר שלה, The Tortured Poets Department, בשנים 2022 ו-2023, על רקע תהילתה הגבוהה שהביאה לה סיבוב ההופעות The Eras Tour.[1] היא ראתה באלבום "חבל הצלה" שגרם לה להבין את החשיבות של כתיבת השירים לחייה יותר מתמיד, ותיארה את האלבום ככזה שהיא "באמת צריכה" ליצור. חברת התקליטים ריפבליק רקורדס הוציאה את The Tortured Poets Department ב-19 באפריל 2024.[2] "Clara Bow" הוא שיר מספר 16, שיר הסיום של המהדורה הסטנדרטית של האלבום.[3][4]

ניתוח מוזיקלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלרה בואו

סוויפט כתבה והפיקה את "Clara Bow" יחד עם ארון דסנר. בלה בלסקו וג'ונתן לו הקליטו את השיר באולפני לונג פונד של דסנר בניו יורק. השיר עבר מיקס על ידי סרבן גניאה באולפני מיקססטאר בווירג'יניה ביץ'.[3] מבחינה מוזיקלית, השיר הוא שיר פופ קאמרי[5] ופופ רוק המנוגן על ידי בס חזק[6] ועיבוד מינימליסטי לכלי מיתר שבוצע על ידי התזמורת העכשווית של לונדון, בניצוחו של רוברט איימס, המורכבת מ-15 כנרים, חמישה ויולנים, ארבעה צ'לנים ושלושה נגני קונטרבס.[5][7] הופעתם הוקלטה על ידי ג'רמי מרפי באולפני AIR בלונדון.[3] אד פאוור מ-The i Paper תיאר את הצליל של השיר כ"אינדי אצטדיוני" ואת הריף הפותח כ"ריף בסגנון של רדיוהד".[8] עבור סמנתה אולסון מקוסמופוליטן, השיר הזכיר שיר של לוסי דייקוס.[9]

השיר נקרא על שם שחקנית הסרטים האילמים משנות ה-20 של המאה ה-20, קלרה בואו, ומתייחס גם לזמרת-יוצרת סטיבי ניקס ולסוויפט עצמה. סוויפט הסבירה את השמות שהיא מתייחסת אליהם בשיר ואמרה שהיא "בחרה נשים שעשו דברים גדולים בעבר והיו ארכיטיפים של גדולה בתעשיית הבידור".

משמעות השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתייחסות לנושא הכללי, אמרה סוויפט שהיא קיבלה השראה משיחותיה עם מנהלי חברות תקליטים, שלעיתים קרובות סיפרו סיפורים על האופן שבו התייחסו אל אמניות צעירות כ"מחליפות החדשות" לכוכבות לשעבר.[10][11] לדברי מבקרת הספרות סטפני ברט, "Clara Bow" מייצגת את הנושא המרכזי של האלבום של "לחץ ותהילה והצורך של סוויפט להוכיח את עצמה".[6] עבור רוב שפילד מרולינג סטון, "Clara Bow" דומה מבחינת הנושא שלו לשיריה הקודמים של סוויפט מאלבומה Red, שיצא בשנת 2012, "The Lucky One" ו-"Nothing New", שעוסקים בתהילה קצרת מועד ובהישארות מאחור. אן פאוורס מ-NPR חשבה שהשיר מפרט עוד יותר את השפעת התהילה על סוויפט, נושא שהיא חקרה באלבום Reputation שיצא בשנת 2017 ובשיר "Anti-Hero" שיצא בשנת 2022 מתוך אלבומה של סוויפט, Midnights.[12]

נקודת המבט שממנה שרה סוויפט בשיר משתנה תוך כדי השיר. כאשר בבתים של השיר סוויפט שרה בעיקר דרך נקודת המבט של אנשי תעשיית המוזיקה (או דרך דברים שהיא זוכרת שאנשים אלה אמרו לה תוך כדי הקריירה שלה) ובפזמון היא שרה מנקודת המבט שלה כנערה צעירה שרוצה להתפרסם.

קלרה בואו, שחקנית בתקופת הסרטים האילמים שעל שמה נקרא השיר, נחשבת ל"איט גירל" (it girl) הראשונה מכיוון ששיחקה בסרט בשם איט (It).

השיר נפתח במשפט "את נראית כמו קלרה בואו" (”You look like Clara Bow”), כאשר האנשים שאומרים זאת לסוויפט הם מנהלי חברות התקליטים ואנשי התעשייה. הם מספרים לה שהיא יכולה להיות מצליחה כמו קלרה בואו.[13][12] הבית הראשון מסתיים עם השורה "האם כל חייך ידעת שתיבחרי, כמו ורד?" (”All your life, did you know, you'd be picked like a rose?”), למשפט זה יש שתי משמעויות, כאשר המשמעות הראשונה היא שסוויפט נבחרה מבין המון, מכיוון שהיא מיוחדת, אך המשמעות השנייה היא שוורד, הדימוי שבו סוויפט משמשת, הוא דבר יפה עד שקוטפים אותו, ואז הוא מת. קלרה בואו נחשבה ל"איט גירל" הראשונה, בגלל שכיכבה בסרט משנת 1927 בשם "איט".

הפזמון מסופר מנקודת מבטה של סוויפט, בעוד שהבתים הם מנקודת המבט של אנשי התעשייה (של הדברים שנאמרו לסוויפט עד ידי אנשים מתעשיית המוזיקה). בפזמון סוויפט מספרת שהיא גדלה בעיירה קטנה, וש"אף אחד לא האמין שהיא תזכה לראות את האורות של מנהטן" (”No one in my small town thought I'd see the lights of Manhattan”). מידע זה מתכתב עם סיפורה האישי של סוויפט, מכיוון שהיא גדלה בעיירה הקטנה ווסט רידינג שבפנסילביה, ובשנת 2013, מספר שנים לאחר שהתפרסמה, היא עברה להתגורר בניו יורק. סוויפט מספרת שזה החלום שלה וש"היא לא מגזימה, אבל היא אולי תמות אם זה יקרה לה" (”I'm not trying to exaggerate But I think I might die if it happened”). סוויפט מציירת תמונה של נערה צעירה ותמימה, שאנשי תעשיית המוזיקה סיפרו לה שהיא תהיה "הדבר הבא", ושהיא דומה לנשים מצליחות שהגיעו לפניה.

בחלק השני של הפזמון סוויפט חוזרת לספר מנקודת המבט של אנשי התעשייה, כאשר הם מספרים לסוויפט ש"העיירה הזו" (כאשר העיירה יכולה לייצג את העיירה הקטנה בה היא גדלה, או גם את העיירה של הוליווד ושל תעשיית הבידור), הם אומרים ש"העיירה הזו היא מזויפת, אבל את [סוויפט] הוא הדבר האמיתי" (”This town is fake, but you're the real thing”).[8] הם מצווים עליה "לקחת את התהילה, לתת את הכל, ולהבטיח לנצנץ" (”Take the glory, give everything, promise to be dazzling”). המשפט הזה, הסוגר את הפזמון מייצג את המסר של השיר ומראה מה זה להיות מפורסם, מצד אחד לקבל תהילה, לקבל אהבה, אבל מצד שני לתת את הכל בשביל זה, ולהבטיח תמיד להמשיך לזהור ולנצנץ, לא "לשבור" את המצג המושלם. סוויפט מתייחסת לעניין של החיים כאדם מפורסם, והרעיון שאנשים תמיד רואים אותך, ושופטים, ומחכים שתשעשע אותם בשיר "Mirrorball" מתוך האלבום Folklore שיצא בשנת 2020.[14]

סטיבי ניקס, ששמה מוזכר בשיר

הבית השני נפתח במשפט "את נראית כמו סטיבי ניקס" (”You look like Stevie Nicks”).[12][13] כאשר סוויפט מרחיבה ומספרת על שנות התהילה של סטיבי ניקס, שנות השבעים של המאה העשרים. אנשי התעשייה מתארים לסוויפט את ההשפעה שהייתה לניקס בשנים אלו (”Crowd goes wild at her fingertips”), כדי לתאר לסוויפט מה היא יכולה להיות כשתתפרסם. בדומה לקלרה בואו, סטיבי ניקס נחשבה ל"איט גירל" של שנות ה-70.

הפזמון השני מתחיל באופן דומה לפזמון הראשון, כאשר גם בו סוויפט מתארת את ההתרגשות שלה סביב הפרסום (”I'm not trying to exaggerate, but I think I might die if I made it, die if I made it”), אך לאחר מכן סוויפט מרחיבה, ומספרת ש"אף אחד בעיירה הקטנה שלה לא חשב שהיא תזכה לפגוש את לובשי החליפות מלוס אנג'לס" (”No one in my small town thought I'd meet these suits in L.A.”), לובשי החליפות הם בעצם אנשי תעשיית המוזיקה שמדברים אל סוויפט תוך כדי השיר.

לסוף הפזמון (שבפעם הראשונה הסתיים עם ”Promise to be dazzling”) מתארך ונוסף בו חלק חדש, בו אנשי תעשיית המוזיקה אומרים לסוויפט "שלמרות שהכתר נלבש לפנייך, את המלכה האמיתית" (”The crown is stained, but you're the real queen”), דבר זה מדגיש את המחזוריות בתעשיית המוזיקה, כאשר הכתר כבר נחבש פעם, מישהי אחרת הייתה ה"איט גירל" וגם לה אמרו שהיא "המלכה האמיתית", אבל היא כבר לא כאן, היא הוחלפה ועכשיו אומרים את אותו הדבר לסוויפט. בנוסף, מוטלת על סוויפט אחריות כאשר נאמר "את האל החדש שאנו סוגדים לו" (”You're the new god we're worshipping”), לכל דבר שסוויפט תעשה תהיה השפעה, מכיוון שכולם מסתכלים עליה בשביל תשובות, היא האל החדש שהם סוגדים לו. "החדש" אומר שהיה כבר אל לפני כן, מה שגם מראה את המחזוריות בתעשייה. גם פזמון זה מסתיים בדרישה לסוויפט ש"תבטיח לנצנץ".

בבריג' סוויפט מרחיבה על הדרישות בתעשיית הבידור, על הדרישה להיות יפה כל הזמן, כאשר היא אומרת ש"יופי הוא חיה ששואגת על ארבע, דורשת עוד" (”Beauty is a beast that roars down on all fours demanding more”).[6] סוויפט אומרת שזה "גיהנום עלי אדמות להיות אלוהית" (”It's hell on earth to be heavenly”).

סוויפט, כותבת השיר, ששמה גם מוזכר בבית השלישי

הבית השלישי נפתח במשפט "את נראית כמו טיילור סוויפט" (”You look like Taylor Swift”). כאשר בבית הזה אנשי התעשייה כבר פונים לאישה / נערה הבאה, ומספרים לה שהיא יכולה להצליח מכיוון שהיא דומה לסוויפט, כמו שלסוויפט אמרו שהיא דומה לקלרה בואו ולסטיבי ניקס. אך אנשי התעשייה עושים יותר מרק להשוות את הנערה החדשה לסוויפט, הם מורידים בערכה של סוויפט, ומספרים לנערה החדשה שלה "יש אדג' שלסוויפט אף פעם לא היה" (”You've got edge, she never did”). סוויפט סוגרת את השיר במשפט "העתיד מזהיר, מנצנץ" (”The future's bright, dazzling”). בסיום השיר, גם סוויפט הוחלפה בעיניהם של אנשי התעשייה, שכבר מחפשים את "טיילור סוויפט הבאה".

ישנה קפיצה של 50 שנים בין כל אחת מהדמויות המוזכרות בשיר, כאשר קלרה בואו נחשבה ל"איט גירל" של שנות ה-20 של המאה ה-20, סטיבי ניקס נחשבה ל"איט גירל" של שנות ה-70, וטיילור סוויפט של שנות ה-20 של המאה הנוכחית. בשיר סוויפט מראה את המודעות של למחזוריות של התהילה ושל תעשיית המוזיקה, אך היא עדיין לא מוותרת על מקומה.[13][15][9][16]

משפחתה של קלרה בואו חשפו כי לא הובא לידיעתם שסוויפט מתכוונת לשחרר שיר על שם בואו, אך שהם מרוצים מהתוצאה ושהם חושבים שהשיר מייצג את מורשתה של בואו.

לפני יציאת האלבום, משפחתה של בואו אמרה כי הם מקווים שהשיר ייצג את מורשתה. לדברי נינתה ונינה של בואו, צוותו של סוויפט לא יצר קשר עם המשפחה לפני יציאת השיר, וכי שניהם היו המומים ומרותקים ממנו.[17] לאחר יציאת השיר, משפחתה של בואו העריכה אותו כ"יפהפה בצורה מדהימה" ושיבחה במיוחד את המילים, "העיר הזאת מזויפת אבל את הדבר האמיתי" ("This town is fake but you're the real thing"), וטענה כי השיר של סוויפט הצליח בתיאור מורשתה והשפעתה של בואו.[18][19] הביוגרף של קלרה בואו, דייוויד סטן, שיבח גם הוא את שירה של סוויפט, ותיאר את המילים "היופי הוא חיה ששאגה על ארבע" ("beauty is a beast that roars down on all fours") כ"שירה עמוקה ומשמעותית".[20]

ביקורות מוזיקה שעסקו באלבום The Tortured Poets Department התייחסו גם הן ל"Clara Bow" באופן חיובי. רבות שיבחו את המילים כבעלות מודעות עצמית ופגיעות.[15] דקוטה ווסט פוס מ-Sputnikmusic ציינה כי השיר סיכם את האלבום "עם התבוננות עצמית מסקרנת, וחשוב מכך, אמיתית, הבוחנת את משקל הכתר של סוויפט".[21] שפילד שיבח אותו כ"סיום קטלני" והדגיש את המילים, תוך שהוא מעיר כי הן עוסקות לא רק בתהילה ובעסקי הבידור, אלא גם בהשפעה הרגשית המתמשכת של משהו שקרה מזמן. מריה שרמן מסוכנות הידיעות AP טענה כי "Clara Bow" הוא אחת מהרצועות הטובות ביותר שסגרו אלבום של סוויפט, והדגישה כיצד ניתן לפרש את השורות האחרונות ("את נראית כמו טיילור סוויפט באור הזה" – "You look like Taylor Swift in this light") כזלזול עצמי או מודעות עצמית, מה שמביא עמו איכות רודפת.[15]

קלרה בואו

חלק מהביקורות הציעו שהשיר היה אוטוביוגרפי באופיו, אך הוא גם שילב מיתולוגיה עצמית.[7][22][23] מבקרת הקולנוע סטפני זכרק שיבחה כיצד כתיבתה של סוויפט הכילה ניסוח "פעמוני בבהירותו" וטענה כי "למנגינה יש נאיביות מהוססת, כמו שיר ילדים". זכרק הוסיפה שלמרות שסוויפט לא הכירה מקרוב את חייה האישיים של בואו, היא הצליחה ליצור שיר על מנגנוני התהילה באמצעות מחקר של דמותה ושל הביוגרפיה שלה.[24] על פי לוליטה מאנג מווג צרפת, השורות האחרונות של השיר הדגימו את מודעותה העצמית של סוויפט למעמדה האייקוני ולמורשתה, כמו גם את נחישותה להגדיר את עצמה בתנאים שלה באמצעות כתיבת שירים.[7] נורה פרינצ'וטי מהרינגר מצאה את זה מרתק שבשיר "Clara Bow", סוויפט כתבה לא רק על אישיותה האמיתית אלא גם על "הפרסונה של טיילור סוויפט", והדגימה את תפקידה כמספרת לא אמינה ("העיר הזאת מזויפת, אבל את הדבר האמיתי" – "This town is fake, but you're the real thing").[23]

ביקורות אחרות שיבחו גם הן את ההפקה והנגינה. ברט טען כי "Clara Bow" הציג מרקמים וגוונים אינסטרומנטליים שונים משירי סוויפט הקודמים.[6] ג'ון וולמאכר מ־Beats Per Minute שיבח את "המלודיה המהממת ואת הפזמון המקדים הדחוף".[25] סופי רוזמנט מ-Les Inrockuptibles תיארה את עיבוד כלי המיתר כ"מעולה".[22] אולסן קבע כי זהו אחת מחמש הרצועות הטובות ביותר באלבום, ואמר כי גם המילים וגם ההפקה הכילו "גורם הלם", במיוחד באופן שבו "סוויפט מאפשרת למוזיקה לדבר בעד עצמה".[9] ג'ייסון ליפשוץ שכתב עבור בילבורד הציב את "Clara Bow" במקום ה-15 בדירוג שלו של כל 31 הרצועות ממהדורת האלבום הכפול של The Tortured Poets Department, תוך הדגשת ההפקה "הפופ-רוק הזהירה" ואת השירה העוצרת נשימה של סוויפט. מרי סירוקי ממגזין Consequence ראתה בשיר כ"נקודת השיא הברורה" של האלבום, ושיבחה כיצד ההפקה המינימלית אפשרה למאזין להרגיש את מילות השיר: "מספיק להתרגש עד דמעות כשלוקחים את הזמן לשבת ולהתענג על הסיפור".[21] פאוורס תיארה את השיר כ"מינואט מקסים" והדגישה כיצד הוא "מסתיים בפתאומיות", מה שלכד חרדה שהזכירה את סצנת הסיום של הסרט הכל אודות חוה.[12] NPR הכניס את "Clara Bow" לרשימת "124 השירים הטובים ביותר לשנת 2024".[5]

הופעות חיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט ביצעה את "Clara Bow" פעמיים בסיבוב ההופעות The Eras Tour בשנת 2024.[26] בהופעה ב-30 ביוני בדבלין, היא שרה מאשאפ של "Clara Bow" ו-"The Lucky One" שיצא בשנת 2012 מתוך האלבום Red על גיטרה אקוסטית, והקדישה אותו לזמרת-יוצרת סטיבי ניקס, שנכחה בקהל ומוזכרת במילות השיר. היא ביצעה את "Clara Bow" שוב, הפעם כחלק ממאשאפ עם "Mirrorball", שיצא בשנת 2020 מתוך האלבום Folklore בהופעה ב-1 באוגוסט בוורשה.[27] שני השירים שאיתם שילבה את "Clara Bow" עוסקים גם הם בנושא הפרסום.

מיקומי שיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  מצעדים ודירוגים
מדינה מצעד מיקום שיא
עולמי בילבורד גלובל 200 22[28]
בילבורד גלובל ללא ארצות הברית 29[29]
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 20[30]
ארצות הברית בילבורד הוט 100 21[31]
מצעד שירי הסטרימינג 19[32]
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 22[33]
צרפת SNEP 191[34]
קנדה קנדה הוט 100 23[35]
שוודיה סוורייטופליסטן 78[36]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Sisario, Ben (19 באפריל 2024). "Taylor Swift's Tortured Poets Arrives With a Promotional Blitz". The New York Times. ארכיון מ-22 באפריל 2024.
  2. "As The Tortured Poets Department drops, here's all Taylor Swift's albums ranked by sales". Music Week. 19 באפריל 2024. ארכיון מ-19 באפריל 2024.
  3. 1 2 3 Swift (2024). The Tortured Poets Department (vinyl liner notes). Republic Records. 602458933314.
  4. Vanderhoof, Erin (19 באפריל 2024). "On The Tortured Poets Department, Taylor Swift Is Still Rejecting Your Judgment". Vanity Fair. ארכיון מ-19 באפריל 2024.
  5. 1 2 3 "124 Best Songs of 2024". NPR. NPR. 4 בדצמבר 2024. ארכיון מ-5 בדצמבר 2024.
  6. 1 2 3 4 Burt, Stephanie (1 ביולי 2024). "Taylor Swift, Poet". The Nation.
  7. 1 2 3 Mang, Lolita (19 באפריל 2024). "Taylor Swift a-t-elle réussi sa mue en poète maudit ?" [Did Taylor Swift succeed in her status as a tortured poet?]. Vogue France (בצרפתית). ארכיון מ-20 בנובמבר 2024.
  8. 1 2 Power, Ed (19 באפריל 2024). "If you expected a Taylor Swift revenge album, you were wrong". The i Paper. ארכיון מ-22 באפריל 2024.
  9. 1 2 3 Olson, Samantha (20 באפריל 2024). "The 5 Best Songs From Taylor Swift's The Tortured Poets Department, Ranked". Cosmopolitan. ארכיון מ-20 באפריל 2024.
  10. Brow, Jason (22 באפריל 2024). "Taylor Swift Says 'Clara Bow' is a Commentary on How Women are Taught to 'Replace' Each Other". US Weekly. ארכיון מ-22 באפריל 2024.
  11. Savage, Mark (19 באפריל 2024). "Taylor Swift Tortured Poets Department review: Album finds star vulnerable but vicious". BBC. ארכיון מ-19 באפריל 2024.
  12. 1 2 3 4 Powers, Ann (19 באפריל 2024). "Taylor Swift's Tortured Poets is written in blood". NPR. ארכיון מ-20 באפריל 2024.
  13. 1 2 3 Roeloffs, Mary Whitfill (19 באפריל 2024). "All The Stars Taylor Swift Name-Dropped In The Tortured Poets Department And Why". Forbes.
  14. SongMeanings, Taylor Swift - Mirrorball Lyrics, SongMeanings (באנגלית)
  15. 1 2 3 Sherman, Maria (19 באפריל 2024). "Music Review: Taylor Swift's The Tortured Poets Department is great sad pop, meditative theater". Associated Press. ארכיון מ-22 באפריל 2024.
  16. McRedmond, Finn (19 באפריל 2024). "Taylor Swift: The Tortured Poets Department track by track review – A manifesto for all the believers who will try at love one more time". The Irish Times. ארכיון מ-19 באפריל 2024.
  17. Walsh, Savannah (12 באפריל 2024). "Revisiting Clara Bow, the Scrutinized 'It Girl' Who Inspired Taylor Swift's New Song". Vanity Fair. ארכיון מ-22 באפריל 2024.
  18. Crosbie, Eve (19 באפריל 2024). "Clara Bow's family thinks the silent-film star would have loved Taylor Swift's song about her". Business Insider. ארכיון מ-22 באפריל 2024.
  19. Campoamor, Danielle (19 באפריל 2024). "Clara Bow's Great-Granddaughters React to Taylor Swift's The Tortured Poets Department Song Named After the Famous Actress". Marie Claire. ארכיון מ-20 בפברואר 2025.
  20. Mazza, Julia (19 באפריל 2024). "Clara Bow Expert Unpacks Taylor Swift's 'Profound' Allegory". The Daily Beast. ארכיון מ-8 במאי 2024.
  21. 1 2 Mier, Tomás (19 באפריל 2024). "Clara Bow's Family Calls Taylor Swift Song a 'Testament' to Actress' 'Legacy'". Rolling Stone. ארכיון מ-19 באפריל 2024.
  22. 1 2 Rosement, Sophie (19 באפריל 2024). "The Tortured Poets Department : que vaut le double album surprise de Taylor Swift ?" [The Tortured Poets Department: What do we make of Taylor Swift's surprise double album?]. Les Inrockuptibles (בצרפתית). ארכיון מ-8 באוקטובר 2024.
  23. 1 2 Princiotti, Nora (25 באפריל 2024). "How Taylor Swift Writes About Being Taylor Swift". The Ringer. ארכיון מ-16 בפברואר 2025.
  24. Zacharek, Stephanie (19 באפריל 2024). "What Taylor Swift's 'Clara Bow' Does—And Doesn't—Have to Do with the 1920s Superstar". Time. ארכיון מ-8 בפברואר 2025.
  25. Wohlmacher, John (23 באפריל 2024). "Album review: Taylor Swift – The Tortured Poets Department". Beats Per Minute. ארכיון מ-23 באפריל 2024.
  26. Smith, Katie Louise (30 ביוני 2024). "Every Surprise Song Performed on Taylor Swift's Eras Tour So Far". Capital FM. ארכיון מ-1 ביולי 2024.
  27. Rogerson, Ben (2 באוגוסט 2024). "'OK, so, wanna hear a boring story? I have a wireless ear pack...'". MusicRadar.
  28. R. J. Cabral, Billboard Global 200, Billboard, 2020-09-15 (באנגלית אמריקאית)
  29. R. J. Cabral, Billboard Global Excl. US, Billboard, 2020-09-15 (באנגלית אמריקאית)
  30. ARIA Top 50 Singles, ARIA, 29 באפריל 2024 (באנגלית)
  31. Xander Zellner, Taylor Swift Charts 32 Songs on Hot 100, Including Every Track From ‘The Tortured Poets Department’, Billboard, 2024-04-29 (באנגלית אמריקאית)
  32. devops, Streaming Songs, Billboard, 2013-01-21 (באנגלית אמריקאית)
  33. מצעד המוזיקה הרשמי של ניו זילנד, 29 באפריל 2024 (באנגלית)
  34. Top Albums, SNEP
  35. tolsen, Billboard Canadian Hot 100, Billboard, 2013-01-02 (באנגלית אמריקאית)
  36. Veckolista Singlar, vecka 17 (בשוודית)