שגיא אלנקוה, משורר, נולד בי״ג בתשרי תשל״ח, 25 בספטמבר 1977 בחדרה. בתום השירות הצבאי החל בלימודי מתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון ובאוניברסיטה הפתוחה, אולם לא סיים את לימודיו. במקביל החל לפרסם שירים (לראשונה ״קונכיה״, ״פרפר לילה״ ו״שירה למתחילים חלק״ בעתון 77, מאי 2003). בהמשך פירסם בכתבי עת לספרות כגון עמדה, שבו, פסיפס ומעין, במוספי הספרות של עיתונים יומיים, וכן בכתבי עת לספרות מקוונים: עיין ערך שירה, זוטא ומטעם שירה. פירסם חמישה ספרי שירה: קונכיה (ירון גולן, 2009) פינה, יומן שירה (2011), חפץ (2013), אפור נוצץ (2015), מחלת הים של להיות עצמי (2017). כל ספריו זכו לשבחי המבקרים ואלנקווה הוכתר בעיתון הארץ כ״אחד המשוררים הישראלים המעניינים ביותר בשנים האחרונות״.
    שירתו מדויקת, מינימליסטית ואישית. המבקרים עמדו על כך שהיא קרובה בסגנונה לשירת הייקו. זכה במענק סיוע כספי בהוצאת ספרי שירה מקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות ומקרן עמו״ס ב-2006. כמו כן זכה במענק סיוע לאמנים מטעם קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. ספרו הראשון, קונכיה, זיכה אותו בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים ל-2010. זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול ז״ל (2016).

נכתב על-ידי מאיה קמחי עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: ויקיפדיה] 

• קונכיה (תל-אביב : ירון גולן, תשס״ט 2009)
• פינה : יומן שירה (תל אביב : ספרי עתון 77, תשע״א 2011)
• חפץ : שירים (תל אביב : עמדה, תשע״ג 2013)
• אפור נוצץ : שירים (רמת גן : עילמור : אפיק - ספרות ישראלית, תשע״ה 2015) <עריכה - דרור בורשטיין>
• מחלת ים של להיות עצמי (תל אביב : הבה לאור, תשע"ז 2017) <עריכה – עודד כרמלי וג'רמי פוגל>
• דרך כריכה רכה : שירים (רעננה : אבן חושן, 2019)
• אורן (ירושלים : מקום לשירה, 2023)
• ענן : שירים (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תשפ״ה 2025) <עורך – ארז שוייצר>

• הבלוג של שגיא אלנקוה באתר בננות
• שגיא אלנקוה באתר TheMarker Café