לדלג לתוכן

EMI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
EMI
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 31 במרץ 1931 – 2012 (כ־80 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם יוניברסל מיוזיק גרופ עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • Toshiba EMI Ltd.
  • EMI Pathé Marconi S.A.
  • Poko Rekords
  • Chrysalis Records Ltd.
  • EMI מיוזיק יפן
  • קארל לינדסטרום
  • EMI רקורדס
  • Norske Gram עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית המוזיקה, התעשייה הפונוגרפית, consumer electronics industry, תעשיית התקשורת עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 15,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
 
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קבוצת EMI (לשעבר EMI Group plc עד 2007; במקור ראשי תיבות של Electric and Musical Industries) הייתה קונגלומרט עסקי בריטי רב-לאומי שנוסד במרץ 1931 בלונדון. בעת רכישתו על ידי יוניברסל מיוזיק גרופ בשנת 2012, התאגיד היה חברת התקליטים הרביעית בגודלה בתעשיית המוזיקה, ואחת מ"ארבע הגדולות" (לימים "שלוש הגדולות"). חברות התקליטים שהיו בבעלותה כללו, בין השאר, את: בלו נוט, קפיטול רקורדס, HMV, וירג'ין רקורדס, EMI Classics ,EMI Music Publishing ועוד. לאחר פירוק EMI, רובן נרכשו על ידי יוניברסל מיוזיק גרופ. פרלופון נרכשה על ידי וורנר מיוזיק גרופ וחטיבת ההוצאה לאור (Publishing) נרכשה על ידי סוני מיוזיק אנטרטיינמנט. בקרב אמניה נמנו הביטלס, קולדפליי, דייוויד בואי, פט שופ בויז, פינק פלויד, האבנים המתגלגלות, קליף ריצ'רד ועוד. אולפני אבי רוד בלונדון היו שייכים לחברה. לחברה היו מעבדות אלקטרוניקה מהמשוכללות בבריטניה בהן פותחו מכשירים אלקטרוניים חדשניים כגון: המחשב הטרנזיסטורי הראשון בבריטניה ומכשיר הטומוגרף הממוחשב (CT)[1].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה בלונדון במרץ 1931 בשם Electric and musical Industries Ltd - כלי נגינה וכלים חשמליים בע"מ כאיחוד בין חברת קולומביה גרפופון הבריטית וחברת גרמופון הבריטית, השלוחה הבריטית של "ברלינר גרמופון" האמריקאית. בנובמבר אותה שנה הקימה החברה את אולפני EMI, בשנת 1970 שונה שם האולפנים רשמית לשם השגור "אולפני אבי רוד".

בעת מלחמת העולם השנייה פיתחו במעבדות החברה ציוד אלקטרוני כמתקני מכ"ם וטכנולוגיה לטילים מונחים כמו כן סיפקו מעבדות EMI את משדר הטלוויזיה הראשון של ה-BBC. ב-1958 נבנה במעבדות EMI המחשב הטרנזיסטורי הראשון בבריטניה - EMIDEC 1100 - על ידי גודפרי נ. האונספילד, מי שזכה לימים בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1979 על פיתוח הטומוגרף הממוחשב. בשנת 1957 רכשה EMI את חברת התקליטים האמריקאית "קפיטול רקורדס" והשיגה בכך אפשרות להפצת מוזיקה בריטית בארצות הברית. המחקר והפיתוח הטכנולוגי החדשני מומן על ידי הרווחים העצומים של אמני "הפלישה הבריטית" (הביטלס, האבנים המתגלגלות, פינק פלויד ועוד אמנים שכבשו את מצעדי הפזמונים בארצות הברית).

ב-1979 קיבלה EMI את הזיכיון להפצת אמני יונייטד ארטיסטס בבריטניה. ב-1980 התמזגה עם חברת האלקטרוניקה Thorn Electrical Industries ויצרה את חברת Thorn EMI. ב-1989 רכשה את חברת התקליטים SBK (בה היו חתומים אמנים כבלר, ונילה אייס, בוי ג'ורג' ואחרים). ב-1990 רכשה את מחלקת המוזיקה של וירג'ין.

ב-2012 התפרקה EMI, כאשר נקנתה על ידי חברת התקליטים יוניברסל מיוזיק גרופ (שלאחר מכן מכרה חלק מ-EMI לחברות אחרות, כגון וורנר מיוזיק גרופ) וע"י חברת פרסום המוזיקה סוני מיוזיק אנטרטיינמנט.

פירוק החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם העלייה בשימוש בהפצה דיגיטלית של מוזיקה דרך האינטרנט בסוף המאה ה-20[2], שחלק גדול ממנה היה שיתוף קבצים פיראטי, נפגע ההמודל העסקי המסורתי של חברות התקליטים והחל תהליך של מיזוגים ורכישות בתעשייה[3]. בינואר 2000, הודיעו EMI וקבצת המדיה טיים-וורנר על כוונתן למזג את חטיבות המוזיקה שלהן, כדי ליצור את חברת המוזיקה השנייה בגודלה בעולם. אולם באוקטובר 2000 העסקה בוטלה[4], בעקבות התנגדות מצד הממונה על ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי, שחשש מפגיעה קשה בתחרות בשוק המוזיקה[5].

בשנת 2003, החברות ניסו לבחון שוב אפשרות למיזוג, אך המהלך נכשל פעם נוספת[6]. במהלך 2006, EMI הגישה הצעה לרכישת וורנר תמורת 4.2 מיליארד דולר ונדחתה[7]. מנגד, וורנר הגישה הצעה נגדית לרכישת EMI בסכום של 4.6 מיליארד דולר[8]. כל ארבע הצעות הרכש ההדדיות שהוגשו באותה תקופה נדחו על ידי הדירקטוריונים של שתי החברות[9][10].

לבסוף, במאי 2007, קרן ההשקעות הפרטית טרה פירמה (Terra Firma) רכשה את EMI תמורת כ-4.7 מיליארד דולר, בהליך רכישה ממונפת (רכישת שליטה בחברה תוך שימוש מינימלי בהון עצמי של הרוכש והסתמכות בעיקר על הון זר, כאשר נכסי החברה הנרכשת משמשים כבטחון להחזר החוב)[11]. תוך זמן קצר נקלעה EMI לקשיים פיננסיים, עקב החובות שלקחה קרן טרה פירמה כנגד רכישתה, ובסופו של דבר פורקה ונמכרה בחלקים בשנים 2011–2013. חטיבת ההקלטות שלה נרכשה על ידי יוניברסל מיוזיק גרופ, וחטיבת ההוצאה לאור (Publishing) נרכשה על ידי סוני מיוזיק אנטרטיינמנט. כדי לקבל את אישור הרגולטורים באירופה לרכישת EMI, אולצה יוניברסל למכור חלק משמעותי מנכסי EMI כדי למנוע מונופול[12]. וורנר מיוזיק גרופ רכשה נכסים אלות כולל: המותג ההיסטורי פרלופון - Parlophone (ללא קטלוג הביטלס שנשאר ביוניברסל), חברות התקליטים Chrysalis ו-Ensign, חטיבות המוזיקה הקלאסית EMI Classics ו-Virgin Classics, וכן את כל הפעילות המקומית של EMI במדינות רבות באירופה (כגון צרפת, ספרד, בלגיה וסקנדינביה). קטלוג האמנים שוורנר קיבלה כלל שמות כמו קולדפליי, פינק פלויד, דיוויד גואטה, קיילי מינוג ורדיוהד. עם השלמת העסקה הבטיחה וורנר את מעמדה כחברת המוזיקה השלישית בגודלה בעולם עם נתח שוק בינלאומי מורחב[13].

לבסוף, במאי 2007, קרן ההשקעות הפרטית טרה פירמה (Terra Firma) רכשה את EMI תמורת כ-4.7 מיליארד דולר, בהליך רכישה ממונפת (רכישת שליטה בחברה תוך שימוש מינימלי בהון עצמי של הרוכש והסתמכות בעיקר על הון זר, כאשר נכסי החברה הנרכשת משמשים כבטחון להחזר החוב)[14]. תוך זמן קצר נקלעה EMI לקשיים פיננסיים, עקב החובות שלקחה קרן טרה פירמה כנגד רכישתה, ובסופו של דבר פורקה ונמכרה בחלקים בשנים 2011–2013. חטיבת ההקלטות שלה נרכשה על ידי יוניברסל מיוזיק גרופ, וחטיבת ההוצאה לאור (Publishing) נרכשה על ידי סוני מיוזיק אנטרטיינמנט. כדי לקבל את אישור הרגולטורים באירופה לרכישת EMI, אולצה יוניברסל למכור חלק משמעותי מנכסי EMI כדי למנוע מונופול[15]. וורנר מיוזיק גרופ רכשה נכסים אלות כולל: המותג ההיסטורי פרלופון - Parlophone (ללא קטלוג הביטלס שנשאר ביוניברסל), חברות התקליטים Chrysalis ו-Ensign, חטיבות המוזיקה הקלאסית EMI Classics ו-Virgin Classics, וכן את כל הפעילות המקומית של EMI במדינות רבות באירופה (כגון צרפת, ספרד, בלגיה וסקנדינביה). קטלוג האמנים שוורנר קיבלה כלל שמות כמו קולדפליי, פינק פלויד, דיוויד גואטה, קיילי מינוג ורדיוהד. עם השלמת העסקה הבטיחה וורנר את מעמדה כחברת המוזיקה השלישית בגודלה בעולם עם נתח שוק בינלאומי מורחב[16].

EMI Classics

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהקמתה ועד 1964 ניהל את המחלקה הקלאסית של EMI המפיק המוזיקלי הנודע וולטר לג, שהחתים עבורה מנצחים מובילים כתומאס ביצ'ם וג'ון ברבירולי ולאחר מלחמת העולם השנייה יצא ל"ציד" בעיר וינה הכבושה וגייס עבור EMI אמנים כהרברט פון קאראיין, וילהלם פורטוונגלר, אירמגרד זיפריד, אליזבת שוורצקופף, אוטו קלמפרר, מריה קאלאס ורבים אחרים. עוד לפני המלחמה פיתח את שיטת שיווק התקליטים למנויים. מנויים נרשמו מראש לרכישת סדרה של תקליטים קלאסיים, שיצאו במהלך השנה ונשלחו למנויים ששילמו עבורם מראש. הדבר נתן ל-EMI גב כלכלי להפקת סדרות ארוכות-טווח כגון הקלטת כל שיריו של הוגו וולף, הקלטת מכלול הסונטות לפסנתר מאת בטהובן בביצועו של ארתור שנאבל והקלטה מלאה של חליל הקסם מאת מוצארט בניצוח של סר תומאס ביצ'ם, שנערכה בברלין ב-1937. עם שקיעת מכירות המחלקה הקלאסית, ב-1964, התפטר לג מ-EMI.

ב-1990 איחדה EMI את קבוצות חברות ההקלטה הקלאסיות שהיו לה במדינות ברחבי העולם לחברה מרכזית אחת שתעסוק במוזיקה קלאסית בלבד. צעד זה נועד לקצץ בהוצאות ההפקה של עטיפות שונות לכל מדינה. כן אוחדו הקטלוגים של HMV ושל Virgin תחת המותג.

בקטלוג אמני המותג נמנו, נוסף על תזמורת פילהרמוניה, שהוקמה על ידי לג כתזמורת הבית של המותג, תזמורת האקדמיה של סנט מרטין בשדות, התזמורת הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הקאמרית האנגלית, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, התזמורת הסימפונית של לונדון, דניאל בארנבוים, מרתה ארחריץ', אנדרה פרווין, נייג'ל קנדי, יהודי מנוחין, יצחק פרלמן, אן-סופי מוטר ורבים אחרים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Peter Martland, EMI: Since record Began: The roofridge 100 Years. London, asking Ford, 1997

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא EMI בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ טלי חרותי-סובר, איך מימנו הביטלס את פיתוח מכשירי הסי.טי, באתר TheMarker‏, 8 ביוני 2017
  2. ↑ צפריר בשן, ‏מוזיקה דרך האינטרנט: את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, באתר גלובס, 17 בפברואר 1999
  3. ↑ שירות בלומברג, ‏ומי נשאר בחוץ? כרגיל, קבוצת המוסיקה EMI, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2003
  4. ↑ מאת ירון פרידמן ורונן לב, ‏וורנר ו-EMI גונזות לפי שעה תוכנית המיזוג של חטיבות המוסיקה שלהן, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2000
  5. ↑ יהודה שויצר, הנציבות האירופית שוקלת למנוע את המיזוג בין EMI לוורנר מוסיקה, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2000
    רוני שוקן, טיים וורנר ו-EMI עושות מאמצים אחרונים להציל את המיזוג המתוכנן ביניהן, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2000
  6. ↑ יהודה שויצר, חברת המוסיקה EMI מנהלת מגעים לרכישת וורנר מיוזיק מ-AOL, באתר TheMarker‏, 24 בפברואר 2003
  7. ↑ רויטרס, וורנר מיוזיק דחתה הצעת רכישה מהמתחרה EMI אשר העריכה את ענקית המוסיקה ב-4.2 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2006
    ניר נתן, ‏ענקית המוסיקה וורנר מיוזיק דחתה הצעת רכש של EMI ב-4.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 4 במאי 2006
  8. ↑ וורנר מיוזיק של אדגר ברונפמן הבן מחדשת המו"מ עם EMI למיזוג שייצור את חברת התקליטים השלישית בגודלה בעולם, באתר TheMarker‏, 23 באפריל 2006
  9. ↑ אליהו חסין, ‏EMI חזרה בה מהצעת ההשתלטות בסך 4.6 מיליארד ד' על וורנר מיוזיק, באתר גלובס, 27 ביולי 2006
  10. ↑ שירות רויטרס, ‏דו-קרב מוסיקלי: וורנר מיוזיק ו-EMI במאבק השתלטות האחת על השנייה, באתר גלובס, 28 ביוני 2006
  11. ↑ מהלומה לאדגר ברונפמן הבן: EMI הסכימה להירכש על ידי מומחה ההשקעות הממונפות גאי הנדס ב-4.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 21 במאי 2007
  12. ↑ Mark Sweney, Universal's £1.2bn EMI takeover approved – with conditions, The Guardian, ‏September 21, 2012 (באנגלית)
  13. ↑ Steve Knopper, ‏Pink Floyd, Radiohead Catalogs Change Label Hands, באתר הרולינג סטון, 8 בפברואר 2013
  14. ↑ מהלומה לאדגר ברונפמן הבן: EMI הסכימה להירכש על ידי מומחה ההשקעות הממונפות גאי הנדס ב-4.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 21 במאי 2007
  15. ↑ Mark Sweney, Universal's £1.2bn EMI takeover approved – with conditions, The Guardian, ‏September 21, 2012 (באנגלית)
  16. ↑ Steve Knopper, ‏Pink Floyd, Radiohead Catalogs Change Label Hands, באתר הרולינג סטון, 8 בפברואר 2013
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=EMI&oldid=43827795"