יעקב אבן-חן (אדלשטיין) נולד בווארשה, פולין, בכ"ט בכסלו תרפ"ח, 23 בדצמבר 1927. עם פרוץ מלחמת העולם השניה ברח עם הוריו לוינה ומשם, דרך רוסיה, תורכיה וסוריה, עלה לארץ-ישראל ב-1941. למד בישיבות בירושלים ולאחר מכן הצטרף לקיבוץ כפר-עציון. במצור על גוש עציון היה בין הארבעה שניצלו ביום האחרון. בשבי עבר-הירדן היה מעורכי עתון המחנה ובו פירסם משיריו. עם שובו, החל משתתף בעיתון היומי 'הצופה' כחבר המערכת וסופר העיתון בירושלים. בתשי"ח יצא קובץ שיריו "מעבר להרים" ומ-1963 ערך את הקובץ ליצירה דתית בספרות יפה ובאמנות בשם "מבוע".פירסם את ספר השירים מעבר להרים (1958) וכמה קובצי סיפורים. אבן-חן היה מארבעת הניצולים היחידים מהטבח בכפר עציון, וספריו ערפל בעמק הברכה (1968) ואלונים בסלע (1970) כוללים סיפורים על רקע זה. כתב שישה ספרי עיון על דמויות מפתח בעולם הדתי, בהם הרמב"ם: סיפור חייו (1992); רב ומנהיג: חייו ודמותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1998), וקובץ לבני הנוער על תולדות גוש עציון, עלי עציון (1963). יעקב אבן-חן נפטר בירושלים בכ"ג בתמוז תשנ"ז, 28 ביולי 1997.
נכתב על-ידי דקל שי שחורי עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים: קרסל,  ויקיפדיה]