BP
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה |
|
| מייסדים |
ויליאם נוקס ד'ארסי, Charles Greenway, 1st Baron Greenway |
| תקופת הפעילות |
1908 (חברת הנפט האנגלו-פרסית) 1911 (חברת הנפט האנגלו-איראנית) 1954 בריטיש פטרוליום 2001 BP p.l.c. – הווה |
| חברות בנות | |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| מיקום המטה |
לונדון |
| ענפי תעשייה |
תעשיית הנפט |
| מוצרים עיקריים | נפט, גז טבעי, דלק, דלקי תעופה, פטרוכימיקלים |
| הכנסות |
194,630,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2024) |
| רווח תפעולי |
18,082,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2021) |
| רווח |
27,653,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| הון עצמי |
82,990,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־31 בדצמבר 2022) |
| יו"ר |
Helge Lund |
| מנכ"ל |
Meg O'Neill |
| עובדים |
70,100 (נכון ל־2019) |
|
bp | |

BP p.l.c. היא התאגיד החמישי בגודלו בעולם מבחינת הכנסות בתחום הנפט, הגז הטבעי והפטרוכימיה (נכון לשנת 2023). עד שנת 2000 נקראה החברה British Petroleum, ולעיתים עדיין מכונה כך. משרדיה הראשיים של החברה נמצאים בלונדון. מניותיה נסחרות בבורסות בלונדון, ניו יורק וטוקיו.
החברה הוקמה ב-1908 בשם "חברת הנפט האנגלו-פרסית" (Anglo-Persian Oil Company) והייתה הראשונה לגלות נפט בכמויות מסחריות במזרח התיכון (איראן). בשנת 1935, עם הפיכתה של פרס לאיראן, הוסב שמה ל"חברת הנפט האנגלו-איראנית" (Anglo-Iranian Oil Company). בשנת 1954, בתום ניסיון כושל של הלאמת נפט על ידי מוסאדק, שונה שמה ל"חברת הנפט הבריטית" (The British Petroleum Company). ב-1998 התמזגה בריטיש פטרוליום עם חברת הנפט אמוקו (Amoco) ונקראה בשם BPAmoco עד שנת 2000, אז שונה שמה ל-BP והחברה אימצה את הססמה "Beyond Petroleum"[1], שנזנחה לאחר מספר שנים, בעקבות צמצום השקעותיה בפיתוח פתרונות אנרגיה חלופית ואנרגיה מתחדשת וחזרה להתמקד בייצור ושיווק של דלק מאובנים[2].
פעילותה של BP כוללת קידוחים, הפקת נפט וגז טבעי, זיקוק ושיווק מוצרי אנרגיה. BP מבצעת כיום קידוחים ב-26 מדינות, ותפוקת הנפט והגז ב-2005 עמדה על 4 מיליון חביות ליום. עתודות הנפט והגז של BP נאמדות ב-18 מיליארד חביות. בבעלות החברה 17 בתי זיקוק, המזקקים 2.8 מיליון חביות ביום.
BP מספקת מוצרי דלק ליותר מ-27 אלף תחנות דלק ב-18 מדינות ברחבי העולם תחת המותגים Arco, Castrol, Amoco, Aral ו-BP. החברה גם הקימה רשת של תחנות דלק בסין, בשיתוף פעולה עם חברות האנרגיה הסיניות פטרוצ'יינה וסינופק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1909-1954
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1901 קיבל מיליונר בריטי, ויליאם נוקס דרסי, שעסק בחיפושי נפט במקומות אחרים בעולם, מהשאה מוזפר א-דין שאה קאג'אר זיכיון לחיפושי נפט באיראן[3].
במאי 1908 גילתה קבוצה של גאולוגים בריטים ששלח דרסי כמות גדולה של נפט במסג'ד סולימאן שבאיראן. הייתה זו תגלית הנפט בכמות מסחרית הראשונה במזרח התיכון. ב-14 באפריל 1909 התאגדה חברת הנפט האנגלו-פרסית (APOC) כחברת בת של חברת הנפט של בורמה, וחלק ממניות החברה נמכרו לציבור. יושב הראש הראשון ומחזיק מניות המיעוט בחברה היה דונלד סמית.
מייד לאחר הקמת החברה החלה בניית בית הזיקוק באבאדאן וכן צינור נפט ממסג'ד סולימאן לאבאדאן. ב-1913 רכשה ממשלת בריטניה זיקת שליטה בחברה (50.0025% מהמניות), ובהמלצתו של וינסטון צ'רצ'יל החל הצי הבריטי להשתמש בנפט במקום בפחם. בשנת 1915 הקימה APOC את חברת המכליות הבריטית, חברת בת שתיפקדה כזרוע ההובלה הימית של הנפט בחברה. ב-1916 רכשה APOC את חברת הנפט הבריטית (British Petroleum Company), שלמעשה הייתה הזרוע השיווקית של איגוד הנפט האירופאי (Europäische Petroleum-Union) בבריטניה. בשנת 1919 הפכה החברה למפיקת פצלי נפט על ידי הקמת חברת בת בשם "חברת הנפט הסקוטית", שמיזגה 5 חברות סקוטיות שונות שעסקו בהפקת פצלי נפט.
לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה APOC לשווק את תוצריה ביבשת אירופה ורכשה החזקות בחברות בשווקים המקומיים במספר מדינות באירופה. בתי זיקוק הוקמו בלאנדרסי שבוויילס ובגרנגמאוט שבסקוטלנד.
בשנת 1935 ביקש רזא שאה מהקהילה הבינלאומית להתייחס לפרס כאל "איראן", ובעקבות זאת שונה השם של חברת הנפט האנגלו-פרסית (APOC) לחברת הנפט האנגלו-איראנית (AIOC).
באפריל 1951 הלאים המג'ליס את תעשיית הנפט האיראנית בהצבעה פה אחד, והוקמה חברת הנפט הלאומית האיראנית[4]. חברת הנפט האנגלו-איראנית משכה את הנהלתה מאיראן וארגנה אמברגו יעיל ברחבי העולם של נפט איראני. הממשלה הבריטית, שהחזיקה בבעלות על החברה האנגלו-איראנית, ערערה על ההלאמה בבית הדין הבינלאומי בהאג, אולם תלונתה נדחתה.
באביב 1953 אישר נשיא ארצות הברית הנכנס דווייט אייזנהאואר לסוכנות הביון המרכזית (CIA), לארגן הפיכה נגד ממשלת מוסאדק. באוגוסט 1953 העלתה ההפיכה לשלטון את הגנרל הפרו-מערבי פזל-אללה זאהדי כראש הממשלה החדש, יחד עם שובו לאיראן של השאה מוחמד רזא פהלווי מגלותו הקצרה באיטליה והוא החל במשא ומתן על חידוש הפקת הנפט עם בידי חברות מערביות[5].
משנת 1954
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1954 הפכה חברת הנפט האנגלו-איראנית לחברת בריטיש פטרוליום.
בלחץ של ארצות הברית, החברה קיבלה בהכרעה את החברות בקונסורציום של חברות, שנוסד באוקטובר 1954, כדי להחזיר את הנפט האיראני לשוק הבינלאומי. היא התאגדה בלונדון כחברת החזקות "Iranian Oil Participants" (IOP). בריטיש פטרוליום הייתה מהחברות המייסדות של IOP והחזיקה בבעלות של 40% ממנה. כל חברי IOP הכירו בבעלות של חברת הנפט הלאומית האיראנית בנפט ובמתקנים באיראן, והתפקיד של IOP היה להפעיל ולנהל אותם. תאגיד IOP הסכים לחלוק רווחים על בסיס 50-50 עם איראן, "אך לא לפתוח את ספריה בפני מבקרי איראן או לאפשר לאיראנים להיכנס למועצת המנהלים". באיראן IOP המשיכה לפעול עד המהפכה האיסלאמית בשנת 1979. המשטר החדש של איתוללה חומייני החרים את כל נכסי החברה באיראן. על פי אתר האינטרנט של החברה: ניצחון המהפכה האיסלאמית ביטל את הסכם הקונסורציום משנת 1954 ואת כל התקנות הנוגעות לו. נטילת השלטון באיראן על ידי הרפובליקה האיסלאמית החדשה הובילה לנסיגת עובדים זרים מתעשיית הנפט של איראן, ואיראנים השתלטו על מלוא ענייניה.
BP קנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1953, בריטיש פטרוליום נכנסה לשוק האנרגיה הקנדי דרך קניית טריאד (Triad Oil) – חברת נפט קטנה עם הרבה אחזקות חיפוש נפט וגז במערב קנדה. כעבור 4 שנים BP נכנסה גם לשוק בקיובק. בשנת 1960 BP פתחה את בית הזיקוק הראשון במונטריאול לעסקים והחזיקה יותר מ-800 תחנות דלק ושירות בפרובינציה הצרפתית של קנדה. בשנת 1969, החברה שינתה את שמה רשמית ל-BP קנדה והחברה הראשית נקראה BP Oil Ltd. בשנת 1971 קרה המיזוג של החברות – BP Canada קנתה 97.8% ממניות חברת סופרטסט בעבור 16.5$ למניה. בשנים אלה שוק האנרגיה הקנדי נשלט בעיקר על ידי החברה הבריטית BP Canada.
בשנת 1980 הממשל הקנדי הטיל מיסים על הדלק, בשנת 1985 נפגעו רווחי החברה ב-55% בעקבות ירידות מחירי הנפט העולמי ובשנת 1991 החובות המצטברים גרמו לחילופי הנהלת BP בלונדון.
בשנת 1992 הכריזה BP על מכירת 57% ממניות BP Canada לציבור הקנדי הרחב. בעקבות קניית המניות ביוני 1992, BP Canada מיתגה עצמה מחדש ושינתה את שמה לטליסמן אנרג'י ונוסדה אחת החברות הגז והנפט הגדולות של קנדה.
פעילות ברוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1990, פתחה BP את משרדה הראשון במוסקבה, כדי לבחון הזדמנויות השקעה ולקיים מגעים עם גורמים רשמיים מקומיים בתחום האנרגיה. בשנת 1996, החברה הרחיבה את נוכחותה הקמעונאית באמצעות פתיחת תחנת השירות הראשונה שלה במוסקבה. בשנת 1997, BP ביצעה את ההשקעה הפיננסית המשמעותית הראשונה שלה בתחום הנפט הרוסי, כאשר רכשה נתח של 10% בחברת הנפט הרוסית "סידנקו" (Sidanco) תמורת 571 מיליון דולר וב-1999 גדלה חלקה ל-25%[6]. ב-2001 מכר בעל השליטה ב"סידנקו", האוליגרך ולדימיר פוטנין, יתרת החזקותיו לחברת TNK של האוליגרכים לן בלווטניק, ויקטור וקסלברג ומיכאל פרידמן, והם היו לשותפים של BP[7]
בשנת 2003 חברת TNK מוגזה עם כל פעילות BP ברוסיה ליצירת תאגיד TNK-BP[8]. בנוסף רכשה TNK-BP 50% ממניות חברת סלאבנפט (כאשר ה-50% הנותרים הוחזקו על ידי גזפרום נפט), כך ש-BP החזיקה בעקיפין ב-25%- מחברת סלאבנפט[9]. BP השקיעה 8 מיליארד דולר במיזם המשותף[10], ההשקעה הזרה הגדולה אי פעם ברוסיה[11], והיא סיפקה גישה לטכנולוגיה שלה לשיפור תפוקת הנפט של המיזם[12]. TNK-BP יצרה תוך שנים רווחים של מיליארדי דולרים שרובם וחולקו כדיבידנדים[10]. בשנת 2008 פרץ סכסוך בין השותפים. קונסורציום AAR דרש להדיח את מנכ"ל החברה מטעם BP, רוברט (בוב) דאדלי, ולפטר בכירים בריטים, בטענה ש-BP מנווטת את החברה לטובת האינטרסים הגלובליים שלה ולא לטובת TNK-BP עצמה. חברת BP מצידה האשימה את השותפים הרוסים ואת רשויות החוק ברוסיה בניהול "מסע הטרדה מתואם" שכלל פשיטות משטרתיות על משרדים, דרישות מס כבדות וקשיים בהארכת ויזות. ביולי 2008, לאחר שוויזת העבודה שלו פגה ונשקפה לו סכנה, נאלץ המנכ"ל בוב דאדלי להימלט מרוסיה (ובהמשך התפטר מתפקידו)[13][14]. בספטמבר 2008 הגיעו הצדדים להסדר פשרה שכלל שינויים במבנה הניהולי ובמינוי דירקטורים עצמאיים. היחסים העכורים המשיכו להעיב על פעילות החברה לאורך השנים[10][15], עד שבשנת 2013 רכשה את TNK-BP חברת הנפט ההממשלתית רוסנפט, בהוראת פוטין[16], תמורת 28 מיליארד דולר, שחלקה של "אקסס אינדסטריז" היה 7 מיליארד דולר במזומן[17].
המיזוג עם אמוקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1998 חווה העולם שפל חסר תקדים במחירי הנפט, אשר צנחו לאזור ה-10–12 דולר לחבית, בעקבות המשבר הכלכלי באסיה שנה קודם והירדיה בביקוש העולמי לנפט. ב-12 באוגוסט 1998 הודיעה BP על מיזוג עם חברת הנפט האמריקנית אמוקו (Amoco)[18], בעלי המניות של BP קיבלו 60% מהחברה הממוזגת, ובעלי המניות של אמוקו קיבלו 40%[18]. שתי החברות העריכו כי המיזוג יאפשר להן לקצץ בהוצאות כפולות ולחסוך לפחות 2 מיליארד דולר בשנה (בפועל החיסכון היה גבוה אף יותר). הדבר הושג באמצעות פיטורי אלפי עובדים, סגירת מטות כפולים ואיחוד מערכי זיקוק והפצה. המיזוג הושלם בצדמבר 1998 ויצר את אחת משלוש חברות הנפט הגדולות ביותר בעולם באותה התקופה[19], והוביל לגל של מיזוגי ענק נוספים בתעשיית האנרגיה העולמית (כמו המיזוג בין אקסון למוביל באותה שנה)[20].
לאחר המיזוג התאושש מחיר הנפט והחברה החלה לייצר בשנים הבאות רווחים של בין 3.5 ל-4 מיליארד דולר ברבעון[21].
במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המאה ה-21 היה מפרץ מקסיקו אזור הפקה מרכזי של החברה, בו פיחתה שדות קיימים ומצא תגליות חדשות[22]. ב-2010 אירעה דליפת הנפט הגדולה בהיסטוריה בעקבות התפוצצות אסדת הקידוח Deepwater Horizon של החברה, אך למרות הנזק הסביבתי העצום המשיכה בפיתות שדות הנפט במפרץ מקסיקו[23].
בשנת 2007, חזרה BP לפעול בלובת לאחר 30 שנים, וחתמה על חוזה לקידוח גז טבעי עם חברת הנפט הממשלתית של לוב. BP עזבה את לוב ב-1971 לאחר שמועמאר קדאפי הלאים את נכסיה וכן על רקע סנקציות שהטיל המערב על לוב[24].
בפברואר 2022, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, הודיעה BP על יציאה מוחלטת מהחזקותיה (20%) בחברת הנפט הממשלתית הרוסית רוסנפט (אותם קיבלה בעקבות המיזוג עם TNK-BP[25].
בספטמבר 2023, התפטר מתפקידו מנכ"ל החברה, ברנרד לוני, לאחר שהתברר שהסתיר מערכות יחסים אישיות שניהל עם עובדות בחברה, תוך הפרה של קוד ההתנהגות של החברה[26].
בדצמבר 2025, BP מינתה את מג או'ניל למנכ"לית, והיא הייתה לאישה הראשונה תפקיד הזה, והמנכ"לית הראשונה של ענקית אנרגיה בכלל[27].
נזקים סביבתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת BP נושאת היסטוריה ארוכה של תקריות ואסונות סביבתיים, אשר נבעו לא פעם ממדיניות קיצוץ בעלויות והזנחת תשתיות. כאחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, ל-BP יש חלק היסטורי עצום בפליטת גזי חממה. החברה פולטת מאות מיליוני טונות של פחמן דו-חמצני ומתאן מדי שנה (הן ישירות והן דרך המוצרים שהיא מוכרת), דבר המהווה מנוע מרכזי לשינויי האקלים. הנזק הסביבתי של BP משתרע על פני הרס מערכות אקולוגיות ימיות, זיהום טונדרות רגישות, פליטת חומרים מסרטנים לאוויר, ותרומה ארוכת טווח למשבר האקלים העולמי. בעקבות מחדלים אלו שילמה החברה לאורך השנים עשרות מיליארדי דולרים בקנסות ופיצויים[28].
בין הנזקים והאסונות הסביבתיים הבולטים ביותר שגרמה החברה לאורך השנים היו:
דליפת הנפט באלסקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 במרץ 2006, דליפת הנפט במפרץ פרודו שבנורת' סלופ, אלסקה, שהייתה דליפת הנפט הגולמי הגדולה ביותר שתועדה באזור זה מעולם. במהלך האירוע זרמו כ-800,000 ליטרים של נפט גולמי מצינור תובלה המופעל על ידי חברת BP[29]. הנפט כיסה שטח של כ-8 דונם של טונדרה קפואה ומושלגת. חקירת האירוע העלתה כי הדליפה נגרמה מחור קטן (כחצי סנטימטר) בתחתית צינור בקוטר 34 אינץ'. החור נוצר כתוצאה מקורוזיה פנימית קשה שהוזנחה ולא טופלה בזמן על ידי החברה. הדליפה נמשכה באזור מבודד (במעבר המיועד לחיות בר כמו איילי קריבו) במשך כחמישה ימים מבלי שמערכות הבקרה יתריעו עליה. היא התגלתה רק כאשר עובד בשטח הרגיש בריח חזק של נפט. באוגוסט 2006 התגלתה דליפה קטנה נוספת באותו שדה. בעקבותיה נאלצה החברה להשבית זמנית חלקים נרחבים מהפקת הנפט במקום לצורך החלפת קווי הצינורות הישנים[30]. בשנת 2011 הגיעה חברת BP להסדר מול הרשויות בארצות הברית, במסגרתו הודתה באשמה פלילית ונגזר עליה לשלם קנס אזרחי ופלילי של 25 מיליון דולר[31]. כחלק מתנאי ההסדר, החברה חויבה להשקיע עשרות מיליוני דולרים בהקמת תוכנית מקיפה לניהול ובדיקת תקינות הצינורות שלה באלסקה (לאורך של כ-2,500 קילומטרים של קווים) כדי למנוע הישנות של מקרים דומים. האירוע עורר ביקורת ציבורית נוקבת מצד ארגוני סביבה. הוא שימש כעדות חותכת לסכנות הטמונות בפיתוח תשתיות דלקים באזורים הארקטיים הרגישים, שבהם תהליכי השיקום והניקוי איטיים ומורכבים במיוחד בשל הטמפרטורות הנמוכות[32].
אסון אסדת הקידוח במפרץ מקסיקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010)
ב-20 באפריל 2010 התפוצצה וקרסה אסדת הקידוח Deepwater Horizon שחכרה החברה במפרץ מקסיקו[33]. באר הנפט בקרקעית הים המשיכה לפלוט נפט וגז טבעי במשך למעלה מחודש, ונגרם אסון אקולוגי מהגדולים בהיסטוריה. רק ביולי 2010 נעצרה הדליפה[34].
זיהום אוויר בעיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה שותפה בניהול שדה הנפט "רומילה" בדרום עיראק, הממוקם בסמוך לעיר בצרה, שהוא שדה הנפט הגדול ביותר בעיראק ואחד הגדולים בעולם. במהלך הפקת הנפט בשדה, נשרף גז טבעי עודף באופן שגרתי. שדה רומילה נחשב לאחד האתרים המזוהמים בעולם מבחינת היקף שריפת הגז. תהליך השריפה פולט לאוויר תרכובות רעילות כגון בנזן (Benzene), פיח שחור וגזים חממה בריכוזים הגבוהים בהרבה מהתקנים המותרים. על אף שהחוק העיראקי אוסר על שריפת גז במרחק הקטן מ-10 קילומטרים מבתי מגורים, התחקירים חשפו כי הלפידים בוערים לעיתים במרחק של מאות מטרים בלבד מחצרות התושבים. הזיהום הכבד הוביל לזינוק של עשרות אחוזים בשיעורי התחלואה בסרטן באזור בצרה. תושבים מקומיים ורופאים מדווחים על תחלואה רבה בקרב ילדים ובני נוער, בדגש על לוקמיה (סרטן הדם) ומחלות נשימה כרוניות, עד שהעיירה הסמוכה זכתה לכינוי "בית הקברות"[35].
האשמות ב"גרינוושינג"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגוני סביבה מאשימים את BP בהוצאת מיליוני דולרים על קמפיינים פרסומיים המציגים אותה כחברה ירוקה שעוברת לאנרגיה מתחדשת (גרינוושינג), בעוד שבפועל היא ממשיכה להשקיע את רוב הונה בפיתוח שדות נפט וגז חדשים. בשנת 2000 שינתה BP את המיתוג שלה מ-British Petroleum ל-"beyond petroleum" (מעבר לנפט). הקמפיין הציג לוגו חדש בדמות "הליוס" – קרני שמש בצבעי ירוק, צהוב ולבן. המטרה הייתה למצב את החברה כחברת אנרגיה בעלת גישה מתקדמת בנושאי סביבה, ולא רק כחברה העוסקת בקידוחי נפט[1]. בעשור הראשון של המאה ה-21 אכן השקיעה החברה בפרויקטים של אנרגיה חילופית[36], אך במהלך 2009 הודיעה על צימצום ניכר בפעילות זו, כולל סגירת מטה החטיבה וקיצוץ בתקציב ההשקעות בתחום[37][38]. בסוף 2011 סגרה את הפעילות שלה בתחום האנרגיה סולארית[39]. בעוד שעיקר פעילותה והשקעותיה נותרו ממוקדים בדלקים מאובנים (נפט וגז) המזהמים את כדור הארץ[2], היא הצהירה על מחויבות לפיתוח אנרגיה מתחדשת, ואף החלה להשתמש במשפיעני רשת בתשלום במטרה לקדם תדמית נקיה[40].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של BP (באנגלית)- BP, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- BP, באתר הבורסה לניירות ערך בלונדון
- מידע עסקי על חברת BP באתרים Yahoo! Finance, MarketWatch (באנגלית), גוגל פיננסים
- BP, באתר Crunchbase (באנגלית)
- הגרדיאן וסוכנויות הידיעות, חשיפת "גרדיאן": כך כופפה ענקית הנפט BP את המוזיאונים החשובים בלונדון לצרכיה, באתר TheMarker, 30 באפריל 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Terry Macalister, BP rebrands on a global scale, The Guardian, July 25, 2000 (באנגלית)
- 1 2 Terry Macalister, BP dropped green energy projects worth billions to focus on fossil fuels, The Guardian, April 16, 2015 (באנגלית)
- ↑ 18 שנה להחייאת תעשיית הנפט הפרסית, על המשמר, 9 בנובמבר 1972
- ↑ פרס אינה מוכנה לחלק רווחי הנפט עם בריטניה, הארץ, 13 ביוני 1951
קשיים בשיחות הנפט בפרס, הארץ, 1 באוגוסט 1951 - ↑ הנפט הפרסי יזרום שוב בסתו, הדור, 16 באפריל 1954
עתי"ם-רויטרס, הושג הסכם עקרוני על שיווק הנפט הפרסי, הארץ, 19 ביולי 1954 - ↑ שירות בלומברג, מוסקבה, הסכם לפריסת חובה של חברת האנרגיה הרוסית סידנקו, באתר גלובס, 19 ביולי 1999
- ↑ אליהו חסין, פרישה ראשונה של 'אוליגרך' ברוסיה: פוטאנין מכר יתרת אחזקותיו בסידנקו, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2001
- ↑ חברת הנפט BP במגעים להשקעה של 4.5 מיליארד דולר בחברת נפט רוסית, באתר TheMarker, 10 בפברואר 2003
שירות רויטרס, מיזם משותף בתחום האנרגיה ל-BP עם חברה רוסית בהיקף של 6 מיליארד דולר, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2003 - ↑ ענקית הנפט הבריטית BP רכשה 25% ממניות סלאבנפט הרוסית תמורת 1.35 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 31 באוגוסט 2003
- 1 2 3 האקונומיסט, בצד אחד ענקית נפט בריטית, בצד השני שלושה אוליגרכים רוסים. מי ינצח?, באתר TheMarker, 4 ביולי 2012
- ↑ סבריה טוורניס, הניו יורק טיימס, השקעת ענק של BP ברוסיה מסמלת הבעת אמון ביציבות הכלכלית במדינה, באתר TheMarker, 17 בפברואר 2003
- ↑ שירות רויטרס, בי.פי. צופה צמיחה גבוהה מהמצופה בתפוקתה ברוסיה, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2003
- ↑ הסלמה במאבק בין בלאווטניק ואוליגרכים רוסיים על השליטה ב-TNK-BP: אשרת העבודה של המנכ"ל הבריטי תבוטל, באתר TheMarker, 1 ביולי 2008
- ↑ תם הסכסוך בין BP לשותפיה בחברת הנפט הרוסית TNK-BP; המנכ"ל הבריטי יתפטר מתפקידו, באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2008
שירה חורש, בריטיש פטרוליום הגיעה להסכם עם שותפיה הרוסיים במיזם הנפט TNK-BP, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2008 - ↑ סוכנויות הידיעות, BP עדיין מעוניינת לרכוש את חלקם של בלווטניק ופרידמן ב-TNK-BP, באתר TheMarker, 16 במאי 2011
- ↑ קובי ישעיהו, בלווטניק מול פוטין? מתחמם המאבק על חברת TNK-BP, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2012
- ↑ סוכנויות הידיעות, רוזנפט תרכוש את יתרת מיזם TNK-BP תמורת 28 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 15 בדצמבר 2012
רויטרס, BP תחזיר 8 מיליארד דולר לבעלי המניות, באתר TheMarker, 22 במרץ 2013 - 1 2 בלומברג, לונדון, מיזוג-על בתעשיית הנפט העולמית: בריטיש פטרוליום קונה את אמוקו ב-48 מיליארד ד', באתר גלובס, 12 באוגוסט 1998
- ↑ Lisa Buckingham, BP's £30 billion takeover of Amoco approved, The Guardian, December 31, 1998 (באנגלית)
- ↑ שירות פייננשל טיימס, ניו יורק, אקסון ומוביל: חתונת נפט ענקית, באתר גלובס, 29 בנובמבר 1998
- ↑ ענקית הנפט BP אמוקו עומדת בתחזיות עם עלייה של 94% ברווח, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2000
חברות הנפט ממשיכות לשגשג: BP אמוקו רשמה רווח נקי של 3.8 מיליארד דולר ברבעון, באתר TheMarker, 7 באוגוסט 2001 - ↑ יש עוד נפט באדמה: BP הודיע על תגלית "ענקית" במפרץ מקסיקו, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2009
- ↑ רויטרס, BP שוב קודחת במרץ בזירת הפשע, באתר TheMarker, 11 ביולי 2017
- ↑ ענקית הנפט BP חוזרת ללוב לאחר 30 שנים: חתמה על חוזה לקידוח גז טבעי עם חברת הנפט הממשלתית במדינה, באתר TheMarker, 30 במאי 2007
- ↑ Stanley Reed, BP to 'Exit' Its Stake in Russian Oil Company Rosneft, The New York Times, February 27, 2022 (באנגלית)
- ↑ חדשות חוץ, מנכ"ל BP התפטר: "הסתיר מערכות יחסים עם עובדות", באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2023
- ↑ בלומברג, היסטוריה בענף הנפט והגז: האישה הראשונה שתעמוד בראש BP תחזיר את הענקית הבריטית למקורות, באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2025
- ↑ אסון סביבתי: עלויות BP עקב דליפת הנפט מתקרבות למיליארד דולר, באתר TheMarker, 28 במאי 2010
BP עשויה לעמוד בפני קנסות ממשלתיים בסך 60 מיליארד דולר בעקבות דליפת הנפט, באתר TheMarker, 26 במאי 2010 - ↑ Terry Macalister, BP admits it faces criminal inquiry into Alaskan spill, The Guardian, June 9, 2006 (באנגלית)
- ↑ מיכל רמתי, BP סגרה את שדה הנפט הגדול בארה"ב, באתר TheMarker, 7 באוגוסט 2006
- ↑ סוכנויות הידיעות, BP תשלם קנס בסך 25 מיליון דולר בגין דליפת הנפט באלסקה ב-2006, באתר TheMarker, 4 במאי 2011
- ↑ Rupert Neate, BP halts offshore Alaska project, The Guardian, July 11, 2012 (באנגלית)
- ↑ מירה עוואד, נזקי "האסון שלא נראה כמותו" ל-BP מסתכמים בכמיליארד דולר, באתר גלובס, 28 במאי 2010
סוכנויות הידיעות, BP: אנחנו שואבים 10,000 חביות נפט ביום - כך דיווח היום מנכ"ל החברה, טוני הייווארד, שהבטיח שהחברה תדאג להחזיר את רצועת החוף של מפרץ מקסיקו למצבה הקודם, באתר הארץ, 6 ביוני 2010 - ↑ אשר שכטר, מלחמת המפרץ של BP לא הסתיימה, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2012
- ↑ Jess Kelly, Owen Pinnell & Esme Stallard, BP in oil field where 'cancer is rife', BBC News, September 30, 2022 (באנגלית)
- ↑ רויטרס, ענקית הנפט BP תכפיל השקעותיה במקורות אנרגיה חלופיים, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2005
- ↑ פייננשל טיימס, ההשקעה של BP באנרגיה חילופית כיווצה את הרווחים, באתר גלובס, 13 ביולי 2009
- ↑ Terry Macalister, BP shuts alternative energy HQ, The Guardian, June 29, 2009 (באנגלית)
- ↑ Terry Macalister, BP axes solar power business, The Guardian, December 21, 2011 (באנגלית)
- ↑ Revealed: BP's 'greenwashing' social media ads as anger over fuel costs rose, The Guardian, August 6, 2022 (באנגלית)