עדי יהוה

עדי יהוה (באנגלית: Jehovah's Witnesses או JW) הוא ארגון משיחי יוצא הנצרות,^[1]^[2] שנוסד בארצות הברית בסוף המאה ה-19 וטוען שיש לחזור לאמונותיהם של שליחי ישוע במאה הראשונה לספירה. בישראל עדי יהוה אומרים שאינם רואים עצמם כגוף נוצרי^[3] משום שבשונה מהזרמים הנוצריים המרכזיים, הם דוחים את האמונה בשילוש הקדוש, באש גיהנום ובנפש בת אלמוות, והצלב אינו מהווה סמל עבורם. עם זאת, הברית החדשה היא חלק אינטגרלי של כתבי הקודש שלהם – ה"ביבליה", ומומרים חדשים נדרשים בטבילה.^[4]^[5] שם הארגון מבוסס על הפסוק "אתם עדיי, נאום יהוה, ועבדי אשר בחרתי...".^[6]

בראש הארגון עומדת קבוצה של גברים המכונה "הגוף המנהל של עדי יהוה"^[7] והיא אחראית להדרכה דוקטרינרית ולעניינים ארגוניים אחרים. בארצות רבות הקימו עדי יהוה תאגידים ועמותות שלא למטרות רווח במטרה לקדם את פעילותם. הראשונה שבהם והעיקרית מביניהם היא "חברת המצפה לכתבי הקודש ועלונים של פנסילבניה".^[8] יתר הגופים החוקיים שקמו אחריה נועדו לשרת את יעדיה.^[9] בישראל עושה זאת "עמותת המצפה לישראל". חברת המצפה מפרסמת כתבי עת הנקראים "המצפה" ו"עורו!" וספרים רבים אחרים.

חברי קהילת עדי יהוה משתתפים באספות שבועיות, המסתכמות בשלוש שעות וחצי מדי שבוע. בנוסף לכך הם מקדישים חלק מזמנם לשם הפצת אמונתם בציבור, בייחוד בהטפה מבית לבית. בשנת 2018 היו כ-8 מיליון עדים ברחבי העולם שדיווחו על פעילותם בתנועה.^[10]

אמונתם של עדי יהוה היא שצריך לפרסם בעולם את שמו של אלוהים, יהוה, ושהגייתו הכרחית ליצירת יחסי קרבה עימו. הם מאמינים שהן התנ"ך והן הברית החדשה הם חלק מהמקרא, ולשיטתם מותו של ישו היה שלב חשוב בתהליך שהחל בחטא עץ הדעת על ידי אדם הראשון – תהליך המוביל למלחמת ארמגדון. לפי מחקרם במקרא, בשנת 1914 נעשה ישו למלך בשמיים, ובעתיד יצטרפו אליו 144,000 שותפים מקרב בני האדם. שלטון רוחני זה יהפוך את כדור הארץ לגן עדן ויחולל את תחיית המתים. לפי השקפתם, המלחמה הבלתי נמנעת, ארמגדון, תחסל את הרוע ותותיר על הארץ את הצדיקים.

ייסוד הדת

מקור הארגון הוא בתנועת "תלמידי המקרא" שהקים צ'ארלס טייז ראסל (אנג') בשנות ה-70 של המאה ה-19. ב-1881 ייסד ראסל את חברת "המצפה" כדי להפיץ את תפיסותיו. טלטלות רבות עברו על הקבוצה אחרי מותו של ראסל, במיוחד אחרי כניסת יורשו, ג'וזף רתרפורד (אנג'), לתפקיד נשיא חברת המצפה. אלה שהמשיכו לדבוק בחברת המצפה אימצו לעצמם את השם "עדי יהוה" בשנת 1931.

היסטוריה

צ'ארלס ראסל (1916-1870)

ב-1870 הקימו צ'ארלס טייז ראסל ועמיתיו קבוצה עצמאית ללימוד המקרא בפיטסבורג שבפנסילבניה. ראסל סבר כי "בכל אחד מן הזרמים [בנצרות] יש יסודות אחדים של אמת, אולם באופן כללי [זרמים אלה] מטעים וסותרים את דבר אלוהים".^[11] לאורך פעילותו, חלק ראסל על תפיסות נוצריות רבות: הישארות הנפש, אש גיהנום, השילוש, סוף העולם וביאתו השנייה של ישו בבשר (ראסל וקבוצתו גרסו שהוא ישוב ברוח).

בשנת 1876 חבר ראסל לנלסון ברבור (אנג'). בדומה לראסל, גם ברבור החזיק בדעה שביאתו השנייה של ישו היא באופן סמוי מן העין. ברבור טען שהדבר התרחש ב-1874. ב-1877 ברבור וראסל הוציאו לאור ספר שהסביר את שיטתם. שמו היה "שלושת העולמות" (Three Worlds). הם ציפו לאיסוף הקדושים אל השמים בשנת 1878, ו-1914 סומנה כשנה שבה יביא אלוהים את משפטו על העולם. כמו כן הם ערכו יחד כתב עת דתי שנקרא "מבשר השחר" (Herald of the Morning). ב-1879 ראסל וברבור נפרדו בדרכיהם בשל חילוקי דעות דוקטרינריים ונוצרה קבוצה נוצרית נפרדת בהנהגת ברבור. זמן קצר לאחר מכן, ביולי של אותה שנה, ראסל החל להוציא לאור כתב עת משלו, "המצפה של ציון המכריז על נוכחות המשיח" (שהחליף את שמו ל"המצפה – מכריז על מלכות יהוה").

ההוצאות הראשונות של "המצפה" הוסיפו להצהיר ששנת 1914 תהיה שנה מכרעת מבחינת נבואות המקרא. חישוב השנה הזאת מבוסס על פרשנות שהושפעה רבות מברבור, פרשנות שעדי יהוה דובקים בה עד היום.^[11] בשנים 1879 ו-1880 ייסדו ראסל וקוראי "המצפה של ציון" 30 קהילות בארצות הברית. הם כונו "תלמידי המקרא". עד 1914 גדל מספר הקהילות של תלמידי המקרא ל-1,200 ברחבי העולם.^[12] באותה עת, 500 קהילות בארצות הברית ובבריטניה הכריזו על ראסל כמנהיג הרוחני שלהן (או "פסטור", תואר כמורה), וכך נפוץ כינויו "פסטור ראסל". ב-1881 הוקמה "חברת המצפה של ציון לעלונים" (Zion’s Watch Tower Tract Society, כיום "חברת המצפה לכתבי הקודש ועלונים של פנסילבניה"), וראסל היה לנשיאה הראשון. ראסל פרסם את תוצאות מחקריו המקראיים בסדרה בת שישה כרכים, שנודעה בשם "לימודים מכתבי הקודש" (Studies in the Scriptures). הוא מת במהלך מסע הטפה ב-31 באוקטובר 1916.

ג'וזף רתרפורד (1942-1917)

בינואר 1917 ג'וזף רתרפורד נבחר כנשיאה השני של חברת המצפה. בחירתו הייתה מעט שנויה במחלוקת היות שלא הכול האמינו שהוא ראוי להיכנס לתוך נעליו של ראסל. נוצר מאבק כוחות בין רתרפורד לבין ארבעה מתוך שבעת חברי ועד המנהלים של החברה. לבסוף פיטר רתרפורד את ארבעתם בטענה שהם לא נבחרו כחוק. בעקבות המאבק התפצלו מספר קהילות של תלמידי המקרא לשני מחנות – תומכי רתרפורד ותומכי מתנגדיו. מאוחר יותר התנתקו רבים מחברת המצפה והקימו כתות שונות, שחלקן קיימות עד היום.^[11]

בקיץ 1917 פרסם רתרפורד את הספר "התעלומה שנסתיימה" (The Finished Mystery) ככרך שביעי לסדרה "לימודים מכתבי הקודש" מאת ראסל. הספר הכיל ביקורת קשה על מעורבותה של כמורת הנצרות במלחמת העולם הראשונה. כתוצאה מכך הואשמו מנהלי חברת המצפה בעוון הסתה והפרת חוק הריגול. ביוני 1918 הם הורשעו ונגזרו עליהם 20 שנות מאסר. עם זאת, במרץ 1919 בוטל גזר דינם והם שוחררו מהכלא. מאוחר יותר בוטלו גם סעיפי האישום נגדם.

בשנת 1922 החל לצאת לאור כתב העת "תור הזהב" (כיום, "עורו!").

במהלך 25 שנות כהונתו כנשיא החברה ביצע רתרפורד שינויים ארגוניים רבים. למשל, עד 1932 נהגו תלמידי המקרא לבחור את מובילי הדרך שבקהילותיהם (או, "זקני הקהילה") בשיטה דמוקרטית. רתרפורד ביטל מנהג זה, וב-1938 החלה חברת המצפה למנות את בעלי התפקידים בקהילות בעצמה.^[13] שינויים מעין אלה וכן כמה תחזיות שהתבדו גרמו לחלק מתלמידי המקרא לעזוב את הארגון. למשל, לפני 1914 ציפו תלמידי המקרא שבשנה זו יחזור ישו כדי לקחתם לשמיים, ובשנת 1920 הם שיערו שתחיית המתים תחל ב-1925.^[14] לרתרפורד מיוחסת גם שורה של שינויים דוקטרינריים, כגון זניחת השימוש בצלב (עד 1928 ענדו תלמידי המקרא סיכות של כתר עם צלב. סמל זה הופיע גם על שער "המצפה" עד 1931).^[13]

בשנת 1931, בכינוס שנערך בקולומבוס שבאוהיו, הכריז רתרפורד על שם חדש לתלמידי המקרא שנשארו נאמנים לחברת המצפה – "עדי יהוה". שם זה נועד, בין היתר, להבדיל בין חברי הארגון לבין אלה שנשרו ממנו והקימו קבוצות נפרדות.^[15]

רדיפת עדי יהוה בגרמניה הנאצית החלה בשנת 1936 עת נעצרו כ-10,000 מעדי יהוה תושבי גרמניה, וכ-2,000 מהם נשלחו למחנות ריכוז.^[16] במהלך מלחמת העולם השנייה, עקב סירובם להשתתף במאמץ המלחמתי ולהצדיע לדגל, נתקלו עדי יהוה בהתנגדות גם מצד ממשלות ארצות הברית וקנדה וסבלו שם מתקיפות אספסוף.

רתרפורד מת ב-8 בינואר 1942. בשנה זו הגיע מספרם של עדי יהוה ל-106,000 ברחבי העולם.^[17]

נתן נור והמשך ההתפתחות (1942 עד היום)

נתן נוֹר התמנה לנשיאה השלישי של חברת המצפה בשנת 1942. הוא ייסד את בית הספר "גלעד" להכשרת מיסיונרים, ואת בית הספר לשירות התאוקרטי, שמטרתו לצייד כל חבר קהילה בכלים שיעזרו לו לשתף את אמונותיו ברבים.

עדי יהוה זכו במספר תביעות בבית המשפט העליון של ארצות הברית תחת הזכות לחופש הביטוי והדת. לדוגמה, ב-1943 נפסק שילדי עדי יהוה לא יוכרחו להצדיע לדגל.

בשנת 1961 הוציאה חברת המצפה לאור את "תרגום עולם חדש של כתבי הקודש". היבט בולט במיוחד בתרגום זה הוא הופעת השם "יהוה" במקומות רבים, שלפי הנטען בנספחים, נכתב במקרא במקור אך הוחלף בתואר "אדוני" (או Lord) בתרגומים אחרים. תרגום זה קיים היום, בשלמותו או בחלקו, ביותר מ-100 שפות.^[18]

בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 סברו רבים מעדי יהוה שאלף שנות שלטון המשיח יחלו ב-1975. ציפייתם נבעה מן ההבנה שהאלף השביעי לתולדות האדם יחל בשנה ההיא.^[14] בשלהי שנות ה-70 מספרם של עדי יהוה פחת במידה ניכרת מאחר שתקווה זו לא התממשה. ב-1980 חברת המצפה קיבלה על עצמה את האחריות לבניית הציפייה המוטעית הזאת, אף שבפרסומיה מעולם לא קבעה נחרצות שב-1975 יבוא הקץ.^[19]

בשנת 1976 שינתה הנהגת עדי יהוה את צורתה, וכוחו של הנשיא הועבר לגוף המנהל. אחרי מותו של נור ב-1977, פרדריק פרנץ (1992-1977) ומילטון הנשל (2000-1992), שניהם מהגוף המנהל, מילאו את תפקיד נשיא חברת המצפה. בשנת 2000 נעשתה הפרדה ברורה בין חברי הגוף המנהל להנהלת חברת המצפה, כאשר מספר חברים בגוף המנהל, אשר תפקדו כמנהלים ופקידים בכירים בחברה, פרשו ממשרותיהם ופינו את מקומם לאנשים שאינם חלק מן הגוף המנהל.^[9]

דמוגרפיה

לעדי יהוה נוכחות כמעט בכל מדינה בעולם, אך ברוב המדינות הנוכחות אינה משמעותית, ולרוב נספרים כחלק מהאוכלוסייה הנוצרית הכללית.^[^{דרוש מקור]} להבדיל מדתות אחרות המונות את חבריהן לפי מספר האנשים הצורכים את שירותיהן, מספרם של עדי יהוה כולל אך ורק את הפרטים הפעילים בהפצת תורתם. בשנת 2019 מספרם הרשמי היה 8.6 מיליון בכל העולם.^[10]

פעילות המאמינים

עדי יהוה עוסקים בפעילות מיסיונרית. לדבריהם, משימתם היא להפיץ את דבר אלוהים לכמה שיותר אנשים לפני בוא הקץ.^[20] הם מפרסמים את בשורתם בהטפה מבית לבית (לרוב בזוגות) ובאמצעות חומר מודפס שחברת המצפה מוציאה לאור. בדרך כלל עדי יהוה חוזרים לאנשים שנענו בחיוב למסר שבפיהם במטרה להתחיל עימם "שיעור מקרא" אישי. במסגרת תוכנית זו נלמדים כתבי הקודש ועיקרי האמונה של העדים בסיוע כלי עזר לימודיים מטעמם. מלבד זאת, הם מזמינים את תלמידיהם לנכוח באספותיהם השבועיות. בהמשך, אם ברצונם להפוך לחברי קהילה, התלמידים נדרשים לשנות את סגנון חייהם בהתאם למה שהם לומדים. הדבר כולל גמילה מעישון ומסמים, איסור על צריכה מופרזת של אלכוהול וכן קודים מוסריים אחרים. תלמידים העונים על דרישות אלה נבחנים על ידי זקני הקהילה באשר לידע שרכשו, ומסמלים את הצטרפותם לארגון בטבילה.^[21]

תאולוגיה

עדי יהוה רואים עצמם כממשיכי דרכם של חסידי ישו מן המאה הראשונה. לשיטתם, הנצרות שהתפתחה לאחר מות השליחים היא כפירה למעשה.^[22] עדי יהוה מחשיבים את המקרא לסמכות העליונה בקביעת אמונותיהם, ומאמינים שהגוף המנהל הוא האפיק שבו אלוהים משתמש לפירוש הכתובים ולהזנה הרוחנית של הארגון. שינויים תאולוגיים בתפיסתם מוסברים כהתגלות הדרגתית של המסר הטמון במקרא.

הבשורה שהדת מבקשת להפיץ היא שישו, לאחר מותו ותחייתו, קיבל את מלכותו בשמים בשנת 1914, שאנחנו נמצאים בתקופה המוגדרת כ"אחרית הימים" ושארמגדון קרוב. כיום עדי יהוה אינם נוקבים עוד בתאריך לגאולת העולם, כפי שעשו בעבר, ומביאים את דבריו של ישו עצמו כסימוכין להחלטה זו: "והיום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע גם לא מלאכי השמים גם לא הבן [ישו] בלתי אבי [אלוהים] לבדו".^[23] עם זאת, הם מעודדים את חבריהם לשמור על תחושת דחיפות.^[24]

עבור עדי יהוה, מלכות השמיים היא ממשלה ממשית שהמשיח הוא מלכהּ. לעומת זאת, שליט העולם הזה הוא השטן. לפיכך, לפי תפיסתם, העולם מתחלק לשתי קבוצות – עולם השטן, שאליו רוב האנושות שייכת, ועַם אלוהים התומך במלכות המשיח, כלומר עדי יהוה בעצמם.^[20] הם מאמינים כי 144,000 איש מתוכם ישלטו עם ישו במלכותו, ואילו רובם יחיו לנצח בגן עדן על הארץ. באותה עת מספר לא ידוע של אנשים, צדיקים וכאלו שאינם, יקומו לתחייה עלי אדמות.

עדי יהוה נדרשים לציית לרשויות השלטון ולשלם מיסים, אך הם אינם מצביעים בבחירות. הם גם אינם מצדיעים לדגל, שרים את ההמנון הלאומי ומשרתים בצבא. הם אינם נאמנים לאף מדינה באופן מיוחד, כי נאמנותם נתונה בראש ובראשונה למלכות השמיים, ובה הם תולים את כל תקוותיהם.

עדי יהוה שוללים את האמונה בשילוש, ומחשיבים את ישו כמשיח וכנביא גדול.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]