שלום בן־ברוך (שווארץ), סופר ועיתונאי, נולד בכ״ה בכסלו תרמ״ז, 22 בדצמבר 1886* בבאלטה, אוקראינה, לאביו ברוך שווארץ, מורה ומחנך. למד ב״חדר״, בבתי־ספר כלליים ובאוניברסיטת אודסה. עלה ארצה בשנת תר״ף (1919). התגורר בירושלים ועסק בעיתונאות, תחילה ב״הארץ״ ומ־1935 כתבו הירושלמי של העיתון היומי ״הבוקר״.
    התחיל עוסק בעיתונאות ב־1906 ברוסית ולאחר־מכן בעיתונות העברית (״הזמן״, ״הצפירה״, ״העולם״, ״השלוח״ ועוד). ב־1921 ערך עיתון יומי בירושלים: ״ארץ ישראל״ (עתון־בוקר ראשון בארץ־ישראל), ובשנים 1931–1933 ערך את השבועון ״הציוני הכללי״. בשנים 1939–1945 ערך את השבועון ״הד ירושלים״. אף ערך ברוסיה עיתונים ברוסית וביידיש וכן פירסם ספרים בלשונות אלה. ספריו העבריים הם: ״על השאלה הערבית״ (תר״ץ), ״הרצל בספרי־ימיו״ (תרצ״א), ״הרצל באגרותיו״ (ת״ש), ״ז׳בוטינסקי לוחם האומה״ (תש״ב ואילך), ״מכס נורדאו באגרותיו״ (תש״ד), ״בנכר ובמולדת״ (מאמרים ומסות. תש״ו), ״אוסישקין באגרותיו (תש״י), ״ארגון האומות המאוחדות, מבנהו, קורותיו ופעולותיו״ (תשי״ב). ערך את האנתולוגיה: ״ירושלים בשירתנו החדשה, מתקופת ההשכלה ועד ימינו״ (1955).
    נפטר בירושלים  בג׳ באדר א׳ תשכ״ה,  5 בפברואר 1965.
* – ע״פ קרסל. לפי תדהר נולד בכ״ה בכסלו תרמ״ח, 11 בדצמבר 1887.

יצירות שלום בן־ברוך בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר 

• ירושלים בשירתנו החדשה : מתקופת ההשכלה ועד ימינו (ירושלים : הוצאת ראובן מס, 1955)