יהושע א. גלבוע (גלוברמן) נולד בפינסק, בלארוס בב' בסיון תרע״ח, 13 במאי 1918. נתחנך בעיר הולדתו ובשנים 1937–1939 חי בוארשה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה עבר לוילנה ובשנים 1940–1947 היה ברוסיה בבתי כלא ובמחנות הסגר בשל פעילות ציונית. בשנת 1949 עלה ארצה והתחיל להשתתף בעתונות הישראלית. ערך את העתון ״זמנים״ (1954–1955) ואחר כך עבר למערכת ״מעריב״.
    פירסם מאמרים פובליציסטיים ומסות בעניני ספרות בעתונות וכתבי העת. ספריו: ״גחלים לוחשות״, ילקוט מספרות עברית ומספרות יידיש בברית המועצות, בצירוף תרגומים שלו מיידיש לעברית (פרוזה), מבוא ואחרית דבר (תשי״ד), ״על חורבות התרבות היהודית בברית המועצות״ (1959), ״לשמור לנצח״ (סבלותיו כציוני ברוסיה בשנות המלחמה. 1963). היה מעורכי האנתולוגיה ״סיפורים רוסיים בני זמננו״ (1962). לימד באוניברסיטת תל-אביב והוציא ספר על מאבק הלשון העברית ברוסיה בשם ״לשון עומדת על נפשה״, ו״אוקטובראים עברים״.
    ״היה סופר בעל סגנון ואחריות, טהור-מחשבה ונקי-דעת. איש-שיחה ואיש-רעים נאמן. מחקריו על יהדות רוסיה בעת המהפכה האוקטובראית, מאבקה הנורא לקיומה עד היום הזה, וביחוד האפופיאה הגדולה של הסופרים העברים, שחיו וכתבו עברית במחתרת, במסירות נפש ממש, תרמו תרומה גדולה להכרת עצמנו בתקופה איומה זו. הם פיארו את שם ישראל ולשון ישראל לנצח נצחים. כולנו ניזונים מספריו ומן הידע הרב, שהניח לנו, כי הוא היה הסובייטולוג הגדול ביותר במחננו ונוסף על כל בעל לב יהודי חם, שהרגיש את הטראגדיה היהודית המזעזעת בכל נפשו ומאודו״.
    יהושע א. גלבוע נפטר בל' בשבט תשמ"א, 4 בפברואר 1981.
[מקורות: קרסל א 481–482, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, Yiddish Leksikon]