אמוץ כהן, חוקר-טבע וסופר, נולד במוצא בי׳ בטבת תרנ״ז, 14 בדצמבר 1896 להוריו מייסדי המושבה, גיבורי ספרה של רבקה אלפר ״המתנחלים בהר״. גדל ונתחנך בכפר הולדתו, בו ספג את חיבתו וראשית בקיאותו בטבע. למד בסמינר ״עזרה״ בירושלים וסיים את בית המדרש העברי למורים. לאחר שירותו הצבאי במלחמת העולם הראשונה התחיל ללמד את מקצועות הטבע בגימנסיה העברית בירושלים והתמיד בעבודתו זו עד פרישתו לגימלאות. חינך דורות של תלמידים, חוקרים ומורים לטבע, ולימדם ״את דרכי הקניתן של חוויות הטבע לתלמידים, איך לאהוב ולחבב על אחרים את הצומח והחי ואיך לא לעשות את האהבה הזאת קרדום לחפור בו״ (אליעזר שמאלי). כל השנים צפה אמוץ כהן בתופעות הטבע ובחילופי העונות, עקב אחרי חייהם של צמחים ובעלי-חיים, ואת פרי הסתכלותו פירסם בעשרות רשימות בשבועוני הילדים ובכתבי-עת אחרים. כתיבתו הצטיינה בחן ייחודי, שנמזגו בו פיוט, דיוק מדעי, בינת חיים וחיבה עמוקה לנושאי כתיבתו. אמוץ כהן נפטר בירושלים בכ״א בחשון תשמ״ט, 1 בנובמבר 1988.  אחיו הצעיר הוא הסופר עזריה כהן.
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים]

• טבע לתלמידים (תל אביב : י׳ שרברק, תשט״ו-1959) <ספרי לימוד. בשיתוף מ. בנארי>
• עונות השנה (תל אביב : עם עובד, תשי״ח)
• בסוד עכבישים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ו)
• חיות בשדה ובחצר (תל-אביב : עם עובד, 1966)
• חיות בית וגן (תל-אביב : ספריית השדה, 1970)
• חרקים (ירושלים : ש. זק, 1984) <ציורים - תמי רון>

• בעלי חיים בטבע ובשביה / מאת פנחס כהן (ירושלים : קרית ספר, תש״ך) <מהדורה שנייה מחודשת ערוכה בידי אמוץ כהן>