מאיר שמעון גשורי (ברוקנר), נולד בי״ז בניסן תרנ״ז, 19 באפריל 1897 במיסלוביץ, שלזיה העליונה (כיום בתחומי פולין). קיבל חינוך מסורתי בעיר הולדתו ובישיבת בריסק. לאחר־מכן לימודי תיכון בברלין וכן לימודי מוסיקה בקונסרבטוריון למוסיקה בעיר זו. למד גם באקדמיה לאומנויות בדרזדן ובטכניון הגבוה בוינה.
    גשורי עלה ארצה ב־1920. עסק תחילה כפועל בסלילת כבישים ואחר־כך כסדר דפוס. היה ממייסדי ״הפועל המזרחי״ ומעסקניו הפעילים במשך שנים רבות. במשך שנים שימש כמזכיר המחלקה למסחר ותעשיה של הסוכנות היהודית ובשנותיו האחרונות עמד בראש המכון הישראלי למוסיקה דתית.
    פירסם מתרפ״א מאמרים פובליציסטיים בעניני ״הפועל המזרחי״ וכן מאמרים ומחקרים בעניני מוסיקה דתית, ענין שגילה בו נטייה משחר נעוריו. פירסם את הספרים: ״מסלילת הכביש עד בניית בית הפועלים״ (תרפ״ז), ״רננים״ (מאמרים על המוסיקה העברית. תרצ״א), ״לחסידים מזמור״ (עם תוים, תמונות וכו׳. תרצ״ו), ״הסוציאולוגיה בישראל״ (המוסר הכלכלי, המדיני והסוציאלי בספרות היהודית. תרצ״ז), ״נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה״ (תשי״ב), ״הניגון והריקוד בחסידות״ (למן התגלות הבעש״ט עד היום. א–ג. תשט״ו–תשי״ט). ערך את כתבי־העת: הירחון ״הפועל המזרחי״ (תרפ״ד–תרפ״ה), דו השבועון: ״נתיבה״ (תרפ״ז–תר״ץ), ״הלל״, ירחון אמנותי מדעי לענייני השירה והנגינה (עם מ׳ זנדברג. תר״ץ), ״צלילי חסידים״ (עלון להפצת מיטב נגוני חסידים בעם. תרצ״ב) ומתש״ך את הקבצים ״ידיעות המכון הישראלי למוסיקה דתית״. נוסף לכך ערך ספר־יזכור לעיר וולברום (״וולברום עירנו״. תשכ״ב. פירסם בו מונוגרפיה מקיפה על העיר) וכן השתתף בכמה ספרי־יזכור לקהילות ישראל במונוגרפיות היסטוריות.
    מאיר שמעון גשורי נפטר בתל־אביב בכ״ט בכסלו תשל״ח, 9 בדצמבר 1977.

מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר, תדהר (השלמה), ויקיפדיה