א

מבחינה פונולוגית מייצגת האות א' עיצור סדקי, סותם, אטום ‏(/ʔ/ ‏:IPA). כעיצור גרוני היא אינה מקבלת דגש חזק, ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהם מופיעה נקודה כעין דגש באות א'.^[1] משערים שמדובר במעין מפיק הבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו.^[2]

א' היא אם קריאה עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במילים לועזיות, למשל בשם מארי קירי.

בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת ח' עברית, מוחלפת לעיתים האות ח' באות א', מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה' בא'. תופעה זו באה לידי ביטוי בתלמוד הירושלמי שנכתב בארץ ישראל ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי היוונית, ולכן שמות כמו רב חנן בר אמי יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב אנן בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם אדריאנוס (ולא הדריאנוס) לקיסר הרומי "Hadrianus".^[3]

ייצוג

מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "שור", כמו בפסוק ”שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ” (דברים ז', י"ג), וצורתה בכתב העברי הקדום התפתחה מצורת ראש השור.


א' (אַלְפּ) באלפבית הפרוטו-כנעני	א' באלפבית הפיניקי	א' בכתב העברי הקדום	א' באלפבית הארמי	א' באלפבית העברי

כמו כן, מקורה של האות א' בכתב עגול () הוא באלפבית הפיניקי.

האות א' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל):
פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב יד, חיים

בתקן ISO 8859-8 מיוצגת האות א' בערך E0, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05D0.

בקוד מורס מיוצגת האות א' באמצעות הרצף (משמאל לימין): -. (נקודה קו).

כיתוב תמונה

הוא ייצוגה של האות א' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות א' באמצעות המלה "אלף".

באיתות בדגלי סמפור א' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה דרום-מערבה.

בשפה יידיש, הנכתבת אף היא באותיות עבריות, משמשת האות א' לייצוג שתי תנועות שונות.

האות אַ שמתחתיה ניקוד "פתח" מקבילה לאות a באלפבית הלטיני.
האות אָ שמתחתיה ניקוד "קמץ" (או "קמץ קטן") מקבילה לאות o באלפבית הלטיני.

כך לדוגמה, שם העיר לונדון נכתב ביידיש "לאָנדאָן", ושם העיר פריז נכתב ביידיש "פּאַריז".

שימושים

בגימטריה ערכה 1, ובהתאם לכך "יום א'" הוא יום ראשון וכיתה א' היא הכיתה הראשונה בבית הספר, אך בכדורגל בישראל ליגה א' היא הליגה השלישית, משום שמקדימות אותה הליגה הלאומית וליגת העל. כשהאות א' מופיעה בראש שנה עברית, פירושה אֶלֶף, למשל: שנת א'תנ"ג היא השנה ה-1453 בלוח העברי.

א' היא אחת מאותיות אית"ן, המופיעות בתחילת הפועל ומעידות על זמן עתיד.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות א' היא 4.94% מכלל אותיות האלפבית העברי.

בקבלה מסמלת האות א' את אחדות הבורא.

בתורת הקבוצות משמשת האות א' לציון עוצמתן של קבוצות אינסופיות. $\aleph _{0}$ (קרי: אָלֶף אֶפֶס) היא העוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים, ואילו $\aleph$ היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים (עוצמת הרצף).

האות א' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:

מא' ועד ת': בשלמות, מהתחלה ועד הסוף.
אינו יודע צורת א': בער, אינו יודע קרוא וכתוב.
סוג א': משובח.
אלף-אלף או א"א: משובח ביותר.
אלף-אלף-אלף או אא"א: ראשי תיבות של "אישה אחת אמרה", ביטוי סלנג שעבר זמנו, ופירושו: שמועה לא מבוססת.
לא, בא' רבתי: בשום פנים ואופן.
זה א' ב': דבר בסיסי.

באות אלף העברית נעשה שימוש בשפות זרות:

ביפן נקראת כך כת אום שינריקיו.
במחשבים ישנן שפות תכנות ופרויקטים בשם זה.
מספר יצירות בשפות אחרות מעברית נקראות "אלף", ביניהם יצירות באנגלית של הסופר ג'ורג' ברנדס ובספרדית של חורחה לואיס בורחס.
במתמטיקה ישנו המושג 'אלף אפס'.

האות אלף מצאה לה מקום גם בבדיחה משעשעת: ראשי התיבות אאאאאאאאאא"ה אומרים 'אם אין אומרים אל ארך אפים אף אין אומרים אב הרחמים'. מובן שאין זו אלא בדיחה, כיון שתפילת אל ארך אפים נאמרת בפתיחת היכל בחול, בעוד שאב הרחמים נאמרת בשבת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך "א (אות)", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
שי"ר, הערך "א", בספרו "ערך מלין", פראג תרי"ב, עמ' 1, באתר היברובוקס
דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "א, אלף", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
חן מלול, סיפורה של האל"ף: הצנועה שבאותיות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 13 בספטמבר 2020
מאיר שפריר, משמעות האותיות, האות אלף, אייר תשפ"א

הערות שוליים

↑ בראשית מ"ג, כ"ו; ויקרא כ"ג, י"ז; איוב ל"ג, כ"א; עזרא ח', י"ח.
↑ ישראל ייבין, "א דגושה במקרא", בתוך: מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון, תשל"ח, עמ' 223–227.
↑ שי"ר, ערך מלין (להלן "קישורים חיצוניים"), א.

[1] בראשית מ"ג, כ"ו; ויקרא כ"ג, י"ז; איוב ל"ג, כ"א; עזרא ח', י"ח.

[2] ישראל ייבין, "א דגושה במקרא", בתוך: מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון, תשל"ח, עמ' 223–227.

[3] שי"ר, ערך מלין (להלן "קישורים חיצוניים"), א.

[1]

[2]

[3]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: א
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: א