"פרס צריך להחזיר את פרס נובל"

ח"כ לשעבר אמנון לין ממפלגת העבודה, יליד קיבוץ משמר העמק, שכיהן שלש קדנציות כחבר ועדת החוץ והבטחון, ניהל את המחלקה הערבית הארצית במפא"י ועוד כהנה וכהנה תפקידים, התראיין אמש לתכנית "שחור ולבן" בקול ישראל.

בשיחה הובאו קטעים ממאמר שפרסם לין בעיתון דבר עוד בפברואר 95 בעיצומה של "האופוריה על מזרח תיכון חדש", כלשונו, תחת הכותרת "רבין ופרס עיצרו עכשיו". בין השאר נכתב בו "ממשלת ישראל יכולה להצביע על הישגים מדיניים ואולי גם על כלכליים שהושגו הודות להסכם עם אש"ף אלא שכל ההישגים האלה מותנים ביציבותם ובאיתנותם של היחסים עם ערפאת. ברגע שיחסים אלה יתערערו מסיבות שונות ואש"ף יחזור לדרך העוינות הטרור והמאבק כל ההישגים יהיו כלא היו. בהתפתחות כזו תמצא ישראל את עצמה בנסיבות הרבה יותר קשות ומסוכנות מאלה שאיפיינו את המצב בטרם הסכם אוסלו והמהלך המדיני בין ישראל לאש"ף ערפאת" .

לדברי לין בנוסף למאמר בו הזהיר ממה שצפוי למדינת ישראל עם חתימת הסכם אוסלו, הוא הופיע בפני הועדה המדינית של מפלגת העבודה, אך מצא את עצמו לדבריו בודד ומבודד כשמולו 90 אנשים, שגם לאחר שהאזינו למצג התזות שלו, איש לא תמך בו. לדבריו אחר כך מאחורי הקלעים הגיעו אליו אנשים ואמרו לו שהוא צודק אבל הם טענו כי "הם רוצים לתת צ'אנס". העם כולו לדבריו היה נתון לאופוריה, בה "השקו ופיטמו" אותו באשליה כי השלום ניצב בשער ורק אם יתנו לפלשתינים 40 כלי נשק, יחתמו עימם הסכם ויקימו עבורם מדינה פלשתינית, השלום מגיע.

לין הוסיף כי למרות שקשה מאד להבין איך השתרשה בצוות שרבין היה שותף לו ההנחה כי לערפאת יש סמכות יכולת ורצון לחתום על מסמך בו תהיה הצהרה על סיום הסכסוך בין ישראל למדינות ערב, ברור לו שברגע שרבין היה מבחין שההנחה היתה שגויה מיסודה, ואין לה אחיזה במציאות, היה קם ואומר לעם בישראל מתוך כנות ואומץ, "שגינו", שגינו בהנחה, שגינו בחלוקת הנשק לפלשתינים מתוך ההנחה שהם יילחמו בחמאס. אני מאמין, אמר לין, מתוך היכרותי את רבין במשך שנים, שהוא היה היחידי שהיה יכול לגלות אומץ ולהגיד לעם טעיתי ונותן הוראות כיצד לפעול.

לין הוסיף כי הוא היה מצפה עתה משר החוץ שמעון פרס לעשות את המעשה הגדול ביותר, לקום ולהצהיר כי הוא מחזיר את פרס נובל לשלום למי שהעניק לו אותו ולהסביר כי קיבל אותו על סמך הונאה של ערפאת ולכן יש להחזירו.

לין התייחס גם ליחסים ההולכים ומתדרדרים עם אוכלוסייתה הערבית של מדינת ישראל.
באותו מאמר התייחס לין לערביי ישראל "אולי הגרוע ביותר הצפוי לנו דווקא בהתפתחויות המסוכנות בקרב ערביי ישראל.

לין אמר כי על סמך קשריו האמיצים עם הציבור הערבי ישראלי, הוא מעריך שישראל ניצבת בפני משבר חמור מאד עם ערביי ישראל, המכנים עצמם פלשתינים או "ערביי 48". משבר, שבמידה ויפרוץ, לא ניתן כעת לחזות את מימדיו או תוצאותיו.

אך, לדבריו, ניתן למנוע את ההידרדרות למצב זה רק אם מדינת ישראל תבין את שורשו של הסכסוך שנכפה עליה. את עומק האיבה הערבית הבלתי מתפשרת, שהחלה כבר מימיה הראשונים של התנועה הציונית ונמשכת עד היום לאחר הקמתה של מדינת ישראל. לין הוסיף כי הלקח העולה ממה שקרה לקיבוצו משמר העמק מעיד על חוסר הבנתה של התנועה הציונית מול מה היא ניצבת. לדבריו, משמר העמק האמין ביחסי שכנות עם הערבים ודגל ב"עמלי כל העולם התאחדו", אך בשנת 48 קיבוץ זה היה הקיבוץ הראשון שהותקף על ידי הערבים וכמעט הושמד. "גם אני השליתי את עצמי לגבי הכוונות האמיתיות של העולם הערבי", אמר לין והוסיף, "אני רואה את עצמי רשאי להגיד לציבור באומץ ובגלוי שחייבים להבין את המהות האמיתית של הסכסוך שהעולם הערבי כופה על מדינת ישראל".

לין סיים את דבריו באזהרה כלפי מפלגתו מפלגת העבודה. לדבריו אם היא תמשיך את הקו השמאלני, ותמשיך להפנות את גבה מהמחויבות ההיסטורית לתנועה הציונית שמטרתה להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כפתרון של העם היהודי, לא יהיה לה סיכוי בבחירות הבאות. לדבריו, כל אלו שמציעים לדבריו כל מיני רעיונות יצירתיים צריכים לקחת בחשבון ש\"הרעיונות היצירתיים באים על חשבון העם היהודי".